תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רוני גיטלין

האם גם השנה יגיע שער הדולר שקל ל-3.80?

15:16 | 21.11.18

התחזקות הדולר

בחודשים האחרונים אנו רואים כיצד העוצמה שהייתה לשקל במשך כשנתיים פוחתת. אם בתחילת השנה ראינו את שער הדולר שקל מגיע ל-3.40 שקלים, הרי שמאז התחזק הדולר בכ-10%.

בימים האחרונים אנו עדים לשיא חדש שלא ראינו בשנתיים האחרונות, ושער הדולר שקל עומד כבר על 3.74 שקלים.

הסיבות

הסיבה העיקרית לעוצמה של הדולר נוגעת להתחזקותו בעולם מול כל המטבעות.

ההתחזקות בעולם משפיעה יותר מבעבר משום שאנו רואים ירידה משמעותית בהיקף האקזיטים שמכניסים דולרים למדינה. אם בשנים הקודמות החשבון השוטף היה כ-4% מהתוצר, כלומר, כמות הדולרים שהיו נכנסים לארץ לעומת היוצאים עמד על כ-12 עד כ-14 מיליארד דולר בשנה, וזה היה מחזק את המטבע המקומי, השנה העודף ירד לכ-5 מיליארד דולר בלבד, ולכן הלחץ על התחזקות השקל ירד משמעותית.

לאן נגיע?

חשוב לציין שב-11 השנים האחרונות שער הדולר שקל תמיד עבר ב-3.80 כל שנה, וברוב המקרים זה היה בסוף השנה. השאלה הגדולה היא האם גם השנה נגיע לשם.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

13:41 | 15.11.18

אנגליה בדרך להכרעה

במרץ הקרוב אמורה אנגליה לצאת מהאיחוד האירופי, לאחר שבמשאל העם שנערך ביוני 2016 החליטו אזרחי המדינה על פרישה מהאיחוד במה שמכונה הברקזיט. לאחר משאל העם, היו שחשבו שהכלכלה הבריטית תיפגע מכך ואף תקרוס, והחששות היו גדולים.

אבל מחשבות לחוד, מציאות לחוד

בינתיים אנחנו רואים שהכלכלה הבריטית מתמודדת לא רע, ושאין אינטרס לאף צד, לא לאנגליה ולא לאיחוד האירופי, שהכלכלה הבריטית תיפגע מהפרישה, ונראה שהם ימצאו פתרון ביניים.

לפי פרסומים, בתקופה הקרובה המשא ומתן בין הצדדים יסתיים בצורה חיובית, ובמצב כזה אנו עשויים לראות השפעה בשתי דרכים עיקריות.

המטבע האנגלי

הלירה שטרלינג שלפני הברקזיט עמדה על רמה של 1.40 דולר לליש"ט ואחרי משאל העם ירדה ל-1.20 דולר לליש"ט עשויה להתחזק.

כבר בימים האחרונים אנו רואים התחזקות של המטבע והערכות הן שאם המשא ומתן והפרישה של אנגליה תהיה טובה וקלה באופן יחסי, נראה את המטבע ממשיך להתחזק.

שוק המניות האנגלי

בגלל אי הוודאות השוק תומחר בחסר ביחס ליתר השווקים. תוצאות חיוביות בשילוב עם התחזקות בבורסות בעולם, צפויות להערכתנו להביא לביצועים עודפים של השוק המקומי.

בשורה התחתונה

אחרי שנה וחצי של אי ודאות אנו רואים אופטימיות באנגליה, ונראה שתרחישי הבלהות שחששו מהם לא יתגשמו.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

16:15 | 18.10.18

הריבית בנכסים חסרי סיכון

התשואה לעשר שנים בארה"ב עומדת על 3.2%, נכון לרגע כתיבת שורות אלו, ומדובר ברמת שיא בשבע השנים האחרונות.

למה זה מעניין?

התשואה על האיגרת חוב האמריקאית לעשר שנים היא למעשה התשואה הדולרית שאפשר לקבל ללא סיכון. במילים אחרות, אם יש לנו דולרים בחשבון ונקנה אגרת חוב אמריקאית זו התשואה שנקבל בעשר שנים הקרובות, והכל ללא סיכון.

במקביל, נכסים שנחשבים יותר מסוכנים, כמו איגרות חוב של חברות טובות בעולם, מניבות תשואה של בין 4% ל-5% לשנה, כמו למשל, קוקה קולה או בנק אוף אמריקה.

חושבים פעמיים לפני שקונים מניות

כשאפשר לקבל תשואה של 3% ללא סיכון, מתחילים לחשוב פעמיים לפני שקונים מניות או נדל"ן או כל השקעה אחרת עם סיכון. ואכן, אנו רואים ששוק המניות מאוד תנודתי כי כספים מתחילים לעבור ממנו לשוק החוב. ככל שהריבית תמשיך לעלות, אנו צפויים לראות מגמה של לחץ בשוק המניות, מעבר כספים ממניות לאיגרות חוב והתשואות שהורגלנו אליהן לא יחזרו באם בכלל יהיו עדיין חיוביות.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

14:53 | 29.08.18

בדרך להסכמי הסחר

בימים אלה מתגבש הסכם סחר בין ארצות הברית, קנדה ומקסיקו. כשמסתכלים אחורה לתקופת הבחירות של דונלד טראמפ, וגם לאחר הבחירה בו, הוא התבטא הרבה כנגד מקסיקו, דיבר על החומה ושינוי הסכם הסחר.

נתונים

הסחר השנתי בין ארה"ב למקסיקו מסתכם בקצת יותר מטריליון דולר בשנה. המאזן בין הייבוא של מקסיקו לארה"ב עומד על פער של 60 מיליארד דולר בשנה לטובת מקסיקו. במילים אחרות, לא הרבה יחסית לסחר הגבוה.

בנוסף, הייבוא ממקסיקו לארה"ב מתמקד בכוח האדם במקסיקו ובמוצרים לא מתוחכמים. לכן מדובר בקשרי סחר חיוביים לכלכלת ארה"ב, בניגוד לסין – שהיא הבעיה האמיתית של ארה"ב.

בדרך להסכם

בזמן שמול קנדה יש עדיין הרבה נושאים לא סגורים כי הכלכלות של ארה"ב וקנדה דומות, מול מקסיקו הסיפור הרבה יותר פשוט, ידוע מה ארה"ב רוצה לייצא ולייבא, וככל הנראה למרות כל האיומים של טראמפ ייחתם הסכם עם מקסיקו.

איך זה משפיע?

הפזו המקסיקני התחזק בכמעט 10% בשלושת החודשים האחרונים. הבורסות במקסיקו רושמות עליה יפה וגם במקסיקו מבינים שלמרות ההצהרות של טראמפ והשילוב עם הבחירה של נשיא חדש במקסיקו שדומה בסגנון לנשיא האמריקאי, הכיוון חיובי ושיתוף הפעולה בין המדינות ימשך.

מדובר בחדשות טובות לשתי המדינות ובעיקר למקסיקו, וניתן להעריך שחתימת הסכם תביא להמשך מגמה חיובית בבורסה ובמטבע המקומי של מקסיקו שימשיך להתחזק.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

15:10 | 31.07.18

איראן והסנקציות

מדינות שארה"ב מטילה עליהן סנקציות, גם אם כאלו שמוטלות על ידי המעצמה האמריקאית לבדה כמו במקרה הנוכחי מול איראן, סובלות מפגיעה חמורה בכלכלה, והנתונים שמתפרסמים על איראן רק מוכיחים את הטענה.

איראן כמשל

איראן כבר הייתה בעבר תחת הגבלות וסנקציות של ארה"ב והשתחררה מהן שנה שעברה עם הסכם הגרעין שנחתם על ידי הנשיא לשעבר אובמה. זה בא לידי ביטוי במספרים – הצמיחה של איראן ב-2017 עמדה על קרוב ל-17%. כך שכבר בשנה הראשונה להסרת הסנקציות, הכלכלה של המדינה התאוששה וזה בא לידי ביטוי גם בהערכות לטווח ארוך שצפו לאיראן התברגות ב-20 הכלכלות המובילות בעולם בעוד 20 שנה.

אבל אז בא טראמפ וטרף את הקלפים.

עם החזרת הסנקציות לאיראן על ידי טראמפ, ולמרות ההתנגדות הבינלאומית, אנחנו רואים את ההשפעה המשמעותית והמיידית על איראן. יש אינפלציה של יותר מ-200% בשנה האחרונה והמטבע נחלש בתקופה זו בעשרות אחוזים. במקביל, חברות בינלאומיות הודיעו כי הן יוצאות מפעילות מאיראן, כמו למשל רנו.

בשורה התחתונה

התגובות של השלטון האיראני כנגד טראמפ מסתירות את האמת: האיראנים מבינים שכדי לשרוד הם חייבים לפתור את המשבר עם ארה"ב. סנקציות בינלאומיות הן פגיעה אנושה עבור כל מדינה, אפילו עבור מדינה כמו איראן שיש לה היצע נפט בלתי מוגבל.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

11:59 | 12.07.18

מנצחים במגרש הכלכלי

בשעות האחרונות אנו שומעים לא מעט על מה מדינת ישראל צריכה לעשות כדי שנבחרת ישראל תהיה במונדיאל. כדוגמה נותנים את אורוגואי ש-85% מהילדים שם נמצאים באיזשהו ארגון כדורגל ולכן לא פלא שהגיעו לרבע גמר המונדיאל למרות שהאוכלוסייה במדינה כוללת רק 3.5 מיליון תושבים.

ומה לגבי קרואטיה?

קרואטיה הגיעה לגמר המונדיאל וזה מדהים מהרבה בחינות, אבל בהיבט הכלכלי, הנתונים של המדינה הקטנה פחות מרשימים. התוצר של קרואטיה נמוך ומשנת 2008 ועד היום ירד ב-22%. התוצר שלהם לנפש הוא פחות מחצי מישראל, כך שבכל הקשור למצב הכלכלי כנראה שלא היינו מתחלפים איתם, ולו לרגע.

מה עדיף?

ההעפלה לגמר המונדיאל מוצלחת מיצובית, אבל בשורה התחתונה, ברמה הכלכלית עדיף לראות את הכלכלה שלנו צומחת, ההייטק פורח, שיעור האבטלה אפסי ועוד שלל נתונים אופטימיים שישראל מספקת.

בואו נודה באמת: אם צריך לבחור בין הכלכלה לבין המונדיאל, כנראה שעדיף שנלך על האופציה הראשונה ובינתיים נמשיך לעודד נבחרות אחרות.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

13:15 | 26.06.18

מלחמת הסחר של ארה"ב

כבר זמן רב מדברים על מלחמת הסחר בין ארצות הברית והעולם, אבל עד היום זה בא לידי ביטוי ביום ירידות אשר תוקנו למחרת. מלחמת סחר היא בהחלט סכנה רצינית לכלכלה העולמית.

השינוי בסין

עד לפני מספר שנים, סין ייצאה בעיקר מוצרי low tech, כגון ביגוד ומוצרים זולים, כך שלארצות הברית לא היו חששות ממנה. בשנים האחרונות סין הצליחה לבצע קפיצת מדרגה טכנולוגית, לא מעט בשל העתקת מוצרים אמריקאים וגניבת סודות מסחריים, וייצורם בסין. כך שכיום סין מייצרת כמעט הכל - מטלפונים ועד מכוניות ולוויינים. כל זאת, תוך גניבת סודות טכנולוגיים אם באמצעות האקרים או אם באמצעות רכישה של חברות טכנולוגיה אמריקאיות.

תגובת השוק

קריסת המניות אמש, בדגש על הנאסד"ק עם ירידה של יותר מ-2.5%, נובעת מאיסור של טראמפ על רכישת חברות אמריקאיות על ידי חברות שיש בהן מעל ל-25% בעלות סינית. רק היום נבין האם הירידות מבטאות חששות אמיתיים לכלכלה העולמית או שמדובר עוד יום של ירידות שיתוקן במהלך יום המסחר.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

09:47 | 06.06.18

המשבר הכלכלי בארגנטינה

אחרי שהוחלט שנבחרת ארגנטינה תבטל את משחק הידידות מול נבחרת ישראל, החלטנו לבדוק מי מנצחת במגרש הכלכלי. ארגנטינה היא מדינה גדולה שכוללת 44 מיליון תושבים – פי חמישה מישראל. יחד עם זאת, התוצר לנפש בישראל הוא פי שלושה מארגנטינה.

ארגנטינה סבלה ועדיין סובלת ממשבר כלכלי מאוד גדול שהחריף בשנים האחרונות. הצמיחה בארגנטינה הסתכמה בשנים האחרונות בין -2%  עד -3%. רק לפני מספר שבועות פורסם כי הבנק המרכזי של ארגנטינה העלה את הריבית ל-40% - ריבית שיא שממחישה את גודל המשבר.

גובה הריבית הוא תוצאה של אינפלציה של עשרות אחוזים ופיחות של עשרות אחוזים מידי שנה במטבע הארגנטינאי. בחמש שנים האחרונות המטבע הארגנטינאי נחלש מול הדולר משער של חמישה דולר לפזו ארגנטינאי (ARF) ל-25 דולר ל-ARF כיום.

הלקחים ממשברים קודמים

במילים אחרות, ארגנטינה היא מדינה במשבר כלכלי חמור, כאשר גם הבנק המרכזי כבר לא מצליח לאזן את זה. מדובר במדינה שנמצאת במצב של קריסה כלכלית, כאשר הניסיון האחרון של העלאת הריבית מנסה להחזיק את הפיחות והאינפלציה, כרגע ללא הצלחה. רק בשנה האחרונה המטבע המקומי רשם פיחות של 70%.

קשה לראות את ארגנטינה יוצאת מהמשבר הזה ללא עזרה חיצונית. אלא שבפעם האחרונה שארגנטינה הייתה במשבר כזה עמוק היא קיבלה סיוע מהבנק המרכזי, ועד היום היא משלמת  חובות על ההלוואות שנלקחו בשנת 2000. לכן, יש בארגנטינה הרבה חששות מעזרה חיצונית.

בשורה התחתונה

ארגנטינה לא מצליחה לצאת מהמשבר בו היא נמצאת כבר כמה עשורים. בשונה מכדורגל, שם פערי הרמות משחקים לטובת ארגנטינה, הרי שמבחינת הכלכלות – הכלכלה הישראלית מביסה את הכלכלה הארגנטינאית.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

08:49 | 24.04.18

איראן – מדינה בצמיחה

איראן אמנם מוכרת לנו בעיקר כאיום טילים, אבל היא גם מדינה של 80 מיליון תושבים, כלומר פי עשרה מישראל. למרות גודלה, הסנקציות שהוטלו עליה הביאו לכך שהצמיחה במדינה הייתה נמוכה וההבדל בין התוצר של ישראל לאיראן הוא כ-20% יותר לאיראן. כלומר, למרות הפרשי הגודל אנחנו כמעט מאוזנים בתוצר.

אבל זה צפוי להשתנות.

הפער הכלכלי בין איראן וישראל בנסיבות הקיימות צפוי להתרחב בעקבות הורדת הסנקציות על איראן. כל גידול לנפש בתוצר של 1% באיראן שקול ל-10% בגידול לנפש בישראל, וכבר ב-2017 הצמיחה באיראן עמדה על 4.5% ביחס ל-3.5% בישראל.

בנוסף, בגלל שרמת התוצר לנפש באיראן נמוכה משמעותית מישראל, פוטנציאל הצמיחה גדל, ועל פי הערכות, בהנחה שהמצב הנוכחי באיראן יישמר, הכלכלה האיראנית תהיה בעוד 30 שנים בין 15 ל-20 הכלכלות הגדולות, בזמן שישראל תהיה הרחק במקומות ה-30 עד 40 הכלכלות הגדולות בעולם. לשם השוואה, כיום איראן היא הכלכלה ה-30 בעולם וישראל ה-32.

מה יקרה כשאיראן תעקוף אותנו?

בזמן שאנחנו מצליחים להתמודד ברמה הביטחונית מול איראן, נשאלת השאלה האם בעוד 30 שנים, כשהפער הכלכלי יהיה כל כך גדול נוכל להתמודד באותו אופן. יחד עם זאת, האופטימיים יגידו שיש עוד שינויים שיכולים להתרחש באיראן ובעולם הערבי שיכולים להפוך את הפער ללא רלוונטי.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

16:35 | 19.3.18

פוטין נבחר לנשיא, שוב

אתמול (א') נבחר ולדימיר פוטין שוב לנשיא רוסיה. מאז שנת 2000 הוא מכהן בתפקיד זה, והבחירה היתה ברוב מוחץ.

המשמעות היא שהוא יישאר בשלטון לפחות עד שנת 2024. זה אמנם לא הפתיע אף אחד, אבל מסמן את המשך המדיניות שלו. פוטין הקפיד להבליט את רצונו להחזיר את רוסיה לגדולתה מתקופת המלחמה הקרה, וגם סנקציות של אירופה וארה"ב לא השפיעו על המנהיגות שלו בעיני האזרחים.

מה עושה את רוסיה לעוצמתית כל כך?

זו המדינה הגדולה בעולם מבחינת שטח. היא מונה קצת יותר מ-140 מיליון תושבים וזכתה בהרבה משאבי טבע חשובים.

רוסיה מדורגת ככלכלה ה-11 בעולם, אך זה מטעה. מבחינת כוח הקניה, כלכלת רוסיה היא השישית בעולם. כך שהכלכלה הרוסית היא מאוד גדולה והרבה מהפעילות שלה הוא ייצוא, בעיקר אנרגיה לאירופה (החל מגז ועד דלקים למיניהם) ומוצרים בטחוניים, בעיקר למדינות ערב, אך גם למזרח אירופה ואסיה.

חשוב לציין שהשפעתה של רוסיה הרבה יותר גדולה מהנתונים המספריים בעולם. בפועל, היא דומה יותר לזו של סין וארה"ב (יש שיגידו שאף יותר מסין) וזה בעיקר בגלל המדיניות החוץ שלה. פוטין יודע להשפיע על העולם ולשחק את המשחק מצוין. כך למשל, הרבה מהאנרגיה של אירופה תלויה ברוסיה, והאיום של רוסיה לפגיעה באירופה תמיד נמצא באוויר.

בשורה התחתונה

רוסיה מוכנה לפגוע גם באזרחיה לטובת הקידום של רוסיה הגדולה, ולכן, נראה עוד שש שנים מעניינות, בעיקר לאור השילוב של דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, והנשיא פוטין שמחפשים, כל אחד בנפרד, עוצמה פוליטית.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

15:38 | 21.02.18

אינטל שווה את זה

אינטל, חברת השבבים הגדולה בעולם, עם שווי שוק של כ-216 מיליארד דולר (נכון לרגע כתיבת שורות אלו) ויותר מ-100 אלף עובדים.

החברה הייתה לאורך שנים כמעט הבלעדית בתחום ייצור השבבים, ולזכותה ייאמר שהיא הצליחה לעשות מהפך ארגוני מחברה שנשענה על מחשבים אישיים לחברה שמייצרת שבבים למכשירים שונים – מניידים ועד מחשבי על, בדגש על התחום הצומח – הענן. כיום, אינטל שולטת במעל ל-90% משוק השבבים לענן. גם השוק מביע אמון באינטל, כאשר מחיר המניה חזר לזה שהיה בשנת 2001.

בישראל

החברה פעילה בישראל משנות השמונים, כאשר קפיצת המדרגה העיקרית הייתה בשני העשורים האחרונים והיא מעסיקה כ-11 עובדים בישראל, ובנוסף אליהם גם את 1,000 עובדי מובילאיי. היא היצואנית הגדולה בישראל – קרוב ל-10% מייצוא ההייטק הוא של אינטל עם כארבעה מיליארד דולר לשנה, שמהווים כמעט 1.5% מהתוצר הכללי של ישראל.

המענקים

אינטל מקבלת על כל השקעה בחברה בישראל מענק מהמדינה בהיקף של מאות מיליוני דולרים. כך למשל, על ההשקעה האחרונה בהיקף של ששה מיליארד דולר היא קיבלה 300 מיליון דולר מהמדינה, וכעת היא מעוניינת להשקיע במפעל בקריית גת עוד חמישה מיליארד דולר (עד שנת 2020) עליהם היא אמורה לקבל מהמדינה עד 500 מיליון דולר.

למה זה מגיע לה?

אינטל מעסיקה הרבה מאוד עובדים בישראל והמספרים של התעסוקה העקיפה, כלומר ספקי המשנה שעובדים איתה, רבים, כך שעל פי הערכות, ישנם כ-40 אלף ישראלים שנהנים מפעילותה של אינטל בישראל.

למרות שמדובר במענקים עצומים, מבחינת השקעה מדובר על פחות מ-10% מהיקף ההשקעה של אינטל, שנועדה להמשיך להעסיק עובדים, גם במשכורות גבוהות, כך שההחזר צפוי להגיע מתשלומים שונים, דוגמת מס הכנסה. זו הסיבה שלהערכתי המענק של אינטל שווה כל שקל.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

12:40 | 04.02.18

ירידות השערים בבורסה - תגובה

הבורסה בתל אביב פתחה את המסחר בירידות שערים חדות של עד כ-2% במדדים המובילים (נכון לשעות הבוקר). 
ההסבר הישיר לירידות השערים היא הבורסה בארצות הברית, שנסגרה בירידות שערים של כ-2% ביום שישי במדד הדאו ג'ונס והנאסד"ק.
 
מה עומד מאחורי ירידות השערים בארה"ב?


השקעה במניות נחשבת להשקעה בעלת סיכון משום שאנו מניחים שהתשואה שנקבל על ההשקעה גבוהה ביחס לנכסים אחרים, והסיכון - בהתאם. זה מה שקרה בשנה האחרונה כשהבורסות בארה"ב עלו כ-30% מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא.
 
מה קרה בסוף השבוע האחרון?

איגרת החוב האמריקאית לעשר שנים, שהיא גם הנכס שנחשב להכי פחות מסוכן בעולם, וממנה נמדדים המרווחים של כל המדדים, הגיעה לרמה של 2.8%. במילים אחרות: ניתן להשקיע לעשר שנים באג"ח אמריקאית ולקבל תשואה של כ-3% בשנה, לא רע בכלל.
 
הריבית הזו מביאה לכך שגם בהשקעה באג"ח של החברות הגדולות והטובות בעולם, ניתן להגיע לתשואה של כ-4% (ואולי אף מעבר) בהשקעה לעשר שנים. בנוסף, השבוע לראשונה, לאחר הרבה שנים, התשואות של איגרות חוב בחברות הגדולות נותנות תשואות גבוהות יותר מהדיבידנדים שלהן, מה שתומך במגמה.
זה הופך את ההשקעה באג"ח למאוד אטרקטיבית ואת ההשקעה במניות לפחות אטרקטיבית. מי רוצה לקחת על עצמו סיכון כזה גדול במדדים שנמצאים בשיא כל הזמנים כשהוא יכול לקבל תשואה של 4% בהשקעה הרבה פחות מסוכנת?
 
מה הלאה?

כרגע הציפייה היא לבין שלוש עד ארבע העלאות הריבית השנה בארצות הברית. אם זה יקרה, האג"ח לעשר שנים תוכל להניב תשואה של יותר מ-3% ולהביא את איגרות החוב הטובות לתשואות גבוהות יותר. בריבית כזו, ניתן להניח שנראה יותר ויותר משקיעים מעבירים כסף ממניות לאג"ח.
בישראל אנחנו לא רואים העלאת ריבית באופק, אבל הבורסה מגיבה לעולם. אם הציפיות להעלאת הריבית ימשיכו לעלות, אנו נראה להערכתנו מימושים באפיק המנייתי.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

14:31 | 15.01.18

היחלשות הדולר - משמעויות

שער הדולר הגיע לשפל של 3.40 שקל לדולר, ומדובר ברמה קריטית בפרספקטיבה היסטורית. בעשר השנים האחרונות זו הייתה נקודת שפל ממנה השער עלה.

זה קרה כבר פעמיים: ב-2011 וב-2014. נציין כי בשנת 2008, שער הדולר ירד אפילו ל-3.20 שקל לדולר – הרמה הנמוכה מאז 1997.

ב-2011 לאחר הירידה ל-3.40 שקל לדולר, החל הדולר לטפס עד שהגיע ל-4.1 שקל לדולר; ב-2014 הדולר עלה עד שהגיע לרמה של 4.05 שקל לדולר, והשאלה הגדולה היא מה הולך לקרות עכשיו.

למעלה או למטה?

אם הדולר יתחיל לעלות כפי שקרה בעבר, הוא בהחלט יכול לטפס לרמות גבוהות בהרבה מהשער הנוכחי. אם הגורמים הרלוונטיים לא יצליחו לשמור על הרמה והדולר יפרוץ למטה, אנחנו יכולים לראות את הדולר מגיע לשפל של 3.20 שקל לדולר.

שער כזה טוב אמנם ליבואנים ולרוכשי המוצרים מחו"ל, אבל מדובר בפגיעה קשה לתעשיית הייצוא הישראלית.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

18:03 | 27.12.17

השווקים המתעוררים – לאן?

השווקים המתעוררים, לפחות מבחינת אוכלוסייה, מהווים את רוב האוכלוסייה בעולם. רק בסין והודו ביחד יש יותר מ-2.5 מיליארד אנשים.

עד לפני 15 שנים, השווקים המתעוררים לא היו פקטור בכלכלה העולמית, אבל היום הם משמעותיים ולכולם ברור שהכלכלה השנייה בגדולה בעולם היא סין והיא גם מצמצמת את הפער משנה לשנה ביחס לכלכלה האמריקאית.

אם לא די בכך, הודו היא היום הכלכלה השישית בגודלה בעולם ועוד ארבע שנים תהיה הרביעית בעולם; בעוד 10 שנים, שתיים מתוך שלוש הכלכלות הגדולות יהיו של שווקים מתעוררים, לפי הסדר הבא: ארה"ב, סין והודו.

האם הייצור יחזור לשווקים המתעוררים?

לאחר המשבר של 2008, המטבעות בשווקים המתעוררים איבדו לפחות 50% מערך המטבע שלהם, והמשקיעים יצאו מהמדינות הללו.

כדי לדעת האם הכלכלה העולמית מיצתה את סיבוב העליות המרשים, צריך להסתכל על השווקים המתעוררים, ולראות האם יעברו לשם השקעות אמיתיות. האם נראה שוב את מה שקרה לפני 2008, כאשר מפעלים וחברות הגיעו למדינות כמו מקסיקו והודו, וייצור אמיתי יצא משם?

בשורה התחתונה

משקיעים שרוצים לבדוק האם הצמיחה העולמית תימשך, צריכים להסתכל על המטבעות והבורסות של השווקים המתעוררים. אם נמשיך לראות שם התחזקות, אפשר להבין שהאופוריה בשווקים ממשיכה והכלכלה העולמית במגמת צמיחה. אם נראה יציאת משקיעים – זה אומר שהגיע הזמן להיזהר. העוצמה של השווקים המתעוררים כה חזקה שמשבר בכלכלות הללו, ישפיע בגדול על העולם. 

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

12:39 | 07.11.17

טראמפ חוגג שנה לבחירה
מחר (8.11) מציין העולם שנה לבחירות לנשיאות ארצות הברית, ולמרות החששות של המשקיעים, מאז בחירתו של המועמד השנוי במחלוקת דונלד טראמפ, השווקים הפכו לאופטימיים יותר.
 
קצת מספרים
הנאסד"ק והדאו ג'ונס עלו בכ-30% מאז הבחירה, מספרים שלא נראו שנים. ההשפעה הייתה כלל עולמית, ואפילו מדד המניות הגרמני – הדאקס – עלה ביותר מ-25% בשנה שחלפה. 
בישראל, המספרים צנועים ביחס לעולם בגלל סקטור הפארמה שפגע בביצועי המדדים. מדד ת"א 35 נותר כמעט ללא שינוי, אך מדדים סקטוריאליים הפגינו עוצמה. כך למשל, מדד הבנקים עלה ביותר מ-20%.
 
הצהרות מול המציאות
ההתבטאויות של טראמפ לא השתנו בהרבה מאלו ששמענו לפני הבחירות, והוא בהחלט נשיא לא ממלכתי בכל מובן המילה. האיומים שלו בנושאי הסחר והמהגרים לא התממשו בינתיים, וגם הביטול של אובמה-קייר טרם הצליח. הפעולה המשמעותית היחידה שהצליחה מבחינתו היא הורדת מס החברות שצפויה להיכנס לתוקף ולהשפיע לחיוב על החברות.
 
בשורה התחתונה
מי שחשב שטראמפ יוכל לעשות את כל השינויים מהר, הבין שהבירוקרטיה הממשלתית לוקחת זמן. בינתיים, המשקיעים עדיין אופטימיים – האם זה בגלל טראמפ או בגלל הכסף הזול? – סביר להניח שהיה פה שילוב מנצח שפעל לטובת כל הצדדים.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

14:41 | 29.10.17

סוף השבוע הסוער בקטלוניה 

קטלוניה, ובירתה המפורסמת ברצלונה, הכריזה על עצמה בסוף השבוע האחרון כמדינה. אלא שתוך זמן קצר, הממשלה הספרדית עדכנה שמבחינתה, זה לא הולך לקרות. במילים אחרות, ממשלת ספרד לקחה את כל הסמכויות של ממשלת קטלוניה והכריזה על בחירות מחדש.
 
מה הלאה?

כאשר ממשלה מכריזה על עצמאות, השאלה הגדולה היא מה השלב הבא (צבא, מסים ועוד), וכעת נראה שבקטלוניה זה עדיין לא קורה. נשיא קטלוניה הודיע שצריך להתנגד בדרכים של דמוקרטיה, ולא ברור למה הוא מתכוון, מלבד הכוונה לא לעשות מהלך אקטיבי קיצוני.
 
תגובת השוק

הבורסה המקומית בספרד וגם היורו הגיבו בירידות שערים קלות, אך האופוריה בעולם המשיכה. נראה שהמשקיעים עדיין לא רואים את העצמאות הקטלונית יוצאת לפועל. כרגע, המשקיעים מחכים לתוכנית המגירה, של קטלוניה או של ספרד. 
בינתיים, העצמאות של קטלוניה נראית כמשהו רחוק וההשפעה הכלכלית על ספרד מוגבלת. נציין כי משקיעים לטווח הארוך, יכולים לחשוש מהיציבות בספרד שעלולה להתבטא בירידות קלות בבורסה הספרדית.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

12:24 | 18.10.17

מי מרוויח מהאקזיטים בהייטק?

לאחרונה אנו שומעים על יותר ויותר אקזיטים מרשימים, ומהצד השני, גם על לא מעט תלונות על כך שהעובדים כמעט ולא מרוויחים מההצלחות של ההייטק הישראלי.

אז והיום

בעבר לעובד הייטק היו שתי אפשרויות. או להרוויח משכורת גבוהה בחברה גדולה, או לעבוד בסטארט אפ, בתנאים פחות טובים, אבל עם האופציה (או החלום) להיות מיליונר במקרה של אקזיט.

היום המצב שונה. הסטארט-אפים הישראלים מובילים וגדלים. ההבדל בין המשכורת של עובדים בחברות גדולות לבין סטארט-אפים הוא שולי, ובגלל המשכורות הגבוהות, היקף האופציות שעובדי הייטק מקבלים נמוך משמעותית. נדגיש כי מדובר בעובדים הזוטרים, והנהלת החברה בהחלט ממשיכה ליהנות מהאקזיטים גם בימינו.

למה כדאי לקחת סיכון?

כמו בכל דבר בשוק ההון, מי שלוקח סיכון – יכול ליהנות מהתשואה. אם עובדים זוטרים ידעו לקחת סיכון, לוותר על התנאים הטובים לטובת החלום, הם גם יוכלו בבוא היום לקבל תמורה גדולה יותר במקרה של הצלחת החברה.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

13:18 | 24.09.17

הבחירות בגרמניה

גרמניה הולכת היום (א') לקלפי, ואף שכותרות העיתונים מעדיפות לעסוק בדברים אחרים, לא מדובר בעניין של מה בכך. בכל זאת, מדובר בכלכלה הרביעית בגודלה בעולם ובכלכלה האירופאית הכי חזקה אשר מובילה (ביחד עם צרפת) את הגוש האירופאי.

הכל צפוי

הציפייה היא שאנגלה מרקל תזכה יחסית בקלות, והשאלה היחידה היא איך היא תרכיב קואליציה. לכן, השווקים לא ממש "מתרגשים" היום, ומעריכים שבחירתה בפעם הרביעית תשמור על הקו שהיה עד כה וכלל המשך הזרמת כספים לשווקים. האירופאים בהחלט מתמכרים לכסף הזול, מה שבא לידי ביטוי בעליות מחירים במניות ובשווקי הדיור.

בהערת ביניים נציין כי הבחירות האלו מוכיחות שוב שממשלות מחליפים בעקבות מצב כלכלי, ובגרמניה (כמו בישראל) מרקל נבחרת שוב ושוב על רקע המצב הכלכלי הטוב. עם צמיחה של 2% בשנה ואבטלה נמוכה, אפילו משבר הפליטים לא הצליח לתפוס נפח גדול בבחירות האלו.

ובכל זאת, עניין אחד שכדאי לשים אליו לב

לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה, מפלגת ימין קיצונית ששמה אלטרנטיבה לגרמניה, צפויה להיבחר ולקבל בין 10% ל-15% מקולות הנבחרים. האם זה ישפיע בעתיד – אולי, אבל כרגע אין שינוי במדיניות הכלכלית, לא של גרמניה ולא של אירופה, ולכן העניין בבחירות האלו הוא מוגבל.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

11:28 | 04.09.17

ההשקעה הכי טובה: בחינוך

תחילת ספטמבר, הילדים חוזרים לגנים ובתי הספר וזה הזמן להיזכר בכך שההשקעה הכי טובה של המדינה היא בחינוך.

התוצאות: תוך זמן קצר

ובניגוד לפרויקטים ארוכים של תשתיות, הרי שפה מדובר בהשקעה יחסית לא יקרה שמניבה פירות בזמן בינוני, לרוב תוך כ-20 שנים. כך למשל, אם מדובר בילד בכיתה א' שהוסיפו לו מקצועות מתוגברים או הורידו את מספר הילדים בכיתה, הרי שבעוד 25-20 שנים, כשייצא לשוק העבודה, נראה את התוצאות עם כוח עבודה הרבה יותר איכותי ומשכיל.

העלייה בהשכלה והתרומה למשק

בישראל, העלייה בהשכלה מאז שנות ה-70, תרמה לצמיחת המשק בין 0.6% ל-0.8% בתוצר לנפש. כלומר, משנות ה-70 ועד היום, בערך שליש מהגידול בתוצר לנפש נובע מהעלייה במספר שנות הלימוד.

ממוצע שנות הלימוד בישראל הוא כ-13.5 שנות לימוד, בין הגבוהים בעולם. במילים אחרות, כשהורים חושבים איך הבן או הבת שלהם ירוויחו יותר בעתיד, הנתונים מראים ללא ספק כי שנות הלימוד הוא הגורם המשמעותי ביותר שכן בעל תואר ראשון בישראל מרוויח בממוצע כ-50% יותר מעובד בעל 12 שנות לימוד.

חינוך, חינוך, חינוך

במילים אחרות, ההשקעה הכי חשובה לעתיד הילדים - למדינה וגם להורים – היא חינוך. כל השקעה נוספת בהיבט זה תתורגם לשיפור משמעותי באיכות חייהם של ילדינו כשיגדלו.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

10:28 | 15.08.17

הפקקים והפגיעה בתוצר

אם גם אתם ביליתם על הכביש באוגוסט, סביר להניח ששמתם לב שהפקקים פה בשביל להישאר ולא טסו יחד עם חלק גדול מאזרחי המדינה לחו"ל. מלבד אי הנוחות הגדולה, לפקקים יש גם השפעה לא מבוטלת על המשק.

הפקקים האלה, והזמן שאנו מבזבזים על הכבישים, מונעים מאיתנו ליצור בעבודה או לבזבז בזמן הפנאי שלנו, ובמילים אחרות – פוגעים בתוצר של המדינה.

כמה אנחנו "מבלים" בפקקים?

ב-20 שנים האחרונות, הזמן שישראלי מבלה בכביש הוכפל, לפחות. אם מישהו לדוגמה היה מבזבז בכביש שעה ביום, הרי שהיום הוא מבזבז שעתיים. למעשה, זמן השהייה בכביש עולה בין 5% ל-10% בשנה בממוצע.

איפה הפתרון?

אם המדידה של הפקקים היתה נמדדת כירידה בתוצר, סביר להניח שהממשלה הייתה נותנת לזה מקום ומחפשת פתרונות יצירתיים יותר. בינתיים, נמשיך לחכות לנס.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

13:25 | 03.08.17

התיאבון לסיכון של המשקיעים, שנובע בין היתר מהריבית הנמוכה, גדול וממשיך לגדול. כך למשל, אנו רואים כי המרווחים באיגרות החוב מצטמצמים עוד ועוד.

החברות המנפיקות איגרות חוב, משלמות מרווח מעבר לריבית הבנק המרכזי המקומי, בהתאם לסיכון כפי שהמשקיעים תופסים אותו. אלא שאם בתקופה רגילה המרווח יעמוד על כ-5% בחברות בינוניות ובין 2% עד 3% בחברות טובות יותר, הרי שכעת בכל העולם המרווחים מצטמצמים וחברות בינוניות משלמות בממוצע 1% עד 2%.

למי זה טוב?

זה טוב כמובן לחברות שמקבלות אשראי מאוד זול, אבל עבור המשקיעים, האשראי לא מגלם באמת את הסיכון שלהם, שכן לא יכול להיות שהסיכון של חברות ירד בצורה כזו דרסטית, מבלי שהמצב בשוק השתנה בהתאם.

למה זה קורה?

ראשית, הריביות הנמוכות לאורך זמן אשר מביאות לכך שאנשים מחפשים לקבל תשואה על הכסף. בגלל שהריביות אפסיות בישראל ובאירופה, המשקיעים מצפים לקבל תשואה ונאלצים לקחת סיכון גבוה ביחס לעבר.

בשורה התחתונה

אם הנושא של הכסף הזול והריביות הנמוכות יימשך לאורך זמן, האשראי שהחברות יקחו לא יגלם את הסיכון, ובאיזשהו שלב אנו עלולים לראות שחלקן גם לא יצליחו להחזיר את ההלוואות שלקחו.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

09:59 | 20.07.17

הבורסות שוברות שיאים

בחודש האחרון אנו רואים שוב קפיצת מדרגה בביצועי המדדים בבורסות העולם, עם עליות ממוצעות של כ-3% במדדים המובילים, שמצטרפות לתשואות החיוביות מתחילת השנה. כך למשל, אנו משלימים עליה של 16% בדאו ג'ונס בשנה האחרונה, ואילו הדאקס הגרמני נהנה מתשואה של כ-20% בתקופה זו. במילים אחרות, בניגוד לתחזיות הפסימיות, ולמרות ששברו כבר לא מעט שיאים, השווקים ממשיכים לעלות.

למה זה קורה?

החששות מטראמפ התחלפו באופטימיות בכל מדדי המניות. הציפיות לעליית ריבית בארצות הברית התמתנו והמשקיעים מבינים שהסיכון בשוק המניות משתלם ביחס לאלטרנטיבה.

אם בעבר העריכו שהריבית תחזור לאזור ה-5%, מה שגוזר לרוב ציפיות תשואה שנתית של 7% בשוק האג"ח וכ-10% במניות, הרי שכיום, הריבית ל-30 שנה על אג"ח אמריקאית עומדת על 2.85%, כלומר חצי מההערכות שהיו בעבר. במצב כזה, אפשר להבין למה המשקיעים מתנפלים על שוק המניות.

זה מוביל למסקנה שאנחנו פועלים בעולם קצת אחר

כבר כמעט עשור שהריביות נמצאות בשפל, פרק זמן ארוך במיוחד שמביא לשיאים במדדי המניות. אלא שזה לא בא לידי ביטוי בנתונים הכלכליים של המדינות. אם בעבר בשביל עליה כזו בבורסה היינו מצפים לראות צמיחה של כ-5% בשנה, הרי שהיום אנחנו רחוקים מכך עם צמיחה ממוצעת של כ-2% בשנה, והכסף הזול הוא שמתדלק את הבורסה, ולא הנתונים הכלכליים.

מה צפוי?

אף אחד לא באמת יודע לתזמן את המשבר הבא, בטח בדינמיות של האירועים הכלכליים (והלא כלכליים) שמשפיעים על הבורסה. זו הסיבה שכדאי רק לזכור שהמשבר האחרון היה לפני עשר שנים, וחשוב להיות עם היד על הדופק ולעקוב אחר התפתחויות בשווקים.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

13:12 | 04.07.17

למה אנחנו עובדים כל כך הרבה?

בנק ישראל ומשרד האוצר מודאגים כבר תקופה ארוכה מהפריון הנמוך בישראל, כלומר, מהתרומה של העובדים לחברה בה הם מועסקים. כך למשל, אם עובד אחד מייצר מכונית אחת בחודש שעולה 10 אלפים דולרים, אז הפריון שלו עומד על סכום זה.

ההבדל בין ישראל למדינות ה-OECD

בישראל הפריון השנתי נמוך ב-14% מממוצע מדינות ה- OECD, ובמונחי שעת עבודה, עומד על 24% פחות. למעשה, הישראלי עובד יותר שעות אבל הפריון שלו נמוך ב-14% מהממוצע של ה-OECD. מעניין שהפריון בישראל נמוך בעיקר בסקטורים שאין בהם ייצוא, למשל, הלבשה, חקלאות או שירותי אירוח. במילים אחרות, במקומות שאין בהם תחרות, הפריון של העובד נמוך. בתחומים בהם אנחנו מייצאים, כמו תרופות, אנחנו מציגים נתונים שונים משמעותית עם פריון הגבוה ב-40% מהממוצע של ה-OECD.

ממה זה נובע?

בארצות הברית או בגרמניה עובדים פחות שעות, אבל הם עובדים כמעט את כל השעות האלו, למעט הפסקת צהריים של חצי שעה. בארץ עובדים יותר שעות, אבל חלק משעות העבודה מוקדשות גם לעניינים אחרים (למשל, שיחות מסדרון או סידורים אישיים), כך שבחברות מייצאות, ישראלים נאלצים לעבוד יותר שעות כדי לעמוד בקצב של עמיתיהם בחו"ל. בנוסף, חוסר הפריון מיוחס גם לפער טכנולוגי בתעשיות המסורתיות שעדיין משתמשות בתהליכים ידניים.

איך זה משפיע על הכלכלה הישראלית?

כשחברה גלובלית חושבת איפה כדאי לה להקים את המפעל הבא היא בוחנת לא רק את העלויות, אלא גם את נתוני הפריון של המשק המקומי. ברגע שהפריון בישראל יהיה גבוה יותר, אנשים יוכלו לעבוד שמונה שעות מרוכזות, מבלי להתעסק בדברים אחרים בזמן העבודה, ולהשאיר לעצמם זמן פנוי לאחר העבודה.

בנוסף, אם הפריון יגדל ונגיע לממוצע של ה-OECD, התוצר של ישראל יעלה ב-14% וכולנו נרוויח מכך, כשיותר ויותר חברות ירצו להשקיע בישראל, והמדינה, כמובן, תזכה להכנסות נוספות.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

15:35 | 23.05.17

ביקור טראמפ - השלכות

טראמפ יצא לו לטיול במזרח התיכון, וזו בוודאי סיבה לבחון את המעשים שלו באזורנו עד כה. אז נתחיל בהישג הגדול שלו: במסגרת הטיול הוא ביקר בערב הסיעודית וחתם על עסקאות נשק בסך 350 מיליארד דולר. כלומר, ערב הסעודית תרכוש נשק בסכום עתק מארצות הברית – העסקה הכי גדולה אי פעם.

המשמעות

כבר אתמול, לאחר ההצהרה, המניות השייכות לסקטור הביטחוני עולות בממוצע ב-8%. אפשר גם לראות שהפוטנציאל בעסקאות נשק כאלו גדולות הוא לעלייה משמעותית יותר. העסקה אמורה לייצר צמיחה, תוצר, מקומות עבודה לאמריקאים – ואין ספק שמדובר בצעד חשוב מבחינת טראמפ.

ואנחנו...

מבחינת יחסי ישראל וארצות הברית, טראמפ כבר אמר שצריך לצמצם את המאזן המסחרי עם ישראל, אבל נראה שאין מה להיות מוטרדים מכך כי ישראל מייצאת לארצות הברית בהיקפים של כ-17.5 מיליארד דולר ומייבאת בסכום של כ-8 מיליארד דולר. הרבה מהתוצר הוא מענף ההייטק, ובטווח הבינוני-ארוך, הרבה מהחברות בלאו הכי עוברות לארצות הברית, ונראה שעבור טראמפ זו יותר הצהרה לעיתונאים.

מבחינת השוק המקומי, זריקת העידוד של טראמפ והצהרות האהדה כלפי ישראל, מראות שטראמפ מביע אמון בישראל, כולל בכלכלה שלה, ואפשר לצפות שנהנה מפירות הביקור בהמשך, בדמות, הסכמי שיתופי פעולה, שיפור בפעילות העסקית ואפילו השקעות נוספות של משקיעים בחברות ישראליות.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

10:18 | 10.05.17

השווקים באירופה שומרים על אופטימיות

ביום ראשון האחרון נבחר עמנואל מקרון לנשיאות בצרפת. השווקים היו אדישים לתוצאות, אבל בעיקר בגלל שהניצחון שלו כבר היה מתומחר. יחד עם זאת, קשה להתעלם מעליות של 10% מתחילת השנה בשוק המניות הצרפתי וגם במקבילו הגרמני, ונראה שעדיין יש פוטנציאל לעליות נוספות.

למה אפשר לשמור על אופטימיות?

אחרי תקופה של חששות רבים משלמות היורו, הברקזיט בבריטניה וגם ענייני טראמפ שהביאו לתחושה שהעולם הולך לקראת פרידה, בחירתו של מקרון הבהירה לכולם שהיורו פה בשביל להישאר. המשקיעים הבינו שהיציאה של אנגליה מהאיחוד היא  בעיה מקומית ותו לא, ונראה ששאר מדינות הגוש די מרוצות מהמצב, ולא מתכוונות (לפחות בטווח הקצר) לבצע שינויים מהותיים.

ההזדמנות שנוצרה למשקיעים

כל אלו מביאים להזדמנות גדולה לאירופה עצמה ככלכלה השנייה בעולם בעוצמתה, בפער קטן מארצות הברית. נראה שעכשיו חוזרים לשיתוף פעולה בין המדינות ולניצול ההזדמנויות ה(כמעט) בלתי מוגבלות באירופה. ענן הערפל שעיכב את הגוש מהמשך הצמיחה מתחיל להתפוגג בדרך להתאוששות כלכלית שיוצרת גם הזדמנויות עבור המשקיעים.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

13:40 | 30.04.17

בשנים האחרונות הכלכלה הישראלית בולטת בעוצמתה, ולרגל חגיגות יום ההולדת של המדינה, החלטנו להסתכל על חצי הכוס המלאה ולהיזכר בכמה סיבות לשמור על אופטימיות בכל הקשור למצבה הכלכלי של המדינה.

הגידול הטבעי

ההורים הישראלים מביאים בממוצע מעל לשלושה ילדים למשפחה, שזה יותר מפי שתיים מההורים האירופאיים, והגידול הטבעי הכי גדול מבין כל מדינות ה-OECD. רק זה תורם קרוב ל-2% בשנה לצמיחה של המדינה.

אוכלוסייה צעירה

האוכלוסייה בישראל צעירה ביחס למדינות ה-OECD, כאשר החציון הוא סביב גיל 32. להשוואה, ביפן החציון הוא 52. מה שאומר שיש מי שיממן את הפנסיות ואת ההלוואות שהמדינה לוקחת (אנחנו) ויש על מי לסמוך בכל הקשור לכושר הייצור הישראלי.

החרדים

יותר מ-50% מהחרדים הגברים כבר עובדים – כך שהדרך ליציאה לעבודה אצל מרבית החרדים קרובה. נוסיף שילד חרדי לומד בממוצע כ-12 שעות ביום, ומגיל שלוש, לעומת פחות ממחצית ממספר השעות במגזר החילוני, כך שפוטנציאל ההשכלה של החרדים גבוה (אם חלק מהשעות יושקעו בלימודי ליבה), וברגע שהם ישתלבו בכלכלה הישראלית, האפשרויות להתפתחות הכלכלה רבות.

האיום הגיאו-פוליטי

אם הורינו חששו שהטנקים הסורים או המצרים יפלשו למדינה, היום אין חשש כזה. האיום הכי גדול מרוחק אלפי קילומטר מאיתנו, ושני האיומים האחרים מוגבלים (חיזבאללה וחמאס) מול הצבא הישראלי שמתפתח. לעובדה זו משמעות לכלכלה הישראלית, בין היתר בגלל הסרת חששות של משקיעים זרים.

הממשל האמריקאי

למרות החששות, נראה שממשל טראמפ מצטייר כפרו-ישראלי, כך שמבחינה כלכלית וביטחונית יש בארצות הברית ממשל שצפוי לתרום לכלכלה ולביטחון של המדינה, לפחות בשנים הקרובות.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

09:51 | 24.04.17

הצמד אירו/דולר השלים עליה של מעל 2% בזמן פרסום הסקרים בצרפת, כאשר התברר כי המרוץ הצמוד מביא לסיבוב המכריע את מועמד המרכז מקרון ומועמדת הימין הקיצוני לה פן.

בשורות חיוביות לשווקים

ראשית, הסיבוב המכריע לא יהיה בין שני המועמדים הקיצוניים אשר תמכו ביציאה מגוש האירו, תרחיש הקיצון ממנו כולם חששו ולכן תוצאות הסקרים ולאחריהם גם תוצאות האמת הביאו לאנחת רווחה בשווקים.

בנוסף, המתינות ניצחה את הקיצוניות - מועמד המרכז מקרון סיים כמוביל בפער של 2% על המועמדת במקום השני, מארין לה פן. בסקרים לקראת הסיבוב המכריע נראה כי למקרון ישנו יתרון מוחלט של 58% על פני לה פן, ולפחות על פי הסקרים נראה כי דרכו לנשיאות סלולה.

תגובת השווקים

השווקים כמובן יצאו בצהלות שמחה, שבאו לידי ביטוי בעלייה של 2% בצמד אירו/דולר בפתיחת המסחר, עליית שווקים ביפן (מעל ל-1%) ועליה בתשואות האג"ח ל-10 שנים בארצות הברית שהיו כבר ב- 2.2% לשנה ועלו חזרה למעל 2.3% . 

אז ממה השווקים מרוצים כל כך?

טראמפ והברקזיט לקחו את העולם לכיוון של אינדיבדואליזם, חזרה למדינות האם, ויציאה מהעולם הגלובלי, כאשר החשש הגדול היה כי הברקזיט יתחיל גל של יציאה מגוש האירו שלא ייעצר רק בבריטניה.

הפוטנציאל לניצחונו של מקרון בסיבוב השני נותן לשווקים סיבה טובה להניח כי גל המחשבות על יציאה מגוש האירו ייעצר ואולי אף ייפסק, ועל כן ראינו חגיגות בפתיחת המסחר לאחר הבחירות בצרפת.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

11:16 | 19.04.17

המטבע הצ'כי – לאן?

בסוף שנת 2013 הודיע הבנק המרכזי הצ'כי על שער מינימום של 27 קורונה צ'כית לכל יורו. למעשה, זה היה המטבע האחרון בעולם עם שער מינימום, וזה החזיק מעמד עד שבוע שעבר.

מה קרה?

ב-6 באפריל הודיע הבנק המרכזי שהוא מבטל את השער מינימום. באופן מידי הוא התחיל לרכוש הרבה יורו (וממשיך בכך מאז) במטרה לאזן את ההתחזקות המשמעותית של המטבע הצ'כי אשר אכן התחזק מאז ב-2% בלבד.

למדו מניסיון העבר

מהלך דומה עשה הבנק השווייצרי שהודיע על שער מינימום בשנת 2011, אבל בתחילת 2015 ביטל אותו, וכתוצאה מכך, התרסק היורו השוויצרי ב-30% בחמש דקות. לכן, היה ברור שמתישהו יבוטל גם שער המינימום בצ'כיה, וכל הספקולנטיים הימרו שזה יקרה, השאלה הייתה העיתוי.

מה הלאה?

נראה שבינתיים הבנק המרכזי הצ'כי ימשיך להתערב בסכומים לא קטנים בכדי לאזן את התחזקות המטבע ולהימנע משידור חוזר של ההתחזקות המטורפות של המטבע השוויצרי ב-30%. השאלה הגדולה כעת היא עד כמה ועד מתי יוכל הבנק השוויצרי להמשיך במהלך האגרסיבי של הרכישות. 

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

15:10 | 29.03.17

ההתפכחות מטראמפ

לאחר הבחירה בדונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית השווקים חגגו (בניגוד לציפיות המוקדמות) עם ראלי מאוד גדול בריביות ובציפיות לאינפלציה, כאשר האפיק המנייתי  נהנה מהבחירה, ובעיקר מניות הפיננסים. בימים האחרונים אנו רואים איזושהי התפכחות, בעיקר לאחר שהמקל האחרון בגלגלים של טראמפ הופיע בדמות הכישלון בשינוי אובמה קייר למרות רוב רפובליקני בסנאט שהיה אמור לעשות לו חיים קלים.

גם החומה במקסיקו לא מתרוממת אף שטראמפ הקצה כמיליארד וחצי דולר לבנייתה (שזה לא הרבה ומן הסתם לא מספיק) ואין שינוי בהסכמי הסחר עם סין או מקסיקו. במילים אחרות: כל ההבטחות בינתיים לא מתממשות, וטראמפ מגלה שבעולם הפוליטי האמיתי, הדרך כנראה לא קצרה כמו במירוץ לנשיאות.

ההשפעה

אנחנו רואים את ההתפכחות בפזו המקסיקני שהתחזק ב-15% מאז השיא שלו בסוף ינואר, גם התשואות על איגרות החוב האמריקאיות ירדו כבר לפחות מ-2.4% ומניות הפיננסים תיקנו, כך שהשוק מפנים שטראמפ לא יקיים את כל שהבטיח.

למעשה, ככל שהזמן עובר, נראה שהמשקיעים מתחילים להיות יותר סקפטיים, והשאלה העיקרית שנשאלת היא איזה אחוז מההבטחות הנשיא טראמפ יצליח לקיים.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

10:50 | 14.03.17

עסקת מובילאיי והשקל

מה לא נאמר על עסקת מובילאיי? - עסקת שיא להייטק הישראלי בסכום של כ-15 מיליארד דולר, חברה אשר כמעט כל ההנהלה שלה ישראלית ואשר רכישתה על ידי אינטל, לא רק שלא אמורה להעביר את החברה מחוץ לגבולות הארץ, אלא רק להרחיב את הפעילות כאן ולהביא לעוד לא מעט מקומות עבודה להייטק הישראלי.

סוגיית המס ועוד 

כאשר מנתחים את הבעלות של החברה, ניתן להגיע למסקנה כי חלקם של בעלי המניות הישראלים בבעלות הוא כ-20%. כלומר, כשלושה מיליארד דולר מתוך ה-15 מיליארד ששולמו עבור מובילאיי הוא כסף ישראלי. 

פרט לציונות, למה זה כל כך מעניין? - בשל המיסוי - בזמן שלא ברור מהו המס שתשלם החברה, כן ברור שבעלי המניות הישראלים ישלמו את המס הנדרש, אשר נע בין 25% - 30%, תלוי במעמד בעל המניות. המשמעות היא כי שגם בתרחיש הנמוך, מדובר על מיסים בסכום של כ-750 מיליון דולר, סכום לא מבוטל.

לשם השוואה, עסקת ישקר, בה שולמו מסים על סך כ-1 מיליארד דולר לפי פרסומים, השפיעה רבות על שער החליפין והחלה את תקופת נפילת הדולר/שקל הגדולה ביותר, כאשר הדולר קרס מרמות של 4.30 עד ל-3.20.

מדוע הפעם, כאשר סכום המס קרוב לסכום של עסקת ישקר, לא קרס שער הדולר/שקל?

הסיבה היא שינוי במדיניות של רשות המסים ביחד עם בנק ישראל. במקרים בהם תשלום המס גדול במיוחד, רשות המסים ובנק ישראל יכולים לקבל אותו במטבע חוץ, וכך נמנעת המרה גדולה של דולרים לשקלים אשר עלולה להביא להשפעה מהותית על שער החליפין.

כרגע, ככל הנראה, המשקיעים בשוק המט"ח חושבים שיהיה כאן מקרה דומה ולכן הדולר/שקל לא הגיב לעסקת הענק.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

13:44 | 08.03.17

המשקיעים חוזרים למקסיקו

סימני שאלה רבים ריחפו סביב הפזו המקסיקני לאור ההתבטאויות של דונלד טראמפ לפני הבחירות, אולם בינתיים ניתן לעשות סיכום ביניים ולהגיד שלמרות טראמפ, הפזו המקסיקני חוזר לעלות ומשלים התחזקות של יותר מ-10% בחודש האחרון.

המטבע שהיה אמור להיפגע הכי הרבה מאז בחירתו של טראמפ, מתחזק בחודש האחרון, וזאת למרות ההצהרות של טראמפ על בניית החומה, על כך שמי שתממן אותה תהיה מקסיקו וגם האיום שמפעלים אמריקאים יצטרכו להחזיר את הייצור לארה"ב.

למה זה קורה?

שתי אפשרויות: או שהשוק לא מאמין לטראמפ, או שהוא לא חושב שהפעולות שיעשה יהיו כל כך קיצוניות.

טראמפ שקט לאחרונה בכל הקשור למקסיקו, אולי כי הוא מבין שהכלכלה האמריקאית נסמכת גם לא מעט על הכלכלה המקסיקנית (ייצוא למקסיקו ביותר מ-200 מיליארד דולר בשנה) וגם הבנייה של החומה שלפי ההצהרות של טראמפ כבר הייתה אמורה להתחיל, בינתיים מתעכבת וטראמפ מחפש לה מקורות מימון.

בנוסף, הבנק המרכזי המקסיקני העלה את הריבית במקסיקו והפך את המטבע המקסיקני לאטרקטיבי יותר.

בשורה התחתונה

השוק חזר להאמין במקסיקו, ומעריך, בינתיים, שההשפעה של טראמפ על הכלכלה המקסיקנית לא תהיה כל כך קיצונית.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

09:15 | 02.03.17

שפל של עשרות שנים בשטרלינג

אם מסתכלים על שער השטרלינג שקל הרי שמדובר באחד המטבעות שעשה את התנועה הכי חדה למטה, כאשר עד 2007 הוא עמד על כשמונה שקלים לשטרלינג, ואילו היום הוא מסתפק ברמה צנועה הרבה של 4.5 שקלים לשטרלינג.

הסיבות

ישנן בעיות גדולות בכל הקשור לשטרלינג באנגליה, כשהשיא כמובן היה הברקזיט אשר הביא את המטבע לשפל של עשרות שנים מול הדולר. כך שבצד אחד יש לנו מטבע שנחלש באופן קיצוני מול כל העולם בגלל כלכלה בעייתית (שטרלינג), ומצד שני, מטבע שמתחזק מול כל המטבעות בעולם (שקל). זה מביא לרמות נמוכות של השטרלינג מול השקל אשר לא ראינו מאז שנות ה-90.

לונדון כן מחכה לי

בשורה התחתונה, לונדון מעולם לא נראתה זולה כל כך לאזרח הישראלי, וזה בהחלט מסביר למה אנחנו רואים עליה בכמות הישראלים שטסים לשם. בנוסף, השער הנמוך הפך את הקניות מאתרי אינטרנט אנגליים לפופולריות הרבה יותר בקרב לקוחות ישראלים.

עלייה בנפח הפעילות

למעשה, אם פעם כמעט ולא הסתכלו על השטרלינג שקל, הרי שהנפילה הזו הופכת אותו למאוד אטרקטיבי לייבוא ולתיירות, ולכן, בשבועות האחרונים אנו רואים עליה משמעותית בנפח הפעילות של המטבע.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

16:25 | 19.02.17

השקל מפגין עליונות מול סל המטבעות

סל המטבעות מול השקל נמצא ברמתו הנמוכה ביותר מאז תחילת עידן האירו. כלומר, מעולם השקל לא היה כה חזק יחסית למטבעות העולם.

הסיבה

אנו רואים חדשות לבקרים פרסומים על ספקולנטים סודיים המוכרים דולרים באופן מיסתורי ומזיק, או שומעים האשמות כלפי בנק ישראל. למעשה, אנו בעיקר שומעים את כל הסיבות הלא נכונות שמנסות להסביר מדוע השקל כל כך חזק.

לא ננסה להסביר את האמת לאוהבי הקונספירציות ולמאמינים שאלביס עדיין חי, אבל למי שבאמת רוצה לדעת את העובדות, נתחיל לתאר את מה שבעצם קורה לשקל, או במילים אחרות, מדוע השקל כל כך חזק.

ראשית, הכלכלה הישראלית מפגינה ביצועים מרשימים, צמיחה צפויה של 3.8% בשנת 2016, בהחלט תוצאות טובות יותר מארצות הברית והרבה מעבר לאירופה, וכמו שאומרים ...כלכלה חזקה = מטבע חזק.

גם האקזיטים השונים ומכירות החברות למשקיעים זרים תורמים לחוזקו של השקל. כל שני וחמישי אנו שומעים על גיוסי הון של חברות סטארט אפ, על אקזיטים שונים וגם על רכישה של חברות ותיקות יותר אשר מביאים מטבע חוץ לארץ ולהיצע הדולרים לגדול.

במקביל לאלו, המצב הביטחוני בישראל השתפר פלאים, כאשר גם הפסימיים ביותר אינם חוששים כי טנקים סוריים יפלשו לכנרת והאיום הרציני היחידי לקיום מדינת ישראל נמצא אלפי ק"מ מפה. בנוסף, הגידול באוכלוסייה תרם גם הוא לשקל. ישראל היא המדינה המובילה במדינות ה-OECD בכמות הילדים למשפחה, כאשר עיקר הצמיחה הגדולה באה מהאוכלוסייה החילונית, כלומר הפוטנציאל לעתיד הוא גדול, יש מי שיישלם את הפנסיות ויש דור עתיד. לכן, המשקיעים מוצאים עניין רב במדינה.

 העודף בחשבון השוטף

במילים אחרות, אם נרצה לסכם בשלוש מילים את הסיבה להתחזקות השקל, המילים יהיו העודף בחשבון השוטף. החשבון השוטף הוא בעצם החשבון של מדינת ישראל, העובר ושב של המדינה במטבע חוץ. כאשר יש יותר מוכרים של דולרים - החשבון השוטף בעודף, וכאשר יש יותר קונים של דולרים - החשבון השוטף בגרעון.

בשנת 2016 החשבון השוטף היה בעודף של כ-4.5% מהתוצר (כ-300 מיליארד דולר בשנה), כלומר, כ-13 מיליארד דולר נכנסו בשנת 2016 יותר מאשר יצאו וחיזקו משמעותית את השקל. העודף בחשבון השוטף נמשך כבר מספר שנים, כאשר בנק ישראל מאזן ברכישותיו חלק מהעודף הקיים, אך כל עוד העודף העצום יימשך, גם השקל ימשיך להתחזק מול סל המטבעות.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

09:24 | 14.02.17

סוויס פרנק אי של יציבות

באופן היסטורי, הפרנק השוויצרי היה אי של יציבות, כאשר בכל משבר, פונים המשקיעים לדולר ולסוויס פרנק במטרה למצוא רגע של שקט.

הבנק המרכזי מגיע ליתרות שיא

הבנק המרכזי השוויצרי הגיע לאחרונה ליתרות שיא של מט"ח אשר עומדות כיום על 650 מיליארד דולר, קרוב לתוצר השנתי שלו.

נציין כי במשך שלוש שנים, בין השנים 2011 עד 2014, פעל הבנק המרכזי השוויצרי לשער חליפין מינימלי של 1.20 פרנק שוויצרי לכל יורו, וב-15 בינואר 2015, כשהופסק שער המינימום, לא היה ברור האם הבנק ימשיך להתערב בשער החליפין. במקביל, איבד המטבע 30% מערכו, עד להתייצבות סביב שער של בין 1.05 ל-1.10 פרנק שוויצרי ליורו.

מאז, התברר כי הבנק המרכזי ממשיך להתערב בשער, כאשר בשנה האחרונה, הוא הגיע לרכישות שיא של כ-100 מיליארד דולר בשנה. למרות כל הרכישות המאסיביות שלו, השער עומד כיום על 1.06 פרנק שוויצרי ליורו שער נמוך משמעותית משער המינימום עליו שמר הבנק במשך שנים.

עד מתי?

השאלה שנשאלת היא עד מתי יוכל הבנק המרכזי השוויצרי לרכוש מטבע חוץ כדי להחליש את הסוויס פרנק? בפועל, נראה שאי אפשר להמשיך במדיניות הזו לנצח ומתישהו יהיה עליו להפסיק. במצב זה, צפוי המטבע להתחזק משמעותית.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

10:08 | 08.02.17

יתרות המט"ח לאן?

בחודש ינואר חצו, לראשונה, יתרות המט"ח של בנק ישראל את רף ה-100 מיליארד דולרים, והן עומדות על 101.6 מיליארד דולרים.

עזרה לכלכלה הישראלית

בנק ישראל התחיל לבצע רכישות משמעותיות של דולרים ב-2008, כאשר עד אז יתרות המט"ח עמדו על 27 מיליארד דולרים בלבד. מאז, הוא החל לרכוש בין שבעה ל-10 מיליארד דולרים מידי שנה, במטרה להשפיע על שער החליפין ולעזור לכלכלה הישראלית על ידי שמירה על שקל חלש.

למרות הרכישות המאסיביות, בימים אלו היורו-שקל נמצא ברמה של ארבעה שקלים ליורו, רמות שלא היינו בהן כבר 15 שנים. אפשר רק להעריך מה היה קורה ללא הרכישות של בנק ישראל וכמה הכלכלה הישראלית הייתה נפגעת משקל ברמות גבוהות מאלו שאנו רואים כיום.

המשמעות

רבים עוסקים בשאלה האם רכישות המט"ח הן האפשרות הטובה ביותר לסיוע ליצואנים או שמא עדיף לפעול דרך סובסידיות ישירות. המתנגדים טוענים שיוקר המחייה היה יכול להיות הרבה יותר נמוך ללא הסיוע בשער החליפין, וזאת משום שהרכישות שלנו, האזרחים, היו זולות יותר (ייבוא המוצרים לארץ היה מתבצע במחירים נמוכים יותר).

נציין כי בזמן שהריבית הישראלית שבנק ישראל משלם על השקלים שהוא מלווה קרובה לאפס, על הדולרים הוא מקבל ריבית גבוהה משמעותית (אשר אמורה להמשיך לעלות ככל שהזמן עובר), כך שהוא מרוויח מאות מיליוני דולרים בשנה על יתרות המט"ח שברשותו, וזאת בניגוד לעבר. 

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

12:51 | 26.01.17

המשקיעים אופטימיים מאחוז הילודה

צמיחה מורכבת משני דברים הגידול באוכלוסייה והפריון ובישראל נראה שהנתונים מצביעים על מגמה חיובית לשנים הקרובות. כשמשווים את מדינות ה-OECD, ישראל מובילה בכל הקשור למספר הילדים למשפחה.

מקום ראשון ב-OECD

אם ב-1990 מספר הילדים הממוצע למשפחה ישראלית היה 2.9, כאשר מדינות כמו הודו, מקסיקו וערב הסעודית עקפו אותנו עם מספר ילדים גדול יותר, מאז שנת 2014, הגרף של המשפחות בישראל בעלייה והנתון העדכני האחרון כבר הציב אותנו במקום הראשון עם 3.08 ילדים בממוצע למשפחה. אחרינו - ערב הסעודית עם 2.8 ילדים למשפחה ופרו עם 2.5 ילדים למשפחה.

כלומר, פתחנו פער גדול על רוב מדינות העולם, ואנחנו מביאים פי שניים ילדים מרוב המדינות המפותחות. אנחנו גם המדינה היחידה בעולם שכמות הילדים בדור הנוכחי גדולה מכמות הילדים בדור הקודם.

נציין כי הגידול באוכלוסייה לא מגיע מהאוכלוסיות החלשות, אלא דווקא מאוכלוסייה חילונית ודתית מסורתית שבשנים האחרונות כמות הילדים במשפחה גדלה אצלן משמעותית.

הפוטנציאל למשקיעים

מבחינת המשקיעים, הנתונים מוכיחים כי יש בישראל עוד פוטנציאל גדול לצמיחה עם אוכלוסייה צעירה גדולה בשילוב עם אוכלוסייה ערבית וחרדית שיכולה לתת תמורה גדולה יותר בשנים הבאות. 

למעשה, קצב הגידול באוכלוסייה מבטיח בשלב זה צמיחה של 2% בכל שנה, כך שמדובר בכלכלה שעשויה להניב למשקיעים תשואות גבוהות לאורך הרבה שנים, ואלו מזהים את הפוטנציאל הגדול.  

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

10:52 | 17.01.17

טראמפ מחמם את היחסים עם רוסיה

דונלד טראמפ נשאל לפנות בוקר (ב') על ידי הטיימס הלונדוני על הסכם אפשרי עם רוסיה ואפשרות של ביטול הסנקציות מולה. בתשובה הוא אמר כי הוא יסכים להסיר את הסנקציות בתמורה להסכם גרעין עם נשיא רוסיה.

המטבע הרוסי

כשבוחנים את המטבע הרוסי, בשלוש השנים האחרונות הוא נחלש מרמה של 30 רובל לדולר לרמות של כ-80 רובל לדולר, כלומר, הדולר התחזק כמעט פי שלושה מול הרובל. זה נבע משתי סיבות ההוזלה המשמעותית במחירי האנרגיות והסנקציות שהוטלו על רוסיה כתוצאה מהפלישה לחצי האי קרים.

מה צפוי לקרות?

אם טראמפ אכן יבטל את הסנקציות על רוסיה, להערכתנו, נראה התאוששות כלכלית מאוד משמעותית של המעצמה הרוסית, בעיקר כתוצאה מהסרת הסנקציות, אך גם מעליית מחירי האנרגיה שתורמת מכיוונה. ההתאוששות תכלול תוצאות צמיחה נאות, כמו גם התאוששות משמעותית של המטבע המקומי.

מי שמחפש אפיקי השקעה מעניינים, יכול לעקוב את ההצהרות ו/או ההתפתחויות, שכן בהנחה שבאמת יסירו את הסנקציות על רוסיה, השקעה ברוסיה ובמטבע שלה, עשויים להניב תשואה עודפת ביחס לאפיקים אחרים.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

09:33 | 03.01.17

הישראלים שוברים שיא ברכישות באינטרנט

נתוני דואר ישראל שהתפרסמו חשפו תמונה מדהימה: ישראל היא שיאנית עולמית בקניות באינטרנט, כאשר הישראלים הזמינו ב-2016 לא פחות מ-52 מיליון חבילות. למעשה, מ-2012 ועד היום, בכל שנה מספר החבילות שאנחנו מזמינים עלה ב-25%.

למה זה קורה?

לפני מספר שנים הוחלט על צעד משמעותי בתחום המס שקבע שברכישות של עד 75 דולר לא משלמים מע"מ, כך שהמשלוחים מחו"ל הפכו ליותר אטרקטיביים, בפרט כאשר עלויות השילוח נמוכות, אם בכלל נגבות מהלקוח.

אלא שבשנה שחלפה קרו שני דברים נוספים בעולם המט"ח, ואלו הפכו את הרכישות מאירופה ואנגליה לפופולריות יותר. היורו ירד בכמעט 10% והשטרלינג התרסק בכמעט 20%. כך שהמוצרים שאנו מייבאים מאירופה ואנגליה הפכו לזולים עוד יותר.

הצריכה הפרטית בעלייה

במקביל, בשנים האחרונות, אחוז הצריכה הפרטית בישראל הוא מאוד גבוה. כלומר, אחוז לא קטן מהגידול בתוצר נובע מצריכה פרטית, ממכוניות ועד בגדים. אחת הסיבות לכך היא הריבית הנמוכה שדוחפת אנשים לבזבז במקום להשקיע.

החברות זיהו את הפוטנציאל

וכך, כל צרכן שיש לו טלפון או מחשב נייד, יכול לקבל מוצרים מאירופה ואנגליה בזול. שילוב של מטבע חליפין נמוך, ריבית בשפל ועלויות שילוח זניחות, הביאו לכך שהפופולריות של אתרי הקניות עולה באופן קבוע בקרב הישראלים. האתרים מצידם, גילו את השוק הישראלי, והחלו לפנות אליו (למשל, באמצעות אתרים בעברית) במטרה למצות את הפוטנציאל העצום של מדינתנו הקטנה.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

14:54 | 26.12.16

הבנקים המרכזיים משנים כיוון 

אחרי הרבה שנים של ירידה בתשואות של איגרות החוב הממשלתיות הארוכות האמריקאיות, כשהבנקים המרכזיים (כמעט בכל מדינות העולם) חשבו שפעולות של הורדת ריבית ורכישות איגרות חוב יוציאו מהמשבר, אנחנו מתחילים לראות היפוך מגמה.

אם המטרה הייתה שהאשראי יהיה יותר זול, ויעודד השקעות וצריכה, בפועל, השווקים התמלאו במזומנים ולא היה דורש לכל הכסף הזה. בנוסף, זה גרם לכך שלמשקיעים וגופים מוסדיים עם הון נזיל לא נותרו הרבה ברירות, ואלו פנו להשקעה בשוק הנדל"ן והמניות כדי להצליח להשיא תשואה על השקעותיהם.

בנוסף, לא מעט משקיעים לקחו סיכונים מיותרים, למשל על ידי השקעה באיגרות חוב של מדינות עולם שלישי או חברות נדל"ן אמריקאיות שבאו לבורסה הישראלית כדי לקבל אשראי זול יחסית והתקבלו, לפחות בהתחלה, בזרועות פתוחות.

תשואות בעליה

מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, התשואות עלו כמעט ב-1%, וכרגע, באופן לא טיפוסי, גם המניות וגם איגרות החוב עולות.

אם העלייה באיגרות האמריקאיות לעשר שנים תימשך עד לרמה של 3% (מרמה של כ-2.6% כיום), ניתן להעריך שנראה מימושים במניות, ומהצד השני, תתחיל להיווצר בעיה כלכלית במדינות מתפתחות עם חובות גדולים שנפגעות גם מהתחזקות הדולר וגם מהריביות העולות.

מצד שני, יתכן שנראה משקיעים שסוף סוף חוזרים להיגיון השקעתי בריא יותר, כלומר, פחות הליכה לשווקים מסוכנים, אולי אפילו עצירה מסוימת בהשקעות בנדל"ן העולמי, לטובת הפניית חלק מהכסף לאיגרות חוב, ועל ידי כך - הורדת הסיכון בתיקי ההשקעות.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

10:28 | 20.12.16

רכישות המט"ח של בנק ישראל

בנק ישראל מתקרב ליתרות מט"ח של 100 מיליארד דולר. הבנק התחיל לרכוש מט"ח באופן מאסיבי בשנת 2008. רק בשביל לסבר את האוזן, הסיבוב הקודם של רכישת מט"ח היה אי שם בשנות ה-90.

למה ב-2008?

לאחר ירידה של 30% בשנה אחת (!) בשער הדולר-שקל, החליט הבנק להתערב בשוק ולעצור את המפולת בשער החליפין והודיע על תוכנית רכישות מפורטת.

שמונה שנים אחרי...

מאז ועד היום, רכש בנק ישראל מט"ח בהיקף של יותר מ-70 מיליארד דולר, מה שאומר שבממוצע, רוכש הבנק בין שבעה לתשעה מיליארד דולרים בכל שנה. כשמוסיפים לכך את היתרות שהיו קודם לכן, מגיעים ליתרות מט"ח של קרוב ל-100 מיליארד דולר.

למרות ההתערבות המאסיבית, סל המטבעות עדיין בשפל של 15 שנה מול השקל. בהקשר לכך, רק ניתן לנחש מה היה קורה אלמלא ההתערבות של בנק ישראל, או במילים אחרות, לאיזה שפל סל המטבעות היה מגיע ועד כמה השקל היה מתחזק.

חשוב לציין שעד לפני כמה שנים, בגלל פער הריביות בין ישראל לארה"ב (כאשר הריבית בישראל הייתה גבוהה יותר), הייתה לרכישות עלות לא קטנה, ובכל שנה, היו נוצרים הפסדי הון על היתרות. כעת התהפכו היוצרות והריבית בישראל נמוכה מהמקבילה האמריקאית. לכן, מקבל בנק ישראל ריבית גבוהה על הדולרים והוא אף רושם רווח הון על היתרות.

בשורה התחתונה

יתרות של מטבע חוץ בהחלט חשובות למקרה חירום. השאלה היא מה צריך להיות ההיקף שלהן ומתי מגיעים למצב שיש עודף של יתרות מט"ח. הכלכלה ככלל נהנית מהמצב, ובעיקר היצואנים, אך האזרח הפשוט, עלול להפסיד כצרכן של מוצרים מיובאים.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

14:44 | 15.12.16

האינדקס הדולרי בשיא

האינדקס הדולרי ((DXY הגיע לאחר ההודעה על העלאת הריבית של הפד (רביעי, 14.12) לשיא של 13 שנים, ולכך מספר סיבות.

ראשית, פער גדול במדיניות הבנקים המרכזיים בעולם. בנוסף, החשש לקראת הברקזיט והתממשותו מגבירים את אי הוודאות לגבי עתיד האירו והפאונד, ושולחים את השוק לחוף המבטחים של הדולר. כמובן שגם בחירתו של דונלד טראמפ העלתה את ציפיות האינפלציה ויחד איתן עלה גם הקצב החזוי של העלאות הריבית אל תוך 2017.

לקראת השנה החדשה, ראוי להתייחס לשלושה דברים משמעותיים שצפויים להמשיך ולהשפיע על שוק המט"ח.

הכדור עובר מהמגרש הכלכלי למגרש הפוליטי

מדיניות הבנקים המרכזיים שהייתה נר לרגליו של השוק משפיעה פחות. בשנה האחרונה אנו רואים שאת הבמה תופסים האירועים הפוליטיים. כניסת טראמפ לתפקיד, הבחירות בצרפת ובגרמניה, השלכות משאל העם באיטליה והדיונים של האיחוד האירופי עם הבריטים לאחר הפעלת סעיף 50, צפויים להמשיך ולהשפיע גם בשנה הקרובה.

המציאות החדשה

מציאות של אי-וודאות פוליטית, יחד עם היחלשות אחיזת הבנקים המרכזיים בשווקים, עלולה לייצר תנודתיות גדולה יותר מזו שראינו ב-2016.

התכווצות הפער בציפיות הריבית בין ארה"ב לשאר העולם

אנחנו מסיימים את שנת 2016 כשהציפיות להעלאות ריבית בארצות הברית בשיא, ואילו באירופה וביפן מאיימים הבנקים המרכזיים לבצע הרחבות ככל שיידרש.

המציאות עלולה להכתיב ירידה בצפי להעלאות בארה"ב (גם את 2016 התחלנו עם צפי לשלוש העלאות ריבית לפחות) והכרה של הבנקים המרכזיים של אירופה ויפן במגבלות ההקלות הכמותיות.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

14:18 | 11.12.16

הדמיון בכלכלות ארה"ב וישראל

בשנים האחרונות, הכלכלות של ארצות הברית וישראל מאוד דומות, אמנם לא בגודלן אבל בנתונים הכלכליים שלהן. זה בא לידי ביטוי בכך שהתנהגות השקל דומה  מאוד לדולר. במילים אחרות, בזמן שמטבעות מאוד נחלשים בעולם אל מול הדולר, הוא לא מצליח להתחזק משמעותית מול השקל.

האקזיטים תומכים בשער השקל

למעשה, אנו מבחינים בכך שהשקל בהרבה מובנים הוא כמו הדולר. במציאות הנוכחית, כשהדולר יתחזק, סביר להניח שנראה גם את השקל מתחזק בשיעורים דומים לזה של הדולר מול שאר המטבעות; וגם אם הדולר ייחלש, נראה התנהגות דומה של השקל.

הסיבה לכך טמונה לא רק בנתונים הכלכליים, כי אם גם בכמות האקזיטים של החברות הישראליות שמחזקת את השקל.

מה זה אומר?

מי שמצפה לראות את המשך התחזקות הדולר בעולם בגלל המשך התחזקות התשואות, וכתוצאה מכך לראות את הצמד דולר-שקל ברמה של 4.20 שקלים לדולר, כנראה צפוי להתבדות. גם רמה של מעל ארבעה שקלים לדולר נראית כרגע מעט תלושה מהמציאות.

להערכתנו, התחזקות הדולר בעולם לא צפויה להשפיע באופן מהותי על השקל מהסיבות שציינו, וזאת בהנחה שהנתונים הכלכליים של ישראל יישארו ברמתם הנוכחית.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

_____________________________________

11:24 | 08.12.16

התחזקות הדולר והשווקים המתעוררים

השווקים המתעוררים, בעיקר מדינות כמו טורקיה, הודו, מקסיקו וברזיל, נהנו בעבר מאופטימיות של משקיעים שהזרימו אליהן הרבה מאוד השקעות. אלא שהתמונה השתנתה משמעותית במשבר של שנת 2008. מאז, השווקים הללו נפגעו מירידה בהיקף ההשקעות וגם מהתחזקות הדולר. 

אחת הדרכים של המדינות להילחם בכך הייתה להציע ריביות מאוד גבוהות במטרה למשוך משקיעים שיעדיפו השקעה בשווקים מתעוררים בריבית של 10% על פני השקעה באירופה או בארצות הברית בריבית אפסית.

מה השתנה?

עד הבחירה בדונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, היה נראה שמתחילים לראות שם את האור בקצה המנהרה כשהחלו לזרום לשווקים המתעוררים השקעות זרות. הבחירה של טראמפ טרפה את הקלפים כשהדולר מאוד התחזק והריביות (התשואות) בארצות הברית עלו מאוד.

הבעיה

זה העמיד את המדינות בבעיה חדשה - יש להן חובות גדולים, ובדולרים, לכן, כשהדולר מתחזק החובות שלהן גדלים משמעותית, וגם הריביות עולות, כך שהן מפסידות פעמיים.

אם לא דיי בכך, הרי שטראמפ גם הצהיר שיחזיר יצור לארצות הברית, ואז המדינות האלו יפגעו פעם שלישית כשמפעלים יחזרו לארצות הברית ויפגעו במצבן הכלכלי של חלק מהמדינות הבולטות של השווקים המתעוררים.

בשורה התחתונה

אם לטראמפ וליועציו נראה שמדובר בבעיה מקומית בלבד, הרי שבימינו, לא יכול להיות משבר במקום אחד שלא ישפיע במקום אחר. אם המדינות הללו יפגעו, ויהיה בהן משבר כלכלי עמוק, הוא עלול להיות כלל עולמי ולפגוע גם בארצות הברית.

לכן, אם תרחיש כזה אכן יתממש וטראמפ יממש את תוכניותיו באגרסיביות, ניתן להעריך שהמשבר בעולם יחזור, גם לארצות הברית.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

16:21 | 01.12.16

השקל חזק והיורו נחלש

מאז הבחירה בדונלד טראמפ לנשיא ארצות הברית, התשואות ביבשת האמריקאית התחילו לעלות והמשקיעים החלו בריצה אל עבר הדולר שמתחזק מול רוב המטבעות בעולם. בישראל, התמונה מעט שונה.

בזמן שהעולם מוטרד מאוד מההתפתחויות הכלכליות, בישראל אנחנו בסוג של "אי של יציבות" ונהנים מצמיחה של כ-3.5% ב-2016 וצפי לצמיחה בשיעורים דומים גם בשנה הבאה. כלומר, בזמן שבעולם מדברים על מיתון ובעיות של חובות, בישראל המצב שונה, והשקל מראה ביצועי יתר על פני כל המטבעות בעולם.

הכסף הזר מגיע לישראל

אחת הדוגמאות הבולטות היא של הצמד יורו-שקל. היורו נחלש מאוד בשבועות האחרונים, וכעת הוא הגיע לשפל של 15 שנה מול המטבע הישראלי ושערו היציג הוא 4.07 שקלים.

חשוב לציין כי מעבר למצב הכלכלי הטוב, מתחילת השנה מגיע לישראל כסף זר רב (בין היתר הודות לאקזיטים גדולים של חברות ישראליות), אשר הומר לשקלים וחיזק את השקל מאוד.

המפסידים...

היצואנים לאירופה נמצאים במצב מאוד בעייתי ונפגעים פעמיים: קודם כל מהמצב הכלכלי באירופה ומהירידה בביקושים שם, ובנוסף, מהשער הנמוך שגורם לכך שהם מרוויחים פחות במונחים שקליים. מצד שני, רוב אזרחי המדינה נהנים מהיבוא מאירופה שהופך להיות הרבה יותר זול ובא לידי ביטוי בהיקף הרכישות העולה, למשל, בשיא כל הזמנים של מכירת כלי רכב.

מה הציפיות מפה?

אם התשואות בארצות הברית ימשיכו לעלות, נראה שהמגמה תימשך והיורו ימשיך להיחלש אל מול השקל, וזאת בתנאי שבנק ישראל לא יחליט לפעול בצורה מאסיבית במטרה להפוך את התמונה.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

09:49 | 22.11.16

אופטימיות בשווקים

כמעט שבועיים לבחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות, ונראה שהבחירה שלו די טרפה את הקלפים, כאשר השוק פעל בניגוד מוחלט לציפיות האנליסטים ולחששות שעלו בעקבות התחזקותו בסקרים המוקדמים. פתאום יש אופטימיות בשווקים לא רק שהמניות עולות, הרי שבניגוד לציפיות, גם התשואות של איגרות החוב האמריקאיות לעשר שנים עלו מ-1.8% לפני הבחירות ל-2.35% כך שהכסף יוצא מאיגרות החוב האמריקאיות ומועבר לאפיק המנייתי, בעיקר בעקבות החשש מאינפלציה.

הדולר מתחזק מול המטבעות

בנוסף, מתחזק הדולר מול כל המטבעות, בעיקר מול המקסיקני (עליה של כ-12%) ומול השווקים המתעוררים. בכל הקשור לשער דולר-יורו, מאז הבחירה, התחזק הדולר בכ-5% מול היורו אשר מציין שפל של יותר משנה, וזאת בעקבות העברת כספי משקיעים לשוק האמריקאי.

כשמסתכלים על ישראל, השקל ממשיך להפגין חוזקה ביחס לשאר מטבעות העולם, והדולר התחזק בכ-2% מול השקל, בעוצמה פחותה ביחס לעולם. אחד הסימנים הברורים למעמדו של השקל הוא ההתחזקות שלו ביחס ליורו (3% בשבועיים האחרונים, 4.1 שקל ליורו), והיורו קרוב מאוד לרמה הכי נמוכה שהיה מול השקל מזה 15 שנים.

בשורה התחתונה

להערכתנו, כל עוד החששות מאינפלציה יימשכו, נמשיך לראות עליה בתשואות בארצות הברית והמשך התחזקות של הדולר. בינתיים, ניתן להתחיל בסיכומי ביניים, ולהעריך שהתגובה הראשונית והמשנית לבחירה בטראמפ מתחילה להיעצר, ועכשיו המשקיעים מתרכזים בשאלה הגדולה באמת - מה יקרה לאחר שהמועמד השנוי במחלוקת ייכנס לבית הלבן.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

15:15 | 15.11.16

טראמפ = אינפלציה

לפני הבחירות בארצות הברית, הערכות האנליסטים המובילים בעולם היו כי אם דונלד טראמפ ייבחר, המניות יקרסו ב-5% עד 10% והתשואה על איגרת החוב האמריקאית ל-10 שנים תרד לאזור ה-1.5% בשנה לעומת כ-1.8% לפני הבחירות. 

ובפועל...

הבחירות הסתיימו, והנה פלא - לא רק שהמניות לא נפלו, אנו רואים עליות של שערי המניות במספר אחוזים, כאשר סקטור הבנקאות והפארמה הם הזוכים הגדולים.

בנוסף, לא רק שהתשואה של איגרת החוב האמריקאית ל-10 שנים לא ירדה ל-1.5%, אלא שאף עלתה לקרוב ל-2.3% לשנה, עליה משמעותית וחריגה שלא ראינו כל השנה.

תחום המטבעות

זהו למעשה התחום היחיד שההערכות בו התבררו כנכונות. הציפייה הייתה שהדולר יעלה מול המטבע הסיני והמקסיקני בשל שינוי הסכמי הסחר עימם, ואכן, הדולר התחזק, בעיקר מול הפזו המקסיקני, בכ-10%.

אז למה כל זה קורה? מה השוק מניח שיקרה שאותו לא חזה עד היום?

במילה אחת - אינפלציה, במספר משפטים - הערכה היא כי אם טראמפ אכן ישנה את הסכמי הסחר עם המדינות השונות, מחירי המוצרים המיובאים לארצות הברית יעלו. בנוסף, לפי הצהרותיו של טראמפ, החוב האמריקאי יגדל משמעותית לטובת הגדלת ההשקעות. במקרה זה, ידפיס הממשל כסף נוסף לטובת ההוצאות ובעצם יקטין את שוויו של הדולר וייצר אינפלציה.

כלומר, על פי התאוריה הנוכחית בשווקים, בשל החששות מאינפלציה, גוברות הערכות המשקיעים כי הבנק המרכזי יעלה ריבית, ובמקרה כזה - התשואות עולות, התשואות בארצות הברית יעלו, צפוי לזרום כסף לאיגרות החוב והדולר יתחזק כנגד האירו, השקל ובעצם מול כל המטבעות השונים. בנוסף, כאשר יש אינפלציה, גם המניות יעלו, בעיקר אלו של הבנקים אשר ייהנו מריבית גבוהה יותר.

אם אתם קונים את התאוריה הקיימת בשווקים, אזי שהתשואות, המניות והמטבע האמריקאי ימשיכו לעלות. באשר לכך, ימים יגידו אם טראמפ יצליח לבצע את הבטחותיו  "Making America great again".

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

09:12 | 09.11.16

המשקיעים מאוכזבים מבחירתו של טראמפ

העולם מופתע מאפשרות, שנראית יותר ויותר מוחשית, שהמועמד הרפובליקני דונלד טראמפ עומד לזכות בבחירות, ותגובת השווקים - בהתאם.

ההיסטריה

תגובת הפזו המקסיקני, כצפוי, לא איחרה לבוא, והוא קורס בכ-10%. כותרות האתרים מבשרות על לחץ גדול במקסיקו בעקבות בחירתו של טראמפ ואתר ההגירה הקנדי קורס מביקוש לבקשות הגירה.

הבורסות בעולם מגיבות ונופלות בחוזקה, ואיתן הציפיות להעלאת ריבית. אם לפני הבחירה בטראמפ הציפיות להעלאת ריבית בדצמבר עמדו על 80% עד 90%, כעת הן כבר עומדות על מתחת ל-50% ונראה שאי הוודאות בשווקים מכריעה בינתיים את הכף.

להירגע.

בהנחה שטראמפ אכן ייכנס לבית הלבן כנשיא ארצות הברית, ניתן להעריך שבימים הקרובים נראה הרבה היסטריה והרבה מוכרים. יחד עם זאת, ההיסטוריה מלמדת שמרבית המנהיגים מתאזנים בסופו של דבר (זוכרים את ההיסטריה שהייתה סביב בחירתו באריאל שרון לראש ממשלה? או אביגדור ליברמן לשר ביטחון?).

בשורה התחתונה, הכלכלה האמריקאית עדיין חזקה ומציגה נתונים טובים, בהם שיעורי אבטלה של פחות מ-5%. כל עוד התנאים האלו לא משתנים, סביר להניח שירידות השערים של הימים הקרובים, ייצרו הזדמנויות רבות בשווקים.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

09:44 | 08.11.16

הפזו המקסיקני בחר בנשיאה

יום הבחירות לנשיאות ארצות הברית הגיע, ולאחר מערכת בחירות שנויה במחלוקת, ואם לא תהיה הפתעה של הרגע האחרון, הסקרים מתחילים להצביע על המנצחת של הבחירות, עם פער של כ-4% לטובת המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון.

המשקיעים בפזו הצביעו

עם התחזקותה של קלינטון בשבוע שעבר לאחר ההודעה כי ה-FBI לא יפתח בחקירה נגדה, היה נראה שהמשקיעים בפזו המקסיקני הצביעו ברגליים. אם בימים בהם עלתה הסבירות לבחירה במועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ, שיצא בהצהרות כנגד הכלכלה המקסיקנית, הפזו המקסיקני נחלש אל מול הדולר, הרי שבשלושת ימי המסחר האחרונים הפזו התחזק כבר ב-5%, וזאת מבלי שקרה משהו מעניין בשאר המטבעות בעולם.

הבורסות שומרות על אופטימיות

במקביל, התחזקותה של קלינטון הביאה לעליות שערים נאות בבורסות העולם, ולמעשה, נראה שהשוק די משוכנע שקלינטון תזכה בבחירות, ואף מסמן אותה כמועמדת המועדפת לנשיאות (ולכלכלה העולמית).

מה יקרה לאחר ההכרעה?

מאחר שבימי המסחר האחרונים ראינו התחזקות משמעותית של הפזו, ניתן להעריך שבחירה של קלינטון תביא להתחזקות נוספות, אולם לא משמעותית. במקרה של בחירה מפתיעה בטראמפ, סביר שכניסתו לבית הלבן תהיה מלווה בהתרסקות של הפזו המקסיקני שצפוי להיחלש אל מול הדולר בכ-10%, ויש שמעריכים שאף יותר.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

01.11.16 | 09:03

המרוויחים מעליית הדולר

שלל האירועים והכותרות הכלכליות הצניעו מעט את העובדה שבחודש האחרון, התחזק הדולר מול כל המטבעות בעולם, ובישראל התמונה דומה ושער הדולר עלה ב-2.5% מול השקל.

מה מזיז את שער הדולר?

מספר סיבות עיקריות הביאו להתחזקות הדולר: נתוני הצמיחה היפים, נתוני אבטלה טובים וציפיות להעלאת ריבית כבר בדצמבר. במקרה כזה, פערי הריביות בין ארצות הברית לאירופה יגדלו משמעותית, ובהתאם, המשקיעים מעבירים את כספם למשק האמריקאי שנראה אטרקטיבי ביחס לשווקים אחרים בעולם.

המרוויחים הגדולים

היצואניות לארצות הברית הן ללא ספק המרוויחות הגדולות מהסיפור, כאשר על כל דולר, הן מכניסות בשקלים 2.5% יותר. לצדן, כמובן שגם משקיעים עם תיקים דולריים.

מה יקרה בהמשך?

ניתן להעריך כי כיוונו של שער הדולר יושפע בתקופה הקרובה מתוצאות הבחירות בארצות הברית, כאשר רק ביום שישי האחרון קיבלנו דוגמה למה יכול לקרות אם המועמדות הדמוקרטית הילרי קלינטון, שמייצגת במידה רבה את המוכר והידוע, תפסיד בבחירות. הירידות בבורסה רק הוכיחו שהמשקיעים מעדיפים אותה על פני אי הוודאות שצפויה להגיע במקרה של בחירה בדונלד טראמפ הרפובליקני.

לכן, אם טראמפ ייבחר, אנו עלולים לראות ירידה במניות ובמקביל עליה בשער הדולר בעולם. אף שההיגיון אומר שהמשקיעים יצטרכו לצאת מהשוק האמריקאי, בפועל, בזמן משבר כל העולם פונה להשקעות בדולר (ובזהב), ואי הוודאות שהבחירה בטראמפ תביא, עשויה להביא להפניית כספים לדולר שנחשב לחוף מבטחים עבור משקיעים רבים בעולם.

במקרה של בחירה בקלינטון, ניתן להעריך שהדולר ייחלש מעט, אולם לא בצורה דרמטית, והוא ימשיך להיסחר סביב 3.75 3.95 לשקל, במקביל לעליות בשווקי המניות.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

13:22 | 30.10.16

הבחירות בארצות הברית מתקרבות. עוד פחות משבועיים ייבחר נשיא חדש בארצות הברית ומזמן לא היו לנו כאלו מועמדים או כזאת מערכת בחירות.

בהשקעות כמו בהשקעות, כל דבר מתומחר לקניה או מכירה, ובסוף השבוע האחרון, קיבלנו מושג מה צפוי לקרות לאחר פרסום תוצאות הבחירות.

החקירה של קלינטון הקפיצה את מדד הפחד

לאחר שפורסם כי ה-FBI פתח (שוב) בחקירה של נושא המיילים של המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון, הבורסה הגיבה בירידות ומדד הפחד (ה- VIX) טס למעלה. כלומר, אם למישהו היה ספק, הרי שוול סטריט אוהב את קלינטון וסולד מהמועמד הרפובליקני, דונלד טראמפ. גם הפזו המקסיקני ירד בכמעט 2 אחוזים לאחר הפרסום על ההתפתחות.

בכל מקרה, הבחירות בארצות הברית רחוקות מלהיות מוכרעות, ומבחינת המשקיעים, כל מועמד מביא איתו הזדמנות השקעה משלו. זו הסיבה שכדאי לעקוב מקרוב אחר תוצאות הבחירות, ולזכור שאירועים קיצוניים בטווח הקצר הם הרבה פעמים הזדמנות השקעה לטווח הארוך.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

15:05 | 25.10.16

לא קל להיות יצואן באופן כללי. אתה מתחרה מול כל היצרנים בעולם ומנסה לתת ערך שאף מקום אחר בעולם בעצם לא נותן.

ואכן, אנו רואים כי היצואנים הישראלים פועלים בעיקר בתחומים בהם אנו מצטיינים באופן יחסי לעולם, אם זה תעשיות ביטחוניות ותעשיות ההייטק או בכל הקשור לתעשיות הפארמה למיניהן. ביצוא בתעשיות המסורתיות אנו רואים ירידה לאורך השנים, משום שאין לנו יתרון על העולם בכל הקשור לכוח אדם זול.

בגוש האירו קשה יותר

אם ברור לנו כי לא קל להיות יצואן באופן כללי, הרי שחייו של יצואן לגוש האירו הם הקשים ביותר.

בשנים 2004 עד 2009 שער האירו-שקל היה 5.50 שקלים לכל אירו בממוצע; בשנים 2010 עד 2014 השער עמד על כ-4.90 שקלים לאירו; ובשנתיים האחרונות אנו עדים לנפילה נוספת בשער האירו-שקל לרמות של 4.20 שקלים לאירו ואף מתחת. במילים אחרות, כיום, היצואן לאירופה מפסיד על אותו יצוא רבע מהכנסותיו בהשוואה לשנת 2009.

בנוסף, המשברים הכלכליים לא מפסיקים לפגוע באירופה: החל ממשבר הסאב פריים שממנו עוד לא התאוששו, בנוסף למשבר הגדול ביוון ועד משבר הברקזיט האחרון. כל אלו מביאים למסקנה כי המצב הכלכלי באירופה לא טוב, ולכן הביקוש למוצרים קטן (בפרט לישראלים שאינם חלק מהגוש), מה שמקשה מאוד על היצוא לשם.

לחפש שווקים חלופיים

כשאנו מדברים על שער החליפין, לרוב מסתכלים על שער הדולר-שקל בלבד, ובעצם מתעלמים מהיצוא לאירופה שמהווה כ- 30% מהיצוא הישראלי.

בזמן ששער הדולר-שקל נע סביב ה-3.80 שקלים לדולר כבר שנים רבות, אזי האירו שקל במגמת ירידה, וזאת עם רכישות מסיביות של דולרים על ידי בנק ישראל המביאות את יתרות המט"ח של בנק ישראל לקרוב ל-100 מיליארד דולר.

ליצואן האירופאי לא נותר אלא לקוות שהמצב הכלכלי באירופה ישתפר ואיתו שער החליפין, ובינתיים לנסות לחפש שווקים חלופיים בכדי לשרוד את התקופה הזאת.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

15:32 | 05.10.16

באמצע חודש ספטמבר חתמו ישראל וארצות הברית על הסכם סיוע ביטחוני חדש לעשר שנים, אשר ייכנס בפועל לתוקף בשנת 2018 עד שנת 2,027. ההסכם קובע כי גודל הסיוע השנתי יעמוד על 3.8 מיליארד דולרים תוספת של 30% ביחס להסכם הנוכחי.

קצת היסטוריה

סיוע אמריקאי לישראל התחיל בשנת 1962 (עד אז היה אפילו אמברגו של ארצות הברית על ישראל בכל הקשור לנשק), כאשר שיאו של הסיוע היה בשנת 1974, עם היקף סיוע שעמד על 14% מהתוצר.

נכון להיום, הסיוע הביטחוני שאנו מקבלים מקורו בהסכם שנחתם בשנת 2007. אם בעבר ההסכם התחלק בין סיוע ביטחוני לאזרחי, החידוש הגדול של ההסכם הזה היה שכל הסיוע מופנה לתחום הביטחוני. הסכם הסיוע, שמתייחס לשנים 2009 עד 2,018, עומד של שלושה מיליארד דולרים בשנה, אולם כמעט בכל שנה קיבלנו "צ'ופר" מהאמריקאים שכלל תוספת של כמה מאות מיליוני דולרים.

איפה קונים עם הכסף?

ההסכם שנחתם ב-2,007 קבע כי 74% מהסיוע חייב לחזור לארצות הברית, דרך קניות אצל החברות הביטחוניות האמריקאיות, כאשר היתר יכול לשמש לסיוע (=רכישה) לחברות הביטחוניות הישראליות. בפועל זה אומר שמשנת 2,009, הומרו בכל שנה בערך 800 מיליון דולרים לשקלים לצורך קניות מחברות ביטחוניות בישראל. בהערת ביניים נציין כי גם במסגרת ההסכמים עם החברות האמריקאיות קיים סעיף קטן שהבטיח כי החברות האמריקאיות יבצעו קניות גומלין בישראל.

מה חדש בהסכם החדש?

ההסכם שנחתם בחודש ספטמבר השנה קובע כי בשבע שנים הראשונות של ההסכם (שכאמור ייכנס לתוקף רק בשנת 2018) יומרו בערך מיליארד דולרים כל שנה לשקלים לטובת רכישות מחברות ביטחוניות מקומיות, אולם החל משנת 2,025 כל כספי הסיוע האמריקאי ישמשו לרכישות מחברות אמריקאיות. המשמעות: החל משנת 2,025 לא יומרו כספי הסיוע מדולרים לשקלים.

איך זה ישפיע על שער הדולר?

מוקדם להעריך. התאוריה אומרת שכל מיליארד דולרים של קנייה או מכירה של דולרים משפיעה על  השוק באחוז אחד ברמה השנתית. יחד עם זאת, הסכם הסיוע האחרון שנחתם צפוי לתמוך בשער השקל עד שנת 2,025, ובינתיים, כל מה שיקרה לאחר מכן עוד רחוק מאוד.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

15:46 | 29.09.16

כבר שנים רבות שלא נרשמה בארצות הברית מערכת בחירות שצפויה להכריע בין שני מועמדים שונים כל כך. מצד אחד, הילרי קלינטון שצפויה להמשיך בקו של הנשיא ברק אובמה, עם שינויים קלים, ומהצד השני דונלד טראמפ, מועמד מאוד לא צפוי, שלא חוסך בהתבטאויות דרמטיות בנושאים שונים.

השפעה ראשונה המטבע המקסיקני

בשבועיים האחרונים, ראינו כיצד חלק מהסקרים, בעיקר בגלל סימני שאלה סביב מצבה הבריאותי של קלינטון, מצביעים על שוויון בין שני המועמדים. אחד המטבעות הראשונים להגיב היה הפסו המקסיקני.

ואכן, בחודש האחרון, אנו רואים פיחות של 7% מול הדולר, על רקע התבטאויותיו של טראמפ בכל הקשור למקסיקו, בהן הצהרות כי יחזיר מהגרים למקסיקו ויפסיק לסבסד את המדינה. למעשה, נראה שבחירה אפשרית שלו כבר מגולמת בפסו, אבל בהחלט ייתכן, כי אם הוא ייבחר, זה המטבע שעיני המשקיעים יבחנו, שכן אם יש כלכלה שכבר כעת ברור שתיפגע ממדיניות טראמפ, היא זו המקסיקנית. אם קלינטון תיבחר, לא מן הנמנע שנראה את המטבע המקסיקני מתעודד מבחירתה, ומתחזק.

גם המטבע הסיני נחלש

הצהרותיו החריפות של טראמפ כנגד סין מראות גם הן סימנים בשטח. בהתאם, בחודשים האחרונים רואים כיצד המטבע הסיני נחלש מול הדולר, וניתן להעריך שבחירתו תביא להיחלשות של היואן הסיני מול הדולר האמריקאי.

ומה לגבי הזהב והנפט?

בתקופה של אי ודאות פונים משקיעים לזהב, כך שבהחלט ניתן להגיד שאם טראמפ ייבחר סביר שנראה את הזהב מתחזק, וזאת לפחות לתקופה של כמה חודשים עד שמדיניותו של המועמד הרפובליקני תתברר.

נציין בהערת ביניים, כי בחירה של קלינטון עלולה להביא להיחלשות של הנפט, בעקבות תמיכתה הגדולה בתחליפים סולאריים.

ובינתיים, בישראל...

נראה שישראל לא צפויה לזעזועים בשני התרחישים של הנשיא/ה הנבחרים. קלינטון ידועה בחיבתה לישראל, וסביר להניח שחילוקי הדעות עם בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, יהיו פחותים מאלו שהיו מול הנשיא היוצא. גם טראמפ מצטייר כמועמד שעשוי להסתדר עם נתניהו, אף שחשוב לזכור שבמקרה של טראמפ רב הנסתר על הגלוי וייתכן שמערכת היחסים תפנה לקיצוניות זו או אחרת.

בכל מקרה, הודות להסכם הביטחוני לעשר שנים שנסגר בין נתניהו לאובמה, נראה כי מצבה של ישראל ימשיך להיות יציב ואף להשתפר בכל הקשור לשיתוף הפעולה בין ירושלים לבית הלבן, ולכן נראה שלא תהיה השפעה משמעותית על שער הדולר-שקל, ונמשיך לראות את השקל מתחזק.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

13:21 | 26.09.16

הריבית הנמוכה מביאה לצמיחה מזויפת

היום בערב (ב') צפוי בנק ישראל לעדכן כי הריבית תישאר (שוב) ללא שינוי. כל עוד בארצות הברית לא מעלים ריבית, אנחנו לא מעריכים שבנק ישראל יעשה אחרת. למעשה, גם כשהפד יעלה ריבית, לא נראה השפעה מידית על הריבית בישראל, אלא דיליי של כמה חודשים, כשבכל מקרה לא צפויה עלייה דרמטית בריבית בנק ישראל בטווח הקרוב.

הכלכלה - בתיאוריה

אחרי תקופה כל כך ארוכה של ריבית נמוכה, היינו מצפים שנתחיל לחסוך יותר. כך זה לפחות בתיאוריות הכלכליות. ברגע שהריבית אפסית, ספרי הכלכלה מלמדים אותנו שנראה יותר השקעות וניקח יותר סיכונים. זה אמנם משפיע על שוק המניות וגם על ענף הנדל"ן, אבל במקרה שלנו לא מביא להגדלת החיסכון, להפך.

המצב הפועל

חלק גדול מדור ה-Y השתלב בשוק העבודה ובפועל לא חוסך יותר אלא החל לבזבז כספים שהדור הקודם היה מייעד כנראה לחיסכון. הדור הצעיר רואה כבר עשור שלרוב האנשים אין סיכוי לרכוש דירה, ומצד שני, שחיסכון נמוך לא ישפיע משמעותית על מצבו הכלכלי כשהריבית כל כך נמוכה.

ואכן, הריבית האפסית דוחפת אנשים להוציא יותר כסף. אנחנו רואים שיאים בקניית מכוניות, שיאים בקניית בגדים וגם לא מעט הלוואות שנלקחות בריבית נמוכה אנשים פשוט מבזבזים את כספם במקום לחסוך אותו. בפועל, הנתונים הכלכליים מראים שהצמיחה גדלה, אך זו צמיחה מזויפת שלא נובעת מהשקעות חדשות אלא מצריכה מוגזמת.

לא חושבים על המחר

במילים אחרות, במקום לחסוך ולהשקיע בעתיד, אנשים מבזבזים היום ולא חושבים על המחר. התוצאה השלילית היא שלאורך זמן, הריבית הנמוכה תפגע בפנסיה העתידית של כולנו. מצב מתמשך בו אנשים מפסיקים לחסוך לעתיד בגלל התשואה הנמוכה, במקביל להזדקנות האוכלוסייה, עלול להביא לפתחו של משבר גדול בעוד עשור עד שניים.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

14:47 | 15.09.16

הנתון החשוב ביותר לדולר- שקל

אתמול פורסם כי העודף בחשבון השוטף לרבעון השני היה 2.7 מיליארד דולר בהמשך לעודף של 2.9 מיליארד דולר ברבעון הקודם. בקצב הנוכחי העודף בחשבון השוטף לסוף שנה יהיה 11.2 מיליארד דולר.

אז למה נתון זה בכלל מעניין אותנו כל כך?

החשבון השוטף הינו סוג של עובר ושב של מדינת ישראל. כלומר, כאשר ישנו גרעון בחשבון, יותר דולרים יצאו מהארץ לעומת אלו שנכנסו וכאשר ישנו עודף, אזי יותר דולרים נכנסו למדינה.

מה קורה כאשר כמו במצב הנוכחי ישנו עודף בחשבון?

דולרים אשר מגיעים למדינה נמכרים לשקלים וכך מחזקים את השקל, הכל בהתאם לביקוש והיצע. הערכות שונות מדברות על כך שכל מיליארד דולר של עודף בחשבון השוטף, מחזק את השקל מול סל המטבעות ב- 1%. לפי הגיון זה השקל אמור להתחזק ב- 11% עד סוף השנה. בשל כך, כבר משנת 2008 בנק ישראל מתערב במסחר ומנסה לאזן את העודף בחשבון, בנק ישראל רוכש בממוצע בין 7-9 מיליארד דולר כל שנה מאז 2008.

למרות התערבות בנק ישראל ולעיתים גם האוצר, העודף בחשבון גדול יותר מהתערבויות אלו

זוהי הסיבה בגללה סל המטבעות מול השקל נמצא בתחתית, דבר המקשה על היצואנים באופן כללי. היצואנים לאירופה נפגעים יותר בשל רמת האירו שקל הנמוכה בנוסף למצב הכלכלי הקשה השורר באירופה. כל זמן שרמות העודף בחשבון השוטף יהיו כה גדולות ימשיך ככל הנראה בנק ישראל לנסות ולאזן זאת. כל זמן שיהיה עודף בחשבון השוטף הלחץ על התחזקות השקל ימשיך.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

10:21 | 13.09.16

מי מאמין לבנקים המרכזיים?

עד לפני מספר שנים, כאשר היו מדברים על אמינות בשוק ההון, ועל מי ניתן לסמוך, התשובה הברורה לשאלה הייתה הבנקים המרכזיים

כל הודעה של חבר פד בארה"ב היתה מזיזה את השווקים במספר אחוזים, כל רמיזה היתה מנותחת בכמה מישורים, והספיקה מילה קטנה של אחד מחברי הפד והשווקים היו עולים או מתרסקים ולהיפך.

המשבר הגדול של הבנקים המרכזיים קרה ב- 15/1/15

כאשר רק יומיים לפני הודיע סגן הנגיד השוויצרי כי ימשיכו להגן על שער האירו מול המטבע השוויצרי ברמה של 1.20. יומיים אחר כך הודיע הבנק המרכזי השוויצרי כי לא יגן עוד על השער, ובתוך חמש דקות המטבע השוויצרי התחזק ב-30% מול האירו. יום מכונן זה, בו המשקיעים הבינו כי לא ניתן לסמוך אפילו על הבנק המרכזי השוויצרי, שינה את כל ההתייחסות לבנקים המרכזיים.

בנק מרכזי נוסף שאיבד מאמינותו בתקופה האחרונה הינו הפד האמריקאי

לאחר שב-2008 במשבר הגדול הוכיח הפד את גדולתו והיה אחד הגורמים העיקריים להצלת השווקים, בשנתיים האחרונות כל מילה והבטחה של הבנק המרכזי האמריקאי נלקחות בערבון מוגבל.

באוגוסט 2015 הפד דיבר בבירור על העלאת ריבית ראשונה בספטמבר. כל השוק היה מוכן לכך, והשווקים תמחרו זאת באחוז גבוה מאוד, אך משברון בסין הוריד את מדד המניות במספר אחוזים והבליט את חולשתו של הפד, כאשר העלאת הריבית המובטחת נדחתה בחודשים רבים, כל פעם בתירוץ אחר.

התירוץ האחרון של הפד לאי העלאת ריבית היה בעקבות ה-BREXIT

אירוע אשר כמעט ולא השפיע על המדדים השונים, דחייה נוספת שהוכיחה את חולשתו של הפד. ב-21 לספטמבר נבין האם סוף סוף יעלה הפד את הריבית פעם נוספת, או שמא יימצא תירוץ חדש שימנע ממנו להתמודד עם השלכות העלאת הריבית.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

האוצר מתערב בשוק המט"ח למה?

משרד האוצר ביצע ביום רביעי עסקות גידור בסך כולל של 240 מיליון דולר. במילים אחרות משרד האוצר ממיר חלק מהחוב במטבע חוץ לשקלים.

החוב הממשלתי של ישראל מתחלק לשניים:

החוב הפנימי 

החוב שהינו בעצם בשקלים והוא חוב לתושבי המדינה ברובו. החוב מפוזר לתקופות קצרות, המק"מ (מלווה קצר מועד) אשר תקופת הפירעון היא לשנה ומונפק בכל חודש. וכן, איגרות חוב ממשלתיות ארוכות יותר, עד ל- 30 שנה, צמוד מדד וללא הצמדה. החוב הפנימי של ישראל הינו כ- 630 מיליארד שקל.

החוב החיצוני

מונפק בדרך כלל בדולרים או באירו, מונפק מחוץ לארץ ובעצם מאפשר לפזר את החוב . החוב החיצוני הינו באזור ה- 100 מיליארד שקל.

בעבר מדינת ישראל נאלצה לגייס חוב מחוץ למדינה משום שיכולתם של האזרחים לממן את הפעילות המקומית הייתה קטנה, גם בשל אוכלוסיה קטנה ותוצר נמוך וכן בשל חוב גדול יחסית, כיום כאשר החוב מהווה כ-65% מהתוצר, למשק אין שום בעיה להלוות לממשלה ובעצם לקיחת החוב מחוץ למדינה הינה לפיזור החוב וסוג של שיווק המדינה.

חלקו של החוב החיצוני הינו כ- 14% מסך החוב, אחוז בהחלט שולי ולא משמעותי. כאשר, משרד האוצר רואה לנכון כי שער מטבע החוץ נמוך יחסית, קונה משרד האוצר דולרים לתקופה בינונית, בדרך כלל לשנה ועד 5 שנים ובעצם מעביר חוב דולרי לחוב שקלי בשער חליפין נוח מבחינתו.

בשורה תחתונה משרד האוצר תומך בקניות של בנק ישראל ועוזר במניעת היחלשות הדולר מול השקל ובכך תורם ליצוא.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

16:17 | 31.08.16

מה משפיע על ההכנסה העתידית של ילדינו?

בתור הורים, תמיד ישנה התלבטות היכן כדאי להשקיע את המשאבים שלנו בילדינו; כיצד לעזור להם להצליח יותר בחיים. לא ברורים מה המדדים להצלחה: האם מדד להצלחה הוא תרומה לקהילה, משפחה גדולה, עושר ,אושר, סוג המקצוע...? לא מעט אנשים בימינו לוקחים את מדד ההכנסה כמדד להצלחה בחיים. אם זה המצב, אז מה בעצם משפיע על ההכנסה העתידית שלנו? מה יגרום לילדנו להרוויח יותר לכשיגדלו?

אקדמאים מרוויחים יותר

ישנו מדד אחד אשר משפיע יותר מכל על כושר ההשתכרות העתידית שלנו - שנות לימוד. אין עוד כלי אשר משפיע על ההכנסה העתידית שלנו בצורה כל כך מובהקת.

לפי מחקר של מרכז טאוב משנת 2011 , אקדמאים מרוויחים פי 2 מבוגרי תיכון. רמת ההכנסה הממוצעת של אקדמאי הייתה בשעתו כ-12,000 שקלים בחודש, פי 2 מבוגר 9-10 שנות לימוד, ו- 80% יותר ממי שסיים 12 שנות לימוד. כלומר, 3 השנים הנוספות בין התיכון לתואר האקדמי, הם המדד העיקרי לגידול עצום ברמת ההכנסה.

אם נמשיך ללמוד לתואר שני ואף יותר, נראה כי לפי מחקר של בנק ישראל משנת 2012, התואר השני מגדיל את ההכנסה העתידית בלפחות 40% יותר מבעלי תואר ראשון, כאשר בחיפה לדוגמא, בעל 16 שנות לימוד ויותר מרוויח פי 1.8 לעומת בעל 13-15 שנות לימוד.

גם סוג התואר משפיע

באם מטרתנו היא למקסם את ההכנסה העתידית, אזי למידת תואר ראשון ושני בלבד אינם מספיקים. חשובים גם אילו תארים לומדים, כאשר תואר ריאלי כגון מתמטיקה או מחשבים, עשוי להגדיל את השכר העתידי בעשרות אחוזים נוספים לעומת סוגי תארים אחרים.

לכן, אם מטרתנו היא הכנסה עתידית גבוהה, אז בהחלט יש ללכת לפי דרכי שר החינוך ולעודד את ילדינו ללמוד 5 יחידות מתמטיקה. ובכל מקרה, גם אם לא ילמדו בהכרח מקצועות ריאליים, יש לעודד את ילדינו ללמוד, ללמוד - ועוד ללמוד.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

16:25 | 24.08.16

לפני כ-7 שנים נראה היה כי יוון פושטת את הרגל, במרחק הזמן- האם יש מקום לאופטימיות?

לפני כ-7 שנים נראה היה כי יוון פושטת את הרגל. יוון הודיעה כי הגרעונות שלה גבוהים משמעותית מאלו שהיו בפועל, הצהרה שהחלה מפולת גדולה, שבסופה יוון הודיעה כי אין באפשרותה להחזיר את חובותיה. נראה כי גוש האירו מתפרק ושוב השווקים קורסים, עוד לפני שהספיקו להתאושש ממשבר המשכנתאות הגדול של 2008.

בסופו של דבר, גם המשבר הזה חלף, וכיום נראה כי העולם התאושש

בארה"ב המדדים בשיא כל הזמנים, באירופה המצב עדיין לא חזר לקדמותו אך השווקים עלו לא מעט ורק ביוון עדיין מלקקים את הפצעים, כאשר הכלכלה במצב רע ושוק המניות היווני בשווי של 20% לעומת שוויו באוקטובר 2009.

7 שנים מאז המשבר, הכלכלה היוונית התכווצה במעל ל- 30%, מכ- 300 מיליארד דולר למתחת ל- 200 מיליארד. שיעור האבטלה, אשר עמד ב- 2010  על כ 10% עלה לשיא של 26% בשנת 2014.

האם יש מקום לאופטימיות ביוון?

מי שמצפה שיציאתה של יוון מהמשבר תהיה מהירה צפוי להתבדות. הצמיחה ב 2016 צפויה להיות אפסית, אחוז המובטלים צפוי להישאר דומה לשנה שעברה, ולעמוד על כ-25%, וישנה ירידה של אחוזים בודדים בחוב ובהוצאות המגזר הציבורי, אך הקצב איטי מאוד.

יוון האחרת?!

כאשר מסתובבים ביוון, בעיקר באיים התיירותיים, בהחלט רואים את האופטימיות אצל האנשים, המלונות מלאים, התיירות בתפוסה מלאה. אך כאשר מגיעים לאתונה וליוון האחרת, המצב הכלכלי הרע מופיע. פרט לתיירות, אין ליוון מנועי צמיחה רבים והשאלה היא האם המדינה תשכיל לייצר לאוכלוסיה הצעירה פתרונות תעסוקה ועתיד.

האם כדי להשקיע ביוון?

בהחלט נראה כי יש פוטנציאל טוב והתחתית מאחורינו, ולכן יוון יכולה להיות מעניינת לבעלי אורך רוח, משום שההתאוששות הכלכלית במדינה תהיה איטית במיוחד.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

11:45 | 09.08.16

יוניליוור ומשבר הקורנפלקס 

לא עושים - לא טועים. משפט שממנו ניתן להבין שכולנו טועים ולכן כולנו גם סלחנים לטעויות שלא נעשו בזדון. לא מעט מקרים היו בחברות, בארץ ובעולם, בהם נוצרו משברי אמון בינן לבין הצרכנים. בישראל, מקרה הסיליקון בחלב של תנובה מאוד מפורסם וזכור גם אחרי 20 שנה. אותו המקרה גם לגבי ההתבטאויות הגזעניות של בעלי ארומה תל אביב ומשבר רמדיה. בעולם ישנם מקרים ידועים רבים - זיוף נתוני הדלק במכוניות פולקסווגן, הסרט (supersize me) אשר פגע במקדונלדס בשעתו ועוד ועוד.

במסגרת המשברים היו מספר חברות שהשכילו לנצל את המשבר ואף יצאו מחוזקות ממנו:

מקדונלדס (2004)

הסרט supersize me, בו צולם בחור אשר במשך חודש אכל רק מקדונלדס, ותוצאות הבדיקות הרפואיות שלו במשך התקופה ובסיומה, הראו על הידרדרות גדולה מאוד במצבו הבריאותי. המכירות קרסו. כתגובה מקדונלדס שינתה את כל קו השיווק שלה, עברה לקו מוצרי בריאות, לשימוש בשמנים בריאים יותר, פרסמה את כל הנתונים התזונתיים במוצריה, ויצאה בקמפיין גדול על מוצרי הבריאות שלה. כיום המניה נסחרת בשיא, עם שווי של למעלה מ-100 מיליארד דולר.

Johnson&Johnson (1982)

מטורף מחליט להזריק ציאניד למוצר tyenol , 7 בני אדם מתים כתוצאה מכך. החברה יצאה מיד לתקשורת עם הנושא, החזירה את כל המוצרים, עברה למנגנון אריזה חדש למוצריה למניעת הישנות המקרה, וטיפלה רפואית בכל הנפגעים. מכירות החברה עלו משמעותית לאחר המשבר, וכיום המניה בשיא כל הזמנים עם שווי של כ-340 מיליארד דולר.

YES (2007) 

בעיות קליטה ללקוחות במשך שבועות רבים, כתוצאה משיבושים בקליטת שידורים על ידי גורמים שלא קשורים לחברה. YES פרסמה התנצלות וכן הבהרה כי השיבושים חלו בשל פעילות ביטחונית באותה תקופה. ניתן פיצוי ללקוחות בדמות גישה חופשית לסרטי קולנוע לתקופה של 3 חודשים. החברה הראתה דאגה ללקוחות, והצליחה לצאת מהתסבוכת.

בעת משברים חשוב לקחת אחריות מלאה, לצאת לציבור עם כל האמת בנושא, כאשר הפרזנטור הוא מנכ"ל החברה. חשוב לפעול להחזרת כל המוצרים לחברה, ביצוע פעולות קונקרטיות ויוצאות מהרגיל למנוע הישנות מקרה כזה, ולתת פיצוי ללקוחות.

נכון לרגע זה, נראה כי יוניליוור אינה מנהלת את המשבר בצורה נכונה, ואם החברה לא תשנה את דרך פעולתה הפגיעה בה עלולה לגדול לטווח ארוך.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

12:46 | 08.08.16

מי זאת יוניליוור בעצם?

חברת יוניליוור העולמית הינה קונצרן ענק, עם שווי שוק של מעל ל-130 מיליארד דולר (נכון לעכשיו), והיקף מכירות של כ-55 מליארד דולר בשנה.

החברה הוקמה על ידי צמד אחים הולנדים בשנת 1872, החלה בייצור מרגרינה, וקפצה מדרגה בשנת 1880 עם ייצור סבון, התחלת יצוא לרחבי אירופה ומעבר החברה לאנגליה. 

יוניליוור משווקת שורה ארוכה של מותגים מוכרים, כגון: DOVE,  BEN & JERRY'S ,KNORR , LIPTON, PERSIL.

הפעילות העיקרית של יוניליוור בישראל החלה בשנות ה -90, עם רכישות של חברות כגון שטראוס, תלמה, בייגל בייגל וכו. יוניליוור ישראל מעסיקה כיום מעל ל-2500 עובדים, ואין כמעט בית בישראל שאינו צורך את אחד ממוצרי המזון או הניקוי שלה. מדיניות החברה היא שמירה על המותגים הקיימים לאחר רכישותיה. 

המשבר האחרון של החברה בתחום דגני הבוקר הוא אחד החריפים אשר נראו בשוק המזון הישראלי. השפעתו על הפעילות המקומית תהיה ככל הנראה בעיקר פגיעה במוניטין, מה שיגרום לחברה לפעול בתחום זה על מנת להשיב את האמון של לקוחותיה בישראל.

לא נראית כרגע פגיעה לטווח ארוך בחברה בארץ. בחברה העולמית ההשפעה של המשבר על הפעילות הינה אפסית.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

14:10 | 28.7.2016

האם עודף הרגולציה יפיל את דויטשה בנק?

כולם זוכרים את משבר ה CDS ב 2008, אותו משבר שבגללו בנק ההשקעות ליהמן ברדרס פשט את הרגל אחרי למעלה מ-100 שנות פעילות, אותו משבר שבגללו מניית סיטי בנק ירדה מ- 70 ל-1 דולר למניה, משבר הבנקאות הגדול ביותר מאז שנת 1929. זהו המשבר שאחריו ענף הבנקאות לא חזר להיות כפי שהיה.

כתוצאה מהמשבר קרו מספר דברים אשר פגעו מאוד בתוצאות הבנקים:

1. קנסות גדולים מאוד, בעיקר מצד הממשל האמריקאי

2. רגולציה גבוהה, הרבה יותר דרישות הון מהבנקים וכן הרבה יותר הגבלות על הבנקים.

3. פתיחת חטיבות שלמות בבנקים, והעסקת עובדים רבים אשר לא מייצרים תשואה ומכבידים על שורת ההוצאות של הבנקים.

4. מוניטין הבנקים בקרב הציבור נפגע קשות מהמשבר, וייקח זמן רב להחזיר את התחושה החיובית כלפי המערכת הבנקאית.

דויטשה בנק הוא הבנק הגדול בגרמניה, ואחד הבנקים הגדולים בעולם. כבר חודשים רבים שמניית הבנק נמצאת בירידה מתמדת: לאחר המשבר המניה הגיעה למחיר של 67 דולר בשנת 2011, ובימים אלו היא נוגעת ברמת שפל של 13 דולר למניה, עם שווי של כ-18 מיליארד דולר, לעומת שווי של 70 מיליארד דולר רק לפני שנתיים וחצי.

עד היום שילם דויטשה בנק כ-9 מיליארד דולר קנסות. נוסיף את עלויות הגדלת ההון וכן את הכבדת הוצאות הרגולציה השונות ונבין למה מניית הבנק בשפל.

האם בסופו של דבר דווקא כל הפעולות שהיו אמורות למנוע משבר בנקאות נוסף הן אלו שיגרמו לבנקים לפשוט רגל?

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

10:18 | 26.07.16

הבנק המרכזי האמריקאי (ה-FED) איבד את אמון המשקיעים בו בתקופה האחרונה

עד לפני מספר חודשים עיני המשקיעים היו נשואות אל הודעת הריבית של הבנק המרכזי האמריקאי, ולא פחות חשוב - אל מה יגידו חברי הפד לגבי תוואי הריבית העתידי. גם שוק הריביות ואיתו שוקי מטבע החוץ והמניות חיכו למוצא פיהם של חברי הוועדה המוניטרית לגבי מראה הריבית העתידית.

THE FED DOT PLOT

כלומר, תוואי השינוי בריבית העתידית היה הדבר הכי חשוב בהודעת הריבית. על פיו נבנו כל הערכות האנליסטים לגבי היכן תעמוד הריבית בארצות הברית בתקופה הקצרה עד לטווח של 3 השנים הקרובות.

הערכות הפד רק לפני פחות משנה, היו כי הריבית בסוף 2016 תהיה כ- 2% וב- 2018 3.5%, מה שנראה כעת כמדע בדיוני - אנו בריבית של 0.5% ולא ברור מתי תעלה אם בכלל. רק בינואר השנה הערכות הפד היו כי הריבית תעלה ב 3-4 פעמים בשנת 2016 כאשר בפועל היתה העלאה אחת בלבד.

התחושה בשוק היא כי הפד מחפש כל תירוץ כדי לא להתמודד עם העלאת הריבית, אם זה המשבר בשוקי המניות בסין ואם ה BREXIT, למרות שעל פי כל הקריטריונים שהפד עצמו נתן, הריבית אמורה הייתה לעלות מזמן.

מהימנות היא אחד הדברים החשובים שיש לבנק מרכזי, וכרגע הפד האמריקאי איבד את רובה.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

15:08 | 12.07.16

וול סטריט בשיא כל הזמנים, למה?

מאז ה-brexit, כאשר בריטניה הודיעה על יציאתה מגוש האירו, היו יומיים של ירידות שערים, ומאז כמעט כל יום אנו שומעים על כך שמדדי המניות בארה״ב שוברים שיאים חדשים. מדוע זה קורה? כמו בצבא, גם פה התשובה מתחלקת לשלוש:

1. הריבית שוברת שיאים לכיוון מטה. הריביות בשוויץ ובגרמניה כבר שליליות לתקופה של 10 שנים, והריבית בארה״ב ל 10 שנים עומדת על 1.4 אחוזים לשנה. כלומר אין מה לעשות עם הכסף, וכשאין אפשרויות השקעה זולות, אז משקיעים גם ביקר, וגם במניות אשר לא נראות כהזדמנויות מצוינות.

2. בשונה מאירופה, המצב בארה״ב טוב ואפילו טוב מאוד, אבטלה נמוכה של פחות מ 5%, צמיחה לנפש סבירה, בעיקר יחסית לעולם, תוצאות יפות לחברות המובילות. גם נתון תוספת מקומות העבודה ביום שישי האחרון הפתיע לטובה, דבר המראה כי יש דרישה גדולה למקומות עבודה, והנה המניות למעלה.

3. מדדי המניות לאורך זמן עולים. מדדי המניות מצביעים על צמיחת הכלכלה, וכל זמן שהכלכלה צומחת גם מדדי המניות עולים. לכן, כל זמן שנראה צמיחה חיובית בארה״ב ובעיקר ציפיות להמשך צמיחה, גם בעתיד נמשיך לשבור שיאים בשווקים.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

10:15 | 07.07.16

תשואות אגרות החוב בשפל למה זה חשוב?

לאחר ה- brexit

ראינו תנודות שונות לכיוונים שונים בשוק המניות, אך בשוק אגרות החוב ראינו כיוון אחד ויחיד- ירידה בתשואות של אגרות החוב הממשלתיות.
אגרת החוב הממשלתית ל- 10 שנים של ארצות הברית, ירדה מתחת לריבית של 1.4 אחוזים לשנה, ובישראל ירדה לאזור ה 1.6 אחוזי תשואה לשנה.

אז מה? למה זה משפיע עליי כל כך בתור משקיע?

בכל קורס מבוא להשקעות מלמדים, כי הבסיס הוא החלק של הריבית ללא סיכון. כלומר למי שרוצה לעשות כסף על הכסף הקיים שלו - כמה ניתן להרוויח בלי להסתכן - זו בעצם הריבית הממשלתית.

אם הריבית חסרת הסיכון היא 10 אחוזים הרי שבשביל לשים את הכסף במקום אחר אצפה לתשואה גבוהה יותר. בעת השקעה בעסק או במניות נרצה תשואה של 15-20 אחוזים לפחות, כלומר להחזיר את הכסף שהשקענו כל 5-6 שנים.

אבל מה קורה במצב כמו היום בו הריבית נמצאת באזור ה 1.5 אחוז לעשר שנים?
 

1. תחום הנדל"ן, בו התשואה משכר דירה היא 3-4 אחוזים בישראל, פתאום נראה כמו השקעה טובה, ולכן מחירי הדירות בשיא.

2. מניות של חברות טובות, אשר נותנות תשואה של כ-5 אחוזים פתאום נראות מצוין, ולכן חברות כמו קוקה קולה ופרוקטר אנד גמבל עולות מאוד, ובאופן כללי כל שוקי המניות נמצאים בעליה.

3. שוק אגרות החוב הקונצרני עולה, חברות מצליחות לקחת הלוואות בזול- מה שחיובי לחלק מהחברות, אבל לא בהכרח חיובי למשקיעים, כיוון שחברות בעייתיות מקבלות מימון זול שלא בצדק.

4. ולנושא הבעייתי ביותר, הפנסיה- אם הורגלנו לקבל על הפנסיה שלנו כ 5 אחוזי תשואה בשנה, כיום 2-3 אחוזים בשנה זה הרבה. על פני 30 שנה, המשמעות היא קבלת 50 אחוזים מהפנסיה הצפויה בלבד!

לכן, בזמן שהריבית הנמוכה נותנת אפשרויות השקעה רבות, הפנסיה בשילוב עם העלייה בתוחלת החיים עלולים להביא את המשבר הבא, ואולי הגדול ביותר שנראה.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

12:29 | 07.06.16

קלינטון נשיאה? איפה לשים את הכסף? 

באופן רשמי, הילרי קלינטון תהיה האישה הראשונה המועמדת לתפקיד נשיאת ארה"ב בבחירות בנובמבר הקרוב. למשקיעים מבינינו אשר מתלבטים היכן להשקיע את כספם בהנחה שקלינטון תזכה, הנה מספר המלצות:

1. חברות לאנרגיה חלופית וירוקה: קלינטון ידועה בתמיכתה באנרגיות חלופיות, כולל רעיונות גדולים לפלטפורמות סולאריות שיתפרסו על קילומטרים רבים. חברות המשקיעות באנרגיות חלופיות כגון SUNRUN, COLARCITY וכדומה יהנו מעלייתה לנשיאות.

2.מדיניות אי ההתערבות בעולם של הנשיא אובמה אינה עומדת בקנה אחד עם קלינטון. הילרי בהחלט מאמינה במדיניות יותר אגרסיבית של ארה"ב, כולל שליחת כוחות וחימוש למלחמה בדאעש, התערבות בלחימה בלוב וכן הגדלת הסיוע לישראל בנוסף להגדלת היתרון האמריקאי בכל נושא החלל. לכן חברות הנשק הגדולות, ובעיקר בתחום החלל, יכולות להרוויח מנשיאותה.

3.קלינטון מאמינה גדולה בהרחבת הסיוע הבריאותי לאזרחים ואפילו מתכננת להרחיב את ה-  OBAMA CARE למדינות נוספות אשר סירבו עד כה להשתתף ברפורמה. נכון ל-2014, עדיין ישנם מעל ל 34 מיליון אמריקאים ללא כיסוי רפואי, ולכן תחומים כגון בתי חולים גדולים, חברות סיעוד למיניהן יוכלו לצמוח תחת כהונתה.

4.קלינטון מאמינה בשיתוף פעולה עם השכנות שלה, ולכן בזמן שהאיום של טראמפ על מקסיקו גדול, וישנם חששות גדולים מעליתו אצל השכנה מדרום, זכיה של קלינטון בבחירות תחזק את המניות במקסיקו וכן את המטבע המקסיקני, הנסחר בימים אלו בשער שנחלש במעל ל-40% בשנה וחצי האחרונות מול הדולר.

 

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

14:04 | 31.05.16

טראמפ נשיא- איפה להשקיע? 

כל שהזמן עובר נראה כי סיכוייו של דונלד טראמפ להיות נשיא הולכים וגדלים. אם בתחילת המרוץ טראמפ היה גימיק ולא מעבר לכך, כיום הוא מוביל בלא מעט סקרים על המועמדת הדמוקרטית הילארי קלינטון. השאלה הנשאלת היא אם דונלד טראמפ ייבחר לנשיאות ארה"ב, אילו מניות יעלו יותר מהמדד הכללי? או במילים אחרות, אילו השקעות אמורות לעלות יותר בגלל האג'נדה של טראמפ? 

1.קבוצת מדדי הבנקים- בעקבות ההתבטאויות של טראמפ היא כי יש עודף רגולציה לבנקים, והוא מתנגד לכך. לכן פחות רגולציה לבנקים = יותר רווחיות.

2.החברות הביטחוניות הגדולות- בעקבות הצהרתו של טראמפ כי מדינות העולם אמורות לפחד מארה"ב = הגדלת כוחה הצבאי של צבא ארה"ב, מה שיביא לכך שחברות כגון לוקהיד מרטין, בואינג, מקדונל דאגלס ודומותיהן יהיו פוטנציאל להגדלת רווחיות.

לעומתן, חברות אשר עלולות להיפגע מבחירתו של טראמפ:

1.חברות סיעוד רפואי- לאחר שטראמפ הביע את התנגדותו לתוכנית של הנשיא אובמה, ביטול פעולות ה-Obama Care יפגע בחברות אלו.

2.חברות הפארמה למיניהן- ביטול OBAMA CARE יקטין את מספר החולים אשר יוכלו להרשות לעצמם רכישת תרופות, והרווחיות של חברות אלה תיפגע.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

10:27 | 19.05.16

מחפשים את האינטל הבא

הנתונים המאכזבים מאד של הצמיחה ברבעון 1 לשנת 2016 (צמיחה של 0.8% בלבד), הראו את מה שאנחנו מרגישים כבר הרבה זמן - אין קטר צמיחה חדש למשק.

מתי לאחרונה הוקמה והתפתחה חברה ישראלית והעסיקה אלפי עובדים?

הפעם האחרונה שהיה מקרה כזה הוא עם חברת צק פוינט של גיל שוויד שנוסדה בשנת 1993, כבר לפני 23 שנים. לזכותה של ממשלת ישראל בעבר ייאמר, כי הממשלה השכילה להבין את ההזדמנות עם חברת אינטל ובאמצעות הטבות מס ושכנוע כי כוח האדם בישראל מתאים, הביאה לכך שהחברה הקימה פה מפעלים, כך שכיום אינטל הינה המעסיק הפרטי הגדול במדינה.

נתון הצמיחה האחרון הראה, כי המשק הישראלי צומח כתוצאה מגידול בצריכה - כלומר מפני שכולנו מבזבזים יותר כסף

כאשר למעשה מה שהיינו רוצים לראות הוא צמיחה כתוצאה מגידול בייצור, אולם חלק זה הראה ירידה חדה ומטרידה מאוד ברבעון הראשון של 2016. האתגר הגדול של משרד הכלכלה בימינו, הוא לראות כיצד מדינת ישראל משכילה להצמיח את הצ'ק פוינט הבאה, ובמקביל לבחון כיצד היא מושכת חברות בסדר גודל של אינטל שיקימו פה מפעלי ייצור אמיתיים.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

11:33 | 11.05.16

קצת נתונים שמעלים חיוך לרגל יום העצמאות 

1. במדינת ישראל ישנם 8.5 מיליון תושבים, אנחנו מדינה בינונית באירופה ורחוקה מלהיות מדינה קטנטנה.
2. בעוד 20 שנה, ישראל תהיה המדינה ה 12 בגודל האוכלוסיה באירופה.
3. 2.2 אחוז גידול אוכלוסיה ב 2015, אחרינו באירופה קפריסין עם רק 1.4%.
4. גידול האוכלוסיה מספר 1 ב OECD גם באוכלוסיה החילונית

ובכלכלה הישראלית:

5. שיעור ההשתתפות בתעסוקה גבוה מממוצע ה OECD
6. שיעור המועסקים במגזר גברים חרדים עבר את ה 50% והאחוז רק גדל
7. גילוי הגז נותן לנו עצמאות אנרגטית והכנסות עתידיות לא מבוטלות ממסים.
8. האיום העיקרי הביטחוני נמצא אלפי ק"מ מאיתנו.

יום עצמאות שמח , יש לנו ארץ נהדרת:)

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

13:40 | 02.0516

הבנק המרכזי של יפן כמשל

הבנק המרכזי של יפן הוא אחד הבנקים האגרסיביים שיש

הבנק המרכזי של יפן הוא אחד האגרסיביים שיש. בשנת 2012, מספר שנים לאחר שהפד החל בהדפסת הכסף, חשבו ביפן כי "גילו את אמריקה", והחליטו להעתיק את ההצלחה שם. ואכן, עם תחילת רכישות אגרות החוב, או במילים אחרות סוג של הדפסת כסף, עלה שער הדולר/יין מרמה של 78 לרמה של 120, כלומר פיחות של 50% במטבע. פיחות זה תרם לשוק המניות, כך שמדד המניות היפניות עלה משער של 8000 נקודות ליותר מ-20,000 נקודות, כלומר פי 2.5. הממשלה נבחרה שוב גם בזכות עובדה זו, והחלו חגיגות ביפן, ללא שינוי אמיתי בכלכלה - רק הכסף הפך זול יותר.

בינתיים באמריקה

בזמן שהבנק המרכזי האמריקאי הבין, כי יש גבול למה שבנק מרכזי יכול לעשות, הפסיק את הדפסת הכסף ואפילו העלה ריבית, נראה כי ביפן התאהבו בכסף הזול, המשיכו בהדפסת הכסף ואף הורידו את הריבית לרמה שלילית.

כמו במשחק פוקר, כולם מבינים כי לבנק המרכזי של יפן נגמרו הכלים. עוד הורדת ריבית ועוד הדפסת כסף כבר לא יועילו. כאשר הבלוף התגלה, החלו מכירות גדולות של מניות יפניות ושל דולר/יין, וכרגע הדולר/יין ירד כבר ב-11% מהשיא, ומדד המניות היפני ירד כ-25% מהשיא.

אם לא יהיה שינוי אמיתי בכלכלה היפנית- המצב ילך ויחמיר ופעולות הבנק המרכזי לא יועילו

מה שברור הוא, שאם לא יהיו שינויים אמיתיים בכלכלה היפנית, המצב רק יחמיר והפעולות של הבנק המרכזי לא יועילו. מעניין מאוד לראות האם הבנק המרכזי האירופאי ילמד את השיעור מיפן, לפני שגם שם יהיה מאוחר.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

10:50| 24.4.16

מסחר אלקטרוני  העתיד כבר כאן

המהפיכה הטכנולגית המתרחש בעולם המסחר, מגיעה לעולם הבנקאות
נראה כי המהפיכה הטכנולוגית המתרחשת בעולם המסחר, הכוללת בין היתר חברות מסחר דוגמת EBAY ו- AMAZON , מגיעה גם לעולם הבנקאות. כיום, ניתן לבצע כמעט את כל הפעולות הבנקאיות בלחיצת כפתור אחת במובייל, בלי צורך להגיע לסניף הבנק.תחום המסחר במטבע חוץ עובר שינוי טכנולגי עצום, כאשר במקום להתקשר לחדרי עסקות ,סוחרים יכולים כיום לקנות/למכור סכומים של מיליוני דולרים בלחיצת כפתור באפליקציה.

בבואנו לענות על השאלה, "כיצד הטכנולוגיה צפויה לשנות את פני הבנקאות?"

מעניין להקשיב לדבריו של מנכ"ל בנק ההשקעות גולדמן סאקס, לויד בלנקפיין, אשר 25% מעובדיו הם אנשי טכנולוגיה. בלנקפיין הצהיר השנה כי גולדמן סאקס נתפסת בעיניו כחברת טכנולוגיה, ובהתאם נקבעת אסטרטגיית הפעילות של הבנק.

אז מה צפוי לקרות?

כאשר עולם הבנקאות יהפוך טכנולוגי יותר, ניתן להניח שנראה השפעה דומה לזו שחוו בתי עסק שונים, כאשר החלו לפעול פלטפורמות שונות המאפשרות רכישות באינטרנט. אותם בתי עסק וחנויות נאלצו, ועדיין נאלצים, למצוא דרך ליצירת ערך מוסף עבור לקוחותיהם, לעומת מה שמציע עולם המסחר האינטרנטי.

חנויות אשר ישכילו לעשות זאת- ישרדו ואף יצמחו

חנויות אשר ייתקעו במקומן ולא יגיבו לשינויים הדרסטיים בהרגלי הצריכה, כלל הנראה ייכחדו בעתיד הנראה לעין. מעניין אף לבחון כיצד המערכת הבנקאית מבצעת בשנים האחרונות  את ההתאמות הנדרשות לעידן הדיגיטלי, ומה יהיה עתידם של אותם בנקים אשר לא יתאימו עצמם למציאות המשתנה.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

09:28 | 12.04.16

הודו, האם זאת מדינת העתיד?

הודו כבר מזמן אינה המדינה בה מכבסים את הבגדים בנהר הגאנגס או נוסעים ברכבת מבלי לדעת מתי יוצאים או מגיעים

לדעתי, הודו כיום היא אחת המדינות בעלות הפוטנציאל הכלכלי הגדול ביותר בעולם. נכון לעכשיו, הודו מדורגת ככלכלה השביעית בעולם, ובעוד 15 שנה היא צפויה לטפס למקום השלישי. מדובר על מדינה, שבעוד 5 שנים תהיה המאוכלסת ביותר בעולם, עם יותר מ- 1.3 מיליארד תושבים, אשר אחוז לא מבוטל מהם דובר אנגלית.  

יש משהו מאוד חיובי ומאוד טכנולוגי המגיע מהודו, הגם שבשלב זה בעיקר מיוצא החוצה

אך עם זאת בד בבד גם מתחיל לחלחל פנימה לתוך המדינה בקצב מהיר. כאשר מסתכלים על תעשיית ה- FINTECH, תעשיית הפיננסים הטכנולוגית, ניתן לראות כי הגידול הגבוה ביותר בשימוש בשירותי בנקאות דרך הטלפון, מתרחש בהודו.

הבדלי המעמדות, העוני הרב ובעיית התשתיות מרחיקים מאד את הודו ומותירים אותה מאחור

וזאת לעומת סין למשל, אך בזכות אותם נתונים בדיוק, ניתן לומר כי הפוטנציאל בהודו עצום, ולאחר פיחות של קרוב ל- 50% במטבע בחמש השנים האחרונות, למוכנים לקחת סיכון בהחלט ראוי לשקול השקעה בשוק ההודי, ולהמתין מספר שנים למימוש הפוטנציאל הקיים במדינה.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

הנבחרת- לכל העדכונים>>>

__________________________________________________

10:32 | 05.04.16

יפן שקיעתה של האימפריה

רקע היסטורי

לאחר מלחמת העולם השנייה, היו 2 כלכלות עיקריות אשר נהנו מאוד מהצמיחה העולמית: ארה"ב, אשר הפכה למעצמה עולמית ויפן, אשר הפכה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם למשך מספר עשורים. חברות הרכבים והאלקטרוניקה המובילות בעולם באו מיפן ובעצם תמכו בהפיכתה למדינה המתקדמת בעולם ולמודל כיצד מדינה מתקדמת צריכה להיראות.

יפן של היום איבדה את צביונה המתקדם מן העבר, היכן טעו היפנים? ומדוע כלכלתם מתדרדרת?

האוכלוסייה ביפן היא המבוגרת בעולם ומונה כ- 125 מיליון תושבים, ב-2050 הצפי שיהיו בה רק כ-107 מיליון תושבים. כלומר, האוכלוסייה מזדקנת ולא יהיה מי שישלם את הפנסיות והחובות. בנוסף, קיימת שקיעה במגזר הייצור בזמן שחברות הרכבים עדיין במצב טוב יחסית, חברות הטכנולוגיה אשר היו מעצמות בשנות ה-80 בדעיכה.

אם לא יהיה שינוי מהותי, עתידה של יפן יהיה כעתיד האוכלוסייה המזדקנת שלה

יפן כיום מביטה בקנאה על דרום קוריאה (הצלחתן של KIA ו-SAMSUNG) המובילה את עולם הטכנולוגיה והופכת למחליפתה. לצערי אני לא אופטימי לגבי יפן, המדיניות המוניטרית של הבנק המרכזי העלתה את הצמד דולר- ין מרמה של 78 ל- 120 (והבורסה עלתה ב- 250%), אך מדיניות זו לא פותרת את בעיות המדינה.  

________________________________________________

17:11 | 28.03.16

ביטול מתווה הגז- ההשלכות

בג"צ החליט אתמול לקבל את העתירות נגד מתווה הגז ולבטל את פסקת היציבות

בבדיקה האם כתוצאה מפסיקת בג"צ יש חשש לפיתוח מאגר לוויתן, ניתן לראות כי לפי שוק המניות מניות הגז נפגעות מעט ויורדות באחוז חד ספרתי. כלומר, השוק לא באמת חושש כי המאגר לא יפותח. ההנחה היא כי יינתנו ערבויות מדינה כלשהן עבור חברות הגז. ערבויות אלה יבטיחו את המשך פיתוח המאגר.

יש לזכור כי הגז הצפוי ממאגר לוויתן (שאמור להביא להתחזקות השקל), יזרום רק בעוד הרבה שנים

על כן, גם אם תיאורטית המאגר לא יפותח כתוצאה מהחלטת בג"ץ (תרחיש שאינו סביר) ולא יוזרם גז, יהיה זה מרחיק לכת לחשוב, ששער הדולר-שקל אמור לעלות בצורה משמעותית כבר היום. 

האם קיים חשש אמיתי לפגיעה בכלכלה הישראלית

וובכן, אי פיתוח המאגר צפוי להביא בטווח הקרוב להתחזקות הדולר כנגד השקל במידה מסוימת. בשל הפגיעה הכללית הצפויה בכלכלת ישראל עקב צמצום ההשקעות במדינה. בכל מקרה כרגע לא זה המצב. ולכן, אם נחזור לשאלה שבכותרת לפחות בשלב זה, ביטול מתווה הגז על ידי בג"צ אינו משפיע על שער החליפין.

גילוי נאות: לכותב/ת הסקירה אין עניין אישי בנושא הנדון לעיל. הנתונים והמידע המובאים לעיל אינם מהווים ייעוץ השקעות ו/או תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

__________________________________________________

15:08 | 23.03.16

כפני המטבע, פני הכלכלה

כאשר מנתחים מדינה מסוימת- מה מצבה? האם כדאי להשקיע בה? נתון מהחשובים הוא מצב המטבע, לדוגמא ישראל

צמיחה של מעל ל- 2.5% בשנה, שיעור אבטלה סביב ה- 5%, גידול ביצוא, ריבוי אקזיטים של חברות הייטק וחיסכון באנרגיה כתוצאה מגילוי הגז. התוצאה: השקל הישראלי ברמות הכי גבוהות שלו מול סל המטבעות מזה כמעט 15 שנה.

מצד שני, מה קורה בעת משבר כלכלי?

המשקיעים הזרים הם הראשונים לצאת, הם מוכרים את ההשקעות שלהם במטבע המקומי וקונים דולרים - כלומר, כבר אז המטבע נחלש. אחרי המשקיעים הזרים, גם המשקיעים המקומיים מעבירים כספים החוצה, ומשלב זה ועד שכדור השלג יפגע בייצור ובשוק העבודה, הדרך למשבר קצרה.

לדוגמא את רוסיה- יצואנית אנרגיה גדולה עם יתרות מטבע חוץ של הבנק המרכזי בשווי 500 מיליארד דולר

הפלישה לאוקראינה והירידה במחירי האנרגיה בעולם- הביאו את המשקיעים הזרים למכור נכסים. יצוא קטן מאוד- כלומר לא נכנס כסף זר, האבטלה גדלה. התוצאה: הרובל נחלש משמעותית אל מול הדולר.עכשיו לאור הנתונים הללו, האם אתם בתור משקיעים הייתם שמים את כספכם בישראל או ברוסיה?

_______________________

כתבות שאולי פיספסתם

*#