תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההזדמנויות בתעשיית האנרגיה יגמדו את ההייטק

גילוי הגז הטבעי והקמת תעשיית אנרגיה ישראלית מקשרים בין ישראל לענקיות האנרגיה בעולם ופותחים את הדלת להזדמנויות עסקיות חסרות תקדים. מנהלי השקעות, אנשי פיתוח עסקי, מדענים, חברות ייעוץ, סטארט-אפיסטים ואחרים כבר בוחנים אפשרויות להשתלב בתעשייה. סדנה יוקרתית של הטכניון תקנה את הידע והשפה הדרושים להשתלב בתעשייה של טריליוני דולרים מדי שנה.

שנת 2014 הייתה שנת שיא בהייטק הישראלי, כאשר 700 חברות ישראליות גייסו 3.4 מיליארד דולר , הסכום הגבוה אי פעם, וקרנות הון סיכון גייסו בנוסף מעל 900 מיליון דולר. לא פחות מדהימה היא העובדה כי מאה אקזיטים שנוצרו בתעשייה בשנה זו יצרו הכנסות של 7 מיליארד דולר , ביניהן הנפקות מתוקשרות כמו של החברות Viber ו Mobileye . כיום תעשיית ההייטק אחראית לייצוא של מעל 20 מיליארד דולר מדי שנה ולהעסקה ישירה של קרוב ל-300 אלף עובדים והיא הענף הכלכלי המוביל  בישראל.

התעשייה הזו לא נולדה בן לילה. הזרעים שלה  נזרעו ב-1993, בהחלטה פקידותית משהו (אך מרחיקת ראות) במשרד התעשייה והמסחר שהקצה כמה מיליוני דולרים להקמת קרן יוזמה שיחד עם הון פרטי הובילה להקמת קרנות הון סיכון שהשקיעו בחברות הייטק וסטארטאפים. אלו שזיהו את הפוטנציאל  והצטרפו לתעשייה בראשית דרכה – ממנהלי השקעות, רואי חשבון, אנשי פיתוח עסקי, מתכנתים,  טכנולוגיים, מדענים ועד יועצים ארגונים ומנהלי משאבי אנוש – הרוויחו בענק, הן מבחינת הקריירה והן מבחינה כלכלית.

למידע נוסף והרשמה לקורס הייחודי בטכניון ת"א – לחצו כאן>

בימים אלו שוב נוצרה הזדמנות חדשה. תגליות הגז הגדולות - תמר ולוויתן -   מיקדו עד כה את תשומת הלב הציבורית בסוגיות הקשורות להקמת המתקנים להפקת הגז, ההשפעה החיובית של גז על התעשייה, וכמובן נושא המיסוי והייצוא של עודפי הגז, כמו גם ההשפעה על השקל.  אולם הדיון על ההזדמנויות העסקיות שגלומות בפתיחה של השוק לעולם האנרגיה העולמי עדיין בראשיתו, ולעוסקים בתחום ברור כי נפתח שער חדש למנהלים ולמקצוענים במשק הישראלי.

כדי להבין את מלוא הפוטנציאל כדאי להתרשם מהנתונים של תעשיית האנרגיה, שמאפילים על כל תעשייה אחרת בעולם:  מדי יום משונעים כ-90 מיליון חביות נפט בעולם, בהיקף כספי של מעל 4.5 מיליארד דולר. בשנת 2013 לבדה הוציאה הכלכלה העולמית על הפקה והובלה של נפט, גז ופחם 950 מיליארד דולר, ועל פי הערכות עד שנת 2035 יוציא העולם על תפעול ופיתוח שדות נפט וגז 17.5 טריליון דולר . לשם המחשה -  חברות הנפט הקנדיות לבדן משקיעות מדי שנה במחקר ופיתוח 12.5 מיליארד דולר בשנה.

והנה עוד נתון: בזכות שורה של חידושים וגילויים בתעשיית האנרגיה האמריקאית דוגמת פצלי השמן וקידוחי גז חדשים, בין 2007-2012 נוספו כמיליון משרות בתעשיית הנפט והגז בארה"ב לבדה, החל מפועלי קידוח מיומנים אבל לא פחות מכך בנקאי השקעות, אנליסטים, כלכלנים, מהנדסים במגוון תחומים, חוקרים ומדענים לצד מנהלי פיתוח עסקי, עובדים בענפי השירותים כגון רואי חשבון ,  בעלי עסקי תיירות וגם מומחי אדמיניסטרציה ומשאבי אנוש. התופעה כה בולטת עד שערים גוועות במרכז ארצות הברית נולדו מחדש בזכות ההגירה של עובדים ומשפחותיהם, וחברות הנדל"ן הגדולות עוקבות אחר גילוי שדות חדשים ופיתוחים המצביעים על פוטנציאל לעלייה דרמטית של מחירי הנכסים בערים אלו.

מה משמעות קצב הזרימה של הגז

גם בישראל הקטנה הנתונים הכלכליים הקשורים בתעשיית הגז והנפט מסחררים : עלות החיפוש והגילוי של מאגר הגז תמר עמד על כ- 100-200 מיליון דולר, בעוד שעלות פיתוח השלב הראשון של המאגר עמד על כ-3.5 מיליארד דולר. המשך הפיתוח של תמר ופיתוח מאגר ליוויתן צפוי להסתכם בסכומם גדולים עוד יותר המוערכים בכ-10 מיליארד דולר. זה כמובן ישתלם: סך שווי תגליות הגז בישראל מוערך בטריליון שקל.

בחינה של התועלת למשק עד כה מלמדת כי בין השנים 2004-2013  המעבר לשימוש בגז על ידי חברת החשמל ומפעלים בישראל (מהמאגרים הקטנים יותר שהתגלו ומהייבוא של גז ממצרים) חסך למשק 28 מיליארד שקלים, ומאז שהחלה הזרמת הגז ממאגר תמר החיסכון למפעלים בלבד מוערך ב 1.9 מיליארד שקלים מדי שנה.

הזרמת הגז למשק, בהיקף של 7.8 מיליארד מ"ק רק בשנה שעברה, כבר משפיעה על ענפים רבים:  כך למשל, המערכת הבנקאית והמוסדית שתממן את התעשייה גם בהמשך תדרש לגלות מומחיות בהבנה של המערכת הרגולטורית, התנהגות השווקים בעולם ועוד,  שמשפיעים על הסיכון והסיכוי  הזרמת הגז בשנים הקרובות תשפיע על עלויות התפעול של מפעלים רבים שנמצאים בקצה הצנרת, תאפשר להם להיכנס לענפים חדשים ולהתחרות בשווקים חדשים בעולם אבל תחייב מנכ"לים, אנשי פיתוח עסקי ומנהלי כספים להבין לעומק את המספרים שמאחורי התעשייה: החל מקיבולת הצינור , בקצב זרימה, ומה המשמעות של פיתוח מתקנים והנחת צינורות חדשים מבחינת אספקת כמויות הגז כדי לשמור על יתרון תחרותי.

הזדמנות ענקית לאומת הסטארט-אפ

ד"ר צבי 'קול' קרץ, סמנכ"ל אקספלורציה וגיאולוג ראשי של דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט  סבור כי הפעילות הענפה בתחום הגז והנפט בישראל מהווה קרש קפיצה ליזמים וסטארטאפיסטים ישראלים במגוון תחומים אל תעשיית האנרגיה העולמית: "כיום הטכנולוגיה הישראלית לא מוכוונת לפתרון בעיות טכנולוגיות ואחרות של תעשיית הנפט והגז העולמית, למרות שפיתוחים ישראליים רבים עשויים בהחלט לענות לצרכיה חברות ישראליות מתקשות למכור מוצרים לחברות כמו אקסון או בייקר היוז, בעיקר כי הן לא דוברות את שפת התעשייה, ובלי אבן הרוזטה הזו זה קשה עד בלתי אפשרי. אנחנו בדלק עובדים לא מעט כדי לייצר מקפצה לתעשיינים ולסטארטאפיסטים אל עולם הגז והנפט הגלובלי. מגיעים אלי אנשים שפיתחו מוצר מסוים, ומסבירים לי עד כמה הוא נהדר, ומדויק ופורץ דרך, אבל לא מסוגלים להסביר לי איך הוא אמור לעזור לי, איך הוא יפתור לי בעיה. אז אנחנו מנסים לעזור להם להבין איך אפשר ליישם את המוצר לפעילות של תעשיית הנפט והגז, ואיך לנסות למכור אותו. יזם או סטרטאפיסט שמבין את התעשיה, את השפה שלה, שמבין איך היא עובדת ואיפה היא כואבת, יהיה לו פור עצום על מתחריו גם ביכולת של התאמת המוצר שלו לתעשיה, וגם ביכולת שלו לשווק אותו.

"צריך להבין שהתעשייה הזו היא תעשייה טכנולוגית אדירה, שחובקת המון תחומים ושלחדשנות בה מקום מרכזי. היא גם מאוד דינאמית, ודברים משתנים בה על בסיס יומי. למשל, אחד האתגרים העיקריים הוא בקידוחים – איך קודחים מהר יותר, עמוק יותר, רחוק יותר ובטוח יותר. קידוח משלב חישובים מדויקים ומכשור מתוחכם כך שגם מי שלא מעורב בתהליך הקידוח באופן ישיר יכול להציע טכנולוגיה בתחומים של הנדסת חומרים, פיקוד ובקרה, חישה מרחוק וכדומה. העולם של הגז והנפט הוא עולם שרעב לחדשנות".

דוגמה נוספת לאפשרות לשילוב החדשנות הישראלית היא בפעילות של קידוחים יבשתיים בפצלי גז ושמן, שנפוצה מאוד בארה"ב ולא בישראל. "התחום  הזה זקוק לדוגמא לטכנולוגיית טיפול במים כדי להתמודד עם השלכות סביבתיות. טכנולוגיית המים והשבחת המים בישראל הן בין הבולטות בעולם ויש כבר חברות ישראליות שהשתלבו בנישה הזו אבל גם כאן יש בלי סוף פוטנציאל".

להכיר את משק האנרגיה מקרוב

הפוטנציאל הזה לא נעלם מהמשק הישראלי. בחודש יוני ייפגשו בקמפוס הטכניון בשרונה מנהלים בכירים במשק הישראלי לצד אנשי פיננסים, יזמים ואנשי טכנולוגיה, חוקרים, מדענים ורגולטורים שעוסקים במשק האנרגיה ומעוניינים להרחיב את הידע שלהם בתהליכי קבלת ההחלטות בליבת העיסוק של התעשיה – חיפוש, פיתוח והפקה של מאגרים גז ונפט, והשלכותיהן בהיבטים מסחריים, כלכליים ורגולטוריים.

את הסדנה מקיים מוסד הטכניון בשיתוף דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט מקבוצת דלק. עודד רביב, מנכ"ל תחום לימודי המשך במוסד הטכניון למחקר ופיתוח מסביר כי  ייחודה של הסדנה בכך שהיא סוקרת את כל שלבי הפעילות בתעשייה, ושתכניה מתורגלים בכיתה באמצעות תוכנת סימולציה ייחודית: " משתתפי הסדנא יחולקו לקבוצות המדמות חברות שאמורות לקבל החלטות לגבי מאגרי גז ונפט, משלב של "בידינג" ורקימת שותפויות עסקיות לפיזור סיכונים, דרך גילוי המאגרים ופיתוחם ועד לשלב של הפקה וניהולה. כך יתנסו המשתתפים במחזור החיים המלא של מאגרי גז ונפט, תוך בחינת השפעות של גורמים טכניים, כלכליים, רגולטוריים וחוקיים על תהליכי קבלת החלטות בשוק התחרותי".

את הסדנה יובילו החוקרים פרופ' בריט פרוינד וד"ר מישל פוס מבית הספר לעסקים "מק'קומבס" היוקרתי של אונ' טקסס באוסטין: "קיום הסדנא הנחשבת כמובילה בתחום האנרגיה, ושיתוף הפעולה עם בית הספר לעסקים של האוניברסיטה, 'מק'קומבס', הם בבחינת הישג אדיר למוסד הטכניון. מדובר בתרומה גדולה והעשרה עצומה לאנשים שמובילים את ניהול משק האנרגיה בישראל, על כל נגזרותיו".

לדברי רביב  החזון שמקדם הטכניון הוא להוביל את תחומי ההכשרה, הפיתוח והמחקר בנושא גז ונפט בפרט, ואנרגיה בכלל: " התוצרים של הגז והאנרגיה דומיננטיים מאוד במדינות שבהן הם מהווים תשתית בסיסית. הם מובילים מדינות, משנים את המחקר והפיתוח ועוד. לצד התואר השני בטכניון להנדסת גז ונפט הגענו למסקנה כי אנו רוצים לקדם את הידע בארץ ברמה המקובלת בטכניון". 

למידע נוסף והרשמה לקורס הייחודי בטכניון ת"א – לחצו כאן>

כתבות שאולי פיספסתם

*#