תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

טכנולוגיה ביטחונית בעידן הקורונה: כך משווקת ישראל את תעשיית ה-HLS והסייבר לשווקים הבינ"ל

הכנס השישי לביטחון המולדת והסייבר ISRAEL HLS & CYBER 2020 ביוזמת מכון היצוא ומינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, יתקיים בספטמבר במתכונת וירטואלית מלאה ויפגיש בין חברות טכנולוגיה ישראליות לבין קניינים מעשרות מדינות. הצפי הוא לאלפי משתתפים מהסקטור הציבורי והפרטי, שיקבלו הצגת תכלית של היכולות הישראליות בתחום

ועידה דיגיטלית
Shutterstock

הזמן עושה שמות בזיכרון ומשבר הקורונה דוחק הצידה בתודעה את המשברים הגלובליים הקודמים. למשל, אסון התאומים ב-9.11, שבספטמבר בשנה הבאה נציין 20 שנה להתרחשותו. מגה אירוע זה שינה דרמטית את תפיסת ביטחון הפנים בארה"ב, הביא להקמת המשרד הפדראלי להגנת המולדת וחידד את הצורך בהצטיידות באמצעי הגנה ומודיעין מתקדמים. שינויים דומים התרחשו גם במדינות אחרות בעולם ופיגועי טרור קשים הזיזו מדינות ממצב של שאננות ועצימת עיניים ליישום מדיניות אבטחה וביטחון פנים קשוחה. הודו, למשל, שינתה את מדיניותה מהקצה אל הקצה בעקבות פיגוע הטרור במומבאי ב-2008. ממשלת מהאראשטרה הקימה בעקבות הפיגוע יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור, Force One, בסיוע משמר הגבול הישראלי.

זו רק דוגמה אחת מיני רבות. הביקוש העולה לאמצעי מיגון וטכנולוגיות אבטחה מתקדמות למטרות גילוי, מניעה וסיכול פעילות עוינת, מיקדו את תשומת הלב העולמית בישראל. עשרות שנים של התמודדות עם טרור הקנו לה מוניטין כמעבדה חיה לאמצעי אבטחה שכבר צברו ניסיון מבצעי מוכח. מדובר במגוון רחב של פתרונות משולבים בין חומרה לתוכנה, אמצעי בקרה ושליטה, מערכות ניטור והתרעה בזמן אמת, מערכות בקרת כניסה המאפשרות הגדרה וניהול גישה לאזורים מאובטחים, מערכות שיקוף ושערים לגילוי מתכות ועוד.

הכנס הבינלאומי בתחומי ביטחון המולדת וסייבר חוזר בפורמט וירטואלי >> לרישום

 חוויה ייחודית הכי קרובה למציאות

הצורך למנף את היכולות הישראליות בתחום ולחשוף אותם לעולם הוביל את מכון היצוא ואת מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, יחד עם משרד החוץ, סיב"ט במשרד הביטחון, מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה והמשרד לביטחון פנים, לייסד ב-2010 את כנס ISRAEL HLS&CYBER הבינלאומי המתקיים אחת לשנתיים. הכנס, שכולל גם תערוכה מקצועית, הפך מאז לאבן שואבת לאלפי מבקרים וקניינים מחו"ל, ובשנים האחרונות התבדל תחום הסייבר בתוך הכנס וזאת בשל הזיקה בין האבטחה הפיזית לווירטואלית והצורך המבצעי בראיית אבטחה כוללת.

השנה, על רקע משבר הקורונה, הוחלט להפוך את הכנס לווירטואלי ולקיים את כל הפונקציות שמאפיינות כנס פיזי: מפגשים בין נציגי חברות ישראליות לקניינים פוטנציאליים בעולם, F2F, כולל פגישות בזמן-אמת באזור נטוורקינג מיוחד באמצעות שיחות צ'אט או וידאו, הצגות תכלית של אמצעי אבטחה ומיגון, והחידוש: קיום סיורים וירטואליים לאורחים רמי מעלה בתערוכה באמצעות מערכת ה-Zoom. מדובר בליווי אישי וירטואלי המתעכב על ביתנים, חיבור של אותם הבכירים לטכנולוגיות ספציפיות, על-פי דרישה או זיהוי צרכים, ועוד. בכך הולך הכנס בעקבות כנסים גדולים אחרים בעולם, כמו למשל תערוכת CES - התערוכה הטכנולוגית הגדולה בעולם - שהפכה לדיגיטלית.

הכנס, התערוכה והפגישות האישיות יתקיימו ב-14-15.09.20 באופן רשמי בין השעות 08:00-20:00 כדי לאפשר השתתפות ופנייה גם לשווקים באסיה ובצפון אמריקה והשגת מקסימום האפשרויות לפגישות עסקיות.

אלון שחק
רונן אקרמן

"הודות לשילוב של טכנולוגיות מתקדמות של עבודה מרחוק וחיבוריות, הכנס הווירטואלי יהיה דומה ככל הניתן לכנס פיזי", אומר אלון שחק, מנהל ענפי ביטחון המולדת, סייבר, תעופה וחלל במכון היצוא, האחראי על הכנס והתערוכה. "אנחנו מבינים היטב את הצורך של החברות הישראליות להדגים ללקוחות הפוטנציאליים את המוצרים והשירותים שהם מציעים. לכן הפורמט החדש יאפשר למבקרים להכיר מקרוב את החדשנות הטכנולוגית הישראלית בתחומי ביטחון המולדת והסייבר ובה בעת לפגוש נציגי חברות ישראליות בתחומים אלה. מעבר לפלטפורמה הדיגיטלית, אנו נספק חוויה ייחודית שתסייע למציגים להתחבר לקהלים קיימים וחדשים".

מענה לאיומים החדשים

אלון שחק מאשש את הקביעה שישראל נתפסת כזירת חדשנות טכנולוגית שיש לה יתרון מובנה בשוק ה-HLS והסייבר העולמי, מעצם העובדה שמרבית הפתרונות המוצעים על-ידה כבר נוסו מבצעית בשטח על-ידי גופי הביטחון המקומיים. "זה מקנה לאמצעים הללו חותמת איכות", הוא מדגיש. "צריך להבין שעשורים רבים של פעילות וייצור אמצעים ביטחוניים מכל הסוגים, בעולם שבו תנאי הלחימה משתנים כל העת, הקנו ליצרניות ה-HLS והסייבר הישראליות מומחיות וניסיון חסרי תקדים, ויצרו להן מוניטין ללא תחרות בתחום פיתוח פתרונות האבטחה והבטיחות. השילוב בין רקע ביטחוני לרקע טכנולוגי של מרבית היזמים בתחום מייצר יתרון יחסי שאין למדינות אחרות".

מה הם להבנתכם תחומי הפעילות העיקריים של התעשייה המקומית שיש להם ערך מוסף בחו"ל?

"מדובר במנעד רחב של תחומים: ביטחון ערים, כולל מרכזי שליטה ובקרה עירוניים, אבטחת תחבורה (שדות תעופה, נמלי ים, מטרו), פתרונות לגופי אכיפת חוק ולוחמה בטרור, אבטחת תשתיות חיוניות - הן במימד הפיזי והן במימד הווירטואלי - אבטחת אירועי ספורט בינ"ל, תחום שכרגע נמצא בהמתנה, אך יהפוך רלוונטי מאוד בשנה הבאה נוכח אולימפיאדת טוקיו ואליפות אירופה בכדורגל, וכמובן כל מרחב אבטחת המידע והסייבר. אנחנו במכון היצוא מקדמים מאוד נושאים שבהם ישראל מצטיינת כמו אלקטרו-אופטיקה, תוכנות ניהול וניתוח מידע למרכזי שליטה ובקרה, מערכות איתור וניטור לגופי מודיעין, כלים לא מאוישים, מערכות פריצה, אבטחה היקפית ומיגון, מערכות אימון וסימולציה ועוד".

איך כל זה מתכתב עם רוח התקופה ועידן הקורונה?

"חלק לא מבוטל מהטכנולוגיות שיוצגו בכנס ובתערוכה הן ממילא טכנולוגיות לניטור ועבודה מרחוק כך שהן מתאימות לתקופה כמו כפפה ליד. הן מאפשרות המשכיות עסקית וטיפול באתגרים כמו ריחוק חברתי, בידוד וקטיעת שרשראות הדבקה. יתר על כן, תחום הסייבר נותן מענה לאיומים החדשים שנולדו עקב העבודה מרחוק. ההאקרים ניצלו את השימוש המאסיבי בפלטפורמות תקשורת והצורך באבטחת רשתות גדל מאוד. זה תחום שישראל מצטיינת בו מאוד ויש לנו מה להציע לעולם".

תאר את תמהיל החברות בתחום ואת הפעילות שלכם.

"שני הענפים יחדיו כוללים מעל 900 חברות יצואניות משלל תחומים, מחברות אינטגרציה גדולות ועד חברות בינוניות וקטנות. התפקיד שלנו הוא לייצר עבורן הזדמנויות עסקיות מגוונות בשוק הבינ"ל, לפתוח להן דלתות ולסייע להן לגשת  לממשלות וגופים גדולים, שבדרך כלל קשה לייצואן הבודד להגיע אליהם. כל זאת באמצעות יצירת קשרים הדוקים עם ארגונים מקבילים במדינות השונות, וכן עם נציגי רשויות וממשל העוסקים בביטחון פנים והגנת המולדת, לצד תעשיות מקומיות ושותפים עסקיים פוטנציאליים. דבר זה מבוצע בשיתוף פעולה הדוק עם מערך הנספחים הכלכליים של מדינת ישראל, שמפעיל מינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, וכל מערך סחר החוץ הישראלי. המטרה שלנו היא ברורה - למקסם את הפוטנציאל הכלכלי והעסקי שטמון בתחומי ה-HLS והסייבר עבור החברות הישראליות הפועלות בתחומים אלה".

מיהו קהל היעד של הכנס? כמה מבקרים צפויים להשתתף בו וירטואלית?

"בגדול הייתי מחלק את קהל היעד לשתי קטגוריות מרכזיות: הסקטור הציבורי והסקטור הפרטי. בסקטור הציבורי הכוונה היא לממשלות, בדגש על גופי אכיפת חוק,  סוכנויות מודיעין, יחידות לבקרת גבולות, גופים העוסקים באבטחת מתקני תשתית ורשויות חירום, לצד גופים ציבוריים אחרים ורשויות מקומיות. בסקטור הפרטי הפנייה היא לתאגידים ולאינטגרטורים, שפועלים במרחב של ביטחון המולדת והסייבר, מבצעים פרויקטים גדולים של אבטחה ונדרשים לפתרונות טכנולוגיים בתחום זה. נוספים לכך קהלי יעד בתחומי הבריאות, הטלקום והקמעונאות, אשר צריכים אבטחה פיזית וקיברנטית למתחמים ולשירותים שלהם. אנו מצפים להשתתפות של 1,500-2,500 מבקרים מחו"ל. להבנתי זוהי אחת התערוכות החשובות בעולם בתחום ה-HLS והסייבר והחברות הישראליות יפיקו ממנה תועלת מרובה".

הכנס הבינלאומי בתחומי ביטחון המולדת וסייבר חוזר בפורמט וירטואלי >> לרישום

כתבות שאולי פיספסתם

*#