תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מודד מרוויח כבר בסטאז' עד 12,000 שקלים, והביקוש למודדים רק גדל

מקצוע המודד משלב ידע מדעי ושימוש בטכנולוגיה ומאפשר להשתכר שכר גבוה מיד עם תום הלימודים. למרות זאת בישראל קיים מחסור חמור באנשי מקצוע. תוכנית הסבה חדשה של הטכניון מציעה לבוגרי תארים ראשונים להשתלב בתחום: "זה מקצוע הייטקי לכל דבר" אומרים ראשי התוכנית.

אם השתמשתם  ב-Waze או Mooveit כדי להגיע הבוקר לעבודה, נסעתם ברכבת או צעדתם על גשר הדבר התאפשר  בזכות עבודתם של מודדים. אם רכשתם דירה מקבלן או רשמתם שטח אדמה בטאבו, גם אז נהניתם מפרי עבודתם. גם חברות ביטחוניות כמו רפא"ל או אלת"א המייצרות כלי נשק מונחי מיקום משתמשות בידע המצוי בידי מודדים והן אף מעסיקות אותם בשכר גבוה. למודדים יש גם תפקיד חשוב במפץ הגדול הבא של עולם הנדל"ן: מדידה תלת ממדית של 'תת הקרקע' ו'על הקרקע' - דבר שיאפשר לרשום נכסי נדל"ן בטאבו גם מעל או מתחת לנכסים. זו הסיבה שאם האסוציאציה שלכם לגבי המקצוע היא עדיין של מודד מיוזע עם כובע טמבל שמסתובב בשטח ותוקע עמודים  באדמה הגיע הזמן שתעדכנו את התוכנה: מודדים כיום הם אנשי הייטק לכל דבר שמבצעים את עבודתם במשרד מול תוכנות מורכבות או בשטח כמנהלים של צוות טכנאים עמוס מכף רגל ועד ראש בטכנולוגיה.   

בכלל, התפתחות המקצוע צמודה לטכנולוגיה חדשה: פעם המודדים של מעצמות העולם חילקו ביניהן את הגלובוס בקווים ששורטטו במפה בטוש עבה בעובי 2-3 ס"מ, שעצם עוביו היה עלול להתבטא בסטייה של קילומטרים רבים בשטח. כיום מדידה מתבצעת בין השאר באמצעות מערכות GPS ומחשבים סופר מתוחכמים שבעזרת לוויינים המשייטים בגובה 20,000 קילומטרים יוצרים מפות ברמת דיוק של 2-3 ס"מ בשטח עצמו. כך ניתן למדוד במדויק החל מגבולות בין מדינות וכלה בגוש חלקה ברמה עירונית, וליצור מפות דיגיטליות מדויקות של המדינה. "אין פעילות אנושית ללא מדידת מיקום" קובע פרופ' ירח דויטשר, פרופסור בטכניון בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ויו"ר לשכת המודדים המוסמכים בישראל.

למידע נוסף אודות התכנית להסבת אקדמאים למודדים מוסמכים בקמפוס שרונה ת"א לחצו כאן>>

בישראל אמונים על מדידה מודדים מוסמכים מהמרכז למיפוי ישראל וחברות פרטיות. מודד מוסמך חייב להיות בעל תואר ראשון בהנדסת מיפוי וגיאו-אינפורמציה, או בעלי תואר ראשון בהנדסה אזרחית שהשלים את כל מקצועות החובה, עקב מחסור במודדים בישראל ניתן ללמוד את התחום גם במסגרת לימודי הסבה (ראו להלן). 

מודדים מעורבים כמובן בכל אספקט של עולם הנדל"ן. מדידות הקרקע כחלק מרישום בטאבו של גוש וחלקה מבוצעות בידי מודדים מוסמכים, וללא מדידה זו לא ניתן לרשום נכסים בטאבו. אכלוס בניין מחייב טופס ממודד שקובע שהבניין נמצא, ובכן, בדיוק במקום בו הוא אמור להימצא. גם סלילת כביש מחייבת עבודת מודד מוסמך: הוא מכין תוכניות לתכנון תוואי הכביש ולאחר מכן הוא והטכנאים יוצאים לשטח ומסמנים בפועל היכן צריך להיסלל הכביש. לאחר הביצוע הם חוזרים למקום על מנת לוודא שהכביש אכן סלול בהתאם למדידה: "מודד מוסמך עובד עם יזמים, קבלנים, מתכנני ערים. במנהל מקרקעי ישראל עובדים מודדים, בחברת נתיבי ישראל עובדים מודדים, ובעצם כל גוף תשתית מעסיק מודדים" מסביר פרופ' שגיא פיילין, המנהל האקדמי של תכנית ההסבה למודדים מוסמכים מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית. 

דויטשר מעדכן כי ההתפתחויות בתחום הנדל"ן נמצאות רק בראשיתן: "כיום מודדים כבר עוסקים במדידה של שלושה מימדים בעזרת מערכות מתקדמות.  אחד האתגרים הוא לפתח מערך רישום גוש חלקה (המכונה קדסטר) תלת מימדי כדי שאפשר יהיה לרשום בטאבו לא רק את שטח המגרש אלא גם נכסים מתחת לקרקע כגון אולמות, מנהרות, וגם נכסים מעל הקרקע כמו גשרים. כך למשל, אם יש לך מגרש ואתה רוצה לבנות חניון תת קרקעי כיום אי אפשר לרשום את הבעלות עליו. או למשל אם רוצים לבנות גשר מעל החלקה שלך אין אפשרות לרשום בטאבו חנויות שייבנו בגשר הזה. ברגע שישראל תעבור לקדסטר תלת מימדי, והדבר נמצא כעת באישור סופי של משרד המשפטים, הניצול של שטחים אלו יהיה הרבה יותר יעיל. בעלי חלקות ומגרשים יוכלו למכור חלק משטחי ה'תת-קרקע' וה'על-קרקע'  לצרכים אחרים".

קל להקים משרד עצמאי

למרות הביקוש הרב למודדים קיים מחסור חריף באנשי מקצוע: "בישראל הגיל הממוצע של המודדים מבוגר יחסית. אנו עומדים לפני משבר שבו מספר המודדים, במיוחד מודדי השדה, במרכז הארץ הולך ומצטמצם. כתוצאה מכך קיים כבר היום מחסור והמשרדים הגדולים מתקשים לגייס כוח אדם" מזהיר דויטשר.

אחת הסיבות לכך היא מחסור בסטודנטים שניגשים ללמוד את התחום. דויטשר משוכנע כי מדובר במחסור בידע על העניין הרב ויתרונות המקצוע: "עוד לא קרה לי שעמדתי מול מועמד שבא לטכניון והתלבט מה ללמוד, ולאחר שהסברתי לו את המקצוע הוא לא בחר בו, ועוד לא היה מועמד שבחר במקצוע והתחרט" הוא אומר. 

גם השכר גבוה במיוחד, בוודאי יחסית למהנדסים אזרחיים ולאדריכלים: "מודדים נדרשים בסיום הלימודים להשלים סטאז' הנמשך שנתיים. בתקופה הזו משלמים להם שכר ראשוני שיכול להגיע לשנים עשר אלף שקלים . זה שכר גבוה בהשוואה למהנדס אזרחי שמתחיל ממשכורת של חמשת אלפים שקלים. בתור דיקן הפקולטה לארכיטקטורה לשעבר אני  יכול להגיד כי המשכורות של בוגרים שלנו , ביחס מהנדסים אזרחים או אדריכלים, הן הרבה יותר טובות".

כדי לענות על הביקוש למודדים מציעים בטכניון תוכנית הסבה המיועדת לבעלי תואר ראשון במקצועות מדעיים או בעלי אופי מתמטי אנליטי כגון הנדסה, כלכלה, גיאוגרפיה, מדעי החברה ועוד. הלימודים נמשכים במשך כשנתיים כאשר יום לימודים אחד יתקיים בקמפוס במתחם שרונה היפהפה בתל תל אביב, ואילו היום השני יתקיים במעבדות הקמפוס בטכניון בחיפה. לאחר הלימודים יבצעו המודדים סטאז' במשך שנתיים נוספות במשרד מדידה, ובסופו של דבר יקבלו תעודת הסמכה.  לאחר קבלת התעודה הם יכולים לעבוד כמודדים שכירים במשרדי מדידה או להשתלב במרכז למיפוי ישראל,ברשות מקרקעי ישראל ובחברות שונות. 

לדברי דויטשר, גם חברות הייטק מגייסות מודדים שנהנים מתנאים טובים במיוחד: "תלמידים שלי, ביניהם דוקטורנטים , שעוברים לתעשיות הביטחוניות או לחברות הייטק מתחילים תפקיד עם משכורת של כ-15,000-20,000 שקלים. יתרון נוסף של התחום הוא שדי קל לך לפתוח משרד עצמאי מיד אחרי הסטאג'. להקים משרד כזה זה לא השקעה גדולה מדי, ויש לא מעט מודדים שמקימים משרד והפוטנציאל גדול ביותר". 

למידע נוסף אודות התכנית להסבת אקדמאים למודדים מוסמכים בקמפוס שרונה ת"א לחצו כאן>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#