דודי רזניק
מגמה של עלייה מתונה בציפיות האינפלציה לטווחים הקצרים מכל המקורות
15:01 | 24.06.18
סביבת אינפלציה ועליית הריבית
"סביבת האינפלציה" במשק המקומי היא גורם חשוב בקביעת המדיניות המוניטארית של המשק. בפרסומי הוועדה המוניטארית מודגש זה חודשים ארוכים כי המדיניות המוניטארית תישאר מרחיבה, כל עוד הדבר יידרש כדי לתמוך בחזרתה של "סביבת האינפלציה" לתוך תחום יעד יציבות המחירים (1% - 3%).
כאמור "סביבת האינפלציה" מתחשבת במדדים שונים של האינפלציה בפועל ובאינפלציה הצפויה, בדגש על הטווחים הקצרים (שנה-שנתיים).
עליה בטווחים הקצרים
בחודשים האחרונים (מחודש נובמבר 2017) ניכרת מגמה של עלייה מתונה בציפיות האינפלציה לטווחים הקצרים (שנה ושנתיים) מכל המקורות, לסביבת הגבול התחתון של היעד. עם זאת, הרמה הנוכחית שונה מעט בין המקורות השונים, כאשר ממוצע החזאים לאינפלציה בשנה הקרובה עומד על 1.0%, הציפיות משוק ההון עומדות של 1.2% והציפיות שנגזרות מהריביות הפנימיות של חמשת הבנקים הגדולים הן נמוכות יותר ועומדות של 0.7%. במקביל, הציפיות לטווח הארוך יותר (הציפיות משוק ההון ל-5 עד 10 שנים) מבוססות זה תקופה ארוכה סביב מרכז היעד (2%).
בשורה התחתונה
במידה ותימשך העלייה בציפיות האינפלציה תוך התייצבותן בתחום ביעד, גם על רקע הערכתינו לעלייה באינפלציה בפועל בחודשים הקרובים, לצד אפשרות של המשך מהלך הפיחות המסוים שהחל לאחרונה בשער החליפין של השקל (בעיקר כלפי הדולר), מדובר בגורמים אשר עשויים לתמוך בעליית ריבית מצד בנק ישראל עוד השנה. בכל מקרה במבט לטווח ארוך, יש להדגיש כי תוואי העלייה העתידי של ריבית בנק ישראל צפוי להיות איטי והדרגתי.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:33 | 24.06.18
סיכום שבועי: אג"ח ממשלתיות
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל בשבוע שעבר תוך המשך מגמת הביצועים העודפים של צמודי המדד לאורך כל העקום כמעט.
עליה טכנית בעקבות המדד
צמודי המדד הקצרים רשמו עליות שערים כאשר העלייה בתשואות הינה טכנית עקב פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מאי שעלה ב-0.5%. הביצועים העודפים של צמודי המדד נרשמו על רקע מדד מאי שעלה על פי התחזיות ונראה כי השוק מתחיל להפנים את העובדה שסביבת האינפלציה בישראל נמצאת בתהליך של עלייה מזה מספר חודשים.
עליה בציפיות האינפלציה
העליה בציפיות האינפלציה תורגמה השבוע גם לציפייה להתחלה של מדיניות מוניטארית מהדקת על ידי בנק ישראל שתבוא לידי ביטוי בהעלאות ריבית מהירות מכפי שתמחר השוק עד עתה. הביטוי לכך היה עליית תשואות בחלק הקצר – בינוני של העקום בדגש על הטווח שלוש עד חמש שנים. במקביל רשם השקל עוצמה יחסית השבוע מול הדולר בניגוד למגמה בעולם.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:07 | 18.06.18
אג"ח קונצרניות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר השבוע במגמה חיובית תוך עליות שערים במדדים המובילים. בדומה למגמה בשוק האג"ח הממשלתיות, בלטו בעליות שערים המדדים צמודי המדד בביצועים עודפים.
מדד התל בונד גלובל המשיך בהתאוששות שהוא רושם לאחרונה ורשם עלייה שבועית של 0.3%, אם כי עדיין מתחילת השנה בולט המדד בביצועי חסר משמעותיים כאשר הוא רושם ירידה של 3%. בשבועות האחרונים ניכרת מגמה חיובית בשוק האג"ח הקונצרני הבאה לידי ביטוי בירידה קלה ברמת המרווחים שעדיין גבוהה משמעותית מרמתה בתחילת השנה.
מסיטים כספים לחו"ל
בחודש מאי נמשכה המגמה, הבאה לידי ביטוי בשוק קרנות הנאמנות, של מעבר הציבור מנכסי סיכון לקרנות כספיות ולהסטת כספים לחו"ל. במהלך חודש מאי פדה הציבור כ-1.3 מיליארד שקלים מקרנות אג"ח לסוגיהן, בהמשך למגמה בחודשים פברואר – אפריל.
למעט חודש ינואר בו נרשם גיוס מאסיבי לקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח, בשאר החודשים השנה נרשמה מגמה של פדיונות כך שמתחילת השנה נרשמו פדיונות של כ-400 מיליון שקלים בקרנות אלו.
החולשה בשוק האג"ח הממשלתיות ייתכן ויכולה להיות מוסברת בין היתר גם על רקע היציאה של הציבור מהשקעה באפיק זה. גם בקרנות הנאמנות המניתיות נרשם פדיון של כ-400 מיליון שקלים מתחילת השנה. לעומת זאת, אפיק ההשקעה בחו"ל בולט עם גיוס של 1.7 מיליארד שקלים מתחילת השנה, כמו גם הקרנות הכספיות שגייסו כ-800 מיליון שקלים מתחילת השנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:57 | 18.06.18
מדד המחירים לצרכן - תגובה
מדד המחירים לצרכן לחודש מאי עלה ב-0.5% בהתאם לממוצע תחזיות השוק. המדד השלים עלייה של 0.5% ב-12 החודשים האחרונים כאשר בנטרול מחירי הדיור ירד המדד ב-0.1%.
עליה בסביבת האינפלציה
העליה בסביבת האינפלציה בישראל נמשכת כאשר החודש תרמו לעליית המדד עלייה עונתית במחירי הפירות הטריים, עלייה עונתית במחירי ההלבשה, ועלייה במחירי הדלק כתוצאה מהמשך מגמת עליית מחיר הנפט בעולם. עליות מתונות נרשמו בסעיפי ההנעלה, הירקות הטריים ונופש בארץ ובחו"ל. סעיף הדיור נותר ללא שינוי כאשר ירידת מחירי הדירות (שאינן נכללים במדד) נבלמה החודש עם עלייה במחירי הדירות החדשות ויציבות במחירי דירות יד שנייה. ב-12 החודשים האחרונים ירדו מחירי הדירות ב-0.2%, הקצב הנמוך ביותר בעשור האחרון.
מה הלאה?
סביבת האינפלציה הנמדדת משיעור השינוי ב-12 החודשים האחרונים צפויה להמשיך ולעלות בחודשים הקרובים. בנק ישראל צפוי בחודשים הקרובים להמשיך ולשבת על הגדר כאשר נראה כי בתסריט בו ממשיכות ועולות הציפיות האינפלציוניות לצד מהלך משמעותי של היחלשות השקל, או גל של עליות של מחירים מקומיים, ייתכן ונראה את בנק ישראל מעלה את הריבית עוד השנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:59 | 17.06.18
הודעות הריבית - התייחסות
הודעות הריבית של הפד וה-ECB שהתפרסמו בשבוע שעבר לא הפתיעו באופן מהותי. עם זאת, הודעת הפד נתפסה כבעלת גוון ניצי יחסית כאשר הפד העלה את התחזית לארבע העלאות ריבית השנה במקום שלוש עד כה.
מה צפוי בהמשך
לעומת זאת, תוואי הריבית העתידי של הפד נותר ללא שינוי כאשר הפד, בהערכות המרכזיות שלו, צופה העלאת ריבית בשנת 2020 אל 3.1% - 3.6%, תוך שהריבית צפויה לרדת במעט בטווח הארוך יותר אל 2.8% - 3%. תחזית זו מותנית בכך שהצמיחה בארה"ב תמשיך להיות חזקה יחסית (1.8% - 2%), אך מתונה מזו של שנת 2018 (2.7% - 3%). נראה שתוואי עליית הריבית מותנה בשמירה של הצמיחה הנומינלית בארה"ב (תוצר ריאלי+מחירי התוצר) בקצב של כ-4% ומעלה והתמתנות צמיחה זו, בין אם כתוצאה מהאטה ריאלית ובין אם כתוצאה מעצירה בהאצת האינפלציה שיכולה להאט את תוואי עליית הריבית. על רקע סיכון זה, שנראה כמשמעותי, נרשמה ירידה נוספת בתלילות העקום בארה"ב תוך ירידת תשואות קלה בחלק הארוך של העקום.
נראה כי בבסיס האצת קצב העלאות הריבית בארה"ב השנה עומדת המשך העלייה בסביבת האינפלציה, שבאה לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן וליצרן, לצד המשך ההרחבה הפיסקלית שמבצע ממשל טראמפ וכמובן המשך השיפור הניכר בשוק העבודה.
ובאירופה...
לעומת הודעת הריבית של הפד, הודעת הריבית של ה-ECB נתפסה כ"יונית" יותר אולי בגלל ציפיית השוק לנוסח ניצי יותר. הבנק המרכזי באירופה הכריז על הפחתת קצב הרכישות ברבעון האחרון של השנה עד לסיום תוכנית הרכישות בסוף השנה. עם זאת ציין הבנק המרכזי כי העלאת ריבית אינה צפויה לפני קיץ 2019, כאשר בשוק הייתה ציפייה לאפשרות להעלאת ריבית מוקדמת יותר.
בשורה התחתונה
נראה כי בבסיס ההחלטות השונות עומד המשך המומנטום החיובי בארה"ב לעומת ההאטה הניכרת באירופה מאז תחילת השנה לצד המשך החששות הפוליטיים ליציבות הגוש בעתיד. כתוצאה מכך נרשמה לאחר הודעת הריבית באירופה התחזקות משמעותית של הדולר מול האירו כמעט לרמה הגבוהה בשנה האחרונה. מדובר ברמה שהיוותה נקודת תמיכה לאירו בשנה האחרונה ונראה כי בתקופה הקרובה תיבחן שוב התמיכה של האירו ברמה זו.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:36 | 17.06.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל בשבוע שעבר תוך המשך מגמת הביצועים העודפים של צמודי המדד לאורך כל העקום.
בעוד שצמודי המדד בלטו בעליות שערים לאורך כל העקום (למעט בחלק הארוך ביותר), רשמו במקביל השקלים הלא צמודים ירידות שערים בדגש על החלק הארוך של העקום.
ההשפעה על ציפיות האינפלציה
כתוצאה מכך נמשכה מגמת העלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות, להם בנק ישראל נותן משקל משמעותי, שנכנסו לראשונה זה כארבע שנים, אל תחום יעד יציבות המחירים של בנק ישראל לאורך כל העקום.
תלילות העקום – ללא שינוי
השקלים הלא צמודים רשמו ירידות שערים ועליית תשואות למרות מגמה חיובית בשוקי האג"ח הממשלתיים בעולם, דבר שהביא לירידה קלה במרווחים השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאלו המקבילים של ממשלת ארה"ב. יש לציין כי עליית התשואות לאורך העקום השקלי הייתה כמעט זהה כך, שתלילות העקום נותרה כמעט ללא שינוי.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:20 | 10.06.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה של יציבות כאשר מרבית המדדים המובילים רשמו בסיכום שבועי תנודתיות נמוכה יחסית.
רמת מרווחים יציבה
רמת המרווחים בשוק שמרה על יציבות ונותרה כמעט ללא שינוי. מדד שבלט לשלילה היה מדד התל בונד תשואות שרשם ירידה שבועית של 0.6% על רקע ירידות שערים חדות יחסית באיגרות החוב של החברות אי.די.בי פיתוח ואינטרנט זהב. ירידות אלו המחישו שוב את הבעייתיות שעלולה להיות בהשקעה במדדים ולא ישירות בחברות כפי שאנו ממליצים מזה תקופה.
שוק הנפקות חזק
לאחר חודש מאי חזק מאוד בשוק ההנפקות במהלכו נרשמו גיוסים מואצים בסך של קרוב ל-10 מיליארד שקלים, חודש יוני החל ברגיעה מסוימת בקצב הפעילות תוך ירידה משמעותית בקצב הגיוס. עם זאת, בהמשך החודש צפוי הקצב לעלות עם הנפקות צפויות של בנק לאומי ובנק פועלים. עדיין קצב הגיוס השנה גבוה יחסית ומשקף אף עלייה ביחס לקצב הגיוס בשנה שעברה.
_______________________________
12:00 | 10.06.18
השקל שומר על יציבות
מראשית השנה ניכרת התייצבות במסחר שקל – סל מטבעות. לאחר שבשנים 2015 – 2017 רשם השקל התחזקות מצטברת של יותר מ-15% מול סל המטבעות, מראשית השנה ניכרת התייצבות תוך עלייה ברמת התנודתיות.
מה ברקע?
הכוחות הבסיסיים שפעלו להתחזקות השקל מעט נחלשים השנה בעיקר על רקע הירידה בעודף בחשבון השוטף וכן ירידה מסוימת בהשקעות ריאליות של זרים בישראל, בעיקר על רקע עסקאות גדולות חד פעמיות בשנים האחרונות כגון עסקות המכירה של כתר פלסטיק ומוביליאיי. כתוצאה מכך בנק ישראל הוריד משמעותית את ההתערבות בשוק המט"ח בחודשים האחרונים. למעשה מאז חודש ינואר בו רכש בנק ישראל כ-1.8 מיליארד שקלים בחודש אחד, בחודשים האחרונים כמעט ולא מתערב בנק ישראל במסחר דבר שהביא לירידה קלה ביתרות המט"ח מרמה של קרוב ל-118 מיליארד דולר לרמה של כ-114.7 מיליארד דולר נכון לסוף חודש מאי.
בחודשים האחרונים ניכרת לראשונה זה תקופה ארוכה עצירה במגמת העלייה ביתרות המט"ח של בנק ישראל, עלייה שכמעט ולא נעצרה בשנים האחרונות.
מה צפוי בהמשך?
נראה כי בנק ישראל צפוי להמשיך ולשבת על הגדר כל עוד שער החליפין של השקל ממשיך לנוע סביב הרמות הנוכחיות. במידה ונראה היחלשות נוספת של השקל, אולי כתוצאה מפתיחת נוספת בפער הריביות מול ארה"ב, בנק ישראל עשוי לשקול מהלך של העלאה בריבית, בעיקר אם מגמת היחלשות השקל תלווה בעלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות בשוק.
_______________________________
09:25 | 10.06.18
אג"ח ממשלתיות - סיכום שבועי
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל בשבוע שעבר על רקע מגמת עליית התשואות בעולם, כתוצאה מהתפוגגות החששות הראשוניות מתרחישי קיצון במשבר הפוליטי באיטליה.
הקמת הממשלה החדשה באיטליה הביאה לרגיעה מסוימת בגוש האירו ובעולם בכל הקשור לאפשרות של פרישה מן הגוש. על רקע זה נרשמה עליית תשואות מחודשת בשוקי האג"ח הממשלתיים של מרבית השווקים המפותחים בעולם. עדיין נותר האיום המרכזי והוא נוגע להליכה של איטליה לכיוון של מדיניות תקציבית מרחיבה מאוד, הן מצד הפחתת המיסוי והן מצד הגדלת ההוצאות הסוציאליות. סיכון זה קיים גם בספרד, אך במידה נמוכה יותר.
דו"ח התעסוקה
דו"ח התעסוקה החיובי שפורסם בארה"ב בסוף שבוע שעבר הוסיף אף הוא למידת האופטימיות לגבי מצב כלכלת ארה"ב, דבר שבא לידי ביטוי בין היתר בעליות שערים במרבית השבוע בשוקי המניות בארה"ב תוך קביעת שיא חדש למדד מניות הטכנולוגיה הנאסד"ק.
ובישראל
בישראל נרשמה מגמה שלילית תוך ירידות שערים במרבית האפיקים למעט באיגרות החוב צמודות המדד הקצרות ואיגרות החוב השקליות בריבית משתנה. בלטו לשלילה השקלים הלא צמודים הארוכים ביותר לטווח של 10 שנים ומעלה שרשמו ירידות שערים שבועיות ממוצעות של כאחוז.
מה הלאה?
עם הרגיעה הפוליטית בגוש האירו, עיני השווקים יהיו מכוונות השבוע אל הודעות הריבית של הפד (ביום ד') וה- ECB (ביום ה'). לגבי הפד הדברים די ברורים, כאשר הריבית צפויה לעלות השבוע ב-25 נ"ב נוספות לרמה של 1.75 – 2.00 אחוז.
השווקים יהיו קשובים בעיקר לגבי תוואי העלאות הריבית העתידי של חברי הפד (DOTS) ולטון הדברים של הפד לגבי רמת הטולרנטיות לעלייה בסביבת האינפלציה.
לגבי גוש האירו, הריבית אינה צפויה לעלות כמובן לפני שנת 2019 אולם הודעה אפשרית השבוע על סיום תוכנית הרכישות של הבנק המרכזי באירופה עשויה להביא ללחץ מחודש על התשואות בגוש על רקע הדומיננטיות של הבנק המרכזי ברכישות אג"ח ממשלתיות במהלך שלוש השנים האחרונות. במקביל הודעה כזו עשויה לפעול להתחזקות של האירו לאחר החולשה שהפגין לאחרונה בעיקר על רקע המשבר באיטליה. במקביל תיתכן ירידה בפער התשואה בין אג"ח ממשלת ארה"ב לאג"ח ממשלת גרמניה שהגיע לאחרונה לשיא של כ-260 נ"ב לאחר שבראשית תקופת הרכישות של הבנק המרכזי באירופה הפער עמד על כ-140 – 150 נ"ב בממוצע.
_______________________________
09:40 | 04.06.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה מעורבת כאשר המדדים צמודי המדד נוטים לירידות שערים קלות בעוד שהמדדים השקליים הלא צמודים שרשמו לאחרונה תשואות חסר משמעותיות התאוששו מעט ורשמו עליות שערים בדומה למגמה בשוק האג"ח הממשלתיות. מדד התל בונד גלובל רשם עלייה של כ-0.7% והמשיך להיסחר בתנודתיות גבוהה במיוחד.
חודש חזק בגיוסים
חודש מאי היה חודש חזק במיוחד בשוק ההנפקות כאשר חברות גייסו במהלך החודש כ-9.5 מיליארד שקלים, ובכך הגיע הגיוס מתחילת השנה לסכום של כ-35 מיליארד שקלים.
הגיוסים התאפיינו במספר לא רב יחסית של גיוסים אולם בגיוסים גבוהים לכל הנפקה תוך עלייה משמעותית בדירוג הממוצע של ההנפקות. מתחילת השנה עומד הגיוס של חברות בדרוג קבוצת AA ומעלה על כ-55% מסך ההנפקות - עלייה ביחס לחלקן בשנת 2017 שעמד על כ-44%. במקביל נמשכת הירידה בגיוסי חברות בדרוג נמוך של קבוצת BBB ומטה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:25 | 03.06.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל בשבוע שעבר על רקע מגמת ירידת התשואות בעולם, בעיקר כתוצאה מחשש מהתדרדרות המשבר באיטליה שהביאה למסחר סוער תוך ירידת תשואות חדה יחסית בשוקי האג"ח הממשלתיים במדינות הנחשבות כ-SAFE HAVEN, כגון ארה"ב, גרמניה, שוויץ ובריטניה.
בישראל
בשוק המקומי בלטו בירידת תשואות איגרות החוב לטווח בינוני – ארוך בשני העקומים. בחלק הקצר של העקום נרשמה יציבות בתשואות השקלים הלא צמודים לעומת עליית תשואות בצמודי המדד שהביאה לירידה בציפיות האינפלציה הנגזרות. ביצועי היתר של החלקים הבינוניים – ארוכים הביאה לירידה בתלילות העקומים. הסערה הפוליטית באיטליה הביאה כאמור לשבוע מסחר סוער במיוחד בשוקי האג"ח הממשלתיים בעולם על רקע חשש לחוסר יציבות פוליטית בגוש האירו.
המלצות לפעילות
המחצית השנייה של השנה צפויה להתאפיין בירידה בסביבת האינפלציה ולכן מומלצת החזקה עודפת בשקלים הלא צמודים. תלילות העקום המקומי ממשיכה להיות גבוהה מאוד ולכן מומלצת החזקה סינתטית בשני האפיקים. ללא מהלך היחלשות משמעותי של השקל יתקשה בנק ישראל להעלות את הריבית עוד השנה. עם זאת, הפתעות כלפי מעלה במדדי המחירים לצרכן הקרובים, ובפרט במדד חודש מאי, עדיין עלולים להגביר את החשש בשוק מפני הקדמת מהלך העלאת ריבית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:33 | 03.06.18
הריבית בדרך למעלה?
הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה בשבוע שעבר להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית של 0.1%. בדומה להחלטות ריבית קודמות גם בהודעה המצורפת להחלטה הנוכחית נכתב כי "בכוונת הוועדה המוניטארית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד".
ברקע להחלטה
בהודעת הוועדה המוניטארית צוינו מספר גורמים שעמדו ברקע להחלטה, ובכללם: סביבת האינפלציה ממשיכה לעלות, אם כי, היא עדיין נמוכה מטווח יעד יציבות המחירים של הממשלה (1%-3%), וכך גם ציפיות האינפלציה שנה קדימה; בעוד שהציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים מצויות בסמוך למרכז היעד; הפעילות הכלכלית ממשיכה לצמוח בקצב סביר, ובהרכב מאוזן יותר בהשוואה לשנים קודמות; שוק העבודה ממשיך להצביע על חוסן; נמשכת ההתאוששות בסביבת הצמיחה של הכלכלה הגלובאלית, אם כי, ישנם עדיין סיכונים גאו-פוליטיים לצד סיכונים פיננסיים בקרב השווקים המתעוררים.
מה הלאה?
במבט קדימה ובדומה לתחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, תתכן העלאת ריבית ראשונה לקראת סוף השנה. זאת, במידה וסביבת האינפלציה תעלה במעט לכיוון הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (כ-1%) וייתכן שאף למעלה מכך, בשילוב עם הימשכותם של הנתונים החיוביים לגבי הפעילות הכלכלית הריאלית.
במבט לטווח ארוך יותר, המשך תהליך העלאת הריבית מצד בנק ישראל צפוי להיות איטי והדרגתי ולהתפרש על פני השנים הקרובות, בין השאר, כתלות בקצב הצמיחה של הפעילות הכלכלית בארץ ובעולם. מהלך של העלאת ריבית על ידי בנק ישראל יכול לבוא מתוך רצון להתחיל את תהליך הנורמליזציה של הריבית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:16 | 27.05.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה חיובית רוב הזמן, כאשר מרבית המדדים המובילים רושמים עליות שערים. בניגוד למגמה השבוע בשוק האג"ח הממשלתיות, נמשכה מגמת הביצועים העודפים של צמודי המדד באפיק הקונצרני.
מדד התל בונד גלובל
מדד התל בונד גלובל היה חריג בשבוע שעבר בירידות השערים שהציג. מדד זה ממשיך להפגין ביצועי חסר משמעותיים מתחילת השנה כאשר הוא רשם ירידה של יותר מ-4% בתקופה זו. החולשה של חברות הנדל"ן האמריקאיות שהנפיקו בעיקר איגרות חוב שקליות לא צמודות באה לידי ביטוי בביצועי חסר משמעותיים גם במדדי התל בונד השקלי והתל בונד תשואות שקלי. בנוסף יש לציין כי המדדים השקליים הלא צמודים סבלו מתחילת השנה גם מביצועי החסר של האפיק שקלי הלא צמוד הממשלתי.
שוק ההנפקות
בשוק ההנפקות נמשכת המגמה של מספר הנפקות לא גדול בעיקר של חברות גדולות המגייסות סכומים גבוהים במיוחד בכל הנפקה. כך גייסו השבוע החברות צ'אמוס (1.5 מיליארד שקלים) ובעיקר חברת כיל שגייסה באג"ח דולרית ל-20 שנה כ-600 מיליון דולר. חברות בדירוג מתחת לקבוצת A גייסו השנה רק כ-7% מסך הגיוסים לעומת קרוב ל-17% בשנה שעברה. מגמה זו מתיישבת עם יציאת משקיעים פרטיים דרך קרנות הנאמנות ונתח גדול יותר של רוכשים מקרב הגופים המוסדיים.
בשורה התחתונה, סך הגיוס מתחילת השנה עומד על כ-33 מיליארד שקלים והוא גבוה במקצת מהסכום שגוייס בתקופה המקבילה אשתקד שהייתה שנת שיא בגיוסים קונצרניים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
08:49 | 27.05.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל בשבוע שעבר על רקע מגמת ירידת התשואות בעולם ובעיקר בשוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב שם התשואה ל-10 שנים חזרה להיסחר מתחת ל-3%.
עצירה בעליה בציפיות האינפלציה
עליות שערים וירידת תשואות נרשמה לאורך העקום השקלי הלא צמוד בדגש על החלק הארוך של העקום. צמודי המדד רשמו מגמה מעורבת של יציבות בחלק הקצר – בינוני ועליות שערים בחלק הארוך של העקום. מגמת העלייה בציפיות האינפלציה הקצרות נעצרה בשבוע שעבר בעיקר על רקע המשך מגמת התחזקות השקל, הנמשכת מתחילת החודש, והעצירה בעליית מחירי הנפט, שעדיין מצויים ברמות השיא (המחיר עומד על מעל ל- 70 דולר לחבית) של יותר משלוש שנים.
המצב בארצות הברית
ירידת התשואה נרשמה בין היתר על רקע פרסום פרוטוקול החלטת הפד האחרונה שהצביעה על כך שחברי הפד צפויים לגלות סובלנות לעלייה זמנית של האינפלציה מעל לרמה של 2% עם גישה של ״יעד יציבות מחירים גמיש”. רוח הדברים העולה מפרסום הפרוטוקול מצביעה על כך שבתנאי המקרו הנוכחיים, צפוי הפד להסתפק בעוד שתי העלאות ריבית עד סוף השנה, ולא שלוש כפי שהשוק החל לגלם בתקופה האחרונה.
מה זה אומר על ישראל?
בישראל, לוותה ירידת התשואות בהמשך המגמה של התחזקות השקל הנמשכת מראשית החודש. השקל רשם התחזקות משמעותית מול סל המטבעות מראשית החודש, התחזקות של כ-3% שמחקה את מרבית הירידות שרשם השקל מתחילת השנה. את עיקר ההתחזקות רשם השקל מול האירו והפאונד על רקע היחלשותם מול הדולר.
נראה כי המשך מגמת התחזקות השקל לצד תסריט בו הפד מעלה את הריבית עוד פעמיים בלבד עד סוף השנה, עשוי להביא את בנק ישראל לדחיית העלאת ריבית אל תוך שנת 2019. בנוסף, סביבת האינפלציה צפויה להתחיל לרדת לקראת הרבעון האחרון של השנה ועשויה לתמוך אף היא בדחייה של העלאת הריבית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:35 | 21.05.18
אג"ח קונצרניות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הקונצרניות המשיך בשבוע שחלף את המגמה מהתקופה האחרונה קרי ירידות שערים במרבית המדדים המובילים בדגש על המדדים השקליים הלא צמודים.
החולשה באפיק
זה תקופה שבה אנו רואים חולשה משמעותית בשוק האג"ח הקונצרניות שבאה לידי ביטוי בירידות שערים משמעותיות ובעלייה ברמת המרווחים. בולטת כאמור עליית המרווח של מדד התל בונד השקלי הסובל מירידות שערים משמעותיות זה תקופה. הביצועים העודפים של צמודי המדד באים לידי ביטוי בביצועי מדד התל בונד 60 שירד מתחילת השנה ב-0.3% בלבד, לעומת מדד התל בונד שקלי 50 שירד מתחילת השנה ב-2%. ביצועי החסר של האפיק השקלי מושפעים כמובן גם מביצועי הבנצ'מרק של האג"ח הממשלתית.
שוק ההנפקות
בשוק ההנפקות ניכרת ירידה ברמת הפעילות כאשר מתחילת החודש רק שלוש חברות קיימו הנפקות אם כי מדובר בכמות גיוס די גבוהה של כ-3.6 מיליארד שקלים (מתוכה 2.5 מיליארד שקלים בהנפקת חברת נמלי ישראל). ככלל, בתקופה האחרונה על רקע ירידות השערים וירידת תיאבון הסיכון של המשקיעים ניכרת ירידה משמעותית בגיוסי חברות מרמות דרוג בינוניות – נמוכות. מראשית חודש אפריל גייסו חברות כ-9.2 מיליארד שקלים, מתוכם רק כ-1.2 מיליארד שקלים בדרוג קבוצת A ומטה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:02 | 21.05.18
אג"ח ממשלתיות – סיכום שבועי
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל בשבוע שעבר תוך המשך מגמת הביצועים העודפים של צמודי המדד לאורך כל העקום. צמודי המדד הקצרים - בינוניים המשיכו לרשום עליות שערים ואילו צמודי המדד הארוכים רשמו ירידות שערים אך מינוריות ביחס לירידות השערים של השקלים הלא צמודים המקבילים.
ברקע: מדד אפריל
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות התנהל על רקע פרסום מדד אפריל שעלה ב-0.4% בהתאם לתחזיות המוקדמות, ותרם כאמור למגמה החיובית בצמודי המדד הקצרים – בינוניים. כן הושפע השוק המקומי מהמשך מגמת העלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב המצויות בשיא של שבע שנים בטווח של 10 שנים, תוך שהן פורצות את רף 3%. כתוצאה מכך נרשמו ירידות שערים בשקלים הלא צמודים לאורך כל העקום.
סביבת האינפלציה
סביבת האינפלציה בישראל (הנגזרת מעליית המדד ב-12 החודשים האחרונים) צפויה להמשיך לעלות בתקופה הקרובה ולהיכנס אחרי תקופה די ארוכה אל תוך יעד יציבות המחירים. עם זאת נראה כי העלייה בסביבת האינפלציה צפויה להיות זמנית בלבד ואל תוך שנת 2019 צפויה סביבת האינפלציה לחזור לרדת אל מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:20 | 15.05.18
אג"ח קונצרניות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הקונצרניות ממשיך להיסחר במגמה שלילית המאפיינת אותו כמעט מתחילת השנה הנוכחית. ממשיכים לבלוט לשלילה מדדי התל בונד גלובל ותל בונד תשואות שקלי הרושמים ירידות שערים חדות יחסית. מדדים אלו סובלים מהירידה החדה יחסית במחירי איגרות החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות וכן מהנחיתות של האפיק השקלי כפי שבאה לידי ביטוי גם במסחר בשוק האג"ח הממשלתיות.
איך זה בא לידי ביטוי?
הנחיתות של האפיק השקלי באה לידי ביטוי בירידה של 1.5% מתחילת השנה במדד התל בונד שקלי 50 לעומת ירידה מתונה בהרבה של 0.1% בלבד במדד התל בונד 60. להערכתנו הדלק העיקרי לעליות השערים בשנה שעברה – הגיוסים בקרנות הנאמנות, די אזל ובהיעדר הציבור מתקשה האפיק הקונצרני להפגין ביצועים עודפים גם על רקע החולשה הנמשכת באפיק הממשלתי.
המלצות לפעילות
אנו סבורים כי רמת המרווחים הנוכחית היא רמה גבוהה דיה על מנת להתחיל ולהגדיל בהדרגה את החשיפה לאפיק הקונצרני. המלצתנו בשלב ראשון להגדיל החשיפה בעיקר לקבוצות הדירוג הגבוהות יחסית אך ניתן לשקול גם התחלת הגדלת החשיפה לדירוגים נמוכים יותר. מדד התל בונד גלובל משקף מרווח הגבוה ביותר לתקופה האחרונה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:49 | 14.05.18
סקר החברות של בנק ישראל
ברביע הראשון של 2018 נמשכה ההתרחבות בפעילות הסקטור העסקי, תוך האצה בקצב. כך עולה מסקר החברות של בנק ישראל, אשר מסתמך על דיווחים איכותיים (ולא כמותיים) של חברות מענפים שונים בסקטור העסקי.
שונות בין הענפים
עם זאת, בחינה ענפית של הנתונים מצביעה על שונות בהתפתחות הפעילות בין הענפים השונים. יש לציין שמרבית הענפים הציגו מאזני נטו (אחוז החברות שדווחו על עלייה בפעילות פחות אחוז החברות שדווחו על ירידה) חיוביים, דבר אשר מצביע על התרחבות בפעילות, אם כי, לא כולם מובהקים מבחינה סטטיסטית. מנגד, מאזן הנטו של ענף הבינוי ירד בחדות ברביע הראשון של השנה, והשלים שלושה רביעים רצופים של ירידות. המאזן הנוכחי של ענף הבינוי ירד לתחום השלילי לראשונה מאז הרביע השלישי של 2016. במקביל, נציין כי המאזן של ענפי המסחר נותר בתחום השלילי זה רביע רביעי ברציפות, אולם מצוי במגמת שיפור.
מה המשמעות של המגמה השלילית בענף הבינוי?
המגמה השלילית בענף הבינוי משקפת את התגברות חוסר הודאות בתחום זה ברביעים האחרונים, אשר באה לידי ביטוי, בין השאר, בהאטה בקצב העלייה השנתי של מחירי הדיור, ירידת היקף העסקאות הכולל (בדגש על מכירות של דירות חדשות), האטה בקצב התחלות הבנייה ועוד. לאור האמור, לא מן הנמנע כי מגמה זו תימשך גם ברביעים הבאים. ענף הבינוי בולט אף מבחינת הדיווח על מגבלות הביצוע, אשר מעבר למגבלות ההיצע שמאפיינות את הענף לאורך השנים: מחסור בעובדים מקצועיים ומחירי הקרקעות, חלה ברביעים האחרונים החמרה גם במגבלת צד הביקוש, התפתחות אשר עשויה להימשך גם ברביעים הבאים. על-פי דיווחי החברות שהשתתפו בסקר, ברביע הבא הפעילות צפויה להתרחב בענפים הבאים: שירותים, מסחר ותעשייה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
יתרות המט"ח - בירידה
בנק ישראל ממשיך להוריד את פרופיל ההתערבות במסחר במט"ח. בחודש אפריל רכש בנק ישראל סכום מזערי של 24 מיליון דולר, הכל במסגרת התוכנית לקיזוז השפעת הפקת הגז הטבעי.
פתיחת השנה - בסערה
בנק ישראל שפתח את השנה בסערה ורכש כ-1.8 מיליארד דולר בחודש ינואר, מפחית מאז בהדרגה את המעורבות במסחר במט"ח, בין היתר על רקע היחלשות השקל והתנודתיות הגבוהה יחסית במסחר במט"ח מתחילת השנה. יתרות המט"ח נכון לסוף חודש אפריל עומדות על 115.3 מיליארד דולר. מדובר בירידה של כ-770 מיליון דולר ביחס ליתרות בסוף חודש מארס, כתוצאה בעיקר משערוך היתרות.
בשורה התחתונה
מגמת היחלשות השקל בולטת בחודשים האחרונים למרות ירידת המעורבות של בנק ישראל במסחר במט"ח.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:34 | 13.05.18
אג"ח ממשלתיות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר גם בשבוע שעבר במגמה שלילית במרבית האפיקים. למעט באפיק הממשלתי בריבית משתנה וצמודי המדד הקצרים – בינוניים, ירידות שערים נרשמו בכל האפיקים בדומה למגמה מתחילת השנה.
בעיקר בלטו לשלילה החלקים הארוכים של העקומים שרשמו ירידות שערים חדות יחסית דבר שהביא לעלייה בתלילות העקום. העלייה ברמת המתח הגיאו פוליטי בצפון השפיעה חלקית על השוק המקומי. בעוד שאיגרות החוב והמניות רשמו ביצועי חסר ביחס לעולם, כמו גם פרמיות ה-CDS שרשמו עלייה, השקל דווקא רשם התחזקות משמעותית מול הדולר ומול מרבית המטבעות המרכזיים האחרים ובסיכום שבועי התחזק מול סל המטבעות בכ-1.75%. לאחר תקופה ארוכה של התרחבות פערי תשואה שליליים, בחודשיים האחרונים ניכרת עצירה במגמת התרחבות פערי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב בעיקר בכל הקשור לטווח של חמש שנים ומעלה.
פתיחת מרווחים שליליים
מגמת פתיחת המרווחים השליליים הואצה לאחר בחירת טראמפ לנשיאות ברבעון האחרון של שנת 2016 ולכל אורך שנת 2017. במהלך תקופה זו איגרות החוב המקומיות רשמו ביצועים עודפים משמעותיים על רקע פתיחת פערי התשואה לצד מהלך התחזקות השקל. לאחרונה כאמור אנו עדים לשינוי מגמה כאשר בטווח הבינוני מרווחי התשואה השליליים יציבים ובטווח הארוך אף חל צמצום קל. זאת לצד היחלשות של השקל מול סל הדולר ומול סל המטבעות מתחילת השנה לצד עלייה משמעותית ברמת התנודתיות שלו.
המסקנה העולה מנתונים אלו הינה כי הרגישות של התשואות המקומיות לשינוי התשואות בחו"ל עלתה לאחרונה ולכן עליית תשואות בחלק הבינוני – ארוך בחו"ל צפויה להיות מתורגמת לעליית תשואות בשוק המקומי ולו באופן חלקי. בתסריט בו בנק ישראל יחל להעלות את הריבית לקראת סוף השנה או בתחילת שנה הבאה סביר שאף נראה, לראשונה לאחר תקופה די ארוכה, ביצועי חסר של השוק המקומי ביחס לשוק בארה"ב. מהלך כזה צפוי להיות מודגש ככל שסביבית האינפלציה וצעדי בנק ישראל יפתיעו כלפי מעלה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:50 | 09.05.18
נשיא ארה"ב ואיראן
באופן די צפוי הודיע אתמול הנשיא טראמפ על פרישה מהסכם הגרעין עם איראן. הנשיא הצדיק את הפרישה בכך שמדובר בהסכם גרוע, במיוחד לארה"ב ולעולם, אך לא סתם את הגולל על הסכם חדש בתנאים חדשים כמובן. הנשיא הכריז במקביל על החזרת הסנקציות בצורה הדרגתית בחודשים הקרובים. יש לזכור, כי שאר השותפות להסכם - מדינות אירופה, רוסיה וסין לא פורשות בשלב זה.
מה המשמעות הלאה
נכון לעכשיו, להודעה לא הייתה השפעה משמעותית על השווקים הפיננסים בעולם, למעט עלייה קלה במחיר הנפט. עם זאת, העולם נכנס לתקופת אי וודאות אשר עלולה להתאפיין בעלייה בתנודתיות, תוך אפשרות לעליות מחירי הנפט, הזהב וכמובן מטבעות כגון הדולר, הין והפרנק השוויצרי. ההשפעה המיידית על שוקי המניות והאג"ח נראית מינורית לעת עתה, כאשר לפרסום נתוני המקרו כמו התפתחות סביבת האינפלציה תהיה השפעה משמעותית בהרבה.
ובשווקים, בינתיים
גם בשוק המקומי הבוקר אין ממש השפעה להצהרת טראמפ, כמו גם למתיחות בגבול הצפון. השקל אמנם נחלש מעט מול הדולר, אולם נראה כי מקור ההיחלשות הינה בעיקר התחזקות הדולר בעולם. שוקי האג"ח נחלשים מעט, אולם גם כאן בעיקר בגלל המגמה בעולם ופחות בגלל טריגר מקומי.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:21 | 08.05.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה המאפיינת אותו מזה תקופה, כלומר, ביצועי יתר של צמודי המדד (בדומה למגמה בשוק האג"ח הממשלתיות) לצד ביצועים עודפים של איגרות החוב בדרוגים גבוהים יחסית.
פידיונות בקרנות
הירידה של התיאבון לסיכון של המשקיעים באה לידי ביטוי בחודש אפריל בהמשך מגמת הפידיונות של קרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח לסוגיו, מגמה שנמשכה זה החודש השלישי ברציפות. עם זאת יש לציין כי מדובר במגמה מינורית יחסית של פדיונות ומתחילת השנה עדיין מדובר בגיוס נטו לאור הגיוס הגבוה יחסית בחודש ינואר. במקביל נמשכת מגמת הפדיונות המינורית גם מקרנות הנאמנות המשקיעות במניות.
השוק הראשוני
בשוק הראשוני בלטה השבוע ההנפקה של חברת נמלי ישראל, הנפקה ראשונה של שלוש סדרות אג"ח בדרוג הגבוה של AAA ע"י מעלות ודרוג מידרוג Aa1. החברה גייסה במכרז המוסדי כ-2.4 מיליארד שקלים, עיקר הסכום בסדרה צמודת מדד לשבע שנים במרווח של כ – 90 נ"ב מאג"ח ממשלתית מקבילה. מתחילת השנה גייסו חברות קרוב ל-29 מיליארד שקלים בקצב גיוס הדומה לקצב גיוס השיא בשנה שעברה. ביצועי היתר של איגרות החוב בדרוג גבוה באים לידי ביטוי גם בשוק הראשוני בירידה משמעותית בהנפקות של חברות מדרוגים נמוכים.
המלצות
אנו ממליצים על המשך נקיטת קו דפנסיבי בהחזקות באפיק הקונצרני. מומלצת החזקת חברות בדרוגים גבוהים יחסית תוך העלאת החשיפה לאג"ח בריבית משתנה ואג"ח צמוד דולר. ההמלצה לאג"ח בריבית משתנה מקבלת רוח גבית גם מהעובדה כי כמעט ואין הנפקות באפיק זה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:20 | 07.05.18
שוק העבודה בארה"ב
דו"ח התעסוקה לחודש אפריל בארה"ב שפורסם בסוף השבוע הצביע על תוספת משרות של 164 אלף, נמוך מעט מממוצע התחזיות שהצביע על תוספת של 192 אלף משרות. עם זאת תוספת המשרות בארבעת החודשים הראשונים של השנה עודכנה מעלה והינה הגבוהה ביותר לתקופה זו מאז שנת 2015. שיעור האבטלה מצוי בשפל של כ – 18 שנה כאשר הוא ירדה מתחת ל 4%, ועומד על 3.9%. גם שיעור האבטלה הרחב (U6) ירד לשפל מאז שנת 2001 ועומד על 7.8%.
עקב האכילס
עקב האכילס של שוק העבודה בארה"ב ממשיך להיות שיעור ההשתתפות בכוח העבודה המתקשה לעלות מעל ל-63% קרוב לרמת השפל של 40 השנים האחרונות. למעשה מזה כ-4.5 שנים נמצא שיעור השתתפות בכוח העבודה ברמות אלו מבלי יכולת לחזור לרמות טרום המשבר הגדול בשנים 2007/8 עת עמד על כ – 66%.
השכר לשעה
פרמטר נוסף הנותן שקט לפד בשלב זב הינו רכיב השכר לשעה שגם הוא מתקשה לעלות מעבר לקצב העלייה בתקופה האחרונה הנע סביב רמה של 2.6% לשנה. השכר לשעה מתקשה לעלות בקצבים מהירים יותר למרות שיעור האבטלה הנמוך ומלמד כי ככל הנראה סביבת האינפלציה בארה"ב לא צפויה לעלות משמעותית מעל לתוואי הפד לשנה הנוכחית. כמו כן, הפד העביר מסר של התייחסות "גמישה" ליעד יציבות המחירים, במסגרתה יאפשרו סטייה קלה מעל או מתחת ליעד של כ-2% מבלי שזו תחשב כסטייה מן היעד.
מה זה אומר על העלאות הריבית?
בתנאים אלו נראה כי הפד צפוי להסתפק השנה בעוד שתי העלאות ריבית דבר המלמד כי התשואות ל-10 שנים בארה"ב אינן צפויות לעלות משמעותית מרמתן הנוכחית עד סוף השנה. בחלק הקצר יותר של העקום, בטוח של שנתיים לפדיון, צפויה זחילה כלפי מעלה יחד עם המשך עליית ריבית הפד וכתוצאה השיפוע במקטע 2-10 שנים צפוי לרדת, אך לא לעבור לשיפוע שלילי – עקום הפוך -- השנה. עליית התשואה ל-10 שנים משקפת בעיקר עלייה של התשואה הריאלית ובמידה קטנה יותר את עליית האינפלציה הצפויה הנגזרת.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:49 | 06.05.18
האבטלה בישראל
שיעור האבטלה בקרב גילאי 15 ומעלה ירד ברביע הראשון של השנה לרמת שפל היסטורית של 3.7% לאחר שעמד על 4.1% ברביע הרביעי של 2017. הירידה באבטלה משקפת ירידה חדה במספר הבלתי מועסקים (כ-18 אלף), לצד גידול של כ-26 אלף מועסקים (גבוה מהממוצע הרבעוני ארוך הטווח). במקביל, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה כמעט ולא השתנה מהרביע הקודם, ונותר דומה לרמתו בשנת 2017 (63.9%).
הכוח העיקרי בשוק העבודה
הירידה באבטלה חלה גם בקבוצת גילאי העבודה 25 - 64, שמהווה את הכוח העיקרי בשוק העבודה (הן מבחינת גודל והן מבחינת שכר), לה השפעה ניכרת על הביקושים המקומיים במשק. שיעור האבטלה בקבוצה זו ירד בחדות יחסית לרמת שפל היסטורית של 3.1% לעומת 3.6% ברביע הרביעי אשתקד. מדובר בירידה חדה במיוחד בשיעור האבטלה אשר מודגשת אף יותר כשמביאים בחשבון ששוק העבודה המקומי מצוי זה חודשים ארוכים בסביבה של תעסוקה מלאה. במקביל, שיעור ההשתתפות בקבוצה זו ירד קלות ל-80.0% לעומת 80.2% ברביע הקודם. הירידה בשיעור ההשתתפות נבעה מירידה חדה יחסית במספר הבלתי מועסקים, שקוזזה חלקית על ידי עלייה מתונה במספר המועסקים. קצב הגידול השנתי במספר המועסקים נותר נמוך בהשוואה לממוצע ארוך הטווח, בדומה למגמה בארבעת הרביעים האחרונים, זאת ככל הנראה על רקע קרבתו של המשק לתעסוקה מלאה.
בשורה התחתונה
נתוני התעסוקה לרביע הראשון של 2018 מלמדים על ירידת שיעור האבטלה לשפל היסטורי חדש, אך זאת תוך ירידה מסוימת בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. כמו כן, הירידה בשיעור האבטלה איננה מעידה על שיפור באיכות התעסוקה, דבר אשר בא לידי ביטוי גם בעובדה שמרבית המועסקים שנקלטו ברביע הראשון של השנה אינם נכללים בקבוצת הגילאים 25 – 64 (גילאי הפעילות הכלכלית העיקריים), בה נרשם גידול מתון בלבד במספר המועסקים. התפתחות זו, עלולה להכביד על הביקושים המקומיים ועל הצריכה הפרטית. במבט קדימה, שיעור האבטלה ימשיך לרדת במהלך השנה, להערכתנו, אך ייתכן כי בקצב מתון בהשוואה לשנים קודמות, על רקע הימצאותו של המשק בסביבה של תעסוקה מלאה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:20 | 06.05.18
אג"ח ממשלתיות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר במגמה של יציבות. צמודי המדד הקצרים רשמו עליות שערים קלות לעומת ירידות שערים קלות בשקלים הלא צמודים הקצרים.
הנפקת המק"מ בתשואה גבוהה
בחלקים הארוכים של העקומים נרשמה נטייה לירידות שערים קלות בדגש על העקום השקלי הלא צמוד. החלק הקצר של העקום השקלי רשם עלייה קלה בתשואות, בין היתר, על רקע הנפקת המק"מ לשנה של בנק ישראל, שנסגרה בתשואה הגבוהה מזה תקופה ארוכה של 20 נ"ב. תשואת הסגירה משקפת הערכות בשוק כי קיימת סבירות להעלאת ריבית בנק ישראל אולי אף עוד השנה.
ברקע לציפיות להעלאת ריבית
הציפיות להתחלת העלאת ריבית על ידי בנק ישראל נשענות בעיקר על השילוב של המשך מגמת פיחות השקל וכניסת ציפיות האינפלציה הנגזרות אל תוך יעד יציבות המחירים של בנק ישראל כמעט לאורך כל העקום. כמו כן, ברקע לדברים ישנה גם הציפייה לעוד לפחות שתי העלאות ריבית על ידי הפד עד סוף השנה. התייצבות התשואות הממשלתיות בארה"ב בחלק הבינוני – ארוך של העקום מסייעות ליציבות גם בתשואות המקומיות על רקע פערי התשואה השליליים המצויים בסמוך לרמות השיא.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:44 | 30.04.18
אג"ח קונצרניות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה שלילית, כאשר ממשיכים לבלוט לשלילה המדדים השקליים הלא צמודים שמפגינים ביצועי חסר משמעותיים מתחילת השנה.
כך ירד מתחילת השנה, מדד התל בונד השקלי 50 ב-1.2% לעומת עלייה קלה של 0.1% במדד התל בונד 60. גם בקרב החברות בדרוג נמוך יחסית בולטים ביצועי חסר משמעותיים של השקלים הלא צמודים שבאו לידי ביטוי בירידה של 2.2% מתחילת השנה במדד התל בונד תשואות שקלי לעומת ירידה של 1.4% במדד התל בונד תשואות צמוד המדד. מדד התל בונד בנקים ממשיך לבלוט בביצועים עודפים משמעותיים. לצד ביצועי היתר של צמודי המדד, נמשכת המגמה של ביצועי חסר של איגרות של חברות בדרוג בינוני – נמוך.
המלצות לפעילות
החשיפה לאפיק הקונצרני מומלצת בעיקר דרך אג"ח חברות בדירוג גבוה יחסית, כאשר אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר - בינוני של כארבע שנים.
מבין מדדי התל בונד מומלצת השקעה במדד התל בונד בנקים, והשקעה באג"ח חברות בריבית משתנה ואג"ח צמוד דולר.
עדיין לא מומלצת הגדלת החשיפה לחברות בדירוג נמוך.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:05 | 29.04.18
השקל וההשקעות הזרות בישראל
מנתונים שפורסמו לאחרונה על-ידי בנק ישראל עולה כי בשנת 2017 היקף ההשקעות הישירות הנכנסות למשק על ידי זרים (FDI) הגיע לשיא של כ-19 מיליארד דולר. היקף זה, של השקעות בעלות אופי ארוך טווח (בניגוד להשקעות פיננסיות שלרוב קצרות טווח), משקף עלייה חדה בהשוואה לשנתיים הקודמות, 2015 ו-2016, בהן היקף ההשקעה עמד על 11.3 מיליארד דולר ו-11.9 מיליארד דולר בהתאמה, וכן גבוה משמעותית מההיקף הממוצע בשנים 2005 - 2016, שעמד על כתשעה מיליארד דולר.
מאיפה זה נובע?
היקף ה-FDI הנכנס לישראל ב-2017 נתמך במספר עסקאות מכירה גדולות יחסית של חברות ישראליות, ובהן: מובילאיי, תמר פטרוליום, כתר פלסטיק, נוירודרום ועוד.
החלק העיקרי של ההשקעות הישירות של זרים בישראל מתרכז בענפי הטכנולוגיה וההיי-טק. הנתונים משקפים את הרכב הפעילות הכלכלית של המשק המקומי בשנים האחרונות אשר מוטה לכיוון של טכנולוגיה, שירותים ומסחר, ונשען פחות על פעילות תעשייתית (בפרט ברמות הטכנולוגיה הנמוכות). בנוסף, יש לציין כי מרבית ההשקעות הישירות מגיעות ממדינות מפותחות, בהובלת ארה"ב ומדינות אירופה.
איך זה משפיע עלינו?
היקף ההשקעות הישירות הזרות בישראל ביחס לתוצר בולט לחיוב בהשוואה בינלאומית. מגמה זו תומכת בעוצמתו של השקל בטווח הארוך.
במבט קדימה, היתרונות היחסיים של המשק הישראלי עשויים להמשיך ולתרום להיותו מוקד משיכה למשקיעים מרחבי העולם, בעיקר בענפי הטכנולוגיה והיי-טק. התפתחות זו, צפויה לתרום להמשך המגמה החיובית בהשקעות הישירות במשק על-ידי זרים, שמהווה את אחד הגורמים הבסיסיים שתומכים בעוצמתו של השקל בטווח הארוך.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
08:41 | 29.04.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר במגמה שלילית. למעט צמודי המדד הקצרים ביותר, ירידות שערים נרשמו בכל יתר האפיקים ובעיקר בחלק הבינוני – ארוך של העקום השקלי הלא צמוד, על רקע המשך מגמת עליית התשואות בארה"ב.
בארה"ב עלתה התשואה ל-10 שנים לראשונה מאז סוף 2013 לרמה של מעל ל-3% לפני שירדה בחזרה מעט מתחת לרמה זו לקראת סוף השבוע.
ומה לגבי ציפיות האינפלציה?
צמודי המדד ממשיכים להפגין ביצועים עודפים לאורך כל העקום דבר המתורגם להמשך מגמת העלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות. בהקשר לכך נציין כי לראשונה מזה תקופה ארוכה, המדד לשנה בחדרי עסקאות נסחר סביב רמה של 90 נ"ב, רמה הדומה מאוד לממוצע האינפלציה החזויה ל-12 החודשים הקרובים על ידי חזאי השוק ובנק ישראל. נציין כי בשנים האחרונות נסחרה בדרך כלל האינפלציה בחדרי עסקאות ברמה נמוכה משמעותית מהתחזיות בשוק.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:05 | 23.04.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה חיובית של עליות שערים (בחלק מהמדדים אף חדות יחסית) במדדים המובילים. עליות השערים נרשמו על רקע חזרת משקיעים לנכסי סיכון דבר שבא לידי ביטוי גם בעליות שערים בשוקי המניות. מגמת העלייה ברמת המרווחים נבלמה בשבועיים האחרונים.
סקטור הבנקים ממשיך לבלוט לחיוב כאשר מתחילת השנה הניבה השקעה במדד התל בונד בנקים את התשואה הגבוהה ביותר מבין מדדי האג"ח הקונצרניות. מכשירי החוב הבנקאיים ממשיכים ליהנות הן מירידת תשואות באפיק הממשלתי והן מחוסר הנפקות של בנקים.
מה הלאה?
ככלל השוק הקונצרני נהנה בשבועות האחרונים ממיעוט הנפקות כאשר במהלך החודש האחרון גייסו חברות כ-1.5 מיליארד שקלים בסך הכול. עם תום חופשות הפסח ויום העצמאות נראה כי הפעילות בשוק הראשוני צפויה לעלות מדרגה בשבועות הקרובים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:50 | 22.04.18
מדד המחירים לחודש מרץ
בחודש מרץ מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור של 0.3%. אולם, על אף עליית המדד, "סביבת האינפלציה", אשר מעבר לאינפלציה בפועל (12 החודשים הקודמים) מביאה בחשבון גם את ציפיות האינפלציה (12 החודשים הבאים), נותרה נמוכה. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2018 בהשוואה למרץ 2017) עומדת על 0.2% (בדומה לנתון מהחודש הקודם), וב-12 החודשים הבאים אנו מעריכים כי המדד יעלה בכ-0.9%, נתון המשקף עלייה קלה בהשוואה לחודש שעבר. יש להדגיש שקצב עליית המחירים בפועל עדיין נמוך מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה (3%-1%), בעוד שהתחזית לשנה קדימה מתקרבת אליו.
מה הביא לעליית המדד?
הגורמים שתרמו לעליית המדד בחודש מרץ היו, בין היתר, תתי-הסעיפים הבראה ונופש בישראל והוצאות על נסיעה לחו"ל. בסעיפים אלה נרשמו עליות חדות יותר בהשוואה לעונתיות שמאפיינת אותם בחודשי מרץ לאורך השנים. זאת, כיוון שחג הפסח חל השנה בסוף מרץ ולכן חלק מהשפעות החג על מחירי המוצרים השונים הוקדמו מחודש אפריל. בהקשר זה, נציין כי השפעות חג הפסח משתקפות גם בסעיף המזון שירד, ככל הנראה, כתוצאה ממבצעים של רשתות המזון לקראת החג.
מה הלאה?
במבט קדימה, אנו צופים כי בחודשים הקרובים האינפלציה השנתית (ב-12 החודשים האחרונים) עשויה לעלות בהדרגה ולהאיץ אף יותר לקראת תחילת המחצית השנייה של השנה, עם יציאתם של מדדים נמוכים (יוני-יולי 2017) מהטווח הרלוונטי לחישוב האינפלציה בפועל. לפיכך, האינפלציה (ב-12 החודשים האחרונים) עשויה להגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים וייתכן שאף יותר מכך, והדבר עשוי לגרור תגובה מצד בנק ישראל אם סביבת האינפלציה תתייצב בתחום היעד.
במבט לטווח ארוך יותר, ההתפתחויות שתוארו מעלה באשר לסעיף הדיור במדד, לצד גורמים נוספים כמו המשך רמה נמוכה של שער חליפין שקל/דולר, אשר לפי בנק ישראל מהווה את המטבע העיקרי בעסקאות היבוא של ישראל, צפויים לתמוך בחזרתה של האינפלציה לטווח שבין 0.0%-1.0%, התפתחות אשר ממתנת את התוואי העתידי של ריבית בנק ישראל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:22 | 22.04.18
אג"ח ממשלתיות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שחלף (בשלושה ימי מסחר בלבד) במגמה מעורבת. מגמת הביצועים העודפים של צמודי המדד נמשכה לאורך כל העקום על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ בראשית השבוע שעלה ב-0.3% בהתאם לתחזיות.
עליה טכנית בתשואות
העובדה כי מדדי המחירים הקרובים צפויים להיות גבוהים יחסית בשילוב המשך מגמת העלייה במחירי הסחורות בעולם, עם המשך מגמת המחסור בצמודי מדד, הביאה לשבוע נוסף של ביצועים עודפים בצמודי המדד. העלייה השבוע בתשואות המדדיות הקצרות הינה טכנית עקב פרסום מדד מרץ החיובי. לקראת סוף השבוע ובמהלך חופשת יום העצמאות המשיכו התשואות בארה"ב לעלות כאשר התשואה ל-10 שנים שבה ונסחרת מעל רמה של 2.90%. גם התשואה הקצרה לשנתיים בארה"ב ממשיכה לעלות והיא נסחרת לראשונה מזה עשור מעל לרמה של 2.40%.
בדרך לעליית ריבית שלישית השנה?
שוק הריביות הקצרות בארה"ב מגלם כבר הסתברות למעט יותר משלוש העלאות ריבית נוספות עד סוף השנה, בנוסף להעלאת הריבית של חודש מרץ, קצת יותר מתרחיש הפד העומד על שלוש העלאות ריבית לכל אורך שנת 2018.
עליה חדה בציפיות האינפלציה
המשך העלייה במחירי הסחורות בעולם, לרמה הגבוהה מזה כשלוש שנים, הביאה לאחרונה לעלייה חדה יחסית בציפיות האינפלציה הנגזרות בארה"ב בעיקר בטווח הקצר, אם כי גם בטווח הארוך. העלייה במדד מחירי הסחורות תואמת לצפוי על פי היחלשות הדולר בעולם והדברים כבר באים לידי ביטוי בהאצה של התרומה הצפויה לעליית האינפלציה בארה"ב.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:18 | 16.04.18
מדד המחירים לצרכן – ניתוח
מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה בהתאם לציפיות ב-0.3%. את עליית המדד הובילו עליות מחירים בסעיפי הדיור (שכר הדירה), נופש בארץ ובחו"ל ועלייה במחירי ההלבשה. סביבת האינפלציה המשתקפת מהמדד תואמת את הערכת לאומי כי האינפלציה השנה צפויה לנוע בטווח של 0.6 – 1.0 אחוז. מחירי שכר הדירה עולים למרות שמחירי הדירות (שאינם נכללים במדד) ממשיכים לרדת זה החודש החמישי ברציפות. ב-12 החודשים האחרונים עלו המחירים בפחות מאחוז.
איך אנחנו ביחס ל-OECD?
סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל ונמוכה מאוד ביחס למרבית מדינות ה-OECD.
סביבת האינפלציה הנמוכה צפויה לאפשר לבנק ישראל להמשיך ולשבת על הגדר ולהותיר את הריבית ללא שינוי בתקופה הקרובה.
מה הלאה?
היום צפויה הודעת הריבית של בנק ישראל בתוספת הערכות מקרו מעודכנות. לא מן הנמנע כי על רקע המשך המציאות של סביבת אינפלציה נמוכה בישראל תתעכב שוב הערכת בנק ישראל לגבי עיתוי התחלת העלאות ריבית מהרבעון האחרון של השנה הנוכחית אל תוך שנת 2019.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:50 | 16.04.18
עליה מחודשת בתשואות
במהלך החודש האחרון נותרו התשואות הארוכות (השקליות לא צמודות) המקומיות כמעט ללא שינוי כאשר לאחר מהלך ירידת תשואות בחודש מרץ חלה עלייה מחודשת בתשואות מאז ראשית החודש. התשואות הבינוניות - ארוכות המקומיות הולכות ונסחרות במתאם גבוה יחסית לתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב. לפיכך פערי התשואה השליליים בטווח הבינוני – ארוך בין אג"ח ממשלת ישראל בשקלים לאג"ח ממשלת ארה"ב בדולרים די התייצבו לאחרונה ואף עלו מעט בעיקר בטווח הארוך.
הטווח הקצר
בטווח הקצר של שנתיים, פער התשואה השלילי נמצא ברמות שיא על רקע המשך הציפייה לעליית ריבית הפד לצד הערכות השוק המקומי כי בנק ישראל עדין אינו צפוי לשנות את הריבית בטווח הקרוב.
פרוטוקול החלטת הפד האחרונה, שפורסם השבוע, אושש את הערכת השוק כי הפד נחוש להמשיך בהעלאות הריבית, ככל הנראה בקצב הנוכחי. נחישות הפד להמשיך ולעלות את הריבית לצד הערכות כי סביבת האינפלציה בארה"ב אינה צפויה לעלות משמעותית מהרמות הנוכחיות סייעה לאחרונה להמשך מגמת השתטחות עקום התשואות בארה"ב. מגמת ההשתטחות שנעצרה מעט בתחילת השנה, על רקע חשש אז כן מהתפרצות האינפלציה, ירדה משמעותית במהלך השנה האחרונה ולמעשה הביאה להשתטחות כמעט לחלוטין של עקום התשואות בטווח של חמש שנים ומעלה. השתטחות זו של העקום גם תואמת את השתטחות עקום ציפיות האינפלציה בארה"ב. הרמה הנוכחית היא הרמה הנמוכה מאז קיץ 2007 עת החל משבר הסאב פריים, משבר שסימן את תחילת מגמת היתללות עקום התשואות בארה"ב, מגמה שהתעצמה בעיקר לאחר פרוץ המשבר הפיננסי הגדול והגיעה לשיא בשנים 2010 – 2011 על רקע הורדת הריבית הבסיס בארה"ב לאפס.
בדרך למיתון?
למרות מהלך ההשתטחות של התקופה האחרונה, עדיין קיים סיכוי להשתטחות נוספת בעקום עד למצב של עקום שטוח לחלוטין, כפי שהיה המצב בשנים 2006/7. מצב זה עשוי לסמן את סיום מחזור הצמיחה הנוכחי והעלייה בסיכוי משמעותי להאטת הצמיחה ובתרחיש רחוק יותר, אף לגלישה למיתון.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:30 | 15.04.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה חיובית של עליות שערים, בחלק מהמדדים אף חדות יחסית, במדדים המובילים. בלטו המדדים בדרוג נמוך יחסית שסבלו לאחרונה מירידות שערים חדות יחסית, כגון מדד התל בונד גלובל ומדדי התל בונד תשואות ותשואות שקלי. מדדים אלו ממשיכים להציג רמת תנודתיות גבוהה יחסית למדדים האחרים באפיק ובוודאי ביחס לאפיק הממשלתי (למעט אולי איגרות החוב הארוכות ביותר לטווח של 20 שנה ומעלה).
מתחילת השנה – פתיחת מרווחים
מתחילת השנה ניכרת מגמה של פתיחת מרווחים באיגרות החוב הקונצרניות המקומיות. מגמה זו נרשמה על רקע ירידת התיאבון לסיכון בשוק המקומי, בדומה אגב למגמה בעולם. מגמה זו נרשמה לאחרונה בעיקר על רקע החשש מהסלמת מלחמת הסחר בין סין וארה"ב והביאה בין היתר לירידה בשוקי המניות ולעליית במרווחי איגרות החוב הקונצרניות בארה"ב.
השוק הראשוני
בשוק הראשוני נרשמה פעילות דלילה בשבוע שעבר בהמשך לחוסר הפעילות במהלך חג הפסח. בנק הפועלים פרסם כוונה לגייס שתי סדרות צמודות מדד לחמש שנים. מדובר באג"ח לא סחירה, לפחות בשלב הראשון, שייתכן ותירשם למסחר בהמשך. הסדרות יכללו סדרת אג"ח בדרגת פיקדון (בדרוג AAA) וסדרת שטר הון עליון מסוג COCO (בדרוג AA-). יש לציין כי מתחילת השנה בלטו הבנקים בחוסר פעילות בשוק הראשוני. מדובר באחד מהתורמים לביצועים העודפים של סדרות החוב לסוגיהן של הבנקים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:33 | 15.04.18
אג"ח ממשלתיות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר במגמה מעורבת. השקלים הלא צמודים רשמו ירידות שערים לאורך כל העקום בדגש על הטווח הבינוני – ארוך. צמודי המדד לעומת זאת רשמו עליות שערים בטווח הקצר – בינוני של העקום וירידות שערים חדות יחסית בטווח הארוך של 10 שנים ומעלה. איגרות החוב לטווח של 10 שנים ומעלה (הן השקליות הלא צמודות והן צמודות המדד) אבדו כאחוז בממוצע.
האם הוסרה אופציית הורדת המע"מ?
צמודי המדד הקצרים – בינוניים ממשיכים לרשום ביצועים עודפים כאשר השבוע נראה כי נהנו בעיקר מירידה בהסתברות להורדת שיעור המע"מ על רקע ביצועי התקציב לרבעון הראשון של השנה שהצביעו על עודף גביית מיסים נמוך יחסית ועלייה בהוצאה הממשלתית. צמודי המדד בחלק הקצר – בינוני של העקום ממשיכים ליהנות גם מתופעת המחסור, כאשר לצד פדיונה הקרב של סדרה ממצמ 418 בשווי של כ-10 מיליארד , משרד האוצר מנפיק מעט מאוד צמודי מדד וגם זאת בחלק הארוך של העקום בלבד.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:48 | 09.04.18
התנודתיות בשווקים
התנודתיות הגבוהה בשוקי המניות בעולם בכלל ובארה"ב בפרט נמשכה ביתר שאת בשבוע האחרון. ככלל שנת 2018 מתאפיינת בעלייה משמעותית ברמת התנודתיות במסחר במניות בעולם.
ההצהרות של טראמפ
במהלך חודש ינואר רשמו שוקי המניות בעולם עליות חדות. לאחר מכן הגיע מימוש אגרסיבי בעיקר על רקע חשש מעלייה בסביבת האינפלציה. מאז, השווקים מעט נרגעו והחל מאמצע חודש מארס אנו עדים לגל ירידות נוסף - הפעם על רקע ההצהרות של הנשיא טראמפ לגבי הטלת מכסים על סחורות מסין כחלק ממלחמת סחר שנועדה לשיטתו לשמור על היצרן האמריקאי.
עליה ברמת העצבנות
סין מצידה השיבה בצעדים של הטלת מכסים על חברות אמריקאיות וכך עלתה משמעותית רמת העצבנות בשווקים. בשבוע שעבר הגיעה רמת העצבנות לשיא תוך תנודתיות גבוהה הן במסחר היומי והן במסחר התוך יומי בשוקי המניות בעולם וכאמור בדגש על ארה"ב.
ממה זה נובע?
העצבנות במסחר הינה תולדה של הרמות הגבוהות אליהן הגיעו שוקי המניות בתחילת השנה ובעיקר לאחר תקופה ארוכה של עליות רצופות. לפיכך כמעט כל ידיעה שלילית מביאה לעלייה ברמת העצבנות והתנודתיות בשוק. ההצהרות על מלחמת הסחר הן הסיבות העכשוויות, אך לא מן הנמנע כי גם לאחר פתרון סוגיה זו, אם וכאשר, ימצאו השווקים סיבות אחרות לעצבנות מהטעם הפשוט ששוקי המניות אינם זולים עוד.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
08:08 | 26.03.18
אג"ח קונצרניות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה שלילית של ירידות שערים במרבית המדדים המובילים. מתחילת השנה בולט האפיק בביצועי חסר ביחס לאפיק הממשלתי כאשר המדד היחיד שהשקעה בו לא הניבה הפסד היה מדד התל בונד בנקים.
בצד השלילה ממשיכות לבלוט איגרות החוב של חברות הנדל"ן מארה"ב שרשמו ירידה של 0.6% והשלימו ירידה של 2.8% מתחילת השנה. המרווח הגלום במדד עלה לרמה של כ-470 נ"ב, הרמה הגבוהה מזה קרוב לשמונה חודשים. גם המרווחים הגלומים בשאר המדדים רשמו עלייה לרמות הגבוהות מזה כשנתיים.
עליה בסיכון
מתחילת השנה ניכרת עליי ברמת הסיכון בשוק האג"ח הקונצרניות הבאה לידי ביטוי בביצועי חסר באפיק ביחס לאפיק הממשלתי, בעיקר על רקע העלייה בתנודתיות נכסי סיכון בעולם. גם העובדה כי כמות ההנפקות ממשיכה להיות גבוהה יחסית מכבידה על השוק שאינו נהנה לאחרונה מגיוסים בקרנות הנאמנות ולכן הדבר מביא לביצועי חסר של האפיק.
נציין כי מראשית שנת 2017 גייסו קרנות נאמנות המשקיעות באג"ח לסוגיו קרוב ל-23 מיליארד שקלים (נכון לסוף חודש פברואר השנה), סכום הגיוס הגבוה מאז השנים 2013/4. לפיכך, להמשך ירידות השערים בעולם פוטנציאל של פדיונות בקרנות אלו דבר העלול להמשיך ולהכביד על ביצועי האפיק.
בשורה התחתונה
בשלב זה אנו עדיין לא ממליצים להגדיל החשיפה לאפיק ובוודאי לא לאיגרות בדרוג נמוך. להערכתנו, ישנה עדיפות לחשיפה לאיגרות חוב בנקאיות על רקע עצירה בגיוסים של בנקים וכן חשיפה לאג"ח צמוד דולר.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:20 | 25.03.18
הלקח מהודעת הריבית
הודעת הריבית של הפד בשבוע שעבר הדגישה את המשך השמירה על מדיניות של העלאות ריבית מדודות, כאשר נוסח ההודעה מדגישה כי בתנאים הנוכחיים קצב העלאות הריבית אינו צפוי לעלות.
סיכוי נמוך לעליית ריבית
נוסח ההודעה של הפד והדגש על המשך המדיניות של העלאות ריבית מדודות צפויות להמשיך ולהעניק לבנק ישראל דרגות חופש רבות יחסית בניהול המדיניות המוניטארית. לפיכך, נראה כי כל עוד השקל נסחר סביב הרמות הנוכחיות וכול עוד סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה מאוד, מתחת ליעד בנק ישראל, העלאת ריבית בישראל כרגע עדיין אינה על הפרק.
העלייה בתנודתיות נכסי סיכון בעולם הבאה לידי ביטוי בעליית מדד ה-VIX והמרווח בין ריבית הפד ללייבור (OIS) מפחיתות משמעותית כרגע את הסיכון להמשך העלייה בתשואות הארוכות בעולם.
בשורה התחתונה
לפיכך, נראה כי גם בשוק המקומי לא צפויה עלייה משמעותית בסביבת התשואות אם בכלל. בהינתן התלילות הגבוהה של העקום המקומי אנו ממשיכים להמליץ על השקעה במח"מ של חמש שנים תוך השקעה בטווח הארוך של העקום לטווח של שמונה שנים ומעלה בשילוב איגרות קצרות ביותר ואף מזומן, הן באפיק השקלי הלא צמוד והן בצמודי המדד. השתטחות עקום הציפיות האינפלציוניות בשנה האחרונה נותן עדיפות ברורה להשקעה בצמודי מדד ארוכים על פני הצמודים הקצרים - בינוניים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:45 | 25.03.18
אג"ח ממשלתיות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר השבוע במגמה חיובית תוך עליות שערים לאורך העקומים ובעיקר באיגרות החוב הארוכות לטווח של 10 שנים ומעלה.
המגמה החיובית נרשמה, בין היתר, על רקע ירידת תשואות בעולם כתוצאה מנוסח הודעת הריבית של הפד שלא הפתיע לשלילה את השוק ועמד בציפיות. בנוסף, ברקע, ירידות השערים בשוקי המניות בעולם בעיקר על רקע החשש מעליית מדרגה במלחמת הסחר, בעיקר בין ארה"ב לסין, והמשך החשש מפני אי יציבות שלטונית שמפגין הנשיא טראמפ.
על רקע היציבות בתשואות איגרות החוב הקצרות באפיק השקלי הלא צמוד נרשמה ירידה בתלילות העקום בטווח של 2 – 10 שנים. צמודי המדד בלטו בירידת תשואות לאורך כל העקום בין היתר על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר (בסוף שבוע שעבר) שעלה מעט מעל התחזיות. לפיכך נמשכה השבוע מגמת העלייה בציפיות האינפלציה הקצרות – בינוניות.
אמור, מגמת העלייה בציפיות האינפלציה הקצרות בינוניות נמשכה גם השבוע כהמשך למגמה הנמשכת לאורך השנה האחרונה כולה.
עלייה בציפיות האינפלציה
העלייה בציפיות האינפלציה הקצרות בינוניות מקורה גם בעלייה בסביבת האינפלציה בישראל אולם בעיקר, ככל הנראה, בהמשך המחסור בצמודי מדד ממשלתיים ובעיקר בטווח הקצר – בינוני של העקום שם הממשלה לא מנפיקה איגרות חדשות כלל. מחסור זה בא לידי ביטוי לאחרונה בעיקר על רקע פדיונה הקרב בעוד כחודש של סדרה ממצמ 418 בעלת שווי שוק של קרוב ל 12 מיליארד שקלים.
העלייה באינפלציה הקצרה הייתה מתונה בהרבה ואילו בטווחים הבינוניים – ארוכים אף חלה ירידה בחוזי האינפלציה, דבר המחזק את ההערכה כי מחירי איגרות החוב צמודות המדד גבוהות בעיקר בשל סיבות טכניות ופחות בשל הערכות לעלייה בסביבת האינפלציה המקומית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:47 | 22.03.18
הודעת הריבית - הפד
כצפוי, העלה אתמול הפד את הריבית ב 25 נ"ב נוספות לרמת ריבית של 1.50 – 1.75 אחוז. בעצם העלאת הריבית לא היה חדש כיון השווקים גילמו הסתברות מלאה להעלאת ריבית.
למה השוק חיכה?
הדריכות בשוק הייתה באשר לנוסח ההודעה והחשש מכיוון שונה שייקח הפד על רקע העובדה כי הייתה זו החלטת הריבית הראשונה של יו"ר הפד הנכנס ג'רום פאוואל. נוסח ההודעה נועד בראש ובראשונה להפיג את חשש השווקים מהנהגת הפד החדשה. הפד הדגיש כי המדיניות של העלאות ריבית מדודות תימשך, בוודאי כל עוד לא יהיו שינויים מהותיים בתנאי המקרו ובעיקר בסביבת האינפלציה הממשיכה לנוע סביב היעד וכן כל עוד הצמיחה אינה עולה מעבר לסביבת צמיחה של 2.5 – 2.75 אחוז צמיחה לשנה.
המסר של הפד
הפד העביר מסר כי השינוי הפרסונלי בהנהגת הפד אינו מלמד על שינוי במדיניות, אלא להיפך. היו"ר הנכנס פאוואל מתכוון, לפחות בטווח הקרוב, להמשיך את מדיניותה של יילן. החשש העיקר של השוק מהעלייה בקצב העלאת הריבית הוסר לחלוטין, ולראייה המסחר הרגוע יחסית בשוקי המניות, האג"ח ושוק המט"ח. גם ציפיות השוק להמשך העלאות הריבית במהלך השנה הקרובה נותרו כמעט ללא שינוי, והשוק ממשיך לגלם עוד שתי העלאות ריבית השנה בדומה לתוואי שהוצג אתמול בהודעה.
הפד תחת הנהגת יילן הקפיד לא להפתיע את השווקים ודגל עד כמה שיכל בהעברת מסרים למנוע הפתעות במדיניותו המוניטארית. לפחות כרגע נראה כי גם תחת פאוואל צפוי הפד להמשיך במדיניות זו, דבר שכשעצמו הינו מסר חיובי לשווקים.
בשורה התחתונה
לסיכום, הודעת הריבית של הפד המשיכה להביע אופטימיות במצב כלכלת ארה"ב תוך מתן דגש כי המדיניות המוניטארית אינה צפויה להשתנות מהותית בטווח הקרוב לפחות.
לגבי ההשפעה על השוק המקומי נראה כי הודעת הפד והדגש על המשך המדיניות של העלאות ריבית מדודות צפויות להמשיך ולהעניק לבנק ישראל דרגות חופש רבות יחסית בניהול המדיניות המוניטארית. לפיכך נראה כי כל עוד השקל נסחר סביב הרמות הנוכחיות וכול עוד סביבת האינפלציה ממשיכה להיות נמוכה מאוד, מתחת ליעד בנק ישראל, העלאת ריבית בישראל עדיין אינה על הפרק.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
08:07 | 19.03.18
סיכום שבועי - אג"ח קונצרניות
התנודתיות הגבוהה בשוק האג"ח הקונצרניות נמשכה בשבוע שעבר כאשר בניגוד למגמה של התקופה האחרונה, במרבית המדדים השבוע נרשמו עליות שערים חדות יחסית בחלק מהמדדים.
בלטו בעיקר מדדי התל בונד 20 ותל בונד תשואות שרשמו עלייה שבועית ממוצעת של כ- 0.7%. מדד התל בונד גלובל של חברות הנדל"ן מארה"ב המשיך לפגר מאחור ורשם בניגוד למגמה השבוע ירידות שערים. מתחילת השנה אבד מדד זה יותר מ-2%. מתחילת השנה בולט בביצועים עודפים מדד התל בונד בנקים, בין היתר על רקע העובדה כי הבנקים לא גייסו אג"ח בשוק הראשוני בשנה הנוכחית.
ירידה ברמת המרווחים
עליות השערים החדות יחסית במרבית המדדים המובילים הביאה לירידה מחודשת ברמת המרווחים לאחר העלייה החדה יחסית שחלה מאמצע חודש ינואר.
להערכתנו, יש מקום להגדיל החשיפה לאג"ח צמוד דולר על רקע המרווחים הגבוהים יחסית בגלומים באיגרות אלו. כך למשל, איגרת החוב של חברת ישראמקו המדורגת AA נסחרת במרווח של כ-130 נ"ב, גבוה ביחס לאיגרות חוב בדרוג דומה. גם איגרות החוב של חברת תמר פטרוליום (מדורגות A1) נסחרות במרווח גבוה יחסית ביחס לדרגו שלהן מרווח של מעל ל-200 נ"ב.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:21 | 18.03.18
מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר
מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר עלה ב-0.1% והיה גבוה במעט מממוצע התחזיות שעמד על היוותרות המדד ללא שינוי. עליית המדד הושפעה מעליית מחירי הפירות הטריים, מחירי הנסיעות לחו"ל ועליית מחירי הדלק. ירידות מחירים נרשמו בסעיפי ההלבשה והדיור (מחירי השכר דירה).
ההתקררות בשוק הדיור נמשכת ובאה לידי ביטוי לא רק בירידת כמות העסקאות ובביקושים בשוק, אלא גם בירידה חודשית רביעית ברציפות במחירי הדיור (שאינם נכללים במדד), דבר שהביא את קצב העלייה במחירי הדיור בשנה האחרונה ל 1.2% בלבד, הקצב האיטי מזה כ - 6 שנים.
סביבת האינפלציה
סביבת האינפלציה בישראל צפויה להמשיך ולהיות נמוכה בהשוואה למדינות ה-OECD גם במהלך השנה הקרובה. קצב עליית המחירים, הן זה הנמדד ב-12 החודשים אחורה והן ב-12 חודשים קדימה אינו צפוי לעלות מעבר לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, דבר הצפוי להעניק לבנק ישראל גמישות גבוהה יחסית במדיניות המוניטארית (בעיקר בתסריט בו נמשכת ואולי אף מתגברת ההאטה בשוק הדיור).
מה הלאה?
במהלך החודשים הקרובים לא צפוי בנק ישראל לשנות את גובה הריבית, אולם לקראת סוף השנה, ובעיקר בתסריט בו עליית ריבית הפד היא של 3 פעמים, ונלווה לכך זעזוע נוסף כלשהו, יתכן פיחות בשער השקל. מהלך כזה, בעיקר אם ילווה בעלייה של ממש בתנודתיות של שער החליפין של השקל, יביא ככל הנראה לעלייה מהירה יחסית בציפיות האינפלציה, ובתסריט כזה תיתכן העלאת ריבית ראשונה לקראת סוף השנה. מהלך כזה יקבל משקל נוסף, במידה וגם בנקים מרכזיים אחרים יחלו לאותת על כוונה לעבור להידוק מוניטארי ולנורמליזציה בשערי הריבית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
12:08 | 18.03.18
סיכום שבועי - אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר ביציבות תוך תנודתיות נמוכה מאוד בתשואות. בתשואות השקלים הלא צמודים נרשמה ירידה קלה לאורך העקום למעט בסדרה ל-30 שנה (ממשק 347) שרשמה ירידת תשואות גבוהה יותר.
ציפיות האינפלציה
תשואות צמודי המדד נסחרו במגמה מעורבת כאשר בחלק הקצר – בינוני של העקום נרשמה עליית תשואות קלה לעומת ירידת תשואות קלה בחלק הארוך בטווח של 10 שנים ומעלה. ציפיות האינפלציה הנגזרות רשמו ירידה קלה בחלק הקצר – בינוני של העקום. על רקע תלילות העקום הגבוהה בטווח של 10 – 30 שנה, מתחילת השנה נמשכת המגמה של ביצועים עודפים בסדרות הארוכות ל 15 שנה ומעלה ובעיקר באפיק השקלי הלא צמוד.
ומה לגבי הריבית?
למרות העובדה כי פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של הוועדה המוניטארית חשף כי אחד החברים הצביע בעד העלאת הריבית, בשוק המק"מ עדיין גלומה הסתברות נמוכה מאוד להעלאת ריבית במהלך השנה הקרובה.
איך אנחנו ביחס לעולם?
המגמה החיובית בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי בחודש האחרון בלטה ביחס לביצועי שוקי אג"ח ממשלתיות אחרים בעולם. בנוסף לירידת התשואות החדה יחסית בישראל, ביצועי השקל בחודש האחרון היו מהטובים בעולם כאשר הוא רשם התחזקות משמעותית של בין 2% ל-5% מול מרבית המטבעות המרכזיים והתחזקות של 3.6% מול סל המטבעות. הביצועים העודפים של שוק האג"ח הממשלתיות המקומי הביאו את פערי התשואה השליליים של האג"ח הממשלתיות המקומי ביחס לתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב לרמות שיא.
בשורה התחתונה
להערכתנו, בטווח הבינוני – ארוך של העקום הפוטנציאל לפתיחה נוספת של רמת הפערים השליליים די מוגבל בעיקר בתסריט בו נמשך המימוש בשוקי המניות בעולם, העשוי להביא ליציבות או אף לירידה ברמת התשואות הארוכות בארה"ב ובעולם.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:40 | 12.03.18
הדולר מתאושש
בניגוד לחודש ינואר בו רכש בנק ישראל קרוב לשני מיליארד דולר, במהלך חודש פברואר רכש בנק ישראל 304 מיליון דולר בלבד, כאשר כל הרכישות נעשו במסגרת התוכנית לקיזוז השפעת הפקת הגז הטבעי. סך יתרות המט"ח של בנק ישראל נכון לסוף חודש פברואר עומד על כ-116 מיליארד דולר.
עלייה בתנודתיות
הירידה ברמת ההתערבות במסחר במט"ח לצד הרגיעה בשווקים הפיננסיים בעולם הביאה להתחזקות מחודשת של השקל שקיזז כמחצית מהפיחות שהתרחש בין אמצע חודש ינואר לאמצע חודש פברואר. חשוב לציין כי מתחילת השנה בולטת עלייה ברמת התנודתיות בשער השקל ביחס לסל המטבעות כאשר כבר בחודשיים הראשונים של השנה היינו עדים למהלך חד של פיחות ולאחריו מהלך של תיסוף.
מה הלאה?
כפי שאנו כותבים מזה תקופה, נתוני המקרו ממשיכים לתמוך בשקל חזק (בעיקר העודף בחשבון השוטף, המשך ההשקעות הישירות בישראל ופיתוח עתידי של מאגר לוויתן). עם זאת, פערי הריבית, מול ארה"ב בעיקר, צפויים למתן את ההתחזקות של השקל ואולי אף להביא לפיחות מסוים בהמשך השנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:13 | 11.03.18
שוק העבודה בארה"ב
דו"ח התעסוקה לחודש פברואר בארה"ב אשר פורסם בסוף השבוע היה חיובי בכל האספקטים. לצד תוספת משרות גבוהה משמעותית מהחזוי של 313 אלף משרות, תוספת המשרות החודשית הגבוהה זה יותר משלוש שנים, חלה עלייה משמעותית גם בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה (מ-62.7% ל-63.0%), דבר המסביר את היוותרות שיעור האבטלה ללא שינוי ברמה של 4.1%.
בנוסף, שיעור עליית השכר לשעת עבודה שוב ירד לשיעור של 2.6% ב-12 החודשים האחרונים, דבר המפחית החששות מגלישת עליית שכר ללחצים אינפלציוניים. עם זאת, מדדים רחבים יותר של עלויות העבודה הכוללות, בסקטור הפרטי, מצביעות על האצה בעליית רכיב "ההטבות הנלוות" לשכר, זאת לעיתים קרוב חלף עליית השכר הבסיסי עצמו. האצת עלויות אלו עלולה להביא להתייקרות עלות העבודה הכוללת, גם אם לא באה לידי ביטוי בשכר הבסיסי אחריו עוקבים בדו"ח התעסוקה החודשי.
השורה התחתונה
לסיכום, דו"ח התעסוקה לחודש פברואר מלמד כי המצב הכלכלי בארה"ב אכן ממשיך ומשתפר וצפוי לבוא לידי ביטוי בהמשך העלייה בשיעור הצמיחה. כל עוד לא יהיו סימנים לעלייה בקצב האינפלציה, הפד מצידו ככל הנראה ימשיך ויעלה את הריבית באותו הקצב של השנה שעברה, קרי שלוש העלאות ריבית גם השנה, כאשר ההעלאה הראשונה צפויה כבר בהחלטה הקרובה בעוד כשבועיים.
הדו"ח גם נותן רוח גבית להמשך המגמה החיובית בשוק המניות, כאשר לגבי שוק האג"ח, דו"ח התעסוקה מסמן את רמות התשואה הנוכחיות כרמות רצפה לפחות לתקופה הקרובה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:12 | 11.03.18
שוק האג"ח הממשלתיות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר ביציבות יחסית. בתשואות השקלים הלא צמודים נרשמה ירידה קלה לאורך העקום ובעיקר בטווח של חמש שנים. תשואות צמודי המדד נסחרו ביציבות במהלך השבוע.
מה אפשר ללמוד מהנפקת המק"מ?
הנפקת המק"מ לשנה נסגרה בתשואה ממוצעת של 14 נ"ב, בדומה להנפקות החודשים האחרונים, דבר המלמד כי השוק בישראל עדיין נותן הסתברות נמוכה יחסית להעלאת ריבית בנק ישראל בשנה הקרובה. בשבועיים האחרונים נרשמה ירידת תשואות בחלק הבינוני – ארוך של העקום השקלי הלא צמוד לעומת יציבות בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, דבר שהביא לפתיחה נוספת בפערי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב בכל הטווחים.
מה הלאה?
פערי התשואה השליליים עומדים על כ-200 נ"ב בטווח של שנתיים וכ-100 נ"ב בטווח של 10 שנים. אנו מעריכים כי בתסריט של המשך העלאת ריבית הפד השנה (ככל הנראה שלוש העלאות) וכל עוד בנק ישראל שומר על הריבית ברמת השפל, עולה ההסתברות למהלך מהיר וזמני של פיחות בשקל בהמשך השנה, ככל הנראה במחצית השנייה של השנה, לאחר לפחות שתי העלאות נוספות של הפד הצפויות כרגע בחודשים מרץ ויוני.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
08:33 | 11.03.18
המסחר במט"ח בישראל
מתחילת השנה אנו עדים לשינוי במסחר במט"ח בישראל בעיקר בכל הקשור לתנודתיות של השקל ביחס לסל המטבעות.
מהלך ההיחלשות
אם במהלך מרבית שנת 2017 רשם השקל התחזקות מול סל המטבעות, הרי שבחודשיים הראשונים של השנה היינו כבר עדים למהלך היחלשות משמעותי של פיחות השקל ותיקון די מהיר חזרה לכיוון של תיסןף.
בתוך חודש - מאמצע ינואר עד אמצע חודש פברואר - נחלש השקל בשיעור משמעותי של 5.6% מול סל המטבעות בעיקר על רקע התנודתיות הגבוהה בשווקים הפיננסיים בעולם ורכישות מאסיביות של בנק ישראל שהסתכמו בחודש ינואר בקרוב לשני מיליארד דולר.
המגמה התהפכה
מאז אמצע חודש פברואר התהפכה המגמה והשקל רשם התחזקות של יותר מ-3% מול סל המטבעות. ההתחזקות נרשמה, בין היתר, על רקע הרגיעה בשווקים הפיננסיים בעולם וככל הנראה ירידת מדרגה בכל הקשור להתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח.
הפספוס
מהלך הפיחות החד והדי נדיר בחודש ינואר היווה הזדמנות מצוינת לבנק ישראל להניע מגמה של פיחות בשקל כאשר ייתכן והיה נכון מבחינתו להמשיך ולרכוש מט"ח וללבות את מגמת היחלשות השקל. מרגע שנרשמה רגיעה בעולם, השקל חזר להתחזק ובנק ישראל די יצא מהמשחק תוך שהוא מאפשר התפוגגות חלק משמעותי ממהלך הפיחות. נראה כי בנק ישראל מעדיף בדרך כלל לעבוד מול המגמה, כלומר לרכוש דולרים כנגד היצעים בשוק, ובכך הוא מפספס הזדמנות ליצור מומנטום הפוך במסחר במט"ח, כלומר לרכוש מט"ח ולהזרים ביקושים דווקא בשוק עולה ואז להאיץ את מגמת הפיחות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
17:33 | 19.02.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
לאחר כשבועיים של ירידות מחירים חדות יחסית, שוק האג"ח הקונצרניות התייצב בשבוע שעבר ונסחר במגמה חיובית תוך עליות שערים במרבית המדדים המובילים. עם זאת, מתחילת השנה כל המדדים המובילים מצויים בטריטוריה השלילית.
נציין כי בשבוע שחלף חזרו לבלוט איגרות החוב של חברות הנדל"ן מארה"ב שרשמו עלייה שבועית ממוצעת של 0.6% במדד התל בונד גלובל.
שוק ההנפקות
בשוק ההנפקות נמשכה הפעילות המואצת כאשר חברות השלימו גיוסים של 2.2 מיליארד שקלים. מתחילת השנה עומד סך הגיוס על כ-13.5 מיליארד שקלים. קצב הגיוס דומה לקצב הגיוס בשנה שעברה עת גייסו חברות כ-15 מיליארד שקלים במהלך החודשיים הראשונים של השנה.
הדומיננטיות של חברות מענף הנדל"ן נמשכת כאשר החברות המקומיות והזרות מהענף אחראיות למעל ל-60% מסך הגיוסים מתחילת השנה. השבוע בלט הגיוס של חברת גזית גלוב, גיוס של 860 מיליון שקלים באג"ח צמודות מדד ל-7.2 שנים.
המח"מ - ארוך
סך הגיוס מתחילת השנה למח"מ ארוך יחסית של מעל לשבע שנים עומד על קרוב ל-20%. מדובר באחוז גבוה יחסית המלמד על האפשרות של חברות (בוודאי ברמות דרוג גבוהות) לגייס חוב ארוך תוך עלייה קטנה יחסית ברמת המרווח.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:45 | 19.02.18
השקל נחלש – משמעויות
החל מאמצע חודש ינואר השנה, אנו עדים למהלך פיחות, משמעותי יחסית, בשער החליפין הנומינאלי אפקטיבי של השקל מול סל המטבעות. בתקופה שבין 11 בינואר עד 13 בפברואר נחלש השקל בכ-4.6% ביחס לסל המטבעות.
הרקע
מהלך הפיחות הנוכחי התרחש בין היתר על רקע הסיבות הבאות: התערבות מאסיבית של בנק ישראל בשוק המט"ח במהלך חודש ינואר עם רכישות מט"ח בהיקף של 1.8 מיליארד דולר; ירידות השערים בשוקי המניות בחו"ל, שגוררים רכישות מט"ח של משקיעים מוסדיים ישראליים בגין נכסים המוחזקים בחו"ל; וכן ייתכן שפער הריבית שנפתח בין ישראל לארה"ב (שעומד כיום על 1.3%, בין הריבית האפקטיבית של הפד וריבית בנק ישראל) מאותת למשקיעים שהמהלך הממושך של התחזקות השקל עשוי להיבלם או אף לשנות כיוון, ובשל כך הם נוקטים פעולה כבר עכשיו.
המשמעות
במידה ומגמה זו של פיחות השקל ביחס לסל המטבעות תימשך, תהיה לכך השפעה על הפעילות הכלכלית בישראל דרך השפעת שער החליפין על היצוא, היבוא ושימושים כלכליים שונים ובראשם הצריכה הפרטית. בנוסף, עשויה להיות למהלך זה, אם יימשך, השפעה מאיצה על האינפלציה בישראל ועל ציפיות האינפלציה לעתיד, וכתוצאה מכך, ייתכן גם שינוי אפשרי בתוואי העתידי של ריבית בנק ישראל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:18 | 18.02.18
מדד המחירים לצרכן - תגובה
מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב-0.5%, מעט נמוך מממוצע תחזיות השוק. ירידת המדד נרשמה על רקע ירידות מחירים בסעיפי ההלבשה וההנעלה, מחירי שכר הדירה ומחירי נופש בחו"ל. מחירי הדירות שאינם נכללים במדד רשמו ירידה של 0.7% וקצב העלייה השנתי ירד ל-2%. מחירי הדירות החדשות ירדו בשיעור חד יותר החודש של 1.4%.
קצב עליית המחירים ב-12 החודשים האחרונים ממשיך להיות נמוך מאוד ועומד על 0.1% בלבד, עמוק מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. להערכתנו, סביבת האינפלציה בישראל צפויה לעלות מעט במהלך השנה הקרובה, אולם ככל הנראה היא לא צפויה להיכנס משמעותית אל תוך יעד יציבות המחירים.
ובהשוואה לעולם
סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה מאוד בהשוואה לעולם ובעיקר בהשוואה למדינות ה-OECD שם למעשה היא הנמוכה ביותר. המציאות של סביבת אינפלציה נמוכה צפויה לאפשר לבנק ישראל לשמור על ריבית השפל עוד תקופה אם כי האפשרות של עליית ריבית מהר מהצפוי מתחילה להגיע מכיוון שער החליפין, שם רשם השקל היחלשות משמעותית בחודש האחרון.
האם אנו בדרך לעליית ריבית?
המשך פתיחת פערי הריבית בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד, שצפויה לעלות לפחות פעמיים נוספות השנה, ככל שתאיץ את מגמת פיחות השקל, כך תעלה את ההסתברות לתגובה מהירה יותר של בנק ישראל בכיוון של העלאת ריבית בתוואי מהיר יותר מזה החזוי כרגע על יד חטיבת המחקר העומד על העלאת ריבית אחת במהלך הרבעון האחרון של שנת 2018 ועוד העלאה אחת בודדת במהלך שנת 2019 לריבית של 50 נ"ב בסוף שנת 2019.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:23 | 18.02.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
המגמה השלילית בשוק האג"ח הממשלתיות נמשכה בשבוע שעבר כאשר ירידות שערים נרשמו במרבית האפיקים למעט צמודי המדד הקצרים בינוניים עד לטווח של שש שנים. עליית התשואות בשקלים הלא צמודים נרשמה על רקע המשך מגמת עליית התשואות בעולם והמשך מגמת היחלשות השקל.
השפעת השקל
השקל היה אחד המטבעות החלשים ביותר בחודש האחרון דבר שמבליט את ביצועי החסר של איגרות החוב הממשלתיות המקומיות במונחים דולריים. במהלך החודש האחרון, השקל מחק את כל העלייה מול סל המטבעות במהלך שנת 2017 כך שהוא חזר לרמתו מסוף שנת 2016. עליית התשואות בעקום השקלי הלא צמוד בלטה בעיקר בחלק הבינוני של העקום. צמודי המדד הקצרים בלטו על רקע פרסום המדד הגבוה יחסית בארה"ב.
מה צפוי השבוע?
מדד ינואר בישראל שירד ב-0.5% (פורסם ביום חמישי בערב) צפוי ללחוץ את צמודי המדד בתחילת שבוע המסחר.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:45 | 12.02.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
האג"ח הקונצרניות נסחרו בשבוע שעבר במגמה שלילית תוך שהאפיק מושפע גם מירידות השערים בשוק האג"ח הממשלתיות וגם מירידות השערים בשוקי המניות. המדדים המובילים באפיק אבדו כאחוז במהלך השבוע בהובלת החברות בדרוג בינוני – נמוך. בשבועיים האחרונים חלה עלייה חדה במרווחים של מדדי התל בונד, כולל מדדי התל בונד המובילים.
הבריחה מנכסי סיכון
כאמור, ירידות השערים התגברו על רקע הירידות החדות בשוקי המניות בעולם והבריחה מנכסי סיכון. לגבי שוק האג"ח הקונצרניות המקומי, נציין כי במהלך השנה האחרונה רשם האפיק עליות שערים חדות יחסית שהגיעו לשיאן לקראת סוף שנת 2017 ובתחילת חודש ינואר השנה. במהלך חודש ינואר חלה האצה בגיוסי קרנות הנאמנות האג"חיות שגייסו סכום של 3.5 מיליארד שקלים, סכום הגיוס החודשי הגבוה מזה כשלוש שנים.
רמות מרווחים נמוכות היסטורית
לגבי העלייה במרווחי מדדי התל בונד בדרוג נמוך יחסית הרי שהעליות בשבועיים האחרונים מחקו את ירידת המרווחים של החודש האחרון כאשר עדיין מדובר ברמות מרווחים סביב הממוצע בחצי השנה האחרונה, רמות נמוכות ברמה היסטורית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:26 | 12.02.18
רכישות המט"ח בינואר
בנק ישראל רכש במהלך חודש ינואר כ-1.8 מיליארד דולר. מדובר בסכום רכישה חודשי גבוה במיוחד, השני בגובהו בחמש השנים האחרונות. לשם השוואה, במהלך השנים האחרונות סכום הרכישה השנתי הממוצע של בנק ישראל עמד על כ-6.7 מיליארד דולר.
מה השתנה?
רכישות המט"ח התרחשו על רקע התחזקות השקל בראשית חודש ינואר, התחזקות שנמחקה לחלוטין בימים האחרונים. מתחילת השנה, איבד השקל כ-2.3% במסחר מול סל המטבעות, בעיקר על רקע היחלשות משמעותית (של כ-3.5% בממוצע) מול האירו, הפאונד והין.
החל מאמצע חודש ינואר רשם השקל היחלשות של כ-3.5% מול סל המטבעות, היחלשות שהחזירה אותו לרמתו מחודש ספטמבר 2017. יתרות המט"ח של בנק ישראל נכון לסוף חודש ינואר עומדות על שיא של קרוב ל-118 מיליארד דולר. יתרות המט"ח בבנק ישראל גדלו בחודש ינואר בקרוב לחמישה מיליארד דולר.
וביחס לתוצר?
יתרות המט"ח של בנק ישראל ביחס לתוצר רושמות בשנה האחרונה עלייה הדרגתית, גם אם מתונה, ועומדות על כ-35% מהתוצר. בעשור האחרון יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו ביחס לתוצר מכ-15% לכ-35% כיום.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:26 | 11.02.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר במגמה שלילית תוך ירידות שערים חדות יחסית בחלקים הארוכים של העקומים. המגמה השלילית נרשמה על רקע המשך מגמת עליית התשואות בעולם שנמשכה למרות ירידות השערים החדות בשוקי המניות בעולם ובעיקר בארה"ב.
עלייה מחודשת בתלילות העקומים
עלייה מחודשת נרשמה בתלילות העקומים המקומיים על רקע עליית תלילות מחודשת בעקום הריביות בארה"ב. ירידות השערים בשבוע המסחר האחרון מחקו את כל עליות השערים שנרשמו בחלק מהאפיקים במהלך חודש ינואר. האפיק היחיד שנותר עם תשואה חיובית מתחילת השנה הוא האפיק צמוד המדד הקצר ביותר.
שקל נחלש מול הדולר
השקל רשם היחלשות משמעותית מול הדולר של יותר מ-2%, בין היתר, על רקע רכישות דולרים של מוסדיים כתוצאה מירידות השערים בשוקי המניות שהחלו ביום שישי שעבר ונמשכו במהלך השבוע. ירידות אלו גרמו ל- MARGIN CALLS, דבר אשר גרר קניות דולרים של המוסדיים בסכומים גדולים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:40 | 06.02.18
הירידות בשווקים – לאן?
בשוק המניות המקומי צפוי תיקון, אם כי מינורי ביחס לעולם, על רקע העובדה כי עליות השערים בשוק הישראלי היו נמוכות משמעותית מהעליות בעולם. ירידות שערים משמעותיות עשויות להוות דווקא הזדמנות קנייה על רקע סביבת הריבית הנמוכה יחסית בישראל.
שוק האג"ח הממשלתיות
באפיק הממשלתי היינו עדים למגמה שלילית מתחילת השנה, למעט בקצוות העקום צמוד המדד. נראה כי על רקע העובדה כי ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר נמוכה מאוד בשנה הקרובה, האפיק הממשלתי צפוי להניב תשואות חיוביות גם אם לא גבוהות ביחס לתשואות בשנת 2017.
שוק האג"ח הקונצרניות
הדברים מעט שונים באפיק הממשלתי ומומלץ להקטין החשיפה לאפיק על רקע עליות השערים וירידת המרווחים ביחס לתשואות הממשלתיות בשנה האחרונה. פוטנציאל הסיכון בשוק זה עולה על פוטנציאל הסיכון בתשואות הנוכחיות בעיקר בכל הקשור לאג"ח חברות בדרוג בינוני – נמוך.
מילה לגבי השקל
מתחילת השנה נראה כי השקל מאבד מומנטום בעיקר מול המטבעות העיקריים כגון האירו והפאונד. ביומיים האחרונים גם מול הדולר מתחיל השקל לאבד גובה, ונראה כי פערי הריבית השליליים בין הריביות השקליות לריביות הדולריות מתחילות לתת אותותיהן. אנו סבורים כי העובדה שבנק ישראל צפוי להמשיך ולשבת על הגדר במרבית השנה לעומת הפד שצפוי להמשיך ולעלות את הריבית בקצב כזה או אחר, עשויה לתרום השנה למהלך היחלשות השקל בוודאי מול סל המטבעות אם כי לטווח ארוך עדין נהנה השקל מנתוני מקרו תומכים כגון עודף בחשבון השוטף, השקעות זרות בחברות מקומיות, גרעון ממשלתי נמוך וסביבת אינפלציה נמוכה.
בשורה התחתונה
המהלך של הימים האחרונים מחדד את העובדה כי לשווקים פיננסיים ישנם מספר כיוונים ולא רק כיוון של עליות. בתקופה האחרונה, השווקים התאפיינו בעיקר בעליית תיאבון הסיכון של המשקיעים כאשר המהלך האחרון אולי מלמד על חשיבה מחודשת בכיוון זה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:46 | 05.02.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה שלילית כאשר ירידות שערים נרשמות במדדים המובילים תוך עלייה מחודשת ברמת המרווחים, שעדיין מצויים ברמות נמוכות מבחינה היסטורית. ירידות השערים הסתכמו בממוצע בכ-0.4% ושחקו חלק משמעותי מהעליות שנרשמו במהלך מרבית חודש ינואר.
ירידות השערים נרשמו לכל רוחבו של השוק - בקבוצות הדירוג הגבוהות ובקבוצות הדירוג הבינוניות – נמוכות. חולשה נוספת של השוק באה לידי ביטוי בהנפקות אשר הסבו במרבית המקרים הפסד למשתתפים.
הרקע לירידות השערים
ירידות השערים נרשמו, ככל הנראה, בין היתר על רקע המשך העלייה בגיוסי חברות שהסתכמה בשבוע שעבר בקרוב לשלושה מיליארד שקלים. בין הגיוסים בלט הגיוס של חברת עזריאלי (מדורגת AA+) שהסתכם ב-1.4 מיליארד שקלים באג"ח צמודת מדד לשש שנים במרווח של כ-110 נ"ב.
קצב גיוסים בולט
בסך הכול חודש ינואר הסתיים עם גיוס של כ-10 מיליארד שקלים, גבוה משמעותית מהגיוס בינואר אשתקד שעמד על כ-7.2 מיליארד שקלים. חודש ינואר ידוע בשנים האחרונות כחודש חזק בגיוסי חברות על רקע כניסת כספים לאפיקי החיסכון ולקרנות הנאמנות. עם זאת, חודש ינואר השנה היה חזק במיוחד לא רק בהיקף הגיוס, כי אם גם מבחינת מספר החברות שגייסו - 36 חברות.
נציין כי הגיוס הגבוה היה ללא גיוסי בנקים בכלל (למעט גיוס קטן יחסית של אג"ח חברת אלה פיקדונות המגובה בפיקדונות בבנקים). הגיוסים ממשיכים להיות מאופיינים על ידי דומיננטיות של ענף הנדל"ן האחראי לקרוב ל-60% מסך הגיוס. כמו כן, מורגשת עלייה בגיוסים צמודי מדד, ככל הנראה על רקע המחסור בצמודי מדד ממשלתיים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:00 | 05.02.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר במגמה שלילית במרבית האפיקים, למעט צמודי המדד הקצרים שרשמו עליות שערים קלות.
עליית תשואות באפיק השקלי הלא צמוד
המגמה השלילית בעולם של המשך עליית התשואות הגיעה גם לשוק המקומי ובעיקר לאפיק השקלי הלא צמוד. עליית התשואות באפיק השקלי הלא צמוד בלטה בעיקר בטווח של חמש עד שמונה שנים, כאשר החלק הקצר של העקום נסחר ביציבות על רקע המשך הציפייה ליציבות בריבית בנק ישראל.
וביחס לארה"ב
מרווחי התשואה השליליים ביחס לאג"ח ממשלת ארה"ב נותנים את אותותיהם ולכן בשבוע שעבר עליית התשואות בארה"ב בחלק הבינוני – ארוך תורגמה כמעט במלואה לעליית תשואות באיגרות החוב השקליות הלא צמודות המקומיות למעט כאמור בטווח הקצר. ביצועי היתר של צמודי המדד נמשכו, בין היתר, על רקע פרסום כי הלמ"ס דגם באופן לא מלא את תת הסעיף של השכירות, כך שעליות המחירים בסעיף הדיור היו גבוהות יותר.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:09 | 04.02.18
דו"ח התעסוקה בארה"ב
דו"ח התעסוקה לחודש ינואר בארה"ב שפורסם בסוף השבוע סיפק מכלול של נתונים חיוביים המלמדים על המומנטום הנמשך בכלכלת ארה"ב. תוספת המשרות עמדה על 200 אלף משרות מעל לתחזיות המוקדמות כאשר שיעור האבטלה נותר ללא שינוי ברמת השפל של 4.1%. במרכז הדו"ח עמד קצב העלייה בשכר לשעה אשר רשם את הרמה הגבוהה ביותר מאז שנת 2009 - קצב של 2.9% לשנה.
מה זה אומר על קצב העלאת הריבית?
עד כה נתוני התעסוקה הטובים לא תורגמו לעלייה בשכר ולכן במידה ומדובר בשינוי מגמה ולצד הצמיחה החזקה הצפויה ברבעון הראשון של השנה (סביב 5% בחישוב שנתי) הרי ייתכן וקצב העלאות הריבית של הפד אף יגבר בשנה הקרובה. בתסריט זה נראה כי מגמת השתטחות העקום בארה"ב עשויה להגיע בשלב זה לסיומה.
בצד החלש של הדו"ח
נקודות פחות טובות בדו"ח היו המשך המציאות של שיעור השתתפות נמוך מאוד בכוח העבודה של מתחת ל- 63% וכן עלייה קלה בשיעור האבטלה הכולל (U6).
בשורה התחתונה
הפד הותיר את הריבית השבוע ללא שינוי, כצפוי, אולם נוסח ההודעה בהחלט היה חיובי על מצב הכלכלה תוך רמיזה ברורה להעלאת ריבית בהחלטה הבאה בחודש מרץ. דו"ח התעסוקה הנוכחי מחזק את האופטימיות של הפד וכפי שציינו, מעלה ההסתברות לקצב העלאות ריבית גבוה השנה של עד ארבע העלאות ריבית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:59 | 30.01.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
המסחר בשוק האג"ח הקונצרניות, כביטוי לעלייה בתיאבון הסיכון של המשקיעים, התאפיין בשבוע שעבר בעליות שערים במדדי התל בונד בדרוג נמוך, דוגמת מדד התל בונד תשואות ומדד התל בונד גלובל, לעומת ירידות שערים במדדי התל בונד בדרוג גבוה, כגון מדדי התל בונד 20 ו-40 ומדד התל בונד שקלי 50. ככלל, התאפיין השוק הקונצרני בירידות שערים מתונות בדומה למגמה בשוק האג"ח הממשלתיות.
שוק ההנפקות
שוק ההנפקות מעלה הילוך ובשבוע שעבר השלימו חברות גיוס של כ-2.5 מיליארד שקלים. בחודש ינואר צפויות יותר מ-30 חברות להשלים גיוסי אג"ח כך שסך הכמות המונפקת החודש צפויה לנוע סביב שבעה מיליארד שקלים, סכום דומה לכמות ההנפקות בחודש ינואר אשתקד.
ירידת המרווחים החדה במהלך השנתיים האחרונות באה לידי ביטוי בשבוע שחלף במספר הנפקות. לדוגמה, הראל הנפקות ביצעה הנפקת הון משני רובד 2 במרווח של כ-120 נ"ב, לעומת הנפקה דומה במהלך חודש מרץ 2016 במרווח של כ-200 נ"ב. התשואה האבסולוטית ירדה בקרוב לנקודת אחוז שלמה.
המרווחים בהנפקות והמרווחים בשוק המשני מלמדים כי תמחור הסיכון בשוק האג"ח הקונצרניות לוקה בחסר. עודף התשואה בקבוצות הדירוג הנמוכות (בעיקר) נמוך מדי ואינו מפצה על רמות הסיכון הגלומות בהשקעות אלו.
המסקנה
מומלצת המשך הקטנת החשיפה לקבוצות הדירוג הבינוניות – נמוכות וככלל לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:49 | 29.01.18
הירידה ביחס חוב תוצר
בשנת 2017 נמשכה הירידה ביחס חוב תוצר בישראל זו השנה השמינית ברציפות. האומדן האוצר ליחס חוב/תוצר אשתקד עומד על 59.4% תוצר, נתון המשקף רמת שפל בראייה היסטורית, אשר הינו נמוך גם מיעד האיחוד האירופי של 60% תוצר, על-פי אמנת מאסטריכט. בנוסף, נציין שהאומדן לשנת 2017 משקף ירידה של כ-1.3 נקודות אחוז בהשוואה לשנת 2016, ירידה של כ-10 נקודות אחוז ביחס לשנת 2010 וירידה של כ-30 נקודות אחוז לעומת 2003 אז עמד החוב הממשלתי על כ-90% מהתוצר.
השוואה בינלאומית
החוב הממשלתי הנמוך של ישראל, ביחס לתוצר, בולט גם בהשוואה בינלאומית. היחס חוב/תוצר של ישראל לשנת 2017 נמוך מזה של מדינות מפותחות רבות כגון: יפן, ארה"ב, קנדה, בריטניה ומדינות גוש האירו, ונמוך גם מזה של סלובניה, אשר כלולה בקבוצת מדינות הייחוס של ישראל, על-פי הגדרת משרד האוצר (קבוצה הכוללת את: סלובניה, סלובקיה, פולין, הרפובליקה הצ'כית, דרום קוריאה וצ'ילה). עם זאת, היחס חוב/תוצר של ישראל עדיין גבוה מזה של יתר מדינות הייחוס. בנוסף, יש לציין שישראל בולטת לחיוב גם בהשוואה בינלאומית של השינוי ביחס חוב/תוצר מאז שנת 2008, עם פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, בהיותה אחת המדינות הבודדות בהן חלה ירידה בחוב הממשלתי ביחס לתוצר מאז, בזמן שבמרבית המדינות המפותחות חלה עלייה ביחס זה, שכן מרביתן נפגעו מהמשבר.
המשמעות
השיפור המתמשך במצב הפיסקאלי של ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בירידה המתמשכת ביחס חוב/תוצר, עשוי לבוא לידי ביטוי בעלויות גיוס נמוכות יותר לפעילות התקציבית השוטפת, ולכך תהיה תרומה להמשך הקטנת הנטל של תשלומי הריבית על החוב. בנוסף, יש לציין שמגמת הירידה ביחס חוב/תוצר של ממשלת ישראל בשנים האחרונות היוותה גורם חשוב בעדכון כלפי מעלה של אופק הדירוג של ישראל בחברת דירוג האשראי S&P מיציב לחיובי, בחודש אוגוסט 2017. יש להדגיש שאם מגמת הירידה בחוב תימשך, לא ניתן לשלול אפשרות של העלאת הדירוג של ישראל בחברת S&P מרמה של A+ לרמת שיא היסטורי של AA-, בשנה וחצי-שנתיים הקרובות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:48 | 28.01.18
דולר/שקל – לאן?
השקל המשיך להתחזק בשבוע שעבר מול הדולר ולקראת סוף השבוע נסחר שוב מתחת לרמת התמיכה של 3.4 שקל לדולר. בניגוד לאפיזודות קודמות בשנה האחרונה, הפעם אין מדובר בעוצמה שמפגין השקל אלא חולשה שמפגין הדולר הבאה לידי ביטוי בהיחלשות משמעותית בחודש האחרון מול מרבית המטבעות.
ההתחזקות של השקל – מתונה
ההתחזקות של השקל ביחס לדולר בחודש האחרון (2.8%) הייתה מתונה מאוד ביחס למטבעות הן ממדינות מפותחות כגון האירו, הפאונד והפרנק השוויצרי והן מטבעות מדינות מתפתחות כגון הונגריה, פולין, צ'כיה, ותאילנד.
בשורה התחתונה
ההתחזקות המינורית של השקל ביחס לדולר, וההיחלשות בשבועיים האחרונים מול מרבית המטבעות המרכזיים האחרים, הביאה לפיחות קל בשער השקל ביחס לסל המטבעות, דבר המפחית את הצורך של בנק ישראל כרגע לעלות מדרגה בהתערבות במסחר במט"ח.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:03 | 28.01.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר תוך המשך מגמת הביצועים העודפים של צמודי המדד לאורך כל העקום. גם בשבוע זה בלטו צמודי המדד הארוכים ביותר לטווח של 10 שנים ומעלה שהמשיכו בביצועים עודפים משמעותיים. מתחילת השנה רשמו סדרות אלו עליית מחיר ממוצעת של 2.5%.
מחסור בצמודי מדד
השקלים הלא צמודים נסחרו בעליית תשואות קלה בשבוע שחלף בדומה למגמה השלילית הנמשכת בשוקי האג"ח הממשלתיים בעולם. נראה כי המגמה החיובית של צמודי המדד נתמכת בעיקר בפדיונה הקרב של סדרה ממצמ 418 אשר בשילוב מיעוט הנפקות ממשלתיות יוצרת מחסור בצמודי מדד ממשלתיים. בנוסף מצד הביקוש, הציבור ממשיך להזרים כסף לקרנות הנאמנות אשר מצידן רוכשות בעיקר סדרות קצרות - בינוניות דבר שהביא לאחרונה לעלייה משמעותית בציפיות האינפלציה הנגזרות בחלק הקצר בינוני של העקום.
יחד עם זאת, ציפיות האינפלציה בחלק הקצר של העקום נמצאות מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים תוצר כנראה של העובדה כי בשנת 2017 יצאה האינפלציה בישראל מהטריטוריה השלילית לאחר שלוש שנים רצופות של ירידות מחירים ממוצעות.
מה הלאה?
השוק מעריך כי האינפלציה צפויה לחזור אל תוך היעד כבר בשנת 2019 ולטפס בהדרגה בעיקר החל מהשנה הרביעית המגלמת כבר אינפלציה שולית של כ-1.5%. להערכתנו, ציפיות האינפלציה הגלומות בשוק מעט גבוהות, בעיקר בטווח של 4 – 10 שנים, והן נגזרות ככל הנראה גם מהמחסור בצמודי מדד ופחות מהערכות אמיתיות בשוק לגבי תוואי העלייה של האינפלציה בפועל. ככל שישנן הערכות לגבי חזרה של האינפלציה בשנים הבאות לטווח יעד יציבות המחירים, נראה כי הערכות אלו מבוססות פחות על תחזיות כמותיות לטווחים אלו ויותר על הערכה שבנק ישראל לא יסכים להתמיד במשך שנים רבות נוספות במצב של חריגה מיעד יציבות המחירים הנוכחי. לפיכך אנו סבורים כי ציפיות האינפלציה בטווחים הנ"ל מעט גבוהות ביחס להתפתחות הצפויה על ידינו של האינפלציה בפועל בישראל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:37 | 22.01.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה מעורבת כאשר מדדי התל בונד צמודי המדד רשמו עליות שערים בעוד מדדי התל בונד השקליים הציגו ירידות שערים. זאת, בעיקר על רקע ירידות שערים בחברות הנדל"ן הזרות שבאו לידי ביטוי בירידה של 0.6% במדד התל בונד גלובל. כתוצאה מכך, המרווחים על איגרות החוב צמודות המדד שמרו על יציבות לעומת עלייה במרווחים של איגרות החוב השקליות הלא צמודות.
שוק ההנפקות
בשוק ההנפקות ניכרת עלייה בפעילות כאשר בשבוע שעבר גייסו חברות יותר משני מיליארד שקלים, בעיקר בהנפקות חברות נדל"ן מקומיות וגם זרות מארה"ב. בשבוע הקרוב צפויות הנפקות של חברות דוגמת סלקום, שופרסל, פניקס והראל הנפקות. עד כה גייסו חברות קרוב לארבעה מיליארד שקלים מתחילת החודש.
המלצות לפעילות באפיק הקונצרני
בשלב זה אנו לא ממליצים על הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. מומלצת השקעה במח"מ של שלוש עד ארבע שנים, למעט סדרות בדירוג גבוה מאוד המומלצות גם במח"מ ארוך.
אנו מעדיפים השקעה בחברות מדירוג A ומעלה, וכן על הקטנת החשיפה לחברות בדירוג נמוך ובעיקר לסקטור חברות הנדל"ן מארה"ב. בדומה לאפיק הממשלתי, לא מומלצת השקעה באג"ח בריבית משתנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:45 | 21.01.18
האינפלציה – לאן?
שנת 2017 הסתכמה בחזרת האינפלציה לתחום החיובי לאחר שלוש שנים רצופות של אינפלציה שלילית. מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2017 ב-0.4%. עם זאת, יש לציין שהאינפלציה עדיין נמוכה מיעד יציבות המחירים של הממשלה (1% - 3%). בנוסף, "סביבת אינפלציה" הנוכחית, שמביאה בחשבון את ההתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה, כמו גם את ההתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עודנה נמוכה מאוד. "סביבת האינפלציה" ולא רק האינפלציה בפועל היא בעלת חשיבות רבה בעת החלטות הריבית על ידי בנק ישראל.
מה תמך באינפלציה?
האינפלציה בשנת 2017 נתמכה בעליית מחירי המוצרים הבלתי-סחירים (מוצרים ושירותים שלא ניתן לסחור בהם בקלות באופן בין-לאומי), בהובלת הסעיפים: דיור, אחזקת דירה ושירותי בריאות, כאשר מנגד, נרשמה ירידה במחירי המוצרים הסחירים (שניתן לסחור בהם בקלות באופן בין-לאומי), ובראשם: הלבשה והנעלה וריהוט וציוד לבית. בנוסף, נציין שמחירי המזון עלו ב-2017 לאחר שלוש שנים רצופות של ירידות.
מבט קדימה
אנו מעריכים כי האינפלציה צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים במהלך שנת 2018. במבט לטווח ארוך יותר, נראה כי האינפלציה תישאר בשנים הקרובות בטווח שבין 0.0%-1.0%, דהיינו מתחת ליעד יציבות המחירים, התפתחות אשר צפויה להשפיע גם על התוואי העתידי של ריבית בנק ישראל, שלא צפויה להשתנות בזמן הקרוב.
בהקשר זה, נציין כי על פי התחזית העדכנית של חטיבת המחקר של בנק ישראל, הריבית בסוף שנת 2018 צפויה לעמוד על 0.25% ובסוף 2019 על 0.5%. תחזית זו משקפת את המסר העולה מהודעת הוועדה המוניטארית לפיו, "בכוונת הוועדה המוניטארית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד".
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:55 | 21.01.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר על רקע המשך מגמת עליית התשואות בעולם ופרסום מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שהיה בטווח העליון של התחזיות והביא לעלייה בציפיות האינפלציה לאורך כל העקום. בעוד תשואות צמודי המדד ירדו ב-10 – 15 נ"ב לאורך כל העקום, השקלים הלא צמודים נסחרו בירידת תשואות מינורית למעט שתי הסדרות הארוכות ביותר שרשמו ירידת תשואות חדה יותר.
מתחילת השנה
מתחילת השנה בולטות איגרות החוב הארוכות ביותר, הן השקליות הלא צמודות ובעיקר צמודות המדד, בביצועים עודפים משמעותיים על רקע תלילות העקום החריגה בטווח 10 – 30 שנה בישראל. הביצועים העודפים של צמודי המדד הביאו להמשך ציפיות האינפלציה לאורך כל העקום ובעיקר בטווח הבינוני של ארבע עד שבע שנים.
וביחס לעולם
ככלל, שוק האג"ח הממשלתיות המקומי ממשיך בביצועים עודפים על פני שוקי האג"ח הממשלתיות באירופה ובארה"ב. מתחילת השנה נרשמה עליית תשואות של מעל ל-20 נ"ב בארה"ב ומעל ל-10 נ"ב באירופה. לעומת זאת, ישראל הייתה אחת המדינות היחידות (יחד עם ספרד ואיטליה) שבהן נרשמה ירידה בתשואות. יש לזכור כי בישראל גם רשם השקל התחזקות מול הדולר ויציבות מול סל המטבעות.
מגמה זו בולטת עוד יותר בטווח של 30 שנה כאשר בישראל ירדה התשואה מתחילת השנה ב-13 נ"ב (ממשק 347) לעומת עליית תשואות של 18 נ"ב בארה"ב ועלייה מינורית יותר במדינות נוספות. שוב - המדינה היחידה עם ביצועים דומים לישראל הייתה ספרד שם ירדה התשואה לטווח של 30 שנה בדומה לישראל ב-13 נ"ב.
בשורה התחתונה
כפי שאנו כותבים מזה תקופה, שוק האג"ח הממשלתיות המקומי צפוי להמשיך בביצועים עודפים ביחס לעולם על רקע היציבות בצפויה בריבית בנק ישראל, האינפלציה הנמוכה ובעיקר התמשכות הגורמים התומכים בעוצמת השקל. סיכון לתחזית זו עלול להיות מהלך קצר של פיחות בשקל במהלך השנה על רקע המשך פתיחת פערי הריבית בין ישראל לארה"ב, מה שעלול להביא לעלייה בציפיות האינפלציה ומהלך העלאת ריבית מהיר מהצפוי על ידי בנק ישראל. כאמור, לתרחיש זה היתכנות אולי במחצית השנייה של שנת 2018.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:56 | 16.01.18
מדד המחירים לצרכן – ניתוח
מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר רשם עלייה של 0.1% והיה גבוה במעט מהתחזיות המוקדמות. המדד הושפע בעיקר מהמשך העלייה במחירי שכר הדירה, העלייה הנמשכת במחירי הנפט ועלייה עונתית במחירי ההלבשה וההנעלה.
קצב העלייה של מחירי הדיור (שאינם נכללים במדד) ממשיך להאט לרמות הנמוכות של השנים האחרונות.
מבט על 2017
לסיכום, שנת 2017 הסתיימה בעלייה של 0.4% לאחר שלוש שנים של אינפלציה שלילית. סעיף הדיור שוב היה מחולל האינפלציה העיקרי תוך עלייה שנתית של 2.4%. בנטרול סעיף הדיור ירד המדד בשנת 2017 ב-0.5% ואילו בנטרול מחירי האנרגיה עלה המדד ב-0.1% בלבד. האינפלציה בישראל היא מהנמוכות בקרב מדינות ה-OECD.
האינפלציה ב-2018
סביבת האינפלציה צפויה להמשיך ולעלות במתינות גם במהלך שנת 2018 אם כי היא איננה צפויה לעלות מעבר לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. לפיכך, בתנאים הנוכחיים (ובעיקר כל עוד נמשכת עוצמתו של השקל ביחס לדולר) בנק ישראל אינו צפוי לשנות את המדיניות המוניטארית המרחיבה ולכן הריבית צפויה להיוותר ללא שינוי במהלך השנה הקרובה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:37 | 15.01.18
אג"ח קונצרניות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הקונצרניות המשיך בשבוע שעבר את המגמה החיובית מראשית שנת 2018 של עליות שערים במדדים המובילים. מתחילת השנה בולטת ירידה חדה ברמת המרווחים של מדדי התל בונד המובילים לאחר שבסוף השנה שעברה פגרו במעט מדדי התל בונד אחר המדדים הממשלתיים.
חברות הנדל"ן האמריקאיות מובילות
את עליות השערים המשיכו להוביל גם בשבוע שחלף חברות הנדל"ן מארה"ב, דבר שבא לידי ביטוי בעליות שערים חדות יחסית במדדי התל בונד גלובל ותל בונד תשואות שקלי.
מדד התל בונד גלובל רשם בחודש האחרון עליית מחירים של 3.7% דבר שהביא לירידה במרווח הגלום במדד מרמה של כ-4.1% לרמה של כ-2.9%. רמת המרווחים הגלומה במדדי התל בונד 20 ו-40 נמצאת בשפל ועומדת על מתחת לאחוז. עליות השערים באפיק מקבלות רוח גבית גם מפעילות נמוכה יחסית לעת עתה בשוק ההנפקות ביחס לפעילות מואצת בחודש ינואר אשתקד עת גייסו חברות כשבעה מיליארד שקל לעומת פחות מ-1.5 מיליארד שקלים במחצית הראשונה של חודש ינואר הנוכחי.
לאן לנתב את סיכוני התיק?
אנו כותבים מזה תקופה ארוכה יחסית כי רמת המרווחים בשוק אינה מספקת ועדיף לנתב את הסיכונים בתיקים לשוקי המניות בארץ ובעולם. להערכתנו, ברמת המרווחים הנוכחית יש להתרכז בעיקר בחברות בדירוג גבוה יחסית של קבוצת AA ומעלה, חברות שפוטנציאל פתיחת המרווחים בהן מוגבל יחסית. בכל מקרה, אנו מעריכים כי הראלי האחרון בחברות הנדל"ן מארה"ב הופך את ההשקעה בהן למסוכנת עוד יותר.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:37 | 14.01.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר במגמה מעורבת כאשר צמודי המדד הקצרים - בינוניים רשמו עלייה בתשואות לעומת ירידת תשואות בחלק הארוך של העקום. השקלים הלא צמודים נסחרו ביציבות למעט ירידת תשואות בחלק הארוך ביותר של העקום.
הודעת הריבית בישראל
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי המשיך להציג ביצועים עודפים על פני שוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב. ברקע, הודעת הריבית של בנק ישראל המלמדת כי המדיניות המוניטארית המרחיבה צפויה להיוותר לעת עתה ללא שינוי. גם הערכות המקרו רבעוניות של חטיבת המחקר נותרו כמעט ללא שינוי בכל הקשור לסביבת האינפלציה הצפויה ולתוואי הריבית העתידי. סביבת הצמיחה על פי הערכות בנק ישראל (התואמות את הערכות אגף כלכלה בבנק לאומי) צפויה לנוע סביב רמה של 3.5% לשנה בשנתיים הקרובות. צמיחה זו תואמת את פוטנציאל הצמיחה של המשק בתנאים הנוכחים.
הטיעונים
הודעת הריבית של בנק ישראל בשבוע שעבר הייתה דלה יחסית בחדשות כאשר בנק ישראל פחות או יותר חזר על הטיעונים העולים בהחלטות הריבית האחרונות: סביבת האינפלציה עדיין נמצאת מתחת ליעד, למרות היציאה מהטריטוריה השלילית, הצמיחה במשק יציבה וההאטה בשוק הדיור נמשכת למרות המשך מגמת העלייה המתונה במחירים.
השקל ממשיך להפגין עוצמה, והוא קרוב לרמת השיא במסחר מול סל המטבעות. לכן, עלה בנק ישראל מדרגה בהתערבות במסחר במט"ח מאז תחילת השנה הנוכחית בעקבות התחזקות השקל ביותר מאחוז מול סל המטבעות. בתנאים הנוכחיים, ובעיקר כל עוד השקל מפגין עוצמה, העלאות ריבית בישראל נראות רחוקות מאוד.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:05 | 10.01.18
החשבונות הלאומיים ב-2017
האומדנים המוקדמים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לחשבונות הלאומיים בשנת 2017, מלמדים כי התוצר המקומי הגולמי צמח אשתקד בשיעור של 3% (ריאלי).
התוצר העסקי, שלא כולל את תרומת ההוצאה הממשלתית לתמ"ג, וכן רכיבי פעילות קטנים יחסית נוספים, צמח בשיעור של 3.2%. רכיב הצריכה הפרטית (השקול לכ-55% מהתוצר) תרם את התרומה המשמעותית ביותר לצמיחה בשנת 2017, זאת בהמשך למגמה מהשנים האחרונות. במקביל, רכיב ההשקעות בנכסים קבועים צמח ב-2.7% לאחר צמיחה מהירה בשיעור חריג של 11.9% בשנת 2016, כתוצאה מגורמים חד-פעמיים, בהם פרויקט שדרוג המפעל של אינטל בקריית-גת ויבוא מוגבר של כלי תחבורה להשקעה בשל הקדמת רכישות על חשבון 2017.
רכיב ההשקעות בענפי המשק
נציין כי רכיב ההשקעות בענפי המשק (שמהווה כשני שליש מסך ההשקעות בנכסים קבועים) צמח ב-2.8%, זאת על רקע שילוב של הגורמים הבאים: האצה בבנייה שלא למגורים, צמיחה חיובית אך מתונה יותר בהשוואה ל-2016 בהשקעות במכונות וציוד, המשך צמיחה יציבה בהשקעות בקניין רוחני וירידה חדה יחסית בהשקעות בכלי תחבורה. מנגד, רכיב הבנייה למגורים (שמהווה כשליש מסך ההשקעות בנכסים קבועים) צמח בקצב איטי יחסית של 2.4% אחרי צמיחה מהירה של 8.1% ב-2016, נתון המשקף את ההתמתנות בקצב התחלות הבנייה במהלך 2017 וכן את התארכות משך הבנייה בשנים האחרונות.
ההאצה בקצב הצמיחה של היצוא
באשר ליצוא נציין כי נמשכת ההאצה בקצב הצמיחה של יצוא השירותים, בהמשך למגמה בשנים האחרונות, ומנגד, יצוא הסחורות ממשיך לרדת. לאור זאת, הפער בין משקל יצוא השירותים בתוצר (כ-13%, על סמך נתונים מקוריים במחירים שוטפים) לזה של יצוא הסחורות (כ-16%) המשיך להצטמצם, ולהערכתנו, מגמה זו צפויה להימשך גם בשנים הבאות.
הפערים ברמת החיים מתרחבים
שיעור הצמיחה בישראל משקף צמיחה של כ-1% לנפש בלבד, בהינתן שיעור גידול אוכלוסייה של כ-1.9%, והוא נמוך מהממוצע בקרב מדינות ה-OECD, שעומד על כ-1.9%, כפי שכבר קרה מספר פעמים בשנים האחרונות. משמעות אפשרית לנתון זה היא שהפערים ברמת החיים (שנמדדת לפי התוצר לנפש) בין ישראל למדינות ה-OECD (בממוצע), אשר משמעותיים גם כך, לא זו בלבד שלא מצטמצמים אלא אף מתרחבים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:21 | 08.01.18
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות פתח את שנת 2018 במגמה חיובית תוך עליות שערים במדדים המובילים. עליות השערים באפיק הקונצרני בלטו על רקע המגמה השלילית בשוק האג"ח הממשלתיות ולכן נרשמה בשבוע שעבר ירידה חדה יחסית ברמת המרווחים. את עליות השערים הובילו עליות שערים במדד התל בונד גלובל הכולל את חברות הנדל"ן מארה"ב. סקטור זה הושפע בעיקר מעליות שערים חדות באיגרות החוב של חברת אקסטל שרשמו בחודש האחרון עליות שערים ממוצעות של קרוב ל-10%.
עליות השערים החדות יחסית של סקטור חברות הנדל"ן מארה"ב הביאו לאחרונה לעליות מחירים חדות יחסית של מדדי התל בונד תשואות שקלי ובעיקר מדד התל בונד גלובל. ברבעון האחרון רשם מדד התל בונד גלובל עלייה של קרוב ל-5% במחיר לעומת עלייה של קרוב ל-3% במחיר במדד התל בונד תשואות שקלי. כתוצאה מכך המרווחים המגולמים במדדים אלו ירדו חדות.
מה מביא לעליות?
נראה כי המקור לעליות השערים בשבוע שעבר היה המשך זרימת הכסף לקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח חברות. קרנות אלו גייסו בשנת 2017 כ-3.6 מיליארד שקלים, לא כולל את הגיוסים של קרנות אג"ח כללי (המשקיעות בחלקן באג"ח חברות) בשנת 2017 שנאמדות בכ-19 מיליארד שקלים.
ועוד משהו
בשוק ההנפקות האירוע המעניין של השבוע היה ביטול ההנפקה של חברת אודם מימון (חברת SPC) שהתכוונה לגייס איגרות חוב ולהפקידן בפיקדונות בנקאיים. ככל הנראה, ציטוטי הריבית של הבנקים היו נמוכים ולכן לא הייתה כדאיות מבחינת החברה לגייס אג"ח בריביות שנדרשו על ידי המשקיעים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:41 | 07.01.18
פרוטוקול ישיבת הפד
פרוטוקול ישיבת הפד מחודש דצמבר במסגרתה עלתה הריבית ב-25 נ"ב נוספות, חשף בשבוע שעבר כי קיימת מחלוקת בין חברי הפד לגבי תוואי העלאת הריבית במהלך השנה הקרובה.
המצדדים בשלוש העלאות ריבית מול המתנגדים
חלק מהחברים מצדדים בשלוש העלאות ריבית לפחות, ואולי אף להעלות את הקצב בעיקר בתסריט בו רפורמת המס של טראמפ מביאה לעלייה בקצב הצמיחה. לעומת זאת, חברים אחרים גרסו כי שלוש העלאות ריבית נוספות במהלך שנת 2018 עלולות להרחיק את האינפלציה מיעד הפד ארוך הטווח של 3%. פרסום פרוטוקול הפד הביא לעליית תשואות לאורך כל העקום תוך המשך מגמת השתטחות העקום כאשר התלילות בטווח של 2 – 10 שנים יורדת מ 50 נ"ב.
בשורה התחתונה
בטווח הקרוב נראה כי כל עוד האינפלציה בפועל תמשיך להיות סביב יעד הפד ולא מעל, וכל עוד נתוני המקרו שמתפרסמים יהיו חיוביים, כמו למשל הנתון שפורסם בשבוע שעבר שהצביע על המשך צמיחת מגזר הייצור, נראה כי העקום בארה"ב עוד עשוי להשתטח עוד יותר עד לרמות הקרובות להשתטחות מוחלטת.
יש לציין שציפיות האינפלציה בארה"ב עולות בעת האחרונה, בשילוב עם תכנית הרפורמה במסים, עשויות להאיץ תחומים מסוימים של פעילות כלכלית. התפתחויות אלו עשויות להביא לכך שהפד יממש השנה את מלוא הצפי שלו לתוואי הריבית על פי ה-DOTS. לכך עשויות להיות משמעויות לגבי השקל במהלך השנה הקרובה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:04 | 07.01.18
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי פתח את שנת 2018 במגמה שלילית תוך ירידות שערים בכל האפיקים כמעט. בלטו לשלילה צמודי המדד לטווח של חמש שנים ומעלה, ובעיקר צמודי המדד לטווח של 10 שנים ומעלה שרשמו ירידת מחיר שבועית ממוצעת של 0.6%.
השקלים הלא צמודים רשמו עליית תשואות מינורית יותר של 2 - 3 נ"ב בממוצע ובעיקר בחלק הבינוני – ארוך של העקום.
בנק ישראל חזר להתערב במט"ח
נראה שהתלילות הגבוהה של העקום השקלי הלא צמוד, בשילוב ציפייה ליציבות בריבית בנק ישראל לאורך השנה הקרובה כולה, מונעים עליית תשואות משמעותית בחלק הבינוני – ארוך של העקום. גורם נוסף הממשיך לתמוך ביציבות הריבית השקלית הקצרה הוא השקל שהמשיך להתחזק השבוע מול הדולר (בעקבות היחלשות של הדולר בעולם) והחזיר את בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח לאחר מספר חודשים בו כמעט ונמנע מהתערבויות במסחר במט"ח.
השקל חזר להיסחר בסמוך לרמות השיא של העשור האחרון
נציין כי פתיחת פערי הריבית בין הדולר לשקל במהלך השנה האחרונה לא השפיעו בכלל על המסחר בשוק המט"ח. מאז ראשית שנת 2017 העלה הפד בשלוש פעימות את הריבית ב-75 נ"ב בסך הכל, ולמרות זאת, התחזק השקל בקרוב ל-11% מול הדולר. יש בכך בכדי להעיד על עוצמתם המשמעותית של הגורמים הבסיסיים התומכים בעוצמתו של השקל.
השקל חזר להיסחר בסמוך לרמות השיא של העשור האחרון. לא מן הנמנע כי פתיחה נוספת של פער הריבית ארה"ב-ישראל תביא בהמשך לאירוע של היחלשות של השקל, אשר תתברר כקצרת טווח, ולאחריה חזרה למגמה של שקל חזק.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
18:47 | 31.12.17
סיכום שנתי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות סיים את השבוע האחרון של השנה במגמה שאפיינה את השוק במהלך מרבית השנה. כך, רשם מדד התל בונד תשואות שקלי עלייה שנתית של יותר מ-8% ואילו מדד התל בונד 20 רשם עלייה של קרוב ל-7%, בעיקר הודות לסדרות הארוכות במדד שרשמו עליות חדות, דוגמת אג"ח אדמה ב' (עלייה של 23% מתחילת השנה), גזית גלוב 12 (עלייה של 16% מתחילת השנה) ואג"ח חברת חשמל 27 (עלייה של 12% מתחילת השנה).
התיאבון לסיכון - לשיא
השנה הגיע התיאבון לסיכון לשיאו ובא לידי ביטוי בעליות שערים בכל המדדים הקונצרניים וכן בשנת שיא בשוק ההנפקות במהלכה גייסו חברות קרוב ל-73 מיליארד שקלים, סכום שיא מאז שנת 2007, טרום המשבר הפיננסי הגדול.
סיכון גבוה בדירוג הבינוני-נמוך
בנוסף, העלייה בתיאבון לסיכון הביאה לירידה חדה במרווחי האשראי בהם נסחרות איגרות החוב הקונצרניות ומעמידה את ההשקעה באג"ח קונצרניות בדירוג בינוני – נמוך בראשית שנת 2018 בסיכון גבוה שאינו תואם את פוטנציאל הרווח הנמוך יחסית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
17:45 | 31.12.17
חשבונות החוץ של המשק
חשבונות החוץ של המשק ממשיכים לתמוך בעוצמתו של השקל. מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל עולה כי שנת 2017 צפויה להסתכם בעודף שיא של תנועות הון נכנסות נטו אל המשק הישראלי, הן בחשבון ההשקעות הישירות והן בחשבון ההשקעות הפיננסיות.
העודף הצפוי
העודף הצפוי בהשקעות הישירות הנכנסות נטו (ההשקעות הנכנסות לישראל על-ידי זרים בניכוי השקעות ישירות של ישראליים בחו"ל), הוא תוצאה של היקף גבוה של השקעות ישירות של זרים במשק ("FDI") בהמשך למגמה מהשנתיים האחרונות (2016-2015), אשר נתמך במכירה של חברות ישראליות לחו"ל, זאת לצד ירידה בהיקף ההשקעות הישירות של ישראליים בחו"ל. במקביל, צפוי עודף בהשקעות הפיננסיות הנכנסות נטו, זאת בניגוד למגמה ברוב השנים האחרונות, בעיקר הודות להיקף משמעותי יחסית של השקעות פיננסיות של תושבי חוץ בישראל.
נתוני החוב החיצוני
חוסנם של חשבונות החוץ של המשק הישראלי, משתקף גם בנתוני החוב החיצוני של ישראל לחו"ל. לאורך השנים (משנת 2003) נמצאת ישראל במעמד של מלווה אשראי נטו לחו"ל. כלומר, לישראל יש עודף הולך וגדל של נכסים על פני התחייבויות במטבע חוץ, בכל מגזרי הפעילות הכלכלית.
ברביע השלישי של השנה הסתכם עודף זה בכ-150 מיליארד דולר, המשקף עלייה של כ-20 מיליארד דולר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. זאת, בין היתר, על רקע ירידה מתמשכת בחוב החיצוני ברוטו ביחס לתוצר, אשר ירד מרמה של כ-60% תוצר בראשית שנות ה-2000, לכ-26.7% תוצר ברביע השלישי של השנה.
הנתונים תומכים בעוצמתו של השקל
הן נתוני "המלאי" (הנכסים מול ההתחייבויות) והן נתוני "הזרם" בחשבונות החוץ של ישראל (תנועות ההון והחשבון השוטף של מאזן התשלומים) תומכים בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות, מגמה אשר צפויה להישמר גם בשנים הקרובות. יש לציין כי התפתחות זו מקשה על התרחבות היצוא מישראל בעיקר בענפים אשר הכנסותיהם רגישות לשינויים בשער החליפין.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:47 | 31.12.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע האחרון של השנה במגמה חיובית תוך ירידת תשואות בחלק הבינוני – ארוך של העקומים בהובלת ירידת תשואות בצמודי המדד.
הביצועים ב-2017
המסחר בשבוע שעבר אפיין את המסחר במהלך השנה כולה במהלכה נרשמו ביצועים עודפים בחלקים הבינוניים – ארוכים של העקומים בדגש על השקלים הלא צמודים הארוכים. כך, המחזיקים בממשק 142 רשמו תשואה של מעל ל-11% השנה, ואילו המחזיקים בממשק 327 רשמו תשואה של 7.5%. השקלים הלא צמודים הבינוניים הניבו תשואה ממוצעת של כ 4%. צמודי המדד הניבו תשואות נמוכות יותר השנה אם כי עדיין תשואות חיוביות. הביצועים העודפים בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי נבעו מירידת תשואות חדה יחסית בטווח של 10 שנים כאשר התשואה של ממשק 327 ירדה השנה מ-2.24% בתחילת השנה ל-1.64% בסופה.
איך אנחנו נראים ביחס לארה"ב?
ירידת התשואות החדה יחסית בישראל בלטה בעיקר על רקע היציבות בתשואות האג"ח הממשלתיות ל-10 שנים בארה"ב שמסיימות את השנה פחות או יותר סביב רמת התשואות בה החלו את השנה. הביצועים העודפים בישראל הביאו את פערי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב לרמות שיא.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
17:09 | 25.12.17
אג"ח ממשלתיות: לקראת 2018
תנאי הרקע להשקעה בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי טובים, וצפויים להישאר כך גם בשנה הבאה, בעיקר ביחס להשקעה בארה"ב ובאירופה.
הצפי קדימה
אנו מעריכים כי גם לאורך שנת 2018 צפוי שוק האג"ח הממשלתיות המקומי לבלוט בביצועים עודפים ביחס לארה"ב ואירופה, בעיקר על רקע המשך קיומה של סביבת אינפלציה נמוכה (מהנמוכות בקרב מדינות ה- OECD), מדיניות פיסקאלית יציבה ומדיניות מוניטארית מרחיבה הצפויה להימשך לאורך מרבית שנת 2018. בנק ישראל אינו צפוי ללכת בדרכי הפד שממשיך לעלות את הריבית ואפילו להישאר מאחורי ה-ECB הצפוי להתחיל במדיניות TAPERING אולי אף כבר בתחילת שנת 2018.
בנוסף, נציין את תלילות העקום הגבוהה בישראל בעיקר בטווח של חמש שנים ומעלה, המעניקה הגנה למהלך עליית תשואות בעולם, ובעיקר כל עוד ריבית בנק ישראל נותרת ללא שינוי.
בשורה התחתונה
הסבירות להמשך פתיחת פערי התשואה השליליים ביחס לתשואות אג"ח ממשלת ארה"ב וצמצום פערי התשואה מול תשואות האג"ח הממשלתיות באירופה צפוי להימשך בדגש על החלק הארוך של העקום.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:50 | 24.12.17
סיכום שבועי: אג"ח קונצרניות
המסחר בשוק האג"ח הקונצרניות בשבוע החולף, בדומה לשוק האג"ח הממשלתיות, הבליט את הביצועים העודפים של השקלים הלא צמודים, דבר שבא ידי ביטוי בירידת מרווחים במדד התל בונד השקלי לעומת עליית מרווחים במדדי התל בונד 20 ו-40. ככלל, הביצועים העודפים בשוק האג"ח הקונצרניות שאפיינו את המסחר במרבית החודשים השנה כמעט ולא מורגשים בעת האחרונה, ייתכן ועל רקע רמת המרווחים הנמוכה אליה הגיע השוק.
השוק הראשוני
בשוק הראשוני גייסו חברות בשבוע שעבר כ-1.5 מיליארד שקלים, אשר הביאו את סך הגיוס השנה אל מעבר לרמת 70 מיליארד שקלים. שוב בלטו בין החברות המנפיקות חברות מענף הנדל"ן האחראי לכ-40% מסך הגיוסים מתחילת השנה.
בלטו חברות מקבוצת דירוג A - קבוצת הדירוג הדומיננטית מתחילת השנה. יש לציין כי כ-17% מההנפקות היו של חברות מקבוצת דירוג BBB ומטה, מדובר בשיעור גבוה יחסית, הממחיש את תיאבון הסיכון הגבוה שאפיין את פעילות המשקיעים השנה.
המלצות לפעילות
באפיק הקונצרני אנו מעריכים כי רמת הסיכון גבוהה יחסית ולכן לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. מח"מ ההחזקות המומלץ קצר ביחס לאפיק הממשלתי – כשלוש עד ארבע שנים. מומלצת השקעה ישירה בחברות חלף השקעה באינדקסים.
מומלצת השקעה בעיקר בקבוצות דירוג גבוהות, קבוצת AA ומעלה, והקטנת החשיפה לחברות מענף הנדל"ן על רקע ירידת הפעילות בשוק הנדל"ן למגורים.
להערכתנו, מומלצת הגדלה הדרגתית של החשיפה לאג"ח צמודות דולר, על רקע השבירה כלפי מטה של רמת 3.5 שקלים לדולר. המשך העלייה בפער הריביות בין ישראל לארה"ב עשוי להביא למהלך של פיחות בשקל בהמשך השנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:25 | 24.12.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי בלט בשבוע שעבר במגמה החיובית על רקע מהלך עליית התשואות בשוקי האג"ח הממשלתיות בעולם בדגש על החלקים הארוכים של העקומים.
למעט החלק הקצר של העקום צמוד המדד נרשמה ירידת תשואות בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי בניגוד למגמה בעולם. כך, בעוד התשואה ל-10 שנים בארה"ב ובאירופה עולה בכ-10 – 13 נ"ב, התשואה השקלית הלא צמודה ל-10 שנים ירדה בכ-3 נ"ב.
ברקע: פרסום מדד המחירים לצרכן
המגמה החיובית בשוק האג"ח הממשלתית המקומי נרשמה על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר שהיה נמוך מהתחזיות המוקדמות, ולאור הציפייה כי בנק ישראל עוד צפוי לשמור על הריבית ברמת השפל תקופה ארוכה. בעולם, כאמור, דווקא נרשמו עליות תשואה בחלקים הארוכים של העקומים על רקע המשך פרסום נתוני מקרו חיוביים וכן על רקע העברת הרפורמה במס בארה"ב בקונגרס ובסנאט.
תנאי רקע נוחים
המסחר בשבוע האחרון הדגיש את תנאי הרקע הנוחים יחסית להשקעה בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי. עליית התשואות בעולם לא השפיעה על המסחר בשוק האג"ח הממשלתית הצפוי להמשיך ולהציג ביצועים עודפים. גם העלייה בתשואות הארוכות בארה"ב נראית כקרובה למיצוי, זאת כל עוד האינפלציה בפועל בארה"ב מצויה מתחת ליעד הפד וכן השיפור בשוק העבודה מגיע למיצוי.
בישראל, כאמור, לחצים אינפלציוניים אינם קיימים כרגע ובשילוב המצב הפיסקלי הנוח יחסית נראה כי תלילות העקום הגבוהה מצדיקה השקעה במח"מ של חמש עד שש שנים. אנו סבורים כי יש לתת משקל עודף להשקעה בשקלים הלא צמודים, בעיקר בחלק הבינוני של העקום בטווח של חמש – עשר שנים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:14 | 17.12.17
מדד המחירים - ניתוח
מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר ירד ב-0.3% והשלים עלייה של 0.3% ב-12 החודשים האחרונים. המדד תאם פחות או יותר את התחזיות המוקדמות שהצביעו על ירידה של 0.2% במדד. בניכוי מחירי הדיור ירד המדד ב-12 החודשים האחרונים ב-0.4%.
הירקות והפירות הובילו את הירידות
את ירידות המחירים הובילו ירידה במחירי הירקות והפירות הטריים. סעיף הדיור ירד ב-0.2% כצפוי. עליות מחירים עונתיות נרשמו בסעיף ההלבשה. קצב עליית מחירי הדירות (שאינו נכלל במדד) ממשיך לרדת כאשר ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בקצב של 2.9% כאשר מדובר בקצב נמוך משמעותית מקצב העלייה בראשית השנה שעמד על כ-8%.
האינפלציה
מדד נובמבר ממשיך להצביע על אינפלציה נמוכה מאוד בישראל (למעשה הנמוכה מבין מדינות ה-OECD). זה יותר משלוש שנים שהאינפלציה בישראל נמצאת משמעותית מתחת ליעד יציבות המחירים של בנק ישראל, דבר הצפוי לאפשר לבנק ישראל לשמור על רמת השפל של הריבית למרות המשך העלאות הריבית בארה"ב ובעיקר כל עוד האינפלציה בפועל אינה נכנסת אל תוך יעד יציבות המחירים.
_______________________________
שוק אג"ח הקונצרניות נסחר בשבועיים האחרונים במגמה שלילית, בדרך כלל תוך ירידות שערים קלות במרבית המדדים המובילים ובהמשך המגמה של עלייה ברמת המרווחים.
התיאבון לסיכון יורד?
המגמה השלילית נרשמת למרות שגם בחודש נובמבר נמשכה המגמה של המשך זרימת כסף לקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח (ממשלתיות וקונצרניות). נראה כי לאחרונה תיאבון הסיכון של המשקיעים מעט ירד, מה שבא לידי ביטוי בעצירה בגיוסי קרנות הנאמנות המשקיעות במניות. קרנות אלו גייסו יותר מארבעה מיליארד שקלים במהלך שבעת החודשים הראשונים של השנה, ואילו בארבעת החודשים האחרונים רשמו פדיונות בסכום כולל של כחצי מיליארד שקלים. ייתכן ומדובר בעצירת המגמה של העלייה בפרופיל הסיכון של תיקי ההשקעות שאפיין את הפעילות בשוק קרנות הנאמנות במחצית הראשונה של השנה.
המצב בשוק הראשוני
השוק הראשוני חזר לפעילות מואצת בשבועיים האחרונים, ומתחילת החודש הספיקו חברות לגייס קרוב לחמישה מיליארד שקלים. סך הגיוס מתחילת השנה עומד על מעבר לרמה של 70 מיליארד שקלים, לראשונה מאז שנת 2007. את הירידה המשמעותית של רמת המרווחים בשנתיים האחרונות ניתן לראות בגיוס שטר ההון העליון מסוג COCO שבצע השבוע בנק מזרחי במרווח של כ-135 נ"ב מאג"ח ממשלתית מקבילה, לעומת גיוס דומה של בנק לאומי בחודש ינואר 2016 במרווח שעמד על כ-235 נ"ב.
גיוסים בולטים נוספים בשבוע שעבר היו של חברת דסק"ש שגייסה 770 מיליון שקלים, חברת נדל"ן חדשה מארה"ב, הרץ פרופ, שגייסה 540 מיליון שקלים וגיוסים של פז נפט, פרטנר ובנק ירושלים שגייסו כ-400 מיליון שקלים כל אחת.
למרות הביקושים הערים בהנפקות, מרבית ההנפקות לא הניבו רווחים למשתתפים בהנפקה – סימן להתקררות מסוימת בשוק הקונצרני.
הנפקות צמודות דולר
יש לציין כי השנה בלט הגידול המשמעותי בהנפקות צמודות דולר שחלקן מסך ההנפקות מגיע ל-14% - גבוה משמעותית משיעור ההנפקות צמודות הדולר במהלך השנים האחרונות. מכאן ניתן ללמוד על עלייה בחשיפה הדולרית לאור העובדה שגיוסי הממשלה מתבצעים בארץ בשקלים בלבד.
_______________________________
תגובה להודעת הפד
כצפוי העלה הפד את ריבית הבסיס בארה"ב, בפעם השלישית השנה, ב-25 נ"ב נוספות לרמה של 1.25 – 1.50 אחוז.
ההודעה
על פי הודעת הפד, נמשכת ההתחזקות של שוק העבודה ושל הפעילות הכלכלית ובהתאמה העלה הפד את תחזית הצמיחה לשנת 2018 מ-2.1% ל-2.5%. הפד מציין כי למרות ההתחזות הכלכלית, האינפלציה עדיין נמצאת מתחת ליעד הפד העומד על 2%.
התגובות
בשוק האג"ח הממשלתיות נרשמה ירידת תשואות והיחלשות של הדולר לאחר ההודעה, בעיקר לאור העובדה כי השוק ציפה לנימה ניצית יותר ואילו הפד הותיר את תחזית הריבית העתידית לשנים הבאות ללא שינוי, קרי שלוש העלאות ריבית נוספות בשנת 2018. השוק ממשיך להאמין כי מהלך הפד יהיה איטי ומוגבל, בעיקר כל עוד סביבת האינפלציה ממותנת, ולכן השוק מגלם כרגע רק שתי העלאות ריבית במהלך השנה הקרובה. גם שוקי המניות המשיכו במגמה החיובית כאשר הם בחרו לקחת מהודעת הפד בעיקר את ציון עובדת השיפור הכלכלי המתמשך בכלכלת ארה"ב.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:30 | 04.12.17
אג"ח קונצרניות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע החולף במגמה חיובית כאשר מרבית המדדים המובילים רושמים עליות שערים, למעט מדד התל בונד בריבית משתנה שממשיך להציג ביצועי חסר משמעותיים ביחס לשאר המדדים המובילים.
את עליות השערים הובילו גם השבוע המדדים בדירוג נמוך יחסית, מדדי התל בונד תשואות שקלי ותל בונד גלובל. מדד התל בונד תשואות שקלי עלה ביותר מ-7% מתחילת השנה, והיה המדד המוביל באפיק הקונצרני.
השוק הראשוני
בשוק הראשוני בלט גיוס של חברת פאננטק, חברת פיננסים מארה"ב שגייסה קרוב ל-500 מיליון שקלים בשוק המקומי בתשואה דולרית של כ-4% ל-4.6 שנים. אג"ח החברה נסחרות במחיר המשקף רווח של כ-0.2% למשקיעים המוסדיים.
נראה כי בסופו של דבר, נסכם שנה נוספת של עלייה בסך ההנפקות בשוק האג"ח הקונצרניות. העלייה בכמות ההנפקות ממשיכה לשקף את העלייה בתיאבון הסיכון של המשקיעים והרצון להשביח את התשואות. המרווחים בהנפקות ממשיכים לרדת כך שאלקטרה נדלן המדורגת בדרוג BBB+ הרחיבה השבוע סדרה לקרוב לארבע שנים במרווח נמוך מאוד יחסית של 185 נ"ב בלבד.
המלצות לפעילות
להערכתנו רמת המרווחים בשוק מלמדת על תמחור סיכון "זול" יחסית ולכן לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. לכן, סיכונים מומלצים בעיקר דרך חשיפה למניות ופחות לאג"ח קונצרניות.
מומלצת הקטנה של החשיפה לחברות בדירוג נמוך, והשקעה בעיקר בחברות בדירוג קבוצת AA ומעלה. מח"מ ההשקעות המומלץ הוא של כשלוש שנים, נמוך מהמח"מ המומלץ באפיק הממשלתי.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:25 | 03.12.17
החלטת הריבית - פרשנות
הוועדה המוניטארית בבנק ישראל החליטה בשבוע שעבר להותיר את הריבית ברמה של 0.1%. בהודעה המצורפת להחלטה, בנק ישראל ממשיך לציין כי "בכוונת הוועדה המוניטארית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד". משמע, בנק ישראל לא צפוי להעלות את הריבית בזמן הקרוב.
ברקע להחלטה
הנקודות המרכזיות שעמדו ברקע להחלטה, הן הימשכותה של סביבת האינפלציה המתונה, שעדיין נמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, זאת למרות שעלתה מעט בחודשים האחרונים; המשך צמיחה בקצב מהיר יחסית, לצד נתונים חיוביים משוק העבודה שמצביעים על הימצאותו "בתעסוקה מלאה"; ירידה מסוימת בפעילות בשוק הדיור, והמשך עלייה מתונה יחסית של מחירי הדיור; וכן התייצבות שער חליפים מאז הדיון המוניטארי האחרון, אם כי, בשנה האחרונה נרשם ייסוף של כ-5%.
בשורה התחתונה
הוועדה המוניטארית בבנק ישראל ממשיכה לתת משקל גדול יותר לאינפלציה הנמוכה ולחוזקו המתמשך של השקל בקביעת המדיניות שלה. לכן, למרות התמונה החיובית שעולה מנתוני התעסוקה ומנתוני הצמיחה של המשק, לא צפוי בתקופה הקרובה שינוי בריבית בנק ישראל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:37 | 27.11.17
אג"ח ממשלתיות – סיכום שבועי
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל בשבוע שעבר תוך המשך המגמה של ביצועים עודפים בצמודי המדד. בלטו צמודי המדד לטווח של עד שבע שנים שרשמו עליות שערים וירידת תשואות תוך המשך זחילת ציפיות האינפלציה הנגזרות לתקופה זו כלפי מעלה.
רוח גבית מהנפקות האוצר
צמודי המדד קבלו גם רוח גבית מהמשך ההנפקות הנמוכות של האוצר בכלל ובאפיק צמוד המדד בפרט בחודש דצמבר (החלק הצמוד יעמוד על כ - 20% בלבד). נציין כי בחודש אפריל 2018 תפדה סדרה ממצמ 418 ששווי השוק שלה כרגע עומד על כ-18 מיליארד שקלים ולכן בתסריט שבו נמשכות ההנפקות באפיק הצמוד, עלולה להחריף מגמת ההיצע המוגבל של צמודי מדד ממשלתיים. השקלים הלא צמודים נסחרו בעליית תשואות קלה על רקע המשך מגמת עליית התשואות בארה"ב שם התשואה ל-10 שנים חזרה לרמה של כ-2.40% תוך שתלילות העקום ממשיכה לרדת.
המלצות לפעילות
ההיצע הנמוך של צמודי מדד בהנפקות האוצר צפוי להביא להמשך המגמה החיובית בצמודי המדד הקצרים – בינוניים. צמודי המדד הארוכים ביותר נסחרים באינפלציה נגזרת נמוכה יחסית ובתלילות גבוהה ביחס לצמודי המדד לטווח של 7 – 10 שנים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:37 | 27.11.17
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה חיובית כאשר מרבית המדדים המובילים רשמו עליות שערים. השינוי בהרכב מדדי התל בונד תרם לעלייה מסוימת במרווח מדד התל בונד 40.
מדד התל בונד 20 בלט לטובה
מדד התל בונד 20 ממשיך לרשום ביצועים טובים יחסית כאשר מתחילת השנה עלה המדד בקרוב ל-6.70% בעיקר הודות לעלייה חדה במיוחד באיגרות חוב בעלות מח"מ ארוך מאוד, דוגמת אדמה ב', גזית גלוב 12 וחשמל 27. סקטור נוסף שבלט השבוע היה סקטור חברות הנדל"ן מארה"ב ומדד התל בונד גלובל עלה ב-0.6%. בסך הכול, עד כה שנת 2017 מסתמנת כשנה הטובה ביותר בביצועי האפיק הקונצרני מאז שנת 2013 דבר המסמן את המשך העלייה בתיאבון לסיכון של המשקיעים לאורך כל השנה.
השוק הראשוני
בשוק הראשוני התקיימו השבוע שני מכרזים מוסדיים שזכו לביקושים גבוהים בהמשך למגמה בתקופה האחרונה. בעיקר בלטה ההנפקה של חברת פננטפארק - חברה אמריקאית הנסחרת בנאסד"ק ומתמחה בהלוואות לעסקים בינוניים. מדובר בחברה הזרה הראשונה המגייסת בשוק המקומי ואינה נמנית על סקטור הנדל"ן. החברה המדורגת (AA-) זכתה לביקושים של 1.4 מיליארד שקלים, ובמסגרתם גייסה במכרז המוסדי כ-490 מיליון שקלים בריבית דולרית ל- 4.6 שנים של 3.83%.
המלצות לפעילות באפיק הקונצרני
להערכתנו, רמת המרווחים בשוק מלמדת על תמחור סיכון "זול" יחסית ולכן לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. סיכונים מומלצים בעיקר דרך חשיפה למניות ופחות לאג"ח קונצרניות.
להערכתנו, מומלצת הקטנה הדרגתית של החשיפה לחברות בדירוג נמוך. מח"מ ההשקעות המומלץ הוא מח"מ של כשלוש שנים, נמוך מהמח"מ המומלץ באפיק הממשלתי, ומומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים.
בדומה לאפיק הממשלתי, לא מומלצת חשיפה לשקלים לא צמודים בריבית משתנה למרות העובדה כי כמעט ואין הנפקות חדשות באפיק זה, מה שמביא לירידת ההיצע של סדרות בריבית משתנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:57 | 26.11.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל גם בשבוע שעבר במגמה מעורבת תוך המשך הביצועים העודפים של צמודי המדד לאורך כל העקום.
צמודי המדד בולטים
במהלך השבוע בלטו צמודי המדד הארוכים לטווח של 10 שנים ומעלה בעלייה שבועית ממוצעת של כ-0.50%. תשואות השקלים הלא צמודים נותרו כמעט ללא שינוי, למעט עליית תשואות קלה מאוד בחלק הבינוני של העקום שהביאה לירידות שערים קלות בטווח זה. כתוצאה מכך, נמשכה העלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות לאורך כל העקום בדגש על החלק הקצר בטווח של עד ארבעה שנים.
ומה לגבי האינפלציה?
חוזה האינפלציה לשנה עלה לרמה של 50 נ"ב והשלים עלייה של כ – 30 נ"ב במהלך החודש האחרון. לראשונה זה תקופה ארוכה, חוזה האינפלציה OTC לשנה נסחר בדומה לממוצע תחזיות השוק לעליית המדד ב-12 החודשים הקרובים הנע סביב 0.70%. נציין כי העלייה בציפיות האינפלציה נרשמת דווקא לפני ארבעת המדדים הקרובים הצפויים במצטבר לרדת ב-0.5% - 0.7%.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:11 | 26.11.17
פרוטוקול הפד
בשבוע שעבר התפרסם בארה"ב פרוטוקול החלטת הפד האחרונה ממנו עולה כי חלק מחברי הפד סבורים כי ייתכן והאינפלציה הנמוכה נובעת לא רק מגורמים זמניים אלא מתהליכים עמוקים יותר. הניסוח המדויק של הפרוטוקול גרס כי "האינפלציה לא משקפת רק גורמים חולפים אלא גם השפעה של התפתחויות שעשויות להתברר כעיקשות יותר".
הדאגה
חברי הפד גם הביעו דאגה כי העלאת ריבית מהירה מדי עלולה להביא לתסריט של נפילה חדה במחירי נכסים פיננסיים שעלו במידה ניכרת בתקופת הריבית הנמוכה וכתוצאה מכך לחוסר איזון פיננסי. מנגד, המשך המצב של "אינפלציה של מחירי נכסים" הוא גורם שהפד עוקב אחריו גם כן והאצה נוספת יכולה להביא לנטייה להאיץ את הנורמליזציה של הריבית. מדובר באיזון מורכב.
מה צפוי בדצמבר?
עדיין, העלאת ריבית בחודש דצמבר נראית כתרחיש כמעט וודאי, אולם לאחר מכן נראה כי חברי הפד עשויים לחשב מחדש את קצב העלאות הריבית בשנים 2018/9 ונראה כי בתרחיש של יציבות בסביבת האינפלציה (מדד ומחירי נכסים) צפויות כשתי העלאות ריבית בלבד בשנה הבאה. גורם נוסף שעשוי להשפיע על תוואי הריבית הוא מהלך הפחתות המיסים בארה"ב וההשפעות של יישום תכנית כזו על הצמיחה, הפעילות והמצב התקציבי.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:50 | 19.11.17
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר, בדומה לשוק האג"ח הממשלתיות, במגמה מעורבת כאשר עליות שערים נרשמו באפיק צמוד המדד לעומת ירידות שערים באפיק השקלי הלא צמוד. בסיכום שבועי רשמו מדדי התל בונד צמודי המדד 20 ו- 40 עליות שערים ממוצעות של קרוב ל-0.5% לעומת ירידה של כ-0.25% במדד התל בונד השקלי ומדד התל בונד שקלי 50.
מדדי התל בונד בסיכון גבוה יחסית
תל בונד תשואות, תל בונד תשואות שקלי ותל בונד גלובל (הכולל את חברות הנדל"ן מארה"ב) בלטו בביצועי חסר ביחס למדדי התל בונד בדירוג גבוה יחסית.
עלייה ברמת המרווחים
בתקופה האחרונה, ובניגוד למגמה בחודשים הראשונים של השנה, נרשמת עלייה ברמת המרווחים שתקופה ארוכה היו במגמת צמצום. להערכתנו, רמת המרווחים אינה צפויה לרדת מהרמות הנוכחיות, כאשר בכל הקשור לקבוצות הדירוג הבינוניות – נמוכות נראה כי עדיין יש מקום לעלייה נוספת ברמת המרווחים.
השוק הראשוני
בשוק הראשוני נרשמה אתנחתא השבוע כאשר לא התקיימו הנפקות חדשות. מתחילת השנה גייסו חברות כ–65 מיליארד שקלים, בדומה לסכום הגיוס הכולל בשנת 2016. נראה כי בתקופה שנותרה עד סוף השנה יעלה סכום הגיוס בסמוך לרמה של כ–70 מיליארד שקלים.
המלצות לפעילות
להערכתנו, רמת המרווחים בשוק מלמדת על תמחור סיכון "זול" יחסית ולכן לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. סיכונים מומלצים בעיקר דרך חשיפה למניות ופחות לאג"ח קונצרניות, ולכן, מומלצת הקטנה הדרגתית של החשיפה לחברות בדירוג נמוך.
מח"מ ההשקעות המומלץ הוא מח"מ של כשלוש שנים, נמוך מהמח"מ המומלץ באפיק הממשלתי, ומומלצת השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים.
בדומה לאפיק הממשלתי, לא מומלצת חשיפה לשקלים לא צמודים בריבית משתנה למרות העובדה כי כמעט ואין הנפקות חדשות באפיק זה דבר המביא לירידת ההיצע של סדרות בריבית משתנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:52 | 19.11.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל בשבוע שחלף במגמה מעורבת תוך עליות שערים וירידת תשואות בצמודי המדד (למעט בחלק הארוך ביותר של העקום) מול עליית תשואות וירידות מחירים בשקלים הלא צמודים בדגש על החלק הארוך של העקום.
ציפיות האינפלציה
ציפיות האינפלציה הקצרות בינוניות, הנגזרות משוק האג"ח הממשלתיות, רשמו עלייה משמעותית במהלך התקופה האחרונה בדגש על החלק הבינוני של העקום. בחלק הארוך ביותר של העקום בטווח של 10 שנים ומעלה נרשמה ירידה בציפיות האינפלציה. עליית התשואות בחלק הארוך של העקום השקלי הלא צמוד נרשמה דווקא על רקע יציבות בתשואות האג"ח הממשלתיות בעולם, כך שפער התשואה השלילי ביחס לאג"ח ממשלת ארה"ב בטווח של 10 שנים ירד מעט השבוע לראשונה זה תקופה.
מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר שפורסם בשבוע שעבר שוב היה גבוה במעט מהתחזיות והמשיך להצביע על עלייה מתונה באינפלציה בישראל.
בשורה התחתונה
סביבת האינפלציה אינה צפויה לעלות משמעותית מעבר לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים ולכן בציפיות האינפלציה הנגזרות הנוכחיות מומלצת חשיפה לאפיק צמוד המדד בעיקר דרך צמודי מדד קצרים לטווח של שלוש עד ארבע שנים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:41 | 16.11.17
ניתוח – מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר רשם עלייה של 0.3% ושוב היה גבוה במעט מהתחזיות המוקדמות. מתחילת השנה רשם המדד עלייה של 0.6%, ושנת 2017 צפויה להיות השנה הראשונה מזה ארבע שנים בה האינפלציה בישראל חיובית.
עליות במחירי ההלבשה והירקות הטריים
את מדד אוקטובר הובילו עליות מחירים של סעיפי ההלבשה וההנעלה, כמו גם הירקות הטריים. מחירי הדירות שאינם נכללים במדד ממשיכים לעלות בקצב שנתי של כ-4% למרות הקיפאון בשוק והמשך השיווק של דירות במסגרת תוכנית למשתכן.
סביבת האינפלציה
סביבת האינפלציה בישראל מצויה במגמת עלייה מתונה כאשר בשלושת החודשים האחרונים עלה המדד ב-0.7% במצטבר, לעומת ירידה במהלך שבעת החודשים הראשונים של השנה. סביבת האינפלציה בישראל צפויה לנוע בחודשים הקרובים בטריטוריה החיובית אם כי עדין מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים.
מה המשמעות של המעבר לאינפלציה חיובית?
בשלב זה, וכול עוד האינפלציה בפועל נמצאת מתחת ליעד, בנק ישראל עדין לא צפוי להגיב והוא צפוי להמשיך ולהותיר את הריבית ללא שינוי ברמת השפל עוד תקופה. בשוק האג"ח נראה כי יש להגדיל את הרכיב הצמוד בתיקים ובדגש בחלק הקצר של העקום.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:25 | 13.11.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב התאפיין ביום שישי בירידות מחירים ועליית תשואות לאורך כל עקום התשואות הממשלתיות. העלייה נרשמה על רקע המשך הציפייה להעלאת ריבית הפד בחודש דצמבר ועדכון כלפי מעלה של תחזיות הצמיחה בעולם על ידי ארגון ה-OECD. ככלל, לאחרונה עולה האופטימיות בכל הקשור לצמיחה העולמית המתחילה לחלחל למקומות נוספים מעבר לארה"ב.
אם בעבר עליית תשואות בארה"ב הייתה מתורגמת כמעט במידי לעליית תשואות בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי, לאחרונה בולטת הדיפרנציאציה בין השווקים, בעיקר על רקע המשך השוני בין מדיניות בנק ישראל השומרת על ריבית הבסיס ברמת השפל לבין הפד הממשיך לעלות את הריבית בארה"ב גם אם במתינות.
כתוצאה מכך נסחרות איגרות החוב הממשלתיות בישראל בתשואה נמוכה משמעותית מאלו המקבילות בארה"ב עד לטווח של 10 שנים. כמובן שגם חוסנו של השקל תורם להמשך פתיחת פערי התשואה השליליים.
להערכתנו, פערי התשואה השליליים עשויים להתרחב עוד במהלך השנה הקרובה על רקע הציפייה כי המדיניות המוניטארית המרחיבה בישראל תיוותר לעוד תקופה לא קצרה לעומת מדיניות הפד הצפויה להמשיך ולעלות את הריבית בארה"ב במהלך שנת 2018.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:32 | 05.11.17
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
מגמה חיובית אפיינה את המסחר בשבוע שעבר בשוק האג"ח הקונצרניות. כל המדדים המובילים רשמו עליות שערים של כ–0.3% בממוצע. עליות השערים בשוק האג"ח הקונצרניות תאמו את העליות בשוק האג"ח הממשלתיות, כך שרמת המרווחים שמרה על יציבות השבוע.
ירידה במרווחים מתחילת השנה
מתחילת השנה רשמו איגרות החוב הקונצרניות עליות שערים גבוהות יחסית בשיעור של כ-5% בממוצע, דבר שבא לידי ביטוי בהמשך ירידה ברמת המרווחים הנסחרים כרגע בסמוך לרמות השפל של השנים האחרונות.
התיאבון לסיכון ושוק ההנפקות
התיאבון לסיכון ממשיך לתת אותותיו בשוק ההנפקות כאשר בשבוע שעבר קיימה חברת דה זארסאי (מדורגת AA-), חברת נדל"ן אמריקאית, את המכרז המוסדי להרחבת סדרה קיימת במסגרתו זכתה החברה לביקושים של 1.8(!) מיליארד שקלים. החברה בחרה לגייס כמיליארד שקלים.
גם ההנפקות האחרות זוכות לביקושים נאים וכך סכום הגיוס מתחילת השנה עלה לרמה של כ-63 מיליארד שקלים ביחס לגיוס של 66 מיליארד שקלים במהלך שנת 2016 כולה.
בשורה התחתונה
להערכתנו, רמת המרווחים בשוק מלמדת על תמחור סיכון "זול" יחסית, ולכן לא מומלצת הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. סיכונים מומלצים בעיקר דרך חשיפה למניות ופחות לאג"ח קונצרניות.
אנו מעדיפים הקטנה הדרגתית של החשיפה לחברות בדירוג נמוך ועל שקעה במח"מ קצר יחסית של כשלוש שנים בממוצע.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:32 | 05.11.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל בשבוע שעבר במגמה חיובית תוך עליות שערים וירידת תשואות לאורך העקומים. בלטו בעיקר השקלים הלא צמודים לטווח של שמונה שנים ומעלה, וצמודי המדד לטווח בינוני של 5 – 8 שנים.
ירידת התשואות לאורך העקום השקלי תאמה את ירידת התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב כך שפערי התשואה השליליים שמרו על יציבות.
מחכים ליו"ר הפד החדש
יו"ר הפד הנכנס בארה"ב הוא ג'רום פאוואל, חבר נוכחי בוועדת השווקים הפתוחים. כניסתו לתפקיד צפויה להיות חלקה יחסית וככל הנראה לא צפוי שינוי מהותי במדיניות הפד של נורמליזציה הדרגתית.
בשורה התחתונה
השוק בארה"ב בכול אופן ממשיך לגלם העלאת ריבית בחודש דצמבר ועוד אחת עד שתי העלאות נוספות במהלך שנת 2018. בתרחיש זה נראה כי צפויה המשך השתטחות איטית של עקום התשואות בארה"ב תוך עלייה של החלק הקצר ויציבות יחסית של החלק הארוך.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:48 | 30.10.17
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
מגמה שלילית אפיינה את המסחר בשבוע שחלף בשוק האג"ח הקונצרניות. כל המדדים המובילים רשמו ירידות שערים של קרוב לחצי אחוז בממוצע. נראה כי ירידות השערים הושפעו מהחולשה באפיק הממשלתי, ברמת המרווחים הנמוכה וכן בשבוע עמוס במיוחד בשוק ההנפקות במהלכו גייסו חברות סכום של יותר מששה מיליארד שקלים בהובלת חברת חשמל וחברת אלה פקדונות שגייסו קרוב לשלושה מיליארד כל אחת. למרות ירידות השערים החדות יחסית של השבוע האחרון, עדיין מרבית המדדים המובילים הציגו עליות שערים נאות בחודש האחרון ובוודאי מתחילת השנה.
הנזילות הגבוהה בשוק
הגיוס הגבוה של חברת אלה פקדונות המחיש את סוגיית הנזילות הגבוהה הקיימת בשוק, ואת הצימאון להשקעה בנכסים בעלי רמת סיכון נמוכה בדמות פיקדונות בנקאיים. לאחרונה גיוסי הבנקים הגדולים ירדו משמעותית, ובעיקר של הבנקים הגדולים פועלים ולאומי (בניגוד לבנק מזרחי המגייס מעת לעת), ולוואקום הזה נכנסות חברות המנסות לתת מענה לאותו חוסר בגיוסים בנקאיים. גם המרווח בגיוס של חברת אלה פיקדונות היה נמוך במיוחד ותואם את המרווחים בהם מגייסים הבנקים הגדולים, למרות שמדובר בחברה שאיננה בנק.
המצב מתחילת השנה
סך הגיוסים בשוק הראשוני מתחילת השנה חצה את קו 60 מיליארד שקלים, וזאת כשנותרו עוד חודשיים מלאים עד תום השנה. במידה וקצב ההנפקות ימשך עד סוף השנה בקצב הנוכחי נראה כי אנו עומדים בפני שנת שיא של הנפקות מאז שנת 2007, טרום המשבר הגדול, שעדיין מהווה שנת שיא בכל הקשור לגיוסים קונצרניים.
מה הלאה?
להערכתנו, מגמת המימושים בשוק הקונצרני עלולה להימשך ובעיקר בכל הקשור לחברות מרמות דירוג בינוניות - נמוכות. הלחץ על השוק המשני צפוי לגבור כל עוד ימשיך קצב הגיוס הגבוה בשוק הראשוני, קצב הצפוי עד סוף השנה, בעיקר על רקע רמת התשואות הנוחה יחסית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:43 | 29.10.17
הבנקים המרכזיים מתכוננים ל-2018
המדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם צפויה להימשך על רקע המשך המציאות של סביבת אינפלציה נמוכה יחסית במרבית המקומות בעולם. זו גם הייתה רוח הדברים בהודעת ה-ECB בשבוע שעבר במסגרתה הודיע הבנק המרכזי באירופה על המשך המדיניות המוניטארית המרחיבה שלו לאורך כמעט כל שנת 2018, גם אם קצב הרכישות צפוי להיות מתון מקצב הרכישות עד כה.
ברקע ההודעה
העובדה כי במרבית העולם סביבת הריביות ממשיכה וצפויה להיות אפסית תומכת גם במהלך עליית ריבית מתונה יחסית של הפד, דבר המעלה סימן שאלה על יכולת התשואות הארוכות שם להמשיך במגמת העלייה.
ובינתיים, אצלנו
בישראל המדיניות המוניטארית של בנק ישראל צפויה להמשיך ולהיות מרחיבה, כאשר ההערכות מתבססות על הערכה כי כל עוד סביבת האינפלציה (אינפלציה צפויה, אינפלציה עכשווית) לא תשוב לטווח יעד יציבות המחירים, הריבית לא תחל לעלות. גם העובדה כי בנקים מרכזיים בעולם ממשיכים לדבוק ביעדים המסורתיים (יעדי יציבות מחירים, יעדי אינפלציה, יעדי צמיחה ויעדים אחרים) לפי שעה תומכים בהמשך ההרחבות המוניטאריות בעולם בתקופה הקרובה לפחות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:35 | 29.10.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי התנהל בשבוע שעבר תוך ירידות שערים במרבית האפיקים למעט איגרות החוב צמודות המדד הקצרות שרשמו עליות שערים קלות ואיגרות החוב השקליות הלא צמודות לטווח של עד ארבע שנים שנותרו כמעט ללא שינוי.
עלייה בציפיות האינפלציה
כתוצאה מכך בלטו שתי מגמות בשבוע שחלף. עלייה בציפיות האינפלציה לטווח קצר כהמשך למגמה משבוע שעבר לאחר פרסום מדד המחירים לחודש ספטמבר, ועלייה בתלילות העקומים בעיקר כתוצאה מהמשך מגמת עליית התשואות בעולם ובעיקר בשוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב שם התשואה ל-10 שנים שוב נסחרת סביב הרמות הגבוהות של החודשים האחרונים – מעט מתחת ל-2.5%.
ממה זה נובע?
העלייה בתלילות העקומים בישראל (למרות הרמה הבסיסית הגבוהה של תלילות בעקומים) נובעת מציפייה ליציבות בריבית בנק ישראל לעוד תקופה ארוכה, לצד עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות בעולם המביאה גם לעליית תשואות (אם כי נמוכה יותר) בחלק הבינוני – ארוך של עקומי התשואה המקומיים.
מאז חודש מרץ השנה עת החלה מגמת ירידת התשואות בעולם חלה ירידה משמעותית בתלילות העקום השקלי הלא צמוד כאשר התלילות בטווח של 2 – 5 שנים ירדה מרמה של כ – 90 נ"ב לרמה של כ-50 נ"ב בשפל בסוף חודש אוגוסט. מאז ובמקביל לחזרה מחודשת של תהליך עליית התשואות בארה"ב, שבה ועלתה תלילות העקום. יחד עם זאת, היא עדיין די רחוקה מהרמות של תחילת השנה הנוכחית.
ההשפעה העולמית
על רקע היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל, נראה כי החלק הקצר בעקום צפוי להמשיך ולשמור על יציבות ברמת התשואות ולפיכך החלקים הבינוניים - ארוכים של העקומים יושפעו בעיקר מהמסחר בעולם.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:23 | 23.10.17
אג"ח קונצרניות – סיכום שבועי
המגמה החיובית בשוק איגרות החוב הקונצרניות נמשכה גם בשבוע שחלף, כאשר עליות שערים נרשמות בכל המדדים המובילים. את עליות השערים המשיכו להוביל מדדי התל בונד בדירוגים בינוניים – נמוכים שרשמו עליות שערים של מעל לחצי אחוז השבוע.
ירידה במרווחים
מגמת ירידת המרווחים במדדי התל בונד המובילים נמשכת, ולמעשה מדדי התל בונד 20 ו- 40 נסחרים במרווחי השפל של השנים האחרונות. מדד התל בונד השקלי נסחר עדיין במרווח גבוה יחסית, בעיקר על רקע כניסה בשנים האחרונות של חברות הנדל"ן מארה"ב המטות את המרווח הכולל של המדד כלפי מעלה.
המצב בשוק ההנפקות
האווירה החיובית בשוק איגרות החוב הקונצרניות נמשכת גם בשוק הראשוני, כאשר בשבוע שעבר גייסו חברות יותר משלושה מיליארד שקלים, רובם גוייסו על ידי חברת חשמל. החברה זכתה לביקושים גבוהים במיוחד במכרז המוסדי במסגרתו גייסה כ-2.5 מיליארד שקלים בהרחבת סדרה 29 צמודת מדד לשבע שנים. המרווח בהנפקה עמד על כ–110 נ"ב מאג"ח ממשלתית מקבילה. כן גייסה החברה קרוב ל-400 מיליון שקלים בהרחבת סדרה 28 שקלית לא צמודה לשלוש שנים במרווח של כ–60 נ"ב מאג"ח ממשלתית מקבילה. המרווחים בהנפקה נמוכים יחסית ומלמדים כי רמת הנזילות הגבוהה בשוק, בתוספת המשך העלייה בתיאבון לסיכון, גורמים להמשך המגמה של ירידת המרווחים בשוק האג"ח הקונצרניות.
קצב הגיוס מתחילת השנה
קצב הגיוס מתחילת השנה העומד על כששה מיליארד שקלים לחודש, הקצב הגבוה מאז שנת 2007. ככלל, הן רמת המרווחים והן היקפי הגיוס מזכירים את התקופה טרום המשבר הגדול של שנת 2008. הדבר היחיד ששונה כיום, והוא כנראה הגורם העיקרי לכך שהרמות הנמוכות של המרווחים יכולות להימשך עוד תקופה, היא המציאות הנמשכת של ריבית נמוכה שצפויה להישאר עוד תקופה די ארוכה ומחסור באלטרנטיבות השקעה סולידיות.
מה עושים בתיק ההשקעות?
על אף האמור, אנחנו מעדיפים להימנע מהשקעה בחברות בדירוג נמוך על רקע מרווחי הסיכון הנמוכים שלוקים בתמחור הסיכון ובעיקר נשענים על הנזילות הגבוהה הקיימת בשוק.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:43 | 22.10.17
אג"ח ממשלתיות – סיכום שבועי
שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שחלף בעיקר על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר שהפתיע בעלייה של 0.1% לעומת תחזיות מוקדמות לירידה של 0.2% - 0.3%. כתוצאה מכך נרשמו עליות שערים בצמודי המדד הקצרים לטווח של עד חמש שנים.
ציפיות האינפלציה
יש לציין כי ציפיות האינפלציה הבינוניות – ארוכות דווקא נטו לרדת בשבוע שעבר, למרות ההפתעה בפרסום המדד. השקלים הלא צמודים נסחרו ביציבות יחסית תוך נטייה לעליות שערים קלות ושמרו על רמות השיא של פערי התשואה השליליים ביחס לאג"ח ממשלת ארה"ב. פערים אלו עומדים על יותר מאחוז בטווח של עד חמש שנים לפדיון.
מה הלאה ?
למרות שפערי התשואה ברמות שיא, נראה כי פערים אלו עוד עשויים להתרחב על רקע הדיפרנציאציה הצפויה להימשך בין מדיניות הפד המהדקת למדיניות בנק ישראל הצפויה להיוותר מרחיבה לאורך השנה הקרובה לפחות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:36 | 22.10.17
ניתוח הודעת הריבית
בנק ישראל הותיר ביום חמישי את הריבית ללא שינוי ברמת השפל, כפי שהוא עושה מאז חודש מרץ 2015. הודעת הריבית הייתה "יונית" יחסית והדגישה כי "המדיניות המרחיבה תיוותר על כנה כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את האינפלציה בתוך תחום היעד".
תחזית קדימה
גם במסיבת העיתונאים שלוותה להחלטה ציינה הנגידה כי הדיפרנציאציה בין מדיניות בנק ישראל למדיניות הפד ואולי בשנה הבאה גם מול מדיניות בנקים מרכזיים אחרים תימשך. מהערכות המעודכנות של חטיבת המחקר עולה כי הריבית בסוף שנת 2018 צפויה לעמוד על 0.25% לעומת תחזית קודמת של 0.50%. האינפלציה החזויה ל- 12 החודשים הקרובים ירדה מ- 1.5% ל-1% והצמיחה החזויה לשנת 2017 ירדה ל-3.1% מ- 3.4%.
תחזית הצמיחה לשנת 2018 נותרה ללא שינוי ברמה של 3.3%. הורדת תחזית הצמיחה לשנת 2017 היא בשל צמיחה נמוכה ביחס לאומדנים קודמים של בנק ישראל בסעיפי הייצוא וההשקעות. עוד עולה מהודעת הריבית כי בנק ישראל חוזה המשך מצב של תעסוקה מלאה במשק בשנים 2017/8.
מתי יעלו את הריבית?
בנק ישראל מציין למעשה כי העלאת הריבית תהיה רק לאחר מספר רבעונים בהם סביבת האינפלציה תהיה לפחות בגבול התחתון של יעד יציבות המחירים ולכן סביבת אינפלציה הנמוכה יותר במהלך שנת 2018 צפויה לדחות את מועד העלאת הריבית אל תוך שנת 2019.
עוד צוין בהודעה כי מתרבים האינדיקטורים להאטה בפעילות בשוק הדיור, אם כי מחירי הדירות ממשיכים לעלות לפי שעה.
בשורה התחתונה
למרות שחדשות משמעותיות לא היו בהודעת הריבית, נוסח ההודעה מחזק את התחושה כי בנק ישראל צפוי לנקוט קו יוני יחסית בתקופה הקרובה. לכן, כל עוד לא נראה שינוי מהותי בסביבת האינפלציה בפועל או בציפיות סביר כי הריבית תיוותר ברמת השפל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:01 | 16.10.17
מדד המחירים לצרכן - ניתוח
מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הפתיע בעלייה של 0.1% לעומת תחזיות מוקדמות שצפו ירידה של 0.2% - 0.3%. מדובר במדד הראשון מזה תקופה שמפתיע משמעותית בכיוון מעלה.
הירקות ושכר הדירה - בעלייה
את עליית המדד הובילו עליות מחירים של הירקות הטריים ומחירי שכר הדירה. עדיין רמת האינפלציה בשנה האחרונה הייתה נמוכה מאוד, עמוק מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, והסתכמה ב-0.1% בלבד (בנטרול מחירי השכר דירה ירדו המחירים בשנה האחרונה ב- 0.5%). אגב, מחירי הדיור שאינם מכללים במדד ממשיכים לעלות בקצב שנתי של מעט מעל ל 4%.
אין שינוי בתחזיות האינפלציה
בנק ישראל בשלב זה איננו צפוי לשנות את תחזיות האינפלציה והריבית ארוכות הטווח שלו על רקע המדד הגבוה יחסית. לפיכך, העלאות ריבית בישראל אינן צפויות בשנה הקרובה וייתכן ויידחו אף לכיוון סיום שנת 2018 תחילת שנת 2019.
בשורה התחתונה
המדד הגבוה יחסית בשלב זה איננו בבחינת GAME CHANGER לסביבת האינפלציה הנמוכה בישראל וניתן להתייחס אליו יותר בבחינת הפתעה חד פעמית. לכן, בשלב זה עדיין לא מומלץ לשנות מהותית את ההחזקות בתיקי אג"ח.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:23 | 15.10.17
עיני המשקיעים - לפד
חופשות החגים שנמצאות מאחורינו מסמנות כי נכנסנו לישורת האחרונה של שנת 2017. בחודשים הקרובים עיני המשקיעים בעולם יתמקדו בעיקר בפד ובהחלטת הריבית האחרונה לשנה זו בה צפוי הפד להעלות את הריבית בפעם השלישית השנה. העלאת הריבית צפויה למרות שכרגע מרבית הסימנים דווקא מלמדים על אינפלציה ממותנת בארה"ב, אולם נראה כי הפד, בעיקר על מנת לשמור על אמינותו, אכן יעלה את הריבית.
מה קרה בחג?
במהלך החג, למרות עליית המתחים הגיאופוליטיים בעולם בעיקר בין ארה"ב לצפון קוריאה ואירן, המשיכו שוקי המניות במגמה החיובית תוך שבירת שיאים נומינליים חדשים מתוך ציפייה כי המתח הגיאופוליטי לא יתורגם למעשים בפועל.
בישראל, הפעילות הייתה די מנומנמת בחודש האחרון על רקע חופשות החגים הממושכות. היום בערב יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר הצפוי לרדת ב- 0.2% – 0.3%. בנק ישראל יפרסם בהמשך השבוע את החלטת הריבית והערכות מקרו מעודכנות של חטיבת המחקר (המפורסמות אחת לרבעון). נציין כי בישראל, בניגוד לארה"ב, העלאת ריבית עדיין רחוקה מאוד, וככל הנראה לא נראה כזו לפני שלהי שנת 2018, לכל המוקדם.
ויש גם חדשות טובות
בתחום הפיסקלי, שנת 2017 מסתמנת כשנה נוספת עם תקבולי מיסים גבוהים מהצפוי דבר העשוי להביא לירידה בכמות ההנפקות של האוצר בחודשים הקרובים ו/או למהלך נוסף של הורדות מיסים. בסך הכל מדובר בחדשות טובות לשווקים הפיננסיים המקומיים בדגש על שוקי החוב הממשלתיים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:15 | 02.10.17
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
איגרות החוב הקונצרניות נסחרו בשבוע שעבר במגמה שלילית בדרך כלל, תוך נטייה לירידות שערים קלות במדדים המובילים. בדומה למגמה באפיק הממשלתי, המדדים צמודי המדד הניבו ביצועי חסר ביחס למדדים השקליים הלא צמודים.
מדוע זה קורה?
מתחילת השנה בולטת המגמה של ביצועים עודפים של המדדים השקליים הלא צמודים, למרות העובדה שהנפקות צמודות מדד הולכות ומתמעטות (היוו מתחילת השנה רק 35% מסך ההנפקות). עם זאת, בתקופה האחרונה ירידת מרווחים נרשמה בעיקר במדדי התל בונד 20 ותל בונד 40, לעומת יציבות במרווח מדד התל בונד השקלי.
פעילות השוק הראשוני
השוק הראשוני חזר לפעילות מואצת במהלך חודש ספטמבר לאחר חופשת הקיץ ולפני חופשת הסוכות שתתחיל השבוע. במהלך חודש ספטמבר גייסו חברות כ-10 מיליארד שקלים, סכום גבוה משמעותית מהממוצע של החודשים האחרונים. יחד עם זאת, מדובר עדיין בסכום נמוך משמעותית מזה שגויס במהלך חודש ספטמבר אשתקד (כ-16 מיליארד שקלים).
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:25 | 01.10.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר השבוע במגמה שלילית, אם כי עליית התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי הייתה מינורית ביחס לעליית התשואות החדה יחסית בעולם.
ירידה בציפיות האינפלציה
בשבועיים האחרונים מאז פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט (על אף שהיה על פי הציפיות המוקדמות) נרשמה ירידה חדה בציפיות האינפלציה לאורך כל העקום, למעט בחלק הארוך ביותר שם נרשמה ירידה מינורית ברמת הציפיות האינפלציוניות. הדיפרנציאציה הצפויה בין המדיניות המוניטארית של הפד לזו של בנק ישראל, לצד עוצמת השקל ביחס למטבעות העולם ובכלל זה הדולר, ממשיכה לתת אותותיה בהתרחבות פערי התשואה השליליים בין איגרות החוב המקומיות לבין אלו המקבילות בארה"ב.
ארצות הברית
בארה"ב נרשמה השבוע עליית תשואות חדה יחסית לאורך כל העקום על רקע דברי יילן בדבר הצורך להמשיך בנורמליזציה של המדיניות המוניטארית וכן על רקע התבטאויות של הנשיא טראמפ בדבר קידום רפורמת המס הרחבה.
עליית התשואות בחלק הקצר בארה"ב, לעומת המשך היציבות בתשואות החלק הקצר של העקום המקומי הביאו את פערי התשואה השליליים לרמות שיא של מעל ל-150 נ"ב (ריביות הסוופ).
פוטנציאל ההתרחבות – עדיין קיים
למרות הפערים השליליים המצויים בשיא, פוטנציאל התרחבות פערי התשואה עדיין קיים בעיקר בתקופה הקרובה לאור הציפייה להעלאת ריבית נוספת עוד השנה בארה"ב והעלאות נוספות בשנת 2018, לעומת אי שינוי בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה לפחות. ייתכן והמשך התרחבות פערי התשואה השליליים יביאו בהמשך בשנת 2018 לגורם המניע תנועות הון קצרות טווח באופן המאזן את הגורמים הבסיסיים המקומיים התומכים בהמשך התחזקות השקל ובעיקר בעודף החשבון השוטף והמשך זרם השקעות משקיעים זרים בחברות מקומיות (FDI).
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:00 | 28.09.17
בשבוע האחרון נרשמה עליית תשואות משמעותית לאורך עקום הריביות בארה"ב. שתי סיבות עיקריות עמדו בבסיס העלייה.
סימן להעלאת ריבית
ראשית, דברי יו"ר הפד, ג'נט יילן, בדבר הצורך להמשיך לפעול לנורמליזציה של המדיניות המוניטארית בארה"ב, מה שהתפרש על ידי השוק כסימן להעלאת ריבית נוספת בארה"ב בהחלטה של חודש דצמבר השנה.
בדרך לרפורמת המס?
הגורם השני שדחף את הריביות כלפי מעלה הייתה הכרזתו של הנשיא טראמפ בדבר קידום רפורמת המס שאמורה להניע את הצמיחה בארה"ב ולדחוף את האינפלציה כלפי מעלה, דבר שצפוי להעניק רוח גבית להעלאות ריבית נוספות. כתוצאה מכך נרשמה עלייה בתשואות איגרות החוב האמריקאיות לאורך כל העקום. התשואה לשנתיים עלתה בסמוך לרמה של 1.50%, רמת תשואה שנרשמה לאחרונה לפני כתשע שנים עם פרוץ המשבר הפיננסי הגדול בסתיו שנת 2008.
בשורה התחתונה
עליית התשואות בארצות הברית השפיעה בצורה מינורית על התשואות המקומיות ולכן פערי התשואה השליליים בין תשואות איגרות החוב המקומיות של ממשלת ישראל לבין תשואות איגרות החוב של ממשלת ארצות הברית רשמו עלייה נוספת. למרות העלאות הריבית בארצות הברית, בנק ישראל עדיין רחוק מאוד מהעלאות ריבית ולכן הדיפרנציאציה בין הריביות בארה"ב לבין הריביות המקומיות צפויה להימשך.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:39 | 25.09.17
מהלכי הפד
בזמן שציינו את כניסת השנה החדשה בסוף השבוע שעבר, פרסם הפד את החלטת ישיבת הריבית השוטפת. כצפוי, הריבית נותרה ללא שינוי והפד הודיע על התחלת תהליך הפחתת המאזן כצעד נוסף בדרך לנורמליזציה שהוא מבצע למדיניות המוניטארית.
העלאת ריבית: כבר בדצמבר
הפד, שצבר כ-4.5 טריליון דולר כתוצאה מההרחבות הכמותיות שביצע בשנים שלאחר המשבר הגדול, יחל בחודש אוקטובר להפחית בהדרגה את המאזן מתוך כוונה לחזור ולהחזיק בסכום נמוך בהרבה של נכסים פיננסיים. במקביל, משדר הפד כי הוא ממשיך את תהליך העלאת הריבית וככל הנראה יעלה את הריבית בחודש דצמבר השנה, בפעם השלישית לשנה זו.
ובינתיים, אצלנו
בנק ישראל צופה מהצד על פעולות הפד מתוך אמונה, ובעיקר תקווה, כי רצף העלאות הריבית בסופו של דבר יביאו לשינוי מגמה במסחר שקל-דולר ויפחיתו את הצורך בהתערבויות בשוק המט"ח, התערבויות שהפכו למעשה לכלי המוניטארי העיקרי בו עושה שימוש בנק ישראל בשנים האחרונות.
בכל מקרה, למרות רצף העלאות הריבית בארה"ב, העלאות ריבית בישראל עדיין רחוקות מאוד על רקע המשך סביבת האינפלציה הנמוכה שנמצאת רחוק מיעד יציבות המחירים של בנק ישראל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:50 | 18.09.17
אג"ח קונצרניות – סיכום שבועי
המגמה החיובית בשוק האג"ח הקונצרניות נמשכה בשבוע שעבר תוך שעליות שערים נרשמות בכל המדדים המובילים. את עליות השערים הובילו מדדי התל בונד תשואות ומדד תל בונד צמוד יתר, מדדים צמודי מדד הכוללים חברות בדרוגים נמוכים יחסית. לעומתם, מדדי התל בונד 20, תל בונד 40 ותל בונד שקלי 50 רשמו עליות שערים מינוריות יותר.
התיאבון לסיכון
התיאבון לסיכון שבא לידי ביטוי בעליות שערים במדדי התל בונד בדירוג נמוך יחסית בא לידי ביטוי גם בשוק הראשוני כאשר מתחילת השנה קרוב ל-20% מסך הגיוסים היו של חברות בדירוג קבוצת BBB ומטה וחברות ללא דירוג כלל. מדובר בנתח הגבוה ביותר מסך הגיוסים של חברות בדירוג BBB ומטה. לשם השוואה, בשנים האחרונות חלקן של חברות אלו עמד על כ-10% בממוצע. כתוצאה מהעלייה בתיאבון הסיכון הצטמצמו פערי התשואה בין איגרות החוב בדירוגים גבוהים לאלו בדירוגים בינוניים – נמוכים. עם זאת, פערי התשואה עדיין אינם נמצאים ברמות השפל של השנים האחרונות, אם כי הם לא רחוקים משם.
השוק הראשוני בפעילות מואצת
השוק הראשוני חזר לפעילות מואצת יחסית ומתחילת החודש גייסו חברות כ-3.5 מיליארד שקלים. סכום הגיוס החודש צפוי לעלות משמעותית עם הגיוסים של חברת אמות (כמיליארד שקלים) ובנק מזרחי טפחות (כ-1.5 – 2 מיליארד שקלים). סכום הגיוס מתחילת השנה צפוי לעבור החודש את רף 50 מיליארד השקלים. נציין כי הגיוס הקרוב של בנק מזרחי טפחות השפיע בשבוע שחלף גם על המסחר בשוק האג"ח הממשלתיות כאשר צמודי המדד לטווח של שמונה עד תשע שנים הציגו ביצועי חסר משמעותיים, ככל הנראה לאור הגיוס הצפוי של אג"ח בדרגת פיקדון המדורג AAA ומהווה סוג של מוצר תחליפי לאג"ח הממשלתית לתקופה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:54 | 17.09.17
אג"ח ממשלתיות – סיכום שבועי
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שחלף במגמה מעורבת. צמודי המדד רשמו ירידת תשואות ועליות מחירים כמעט לכל אורכו של העקום בעוד שהאפיק השקלי נטה לעליית תשואות וירידות מחירים בעיקר בחלק הבינוני – ארוך של העקום, על רקע מגמה מחודשת של עליית תשואות בעולם.
עליית תשואות מינורית
נציין כי עליית התשואות לאורך העקום השקלי הלא צמוד המקומי הייתה מינורית ביחס לעליית התשואות בארה"ב כך שפערי התשואה השליליים שוב התרחבו בצורה משמעותית השבוע. למעשה, פערי התשואה השליליים נמצאים ברמות שיא בחלק הקצר – בינוני של העקום וסמוך לרמות השיא בחלק הארוך של העקום בטווח של 10 שנים.
מה זה אומר?
פערי התשואה השליליים המצויים בשיא בחלק הקצר – בינוני של העקום מלמדים על הדיפרנציאציה הקיימת והצפויה להימשך בין מדיניות הפד למדיניות בנק ישראל בטווח הקצר – בינוני. בעוד שהפד ימשיך בתהליך העלאת הריבית בקצב כזה או אחר, כאשר לא ניתן לפסול העלאה נוספת שלישית במספר השנה, בהחלטה של חודש דצמבר, הרי שבנק ישראל עוד רחוק מאוד מתהליך העלאת ריבית בעיקר על רקע סביבת האינפלציה הממשיכה להיות נמוכה משמעותית מהיעד ומסביבת האינפלציה בארה"ב. עם זאת, סביבת האינפלציה בארה"ב עדיין נמצאת מתחת ליעד הפד ובשלב זה אינה מהווה קטליזטור לקצב העלאות ריבית מהיר משמעותית מזה החזוי בשוק.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:34 | 17.09.17
מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט שפורסם ביום שישי (15.9) עלה בהתאם לתחזית לאומי ב - 0.3%. ב- 12 החודשים האחרונים ירד המדד ב-0.1%, כאשר בניכוי מחירי הדיור ירד המדד ב- 0.6%.
מחירי הדירות - עולים
מחירי הדירות שאינם נכללים במדד ממשיכים לעלות בקצה שנתי של 4.4%. אמנם מדובר בירידה בקצב העלייה ביחס לשנה שעברה אז עלו מחירי הדירות בקרוב ל-8%, אולם עדיין מדובר במגמה של עלייה במחירי הדיור.
בראש העליות – מחירי החופשות והבנזין
את עליות המחירים הובילו עליות מחירי שכר הדירה והחופשות בארץ ובחו"ל בהתאם למגמת העונתיות בחודש אוגוסט וכן עלייה במחירי הבנזין. ירידות מחירים בסעיפי ההלבשה וההנעלה מיתנו מעט את עליית המדד הכללי.
סביבת האינפלציה
סביבת האינפלציה הנמדדת ב-12 החודשים האחרונים ממשיכה להיות שלילית ולמעשה רק אל תוך שנת 2018 אנו צפויים לחזרה לטריטוריה החיובית. אל תוך יעד יציבות המחירים צפויה סביבת האינפלציה לחזור במחצית שנת 2018 לכל המוקדם.
מבט קדימה
מדדי המחירים הקרובים צפויים להמשיך ולנוע במצטבר סביב האפס עד לסיום הרבעון הראשון של שנת 2018. לפיכך נראה כי בנק ישראל צפוי להמשיך לשמור על הריבית ברמת השפל בחודשים הקרובים עמוק אל תוך שנת 2018. שנת 2017 במצטבר צפויה להסתיים באינפלציה הקרובה לרמת אפס.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:15 | 11.09.17
שוק האג"ח הקונצרניות: סיכום שבועי
שוק איגרות החוב הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה חיובית, תוך עליות שערים במרבית מדדי התל בונד למעט מדד התל בונד גלובל הכולל את חברות הנדל"ן הזרות. מרבית מדדי התל בונד האחרים רשמו עליות שערים ממוצעות של 0.2% - 0.5%, תוך המשך מגמת הירידה ברמת המרווחים.
בחודש האחרון ניכרת מגמה חיובית בשוק החוב הקונצרני, שבאה לידי ביטוי בהתחדשות מגמת ירידת המרווחים בכל מדדי התל בונד המרכזיים. נראה כי המשך ירידת התשואות בשוק החוב הממשלתי נתנה רוח גבית לשוק הקונצרני, כמו גם מיעוט ההנפקות בחודש אוגוסט.
חזרתן של ההנפקות
חודש ספטמבר נפתח בהתחדשות הפעילות המואצת בשוק הקונצרני. במהלך השבוע הראשון גייסו חברות כ-2.5 מיליארד שקלים. יש לציין כי חברות הנדל"ן מארה"ב, גם בדירוגים נמוכים יחסית של קבוצת BBB (השבוע גייסו החברות החדשות נובל אסטס ו- (UIRCממשיכות לגייס בהצלחה, הגם שמדובר ברמת ריביות גבוהה משמעותית מריביות של חברות מקומיות מקבילות.
קצב הגיוס הקונצרני, שהיה גבוה מאוד במחצית הראשונה של השנה, נחלש וכרגע נראה כי קצב הגיוס תואם פחות או יותר את קצב הגיוס של השנה שעברה (כ-66 מיליארד שקלים). בכל מקרה ניכרת השנה ירידה באיכות החברות המדרגות, תוך ירידה ממשית בגיוסי בנקים, ככל הנראה על רקע הפתרונות שמצאו לבעיות הלימות ההון והמשך מגמת הירידה באשראי העסקי.
המלצות לתקופה
להערכתנו, לאור היציבות המסתמנת בפעילות הכלכלית בישראל החשיפה לחברות בעלות פעילות שבעיקרה מקומית מומלצת. אנו ממשיכים להעדיף השקעה בסדרות בעלות דירוג גבוה יחסית. המח"מ המומלץ הוא מח"מ של 3 – 4 שנים. גם באפיק הקונצרני נמשכת העדפתינו לאיגרות חוב שקליות לא צמודות, ולכן מומלצת השקעה במדד תל בונד שקלי 50.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:25 | 10.09.17
שוק האג"ח הממשלתיות: סיכום שבועי
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר במגמה חיובית, תוך תנודתיות נמוכה יחסית וירידה במחזורי המסחר. בסיכום שבועי נרשמה מגמה חיובית של ירידת תשואות קלה לאורך העקומים ועליות מחירים מינוריות לאורך העקומים.
סבירות נמוכה לשינוי בריבית
תשואות השקלים הקצרים עד שלוש שנים נותרו כמעט ללא שינוי לאור העובדה כי מרביתם נסחרים סביב רמת ריבית בנק ישראל הנוכחית, כלומר, השוק סבור כרגע כי הסיכוי לשינוי בריבית בנק ישראל בטווח הנראה לעין נמוך מאוד.
נזילות גבוהה בשוק
יש לציין כי רמת הנזילות בשוק גבוהה יחסית על רקע פדיון סדרת ממשמ 817 בסוף חודש אוגוסט. רמת הנזילות הגבוהה באה לידי ביטוי גם בהנפקת המק"מ לשנה שנסגרה בתשואה ממוצעת של 11 נ"ב, נמוך מעט מממוצע ההנפקות האחרונות. סך הביקוש להנפקת המק"מ לשנה עמד על יותר מ-25 מיליארד שקלים המהווה יחס שיא של bid to cover מאז ירדה הריבית לרמת השפל של 0.1% במרץ 2015.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:40 | 05.09.17
נתוני המקרו או צפון קוריאה?
שוקי ההון בעולם קשובים בשבועיים האחרונים בעיקר לחדשות מהזירה הגיאופוליטית בצפון קוריאה ופחות לנתוני המקרו גרידא. השבועיים האחרונים של חודש אוגוסט, המאופיינים במחזורי מסחר נמוכים יחסית, התאפיינו השנה בעיקר בתגובה לאירועים בזירה הצפון קוריאנית ופחות בתגובה לנתוני המקרו בעולם שבעיקרם היו טובים יחסית.
ביקוש לנכסים בסיכון נמוך
למרות נתוני המקרו החיוביים, המסחר בשווקים התאפיין בעיקר בביקוש לנכסים בעלי סיכון נמוך: אג"ח ממשלתיות של מדינות חזקות כמו ארצות הברית, גרמניה ויפן, ובשוק המט"ח - ריצה ליין היפני ולפרנק השוויצרי. מנגד, נרשמה נטייה לירידות שערים בשוקי המניות ובאיגרות החוב הקונצרניות ברחבי העולם. במקביל, ישנה ירידה משמעותית באפשרות להעלאת ריבית נוספת השנה בארה"ב.
מה הלאה?
כל עוד אפשרות של עימות צבאי בצפון קוריאה נמצאת על השולחן נראה כי המסחר בעולם יתאפיין בהתעלמות ממכלול נתוני המקרו השוטפים, אולם לכשימצא פתרון כזה או אחר ועימות צבאי יוסר מסדר היום, יחזרו שוקי ההון בעולם להגיב בעיקר לנתוני המקרו. לכן, למי שמאמין כי הסבירות לעימות צבאי נמוכה אולי דווקא טמונה אפשרות נוחה לכניסה להשקעה בשוקי המניות בעולם.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:50 | 20.08.17
שוק האג"ח הקונצרניות – סיכום שבועי
שוק איגרות החוב הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה חיובית תוך עליות שערים בכל המדדים. את עליות השערים הובילו מדדי התל בונד תשואות שקלי ותשואות.
תנודתיות בחברות הנדל"ן האמריקאיות
סקטור חברות הנדל"ן מארה"ב המשיך להיסחר בתנודתיות גבוהה מאוד ונסחר בעליות שערים חדות שבאו לידי ביטוי בעלייה שבועית של כ-1.2% במדד התל בונד גלובל. עליות השערים החדות יחסית הביאו לירידה ברמת המרווחים בשוק. נראה כי הירידה ברמת המרווחים נרשמה בין היתר על רקע פעילות דלילה יחסית בשוק הראשוני.
הנהנות העיקריות מהעלייה בתאבון לסיכון
קרנות הנאמנות ממשיכות ליהנות מזרימת כספים שמסתכמת מתחילת השנה (נכון לסוף חודש יולי) בקרוב ל- 12 מיליארד שקלים. מדובר בכניסה לקרנות איגרות חוב לסוגיהן, אולם חלק משמעותי מגיע לקרנות המשקיעות באג"ח קונצרניות. מדובר בסכום הגיוס הגבוה בשלוש השנים האחרונות. בהערת ביניים נציין כי הכניסה לקרנות הנאמנות המנייתיות מתחילת השנה עולה על סך הסכום שגויס בקרנות אלו בכל שנת 2016. זהו סכום הגיוס הגבוה מאז ראשית שנות ה–2000, דבר המלמד על המשך העלייה בתיאבון לסיכון של המשקיעים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:50 | 20.08.17
שוק האג"ח הממשלתיות – סיכום שבועי
שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שעבר תוך חזרה לביצועים עודפים של השקלים הלא צמודים, בעיקר לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יולי ששוב היה נמוך מהתחזיות המוקדמות.
האינפלציה
האינפלציה בישראל, שבראשית השנה נראה היה כי היא מתבססת בטריטוריה החיובית, שבה בחודשיים האחרונים לטריטוריה השלילית והיא צפויה לצאת משם רק אל תוך שנת 2018. השילוב של סביבת אינפלציה נמוכה מאוד והימצאות התשואות הארוכות בעולם ברמות נמוכות, בעיקר לאור המשבר הגיאו פוליטי בין ארה"ב לצפון קוריאה ולקראת סוף השבוע על רקע אירועי הטרור בספרד, תמכו בירידת התשואות השקליות הלא צמודות המקומיות לרמות שפל חדשות מתחילת השנה. בצמודי המדד נרשמה בשבוע שחלף מגמה מעורבת, כאשר בחלק הקצר של העקום נרשמות ירידות שערים כתגובה למדד הנמוך לעומת עליות שערים בטווח של חמש שנים ומעלה. צמודי המדד הארוכים ביותר ממשיכים בביצועי חסר ובסיכום שבועי נסחרו בירידות שערים קלות.
המלצות לפעילות
האינפלציה בישראל צפויה להיוותר נמוכה מאוד עוד תקופה ארוכה. בתנאים הנוכחיים, העלאות ריבית על ידי בנק ישראל אינן באופק. העדיפות להשקעה בשקלים הלא צמודים נמשכת ביתר שאת. החשיפה לאפיק צמוד המדד מומלצת רק על ידי איגרות חוב קצרות וחוזי אינפלציה OTC.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:20 | 16.08.17
מדד המחירים לצרכן לחודש יולי ירד ב 0.1% ושוב היה נמוך מתחזיות השוק שצפו עלייה של 0.1%. הסעיפים שהובילו את ירידות המחירים היו ההלבשה וההנעלה וכן ירידה במחירי הדלק. מחירי השכר דירה עלו בהתאם לתחזיות המוקדמות (חודש יולי הינו חודש של עליות מחירים על רקע חידוש חוזי שכירות) וגם עליות מחירים עונתיות של טיסות ונופש בחו"ל מיתנו את ירידת המחירים הכללית.
קצב עליית מחירי הדירות (שאינם נכללים במדד) ממשיך להאט ועומד על עלייה של 4.5% ב 12 החודשים האחרונים.
ב 12 החודשים האחרונים ירד המדד ב 0.7% כאשר בנטרול מחירי הדיור ירד המדד ב 1.4%. מספרים אלו מאותתים כי סביבת האינפלציה בישראל ממשיכה להיות נמוכה מאוד, מהנמוכות מבין מדינות ה OECD. נראה כי במצב עניינים זה העלאת ריבית על ידי בנק ישראל מתרחקת מאוד ולמעשה קשה לראות העלאת ריבית לפני תחילת שנת 2019.
סביבת האינפלציה הנמוכה ממשיכה לתמוך בהעדפת איגרות החוב השקליות הלא צמודות במח"מ בינוני על פני איגרות החוב צמודות המדד הצפויות להמשיך להציג ביצועי חסר גם בחודשים הקרובים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:16 | 15.08.17
בימים אלו של ראשית חודש אוגוסט אנו מציינים 10 שנים לפרוץ משבר הסאב פריים בארה"ב. משבר הסאב פריים היה תמרור האזהרה שהעולם בחר להתעלם ממנו ובשל כך כעבור מעט יותר משנה נאלץ להתמודד עם המשבר הפיננסי הגדול ביותר מאז שנות ה-30 של המאה הקודמת.
הקטליזטור
משבר הסאב פריים היה איתות כי משהו בשוק הדיור בארה"ב אינו פועל כשורה במובן שרמות המחירים עולות ללא הפסקה ולמעשה אנשים רוכשים בתים ללא צורך בהון עצמי.
גלגול המשכנתאות של אותם רוכשים והאריזה למוצרים ממונפים היוו קטליזטור לבועת הנכסים המתנפחת בארה"ב. בועה זו, שכללה את הנכסים הראליים, עברה גם לנכסים פיננסיים בדמות נכסים רעילים כמו אג"ח מגובה משכנתאות (MBS) ששנה לאחר מכן איימו למוטט את העולם הפיננסי.
משבר הסאב פריים עצר מעט את עליות המחירים בבורסות העולם, אולם עם תום הקיץ של 2007 שבו והמשיכו לעלות המחירים עד לפיצוץ הבועה בסתיו של שנת 2008.
התוצאות
תוצאות המשבר הפיננסי הגדול שבא בעקבות משבר הסאב פריים למעשה מורגשים עד היום כאשר הריביות במרבית העולם נמצאות עדיין סביב האפס ובנקים מרכזיים ממשיכים במדיניות מוניטארית מרחיבה בניסיון לתמוך בכלכלות שנושאות את צלקות המשבר הגדול.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:25 | 14.08.17
אג"ח חברות - סיכום שבועי
שוק איגרות החוב הקונצרניות נסחר בשבוע האחרון במגמה מעורבת. מדדי התל בונד צמודי המדד בדירוג גבוה נסחרו ביציבות. לעומת זאת, המדדים השקליים הלא צמודים ומדד התל בונד תשואות צמוד מדד רשמו ירידות שערים.
לקראת השקת מדד התל בונד שקלי 50
סקטור איגרות החוב של חברות הנדל"ן מארה"ב ממשיך לרשום ירידות שערים חדות שבאו לידי ביטוי בירידה שבועית של יותר מאחוז במדד התל בונד גלובל וירידה שבועית של 0.65% במדד התל בונד תשואות שקלי.
השקת מדד התל בונד שקלי 50 החודש (20.8) תאפשר למשקיעים חשיפה לאיגרות חוב שקליות לא צמודות תוך הימנעות מחשיפה לאיגרות החוב של חברות נדל"ן מארה"ב המצויות כיום במדד התל בונד השקלי ותל בונד תשואות שקלי. מגמת המעבר להשקעה במדד התל בונד שקלי 50 על חשבון התל בונד השקלי הנוכחי, עלולה להחריף את מגמת ירידות השערים באיגרות החוב של חברות הנדל"ן מארה"ב.
מקטינים סיכונים
בשבוע שחלף נמשכה מגמת העדפת חברות בדירוגים גבוהים יחסית ביחס לחברות הבינוניות קטנות כחלק מירידת "תיאבון הסיכון" של המשקיעים לאחרונה. המתח הגיאו פוליטי בעולם, ככל שימשך, עלול להביא למגמה של פדיונות בקרנות הנאמנות, דבר העלול להשפיע לשלילה על השווקים המקומיים בדגש על שוק איגרות החוב הקונצרניות בו הדומיננטיות של קרנות הנאמנות גדולה במיוחד.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:57 | 13.08.17
סיכום שבועי: שוק האג"ח הממשלתיות
שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שחלף במגמה מעורבת, כאשר לראשונה מאז פרסום מדד יוני לפני קרוב לחודש, נרשמו ביצועים עודפים של צמודי המדד. בסיכום שבועי רשמו צמודי המדד עליות שערים של כ-0.2% בממוצע, לעומת ירידות שערים קלות בשקלים הלא צמודים בעיקר בטווח של חמש שנים ומעלה, שם נרשמו ירידות שערים ממוצעות של 0.25%.
התיקון
נראה כי מדובר בתיקון למהלך העליות החד של השקלים הלא צמודים במהלך החודש האחרון, כאשר בטווח של 10 שנים נרשמה ירידת תשואות של יותר מ-20 נ"ב. תלילות העקום השקלי הלא צמוד שרשמה ירידה חדה בחודש האחרון בטווח של 2 – 10 שנים שבה ועלתה מעט בשבוע שעבר.
ובינתיים, בעולם
בעולם תשואות איגרות החוב הארוכות של המדינות המפותחות ממשיכות להיסחר ברמות שפל של התקופה האחרונה על רקע המתח הגיאו-פוליטי בין ארה"ב לצפון קוריאה. התשואה ל-10 שנים בארה"ב שבה וירדה לרמה של 2.2% בסמוך לרמות השפל מאז הבחירות לנשיאות בארה"ב בנובמבר האחרון.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:16 | 07.08.17
סיכום שבועי - אג"ח ממשלתיות
שוק איגרות החוב הממשלתיות ביצע מהלך ירידת תשואות במהלך החודש האחרון, כאשר נרשמו עליות שערים חדות בהובלת השקלים הלא צמודים לטווח של חמש שנים ומעלה עם עליה של קרוב ל-3% בממוצע.
איגרות החוב השקליות הלא צמודות לטווח של 10 שנים ומעלה רשמו עליית שערים ממוצעת של כ-5.5% בממוצע, בעוד שצמודי המדד המובילים רשמו עליית שערים ממוצעת של כ-5%. למעשה, למעט צמודי המדד הקצרים, כל שאר האפיקים רשמו עליות שערים נאות בחודש האחרון.
לקצר את המח"מ
לאור עליות השערים החדות אנו סבורים כי יש לקצר מעט את מח"מ ההחזקות לכארבע שנים, זאת למרות שמרבית גורמי המקרו צפויים לתמוך בהמשך הרוח הגבית לשוק האג"ח הממשלתיות, ובעיקר סביבת האינפלציה הנמוכה וריבית בנק ישראל הצפויה להיוותר ללא שינוי עוד תקופה ארוכה.
מה הלאה?
יש לציין כי פיחות השקל בחודש האחרון לא פגם עד כה בביצועי שוק איגרות החוב הממשלתיות, אולם להערכתנו, המשך מגמת פיחות השקל עלולה בשלב מסוים להכביד על שוק החוב הממשלתי, ובעיקר בכל הקשור להשקעה בטווח הבינוני שם מרווח התשואה השלילי ביחס לאג"ח ממשלת ארה"ב, ונמצא בשיא של כ – 100 נ"ב.
המלצות לפעילות
תלילות העקום בטווח של 10 שנים ומעלה עדיין גבוה יחסית, ולכן אנו ממליצים להמשיך ולהחזיק את מח"מ ההחזקות בצורה סינטטית. אנו סבורים כי סביבת האינפלציה הנמוכה בחודשים הקרובים ממשיכה לתמוך בהחזקה עודפת באפיק השקלי הלא צמוד, בעיקר בכל הקשור לטווח הבינוני של חמש עד שמונה שנים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:29 | 06.08.17
סיכום שבועי – שוק המט"ח
מגמת הפיחות של השקל נמשכה בשבוע שחלף, כאשר את ההתחזקות מול השקל מוביל האירו שרשם עלייה של קרוב ל-3%. האירו נסחר בשיא של שנה מול השקל תוך שהוא רושם עלייה של כ-11% מאז ראשית הרבעון השני השנה.
פערי תשואה שליליים
במהלך החודש האחרון נחלש השקל ביותר מ-3% מול הדולר, למרות היחלשות משמעותית של הדולר בעולם. נציין כי בניגוד לעבר, היחלשות השקל לא הפריעה למהלך ירידת תשואות בחלק הארוך של האפיק השקלי הלא צמוד, מהלך שהביא את פערי התשואה השליליים ביחס לאיגרת חוב של ממשלת ארה"ב קרוב לרמות שיא.
המקור להיחלשות
מקורה של ההיחלשות המשמעותית של השקל, בין היתר, בהערכה כי בנק ישראל יתקשה מאוד להעלות את הריבית על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה מאוד, וכן לאור ירידת הציפיות להעלאת ריבית נוספת השנה בארה"ב. לעת עתה, ציפיות השוק בארה"ב הן לעד שתי העלאות ריבית נוספות עד לסוף שנת 2018. נראה שבתסריט זה, בנק ישראל עשוי להימנע מהעלאות ריבית בתקופה זו. עם זאת, הפד יודע להשפיע על ציפיות השוק והתפתחות לחצים בשוק העבודה של ארה"ב יכולה להוביל לתוואי מהיר יותר מהצפוי כרגע בריבית הפד.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:10 | 01.08.17
עליה בקצב הגיוסים ביולי
קצב הגיוס בשוק איגרות חוב הקונצרניות עלה בחודש יולי ל-6 מיליארד שקלים, לאחר שהרבעון השני של השנה התאפיין בירידה בקצב הגיוס. הרבעון הראשון של השנה התאפיין בקצב גיוסים גבוה מאוד שלאחריו באה ירידה כאמור.
43 מיליארד שקלים גויסו מתחילת השנה
מתחילת השנה גייסו חברות קרוב ל-43 מיליארד שקלים, סכום גבוה מקצב הגיוס בשנים האחרונות. לשם השוואה, בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2016 גייסו חברות כ-37 מיליארד שקלים כך שמדובר השנה בעלייה של יותר מ-15% בסכום הגיוס.
הבולטות ביולי
במהלך חודש יולי בלטה ההנפקה של חברת תמר פטרוליום (בעלת מאגר הגז תמר) שגייסה כ -2.3 מיליארד שקלים. יתר ההנפקות התאפיינו בהנפקות של חברות קטנות יחסית מענפי הנדל"ן והליסינג. נציין כי הבנקים שהיו בין המגייסים הגדולים בשנים האחרונות גייסו מתחילת השנה רק כ-10% מסך הסכום שגויס.
מה הלאה?
ירידת התשואות בשוק האג"ח הממשלתיות בשבועיים האחרונים והציפייה כי ריבית בנק ישראל תיוותר ללא שינוי עוד תקופה ארוכה, צפויים להמשיך ולתמוך בשוק האג"ח הקונצרניות למרות רמת המרווחים הנמוכה יחסית. נראה כי בתסריט זה, צפוי שוק ההנפקות להמשיך בפעילות ערה בחודשים הקרובים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:52 | 31.07.17
חודש יולי: השקל נחלש ב-4%
במהלך חודש יולי רשם השקל היחלשות של קרוב ל-4% במסחר מול סל המטבעות. מדובר במהלך החד ביותר של היחלשות השקל מאז חודש אוגוסט 2014.
את מהלך היחלשות השקל הובילה הירידה ביחס לאירו (יותר מ-5%(. מול הדולר נחלש השקל בקרוב ל-1%. יחד עם זאת, מתחילת השנה רשם השקל התחזקות של יותר מ-2% ביחס לסל המטבעות, בעיקר בשל התחזקות של כ–7% במסחר מול הדולר.
מה צפוי בהמשך?
מהלך היחלשות השקל נראה כמוגבל בעיקר על רקע המשך העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים. מנתוני הלמ"ס שפורסמו לאחרונה, עולה כי יצוא השירותים של ישראל (ללא חברות הזנק) הסתכם בחודש מאי השנה בכ-3.5 מיליארד דולר (נתון מנוכה עונתיות). נתון זה משקף אמנם ירידה קלה של 0.5% לעומת החודש הקודם, אולם בהשוואה לחודש המקביל אשתקד מדובר בעלייה חדה של כ-12.9% (במונחים דולריים נומינאלים).
בנוסף, נציין שמתחילת השנה (ינואר-מאי) עלה יצוא השירותים בכ-10.9% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנה שעברה. נתונים אלה משקפים את השינוי שחל בשנים האחרונות בהרכב הצמיחה של המשק אשר נהנה, בין היתר, מצמיחה מהירה של יצוא השירותים ביחס לרכיבי פעילות אחרים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:41 | 30.07.17
אג"ח ממשלתיות - סיכום שבועי
שוק החוב הממשלתי המקומי התייצב בשבוע החולף לאחר המסחר הסוער בעקבות פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יוני. התשואה השקלית הלא צמודה ל-10 שנים התייצבה סביב רמה של 1.90%, רמת שפל של קרוב לתשעה חודשים. בסיכום שבועי נרשמה ירידת תשואות קלה לאורך העקום השקלי הלא צמוד ויציבות בתשואות צמודת המדד.
ציפיות האינפלציה
ציפיות האינפלציה לטווח של ארבע שנים ומעלה רשמו ירידה מתונה יחסית מאז פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש יוני, ירידה של 5 – 7 נ"ב בממוצע. תשואות האג"ח הממשלתיות המקומיות רשמו ירידה חדה יחסית בחודש האחרון, לעומת יציבות בתשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב, דבר שהביא את פערי התשואה השליליים בסמוך לרמות שיא בטווחים של עד 10 שנים. כך, בחודש האחרון, התשואה המקומית ל-10 שנים ירדה בכ-20 נ"ב לעומת יציבות בתשואת האג"ח הממשלתית האמריקאית ל-10 שנים.
מרווחי התשואה השליליים בין אג"ח ממשלת ישראל לאג"ח ממשלת ארה"ב מצויים בשיא בטווח של עד חמש שנים וסמוכים לרמות השיא בטווח של 10 שנים.
בשורה התחתונה
על רקע היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל ותלילות העקום הגבוה יחסית בישראל, נראה כי לפחות בכל הקשור לחלק הבינוני – ארוך של העקום, פערי התשואה השליליים בהחלט יכולים להמשיך ולהתרחב בדגש על תסריט בו הפד מתרכז בהפחתת המאזן ופחות בהעלאות ריבית נוספות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:19 | 25.07.17
ביום רביעי בערב יפרסם הפד את החלטת הריבית כאשר הריבית צפויה להיוותר ללא שינוי. למעשה, השווקים אינם מצפים להעלאת ריבית נוספת של הפד לפני חודש דצמבר לכל המוקדם. בתקופה האחרונה נתוני המקרו שהתפרסמו בארה"ב היו חלשים יחסית ובעיקר ניכרת אכזבה מממשל טראמפ שלפי שעה אינו עומד בציפיות להרחבת ההשקעה במשק האמריקאי ובעקבות זאת לצמיחה מהירה יותר. גם התוכניות להפחתת מסים אינן יוצאות לפועל עד כה. על רקע זה, הפחיתה קרן המטבע לאחרונה את תחזיות הצמיחה של ארה"ב לשנים 2017/8.
ההשפעה על שער הדולר
הציפיות לצמיחה נמוכה בארה"ב לצד קצב העלאות ריבית איטי מהצפוי עד כה הביאו לאחרונה לירידה חדה בשער הדולר בעולם, בעיקר במסחר מול האירו. כתוצאה מכך, הדולר אינדקס בעולם וכן הדולר מול האירו נסחרים סביב שפל של כ-30 חודשים.
המשקיעים מחפשים רמזים
למרות הקונצנזוס לגבי אי שינוי הריבית, בהודעה הקרובה יחפשו המשקיעים רמזים בעיקר לגבי קצב העלאות הריבית בעתיד וכן לאופן הירידה בנכסי הפד אותם אגר במהלך השנים האחרונות במסגרת תוכניות ההרחבה הכמותיות שהיוו חלק אינטגרלי מהמדיניות המוניטארית המרחיבה של הפד בשנים פוסט משבר 2008.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:00 | 24.07.17
סיכום שבוע המסחר - אג״ח ממשלתיות
שבוע המסחר האחרון בושק האג"ח הממשלתיות התאפיין במגמה מעורבת. האפיק השקלי הלא צמוד רשם עליות שערים, חדות במיוחד בחלק הארוך של העקום, בעוד שצמודי המדד רשמו ירידות שערים בעיקר בחלק הקצר – בינוני של העקום.
ממה זה נובע?
הגורם העיקרי שהכתיב את כיוון המסחר היה מדד המחירים לצרכן לחודש יוני שירד ב-0.7% והיה נמוך משמעותית מהציפיות המוקדמות. מדובר באחד המדדים הנמוכים ביותר שפורסמו בשנים האחרונות.
המדד הנמוך הביא לירידה חדה בציפיות האינפלציוניות וכן הביא לירידה משמעותית בציפיות להעלאת ריבית על ידי בנק ישראל בטווח הנראה לעין.
ירידת התשואות החדה החזירה את רמת התשואות לשפל של קרוב לשנה.
המגמה החיובית בשוק האג"ח הממשלתי הושפעה גם מהמשך ירידת התשואות בשוקי האג"ח הממשלתיים בעולם ובעיקר בארה"ב.
מה הלאה?
בראייה קדימה נראה כי שוק האג"ח הממשלתיות ממשיך להיות מעניין להשקעה על רקע העובדה כי סביבת הריבית הנמוכה בישראל צפויה להיוותר עוד תקופה ארוכה, ככל הנראה ארוכה יותר ממה שחשבנו עד כה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:04 | 19.07.17
השקעות תושבים זרים
בנק ישראל פרסם בשבוע שעבר כי בחודש מאי השנה השקיעו תושבים זרים כ-550 מיליון דולר בחברות מקומיות באמצעות מערכת הבנקאות המקומית. קצב ההשקעות מתחילת השנה נמצא בירידה ביחס לקצב של השנים האחרונות.
לעומת הירידה בהשקעות ריאליות, שהיא זמנית ככל הנראה, חלה עלייה בהשקעות פיננסיות בבורסה בת"א של משקיעים זרים, הן באג"ח ממשלתי ומק"מ והן במניות.
קצב ההשקעות
קצב ההשקעות במניות ואג"ח של משקיעים זרים מתחילת השנה הינו הגבוה מאז שנת 2014. בסך הכול ניכרת ירידה בסך ההשקעות הכולל של משקיעים זרים במשק המקומי, אולם עדין מדובר בהיקף השקעה גבוה הצפוי להמשיך ולתמוך בשקל לצד העודף הנמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים.
ומה לגבי השקעות ישראלים בחו"ל?
מתחילת השנה הואצה ההשקעה של תושבי ישראל באג"ח ומניות בחו"ל. קצב ההשקעה השנתי עד כה דומה לקצבים של השנים 2013 – 2015 לאחר הירידה החדה בקצב ההשקעה בחו"ל בשנת 2016. העלייה בהשקעות ישראליים בחו"ל הייתה אמורה לפעול ככוח מאזן לכוחות הפועלים להתחזקות השקל אולם היקפים רבים של הפעילות בחו"ל מגודרים מטבעית על ידי המשקיעים המוסדיים וכך מעוקר חלק משמעותי מההשפעה הפוטנציאלית של פעילות זו.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:39 | 17.07.17
אג"ח קונצרניות - סיכום שבועי
שוק האג"ח הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר, בדרך כלל, במגמה חיובית. יחד עם זאת, ראוי לציין כי זהו השבוע השני ברציפות בו ניכרת מגמה של דיפרנציאציה בין המדדים השונים. בעוד מדדי התל בונד 20, 40 ומדד התל בונד בנקים רושמים עליות שערים, מדדי התל בונד תשואות שקלי, תל בונד תשואות ותל בונד צמוד יתר רושמים ירידות שערים.
ירידות השערים במדד התל בונד תשואות שקלי ומדד התל בונד השקלי מקורן בעיקר בירידות שערים של חברות הנדל"ן מארה"ב.
מעדיפים דירוגים גבוהים
להערכתנו, המגמה של העדפת החברות בדירוגים גבוהים יחסית צפויה להימשך בעיקר על רקע רמת המרווחים הנמוכה יחסית אליה הגיעו איגרות החוב בדירוגים נמוכים יחסית.
ובינתיים, בשוק ההנפקות
לאחר שבוע הנפקות עמוס במיוחד, בשבוע האחרון נרשמו רק מספר הנפקות קטנות יחסית. ביום חמישי האחרון הייתה אמורה להשלים חברת נאוויטס גיוס של כ-400 מיליון שקלים בריבית ששקפה תשואה של מעל ל-8%. מדובר בחברת גיוסי נפט המדורגת (A-) הנמצאת בבעלותו של גדעון תדמור יוצא קבוצת דלק.
מה צפוי?
בשבוע הקרוב צפויות הנפקות של חברות בעיקר מענפי הנדל"ן והליסינג. סך ההנפקות מתחילת השנה עומד על קרוב ל-40 מיליארד שקלים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:47 | 16.07.17
ניתוח מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן לחודש יוני הפתיע בירידה חדה של 0.7%. ממוצע תחזיות השוק עמד על ירידה של 0.2%. מדובר במדד השלילי הגבוה ביותר בשנים האחרונות.
ממה זה נבע?
את ירידות המחירים הובילו סעיפי הפירות והירקות הטריים, ההלבשה והמים, כאשר מרבית הסעיפים רושמים ירידות מחירים למעט סעיפים בודדים ובהם מחירי הדיור (שכ"ד) שעלו ב-0.2%.
האינפלציה חזרה לטריטוריה השלילית
האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים חזרה לטריטוריה השלילית עם ירידה של 0.2%. בניטרול מחירי הדיור ירד המדד ב- 12 החודשים האחרונים בשיעור חד של 0.9%. האינפלציה השלילית צפויה להיוותר לפחות עד תחילת שנת 2018. העלייה במחירי הדירות (שאינם נכללים במדד) ממשיכה להאט לקצב עלייה שנתי של 4.5%. מדד המחירים לצרכן נותר מתחילת השנה ללא שינוי ולא מן הנמנע כי גם שנת 2017 תסתיים באינפלציה אפסית ואולי אף שלילית זו השנה הרביעית ברציפות.
ממשיכים בהרחבה המוניטארית
שיעור המדד השלילי, ובעיקר העובדה כי מרבית הסעיפים רושמים ירידות מחירים, מלמדת כי בנק ישראל צפוי להמשיך בהרחבה המוניטארית עוד תקופה ארוכה וכי האפשרות של העלאת ריבית בטווח הנראה לעין יורדת מהפרק.
העובדה כי השקל ממשיך להיסחר ברמות שיא תוך שחלק מהשפעת התיסוף צפויה להשפיע בפיגור בחודשים הקרובים, מביאה למסקנה כי עדיין לא ניתן לראות באופק שינוי במדיניות המוניטארית המרחיבה מאוד של בנק ישראל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:11 | 11.07.17
תגובה להחלטת הריבית
החלטת הריבית של בנק ישראל אתמול הייתה צפויה בעיקרה ללא חדשות משמעותיות כאשר במרכז עמדה העלאת תחזית הצמיחה לשנת 2017 מ-2.8% ל-3.4%. אין מדובר בחדשה מרעישה כיוון ומדובר בהעלאה צפויה המתיישרת למעשה עם קונסנזוס השוק. ככלל, בנק ישראל מביע אופטימיות זהירה לגבי הפעילות במשק "הממשיכה לצמוח בקצב משביע רצון". גם לגבי שוק הדיור קובע בנק ישראל כי מכלול הנתונים בשוק מצביעים על כך שהשוק מתקרר.
מה הקשר לבנקים מרכזיים אחרים?
נקודה מעניינת נוספת שעלתה במסיבת העיתונאים של הנגידה לאחר ההודעה הייתה ההדגשה לגבי הדיפרנציאציה בין מדיניות בנק ישראל למדיניות בנקים מרכזיים אחרים בעולם. לפי בנק ישראל, גם אם בנקים מרכזיים נוספים יתחילו לצמצם את ההרחבה המוניטארית, בכוונת בנק ישראל להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, כל עוד לא תחזור האינפלציה אל תחום היעד. לפיכך, נראה כי ריבית בנק ישראל צפויה להיוותר על כנה עוד תקופה ארוכה.
בשורה התחתונה
בתרגום להשקעה בשוק האג"ח הממשלתיות נראה כי יש להעדיף השקעה באפיק השקלי הלא צמוד תוך התמקדות במח"מ החזקות של ארבע עד חמש שנים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:14 | 10.07.17
דו"ח התעסוקה בארה"ב
דו"ח התעסוקה לחודש יוני הציג שוב תמונה מעורבת לגבי שוק העבודה האמריקאי. בצד החיובי נרשם חודש נוסף של תוספת משרות נאה של מעל ל-200 אלף משרות, וגם עדכונים כלפי מעלה של נתוני חודשים קודמים. כמו כן, נרשמה עלייה קלה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה. במקביל חלה עלייה קלה בשיעור האבטלה לרמה של 4.4% ועלייה לרמה של 8.6% בשיעור האבטלה הכולל גם עובדים במשרות חלקיות ועובדים "מיואשים".
קצב עליית השכר לשעה - איטי
בצד השלילי קצב עליית השכר לשעה ממשיך להיות איטי כאשר השכר לשעה רושם עלייה שנתית של 2.5% בדומה לקצב העלייה בשנתיים האחרונות. העלייה הריאלית המתונה בשכר לשעה מלמדת על הפריון הנמוך של שוק העבודה בארה"ב כאשר למרות שיעור אבטלה נמוך מאוד ברמה היסטורית השכר מתקשה לעלות. הגידול המתון בפריון הוא אחד ממספר גורמים המצמצמים את שיעור הצמיחה הפוטנציאלי בארה"ב, ככל הנראה מתחת לרמה של 2% לשנה. גורם זה גם עלול להגביל את שיעור הגידול ברווחיות החברות בארה"ב.
ההשפעה על הריבית
נראה כי דו"ח התעסוקה הנוכחי לא צפוי לשנות מהותית את קצב העלאות הריבית בארה"ב ולכן תיתכן העלאת ריבית נוספת, שלישית במספר השנה, ככל הנראה לקראת סוף השנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:24 | 09.07.17
בנק ישראל רכש בחודש יוני 664 מיליון דולר מתוכם 140 מיליון דולר במסגרת תוכנית הרכישות לקיזוז השפעת הפקת הגז הטבעי. מדובר בקצב נמוך משמעותית ביחס לקצב הרכישות בחמשת החודשים הראשונים של השנה. ייתכן ולירידת קצב הרכישות בחודש יוני הייתה השפעה על התחזקות השקל שרשם במהלך החודש התחזקות של יותר מ-2% במסחר מול הדולר, זאת מעבר לחולשתו של הדולר בעולם. יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו לרמה של קרוב ל-109 מיליארד דולר נכון לסוף חודש יוני.
עליה ביחס יתרות המט"ח
על רקע ההאצה בקצב רכישות המט"ח של בנק ישראל מתחילת השנה חלה עלייה ביחס יתרות המט"ח לתוצר מרמה ממוצעת של כ-30% במהלך השנים האחרונות לרמה של כ-33.4% נכון לסוף חודש יוני. העלייה ביחס משקפת את המאמץ הרב שמשקיע בנק ישראל בניסיון למנוע את המשך תהליך התחזקות השקל.
לאן הולכים מפה?
על רקע הקושי של בנק ישראל למנוע את התחזקות השקל, נראה כי נדרשות פעולות נוספות לשם כך, לרבות צעדים פיסקאליים ומבניים שמטרתם שיפור הסביבה העסקית בישראל ושיפור רמת התחרותיות של היצואנים הישראליים, באפיקים אחרים מאשר אפיק שער החליפין.
התיסוף בשקל הואץ מתחילת השנה ולאור זאת, הוא הגיע לנקודת שיא כאשר הוא נסחר בשיא נומינלי מול סל המטבעות והוא קרוב לשיא הריאלי שנקבע במהלך שנת 2001.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:39 | 03.07.17
אג"ח קונצרניות - סיכום מחצית
מחצית הראשונה של השנה הניבה השקעה באפיק הקונצרני ביצועים גבוהים משמעותיים ביחס להשקעה באפיק הממשלתי. את התשואה הגבוהה ביותר הניבה השקעה במדד התל בונד תשואות שקלי שעלה במעל ל-4% מתחילת השנה. השקעה ממוצעת באפיק הקונצרני הניבה תשואה של כ-3% במחצית הראשונה של השנה, לעומת תשואה של פחות מאחוז באפיק הממשלתי.
היקף הגיוסים עולה
שוק ההנפקות רשם מחצית שנתית מואצת כאשר סך הגיוס עומד על קרוב ל-37 מיליארד שקלים. מדובר בקצב גיוס הקרוב לקצב הגיוס בשנת 2007 שהייתה שנת השיא בגיוסי אג"ח קונצרניות. הגיוסים הקונצרניים מתחילת השנה התאפיינו בירידה באיכות החברות המגייסות כאשר קרוב ל-20% מהגיוסים היו של חברות בדירוג קבוצת BBB ומטה.
עוד בלטה העלייה בחלקן של חברות נדל"ן מקומיות וזרות בסך הגיוס. חלקן של חברות הנדל"ן עומד על כ-47% מסך הגיוסים. בולטת העלייה בגיוסי חברות נדל"ן זרות שגייסו במחצית הראשונה של השנה כחמישה מיליארד שקלים לעומת גיוס של 3.7 מיליארד שקלים בשנת 2016 כולה. מגמות אלו נתמכו בהמשך מגמת הגיוסים בקרנות הנאמנות שהיוו את הרכיב העיקרי בביקוש לאג"ח קונצרניות מתחילת השנה. מגמה נוספת שבלטה בגיוסי חוב מתחילת השנה היא העלייה החדה יחסית בגיוס אג"ח צמוד דולר. למעשה, מדובר בשנה הראשונה מבין השנים האחרונות בהן חברות מגייסות אג"ח צמוד דולר בהיקפים משמעותיים. מתחילת השנה גייסו חברות אג"ח צמוד דולר בהיקף של קרוב לחמישה מיליארד שקלים, המהווה כ-13% מסך הגיוס הכללי.
תגובת בנק ישראל
למגמות בשוק החוב הקונצרני נדרש השבוע בנק ישראל בדו"ח החצי שנתי על היציבות הפיננסית במשק. בנק ישראל הצביע על הסיכונים בשוק וציין, בין היתר, כי "מרווחי התשואות של האג"ח התאגידיות המשיכו לרדת והגיעו לרמות שפל, על רקע הנזילות הגבוהה בשווקים והחיפוש אחר תשואה. כמו כן, חל גידול משמעותי בהיקף הנפקות האג"ח, וקרנות הנאמנות רשמו צבירות משמעותיות והגדילו את הנתח שהן מחזיקות בשוק החוב. מחיריהן הגבוהים של איגרות החוב התאגידיות מגדילים את חשיפתה של המערכת הפיננסית להיפוך מגמה שמלוּוה בירידת מחירים חדה. תרחיש שיביא להיפוך המגמה במחירי האג"ח התאגידיות יפחית גם את מחירי המניות".
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:57 | 02.07.17
שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שחלף בהשפעת מגמת עליית התשואות בעולם בדגש על התשואות הארוכות.
המסרים
בצורה אקראית ( או שלא..) בחרו השבוע נגידי הבנקים המרכזיים בעולם (בעיקר אירופה ובריטניה, אך גם ארצות הברית) לשלוח מסרים לשווקים לגבי המדיניות המוניטארית העתידית כאשר המסר היה פחות או יותר דומה לגבי הצורך להתחיל בנורמליזציה של המדיניות המוניטארית לאור ירידת הסיכון בגלישה לדפלציה ומיתון במרבית הכלכלות המובילות בעולם.
דראגי מפתיע
בעוד שדברי יו"ר הפד, ג'נט יילן, ממשיכים את הקו של ראשי הפד מהחודשים האחרונים, דברי יו"ר הבנק המרכזי, מריו דראגי, בנוגע לירידת סיכון הדפלציה בגוש האירו מעט הפתיעו את השווקים והביאו לעלייה חדה יחסית בשער האירו ולמגמה של עליית תשואות חדה יחסית בחלקים הארוכים של עקומי התשואה.
איך זה השפיע על השווקים?
כתוצאה מכך, גם בישראל נרשמה עליית תשואות בחלק הארוך של העקום השקלי הלא צמוד, אם כי מתונה ביחס לעולם.
את עליית התשואות הארוכות בעולם הובילו מדינות אירופה ובעיקר צרפת, גרמניה ובריטניה, שם התשואה ל- 10 שנים עלתה ביותר מ-20 נ"ב. עליית תשואות משמעותית נרשמה גם באוסטרליה ובניו זילנד. בארה"ב עליית התשואות הייתה מתונה יותר ובישראל נרשמה עליית תשואות נמוכה מאוד ביחס לעולם לאור היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל בשנה הקרובה (לפחות) על רקע המשך מגמת התחזקות השקל שנסחר השבוע לראשונה מאז אוגוסט 2014 מתחת לרמה של 3.5 לדולר.
בישראל האינפלציה צפויה לחזור ולרדת שוב בחודשים הקרובים, ולהמשיך ולנוע בשנה הקרובה מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. המדדים שנותרו עד סוף השנה צפויים במצטבר להיוותר ללא שינוי ואולי אף שליליים, אם כי עדין שנת 2017 צפויה להיות שנה בה האינפלציה תהיה חיובית לראשונה מזה שלוש שנים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:34 | 26.06.17
סיכום שבועי - אג"ח קונצרניות
שוק איגרות החוב הקונצרני התייצב בשבוע שעבר לאחר ירידות שערים במדדים המובילים בשבועות האחרונים. במדדי התל בונד צמודי המדד נרשמה ירידה ברמת המרווחים על רקע ירידות המחירים באפיק הממשלתי.
ההנפקות החדשות הסבו הפסדים
למרות ההתייצבות בשוק המשני, ההנפקות החדשות שהחלו להיסחר השבוע הסבו הפסדים למשתתפים. מדובר בעיקר בהנפקת חברת הנדל"ן האמריקאית אנקור שגייסה שתי סדרות חדשות (בסך של מעל ל-500 מיליון שקלים) שהניבו הפסדים משמעותיים למשתפים בהנפקה. ככלל, סקטור חברות הנדל"ן האמריקאיות מצוי לאחרונה תחת ביקורות רבות על איכות הגיוסים ובעיקר על הריבית הנמוכה יחסית בהן מגייסות חברות אלו ביחס לריבית האלטרנטיבית המשולמת בארצות הברית על הנפקות מסוג זה שבדרך כלל אינן כוללות כל בטוחות למעט קובננטים פיננסיים.
סיכון
יחד עם זאת, הסיכון המשמעותי בשוק החוב הקונצרני ממשיך להיות הריכוזיות הגבוהה הנמשכת ובאה לידי ביטוי בגידול ההחזקות של קרנות הנאמנות לעומת כמעט קיפאון אצל שאר המשקיעים המוסדיים. החל מתחילת שנת 2012 עלו ההחזקות של איגרות חוב קונצרניות המצויות בידי קרנות הנאמנות מכ– 40 מיליארד שקלים ליותר מ-80 מיליארד שקלים נכון לסוף חודש אפריל השנה. לשם השוואה, סך הגידול בהחזקות הקונצרניות אצל יתר המשקיעים המוסדיים הסתכם בתקופה זו במעט יותר מ-10 מיליארד שקלים, בעיקר בעקבות עלייה בהחזקות קרנות ההשתלמות ופוליסות הביטוח המשתתפות ברווחים. בקופות הגמל וקרנות הפנסיה חלה ירידה בהחזקת איגרות חוב קונצרניות.
החשש: שינוי מגמה
ריכוזיות זו בקרנות הנאמנות ממחישה את הסיכון הגבוה הטמון היום בהשקעה בשוק הקונצרני, ובעיקר בכל הקשור לחברות מדרוג בינוני – נמוך שמוחזקות במסורה על ידי המשקיעים המוסדיים האחרים. שינוי מגמה ופדיונות בקרנות הנאמנות עלולים לחשוף את המחזיקים באג"ח קונצרניות לאפשרות להפסדים לא נמוכים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:49 | 25.06.17
מבט שבועי - אג"ח ממשלתיות
שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שחלף תוך המשך המגמה של השבועות האחרונים, קרי ביצועים עודפים של האפיק השקלי הלא צמוד.
בעוד שהשקלים הלא צמודים נסחרו ביציבות יחסית תוך תנודתיות נמוכה, בצמודי המדד נרשמה עליית תשואות חדה יחסית (כאשר בחלק הקצר של העקום בעיקר מדובר בעלייה טכנית על רקע פרסום המדד) וירידות שערים בעיקר בחלק הבינוני - ארוך של העקום.
ירידת ציפיות האינפלציה
כתוצאה מכך, נמשכה מגמת ירידת הציפיות האינפלציוניות לאורך כל העקום. למרות שמדד המחירים לחודש מאי היה בחלק העליון של תחזיות השוק, הרי עיקר העלייה יוחסה לגורמים עונתיים כגון סעיף ההלבשה, בעוד אינפלציית הליבה דווקא נחלשת, דבר שבא לידי ביטוי בעיקר בהמשך התמתנות עליית סעיף הדיור המתבסס על מחירי השכר דירה.
ובינתיים, בארצות הברית
העלאת ריבית הפד בשבוע שעבר והנימה ה"ניצית" יחסית של ההודעה לא תורגמה בשוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב לעליית תשואות. השוק ממשיך לגלם העלאת ריבית אחת בלבד לכל היותר במהלך השנה הקרובה כאשר התשואה ל-10 שנים נמוכה מרמתה טרום תחילת תהליך העלאת ריבית הפד בדצמבר 2015.
החשש בארה"ב לאחר הבחירות מפני צמיחה מהירה שתלווה בגרעון תקציבי והתפרצות אינפלציונית נמוג כמעט לחלוטין, וניתן לראות זאת בירידת תלילות העקום בטווח של חמש – 30 שנה. תלילות זו בעצם מלמדת על העלייה בתיאבון הסיכון של המשקיעים בכל הקשור לאחזקת מח"מ ארוך הנשענת על חוסר חשש מאינפלציה ו/או גרעון.
אסטרטגיה זו עלולה להתברר כמסוכנת בעיקר במידה ונראה עלייה בסביבת האינפלציה או אם הפד אכן יתחיל במהלך מכירת הנכסים שצבר בתוכניות ההרחבה הכמותיות במהלך השנים האחרונות. ככלל, ירידת התשואות הארוכות בארה"ב מלמדת על ציפיות השוק למהלך העלאת ריבית מוגבל של הפד.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:12 | 19.06.17
סיכום שבועי – אג"ח קונצרניות
שוק איגרות החוב הקונצרניות נסחר בשבוע שחלף תוך ירידות שערים במרבית המדדים המובילים. למעשה, ירידות שערים נרשמו בכל המדדים למעט מדד התל בונד בריבית משתנה.
המרווחים
מרווחי מדדי התל בונד המובילים שינו מגמה בשבועיים האחרונים וניכרת עלייה מחודשת ברמת המרווחים לאחר תקופה של יותר משנתיים בה נרשמה ירידה ברמת המרווחים. עליית המרווחים ניכרת בעיקר במדד התל בונד השקלי ומדד התל בונד 40.
הפסדים למשתתפים בהנפקות
סימן נוסף לחולשה בשוק האג"ח הקונצרניות ניתן לראות בהפסדים שנרשמו בשבוע שעבר למשתתפים בהנפקות, גם בהתחשב בעמלה הניתנת למשקיעים מוסדיים. הפסדים למשתתפים בהנפקות היו נדירים מאוד בחודשים האחרונים על רקע הגאות הגדולה ששררה בשוק האג"ח הקונצרניות. למרות הירידה של השבועיים האחרונים עדיין מוקדם לקבוע האם השוק משנה מגמה, אם כי לאור רמת המרווחים הנמוכה אליה הגענו, בהחלט תיתכן המשך מגמה זו, בעיקר בכל הקשור לאיגרות החוב בדירוגים בינוניים – נמוכים.
_______________________________
10:30 | 18.06.17
אג"ח ממשלתיות - סיכום שבועי
שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי נסחר השבוע במגמה של יציבות, כאשר בדומה למגמה בעולם נרשמה נטייה לירידה בציפיות האינפלציה לאורך כל העקום.
למעשה, לאורך העקום השקלי הלא צמוד נרשמה ירידת תשואות קלה לעומת יציבות יחסית לאורך העקום צמוד המדד, למעט בסדרה הקצרה ממצמ 418 בה נרשמה עליית תשואות.
ריבית הפד ואנחנו
העלאת ריבית הפד שהייתה צפויה וגלומה בתשואות השוק התקבלה באדישות יחסית על ידי שוקי האג"ח הממשלתיות בעולם ובארץ. פרוטוקול החלטת הריבית האחרונה של בנק ישראל חשף כי נמשכת העלייה ההדרגתית בסביבת האינפלציה וקצב צמיחת המשק בניכוי אירועים חד פעמיים די יציב.
מה הלאה?
המשך מגמת התחזקות השקל וההתקררות הנמשכת בשוק הדיור צפויים לסייע לבנק ישראל לשמור על הריבית ברמת השפל לאורך החודשים הקרובים לפחות, למרות המשך מהלך העלאת ריבית הפד. לפתיחת פערי ריבית שליליים בין ריבית בנק ישראל לריבית הפד בארה"ב בשלב זה אין השפעה על המסחר בשקל – דולר ולפיכך בנק ישראל צפוי להמתין ולאפשר פתיחת פער שלילי גדול עוד יותר.
_______________________________
15:40 | 15.06.17
ריבית הפד - תגובה
כצפוי, העלה אתמול הפד את הריבית ב-25 נ"ב נוספות, זו הפעם השנייה מתחילת השנה. העלאת הריבית לא הפתיעה את השווקים כיוון שהיא הייתה גלומה במלואה בציפיות. לפיכך, תנודתיות נמוכה יחסית נרשמה בשווקים הפיננסיים ובמסחר בדולר בעולם.
העלאת הריבית באה דווקא על רקע מספר נתוני מקרו פושרים שהתפרסמו לאחרונה, ובעיקר ירידת סביבת האינפלציה והצמיחה המתונה ברבעון הראשון של השנה.
מסיבת העיתונאים
דברי יו"ר הפד במסיבת העיתונאים לאחר ההחלטה די התעלמו מהנתונים האחרונים, ולראייה חברי הפד צופים העלאת ריבית נוספת עוד השנה וקצב דומה של העלאות ריבית בשנת 2018. השווקים לפי שעה קצת יותר מודאגים מנתוני המקרו האחרונים, ולכן העלאת ריבית נוספת שלישית במספר השנה מגולמת רק בחלקה.
נקודה נוספת שעמדה במוקד ההחלטה הייתה התייחסות הפד לאופן הירידה במאזן הפד מהנכסים שנקנו במסגרת תכניות ההרחבה הכמותיות לאחר המשבר. הפד אכן רואה בטווח הקרוב התחלה של תהליך של ירידה בהחזקת הנכסים כחלק מתהליך נורמליזציה של המדיניות המוניטארית, אולם עדיין הוא לא נתן התייחסות פרטנית לעיתוי וקצב הירידה.
ומה אצלנו?
כרגיל במסחר במט"ח מתעלם השקל מהעלאת הריבית הדולרית וממשיך להתחזק למגינת ליבו של בנק ישראל. עד מתי? שאלת מיליון הדולר או 107 מיליארד הדולר - יתרות המט"ח של בנק ישראל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:59 | 12.06.17
רכישות המט"ח של בנק ישראל
בנק ישראל המשיך בחודש מאי את קצב רכישות המט"ח המואץ, קצב שעלה משמעותית מתחילת השנה. בחודש מאי לבדו רכש בנק ישראל כ-1.3 מיליארד דולר, והשלים רכישה של יותר מחמישה מיליארד דולר מתחילת השנה הנוכחית. לשם השוואה, בכל שנת 2016 רכש בנק ישראל פחות משישה מיליארד דולר. למעשה, קצב רכישות המט"ח מתחילת השנה כמעט הוכפל ביחס לקצב הרכישות בשנים האחרונות.
תגובת השקל
למרות העלייה בקצב רכישת המט"ח ועליית יתרות המט"ח לרמה של מעל ל-107 מיליארד דולר, המשיך השקל בהתחזקותו מול הדולר כאשר מתחילת השנה רשם השקל התחזקות של 8% מול הדולר וכ-5% מול סל המטבעות הנומינלי.
האם זה עדיין אפקטיבי?
למעשה, למרות ההתערבות של בנק ישראל, התגברה מגמת ההתחזקות של השקל מול הדולר, מה שמעמיד בסימן שאלה גדול את אפקטיביות מדיניות ההתערבות של בנק ישראל בשוק המט"ח. לכן, נדרשת מדיניות ממשלתית שתקל על הסקטור העסקי הישראלי באמצעים פיסקליים ואחרים, ואין להטיל את מלוא הנטל של ההתמודדות עם המצב על בנק ישראל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:53 | 11.06.17
סיכום שבועי - אג"ח ממשלתיות
שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי נסחר בשבוע שחלף במגמה שלילית. בלטו ירידות שערים בצמודי המדד לטווח של 5 - 10 שנים.
השקלים הלא צמודים נטו לירידות שערים קלות בלבד תוך שתלילות העקום נותרת בסיכום שבועי כמעט ללא שינוי. המגמה השלילית בצמודי המדד נרשמה על רקע המשך מגמת התחזקות השקל מול הדולר (ומול סל המטבעות) והמשך הירידה במחירי הנפט בעולם.
ציפיות האינפלציה
על פי ציפיות האינפלציה הנגזרות משוק האג"ח הממשלתיות המקומי סביבת האינפלציה בישראל צפויה להמשיך ולנוע מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים במהלך השנתיים – שלוש הקרובות לפחות.
בשורה התחתונה
לאור המשך מגמת התחזקות השקל, ציפיות האינפלציה הנמוכות והציפייה לתוואי העלאות ריבית מתון מאוד בארה"ב, נראה שריבית בנק ישראל צפויה להיוותר ברמת השפל עוד תקופה ארוכה נוספת. תוצאות הבחירות בבריטניה שהביאו לצמצום כוחה של ראשת הממשלה המכהנת, תרזה מיי, מגדילים את רמת האי וודאות הפוליטית בעולם, הצפויה לסייע לסביבת התשואות בעולם להיוותר נמוכה יחסית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:07 | 08.06.17
שוק הנפקות האג"ח הקונצרניות ממשיך להתאפיין בפעילות מואצת. מתחילת השנה גייסו חברות כ - 34 מיליארד שקלים, קצב גיוס שנתי כמותו לא נראה מאז שנת 2007.
המשך מגמת ירידת המרווחים
מצד ההיצע קצב הגיוס הגבוה נרשם על רקע המשך מגמת ירידת המרווחים ביחס לאג"ח ממשלתית מקבילה, דבר המעלה את האטרקטיביות של הגיוס לחברות בגלל רמות ריבית נמוכות במיוחד.
מצד הביקוש, ההאצה בגיוסי בקרנות הנאמנות המשקיעות באג"ח קונצרניות, מתחילת השנה מביאה לעלייה חדה בביקושים להנפקות החדשות.
החברות הבולטות
מבין החברות המגייסות בולטת העלייה החדה בחלקן של חברות נדל"ן, הן מקומיות והן זרות, בסך הגיוס. מתחילת השנה עלה חלקן לקרוב ל- 50% מסך הגיוס, כאשר לשם השוואה בשנים 2015/16 עמד חלקן של חברות אלו על כ-30 – 35 אחוז לכל היותר. העלייה בחלקן של חברות הנדל"ן נובעת במידה רבה מהצטרפות של עוד ועוד חברות נדל"ן זרות, בעיקר מארה"ב, לחגיגת הגיוסים המקומית. חברות אלו מגייסות בדרך כלל ללא בטחונות בריביות הנמוכות משמעותית מהריביות בהן היו מגייסות במדינות האם שלהן.
הנהירה של חברות זרות לגיוסים בשוק המקומי מעצימה את תמרור האזהרה לגבי הסיכון הגלום כיום בהשקעה בשוק האג"ח הקונצרניות המקומיות, בדגש על חברות ברמות דירוג נמוכות יחסית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:47 | 05.06.17
חודש מאי היה חודש חזק נוסף בו הציבור המשיך והזרים ביקושים לקרנות הנאמנות המתמחות באג"ח כללי ומניות.
הגיוסים
קרנות האג"ח הכללי גייסו יותר משני מיליארד שקלים במהלך חודש מאי, ואילו קרנות הנאמנות המנייתיות גייסו יותר ממיליארד שקלים במהלך החודש. גם לקרנות הנאמנות המשקיעות רק באג"ח חברות נרשם גיוס של כ-600 מיליון שקלים החודש.
אשר לנתונים מתחילת השנה, הרי שגם שם האופטימיות ניכרת: קרנות האג"ח הכלליות גייסו מתחילת השנה כ- 10 מיליארד שקלים, הקרנות המנייתיות כארבעה מיליארד שקלים ואילו קרנות אג"ח חברות גייסו כשלושה מיליארד שקלים.
מאיפה מגיע הכסף?
מרבית הכסף זרם לקרנות אלו מפדיונות בקרנות הכספיות, שקליות ואג"ח מדינה לסוגיו. תנועה זו בקרנות הנאמנות מלמדת יותר מכל על העלייה בתיאבון הסיכון של הציבור שממשיכה לבוא לידי ביטוי בזרימת כספים לנכסי סיכון דוגמת מניות ואג"ח קונצרניות, על רקע היוותרות ריבית בנק ישראל ברמה אפסית ועל רקע התשואות הנמוכות באפיק הממשלתי. מעבר זה הביא לירידה חדה במרווחים בהם נסחרות איגרות החוב הקונצרניות, ובעיקר של השייכות לרמות דירוג נמוכות, מה שממחיש את רמת הסיכון הגבוהה באפיק זה.
בשורה התחתונה
אנו מעדיפים הקטנה הדרגתית של החשיפה לאפיק הקונצרני בדגש על חברות בדירוג בינוני – נמוך. מומלצת השקעה במח"מ של כשלוש שנים והשקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים.
למשקיעים במדדים מומלצת להערכתנו השקעה במדד התל בונד השקלי הנסחר במרווח הגבוה מבין מדדי התל בונד בעלי דירוג גבוה. מדד התל בונד 40 הוא הפחות מומלץ להשקעה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:42 | 04.06.17
היום שאחרי הודעת הריבית
בנק ישראל הותיר בשבוע שעבר את הריבית ללא שינוי, כפי שהוא עושה מאז חודש מארס 2015. החלטת הריבית תקפה עד ל-10 ביולי 2017.
הפעילות במשק התייצבה
הודעת הריבית הייתה דלה בחדשות. מעיקרי ההודעה עולה כי הפעילות במשק די התייצבה בששת הרבעונים האחרונים (בניכוי פעילות ייבוא כל רכב) כפי שעולה גם מהמשך העלייה במדד המשולב שפורסם. סביבת האינפלציה נמצאת במגמת עלייה וחזרה לטריטוריה החיובית אך עדיין נמצאת מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים, בין היתר בגלל המשך מגמת התחזקות השקל ששוב קרוב לרמות שיא נומינליות מול סל המטבעות. השקל מזה כשלושה חודשים שומר על יציבות במסחר מול סל המטבעות, סביב רמות השיא הנומינליות.
גורם נוסף הממשיך לתמוך לפי שעה בשמירה על הריבית ברמה הנוכחית הינו ההתמתנות בביקוש לדירות בעיקר על רקע יציאת משקיעים מהשוק וכן העלייה בריבית המשכנתאות בשנתיים האחרונות.
מה הלאה?
נראה כי לפנינו עוד מספר לא מבוטל של החלטות ריבית בהן תיוותר הריבית ללא שינוי. נראה כי בנק ישראל ימתין לפתיחת פערי ריבית משמעותיים מול ריבית הפד, כאשר תנאי הכרחי נוסף להעלאת ריבית יהיה התבססות סביבת האינפלציה בתוך היעד, תנאים שלא צפויים להערכתנו להתקיים לפני אמצע שנת 2018 לכל המוקדם.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:30 | 29.05.17
השקעות זרים במשק
ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים ("FDI") הסתכמו ברביע הראשון של השנה בכ-1.6 מיליארד דולר (נתונים חלקיים אשר אינם כוללים השקעות שלא דרך המערכת הבנקאית), כך עולה מנתונים שפורסמו על ידי בנק ישראל. נתון זה, משקף אמנם קצב השקעה שנתי מתון יותר בהשוואה לשנים קודמות, אולם יש לציין שמדובר בנתונים ראשוניים וחלקיים בלבד. במקביל, היקף ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל הסתכם בכ-0.4 מיליארד דולר. לאור זאת, חלה עלייה בהשקעות הישירות הנכנסות נטו (ההשקעות הנכנסות לישראל בניכוי השקעות ישירות של ישראליים בחו"ל) ברביע הראשון של 2017.
תושבי ישראל חזרו להשקיע בחו"ל
באשר להשקעות הפיננסיות, נציין כי תושבי ישראל חזרו להשקיע בחו"ל מתחילת השנה לאחר השקעה בהיקף מתון בשנה שעברה. ברביע הראשון של השנה היקף ההשקעות הפיננסיות של ישראלים בחו"ל עמד על 2.8 מיליארד דולר, זאת לעומת השקעה בסך 1.6 מיליארד דולר בשנת 2016 כולה, כך שיתכן שהיקף ההשקעה השנה יחזור לרמתו בשנים 2014 – 2015. באותה תקופה, חלה עלייה גם בהשקעות הפיננסיות של תושבי חו"ל בישראל, זאת בעיקר בשל היקף השקעה גבוה באופן חריג בחודש ינואר השנה על רקע הנפקה של שתי סדרות אג"ח ממשלתיות הנסחרות בחו"ל.
ומה הקשר לחוסנו של השקל?
במבט כולל, המאזן נטו של ההשקעות הישירות (ההפרש בין השקעות ישירות נכנסות ויוצאות) מצוי בעודף מתחילת השנה, התפתחות אשר תומכת בחוסנו של השקל. במקביל, העלייה בהשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל אינה צפויה להשפיע באופן משמעותי על השקל, שכן השקעה זו מגודרת בחלקה, בעיקר על-ידי המשקיעים המוסדיים, כך ששיעור החשיפה שלהם למט"ח נותר יציב, בדרך כלל.
התפתחויות אלו, כמו גם הערכותינו כי העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים יישמר גם בשנים הבאות על רקע עודף מתמשך בחשבון השירותים של ישראל, לצד הסביבה הפיסיקאלית היציבה, מהווים גורמים בסיסיים שממשיכים לתמוך בעוצמתו של השקל מול סל המטבעות המצוי כיום בנקודת שפל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:11 | 28.05.17
שוק האג"ח הממשלתיות - סיכום שבועי
שוק איגרות החוב הממשלתי המקומי נסחר בשבוע שחלף במגמה מעורבת, כאשר ירידת תשואות קלה נרשמה לאורך העקום השקלי הלא צמוד תוך עליות מחירים קלות, לעומת מגמה הפוכה בצמודי המדד, קרי עליית תשואות קלה תוך ירידות מחירים מינוריות לאורך כל העקום.
היציבות בריבית בנק ישראל
היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל בתקופה הקרובה הביאה בחודשיים האחרונים לירידת תשואות בשוק האג"ח הממשלתיות המקומי, במקביל לירידת התשואות בעולם על רקע חשש מקשיים של הנשיא טראמפ להעביר את הרפורמות עליהן דיבר במהלך קמפיין הבחירות. ותוצאה מכך, ההערכות הן כי הפד ידבוק בתוואי העלאות ריבית מתון, בין היתר על רקע המשך קיומה של סביבת אינפלציה הנעה סביב היעד בארה"ב (2%) לצד רמת צמיחה המתקשה לעלות משמעותית מעל לרמת 2%.
בדרך להחלטת ריבית שלא תשנה הרבה
השבוע צפוי בנק ישראל לפרסם את החלטת הריבית שתהיה בתוקף עד ל-10 ביולי. מדובר בהחלטת ריבית שלא צפויה להוסיף מידע מהותי, ובעצם מדובר בהחלטה הצפויה להאריך בחודש וחצי נוספים את פרק הזמן בו שומר בנק ישראל על הריבית ברמת השפל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:31 | 22.05.17
ירידות שערים בשוק הקונצרני
ירידות השערים בשוקי המניות בעולם וחזרת החשש של משקיעים, הביאו לביצועי חסר בשוק החוב הקונצרני בשבוע שעבר, בעיקר ביחס לביצועי איגרות החוב הממשלתיות. עיקר ירידות השערים נרשמו באיגרות החוב בדירוגים בינוניים – נמוכים ובאו לידי ביטוי בירידות מחירים של מדדי התל בונד תשואות ותל בונד תשואות שקלי, אשר הובילו את עליות המחירים בשנה האחרונה. איגרות החוב בדירוגים גבוהים נטו דווקא לעליות שערים קלות בהתאם למגמת עליות השערים בשוק איגרות החוב הממשלתיות.
האטה בשוק הראשוני
בשוק הראשוני מורגשת האטה בקצב הגיוס - האטה שהחלה בחודש אפריל ומתחזקת במהלך חודש מאי. אם במהלך הרבעון הראשון גייסו חברות בממוצע כשמונה מיליארד שקלים לחודש, קצב הגיוס ירד משמעותית בחודש אפריל, ובעיקר בחודש מאי בו גייסו עד כה חברות פחות משלושה מיליארד שקלים. למעשה, עד כה חודש מאי מסתמן כאחד החודשים החלשים מבחינת גיוסים במהלך השנה האחרונה.
איפה הסיכון?
ירידות השערים המחישו את הסיכון הגלום כיום בהשקעה בקבוצות הדירוג הבינוניות – נמוכות, ובעיקר בתרחיש בו יעברו קרנות הנאמנות למצב של פדיונות. לפיכך, אנו ממשיכים להמליץ על אי הגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני וכן מעבר להשקעה בעיקר בקבוצות דירוג גבוהות יחסית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:03 | 21.05.17
טראמפ והתיקון החד בשווקים
ההסתבכויות הפוליטיות של נשיא ארה"ב והחשש מחוסר יכולתו להעביר את הרפורמות שליוו את קמפיין הבחירות שלו, הביאו בשבוע שחלף לתיקון חד וחזרה של משקיעים לנכסי Safe Haven.
הפחד ותשואות האג"ח
בהתאם, הפחד שב וחזר לקנן אצל המשקיעים בעולם. כתוצאה מכך ירדו חדות תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב. שער הדולר בעולם שב וחזר לרמתו טרם הבחירות בחודש נובמבר.
במקביל, ירדו מאוד הציפיות להעלאת ריבית שלישית בארה"ב השנה, מעבר להעלאת ריבית נוספת בחודש יוני הקרוב. ירידת הציפיות בארה"ב לצד מדד אפריל שהיה בטווח הנמוך של התחזיות הביאו לירידת תשואות חדה יחסית בחלק הקצר של העקום השקלי המקומי ובעיקר בטווחים של 2 – 5 שנים. כתוצאה מכך, תלילות העקום בטווח של 2 - 5 שנים ירדה לעומת יציבות ואף עלייה קלה בתלילות בטווח של 5 – 10 שנים.
איפה להשקיע?
להערכתנו, למרות היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל, תלילות העקום בטווחים של 2 – 5 שנים נמוכה מאוד ולכן אנו מעריכים שקיימת כדאיות לרכישת איגרות החוב לטווחים של שבע שנים ומעלה, בשילוב החזקת מזומן ו/או מק"מ על חשבון החזקת איגרות החוב לטווחים של 2 – 5 שנים בעיקר.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:56 | 16.05.17
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום (ג׳) כי הצמיחה ברבעון הראשון של השנה עמדה על 1.4% בלבד. מדובר במספר נמוך משמעותית מהתחזיות שעמדו על צמיחה של כ-3.5% בקירוב. מעבר לעובדה שמדובר בקריאה הראשונה העשויה להשתנות משמעותית בקריאות הבאות, צלילה אל המספרים מלמדת על מציאות שונה.
למרות הכל, המשך התרחבות בפעילות
בנטרול סעיף מיסים על מוצרי ייבוא, שם באה לידי ביטוי העלייה החדה בסוף שנת 2016 בכל הקשור לרכישת כלי רכב, הצמיחה ברבעון הראשון עמדה על 3.3%, מספר הקרוב בהרבה לתחזיות. גם סעיפי הצריכה השוטפת לנפש וצריכת מוצרי בניי קיימא למחצה מלמדים על המשך ההתרחבות בפעילות.
נקודה נוספת לאופטימיות הינה סעיף הייצוא שהמשיך לגדול גם ברבעון הראשון של השנה.
הצמיחה במחצית השנייה של 2016 הייתה חריגה כלפי מעלה בעיקר בגלל ייבוא מואץ של כלי רכב והשקעות חד פעמיות של חברת אינטל בהקמת מפעל חדש.
בשורה התחתונה
מספרי הצמיחה לרבעון הראשון מאוששים את מה שחשבנו כי קצב הצמיחה השנה יהיה מעט נמוך יותר, אולם הקריאה הראשונה לצמיחת התוצר מוטה כלפי מטה ואינה מלמדת על קצב ההתרחבות האמיתי במשק שבסופו של דבר צפוי להתייצב סביב צמיחה של כ-3.5% לשנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:25 | 16.05.17
ניתוח מדד המחירים לצרכן
מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל עלה ב-0.2% והיה בטווח הנמוך של התחזיות.
המדד הושפע בעיקר מעליות מחירים עונתיות של סעיפי הנסיעות לחו"ל, הפירות הטריים וההלבשה וההנעלה.
ירידה קלה בשכר דירה
סעיף הדיור (מחירי השכר דירה) דווקא רשם ירידה קלה.
מחירי הדירות (שאינן נכללים במדד) רשמו ירידה של 0.5% ובכך נרשם חודש נוסף של האטה בקצב עליית המחירים השנתי.
ככלל, נראה כי שוק הדיור מתקרר בחודשים האחרונים, בין היתר על רקע הירידה המתמשכת בביקוש לדירות.
עם זאת, לא היינו מציעים לצאת בחגיגות מוקדמות ועדיף להמתין ולראות האם השוק אכן שינה כיוון לאחר כמעט עשור רצוף של עליות מחירים.
האינפלציה
מדד אפריל הוכיח שוב כי סביבת האינפלציה בישראל יצאה מהטריטוריה השלילית לאחר קרוב לשלוש שנים. עם זאת, סביבת האינפלציה בחודשים הקרובים עדיין צפויה להיות נמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל, קרי מתחת ל-1%.
סביבת האינפלציה הנמוכה בשילוב המשך מגמת התחזקות השקל צפויים להותיר את ריבית בנק ישראל ללא שינוי עוד חודשים רבים, ככל הנראה אל תוך שנת 2018.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:48 | 15.05.17
בנק ישראל נגד התחזקות השקל
בשליש הראשון של השנה עלה בנק ישראל מדרגה ורכש קרוב לארבעה מיליארד דולר בניסיון למנוע את המשך התחזקות השקל. מדובר בקצב רכישות גבוה משמעותית מקצב הרכישות בשנים 2013 עד 2016. רק חלק קטן מהרכישות יוחס לקיזוז השפעת הפקת הגז הטבעי. וכך, יתרות המט"ח של בנק ישראל רשמו שיא חדש ונכון לסוף חודש אפריל עומדות על כ- 105 מיליארד דולר.
צפי להמשך הרכישות
נראה כי בשנה הקרובה צפוי בנק ישראל להמשיך עם קצב רכישות גבוה יחסית על רקע העובדה כי מוצו כל הכלים המוניטאריים האחרים, ובעיקר השימוש בכלי הריבית. מנגד, הכוחות הפועלים להתחזקות השקל נמשכים ובהיבטים מסוימים אף התגברו מתחילת השנה על רקע הירידה, לדוגמה, בגרעון חשבון הסחורות. בנק ישראל יקווה בעיקר להמשך העלאת ריבית הפד וכן לתחילת תהליך הידוק מוניטארי כזה או אחר בגוש האירו במהלך שנת 2018.
יציבות בריבית בנק ישראל
על רקע התנאים הנוכחיים, נראה כי היציבות בריבית בנק ישראל תימשך עוד תקופה די ארוכה למרות הציפייה לעוד שתי העלאות ריבית על ידי הפד עד סוף השנה. למעשה, פתיחת פער הריביות הקצר הוא בהחלט אינטרס של בנק ישראל על מנת להקל במעט בניסיון למנוע התחזקות נוספת של השקל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:01 | 14.05.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
איגרות החוב הממשלתיות המקומיות נסחרו בשבוע שחלף במגמה חיובית בהובלת עליות שערים בצמודי המדד לטווח הבינוני. ככלל, המגמה הבולטת במסחר הייתה המשך העלייה בציפיות האינפלציה לטווח הקצר - בינוני, קרוב לרמות שיא של השנה האחרונה. תשואות איגרות החוב צמודות המדד לטווח של עד שש שנים חזרו כולן להיסחר בטריטוריה השלילית.
צפי לעלייה של 0.3% במדד
מחר (יום ב') יתפרסם מדד המחירים לצרכן לחודש אפריל הצפוי לעלות ב- 0.3% על פי ממוצע תחזיות השוק. תשואות השקלים הלא צמודים ירדו קלות כמעט לאורך כל העקום דווקא בניגוד למגמת עליית התשואות במרבית שוקי החוב הממשלתיים בארה"ב ובאירופה. כתוצאה מכך, המשיכו פערי התשואה השליליים בין איגרת ממשלת ישראל לאיגרת ממשלת ארה"ב לשוב ולהתרחב לרמות גבוהות יחסית של כ-100 נ"ב בטווח של שנתיים וכ-50 נ"ב בטווח של חמש שנים.
מחזורי מסחר נמוכים
בהקשר לכך, נציין כי מחזורי המסחר ממשיכים להיות נמוכים יחסית למחזורי המסחר בחודשים הראשונים של השנה. במהלך חודש אפריל, ירד המחזור היומי הממוצע באיגרות החוב הממשלתיות בקרוב ל-25% ביחס למחזור היומי הממוצע ברבעון הראשון של השנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:00 | 08.05.17
גיוסים של 28 מיליארד שקלים בשליש הראשון של 2017 מביאים לקצב הגיוס השנתי הגבוה ביותר מאז ומעולם
אג"ח קונצרניות – סיכום הנפקות
השליש הראשון של שנת 2017 הסתיים עם גיוסים בהיקף של כ-28 מיליארד שקלים בשוק הראשוני. מדובר בקצב גיוס שנתי העולה על 80 מיליארד שקלים – קצב הגיוס הגבוה ביותר מאז ומעולם.
עיקר הפעילות – בשלושת החודשים הראשונים של השנה
קצב הגיוס הגבוה מיוחס בעיקר לפעילות בשלושת החודשים הראשונים של השנה, כאשר בחודש אפריל, חופשת חג הפסח הביאה לכך שהסכום שגויס עמד על ארבעה מיליארד שקלים בלבד.
העלייה בתאבון לסיכון
המסחר בשוק איגרות החוב הקונצרניות ממשיך להיות מושפע בעיקר מהמשך העלייה בתיאבון הסיכון של המשקיעים והמעבר להשקעה בנכסי סיכון כגון מניות ואג"ח קונצרניות, הבא לידי ביטוי בגיוסים בקרנות הנאמנות (כשבעה מיליארד שקלים במהלך הרבעון הראשון של שנת 2017) המשקיעות בנכסי סיכון ופדיונות בקרנות הנאמנות הסולידיות המשקיעות באג"ח מדינה וקרנות כספיות.
בשורה התחתונה
להערכתנו, הנתונים לא תומכים בהגדלת החשיפה לאפיק הקונצרני. מומלצת החזקת מח"מ קצר יחסית של כשלוש שנים. איגרות חוב בדירוג גבוה מאוד מומלצות להחזקה גם במח"מ ארוך יותר.
בנוסף, להערכתנו, קיימת עדיפות לסקטורים בעלי אופי פעילות מקומי שאינם צפויים להיפגע מהמשך מגמת התחזקות השקל ומומלצת רכישה דרך הנפקות לאור המרווחים העודפים על פני מרווחי השוק.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:15 | 07.05.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
שוק איגרות החוב הממשלתי המקומי נסחר בשבוע שחלף בתנודתיות נמוכה יחסית, כאשר עליית תשואות נרשמה לאורך העקום צמוד המדד לעומת יציבות יחסית באיגרות החוב השקליות הלא צמודות.
ירידות בצמודים
צמודי המדד רשמו ירידות שערים, ובעיקר בטווחים הארוכים, לאחר תקופה בה רשמו ביצועים עודפים משמעותיים על פני השקלים הלא צמודים, ובעיקר מאז פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מארס.
מחזורי מסחר נמוכים
ככלל, שבוע המסחר הקצר התאפיין במחזורי מסחר נמוכים מאוד ביחס לממוצע היומי מתחילת השנה. המחזור היומי הממוצע השבוע במסחר בשוק האג"ח הממשלתיות היה נמוך ביותר מ-40% מהמחזור היומי הממוצע מתחילת השנה.
ובעולם...
גם במסחר בשוקי האג"ח הממשלתיות בעולם נרשמה בשבוע שעבר תנודתיות נמוכה יחסית תוך נטייה לעליית תשואות קלה בחלקים הארוכים של העקומים. הפד הותיר כצפוי את הריבית ללא שינוי, כאשר הודעת הריבית, שהייתה דלה יחסית בנתונים חדשים, חיזקה את ציפיות השוק להעלאת ריבית נוספת, ככל הנראה, בהודעת הריבית הבאה באמצע חודש יוני.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:33 | 01.05.17
הסקרים שומרים על אופטימיות
אם לשפוט על פי סקרים שונים, נראה שהמשק במצב בכלל לא רע. כך למשל, מנתוני סקר הערכת מגמות בעסקים עולה כי מספר המנהלים שדיווחו על הטבה בפעילות היה גבוה יותר מאלו שדיווחו על הרעה, ומאזן הפעילות הכוללת עמד בחודש מרץ על 20%. מדובר אמנם בירידה קלה בהשוואה לחודש הקודם (21.3% בפברואר), אולם בהשוואה לחודש המקביל אשתקד וכן בהשוואה לחודש דצמבר 2016, נרשמה עלייה.
יש לציין שמאזן הפעילות הכוללת בסקטור העסקי מצוי במגמת עלייה מתמשכת מסוף 2015, והסביבה בה הוא מצוי בעת הנוכחית היא הגבוהה ביותר מתחילת הסקר (ינואר 2015).
הענפים הבולטים: מלונאות, תעשייה ושירותים
בחינה של מדדי הפעילות הענפיים בחודש מרץ בהשוואה לחודש דצמבר אשתקד, מלמדת כי הענפים שבלטו לחיוב הם מלונאות, תעשייה ושירותים. באשר לפעילות התעשייתית, נציין כי המאזן בחודש מרץ עמד על 25.8%, הנתון הגבוה ביותר שנרשם בענפי התעשייה מאז תחילת הסקר הנוכחי, אשר מצביע על ההתרחבות הבולטת ביותר מבין ענפי הפעילות של הסקטור העסקי. התפתחות זו, נתמכת גם בשיפור של אינדיקטורים נוספים לפעילות התעשייה בעת האחרונה, בהם מדד מנהלי הרכש והייצור התעשייתי, זאת בשילוב עם התאוששות מסוימת ביצוא התעשייתי. להערכת מנהלי החברות בתעשייה, השיפור בפעילות לשוק המקומי וליצוא צפוי להימשך גם בחודש הבא. מנגד, בענפי הבינוי והמסחר נרשמו ירידות. עם זאת, הציפיות בענפים אלה לחודש הבא הן להתאוששות בהיקף הפעילות ובמספר המועסקים.
מדד אמון הצרכנים
גם במדד אמון הצרכנים חלה עלייה בחודש מרץ לאחר שלושה חודשים של ירידות. עלייה זו, נתמכה בעיקר בשיפור במדדים, הערכת המצב הכלכלי של משקי הבית וציפיות לגבי החיסכון של משקי הבית.
השיפור באמון הצרכנים בחודש מרץ ומגמת העלייה המתמשכת בה הוא מצוי מתחילת שנת 2014, לצד אינדיקטורים נוספים לפעילות הצריכה הפרטית בתחילת 2017, מצביעים על גידול בפעילות הצריכה הפרטית ברביע הראשון של השנה, אשר צפוי לבוא לידי ביטוי בפרסום הקרוב של נתוני החשבונאות הלאומית.
צפי לנתוני צמיחה
הנתונים שהוצגו מצביעים על שיפור בפעילות הכלכלית במשק ברביע הראשון של השנה, הן בסקטור העסקי והן מצד משקי הבית. לאור זאת, ניתן לצפות לנתוני צמיחה חיוביים ברביע הראשון של 2017. חיזוק להערכה זו מתקבל מפרוטוקול הדיונים של הוועדה המוניטארית לקראת החלטת הריבית האחרונה מ-6 באפריל, שהתפרסם השבוע על-ידי בנק ישראל. לגבי הפעילות הכלכלית במשק ברביע הראשון של השנה, נכתב בפרוטוקול שחברי הוועדה המוניטארית העריכו כי "גם ברבעון זה המשיך המשק לצמוח בשיעור נאה (בניכוי השפעתן התנודתית של רכישות כלי הרכב)", וכי ייתכן שקצב הצמיחה אף עלה מדרגה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
20:00 | 01.05.17
כלכלת ישראל חוגגת עצמאות
חגיגת יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל היא הזדמנות מצוינת להסתכל קצת על הכלכלה המקומית ביחס לעולם. מבחינה כלכלית, לאחר 69 שנות עצמאות, מדינת ישראל נמצאת במקום לא רע בכלל בהשוואה לעולם.
צמיחה גבוהה, שקל חזק
נכון שהמאבק היומיומי של כל אחד ואחת מאיתנו לא פשוט, אך בכל הקשור למדינה, הנתונים מצביעים כי הצמיחה בישראל בשנים האחרונות היא מהגבוהות ביותר בקרב מדינות ה-OECD, שיעור האבטלה בישראל קרוב לרמות השפל של כל הזמנים, השקל מוכיח יום אחר יום מדוע הוא אחד המטבעות החזקים בעולם, גרעון המדינה נמצא במגמת ירידה בניגוד למרבית מדינות העולם המפותח ורמת החיים בסך הכול נמצאת במגמת עלייה מתמדת.
הנתונים תומכים בהשקעה באיגרות חוב של מדינת ישראל
לכן, אם להיות מעט פטריוטיים, נראה כי השקעה באיגרות החוב של מדינת ישראל היא השקעה לא רעה בכלל, בעיקר לאלו המחפשים השקעה סולידית הנושאת סיכון נמוך יחסית. השקעה בשוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי תניב להערכתנו תשואה סבירה, בעיקר בהתחשב בסביבת הריבית הנמוכה השוררת וצפויה להמשיך לשרור בישראל, וכן לאור רמת האינפלציה הנמוכה בישראל - הנמוכה מאוד גם בהשוואה בינלאומית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:43 | 30.04.17
סיכום שבוע - בעולם
תוצאות הסיבוב הראשון של הבחירות בצרפת הביאו לאנחת רווחה לאחר שמועמד המרכז מקרון קיבל את מירב הקולות ועלה לסיבוב השני בראשית מאי מול מארי לה פן נציגת הימין הקיצוני. סיכוייה של לה פן נמוכים מאוד ולכן אם לא תתרחש הפתעה גדולה צפוי מקרון להיות הנשיא הבא של צרפת. מקרון, מועמד המרכז, תומך בהישארות בגוש האירו ולכן איום גדול לעתיד גוש האירו יוסר לפחות זמנית עם היבחרו לנשיאות.
פער התשואות בירידה
כתוצאה מהבחירות המשיך פער התשואה בין אג"ח ממשלת צרפת לאג"ח ממשלת גרמניה לטווח של 10 שנים לרדת לרמות של תחילת השנה, לאחר שבמהלך החודשים האחרונים עלה הפער לרמות שיא. בהתאמה, נרשמה ירידה חדה בפרמיית ה-cds של צרפת והאירו המשיך להתאושש במסחר מול הדולר.
ובינתיים, בארצות הברית
בארצות הברית הציג בשבוע שעבר שר האוצר את רפורמת המיסוי הכוללת בעיקר קיצוץ מס חברות וביטול מס ירושה. מדובר בתוכנית קיצוצים הצפויה להתנגדות לא פשוטה בקונגרס מצד הדמוקרטיים אבל גם מצד חלק מחברי המפלגה הרפובליקנית. בארה"ב ניכרת לאחרונה האטה מסוימת בפעילות הכלכלית, כפי שבאה לידי ביטוי גם בדוחות התעסוקה האחרונים שהיו מעט חלשים והציגו האטה בתוספת המשרות במשק האמריקאי וכן בשיעור הצמיחה הנמוך יחסית של 0.7% בלבד ברבעון הראשון של השנה.
נראה כי תוכניות טראמפ בשלב זה יתקשו לספק את המשקיעים לאור הקרדיט הרחב שקיבל טראמפ מאז היבחרו. לפיכך, נראה כי סביבת הצמיחה בארה"ב צפויה להמשיך ולנוע בטווח של 2% - רחוק מתוכניות טראמפ להביא את ארה"ב לצמיחה של מעבר ל-3% לשנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:00 | 24.04.17
מדד המחירים לצרכן לחודש מרץ עלה ב 0.3% והיה גבוה מהתחזיות המוקדמות. "סביבת האינפלציה", שמביאה בחשבון את ההתפתחות בפועל של המחירים בחודשים האחרונים ובשנה האחרונה, כמו גם את ההתפתחות הצפויה לשנה הקרובה, עלתה מעט בהשוואה לחודש הקודם. האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים (מרץ 2017 בהשוואה למרץ 2016) עמדה על 0.9%, והתקרבה לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של הממשלה, 1%-3%. יש לציין שמדובר בקצב עליית המחירים הגבוה ביותר מאז חודש מאי 2014.
איך אנחנו ביחס לעולם?
האינפלציה בישראל הינה נמוכה בהשוואה בינלאומית. ב-12 החודשים האחרונים שהסתיימו במרץ 2017, האינפלציה בישראל (0.9%) הייתה מהנמוכות מבין מדינות ה-OECD. רק בשווייץ, אירלנד ופינלנד הייתה האינפלציה נמוכה יותר.
אמנם אין נתון מעודכן עבור ממוצע מדינות ה-OECD לחודש מרץ, אולם נכון לחודש פברואר עמדה האינפלציה השנתית ב-OECD על 2.5% בממוצע (פברואר 2017 לעומת פברואר 2016) – שיעור גבוה משמעותית מזה של ישראל. זאת ועוד, חלק מהעלייה במדד מרץ בישראל נבעה מסיבות טכניות, אשר בנטרולן ההפרש לעומת ממוצע ה-OECD הינו גבוה יותר.
נתונים אלה, באים בהמשך לנתוני שנת 2016, אשר במהלכה האינפלציה בישראל הייתה הנמוכה ביותר בקרב מדינות ה-OECD, ועמדה על מינוס 0.2% בהשוואה ל-1.8% בממוצע ה-OECD (דצמבר 2016 לעומת דצמבר 2015). נציין כי פערי האינפלציה בין ישראל למדינות ה-OECD נובעים ממספר גורמים, בהם מגמה של תיסוף מתמשך בשער החליפין של השקל מול סל המטבעות שנמשכה גם בתחילת 2017 והפחתות מחירים ביוזמה ממשלתית.
מבט קדימה
מגמת העלייה בקצב האינפלציה במרבית המדינות המפותחות צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים, בין היתר, על רקע ציפיות להמשך ההתאוששות במחירי הסחורות במהלך השנה, בשילוב עם אפשרות של הרחבת המדיניות הפיסקאלית בחלק ממדינות ה-OECD באופן שישפיע לחיוב על הצמיחה הכלכלית. באשר לישראל, אנו מעריכים כי "סביבת האינפלציה" צפויה לעלות באופן הדרגתי ולהגיע לסביבת הגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1%-3%) לקראת סוף שנת 2017. חזרתה של האינפלציה לטווח היעד (ואולי אף לאמצע הטווח), מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק, להעלאת ריבית ראשונה בישראל במהלך המחצית הראשונה של 2018.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:42 | 23.04.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
מגמה מעורבת אפיינה בשבוע שחלף את המסחר בשוק איגרות החוב הממשלתיות. האפיק צמוד המדד בלט בעליות שערים כמעט לאורך כל העקום (המשיכו לבלוט לשלילה איגרות החוב הארוכות לטווח של 19 שנה ומעלה), בעיקר על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש מארס שעלה ב-0.3% והיה גבוה מהתחזיות המוקדמות.
ירידות שערים באפיק השקלי הלא צמוד
לעומת זאת, בלט לשלילה האפיק השקלי הלא צמוד בו נרשמו ירידות שערים לאורך העקום כולו. ירידות השערים נרשמו בעיקר בחלק הבינוני – ארוך של העקום כך שתלילות העקום המשיכה לעלות. כתוצאה מכך שבו ועלו הציפיות האינפלציוניות, בעיקר בחלק הקצר – בינוני של העקום. עליית התשואות באפיק השקלי הלא צמוד נרשמה בניגוד למגמה במרבית שוקי האג"ח הממשלתיות שהמשיכו במגמת ירידת התשואות, בעיקר על רקע המשך החששות הגיאופוליטיים בגזרה של ארה"ב וצפון קוריאה ולקראת תוצאות הבחירות בצרפת.
מה שונה בסיפור הישראלי?
לעליית התשואות התלוותה חולשה של השקל במסחר במט"ח מול מרבית המטבעות המרכזיים. נראה כי מקורה של החולשה המקומית בעלייה בסביבת האינפלציה, גרעון גדול יחסית בביצועי הממשלה מתחילת השנה ואולי החשש כי תוכנית האוצר שהושקה השבוע ועיקרה העברת כספים לאוכלוסיות חלשות, צפויה להביא לעלייה בתוואי הגרעון הממשלתי.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:13 | 12.04.17
מדד המחירים לצרכן - ניתוח
ביום ששי האחרון, בעוד כולנו מבלים את חופשת חג הפסח, פורסם מדד המחירים לצרכן לחודש מארס שעלה ב-0.3% והיה גבוה מהתחזיות המוקדמות שצפו עלייה מינורית של 0.1%.
השפעות עיקריות
המדד הושפע בעיקר מעליית מחירי שכר הדירה (למרות ההתמתנות בעליית מחירי הדירות) ועליית מחירי ההלבשה, על רקע כניסת מחירי הלבשת הקיץ מוקדם מהרגיל השנה. סביבת האינפלציה בישראל נמצאת בחודשים האחרונים בעלייה והיא יצאה לאחר קרוב לשלוש שנים מהטריטוריה השלילית. עדיין, מדובר בסביבת אינפלציה הנמוכה מאחוז, שהינה נמוכה מהגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (טווח של 1 – 3 אחוז).
העלייה בסביבת האינפלציה לא צפויה להיות מתורגמת לפי שעה לפעולות מצד בנק ישראל. העובדה כי האינפלציה עדין נמוכה מהגבול התחתון של היעד, בשילוב המשך העוצמה שמפגין השקל והירידה לאחרונה בציפיות להעלאת ריבית הפד בהמשך השנה, צפויות להביא להמשך הותרת הריבית ללא שינוי על ידי בנק ישראל לפחות לאורך שנת 2017 כולה.
איפה המדד צפוי להשפיע?
ככל הנראה בשוק האג"ח, בעיקר הממשלתיות, אבל גם הקונצרניות, שם צפוי לעלות הביקוש לאיגרות חוב צמודות מדד במהלך החודשים הקרובים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:28 | 12.04.17
סיכום רבעון – רכישות מט"ח
קצב רכישות המט"ח של בנק ישראל עלה מדרגה במהלך הרבעון הראשון של השנה. במהלך שלושת החודשים הראשונים של השנה רכש בנק ישראל כ-3 מיליארד דולר, קצב גבוה משמעותית ביחס לרכישות במהלך השנים 2013 – 2016.
מגמת התיסוף של השקל
עיקר הרכישות של בנק ישראל התבצעו בחודשים פברואר ומרץ על רקע ההאצה במגמת התיסוף של השקל ביחס לסל המטבעות. יתרות המט"ח של בנק ישראל הגיעו לרמה של 103 מיליארד שקלים, אולם נראה כי בנק ישראל אינו מתכוון להוריד את קצב הרכישות בעיקר כל עוד נמשכת מגמת התחזקות השקל. הנגידה הדגישה במסיבת העיתונאים לאחר הודעת הריבית "כי אין תקרה ליתרות המט"ח והוועדה המוניטארית תוכל לפעול בשוק המט"ח ככל שצרכי המדיניות המוניטארית יכתיבו זאת".
הציפיות להעלאת ריבית
התחזקותו של השקל מול הדולר חלה למרות המשך תהליך העלאת הריבית בארה"ב מצד הבנק הפדראלי (העלאות ריבית בדצמבר 2016 ובמרץ 2017), ציפיות השוק לעוד שתיים-שלוש העלאות ריבית בארה"ב בהמשך השנה, שיפור בפעילות הכלכלית בארה"ב ועליית האינפלציה שם אל מעבר ליעד של 2%. לא מן הנמנע שהתפתחות זו משקפת את קיומם של כוחות בסיסיים מקומיים משמעותיים לתיסוף השקל, שאינם רגישים לפערי ריבית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:37 | 09.04.17
סיכום שבועי – אג"ח ממשלתיות
מגמה של יציבות אפיינה בשבוע שחלף את המסחר בשוק איגרות החוב הממשלתיות, כאשר במרבית האפיקים נרשמו תנודות נמוכות תוך שינוי מינורי בלבד ברמת התשואות.
ככלל, בצמודי המדד נרשמו עליות מחירים קלות לעומת ירידות מחירים קלות באפיק השקלי הלא צמוד. שוק איגרות החוב הממשלתי המקומי בלט בביצועי חסר ביחס לשוקי החוב הממשלתיים במדינות המפותחות, דוגמת ארה"ב, גרמניה ובריטניה - שם נרשמה בשבוע שעבר ירידה בתשואות ובעיקר בכל הקשור לחלק הארוך של העקום.
כתוצאה מירידת התשואות בארה"ב נרשם צמצום בפער התשואות השלילי בין תשואות איגרות החוב הממשלתיות המקומיות לאיגרות ממשלת ארה"ב לאורך כל העקום.
הריבית – ללא שינוי
ביום חמישי פרסם בנק ישראל את החלטת הריבית שנותרה כמובן ללא שינוי. חטיבת המחקר עדכנה את תחזיות המקרו והפחיתה את תחזית הצמיחה לשנת 2017 תוך דחיית מועד העלאת הריבית הצפוי לרביע השני של שנת 2018.
מדובר בתחזית נמוכה יחסית המבוססת בעיקר על הפחתת התחזית לעליית הצריכה הפרטית. בנק ישראל מבהיר כי העלאת ריבית תתרחש רק לאחר התכנסות רמת האינפלציה ליעד בנק ישראל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:03 | 03.04.17
בנק ישראל יפרסם ביום חמישי את החלטת הריבית אשר תהיה בתוקף עד לסוף חודש מאי על רקע המעבר לשמונה הודעות ריבית בשנה במקום 12.
לצד החלטת הריבית, אשר צפויה להיוותר ללא שינוי, יפרסם בנק ישראל תחזיות מקרו עדכניות של חטיבת המחקר.
תחזית הצמיחה
תחזית הצמיחה הנוכחית של בנק ישראל (מדצמבר 2016) עומדת על 3.2%, אולם על רקע הצמיחה החזקה יחסית ברביע הרביעי, לצד העלייה בקצב הגידול של המדד המשולב בחודשים האחרונים, יתכן עדכון מסוים בתחזית הצמיחה כלפי מעלה.
קצב הצמיחה השנתי של המדד המשולב מצוי במגמת עלייה מתמשכת מאז חודש ספטמבר 2014, עם סיום מבצע "צוק איתן". באותה תקופה, קצב הגידול עמד על כ-2.5%, ובחודשים האחרונים עלה קצב הצמיחה השנתי לסביבה של כ-5%. נציין כי מדובר אף בקצב צמיחה גבוה מהממוצע מתחילת 2011 שעומד על כ-3.7%. נתונים אלה, משקפים את העלייה היחסית בסביבת הצמיחה בישראל בשנה האחרונה, אשר הסתמכה בחלקה על גורמים חד-פעמיים.
והריבית?
הערכות חטיבת המחקר המעודכנות עשויות לדחות את העלאת הריבית הצפויה כרגע לרבעון האחרון של שנת 2017. מהלך התחזקות השקל במהלך הרבעון הראשון של השנה הואץ והסתכם בשיעור של כ 4.5% מול סל המטבעות. מול הדולר רשם השקל התחזקות של כ 6%, דבר שהביא, ככל הנראה, לעלייה בהיקפי ההתערבות של בנק ישראל במסחר במט"ח במהלך חודש מרץ. על רקע המשך מגמת התחזקות השקל נראה כי לא בלתי סביר כי העלאת הריבית הראשונה החזויה על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל תדחה אל תוך שנת 2018.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:11 | 02.04.17
סיכום שבועי - האפיק הקונצרני
המגמה השלילית באפיק הקונצרני נמשכה גם בשבוע שחלף תוך ירידות שערים בכל המדדים המובילים. ירידות השערים נרשמו בעיקר בקבוצות הדירוג הבינוניות נמוכות בניגוד למגמה במהלך הרבעון בו איגרות חוב אלו הובילו את עליות השערים באפיק הקונצרני. לאחר שבועות רבים בהם נרשמה מגמה של צמצום במרווחים הקונצרניים, נמשכה זה השבוע השני עלייה ברמת המרווחים, המצויים עדיין ברמות נמוכות יחסית בעיקר בכל הקשור לקבוצות הדירוג הנמוכות.
השוק הראשוני
השבוע האחרון של הרבעון היווה מיקרו קוסמוס לרבעון כולו בכל הקשור לפעילות המואצת בשוק הראשוני. במהלך השבוע גייסו חברות קרוב לשבעה מיליארד שקלים, סכום המביא את סך הגיוס הקונצרני ברבעון הראשון לקרוב ל-24 מיליארד שקלים. מדובר באחד הרבעונים החזקים ביותר בכל הקשור לגיוס אג"ח קונצרניות.
מה הלאה?
במידה וקצב הגיוס ברבעון הראשון יימשך גם ברבעונים הבאים, הרי ששנת 2017 תירשם כשנת שיא בכל הקשור לגיוסים קונצרניים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:35 | 28.03.17
סיכום שבועי - האפיק הקונצרני
לאחר תקופה ארוכה של עלייה באפיק הקונצרני, השבוע נעצרה המגמה החיובית בשוק, כאשר במרבית המדדים המובילים נרשמו ירידות מחירים. התופעה בלטה במיוחד במדד התל-בונד שקלי ובמדד התל-בונד תשואות שקלי, שמאז תחילת השנה רשמו עליות שערים חדות יחסית אך השבוע, לראשונה זה זמן רב, נרשמו בהם עליות מרווחים.
שומרות על ביקוש
רמת המרווחים בשוק איגרות החוב הקונצרניות עדיין נמוכה מאוד ביחס לרמות המרווחים בשנים האחרונות. תאבונם של המשקיעים המוכנים להסתכן כדי להשיג תשואות ממשיך לעורר ביקושים גבוהים מאוד בהנפקות הקונצרניות. כך למשל, הנפקת חברת החשמל (החברה מדורגת AA) זכתה לביקושים של כחמישה מיליארד שקלים, מתוכם בחרה החברה להיענות לביקוש של 1.6 מיליארד שקלים במסגרת המכרז המוסדי.
החברה גייסה כחצי מיליארד שקלים באיגרת שקלית לא צמודה ל-3.7 שנים במרווח של מתחת ל- 70 נ"ב. כן גייסה החברה איגרות צמודות מדד, בהיקף של כ-1.1 מיליארד שקלים, לשבע שנים במרווח של כ-150 נ"ב. גם חברת אבגול המדורגת A גייסה בשבוע שעבר כ-200 מיליון שקלים, וזכתה לביקושים של כמיליארד שקלים בגיוס אג"ח דולרית לשש שנים - במרווח נמוך במיוחד, של כ-130 נ"ב.
היזהרו מאג"ח בקבוצות הדירוג הנמוכות
להערכתנו, כדאי להקטין בהדרגה את החשיפה לאפיק הקונצרני, ובעיקר לקבוצות הדירוג הנמוכות יחסית. בניגוד לאפיק הממשלתי, אנו ממליצים על השקעה במח"מ קצר של כשלוש שנים, כאשר בחברות בדירוג גבוה (קבוצת AA ומעלה) מומלצת השקעה במח"מ בינוני. אפיק מומלץ נוסף הוא השקעה ישירה בסדרות חלף השקעה באינדקסים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:04 | 26.03.17
השקל ברמות שיא
להערכתנו, מראשית חודש מרץ, חלה עליית מדרגה בהתערבות בנק ישראל במסחר במט"ח. נראה כי בנק ישראל צפוי להמשיך ברמת התערבות גבוהה יחסית בעיקר כל עוד השקל נסחר סביב רמות השיא מול סל המטבעות.
השבוע שחלף
להערכתנו, השבוע התערב בנק ישראל במסחר במט"ח מספר פעמים תוך שהוא רוכש בכל פעם מאות מיליוני דולרים. כתוצאה מהעלייה ברמת ההתערבות של בנק ישראל נעצרה לפי שעה מגמת התחזקות השקל מול סל המטבעות וכן נרשמה עלייה בסטיית התקן במסחר שקל דולר.
פעילות ספקולטיבית
נגידת בנק ישראל השתתפה השבוע בדיון בכנסת בנושא מדיניות רכישות המט"ח של בנק ישראל. הנגידה חשפה כי מתחילת השנה משקיעים זרים רכשו שקלים בהיקף של כ4.5 מיליארד דולר כאשר חלק ניכר מהסכום משויך לפעילות ספקולטיבית, בעיקר לאחר פרסום נתוני הצמיחה החזקים לרביע הרביעי של שנת 2016. נגידת בנק ישראל שללה לפי שעה אפשרות של שימוש בריבית שלילית וטענה כי הפסקה מוקדמת מדי של הרכישות עלולה להעמיק את ייסוף השקל ולהביא לפגיעה בלתי הפיכה במשק.
מה הלאה?
על רקע דברים אלו, נראה כי ההתערבות במסחר במט"ח צפויה להימשך ואולי אף לעלות מדרגה לאור המשך מהלך התחזקות השקל מתחילת השנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:35 | 21.03.17
העלאת הריבית בארה"ב
הודעת הריבית של הפד בשבוע שעבר עמדה בציפיות השוק כאשר ריבית הבסיס בארה"ב עלתה ב- 25 נ"ב לרמה של 0.75% - 1%. הפד צופה קצב העלאות ריבית של כשלוש העלאות ריבית בשנה במהלך השנים 2017 עד 2019 עד להגעה לריבית של 3% בסוף שנת 2019.
בשלב זה העלאות הריבית נתפשות כסימן לאיתנות הכלכלה האמריקאית ופחות כאיום על השווקים הפיננסיים לאור המשך המגמה החיובית בשוקי המניות והעצירה בעליית תשואות האג"ח הממשלתיות הארוכות.
תוואי ריבית "יוני"
תוואי ריבית זה נתפס בשוק כ"יוני" יחסית דבר המסביר את מהלך ירידת התשואות והיחלשות הדולר בעולם.
לאחר הודעת הריבית. גם תחזיות האינפלציה והצמיחה לשנים הקרובות נותרו ללא שינוי כמעט דבר המלמד כי הפד אינו צפוי, בתנאים הנוכחיים, לעלות מדרגה בכל הקשור לקצב העלאות הריבית.
לירידת הדולר בעולם, ובעיקר במסחר מול האירו, תרמו גם תוצאות הבחירות בהולנד והכישלון של מפלגת "חירות", מפלגת הימין הקיצוני שחרטה על דגלה התבדלות הרחקת זרים ופרישה מגוש האירו. נראה כי כישלון של מפלגות ימין בבחירות בצרפת ואפשרות למהלך של TAPERING על ידי הבנק המרכזי בהמשך השנה, עשויים להביא להמשך מגמת התחזקות האירו מול הדולר, בעיקר כל עוד מדיניות הפד נמשכת על פי קצב ציפיות השוק הנוכחי.
ואצלנו?
בניגוד לארה"ב, בנק ישראל עדין רחוק מאוד מהעלאות ריבית. סביבת האינפלציה הנמוכה, השקל הממשיך להתחזק והגרעון הנמוך בתקציב הממשלה יאפשרו לבנק ישראל לשמור על הריבית ברמת השפל עוד חודשים רבים, ככל הנראה לתוך שנת 2018.
לפיכך, אנו ממשיכים להמליץ על השקעה בטווח בינוני ארוך בשוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי במח"מ השקעות של כשש שנים.
10:03 | 19.03.17
מדד חודש פברואר
מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר נותר ללא שינוי והיה גבוה ביחס לממוצע התחזיות בשוק. המדד הושפע מעליות מחירים בסעיפי הדיור והמזון. לעומת זאת ירדו מחירי ההלבשה וההוצאות על נסיעות לחו"ל.
ומה לגבי מחירי הדירות?
מחירי הדירות שאינם נכללים במדד עלו ב-0.5% לאחר שהלמ"ס ביצע עדכון לשקלול מחירי עסקאות שנעשו במסגרת מבצע מחיר למשתכן. בהתאמה, הירידה של 1.5% בחודש שעבר תוקנה לירידה של 0.5% בלבד. ב-12 החודשים האחרונים עלו מחירי הדירות ביותר מ-6%. ב-12 החודשים האחרונים עלה המדד ב- 0.4% ובנטרול מחירי הדיור ירד המדד ב-0.1% בשנה האחרונה.
סביבת האינפלציה
סביבת האינפלציה בישראל עדין נמוכה ונמצאת מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים (1 - 3 אחוז) אולם כבר לא מדובר בסביבת אינפלציה שלילית. סביבת האינפלציה השנה צפויה להמשיך ולעלות במתינות לתוך הטריטוריה החיובית, אולם היא עשויה להמשיך ולהימצא מתחת לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל לאורך שנת 2017 כולה, דבר הצפוי לסייע לבנק לישראל להותיר את הריבית ללא שינוי עוד תקופה ארוכה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:20 | 16.03.17
גביית המסים ושיעור המע"מ
מגמת העלייה בגביית מסים נמשכה גם בחודשיים הראשונים של השנה. על פי פרסומי האוצר, בניכוי שינויי החקיקה, עלו ההכנסות בשיעור רhאלי של כ-9.8% לעומת חודש פברואר אשתקד. הגביה ממסים ישירים עלתה ב-10.6% והגביה ממסים עקיפים עלתה ב-9.6%. במסים ישירים נרשמה עליה בכל מרכיבי המס ואילו במסים עקיפים נרשמה עליה בהכנסות מע"מ ובשאר מרכיבי המס נרשמה ירידה.
נתוני המגמה בחודשים האחרונים מצביעים על גידול מתמשך בגביית המסים בקצב שנתי ממוצע של כ-6%. כתוצאה מהמשך השיפור בגביית מסים, ממשיך הגרעון הממשלתי לנוע מעט מעל רמה של 2% תוצר בלבד, נמוך משמעותית מיעד הגרעון העומד על 2.9% תוצר.
מתחילת השנה נמדד עודף של כ-1.3 מיליארד שקלים בפעילות הממשלה, נמוך במעט ביחס לעודף בתקופה המקבילה אשתקד.
בדרך להורדת המע"מ?
המשך העלייה בגביית מסים עשויה לסלול את הדרך להורדת שיעור המע"מ בהמשך השנה. הורדה של 1 נקודת אחוז צפויה לגרוע נקודתית כ-0.2% - 0.25% ממדד המחירים לצרכן.
בקריאה השנייה עדכנה השבוע הלמ"ס את הצמיחה ברביע הרביעי כלפי מעלה ל- 6.5% מ- 6.2% בקריאה הראשונה. בכך עמד שיעור הצמיחה בשנת 2016 על 4% - עלייה משמעותית ביחס לצמיחה בשנים 2014/5 שעמדה על 3.2% ו- 2.5% בהתאמה.
יש לציין כי בשל מספר נתונים חד פעמיים ברביע הרביעי של שנת 2016, הצמיחה בשנת 2017 צפויה להיות נמוכה יותר ולעמוד על כ-3.2%. עדיין מדובר בקצב צמיחה גבוה ביחס למדינות ה- OECD, אם כי בהיבט של צמיחה לנפש מדובר בפער נמוך בהרבה בשל גידול האוכלוסייה המהיר יחסית בישראל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:42 | 15.03.17
דו"ח התעסוקה ועליית הריבית
דו"ח התעסוקה לחודש פברואר היה דו"ח נוסף שהצביע על תוספת של 235 אלף משרות במשק האמריקאי. מדובר בדו"ח חזק יחסית, כאשר לצד תוספת המשרות הנאה, נמשכה העלייה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה לשיעור השתתפות של 63%, שיעור השתתפות שנרשם לאחרונה לפני כשנה. תוספת המשרות בענף התשתיות הייתה הגבוהה מזה כעשור. שיעור האבטלה ירד מעט ל- 4.7%.
החותמת הרשמית לעליית הריבית
הדו"ח צפוי לתת חותמת רשמית להעלאת ריבית נוספת של הפד ביום רביעי הקרוב. אולם העובדה כי לעת עתה עדין אין סימנים ללחצי שכר בשוק העבודה, צפויה להותיר את תחזיות הפד לשלוש העלאות ריבית השנה על כנם. העובדה שעליית תשואות האג"ח הממשלתיות נבלמה לאחר פרסום הדו"ח מלמדת כי השוק כרגע אינו מצפה לטון ניצי יותר מחברי הפד בהודעה הקרובה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:03 | 13.03.17
ישראל בדרך למדד WGBI
השבוע פורסמה סקירה של כלכלני סיטי בנק ממנה עלה כי ישראל קרובה להיכנס למדד החדש WGBI-Extended (מדד איגרות חוב ממשלתיות) של סיטי בנק.
מהו מדד ה-WGBI?
מדד ה-WGBI כולל כיום 23 מדינות. עד כה שוק איגרות החוב הישראלי לא עמד בתנאי הסף במח"מ לתקופה של מעל שנה בהיקף הדולרי, אולם על פי הערכות כלכלני סיטי בנק, שוק איגרות החוב הישראלי צפוי להגיע לתנאי הסף בחודשים הקרובים. חשוב להדגיש שלעת עתה לא מדובר על כניסת ישראל למדד הרחב של WGBI, אלא למדד מצומצם יותר שנקרא WGBI-Extended.
איך זה יעבוד?
לאחר תהליך של שישה חודשים לפחות מרגע ההכרזה ועד לכניסה למדד, במסגרתו, השוק הישראלי נכנס למעקב ובוחנים את מידת העמידה של ישראל בתנאי הסף, יוכנסו למדד איגרות שקליות לא צמודות בלבד, עם טווח של שנה ומעלה ועם היקף מונפק של חמישה מיליארד שקלים ומעלה. על פי ההודעה, משקלו של שוק איגרות החוב הישראלי במדד צפוי לעמוד על בין 0.2% ל-0.3%.
ההשפעה
לכניסת ישראל למדד עשויות להיות השפעות בעיקר בכל הקשור לתשואות איגרות החוב הממשלתיות, אבל גם ביחס לשער החליפין והמדיניות המוניטארית הנגזרת מכך. תנאי הרקע (אינפלציה, מטבע, ריבית גרעון) הנוחים יחסית להשקעה בשוק החוב הממשלתי המקומי עשויים לחשוף אותו למשקיעים נוספים מעבר להתכסות הטכנית של המדדים. חשיפה זו עשויה להביא לירידת תשואות, השתטחות אפשרית של העקום בישראל (שהינו בין התלולים בעולם) והוספת גורם משמעותי נוסף הפועל להתחזקות השקל. במצב עולם כזה, יתכן ובנק ישראל יאלץ להגביר את מעורבותו במסחר במט"ח וכן תיתכן דחייה בתהליך העלאת הריבית בעתיד.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:18 | 07.03.17
החלטת הריבית ארה"ב
הציפייה על פי השווקים להעלאת ריבית בארה"ב עלתה משמעותית, ולמעשה מגלמת הסתברות כמעט מלאה (קרוב ל-90%) להעלאת ריבית בהחלטה הקרובה בעוד 10 ימים. נאומו הראשון של טראמפ בקונגרס הגם שלא חידש למעשה הרבה, חידד את כוונת הממשל החדש לפעול להרחבה פיסקלית ובשילוב המשך ההצהרות הניציות של ראשי הפד ונתוני המקרו הטובים בעיקרם, העלו דרמטית את הציפייה להעלאת ריבית על ידי הפד כבר בהחלטה הקרובה.
למה זה הוביל?
העלייה החדה בציפיות להעלאת ריבית יצרה מצב מעניין בו למעשה השוק מוביל את הפד Behind the curve, זאת לעומת המצב בשנה שעברה בו הפד ניסה לרמוז להעלאות ריבית ואילו השוק גילם העלאות ריבית מתונות בהרבה.
במצב הנוכחי, השוק למעשה מיישר קו לחלוטין עם הפד ומגלם שלוש העלאות ריבית במהלך שנת 2017. כמו כן נראה שבמובן מסוים, בוחן השוק את הפד. נראה שהמדדים השונים של הציפיות כמו מדדי אמון הצרכנים, מנהלי הרכש, ובטחון עסקים, הפכו לאינדיקטורים מרכזיים על פיהם השוק משנה את הצפי לשינוי בריבית וזאת בהיעדר כמות מהותית של נתונים בפועל של התפתחויות כלכליות לאחרונה.
מה ההבדל?
זה שונה מהעבר, שבו הצפי לתוואי הריבית התבסס בעיקר על נתוני פעילות בפועל. יתר על כן, הנתונים בפועל אינם מצביעים על צורך דחוף להעלאת ריבית: ה-PCE תואם ליעד ועיון מעמיק בנתוני שוק העבודה איננו מצביע באופן חד משמעי על משק בתעסוקה מלאה הסובל מלחצי שכר. גם בצד הפיסקלי אין נתונים של ממש להיאחז בהם.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:40 | 05.03.17
סיכום שבועי: השקל ממשיך להתחזק
מגמת תיסוף השקל הן מול הדולר והן מול מרבית המטבעות המרכזיים האחרים הואצה בשבוע שחלף. השקל המשיך לרשום התחזקות משמעותית מול כל המטבעות המרכזיים כאשר הוא נסחר סביב רמות שיא של יותר מ-15 שנה מול האירו ומול הדולר ברמות שיא של קרוב לשנתיים וחצי.
למעשה, גם מבחינה ריאלית קרוב השקל לרמות שיא במסחר מול סל המטבעות, כאשר ברמות שיא נומנליות הוא נסחר זה תקופה. בעשור האחרון רשם השקל התחזקות ריאלית של יותר מ-20% ביחס לסל המטבעות. לאחר ששבר השקל את הקו של 3.7 שקלים לדולר הואצה מגמת התיסוף.
בנק ישראל ממשיך להתערב במסחר
נראה שבנק ישראל התערב השבוע מספר פעמים במסחר תוך שהוא רוכש מאות מיליוני דולרים בכל התערבות. מעבר להתערבות בפועל, המשנה לנגידה העבירה מסר לשווקים בראיון בו אמרה כי בנק ישראל ימשיך להתערב במסחר במט"ח בעיקר כל עוד יחשוב ששער החליפין פוגע בביצועי הכלכלה המקומית מבלי קשר לרמת יתרות המט"ח אותם צבר בפועל.
לאחר פרסום נתון הצמיחה החזק לרביע הרביעי, גברו הערכות בשוק כי בנק ישראל צפוי להוריד מדרגה בכל הקשור להתערבות במסחר במט"ח והערכות אלו הביאו לאחרונה, ככל הנראה, לכניסה של גורמים ספקולטיביים במגמה של מכירת דולר כנגד רכישת שקל. נגד מגמה זו פעל ככל הנראה בנק ישראל השבוע הן בפעילות בשוק המט"ח והן בהעברת מסרים באמצעות המדיה.
והריבית?
לאור המשך מגמת התחזקות השקל, סביבת האינפלציה הנמוכה בפועל והמשך מגמת ירידת הציפיות האינפלציוניות בשוק, נראה כי בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי עוד תקופה ארוכה. גם בהודעת הריבית השבוע הותיר בנק ישראל את המשפט כי "המדיניות המוניטארית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב".
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:54 | 01.03.17
טראמפ עלה על ציפיות המשקיעים
נאומו הראשון של הנשיא טראמפ בקונגרס, אתמול בלילה, ענה בגדול על ציפיות המשקיעים. למרות שהנאום לא כלל למעשה שום דבר חדש, טראמפ המשיך את הקו ממערכת הבחירות (אם כי הפעם בצורה ממלכתית ומאחדת) של קריאה לאישור השקעות ענק בתשתיות במשק האמריקאי (בשווי טריליון דולר) וכן חזר על המחויבות לקצץ במיסים.
השווקים הפיננסים הגיבו בדומה לתגובות לאחר הבחירות, קרי עליות שערים בשוקי המניות, התחזקות של הדולר וירידות שערים בשוקי האג"ח.
והריבית?
לגבי ריבית הפד, הנאום העלה דרמטית את ההסתברות שנותן השוק להעלאת ריבית כבר בהחלטה הקרובה בעוד שבועיים לקרוב ל-80% (!), לאחר שבתחילת פברואר עמדה ההסתברות על 30% בלבד.
הפד נמצא כעת במלכוד שכן נראה שהוא כיוון להעלאת ריבית רק במהלך החודשים מאי יוני, ואי העלאת ריבית בהחלטה הקרובה עלולה להוריד את האמון של הפד בעיני המשקיעים.
חדשות טובות לבנק ישראל
בכל מקרה, העלאת ריבית כבר בהחלטה הקרובה סוללת את הדרך לשלוש העלאות ריבית במהלך השנה הקרובה. אלו חדשות טובות לבנק ישראל העשוי לקבל תמיכה לדולר במסחר מול השקל בהמשך השנה. לאור האצת מגמת התיסוף בשקל בימים האחרונים נראה כי בנק ישראל לבד לא יוכל להתמודד מול המשך מגמת התחזקות השקל ולכן ישמח לקבלת עזרה מעבר לים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:21 | 28.02.17
ניתוח הודעת הריבית
בנק ישראל הודיע אתמול כצפוי על הותרת הריבית ללא שינוי זה החודש ה 25 ברציפות. בשנתיים האחרונות בנק ישראל יושב על הגדר בכל הקשור לשינוי הריבית והפעילות המוניטארית היחידה שהוא נוקט היא התערבות מעת לעת בשוק המט"ח.
כלי הריבית - מוצה
בנק ישראל למעשה מודה כי כלי הריבית מוצה בתנאים הנוכחיים ולאור העובדה כי בנק ישראל לא צפוי להנהיג ריבית שלילית, בתנאי המשק הנוכחיים של סביבת אינפלציה אפסית, צמיחה סבירה פלוס, גרעון ממשלתי נמוך יחסית ומטבע הממשיך להתחזק, נראה כי תום עידן רמת הריבית הנוכחית עדיין רחוק.
העובדה כי בנק ישראל למעשה מיצה את התחמושת שבידיו, מביאה להמשך ואף האצה של מגמת התחזקות השקל מול כל המטבעות המרכזיים מאז תחילת שנת 2017. השקל ממשיך לשבור שיאים מול סל המטבעות תוך שהוא מתחזק בעיקר מול המטבעות האירופאיים - האירו והפאונד - לשיאים של יותר מ-15 שנה.
עד מתי?
בתנאים הנוכחיים קשה לראות היפוך מגמה ונראה כי בנק ישראל יאלץ להמתין ולהחזיק אצבעות שהפד אכן יעלה את הריבית השנה לפחות פעמיים, מה שאולי יעצור מעט את מגמת הייסוף של השקל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
עיקרי הדו"ח המוניטארי
בדו"ח המוניטארי החצי שנתי שפורסם בשבוע שעבר נחשף כי בנק ישראל שקל את האפשרות של הורדת ריבית נוספת לרמה האפסית ואף לטריטוריה השלילית.
העדיפו להתערב במט"ח
הוועדה המוניטארית העדיפה את השימוש בכלי ההתערבות בשוק המט"ח על פני הורדות ריביות נוספות על רקע הרצון להימנע מסביבת ריבית שלילית עקב הסיכונים הכרוכים בכך. בנק ישראל ממשיך להעריך כי הריבית תיוותר עוד תקופה ארוכה ללא שינוי (נמצאת ברמתה הנוכחית מזה שנתיים), אם כי להערכת בנק ישראל לא נדרש עוד לבחון את הצורך בכלים מוניטארים נוספים ולא שגרתיים.
ומה בהמשך?
על רקע דברים אלו נראה כי כלי ההתערבות במסחר במט"ח ימשיך להיות הכלי העיקרי (אם לא היחיד) שיעשה בו שימוש במהלך שנת 2017 על ידי בנק ישראל, למרות העובדה שיתרות המט"ח של בנק ישראל עוברות את רף 100 מיליארד הדולר. יש לציין כי מתחילת השנה חלה האצה במגמת ההתחזקות של השקל הן ביחס לדולר והן ביחס לאירו. כתוצאה מכך, רושם השקל שיאים נומינליים חדשים במסחר מול סל המטבעות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:26 | 26.02.17
גיוסי החוב נמשכים
הגאות בשוק ההנפקות נמשכה ביתר שאת בשבוע שחלף, עם השלמתם של גיוסי חוב בהיקף של קרוב לארבעה מיליארד שקלים, מה שהביא את סך הגיוסים מתחילת שנת 2017 לקרוב ל-14 מיליארד שקלים. מדובר בקצב גיוס חודשי של כשבעה מיליארד שקלים, הכפול כמעט מקצב הגיוס הממשלתי.
ההשפעה על השוק המשני
הגאות בשוק הראשוני נתנה אותותיה גם בשוק המשני, שם מגמת העלייה במדדים המובילים נבלמה מעט בשבוע שחלף. מרבית המדדים רשמו ירידות שערים קלות בדרך כלל, כאשר מדד התל בונד תשואות שקלי בלט בירידה של כ-0.5% לאחר עליות חדות בתקופה האחרונה.
חברות הנדל"ן האמריקאיות
בשוק ההנפקות בלטו חברות נדל"ן אמריקאיות שגייסו במצטבר כ-1.8 מיליארד שקלים והשלימו גיוס של כ-2.5 מיליארד שקלים. לשם השוואה, בכל שנת 2016 גייסו חברות מענף זה כ-3.7 מיליארד שקלים. מרווחי הגיוס של חברות אלו ממשיכים להיות גבוהים משמעותית ממרווחי גיוס של חברות מקומיות מקבילות. מתחילת השנה אחראיות חברות נדל"ן (מקומיות וזרות) על גיוס של יותר מ-50% מסך הכמות.
דירוג נמוך
נקודה נוספת הבולטת מתחילת השנה היא הירידה בדירוג הממוצע של החברות המגייסות. מתחילת השנה הנוכחית קרוב ל-80% מהגיוסים הם של חברות בדירוג קבוצת A ומטה. מדובר בירידה חדה ביחס לתמהיל הגיוס בשנים האחרונות הממחיש את העלייה החדה בתיאבון הסיכון של המשקיעים, אשר לאור הירידה ברמת המרווחים ממחיש את הסיכון הגלום היום בהשקעה באפיק הקונצרני ובעיקר בחברות מדירוגים נמוכים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:04 | 20.02.17
הצמיחה במשק ב-2016: 4%
נתוני הצמיחה שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ביום חמישי (16.2) מראים כי הצמיחה במשק הישראלי עלתה מדרגה במחצית השנייה של שנת 2016. מדובר בקצב צמיחה כמותו לא נראה במשק הישראלי מאז שנת 2013.
על פי האומדן הראשון של התוצר ברביע הרביעי של שנת 2016, הצמיחה במחצית השנייה של שנת 2016 הואצה לרמה של 5%, עלייה בקצב הצמיחה לעומת המחצית הראשונה של השנה בה הסתכמה הצמיחה ב- 3.8%. הצמיחה בכל שנת 2016 הסתכמה בכ-4%.
עליה בכל הסעיפים
הצמיחה במחצית השנייה של השנה מונעת מצמיחה בכל תתי הסעיפים: הצריכה הפרטית בעיקר של רכישת כלי רכב מסיבות חולפות של עיתוי צעדי מיסוי; השקעות בנכסים קבועים הן בבנייה למגורים (על רקע העלייה בהתחלות הבנייה) ובענפי המשק; ייצוא השירותים הנמשך; ולקראת סוף שנת 2016 ובתחילת השנה הנוכחית ישנה התאוששות בסעיף ייצוא הסחורות, שרשם ירידה במהלך השנתיים האחרונות.
פתיחת שנה חיובית
נתוני הצמיחה החיוביים בכל הקשור לצמיחת התוצר העסקי באים גם לידי ביטוי בהמשך מגמת השיפור בפעילות ענפי המסחר והתעשייה במהלך חודש ינואר השנה וזאת על פי סקר מגמות בעסקים שמפרסמת הלמ"ס. לעומת החודש הקודם. התפתחות זו, מלמדת על המשך ההתרחבות בפעילות הסקטור העסקי גם בתחילת 2017. במרבית הענפים, על פי הסקר, הציפיות הן להמשך התרחבות בפעילות, למעט אולי בענף המלונאות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
08:53 | 19.02.17
באפיק הקונצרני ממשיכים לגייס
המגמה החיובית נמשכה בשבוע שעבר באפיק הקונצרני תוך עליות שערים במרבית המדדים המובילים. מדד התל בונד שקלי ובעיקר מדד התל בונד תשואות שקלי ממשיכים ליהנות מעליות המחירים החדות באיגרות החוב של חברות הנדל"ן האמריקאיות.
ביקושים להנפקות
גם ההנפקות של חברות הנדל"ן האמריקאיות ממשיות לזכות לביקושים נאים, ולראייה ההנפקה של חברת סאוטרן פרופרטיז (המדורגת BBB+ בלבד) שהניבה רווח של 2% למשתתפים בהנפקה (כולל עמלת המשקיעים המוסדיים). בשבועות הקרובים צפויות חברות נדל"ן נוספות מארה"ב לגייס איגרות חוב בשוק המקומי. גם הנפקות החברות המקומיות זוכות לביקושים גבוהים במיוחד, כאשר בשבוע שחלף בלטה חברת אידיבי פיתוח שגייסה יותר ממיליארד שקלים באיגרת המגובה בשעבוד תמורת תקבולי המכירה העתידית של כלל ביטוח.
המרדף אחר תשואות
המרדף אחר תשואות והאווירה החיובית בשוקי המניות בארץ ובעולם מביאה לגיוסים של חברות בדרוגים בינוניים נמוכים ואף חברות ללא דרוג כלל. מתחילת השנה בולטת העלייה בגיוסי חברות בדירוגים של מתחת לקבוצת הדרוג A, אשר עומדים על כ 30% מסך הגיוס.
יש לציין כי ירידת מרווחים באג"ח HY הינה מגמה עולמית הנמשכת מזה כשנה וקבלה תאוצה מאז בחירתו של דונלד טראמפ לבית הלבן, לצד המשך עליות השערים בשוקי המניות בעולם.
בשורה התחתונה
אנו ממליצים לנצל את ירידות המרווחים להקטין החשיפה והמח"מ לאפיק הקונצרני ובעיקר לחברות מדרוגים בינוניים - נמוכים. בחברות בדרוג גבוה אנו ממליצים דווקא על הארכת המח"מ.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:22 | 16.02.17
ניתוח מדד המחירים לצרכן
בהפרש של שלוש שעות פורסמו אתמול מדדי המחירים לצרכן לחודש ינואר בישראל ובארה"ב והמחישו את ההבדל בין סביבת האינפלציה המקומית לזו שבארה"ב. בעוד שבישראל ירד המדד ב-0.2% ובשנה האחרונה נותר כמעט ללא שינוי (עלה בשיעור מזערי של 0.1%), בארה"ב עלה המדד ב-0.6% והשלים עלייה שנתית של 2.5%.
בישראל...
למעשה, בישראל סביבת האינפלציה האפסית נמשכת כאשר הדרמה האמיתית בנתוני הלמ"ס התרחשה בסעיף שאינו משפיע על המדד - מחירי הדיור (המדד מושפע ממחירי שכר הדירה) שירדו בקצב החודשי החד מזה כעשור. יהיה מעניין לראות האם מדובר בשינוי מגמה בשוק הדיור לאחר תקופה ארוכה של עליות מחירים. ככלל, מחולל האינפלציה העיקרי, ולמעשה היחיד, בישראל היה בשנים האחרונות שוק הדיור, ולכן האטה בשוק הדיור עשויה להנציח תקופה נוספת סביבת אינפלציה אפסית בישראל.
ההבדל
ההבדל בין סביבות האינפלציה בישראל מול ארה"ב מגלם את ההבדל המהותי הצפוי בשנה הקרובה בין מדיניות בנק ישראל הצפוי להותיר את הריבית ללא שינוי, לבין הפד הצפוי להעלות את הריבית בארה"ב, ככל הנראה, יותר מפעם אחת.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:56 | 15.02.17
ההשקעות הישירות של זרים במשק
בשנת 2016 נרשמו תנועות הון נטו נכנסות למשק הישראלי על רקע המשך ההשקעה הישירה של זרים בחברות מקומיות והתמתנות משמעותית של השקעות פיננסיות של תושבי ישראל (מוסדיים ופרטיים) בחו"ל.
ההשקעות הישירות במשק על ידי זרים הסתכמו בשנת 2016 בכ-11.2 מיליארד דולר (מדובר בנתונים חלקיים לרבעון האחרון שאינם כוללים עדיין השקעה שלא דרך המערכת הבנקאית). זהו היקף השקעה הדומה לזה של 2015, אם כי, מעט נמוך מזה של שנת השיא - 2013. בשנת 2016 היקף ההשקעות הפיננסיות של תושבי ישראל בחו"ל היה מתון משמעותית בהשוואה לשנים הקודמות, והסתכם במימושים נטו בהיקף קטן.
עודף תנועות הון
מגמות אלו הביאו לעודף תנועות הון נכנסות נטו למשק הישראלי. תנועות ההון הנכנסות נטו מצטרפות לעודף הנמשך בחשבון השוטף של מאזן התשלומים בתמיכה בהמשך העוצמה שמפגין השקל. מדובר בחדשות רעות לבנק ישראל הממשיך במאמציו (הנמשכים כבר תשע שנים) למנוע התחזקות נוספת של השקל, כאשר רק בשבוע שעבר התבשרנו בעניין זה כי יתרות המט"ח של בנק ישראל חצו את קו 100 מיליארד הדולר.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:17 | 12.02.17
התל בונד בביצועים עודפים
שוק איגרות החוב הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה מעורבת כאשר בדומה לאפיק הממשלתי נרשמו ביצועים עודפים באפיק השקלי הלא צמוד. בעוד שמדדי התל בונד 20 ו-40 רשמו ירידות שערים קלות, מדד התל בונד השקלי רשם עליות שערים.
מדדי התל בונד המכילים איגרות חוב בדירוגים נמוכים יחסית (תל בונד תשואות ותל בונד תשואות שקלי) המשיכו השבוע בביצועים עודפים כאשר בולט מדד התל בונד תשואות שקלי שעלה בשבוע שחלף ב-0.56% והשלים עלייה של 1.75% מראשית חודש ינואר. מדד התל בונד תשואות שקלי נהנה לאחרונה בעיקר מתרומת איגרות החוב של חברות נדל"ן מארה"ב שבלטו בעליות שערים חדות יחסית. עליות השערים החדות בחברות הנדל"ן מארה"ב הביאו לגל הנפקות הצפוי בשבועות הקרובים של חברות דוגמת סאותרן, וורטון, אולאיר וקופרליין. חברות אלו מדורגות בעיקר בקבוצות הדירוג A BBB. הריביות הצפויות הינן גבוהות משמעותית מהריביות בהן מגייסות חברות מקומיות מקבילות.
האפיק הממשלתי ברמות שפל
העלייה בתיאבון הסיכון של הציבור בא לידי ביטוי בשנתיים האחרונות במעבר להשקעה באג"ח קונצרניות מאג"ח ממשלתיות על רקע ירידת התשואות באפיק הממשלתי לרמות שפל. נכון לסוף שנת 2016, הרכיב הקונצרני בנכסי הקרנות מהווה כ-34% (רמת שיא) ועולה על הרכיב הממשלתי שעומד על כ-27% מהנכסים. בפעם האחרונה שהרכיב הקונצרני עלה על הרכיב הממשלתי (בסוף שנת 2013), רמות המרווחים ניצבו ברמות השפל, לפני שהחל מהלך תיקון של עלייה במרווחים וביצועי חסר ביחס לאפיק הממשלתי בשנים 2014 ו-2015.
לפיכך, להערכתנו, ברמות המרווחים הנוכחיות יש מקום לצמצם את החשיפה לאפיק הקונצרני, ובעיקר לחברות מרמות הדירוג הבינוניות נמוכות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:34 | 06.02.17
הנפקות אג"ח חברות
חודש ינואר פתח בסערה את שנת 2017 בכל הקשור להנפקות איגרות חוב חברות. קרוב ל-7.5 מיליארד שקלים גויסו במהלך החודש, עלייה משמעותית לעומת חודש דצמבר (במהלכו גויסו כחמישה מיליארד שקלים) ועליה גם ביחס לחודש ינואר אשתקד במהלכו גויסו קרוב לשישה מיליארד שקלים.
הנדל"ן מוביל
בדומה למגמה משנה שעברה, גם בחודש ינואר המשיכו חברות מענף הנדל"ן להוביל את הגיוסים. מנגד, גיוסי הבנקים היו בחודש ינואר מינוריים יחסית.
למרות הגיוסים המואצים, השוק המשני דווקא "עיכל" בצורה טובה את הסחורה החדשה, ועליות שערים נרשמו במדדי החוב הקונצרניים המובילים, דבר המלמד על עלייה בתיאבון לסיכון של המשקיעים על רקע המשך סביבת הריבית הנמוכה והתשואות המינימליות באפיק הממשלתי.
רוח גבית לשוק
העובדה כי בנק ישראל צפוי לשמור על רמת ריבית השפל עוד תקופה ארוכה, ככל הנראה לאורך מרבית השנה הקרובה לפחות, צפויה להמשיך ולספק רוח גבית לשוק ההנפקות הקונצרניות. לא מן הנמנע כי גם השנה נראה המשך עלייה בסכומי הגיוס, וייתכן ואף ישבר השיא שנקבע בשנת 2007 במהלכה גייסו חברות יותר מ-70 מיליארד שקלים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:29 | 02.02.17
הודעת הריבית של הפד
הודעת הפד הראשונה בעידן טראמפ ענתה פחות או יותר על ציפיות השוק. הריבית נותרה ללא שינוי לאחר העלאת הריבית בהחלטה הקודמת באמצע חודש דצמבר.
אופטימיות זהירה
הפד בוחר לנקוט בנימה של אופטימיות זהירה כאשר הוא מתבטא כי הכלכלה צומחת בשיעור מתון (הוכחה לכך קבלנו בנתון הצמיחה לרבעון הרביעי של שנת 2016 שפורסם לאחרונה) לצד יציבות ברמת התעסוקה הגבוהה יחסית בשוק העבודה (שאגב קבלה סימוכין גם היום בסקר ה- ADP לחודש ינואר שהיה חזק יחסית והצביע על תוספת משרות גבוהה מהתחזיות במגזר הפרטי). מאידך, סביבת האינפלציה עדין לא התבססה ברמת היעד של 2%, דבר המונע מהפד בשלב זה לעלות מדרגה בהדוק המוניטארי.
מה הלאה?
נראה כי הפד ימתין עוד תקופה לבחינת הצעדים התקציביים שינקוט ממשל טראמפ בפועל, לפני שיחליט על העלאות ריבית נוספות, כאשר מבחינתו, כאמור, נראה שלא הרבה השתנה מאז החלטת הריבית האחרונה.
לפיכך, נראה כי תסריט שהציג בהחלטה של חודש דצמבר של שתיים שלוש העלאות ריבית במשך השנה הקרובה ימשיך להיות התסריט המרכזי, בהיעדר חדשות נוספות. השוק, בשלב זה, נצמד לרמה התחתונה של הערכות הפד, ומגלם שתי העלאות ריבית, ביוני ובדצמבר, בשנת 2017.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:31 | 24.01.17
ניתוח הודעת הריבית
הודעת הריבית של בנק ישראל עמדה כמובן בציפיות, קרי, הריבית נותרת חודש נוסף ללא שינוי.
האופטימיות
בהודעת הריבית ניתן למצוא מספר סממנים אופטימיים יחסית בבנק ישראל לגבי הפעילות במשק, ומצוין בה כי "המדד המשולב עלה בדצמבר ב-0.45%, ומאזן הנטו של סקר החברות לרבעון הרביעי מצביע על צמיחה גבוהה של התוצר העסקי. מנתוני סחר החוץ עולה התאוששות של היצוא התעשייתי, לאחר ירידה מתמשכת מאז 2014. התמונה בשוק העבודה ממשיכה להיות חיובית מאוד, ובשנה האחרונה הוביל המגזר העסקי את הגידול בתעסוקה ובשכר".
האינפלציה
גם לגבי האינפלציה מציין בנק ישראל כי למרות הסביבה השלילית ב-2016, מגמת עלייה איטית והדרגתית בסביבת האינפלציה צפויה לאפיין את החודשים הקרובים למרות שבנק ישראל סבור כי "האינפלציה הנמוכה משקפת, לצד השפעת הייסוף, כנראה גם שינוי מבני והתגברות של התחרות במשק".
בשורה התחתונה
המדיניות המרחיבה של בנק ישראל תיוותר, ככל הנראה, עוד לזמן רב, לפחות עד שלהי שנת 2017. הוועדה המוניטארית סבורה שהסיכונים להשגת יעד האינפלציה נותרו אמנם גבוהים, אך עליית השכר ועלייה באינפלציה בעולם, צפויים לתמוך בחזרת האינפלציה אל תוך היעד.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:29 | 22.01.17
סיכום שבוע המסחר באפיק הקונצרני
המגמה החיובית בשוק החוב הקונצרני שאפיינה את המסחר מתחילת החודש, נעצרה בשבוע שעבר כאשר ירידות שערים חדות יחסית נרשמו במרבית המדדים המובילים ובעיקר במדדי התל בונד צמודי המדד.
מתחילת השנה הציגו מרבית המדדים המובילים באפיק הקונצרני ביצועים עודפים משמעותיים על פני ביצועי האפיק הממשלתי. מגמת ירידת המרווחים נעצרה השבוע לאחר מספר שבועות ברצף של ירידה במרווחים. רמת המרווחים עדיין נמצאת בסמוך לרמות השפל של השנים האחרונות, בעיקר במדדי התל בונד 20 והתל בונד 40.
ממה זה נובע?
ייתכן וירידות השערים נרשמו, בין היתר, על רקע המגמה השלילית באפיק הממשלתי, וכן על רקע העובדה כי חודש ינואר מסתמן כחודש נוסף עמוס במיוחד בשוק הראשוני, בו צפויות חברות לגייס, במצטבר, כשבעה מיליארד שקלים במהלך החודש כולו, כאשר יותר מ-20 חברות צפויות להשלים גיוסים. מבין החברות המגייסות קיים רוב ברור לחברות בקבוצת הדירוג A ובעיקר לחברות מענף הנדל"ן.
סימן ללחץ של ההנפקות על השוק המשני ניתן היה לראות השבוע כאשר במספר הנפקות נרשמו הפסדים למשתתפים בהנפקה.
איך להשקיע?
להערכתנו, במרווחים הנוכחיים יש להנמיך את רמת החשיפה לחברות מרמות דירוג בינוני נמוך ולהגדיל את החשיפה לענפים דפנסיבים יחסית, דוגמת הבנקים, חברות הביטוח וחברות תעשייתיות בעלות רמות מינוף נמוכות יחסית. כמו כן, מומלץ לקצר את מח"מ ההחזקות באפיק הקונצרני למח"מ קצר יחסית של כשלוש שנים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:27 | 19.01.17
הבית הלבן ואנחנו
ביום שישי הקרוב יושבע נשיא ארצות הברית הנבחר, דונלד טראמפ. בחירתו של טראמפ, בראשית חודש נובמבר 2016, נתנה את האות למסחר סוער בשווקים הפיננסיים בחודשיים האחרונים של שנת 2016. שוקי המניות רשמו עליות חדות, בעוד שוקי החוב, בדגש על האפיק הממשלתי, רשמו ירידות שערים חדות יחסית תוך עליית תשואות מהירה.
איך זה ישפיע על ישראל?
בשנה הקרובה נראה, כי מרבית האינדיקטורים תומכים עדיין בהשקעה בשוק איגרות החוב הממשלתי המקומי - סביבת האינפלציה נמוכה מאוד בישראל, המדיניות פיסקאלית מהודקת יחסית (בוודאי ביחס לזו הצפויה בארה"ב), המטבע המקומי ממשיך להיות חזק (בוודאי ביחס לסל המטבעות) והכלכלה רושמת צמיחה סבירה בעיקר ביחס לצמיחה במדינות ה-OECD.
להערכתנו, שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי עדיין אטרקטיבי יחסית להשקעה בהשוואה לאלטרנטיבות בשוקי החוב הממשלתיים בעולם, ובעיקר אל מול שוק איגרות החוב הממשלתי בארה"ב.
הסיכונים האינפלציוניים
אפקט נוסף של בחירתו של טראמפ היה עלייה בציפיות האינפלציה העולמיות, שוב בדגש על השוק האמריקאי. יחד עם זאת, סביבת האינפלציה בישראל שונה מהותית מהסביבה בארה"ב. בשנת 2017 צפויה סביבת האינפלציה בישראל לצאת מהטריטוריה השלילית, אך עדיין מדובר ברמת אינפלציה נמוכה יחסית ובוודאי נמוכה ביחס לזו הצפויה בארה"ב.
לכן, על אף שסביבת האינפלציה בשנת 2017 צפויה להיות גבוהה מעט מזו אליה התרגלנו בשנים האחרונות, עדיין לא מדובר בסביבת אינפלציה הצפויה להכביד על השווקים הפיננסיים או סביבה המחייבת רכישת הגנות אינפלציוניות משמעותיות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:20 | 16.01.17
מדד חודש דצמבר
מדד המחירים לצרכן לחודש דצמבר שפורסם אתמול נותר ללא שינוי, כצפוי. המדד, שירד ב-0.2% במהלך השנה, חתם שנה נוספת (שלישית ברציפות) של אינפלציה שלילית. בשלוש השנים האחרונות ירד מדד המחירים לצרכן בישראל ביותר מ-1.5% במצטבר.
הסעיפים הבולטים
האינפלציה השלילית בישראל חלחלה למרבית הסעיפים, ובהם המזון, ההלבשה, התחבורה והתקשורת. סעיף אחד ממשיך לבלוט בעליות מחירים והוא סעיף הדיור. למרות מאמצי הממשלה בשנת 2016 עלו מחירי הדירות ב-8% בממוצע. בהערת ביניים נציין שהאינפלציה בישראל, בנטרול מחירי הדיור, ירדה בשנת 2016 בשיעור חד של 0.7%.
אין צפי לשינוי במדיניות
למרות האינפלציה השלילית, במדיניות בנק ישראל לא צפוי שינוי מהותי על רקע העובדה כי האינפלציה השלילית היא תולדה של ירידות מחירים בעיקר. ברקע, ירידת מחירי הסחורות בעולם (בעיקר הנפט), ירידות מחירים מפוקחים על ידי הממשלה וירידות מחירים כתוצאה מהמחאה להורדת יוקר המחייה. במילים אחרות, האינפלציה השלילית מגיעה לאו דווקא על רקע ריפיון בביקושים המקומיים.
ההוכחה לעוצמת הביקושים בישראל היא העובדה כי בשנים האחרונות קטר הצמיחה העיקרי במשק, ממשיך להיות הצריכה הפרטית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:45 | 15.01.17
אג"ח ממשלתיות סיכום שבועי
שבוע מסחר שקט יחסית עבר על שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי. בסיכום שבועי, נרשמה ירידת תשואות קלה בחלק הבינוני ארוך של העקום השקלי הלא צמוד. בעקום צמוד המדד נרשמה מגמה מעורבת כאשר בחלק הקצר של העקום נרשמה נטייה לעליית תשואות קלה, בעוד שבחלק הארוך של העקום נטו התשואות לרדת מעט. היציבות היחסית בתשואות נרשמה, בין היתר, על רקע מגמה של יציבות בתשואות איגרות החוב הממשלתיות בארצות הברית.
האם מדובר במחזוריות סביב מגמה עולה?
הנשיא הנבחר דונלד טראמפ נשא, לראשונה מאז היבחרו, דברים במסיבת עיתונאים ולא התייחס למדיניות התקציבית העתידית שלו. דבריו הביאו להיחלשות הדולר במסחר בעולם. מתחילת השנה נחלש הדולר בקרוב ל-2% לאחר שנסחר סביב רמות שיא של קרוב ל-14 שנים. מחזוריות של מדד הדולר בעולם, סביב מגמה עולה, איננה חריגה ואין בה בכדי להעיד על כך שהדולר כבר הגיע לשיא שממנו ירד בהכרח.
עם זאת, לא מן הנמנע כי הדולר יתקשה להמשיך ולעלות מהרמות הנוכחיות במידה ומדיניות טראמפ, בפועל, לא תהלום לאורך זמן את הבטחותיו טרום הבחירות. לעת עתה, נתוני הציפיות הכלכליות בארה"ב ממשיכות להיות חיוביות, כמו מדד ה-NFIB, מדד האופטימיות של עסקים קטנים, שהגיע בחודש דצמבר 2016 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2004, וגם מדד אמון הצרכנים שנסק וכך גם המכירות הקמעוניות.
בשורה התחתונה
ייתכן כי אפקט טראמפ גלום די במלואו. במקרה כזה, בתקופה הקרובה, התשואות בתנאים הנוכחיים לא צפויות לעלות במידה משמעותית, אם בכלל, מהרמות הנוכחיות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
17:28 | 11.01.17
הכנסות המדינה שוברות שיאים
השבוע התבשרנו כי הכנסות המדינה ממסים שברו שיאים חדשים בשנת 2016. סך עודף גביית המסים עמד על 7.5 מיליארד שקל ביחס ליעד ההכנסות המקורי, ועל 2.3 מיליארד שקל לעומת יעד ההכנסות שעודכן במהלך השנה.
עליה ביבוא כלי רכב
אחד הסקטורים שתרמו יותר מכל לגביית המסים האדירה היה יבוא כלי הרכב, ענף עתיר מסים. הכנסות האוצר מיבוא כלי רכב זינקו בכמעט 50% ביחס לשנת 2015 שהייתה בעצמה שנת שיא בגביית מיסים מענף כלי הרכב.
העלייה ביבוא כלי רכב מיוחסת בעיקר למעבר האוכלוסייה המקומית לרכישת מכוניות באשראי (על חשבון רכישה במזומן כפי שהייתה בעבר). המציאות של ריבית הנמוכה במשק בשנים האחרונות דוחפת יותר ויותר לכיוון רכישות באשראי ובעיקר רכישות כלי רכב. כתוצאה מהעלייה החדה בכלי הרכב שעולים על הכביש, עולות גם הכנסות המדינה ממיסי דלק, שצריכתו עולה באופן אוטומטי עם הגידול במספר כלי הרכב.
בשורה התחתונה
במילים אחרות, בצורה עקיפה, ריבית בנק ישראל הנמוכה מסייעת לגביית המיסים של המדינה, וכתוצאה מכך, משפיעה על ירידת הגרעון הממשלתי.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:19 | 08.01.17
נתוני שוק העבודה האמריקאי
דו"ח התעסוקה בארה"ב לחודש דצמבר הוכיח שוב כי המשק האמריקאי מתקרב למצב של תעסוקה מלאה. אמנם תוספת המשרות הייתה מעט נמוכה מהחזוי, 156 אלף משרות לעומת תחזית לתוספת של 178 אלף משרות, אולם שנת 2016 הייתה השנה השישית ברציפות בה מוסיף המשק האמריקאי יותר משני מיליון משרות בממוצע לשנה, דבר שבא לידי ביטוי בירידת שיעור האבטלה.
עלייה בשכר לשעה
היבט חיובי נוסף בדו"ח התעסוקה היה העלייה בשכר לשעה לקצב גידול שנתי של 2.9%, קצב שנרשם לאחרונה בראשית שנת 2009 בתהליך הירידה של רמת השכר לאחר המשבר הפיננסי הגדול בשלהי שנת 2008. כמו כן, נרשמה ירידה בשיעור המשרות החלקיות, לטובת עלייה במשרות מלאות, וכן הייתה עלייה בשיעור ההשתתפות.
משמעות להמשך
לעליית השכר לשעה עשויה להיות משמעות להמשך העלייה בסביבת האינפלציה בארה"ב. בפרוטוקול החלטת הפד שפורסם השבוע נדרשו חברי הפד לסוגיה וטענו כי הגעה מהירה למצב של תעסוקה מלאה עלול ליצור לחצים אינפלציוניים במידה והריבית תיוותר נמוכה מדי, בתסריט כזה, הפד רואה סיכונים בקצב העלאות ריבית מהיר מזה החזוי כרגע על ידי החברים בפד (dots).
השוק בכל מקרה, בשלב זה, די מיישר קו עם הערכות הפד ומגלם בין שתיים לשלוש העלאות ריבית במהלך שנת 2017, כאשר העלאת הריבית הבאה חזויה לחודשים מאי יוני. נראה כי המדיניות בפועל של הנשיא הנבחר דונלד טראמפ, בשילוב נתוני המקרו בחודשים הבאים, יקבעו סופית את עיתוי העלאת הריבית הבא, אולם התרחיש של העלאת ריבית אחת לשנה כפי שהיה בשנת 2016 כנראה לא צפוי לחזור.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:16 | 05.01.17
ממשלת ישראל מנפיקה אג"ח
בשבוע הבא צפויים אנשי אגף החשב הכללי באוצר לצאת לאירופה על מנת לקדם הנפקת אג"ח של ממשלת ישראל נקוב באירו. האוצר נוהג מעת לעת לגייס חלק מהחוב הממשלתי בשווקים הבינלאומיים, בדרך כלל בארה"ב, אך לעיתים גם באירופה ואף ביפן.
המטרה
הגיוס בחו"ל מטרתו בעיקר למצב את ישראל כמגייסת לגיטימית בעולם. דירוגה הבינלאומי של ישראל הוא A+, דירוג הנחשב לגבוה יחסית. מצבה הפיננסי היציב של ישראל, שבאופן יחסי השתפר מאוד בשנים האחרונות, בעיקר בהיבט של ירידת יחס חוב תוצר, מביא בדרך כלל לביקושים גבוהים להנפקות הממשלה בחו"ל.
גיוס יקר
הגיוס בחו"ל, בדרך כלל נחשב לגיוס יקר יותר ביחס לגיוסים בשוק המקומי. לכן, לא פעם נתח משמעותי מהגיוס יעדו הסופי הינו משקיעים מוסדיים מקומיים.
מטבע הדברים שיקול המחיר הוא לא השיקול העיקרי בגיוסי האוצר בחו"ל. לאוצר חשוב למצב את ישראל כמדינה בעלת יכולת גיוס בכל שוק בעולם. גם העובדה שהחלק היחסי של החוב הממשלתי במט"ח הינו קטן תורמת לרצון לשמר את מסורת הגיוסים בחו"ל גם אם המחיר לא תמיד הכי זול.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:56 | 03.01.17
ריבית השפל מכווצת את קרנות הנאמנות
שנת 2016 הייתה שנה קשה לתעשיית קרנות הנאמנות ותעודות הסל. במהלך השנה, התכווצו נכסי קרנות הנאמנות בקרוב ל-20 מיליארד שקלים, בעוד תעשיית תעודות הסל התכווצה ביותר מ-10 מיליארד שקלים.
עיקר הפדיונות בקרנות הנאמנות ובתעודות הסל נבעו מהמשך המציאות של ריבית אפסית בישראל דבר שהביא לנהירת המשקיעים מהשקעה בקרנות כספיות, קרנות מסורתיות ותעודות סל המשקיעות בנכסים שקליים קצרים שהניבו תשואה אפסית. כחלק מתופעת עליית "התיאבון לסיכון", נעו חלק מהכספים שיצאו מהאפיקים הסולידיים לכיוון אפיקים בעלי סיכון גבוה יותר ופוטנציאל תשואה גבוה יותר בהתאם כשוק המניות ושוק איגרות החוב הקונצרניות.
האם השינוי בדרך?
שנת 2017 צפויה להיות שנה נוספת בה צפוי בנק ישראל לשמור, לפחות במהלך מרבית השנה, על ריבית נמוכה מאוד. לכן, במחצית הראשונה של השנה, לפחות, נראה כי התהליך של מעבר כספים לאפיקים בעלי אופי סיכון גבוה יותר, במרוץ אחר תשואות עודפות, יימשך.
לפיכך, סביר להניח, כי מגמת ההתכווצות של תעשיית קרנות הנאמנות ותעודות הסל עדין לא הסתיימה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:26 | 01.01.17
התיאבון לסיכון באג"ח חברות
שבוע המסחר האחרון של השנה התאפיין בשוק איגרות החוב הקונצרניות הישראלי במגמה חיובית, בדומה לשנת 2016 כולה.
עליות שערים נרשמו במרבית המדדים המובילים תוך המשך מגמת ירידת המרווחים. ביצועי האפיק הקונצרני ב-2016 היו גבוהים משמעותית מביצועי האפיק הממשלתי ונתנו ביטוי להמשך הגידול במגמת ה"תיאבון לסיכון" אצל המשקיעים.
עליה בהנפקות איגרות חוב קונצרניות
המגמה החיובית בשוק החוב הקונצרני נרשמה למרות המשך מגמת העלייה בהנפקות איגרות חוב קונצרניות שהסתכמו במהלך שנת 2016 ביותר מ-66 מיליארד שקלים - סכום הגיוס הגבוה מאז שנת 2007. ההנפקות הובלו גם השנה על ידי חברות הנדל"ן והבנקים. בניגוד לאפיק הממשלתי שם בולט הגיוס של הממשלה בעיקר באפיק השקלי הלא צמוד (קרוב ל-70% מסך הגיוס), באפיק הקונצרני מתחלק הגיוס כמעט שווה בשווה בין האפיק השקלי הלא צמוד לאפיק צמוד המדד.
מה מומלץ לקראת השנה החדשה?
במבט לשנת 2017, אנו מעריכים שעליות השערים וירידת המרווחים במהלך שנת 2016 מעמידים את ההשקעה בשוק החוב הקונצרני בסיכון מעט גבוה יותר. עם זאת, נראה כי הליך הידוק המדיניות המוניטארית בישראל צפוי להיות איטי וכן יש לקחת בחשבון כי המשך המגמה החיובית באפיק המנייתי המקומי צפויה לתמוך אף היא באפיק הקונצרני.
להערכתנו, בשלב זה מומלץ לשמור על החשיפה הנוכחית לאפיק הקונצרני בהשקעה במח"מ של ארבע עד חמש שנים. מומלצת הקטנת פרופיל הסיכון דרך מעבר להשקעה בקבוצות הדירוג הגבוהות יותר, והשקעה ישירה.
מבין מדדי התל בונד מומלצת השקעה במדד התל בונד השקלי הנסחר במרווח הגבוה מבין מדדי התל בונד בעלי דירוג גבוה, כאשר מומלצת רכישת סדרות צמודות מדד של חברות שאינן מסקטור הבנקים והפיננסים על רקע מיעוט יחסי של גיוסים חדשים באפיק זה. בנוסף, להערכתנו, מומלצת הקטנה הדרגתית של החשיפה לחברות בדירוג נמוך.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
14:16 | 27.12.16
הריבית לחודש ינואר ללא שינוי
כצפוי, הותיר בנק ישראל את הריבית לחודש ינואר ללא שינוי. העלאת תחזיות הצמיחה לשנה הנוכחית ולשנת 2017 הייתה צפויה אף היא על רקע נתוני המקרו מהתקופה האחרונה.
מה בכל זאת מעניין?
הנקודה המעניינת בהודעה ובמסיבת העיתונאים עם הנגידה, ד"ר קרנית פלוג, הייתה הדגשת העובדה כי התנאים בישראל שונים מהותית מהתנאים בארצות הברית, בעיקר בכל הקשור לסביבת האינפלציה. כתוצאה מכך, הדגישה הנגידה את העובדה כי בשנתיים הקרובות לפחות צפויה דיפרנציאציה בין מדיניות הפד למדיניות בנק ישראל, הצפויה להידמות יותר למדיניות המרחיבה של הבנק המרכזי באירופה.
לפיכך, תוואי הריבית החזוי על ידי חטיבת המחקר של בנק ישראל לשנים 2017/8 הינו תוואי של עלייה איטית ביותר לרמה של 0.5% בסוף שנת 2018.
על מה זה ישפיע?
תוואי ריבית זה הינו תוואי הצפוי לתמוך בשוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי, בדגש על החלק הקצר בינוני של העקומים. שמירה על ריבית בנק ישראל ברמה נמוכה יחסית עשויה כמובן לתמוך גם בשוק המניות המקומי.
באשר לשקל, נגידת בנק ישראל מכוונת (ומקווה..) לכך שפתיחת פער ריביות בין בנק ישראל לפד בסופו של דבר יביא לפיחות בשקל. נראה כי מדובר בתקווה גדולה מבחינת בנק ישראל, המתקשה, למרות פעולותיו עד כה, למנוע את התחזקות השקל לרמות שיא מול סל המטבעות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:43 | 26.12.16
התחזית: אין שינוי בריבית
בנק ישראל צפוי להודיע היום (ב') כי הוא מותיר את הריבית חודש נוסף ללא שינוי, במקביל לפרסום תחזיות מאקרו רבעוניות.
האם בנק ישראל ישנה את הנימה?
למעשה, מדובר בפרסום ראשון של הערכות מקרו מעודכנות של חטיבת המחקר לראשונה מאז תוצאות הבחירות בארה"ב והעלאת ריבית הפד לפני שבוע. יהיה מעניין לעקוב האם ישנה בנק ישראל את הנימה היונית שלו מההודעות האחרונות והאם הערכתו הנוכחית להעלאת ריבית אחת בסוף שנת 2017 השתנתה.
להערכתנו, נראה כי למרות העלאת ריבית הפד ונוסח ההודעה הניצי יחסית, בנק ישראל לא צפוי לשנות לעת עתה את תחזית הריבית לסוף שנת 2017 באופן משמעותי, יחסית לתחזית מסוף חודש ספטמבר 2016. עם זאת, תחזיות הצמיחה צפויות להתעדכן כלפי מעלה.
נציין כי החל מחודש ינואר עובר בנק ישראל למתכונת של שמונה הודעות ריבית לשנה במקום 12 עד כה. במהלך הרבעון הראשון של שנה הבאה, יפרסם בנק ישראל הודעות ריבית בסוף חודש ינואר וסוף חודש פברואר.
בשורה התחתונה
הודעת הריבית של בנק ישראל צפויה לשקף את השוני המהותי בין ישראל לארה"ב בכל הקשור לסביבת האינפלציה ולתוואי הריבית החזוי.
בישראל, בניגוד לארה"ב ובדומה לשאר המדינות המפותחות, עדין קיים מרחק רב עד למעבר למדיניות מוניטארית מהדקת.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:34 | 25.12.16
ביצועי האפיק הממשלתי
על רקע פרסום מדד נובמבר, שהיה נמוך משמעותית מהתחזיות, נרשמו ביצועים עודפים משמעותיים בשקלים הלא צמודים. העצירה, לפי שעה, של מגמת עליית התשואות בעולם סייעה לירידת תשואות מחודשת לאורך כל העקום השקלי הלא צמוד. המשך מגמת התחזקות השקל מחדדת את הביצועים העודפים של שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי (בעיקר במונחים דולריים) ביחס לשווקים אחרים בעולם.
סיכום שבוע המסחר
שבוע המסחר בשוק איגרות החוב הממשלתיות התאפיין במגמה חיובית של עליות שערים לאורך העקום השקלי הלא צמוד. תשואות איגרות החוב הלא צמודות ירדו בממוצע בכ-10 נ"ב. לעומת זאת, צמודי המדד רשמו ירידות שערים לאורך העקום, למעט בחלק הארוך ביותר. המגמה המעורבת נרשמה על רקע פרסום מדד המחירים לצרכן לחודש נובמבר בסוף שבוע שעבר, שהיה נמוך משמעותית מהתחזיות המוקדמות והביא לירידה בציפיות האינפלציה לאורך העקום.
ירידת התשואות בצמודי המדד הייתה טכנית, על רקע פרסום מדד נובמבר השלילי (ירד ב- 0.4%). השקלים הלא צמודים נהנו גם מעצירת מגמת עליית התשואות בעולם, מגמה שנמשכת למעשה במהלך החודשיים האחרונים, מאז בחירתו של טראמפ לנשיאות.
ככלל, בתקופה האחרונה בולט שוק החוב הממשלתי המקומי בביצועים עודפים (במונחים דולריים) על פני מרבית השווקים הממשלתיים בעולם, בין היתר על רקע המגמה הנמשכת של התחזקות השקל.
בשורה התחתונה
סביבת אינפלציה נמוכה, המשך המציאות של שקל חזק וריסון תקציבי, צפויים להמשיך ולהוות תנאי רקע נוחים יחסית לשוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:19 | 21.12.16
הרווחים באיגרות החוב הממשלתיות
השנים האחרונות הניבו רווחים נאים למשקיעים בשוק איגרות החוב הממשלתיות בישראל על רקע מגמת ירידת ריבית בנק ישראל ובעיקר ירידת התשואות לאורך העקומים.
תשואה של 44%
למעשה, בחמש השנים האחרונות (מראשית שנת 2012) השקעה באיגרות חוב שקליות של ממשלת ישראל לחמש שנים ומעלה הניבה תשואה מצטברת של כ-44%, לעומת השקעה באותה תקופת זמן במדד ת"א 25 שהניבה תשואה של 35% בלבד. ההשקעה על מדד ת"א 100 הניבה תשואה נמוכה יותר של 30% בלבד.
סדר עולמי חדש
במונחי שוקי ההון מדובר בסדר עולמי חדש לעומת העבר בו הורגלנו כי נכסי סיכון כמניות מניבים תשואות גבוהות יותר לאורך זמן מנכסים בעלי סיכון נמוך יותר כגון אג"ח ממשלתיות.
מה צפוי בהמשך?
מבט בשלהי שנת 2016 אל תוך 2017 מגלה מציאות שונה, כאשר בחירתו של דונלד טראמפ לבית הלבן מעלה את החששות של המשקיעים מפני האצה בתהליך עליית הריבית בארצות הברית, שאחר כך עלול גם לזלוג למקומות נוספים בעולם. לפיכך, מאז הבחירות בארה"ב אנו עדים למגמה חיובית בשוקי המניות לעומת מגמה שלילית בשוקי איגרות החוב הממשלתיות.
בנקודת זמן זו של כניסה לשנת 2017, לראשונה מזה שנים, אופק ההשקעה בשוקי האג"ח הממשלתיים נראה לא ברור עם סימני שאלה רבים מתמיד
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:55 | 18.12.16
מדד נובמבר ירד ב-0.4%
מדד נובמבר שפורסם ביום חמישי בערב ירד ב-0.4%, נמוך משמעותית מציפיות השוק. המדד מלמד על המשך קיומה של סביבת אינפלציה נמוכה מאוד בישראל. פעולות הממשלה בשוק הדיור, בשלב זה, אינן מספיקות והעלייה במחירי הדיור נמשכת.
השפעות עיקריות על המדד
המדד הושפע מהוזלות במרבית הסעיפים ובעיקר במחירי ההוצאות על נסיעות בארץ ובחו"ל, הוזלות במחירי ירקות ופירות, בשר ועופות, וכן ירידה מפתיעה בסעיף הדיור במדד. לעומת זאת, מחירי הדירות, על פי סקר הלמ"ס (אשר אינם נכללים במדד) ממשיכים לעלות כאשר החודש נמשכה ההאצה בעלייה לקצב של קרוב ל-9% בשנה.
המדד ממשיך לשקף סביבת אינפלציה נמוכה מאוד בישראל, כאשר למעט העלייה במחירי הדלק כמעט ולא נרשמו עליות החודש. סעיף המזון במדד ירד ב-0.4%.
פערי ריביות שליליים
המדד הנמוך מדגיש את העובדה כי לבנק ישראל יהיה קשה מאוד בשלב זה ללכת אחר המדיניות המהדקת של הפד. לפיכך נראה כי בנק ישראל צפוי לשמור על רמת השפל של הריבית עוד תקופה לא קצרה בתקווה שפערי הריביות השליליים הנפתחים בין ישראל לארה"ב יפעלו למיתון מגמת התחזקות השקל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:56 | 15.12.16
הפד עולה להתקפה
החלטת הפד מאמש התאפיינה ברכיב צפוי ורכיב בלתי צפוי. החלק הצפוי היה כמובן ההחלטה להעלות את הריבית ב-25 נ"ב כפי שציפה השוק.
ההפתעה
רכיב ההפתעה ציפה למשקיעים בנוסח ההודעה שהיה ניצי מהצפוי, בראשם הנוסח האופטימי יחסית של ההודעה ותחזית הריבית של הפד הצופה שלוש העלאות ריבית לשנת 2017, בניגוד להערכות השוק לשתי העלאות בלבד. מרכיב נוסף בהפתעה היה בהבלטת ההתקדמות שעשתה הכלכלה האמריקאית לאחרונה ושימת פחות דגש על הסיכונים העולמיים (סין וגוש האירו למשל).
חוזרים לבחירה בטראמפ
נראה כי הפד, בין אם במודע ובין אם בבלתי מודע, לוקח בחשבון את בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, והאפשרות לשינוי כיוון במדיניות הפיסקאלית. תגובת השווקים באה לידי ביטוי בעיקר בהמשך המגמה מאז בחירתו של טראמפ של עליית תשואות איגרות החוב הממשלתיות והמשך מהלך התחזקות הדולר בעולם לשיא של קרוב ל-14 שנה.
ומה לגבי בנק ישראל?
בנק ישראל יכול לשאוב עידוד מסוים מנוסח הודעת הפד כאשר השקל נחלש הבוקר בקרוב לאחוז במסחר מול הדולר. בשלב זה, נראה כי בנק ישראל אינו צפוי לשנות את מדיניותו, בעיקר לא בהחלטות הקרובות.
המשך מגמת היחלשות השקל, בעיקר במידה ותלווה בעלייה חדה בציפיות האינפלציה, עשויה להביא את בנק ישראל לשקול נתיב מחדש. אבל, כאמור, אנחנו עדין לא שם.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:09 | 13.12.16
החלטת הריבית בארה"ב
החלטת הפד האחרונה לשנת 2016 שתתקבל מחר (ד') היא גם אחת מההחלטות בעלות הקונצנזוס הנרחב ביותר. השוק מגלם וודאות מוחלטת (100%) להעלאת ריבית בשיעור של 25 נ"ב.
עיני המשקיעים, לפיכך, יהיו נשואות לנוסח ההחלטה ולתוואי העתידי FORWARD GUIDANCE שיתווה הפד. העניין יעבור למעשה מעצם ההחלטה עצמה לגישה שהפד יציג מחר בהחלטה הראשונה מאז בחירתו של דונלד טראמפ לבית הלבן.
מה לגבי 2017?
השוק מגלם כרגע ציפייה לשתי העלאות ריבית נוספות במהלך 2017 ולמעשה מצפה להמשך המדיניות הזהירה שמציג הפד בשנים האחרונות בהחזרת הריבית לרמות "הנורמאליות". הדבר שבעיקר יחפשו המשקיעים מחר, בהתבטאות הפומבית והרשמית הראשונה של הפד מאז הבחירות, יהיה להבין האם עצם הבחירה בטראמפ הינה בבחינת GAME CHANGER בעיני הפד, כפי שמגלמים שוקי האג"ח מאז הבחירות לנשיאות.
נראה שמחר טמון פוטנציאל של שינוי כיוון מסוים של הפד בעצם שליחת מסר לשוק כי המדיניות היונית שלו קרובה לסיום, בעיקר על רקע השיפור המתמשך בשוק העבודה בארה"ב והתקרבות סביבת האינפלציה ליעדי הפד.
בשורה התחתונה
בניגוד להעלאת הריבית האחרונה של הפד, בדיוק לפני שנה, נראה כי הפעם המשקיעים יהיו בשלים יותר למסר של הידוק מוניטארי, ולכן מהיבט מסוים, דרגות החופש של הפד גבוהות יחסית, ופוטנציאל ההפתעה מחר גדול יותר.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:36 | 11.12.16
לקראת עליית הריבית בארה"ב
השווקים יתמקדו השבוע לא בהחלטת הפד עצמה - הנראית ברורה העלאת ריבית, אלא בתוואי הריבית העתידי של הפד לשנים 2017/8. נראה כי פערי המרווח בין תשואות איגרות החוב בארצות הברית לתשואות המדינות המפותחות האחרות, צפויים להמשיך ולהתרחב.
ומה לגבי הריבית בישראל?
בישראל, כמו במרבית המדינות המפותחות האחרות, סביבת האינפלציה מצויה מזה זמן רב מתחת ליעד הרשמי. עובדה זו צפויה לאפשר לבנק ישראל מרווח נשימה רב בטרם תחילתן של העלאות ריבית.
בנק ישראל מבחינתו ימשיך לעקוב אחר פעולות הבנקים המרכזיים, תוך שהוא נמצא למעשה בטווח שבין ההידוק המוניטארי הצפוי של הפד לבין המשך ההרחבה של הבנק המרכזי האירופאי.
יושבים על הגדר
בתנאים הנוכחיים, אשר יכולים להשתנות, סביבת האינפלציה בישראל צפויה להמשיך ולנוע מתחת או בסמוך לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים. עובדה זו צפויה לאפשר לבנק ישראל להמשיך ולשבת על הגדר במהלך התקופה הנראית לעין.
כל עוד נמשכת החריגה מיעד האינפלציה (הנמשכת במהלך השנתיים וחצי האחרונות, אגב בדומה למשקים המרכזיים בעולם) נראה כי העלאת ריבית על ידי בנק ישראל לא תהיה על השולחן. לכן, להערכתנו, בדומה לעולם, עלייה נוספת בתלילות העקום, או לכל הפחות שמירה על רמת התלילות הגבוהה הנוכחית, אפשרית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:04 | 07.12.16
שמונה שנים של ריביות אפסיות
המציאות הפיננסית בעולם מזה כשמונה שנים היא מציאות של ריביות אפסיות (ובמקומות מסוימים אף שליליות) והרחבות מוניטאריות נרחבות על ידי בנקים מרכזיים. בחירתו של טראמפ מלמדת כי ייתכן ומציאות זו עומדת בפני שינוי.
לקראת עליית ריבית
כל התחזיות מדברות על העלאת ריבית בארצות הברית בחודש דצמבר. מציאות של ריבית עולה המלווה בעלייה בסביבת האינפלציה (מציאות המתקיימת בדרך כלל בעת עלייה בשיעורי הצמיחה) מהווה סביבה רעה מאוד להשקעה בשוק איגרות החוב הממשלתיות, ובעיקר באיגרות חוב בעלות מח"מ בינוני ארוך.
איגרות חוב קונצרניות, ובעיקר צמודות מדד במח"מ קצר יחסית, עשויות להיות אף הן הגנה טובה. ככלל, איגרות חוב קונצרניות נפגעות פחות במציאות של עלייה בצמיחה על רקע העובדה כי רווחי החברות נוטים לעלות, דבר שלרוב מפחית את פרמיית הסיכון ביחס לאג"ח ממשלתית מקבילה.
ומה לגבי המניות?
שוקי המניות בדרך כלל נהנים בתחילתה של תקופה של ריבית עולה בעת שהאלטרנטיבה הסולידית עדין לא אטרקטיבית דיה. בתקופת עלייה חדה בריביות, ובעיקר, במידה והתהליך מהיר יחסית, נוטים להיפגע גם שוקי המניות.
בשורה התחתונה
סביבה של ריבית עולה היא סביבה מאתגרת הרבה יותר בכל הקשור להשקעה בשווקים פיננסיים. עם זאת, עדיין ניתן למצוא אפיקי השקעה ראויים הצפויים להניב רווח גם בסביבה של ריבית עולה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:53 | 04.12.16
שוק העבודה בארה"ב
דו"ח התעסוקה לחודש נובמבר שפורסם בארצות הברית ביום שישי האחרון, המשיך להצביע על תוספת משרות נאה של 178 אלף (מעט מעל התחזית המוקדמת שעמדה על תוספת משרות של 175 אלף). יחד עם זאת, העקב אכילס של שוק העבודה בארה"ב ממשיך להיות שיעור השתתפות נמוך יחסית, בגילאי העבודה העיקריים, לצד המשך המגמה של עלייה איטית בשכר לשעה.
המשק האמריקאי עדיין לא חזר לעצמו
המשק האמריקאי אמנם רושם שיעור אבטלה נמוך במיוחד (4.6%), הנמוך מזה קרוב לעשור, אולם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה נמצא בשפל של קרוב ל-40 שנה. העלייה המתונה בשכר לשעה, לצד השיעור הנוכחי של מועסקים במשרה חלקית למרות שהיו רוצים לעבוד במשרה מלאה, מלמדים כי מבחינת המצב בשוק העבודה, המשק האמריקאי עדיין אינו נמצא במקום שהיה בו טרום המשבר הפיננסי ב-2008. גם הרמה הלא נמוכה של שיעור האבטלה בהגדרה הרחבה, 6U, מעידה על ההבדל לעומת 2008: 9.3% כיום לעומת כ-9% בשנת 2008.
לא צפויה האצה בקצב העלאות הריבית
מכלול נתוני המקרו שפורסמו לאחרונה בארצות הברית, מלמד כי המשק האמריקאי אמנם נמצא בתוואי עלייה אולם עדיין מדובר בסביבה של צמיחה כלכלית מתונה. מנתונים אלו ניתן להעריך כי הפד יעלה אמנם את הריבית בהחלטה הקרובה, אולם חברי הוועדה עדיין לא צפויים להאיץ במידה ניכרת את קצב העלאות הריבית בשנה הבאה, הצפוי, לעת עתה, לעמוד על שתי העלאות ריבית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:42 | 30.11.16
איפה תיעצר התחזקות השקל?
החלטת הריבית ביום שני האחרון לא הפתיעה איש, והאמת שגם לא כל כך עניינה כיוון שהתוצאה הייתה ידועה מראש. הריבית בישראל נותרה ללא שינוי זה קרוב לשנתיים, וככל הנראה לא צפויה להשתנות גם במהלך השנה הקרובה.
אחת הסיבות המרכזיות לכך שבנק ישראל לא צפוי ללכת בעקבות הפד (הצפוי לעלות את הריבית בחודש הבא) הינה המשך מגמת התחזקות השקל, הקובע לאחרונה שיאים חדשים במסחר מול סל המטבעות. למעשה, נומינלית, נסחר השקל בשיא של כל הזמנים כאשר רק בחודש האחרון רשם עלייה של כ-2.5% ביחס לסל המטבעות.
הפחתה בכדאיות הייצוא
מגמת התחזקות השקל נרשמת על רקע המשך מגמת הזרימה של מט"ח נטו למשק הישראלי, מגמה המקהה מאוד את מאמצי בנק ישראל להביא להחלשות השקל (דרך התערבות ורכישת דולרים במסחר במט"ח). התחזקות השקל מפחיתה את כדאיות הייצוא וגורמת באופן ישיר לפגיעה בקצב הצמיחה במשק.
אין שינוי באופק
במציאות הנוכחית של שקל חזק ביותר, וכול עוד סביבת האינפלציה נמוכה מאוד, בנק ישראל אינו צפוי אפילו לשקול העלאת ריבית, ונראה שכל שנותר לו הוא לקוות להעלאת ריבית מהירה בארה"ב שאולי תביא בסופו של דבר להיחלשות של השקל.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:26 | 28.11.16
מגמה חיובית בשוק הקונצרני
שוק איגרות החוב הקונצרניות נסחר בשבוע שעבר במגמה חיובית (בדרך כלל), כאשר מרבית המדדים המובילים רשמו עליות שערים קלות.
מדד תל בונד בנקים בירידה
חריג היה מדד התל בונד בנקים שרשם ירידה קלה, ייתכן ועל רקע ההנפקה הצפויה של בנק פועלים שיגייס יותר משלושה מיליארד שקלים בהנפקת שתי סדרות איגרות חוב בדרגת פיקדון חדשות, ובהנפקת שטר הון היברידי מסוג COCO.
בנק נוסף שגייס בשבוע שעבר איגרות חוב בדרגת פיקדון היה בנק איגוד שהשלים גיוס של כ430 מיליון שקלים. נציין כי בניגוד למרבית החברות אשר לא משתייכות לסקטור הפיננסי, הבנקים מגייסים בעיקר באפיק צמוד המדד (כ- 13.5 מיליארד שקלים מתוך גיוס כולל של כ- 15.5 מיליארד שקלים מתחילת השנה), דבר אשר עלול להכביד על ביצועי האפיק הצמוד מדד ממשלתי בטווח הקצר.
בשורה התחתונה
מבין מדדי התל בונד, ממשיכים מדדי התל בונד תשואות ותשואות שקלי להציג ביצועים עודפים על פני שאר המדדים. נראה כי המגמה החיובית בשוקי המניות ממשיכה לתת רוח גבית לחברות בדירוגים בינוניים נמוכים, בעוד שהחברות בדירוג גבוה יחסית, נסחרות במתאם גבוה יותר לאפיק הממשלתי הרושם ירידות בשבועות האחרונים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:17 | 27.11.16
החלטת הריבית חודש דצמבר
מחר, יום שני, יכריז בנק ישראל על גובה הריבית לחודש דצמבר. זוהי החלטת הריבית האחרונה לשנה הנוכחית, כאשר בשנת 2017, יעבור בנק ישראל למתכונת שנתית של שמונה החלטות ריבית במקום 12.
בארה"ב העלאת הריבית נראית עובדה מוגמרת
בהחלטת הריבית הראשונה לאחר בחירתו של טראמפ לבית הלבן לא צפוי בנק ישראל לחרוג ממנהגו מזה כשנתיים והוא צפוי להותיר את הריבית חודש נוסף ללא שינוי, למרות העובדה כי העלאת ריבית בארה"ב בחודש דצמבר נראית בבחינת עובדה מוגמרת.
בישראל לא בשלו התנאים
בישראל עדיין מספר תנאי הבסיס במשק תומכים בהותרת ריבית בנק ישראל ללא שינוי: סביבת האינפלציה עדין נמוכה מאוד, והשקל שובר כל יום שיאים חדשים מול סל המטבעות הנומינלי.
מאידך, רמת האבטלה במשק נמצאת בשפל והצמיחה במשק השנה האיצה, אבל, בשלב זה, עדין לא מדובר בתנאים המהווים GAME CHANGER מבחינת בנק ישראל.
אין שינוי באופק
בראייה קדימה, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי גם בהודעות הקרובות. נראה כי כרגע, הסיכויים להעלאת ריבית בישראל נמוכים מאוד עד אפסיים, כאשר קשה להעריך שינוי כלשהו עד למחצית השנייה של שנת 2017 (וזאת כנראה גם רק לקראת סופה).
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:34 | 23.11.16
פרמיית האינפלציה של טראמפ
אפקט בחירתו של דונלד טראמפ לבית הלבן השפיע על מספר פרמטרים בשווקים הפיננסיים, בהם כמובן עליות השערים בשוקי המניות, ירידות שערים בשוקי איגרות החוב והתחזקות של הדולר בעולם. יש לציין כי אפקט בחירתו של טראמפ שהחל ממש לאחר הבחירות, נמשך עד עכשיו, כולל בזמן כתיבת שורות אלו.
מה לגבי האינפלציה?
פרמטר נוסף שהושפע מבחירתו של טראמפ היה עלייה בציפיות האינפלציה, הנגזרות משוקי החוב בעולם. העלייה בציפיות האינפלציוניות התרחשה על רקע הערכת השווקים כי טראמפ יפעל להעלאת הגרעון הממשלתי בארצות הברית. פרמטר זה, בשילוב הימצאות המשק האמריקאי בתעסוקה מלאה, צפוי להביא לעלייה בסביבת האינפלציה בפועל.
ומה המצב בישראל?
בישראל כמו בעולם, חלה עלייה בציפיות האינפלציה בכל הטווחים, אם כי בעוצמה פחותה. אצלנו, בשונה מארה"ב, סביבת האינפלציה נמוכה מאוד, המטבע המקומי הוא מהחזקים בעולם ומדיניות הממשלה הינה מצמצמת כך שהגרעון הממשלתי נמוך מאוד וצפוי להיוותר נמוך יחסית גם בשנים הקרובות.
לפיכך, נראה שהמציאות האינפלציונית בישראל שונה מהותית מארה"ב, ולפיכך, להערכתנו, העלייה בציפיות האינפלציוניות מעט מוגזמות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
09:33 | 20.11.16
אפקט טראמפ
מדד איגרות החוב העולמי של בלומברג וברקליס נפל ב-4% מאז בחירתו של דונלד טראמפ ולמעשה השלים בשבועיים האחרונים את הירידה החדה מזה יותר מ- 25 שנים. בישראל נרשמה עליית תשואות, אם כי מתונה יחסית לעליית התשואות בעולם. עיקר עליית התשואות נרשמה באפיק השקלי הלא צמוד, ובעיקר בחלק הבינוני ארוך של העקום. כתוצאה מכך נרשמה עלייה נוספת בתלילות העקום.
בדרך להעלאת ריבית?
על רקע מדד אוקטובר, שהיה גבוה מהתחזיות, בשילוב עם המגמה בעולם של עלייה בציפיות האינפלציה, המשיכו צמודי המדד המקומיים בביצועים עודפים ביחס לשקלים הלא צמודים. יש לציין כי ביחס לעליית התשואות בארצות הברית, עליית התשואות בשוק המקומי הייתה מתונה יחסית כך שפערי התשואה השליליים לאורך כל העקום התרחבו, כולל בטווח של 10 שנים.
עליית התשואות בישראל השפיעה גם על עקום המק"מ, שם לראשונה מזה תקופה ארוכה מגולמת העלאת ריבית במחצית השנייה של שנת 2017.
המשך עליית התשואות בעולם בשילוב הציפייה ליציבות בריבית בנק ישראל עלולה להביא להמשך העלייה בתלילות העקום המקומי.
תקופה פיננסית חדשה
בארצות הברית, העלאת ריבית באמצע החודש הבא נראית כעובדה כמעט מוגמרת כאשר השוק מגלם כרגע עוד שתי העלאות ריבית במהלך שנת 2017. על רקע זה, התחזק הדולר בעולם ביותר מ-3% בממוצע מאז בחירתו של טראמפ, והוא נסחר סביב רמות שיא של כ 14 שנה.
10 ימים לאחר בחירתו של דונלד טראמפ לבית הלבן ונראה כי השווקים הפיננסיים מתחילים להפנים כי מה שהיה לא יהיה. במובנים רבים נראה כי תוצאות הבחירות בארצות הברית נתפסות בשווקים הפיננסיים כ-GAME CHANGER ופתיחה של תקופה חדשה בעולם הפיננסי שמצפה לשינויים של ממש במדיניות הכלכלית בארצות הברית, עם השלכות גלובליות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:03 | 16.11.16
מדד אוקטובר- המדד עלה ב-0.2%
מדד המחירים לצרכן לחודש אוקטובר עלה ב-0.2% - בגבול העליון של תחזיות השוק. בשנה האחרונה, ירד המדד ב-0.3%, אולם בשנה הקרובה צפוי המדד לצאת מהטריטוריה השלילית ולנוע סביב רמות של 0.5% - 1%.
מה הביא לעליית המדד?
בעיקר סעיפי ההלבשה (עליית מחירים עונתית), ועליות מחירים של מוצרי מזון ופירות טריים. כצפוי, סעיף הדיור במדד ירד מעט על רקע ירידת מחירים עונתית במחירי השכירות.
מחירי הדירות (שאינם נכללים במדד) המשיכו לעלות בקצב מדאיג של מעל ל-8% בשנה האחרונה, דבר המלמד כי מאמצי הממשלה להוריד את המחירים לא צולחים לפי שעה.
מבט קדימה
נראה כי המדד כאמור צפוי לצאת מהטריטוריה השלילית אם כי הוא אינו צפוי לעלות מעבר לגבול התחתון של יעד יציבות המחירים של בנק ישראל (1% - 3%) בשנה הקרובה.
המשמעות לגבי ריבית בנק ישראל
השילוב של אינפלציה נמוכה ושקל חזק מצד אחד, עם מחירי דיור הממשיכים לעלות בקצב מדאיג מצד שני, צפויים, ככל הנראה, להותיר את הריבית ללא שינוי עוד תקופה ארוכה, להערכתנו עד לסוף שנת 2017, וזאת על אף העלייה הצפויה בריבית הפד בארה"ב בתקופה הקרובה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:32 | 13.11.16
אפקט טראמפ
השווקים מתרגלים לנשיא החדש
כמעט שבוע חלף מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, ונראה שהתפנית הצפויה במדיניות הפיסקלית והמוניטארית בעקבות כניסתו לבית הלבן עדיין לא ברורה לחלוטין. יחד עם זאת, מדובר בחדשות בעלות משמעות לאיגרות החוב הממשלתיות שנהנו מתקופה ארוכה של הרחבה מוניטארית לצד הידוק פיסקלי יחסי.
ההשפעה על השווקים
שוקי החוב הממשלתיים בעולם, ובכלל זה שוק איגרות חוב הממשלתיות המקומי, רשמו את שבוע המסחר הגרוע מזה תקופה ארוכה. אפקט טראמפ כלל עליית תשואות חדה בשוקי איגרות החוב הממשלתיות בעולם, לצד עלייה בתלילות העקומים ועלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות.
שוקי המניות בעולם הגיבו בחיוב, אולי בעקבות התקווה להאצה בפעילות וברווחיות של חברות, לצד התחזקות של הדולר. להערכתנו, השווקים הפיננסיים בעולם עלולים להיכנס לתקופת של תנודתיות גבוהה יחסית עד להתבהרות התמונה והבנה איך תיראה המדיניות בפועל של משטר טראמפ.
מדיניות הפד וההשפעה עלינו
מדיניות הפד עשויה להשתנות בעקבות בחירתו של טראמפ, אם כי בטווח הקצר נראה כי השינוי צפוי להיות מינורי. העלאת ריבית בחודש דצמבר עדיין נראית כעובדה מוגמרת, אולי למעט מצב שבו מידת התנודתיות בשווקים הפיננסיים עולה עוד יותר, תוך התחזקות הדולר ועליית מרווחי אשראי.
בנק ישראל אינו צפוי לשנות את מדיניותו בתקופה הקרובה, ונראה שהעלאת ריבית בישראל עדין רחוקה יחסית. בנוסף, ניגוד לארצות הברית, בישראל לא צפוי שינוי מהותי במדיניות הפיסקלית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
16:03 | 10.11.16
הריבית הנמוכה וההנפקות הקונצרניות
סיום חופשת החגים החזירה את שוק ההנפקות הקונצרניות לפעילות מחודשת לאחר שבמהלך תשעת החודשים הראשונים של השנה גויס סכום של קרוב ל-60 מיליארד שקלים, הסכום הגבוה ביותר מאז שנת 2007.
התנאים
המציאות של סביבת ריבית נמוכה, שבשלב זה אינה נראית כעומדת לפני שינוי, בשילוב עם תשואות איגרות חוב ממשלתיות הקרובות לרמות השפל, ממשיכים להגביר את "תיאבון הסיכון" של המשקיעים הממשיכים במרוץ אחר תשואות.
השבוע האחרון כמשל
דוגמה טובה לתיאבון הסיכון הינן ההנפקות הקונצרניות של השבוע האחרון שזכו לביקושי עתק למרות שאין מדובר בחברות מהשורה הראשונה, אלא חברות בדירוג בינוני מענפים מסוכנים יחסית כמו ענפי הנדל"ן וחיפושי הגז.
כך, הנפקת חברת הנדל"ן האמריקאית דה זארסאי זכתה לביקוש של מעל ל-800 מיליון שקלים; הנפקת חברת חיפושי הגז רציו זכתה לביקוש של מעל ל-700 מיליון שקלים; והגדילה חברת המלונאות ישרוטל שביקשה לגייס 200 מיליון שקלים וזכתה לביקושים של יותר ממיליארד שקלים (!).
לא צפוי שינוי
המציאות של סביבת ריביות נמוכה צפויה להימשך עוד תקופה וככל הנראה תמשיך להניע את המשקיעים לכיוון השקעה בנכסי סיכון להשבחת התשואה בתיקים. במציאות כזו, נראה שהביקוש המוגבר להנפקות הקונצרניות צפוי להימשך, ביקוש הצפוי לפתוח את הדלת בפני מגוון רב יחסית של חברות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:28 | 09.11.16
בחירתו של טראמפ
השווקים קיבלו אי ודאות
בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב, בניגוד לכל ההערכות והסקרים (ששוב הוכיחו את רמת אמינותם...) יצרה מציאות חדשה לעולם בכלל ולמשקיעים הפיננסיים בפרט. בחירתו של טראמפ מספקת, מבחינת השווקים הפיננסיים, את הגרוע מכל, עלייה משמעותית ברמת אי הוודאות. טראמפ, למרות שנבחר תחת המפלגה הרפובליקנית, למעשה היה סוג של מתמודד עצמאי הקורא תיגר על הממסד, והראייה לכך הייתה התנערות של מרבית מנהיגי המפלגה הרפובליקנית ממועמדותו.
רב הנסתר על הגלוי
טראמפ נתפס כאדם בלתי צפוי, לא עקבי ולא ברור. לטראמפ אין שום מחויבות מוקדמת, כולל לא למפלגה הרפובליקנית, שתחתה הוא נבחר, ושכאמור ניסתה להתנער ממנו בכל דרך אפשרית טרום הבחירות, ולכן רב הנסתר על הגלוי לגבי המדיניות שלו, גם בגלל הכוח הרב המוענק לנשיא לפי החוקה האמריקאית. יש לזכור גם כי על פי המסתמן, לרפובליקנים יהיה רוב בקונגרס ובסנאט דבר המפחית משמעותית את האיזונים והבלמים בשלטון בארה"ב.
עלייה בתנודתיות
לאור העלייה ברמת האי וודאות, ניתן לומר כי התקופה הקרובה צפויה להתאפיין בשל כך בתנודתיות גבוהה יחסית. הבוקר אנו עדים לתנודתיות הגבוהה כאשר לאחר ירידות שערים חדות בשוקי המניות באסיה, שוקי אירופה והשוק המקומי פתחו את המסחר בירידות מתונות יחסית, בין היתר על רקע נאום הניצחון של טראמפ שהיה מאופק ומפויס יחסית. גם החוזים על מדדי המניות בארה"ב שרשמו ירידות חדות בשעות הבוקר המוקדמות מתקנות כרגע לירידות מתונות יחסית.
להמשך קריאה על מה צפוי בישראל, היכנסו>>
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:03 | 06.11.16
אג"ח ממשלתיות- איפה להשקיע?
נמשכת המגמה, מהחודש האחרון, של ביצועים עודפים של צמודי המדד. בשבוע שחלף נרשמה יציבות בתשואות השקלים הלא צמודים, וירידת תשואות לאורך העקום צמוד המדד. מגמת ירידת מחזורי המסחר בשוק הממשלתי ושוק המק"מ נמשכת ואף התגברה בחודשים האחרונים.
ביצועים עודפים בצמודי מדד
בחודש האחרון בלטה מגמה של ביצועים עודפים בצמודי המדד, דבר שהביא לעלייה בציפיות האינפלציה הנגזרות לאורך העקום. על רקע היציבות בריבית בנק ישראל ב-20 החודשים האחרונים והיציבות הצפויה בחודשים הקרובים, נסחר בחודשים האחרונים שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי בטווח צר יחסית, תוך יציבות יחסית ברמת התשואות ובמבנה העקום. היציבות היחסית בסקטור המקומי בולטת על רקע התנודתיות בשוקי איגרות החוב הממשלתיות באירופה ובארה"ב.
מה צפוי בהמשך?
כרגע נראה כי לא צפוי שינוי מהותי בתקופה הקרובה בעיקר בכל הקשור לחלק הקצר בינוני של העקום. החלק הארוך של העקום ימשיך להיות מושפע (אם כי כנראה בצורה מינורית) מהתפתחות התשואות הארוכות בעולם. היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל נותנת עדיפות להשקעה בטווח של שלוש עד ארבע שנים.
באלוקציה בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד, אנו מעריכים כי יש לתת משקל עודף לשקלים הלא צמודים על רקע מהלך העליות בצמודי המדד בחודש האחרון ולאור סביבת האינפלציה הצפויה בחצי השנה הקרובה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
11:34 | 03.11.16
החלטת ריבית הפד
כצפוי, הותיר אתמול הפד את הריבית ללא שינוי, ובכך למעשה סגר שנה שלמה של הותרת הריבית ללא שינוי (בניגוד להערכות בראשית השנה הנוכחית), מאז העלאת הריבית האחרונה בחודש דצמבר 2015.
על רקע הבחירות המתקרבות, היה די ברור כי הפד ימנע מזעזועים מיותרים, בעיקר על רקע העלייה במפלס העצבנות בשווקים לאור המרוץ הצמוד המסתמן לבית הלבן.
בדרך לעליית ריבית?
למרות הותרת הריבית ללא שינוי, הפד בהודעתו אתמול רמז כי אינו זקוק עוד לראיות רבות על מנת להעלות את הריבית פעם נוספת. נראה כי מבחינת הפד, בשלה השעה להעלאת ריבית נוספת, ולפיכך ניתן להעריך כי רק תרחיש בו דונלד טראמפ ייבחר לנשיא, או לחילופין, תרחיש בו הנתונים משוק העבודה יהיו גרועים באופן יוצא דופן מחר (הנתונים לחודש אוקטובר) ובראשית חודש דצמבר (הנתונים לחודש נובמבר), ימנעו מהפד מהעלאת ריבית בהחלטה הקרובה בחודש דצמבר.
השוק, אגב, העלה את ההסתברות לעליית ריבית בחודש דצמבר לכ - 80%, דבר המלמד על הערכות (או תקוות...) השוק לבחירתה של הילרי קלינטון לבית הלבן.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
02.11.16 | 09:15
לקראת החלטת הפד
היום בערב (ד') יפרסם הפד את החלטת הריבית לחודש נובמבר. מדובר בהחלטה לפני אחרונה לשנה הנוכחית, כאשר באמצע דצמבר תתקיים ישיבת הפד האחרונה לשנת 2016.
הפתעה?
כל שינוי בהודעת הריבית הנוכחית יתקבל בהפתעה מרעישה. לאור הסמיכות לבחירות לנשיאות, קשה לראות את הפד מעלה את הריבית, מה גם שנתוני המקרו שפורסמו לאחרונה לא היו כאלו התומכים בהעלאה מידית. אם מוסיפים את העצבנות העולה בשווקים לאור המרוץ הצמוד לבית הלבן, אזי נראה כי ההסתברות להעלאת ריבית עוד היום שואפת לאפס.
מחפשים הבהרות
לאור ההחלטה הצפויה, השווקים יחפשו הבהרות בהתנסחות הפד לגבי עתיד תוואי העלאת הריבית. בגלל חוסר הוודאות לגבי הנשיא/ה הבא/ה של ארצות הברית, נראה כי הפד ימנע מהצהרה ברורה לגבי העלאת ריבית גם בחודש דצמבר. להערכתנו, בחירה של טראמפ לנשיאות, אפשרות ההופכת מוחשית יותר ויותר בימים האחרונים, עשויה להביא את הפד לחישוב מחדש של המדיניות המוניטארית בעיקר ובתסריט בו בחירה של טראמפ תצית גל ירידות שערים בשווקים הפיננסיים.
לסיכום, הפד לא צפוי להפתיע מחר את השווקים הפיננסיים שהפכו לעצבניים בימים האחרונים והוא צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי. נראה כי בכל הקשור להחלטה של חודש דצמבר (בה מצפה השוק להעלאת ריבית), התשובה טמונה בעיקר בתוצאות הבחירות לנשיאות ולכך ניאלץ להמתין לפחות עוד שבוע.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:12 | 30.10.16
כצפוי, הותיר בנק ישראל את הריבית לחודש נובמבר ללא שינוי, ברמת השפל של 0.1%, חודש נוסף ברצף ההולך ומתארך מאז פברואר 2015.
הודעת הריבית אינה שונה מההודעות האחרונות ובה חוזר בנק ישראל על הערכה כי "המדיניות המוניטארית צפויה להיוותר מרחיבה למשך זמן רב".
אינפלציה נמוכה, שקל חזק
בבסיס ההודעה ממשיך בנק ישראל לבסס את ההישענות על ריבית השפל בסביבת אינפלציה הנמוכה מהיעד של בנק ישראל, שקל הממשיך להיות חזק וממשיך להקשות על צמיחת היצוא, וצמיחה נמוכה בעולם תוך המשך מדיניות מוניטארית מרחיבה של הבנקים המרכזיים בעולם. מנגד, ההתאוששות בצמיחה המקומית שהחלה ברבעון השני של השנה, וככל הנראה נמשכת גם ברבעון השלישי, וכן עליות המחירים הנמשכות בשוק הדיור, מהווים גורמים המונעים, לפי שעה, מבנק ישראל, נקיטה בכלים מוניטאריים מרחיבים נוספים.
מחכים לשינוי מהותי
מדיניות הפד בזמן שנותר עד סוף השנה אינה צפויה להשפיע מהותית על מדיניות בנק ישראל, בוודאי שלא בטווח הקצר. לפיכך, בנק ישראל צפוי להותיר את הריבית ללא שינוי עוד חודשים רבים נוספים עד לשינוי מהותי באחד מהגורמים שהוזכרו לעיל.
בינתיים, המדיניות מוניטארית המרחיבה של בנק ישראל תבוא לידי ביטוי (מעבר לשמירה על ריבית השפל) בעיקר על ידי התערבות מעת לעת במסחר במט"ח וכן צעדים כגון הקטנת הנפקות מק"מ, צעד שנקט בנק ישראל בפרסום תוכנית ההנפקות לחודש נובמבר.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:23 | 27.10.16
חופשות החגים מאחורינו ואנו נכנסים לתוך הישורת האחרונה של שנת 2016. בחודשיים שנותרו עד סוף השנה תעמוד ארצות הברית במוקד העניינים בכל הקשור לבחירות לנשיאות שיתקיימו בראשית חודש נובמבר, וכן בהיבטים הקשורים להחלטות הריבית של הפד.
הריבית
השווקים מצפים להעלאת ריבית נוספת על ידי הפד בהחלטה האחרונה של השנה במהלך חודש דצמבר, אולם ניצחון של דונלד טראמפ צפוי לטרוף את הקלפים ולהביא את השווקים לחישוב מסלול מחדש.
ככלל, לקראת הבחירות לנשיאות בארצות הברית נראה כי התנודתיות בשווקים עלולה לעלות בעיקר ככל שהסקרים יצביעו על מרוץ צמוד שיעלה את רמת אי הוודאות לגבי זהות המנצח.
ובינתיים, בישראל
בישראל, במהלך חודש נובמבר נכנס אל תוך עונת הדו"חות הכספיים לרבעון השלישי של השנה. ברבעון האחרון נרשמה דיפרנציאציה גבוהה בין ביצועי המדדים. בעוד שהמדדים המרכזיים (מדד ת"א 25 ומדד ת"א 100) הניבו תשואות שליליות, מדדי המניות הקטנות (היתר) הניבו תשואות חיוביות גבוהות למשקיעים. מעניין יהיה לעקוב האם הדו"חות הכספיים ישנו מגמה זו.
שוק איגרות החוב הממשלתיות צפוי להמשיך ולהיות מושפע בעיקר מהמגמות בעולם על רקע היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל במהלך החודשים הקרובים, כמו במהלך 20 החודשים האחרונים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:29 | 25.10.16
בעקבות חופשת חג הסוכות, יפרסם בנק ישראל את הודעת הריבית לחודש נובמבר רק ביום חמישי הקרוב.
המצב בינתיים
ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי, ברמת השפל של 0.1%, מאז ההורדה האחרונה בסוף חודש פברואר 2015. הודעות הריבית האחרונות של בנק ישראל נראו ככאלו ששוכתבו כל פעם מחדש, כאשר הערך המוסף של ההודעות הלך ופחת לאור העובדה כי בנק ישראל כמעט ולא חידש דבר, בעיקר בהודעות האחרונות.
הנתונים תומכים בהותרת הריבית ללא שינוי
ההודעה הקרובה לא צפויה להיות שונה, אלא אם כן בנק ישראל מכין איזו שהיא הפתעה. הנתונים האחרונים ממשיכים להצביע על סביבת אינפלציה מאוד נמוכה בישראל, שאינה צפויה להשתנות מהותית בחודשים הקרובים.
השקל ממשיך להיסחר סביב רמות השיא מול סל המטבעות. נתונים אלו ממשיכים לתמוך בהותרת הריבית ללא שינוי ברמת השפל. בעולם, המדיניות המרחיבה של מרבית הבנקים המרכזיים נמשכת כאשר גם הפד, הבנק היחיד המהדק מוניטארית, ממשיך לשדר כי תהליך העלאת הריבית צפוי להיות איטי במיוחד.
הסתברות נמוכה להפתעה
לפיכך, נראה כי בנק ישראל אינו צפוי להפתיע גם הפעם, והאמת נראה כי גם במהלך החודשים הקרובים המצב לא ישתנה. לכן, כל הודעה שתסטה מנוסח ההודעות האחרונות צפויה להפתיע את השוק, אולם ההסתברות לכך נמוכה מאוד.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
12:37 | 09.10.16
שוק האג"ח הממשלתיות המקומי ממשיך להתאפיין בתנודתיות נמוכה ביחס למקביליו בעולם
המסחר המקוצר בשוק איגרות החוב הממשלתיות התאפיין בשבוע שחלף במגמה שלילית תוך ירידות שערים ועליית תשואות בכל האפיקים.
בלטו לשלילה איגרות החוב לטווח בינוני ארוך, בעיקר באפיק השקלי הלא צמוד אך גם באפיק צמוד המדד. בחלק הקצר של העקומים נמשכת היציבות ברמת התשואות על רקע העובדה כי בנק ישראל אינו צפוי לשנות את הריבית בתקופה הנראית לעין.
המדיניות המרחיבה מיצתה את עצמה
למעשה, ההכרה כי המדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם מיצתה את עצמה, ואולי אף מביאה לנזקים מסוימים, כמו פגיעה במידת היציבות הפיננסית, מביאה להמשך מגמת העלייה בתשואות הממשלתיות הארוכות בעיקר במדינות מפותחות. לאלו יש להוסיף גם הערכות כי הפד בסופו של דבר יעלה את הריבית ב-2016, ככל הנראה בהחלטה האחרונה של השנה בחודש דצמבר. בהקשר לכך, אנו מעריכים כי הפוקוס יעבור בהדרגה לאופי המדיניות הפיסקלית בעולם.
בשורה התחתונה
שוק איגרות החוב הממשלתיות המקומי ממשיך להתאפיין בתנודתיות נמוכה משמעותית ממקביליו בעולם, דוגמת ארצות הברית וגרמניה.
לכן, אנו ממשיכים להמליץ על מח"מ של שלוש שנים בהחזקה מאוזנת בין שקלים לא צמודים לצמודי מדד. להערכתנו, על רקע היציבות הצפויה בריבית בנק ישראל, בהחלט תיתכן עלייה בתלילות העקומים.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:39 | 25.09.16
מה מסתתר מאחורי מבול ההנפקות של חודש ספטמבר?
בחודש האחרון קשה לפספס את כותרות הענק של העיתונים והאתרים הכלכליים על גיוסי הכספים בבורסה המקומית. למעשה, לעיתים נראה שכמעט כל מי שרוצה יכול להצטרף לחגיגת ההנפקות של חודש ספטמבר חברות ממשלתיות, חברות גדולות ומבוססות וגם חברות נדל"ן קטנות ולא מדורגות.
די לבחון את המספרים בשביל להבין את התמונה המלאה: אנו צפויים לסיים את חודש ספטמבר עם הנפקות של 30 חברות, ביחס לממוצע של 10 עד 12 חברות בחודשים "רגילים". היקף הגיוסים החודשי יעמוד ככל הנראה על 14 מיליארד שקלים, ביחס לממוצע חודשי שלרוב מסתכם במספרים נמוכים בהרבה של ארבעה עד שישה מיליארד שקלים.
ההסבר השכיח להיקף הגיוסים הוא ששוק ההון עבד במתכונת מצומצמת בשבועיים האחרונים של חודש אוגוסט, ומצד שני, באוקטובר כמעט ולא נזכה לימי עבודה. יחד עם זאת, ישנן סיבות נוספות שהובילו לגל ההנפקות החריג.
ראשית, מדובר בחודש שכלל שלוש הנפקות ענקיות של חברת חשמל, בי קומיוניקיישן ובנק מזרחי שיגייסו ביחד יותר משמונה מיליארד שקלים בספטמבר. בנוסף, יש נזילות מאוד גבוהה בשוק, כאשר הרבה כסף מחכה להשקעות בגלל רמת התשואות הנמוכה באפיק הממשלתי ובחלקים של השוק הקונצרני (בעיקר איגרות החוב המדורגות גבוה). גם הירידה בהיקף ההשקעות של משקיעים ישראלים בחו"ל השפיעה על רמות הנזילות, וישנם לא מעט משקיעים שמחפשים הזדמנויות השקעה אחרות.
אם תרצו הוכחה נוספת להיקף הגיוסים החריג, הרי שבתשעת החודשים הראשונים של שנת 2016, שוק ההון הישראלי צפוי להציג היקף גיוסים של כ-55 מיליארד שקלים, בדומה להיקף הגיוסים בשנת 2015 כולה (!) אז גויסו כ-60 מיליארד שקלים בשנה שלמה.
האם נמשיך בקצב גיוסים כזה? קשה להניח שנראה חודש דומה לספטמבר מבחינת היקף הגיוסים, אבל ניתן להעריך שהנזילות הגבוהה בשוק, לצד החיפוש אחר הזדמנויות השקעה, תמשיך לשרת את החברות שירצו לגייס כסף גם בשלושת החודשים האחרונים של השנה.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
13:39 | 22.09.16
בין הודעת הריבית של הפד להחלטת הריבית של בנק ישראל
ביום שני צפוי בנק ישראל להודיע על גובה הריבית לחודש אוקטובר. בינתיים, הודעת הריבית של הפד, בשילוב הודעת הריבית ביפן, מלמדות כי המדיניות המוניטארית המרחיבה בעולם רחוקה מסיום. למעשה, הפד בחר ללכת בדרך שהשוק מתווה לו ובשלב זה נמנע מהעלאת ריבית, אולם הוא שולח מסר כי עד סוף השנה הוא עתיד להעלות את הריבית. נראה כי למרות ההבטחה, השוק בוחר לקחת בספקנות משהו את ההבטחה הזו, ונותן הסתברות של 60% להעלאת ריבית עד סוף השנה הנוכחית.
בחזרה לישראל לא צפויות דרמות גדולות בשבוע הבא בכל הקשור לריבית בנק ישראל אשר תיוותר כמובן ללא שינוי, כאשר הנגידה, קרנית פלוג, תקיים לאחר ההודעה את מסיבת העיתונאים הרבעונית לצד פרסום עדכון הערכות מקרו כלכליות של חטיבת המחקר.
בנק ישראל לא צפוי גם להביא בשורות מרעישות בכל הקשור לסביבת האינפלציה, הצמיחה ותוואי הריבית העתידי. האיטיות בהעלאת ריבית הפד צפויה להאריך את התקופה בה ישמור בנק ישראל על הריבית ללא שינוי, ככל הנראה, במהלך כל שנת 2017 ואל תוך שנת 2018. מאידך, המשך העלייה במחירי הדירות והשיפור המסוים בצמיחה ברבעון השני מורידים מסדר היום שימוש בכלים מוניטאריים מרחיבים נוספים כמו ריבית שלילית והרחבות כמותיות.
נראה כי עיקר הפוקוס של בנק ישראל יישאר בטווח הקרוב הניסיון למנוע התחזקות נוספת של השקל, הנסחר בשיא נומינלי מול סל המטבעות, אם כי מעבר להתערבויות כאילו ואחרות בשוק המט"ח, קשה לראות את בנק ישראל עושה, בשלב זה, שימוש בכלים נוספים. בהקשר זה, חשוב לציין שההחלטה של בנק ישראל לעבור לשמונה הודעות ריבית החל משנת 2017 מלמדת כי בתנאים הנוכחיים לא צפויים שינויים מהותיים במדיניות.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
10:46 | 21.09.16
הודעת בנק ישראל
האם הודעת בנק ישראל על הורדת תדירות הודעות הריבית רומזת משהו על המשתנים הכלכליים בישראל?
לאחר חודשיים של דיונים בוועדה המוניטארית, הודיע אתמול (ג') בנק ישראל כי החל משנת 2017 הוא יוריד את תדירות הודעות הריבית מ- 12 פעמים בשנה, כלומר פעם בחודש, לשמונה פעמים בלבד.
ככלל, ההחלטה על ירידה לשמונה הודעות בשנה, היא בבחינת יישור קו עם מרבית הבנקים המרכזיים במשקים הגדולים בעולם המקבלים החלטה פעמיים ברבעון, כאשר לאחרונה הפחיתו הבנקים המרכזיים באירופה, יפן ובריטניה את מספר ההודעות לשמונה, בדומה למספר החלטות הפד בארה"ב. למעשה, מבין 19 מדינות ה- OECD המנהלות מדיניות מוניטארית עצמאית, רק שבע מדינות (כולל ישראל) מחליטות על הריבית אחת לחודש.
התנודתיות יורדת
הורדת התדירות מתיישבת עם הירידה בתנודתיות השווקים וככל הנראה עונה על הצורך להפחית את תדירות הודעות הריבית על רקע העובדה שההחלטה האחרונה על שינוי ריבית בישראל התקבלה לפני 19 חודשים. בנוסף, יישור הקו עם המגמה העולמית מתיישבת גם עם העובדה כי תנודתיות המשתנים הכלכליים בישראל נמוכה ביחס לעולם.
יחד עם זאת, נציין כי הסיכון מבחינת חברי הוועדה בהורדת התדירות נעוץ בהקטנת הגמישות להגיב לאירוע בלתי צפוי, אולם אפשר כנראה לסמוך על בנק ישראל, שכפי שפעל בעבר, גם בעתיד הוא יידע לקבל החלטות ריבית מחוץ למועדי ההודעות הרשמיים ככל שיידרש.
בשורה התחתונה, נראה שמטרתה של הפחתת תדירות הודעות הריבית היא בעיקר ליישר קו עם מרבית הבנקים המרכזיים בעולם, ובעיקר תואמת עידן בו התנודתיות יורדת ושינויים בריביות בנקים מרכזיים הופכים לנדירים יותר ויותר. בינתיים, נישאר לנו לחכות לעוד ארבע החלטות ריבית שיתקבלו עוד השנה, בטרם כניסתו של השינוי לתוקף.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
15:16 | 20.09.16
החלטת ריבית הפד 21.09
מחר בערב יפרסם הפד את החלטת הריבית, החלטה שעשויה להיות אחת המעניינות שיצאו בתקופה האחרונה
נתחיל עם ציפיות השוק:
השוק מאמין כי הפד גם הפעם לא צפוי להעלות את הריבית, וזאת על פי ההסתברות הגלומה במסחר באופציות בארה"ב העומדת על 20% בלבד. הסתברות זו נראית נמוכה יחסית, בעיקר למי שהאזין לדברי ראשי הפד בחודש האחרון, ובראשם יו"ר הפד ג'נט יילן וסגנה סטנלי פישר, שדיברו על הצורך בעליית ריבית לאור ההתקדמות שעשתה הכלכלה האמריקאית בשנים האחרונות, התקדמות משמעותית להשגת היעדים בעיקר בתחומי התעסוקה, הצמיחה והאינפלציה, שהוצבו בעבר.
אז נכון, חלק מחברי הפד התבטאו בדבר הצורך לא להיחפז בכל הקשור להעלאת הריבית, אולם עדיין נראה כי הפד מעוניין להמשיך בתהליך הנורמליזציה של הריבית, תהליך שנעצר מאז העלאת הריבית הראשונה, והאחרונה לפי שעה, בחודש דצמבר האחרון.
למרות ציפיות השוק, נראה כי חלון ההזדמנויות של הפד להעלאת ריבית לא יישאר פתוח עוד זמן רב
ההחלטה הבאה תתפרסם ימים ספורים לפני הבחירות, והפד לא ירצה להיתפס כמי שמנסה להשפיע על תוצאותיהן, כאשר בד בבד, ההחלטה שלאחריה בחודש דצמבר עלולה להיות תחת השפעת תוצאות הבחירות. לפיכך, לפד שבראשית השנה הצהיר על 3 - 4 העלאות ריבית, לא עמד בתחזית ונגרר אחרי השוק, יש עכשיו הזדמנות להשיב את אמינותו מול השווקים.
לכן, ואולי דווקא בניגוד לציפיות השוק, ההחלטה הנכונה מבחינתו הפעם תהיה כן להעלות את הריבית.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
מה מקשה על הפדרל ריזרב?
נתוני המאקרו שפורסמו בסוף השבוע בארה"ב לא מותירים מקום לספק סביבת הריבית בארה"ב ובעולם תמשיך להיות נמוכה
ביום שישי התפרסמו נתוני המכירות הקמעונאיות בארה"ב שאכזבו וגם מדד אמון הצרכנים היה מתחת לתחזיות.
מה עשו בנקים מרכזיים בעולם לאחרונה?
לצד נתונים אלו, מספר מדינות בעולם הורידו בשבועות האחרונים את הריבית: בריטניה, אוסטרליה וניו זילנד. במקביל, בנקים מרכזיים בעולם ממשיכים בצעדי הרחבה מוניטרית כגון בבריטניה וגוש האירו. גם נתוני הצמיחה החלשים שפורסמו ביפן מעוררים ציפיות לצעדים מוניטריים נוספים מצד הבנק המרכזי.
התחזית היא:
להערכתי, נתונים אלו מצביעים על כך שעד סוף שנת 2016 הפד יעלה את הריבית פעם אחת בלבד, לכל היותר. המדיניות המוניטרית של בנקים מרכזיים בעולם תכפה על הפד המשך שמירה על סביבת ריבית נמוכה.
העולם מבין כיום שהעלאות ריבית ייקחו זמן ושמדובר בתהליך איטי. גם אצלנו בנק ישראל ממתין כבר תקופה ארוכה בריבית אפסית של 0.1%. לכן לא מן הנמנע שגם בנק ישראל ידחה את העלאות הריבית עמוק לתוך שנת 2017.
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
ההבדל בין העולם הישן (עולם הריביות הנורמאליות) לעולם החדש (עולם הריביות האפסיות)
אם לפני מספר שנים לא גדול היינו נשאלים איך בורסות העולם יגיבו לפעולת טרור עם 84 הרוגים במקום מרכזי כמו צרפת, וניסיון הפיכה במדינה בעלת מאפיינים כה משמעותיים לאזורה כמו טורקיה, כנראה שרובנו היה מביע חשש לנפילות של ממש בשוקי המניות, שלא לדבר על הפסימיים שבינינו שהיו חוזים מפולת של ממש.
הערכות אלה, השייכות לעולם הישן, הן חלק מההבדל בין העולם הישן (עולם הריביות הנורמאליות) לעולם החדש (עולם הריביות האפסיות). בעולם החדש, התגובה של שוקי ההון ובעיקר שוקי המניות, לאירועים מסוג זה, נעה בין תגובה מינורית להתעלמות מוחלטת, כפי שקרה בשוקי המניות מאז יום שישי האחרון. בעולם החדש, לאירועים כאלה כמעט ואין השפעה על הכלכלה הריאלית ובוודאי אין השפעה על השווקים הפיננסיים.
בעולם החדש כל עוד אין סיכון ממשי לשינוי המציאות של ריבית אפסית, ו/או אין מדובר באירוע כלכלי בעל השלכות גלובליות כגון הברקזיט של בריטניה מהאיחוד האירופי, או נפילה בצמיחה של סין לדוגמא, שוקי ההון בכלל והמניות בפרט בדרך כלל בוחרים להתעלם וממשיכים לשעוט לעבר שיא חדש נוסף.
_______________________________
10:36 | 19.05.16
הצמיחה ברבעון הראשון - קריאת השכמה אחרונה לממשלה
נתון הצמיחה, לרבעון הראשון, של המשק, שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אתמול, היה אחד מנתוני הצמיחה החלשים שפורסמו בשנים האחרונות. המשק הישראלי צמח ב 0.8% בלבד (בחישוב שנתי) ברבעון הראשון של השנה, כאשר פעילות היצוא צנחה ב- 13%!
הייצוא הישראלי הפך פחות אטרקטיבי
הצניחה ביצוא מיוחסת בעיקר לצמיחה הנמוכה בעולם ולעוצמה שמגלה השקל בשנים האחרונות, דבר ההופך את הייצוא הישראלי לפחות אטרקטיבי. בנק ישראל מצידו מיצה מירב הכלים העומדים ברשותו על מנת לתמוך ביצוא.
ריבית בנק ישראל ירדה לרמת שפל כמעט אפסית וכלי ההתערבות בשוק המט"ח איבד מהאפקטיביות שלו
וזאת לאור משך התקופה הארוך בו עושה הבנק המרכזי שימוש (מראשית שנת 2008). לפיכך, נתון הצמיחה החלש צריך להוות נורת אזהרה גדולה מאוד לממשלה. היצוא הישראלי היווה בעבר את אחד מקטרי הצמיחה העיקריים של המשק. הצניחה ביצוא, ככל שתימשך, עלולה להכניס את המשק למיתון ולעלייה ברמת האבטלה. על רקע מיצוי הכלים המוניטאריים, היום יותר מתמיד מחויבת הממשלה לנקיטת פעולות התומכות במגזר הייצוא לפני שיהיה מאוחר מדי.
_______________________________
18:00 | 17.01.16
ריבית בנק ישראל- כיצד ירידת מחירי הנפט מוזילה את המשכנתאות
הירידה הדרמטית במחירי הנפט בשנה וחצי האחרונות קבלה ביטוי בעיקר בהוזלה המשמעותית של מחירי הבנזין והחיסכון המשמעותי של בעלי הרכבים כתוצאה מכך. בנוסף, לירידת מחירי הנפט השפעות גם על ירידת מחירי חשמל ומים.
יוקר המחייה
אולם השפעה עקיפה ולא פחות משמעותית על הוזלת יוקר המחייה הינה ההשפעה של ירידת מחירי הנפט על רמת האינפלציה ורמת ריבית בנק ישראל. ירידת מחירי הנפט הביאה לירידה חדה ברמת האינפלציה בישראל ובסביבת האינפלציה החזויה לשנים הקרובות.
העלאות ריבית
ירידת האינפלציה הביאה להוזלה בפועל של משכנתאות צמודות מדד. ירידת ציפיות האינפלציה מרחיקה העלאות ריבית ומבטיחה כי ריבית בנק ישראל (הנמצאת ברמת שפל) תיוותר ברמה זו עוד תקופה לא קצרה, ככל הנראה. ריבית בנק ישראל הנמוכה גוזרת, באופן ישיר, ריבית פריים נמוכה ולכן גם המשכנתאות צמודות הפריים יורדות בתקופה זו.
_______________________________
גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
_______________________________
