תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נוהל גילוי מרצון של רשות המסים

נוהל גילוי מרצון של רשות המסים, מאפשר לבעלי עסקים לקבל חסינות מפני הליכים פליליים במקרים בהם היו הכנסות לא מדווחות

על אף כי רשות המסים נוטה להחמיר במקרים של אי דיווח מס על הכנסות, לקראת תחילת השנה חידשה הרשות את נוהל גילוי מרצון הנוגע להכנסות לא מדווחות בארץ ובחו"ל לרבות מע"מ מיסוי מקרקעין ומכס.

הנוהל החדש מחייה למעשה את האפשרות להגיע להסדר מרצון עם רשות המיסים תוך קבלת חסינות מפני הליכים פליליים, לאחר שהנוהל הקודם פג בסוף שנת 2016.

ישיבה משרדית
Shutterstock

עו"ד איתי הכהן, מסביר את כל מה שחשוב לדעת באשר לנוהל גילוי מרצון ועל מי הוא חל.

משרד עו"ד הכהן הוא משרד בוטיק מס המתמחה במס הכנסה, פתרון בעיות מס מורכבות, גילוי מרצון, מיסוי מקרקעין ומיסוי מוניציפלי, מע"מ ומיסוי בינלאומי לרבות שאלות של קביעת תושבות לצורכי מס, תכנוני מס וייצוג משקיעים מהארץ ומחו"ל. כמו כן משרדו עוסק במיסוי נאמנויות ויצירת מבנים משפטיים להעברה בין דורית.

בתחילת השנה חודש נוהל גילוי מרצון של רשות המיסים. במה מדובר ועל מי חל הנוהל?

עו"ד איתי הכהן
חיים טרגן

"אכן לקראת תחילת השנה פרסמה רשות המיסים את הנוהל החדש להגשת בקשות גילוי מרצון בקשר להכנסות לא מדווחות בארץ ובחו"ל לרבות מע"מ מיסוי מקרקעין ומכס. הנוהל החדש מחייה למעשה את האפשרות להגיע להסדר מרצון עם רשות המיסים תוך קבלת חסינות מפני הליכים פליליים לאחר שהנוהל הקודם פג בסוף שנת 2016. למעשה מדובר בהלבנת הון "בהכשר הבד"ץ" ובמילים אחרות, נפתח כאן מחדש "חלון הזדמנויות" בפני כל מי שיש ברשותו הון לא מדווח להסדיר את ענייניו עם הרשות ללא הסתכנות בהליכים פליליים".

מדוע "חלון הזדמנויות"?

"יש לזכור, כי הסכמי חילופי המידע בין הממשלות שעליהן חתומה גם ישראל (CRS) בצד החלת הוראות חוק ה-FATCA האמריקאיות והסרת כללי החיסיון הבנקאי בכל הנוגע לעבירות מס, יצרו טבעת אכיפה הולכת ומתהדקת מסביב לצווארם של אלו שטרם הסדירו את ענייניהם הפיסקליים עם שלטונות המס, ולמעשה אינם מותירים עוד ברירה בפניהם אלא לעשות כן בהקדם האפשרי. הנוהל החדש פותח כאמור שוב את חלון ההזדמנויות לעשות כן ללא נקיטה באמצעים פליליים כלשהם".

האם זה הוגן כלפי אותם נישומים שהקפידו כל השנים לדווח ולשלם מס אמת?

"אני מסכים שיש כאן בהחלט בעיה ציבורית ומוסרית במישור העקרוני ועל כן ידוע לי, כמי שמלווה את המהלכים הללו גם במסגרת פעילותי בלשכת עוה"ד, שהיתה התחבטות לא קלה האם לחדש את הנוהל הזה. בסופו של דבר השיקולים הפרקטיים גברו בשל היתרונות הרבים הטמונים במהלך לרשות המיסים וכמובן לנישומים. צריך לזכור כי הגברת הגביה משרתת את ציבור הנישומים משלמי מס האמת שכן היא מאפשרת הורדת מיסים. יש גם לציין כי במקרים רבים מגישי הבקשות לפי הנוהל אינם נישומים שניתן לכנות אותם "עברייני מס" אלא לדוגמא אנשים שעלו לישראל במהלך השנים והחזיקו חשבונות בנק בחו"ל או שקיבלו אותם בירושה. צריך לזכור כי עד הרפורמה של שנת 2003 רוב ההכנסות בחו"ל היו פטורות ממס בישראל כדת וכדין. עם זאת יש להדגיש כי הנוהל אינו מציב תנאים בעניין זה וגם אנשים שהעלימו מס בכוונת מכוון רשאים להסדיר את עניינם במסגרת הנוהל. יש אולי אינטרס ציבורי לאפשר להם "ליישר קו" לגבי המחדלים שבוצעו על ידם בקשר לחובות המס לפני שהרשויות יגיעו אליהם. בבחינת "לעולם תהא שמאל דוחה וימין מקרבת".

איתי הכהן – משרד עורכי דין >>

מהם היתרונות שמעניק נוהל הגילוי מרצון הן לנישום והן לרשות המיסים?

"ההסדר מעניק כאמור יתרונות לשני הצדדים: הנישום, מצד אחד, מקבל הזדמנות להסדיר אחת ולתמיד את ההון הלא מדווח שלו במחיר הוגן - דבר שיאפשר לו להניע בחופשיות את ההון העומד לרשותו באופן גלוי ומבלי להיות חשוף לחסימת החשבונות בבנק ולהליכים פליליים. ואילו רשות המיסים מצד שני, מגדילה באמצעותו את גביית המס באמצעים אדמיניסטרטיביים יעילים ומהירים ובעלויות תפעול זולות יחסית בהשוואה לכוח האדם והאמצעים הרבים והיקרים הנדרשים מצידה על מנת לתפוס עברייני מס ולמצות את הדין עמם".

באיזה אופן מגישים את הבקשה?

"בדומה לנוהל הקודם, גם בנוהל הקיים נקבעו שני מסלולים עיקריים: המסלול האנונימי והמסלול השמי. כאשר במסגרת המסלול השמי נקבע "מסלול מקוצר" לבקשות שההון המדווח בהן אינו עולה על 2 מיליון ש"ח וההכנסה הנובעת ממנו אינה עולה על 0.5 מיליון ש"ח. הכוונה הינה לאפשר טיפול מהיר ויעיל בתיקים קטנים ופשוטים.

במסלול האנונימי נקבעה מסגרת זמן מחייבת של 180 יום להגעה להסדר שבסיומו יחתום ב"כ הנישום על טיוטת הסכם שומה המתייחס להכנסות וחובות המס בקשר לגילוי מרצון בלבד. לפקיד השומה ניתנה סמכות להאריך את התקופה האמורה עד 90 יום נוספים. אני ממליץ בד"כ על המסלול האנונימי, שכן הוא מאפשר לנישום לפני חשיפת השמות לדעת "לאן הוא נכנס" מבחינת חיוב המס ובמידה והתוצאה הינה גבוהה במידה רבה מציפיותיו הוא יכול לסגת מכל המהלך מבלי להיחשף. המסלול האנונימי חיוני במיוחד לנישומים בעלי פעילות מורכבת שתוצאות המס לגביה אינן ודאיות. לעומת זאת המסלול השמי המקוצר מתאים למקרים ממש פשוטים שבהם יש הסבר מלא ומשכנע למקור הכסף (לדוגמא: שכיר שירש חשבון בנק בחו"ל ויש אסמכתאות והסברים מלאים למקור הכסף). יש לזכור כי במהלך הדיון בבקשה נדרש הנישום להציג חשבונות בנק לתקופה של 10 שנים אחורנית ויש לבדוק מראש שיש הסבר לכל ההפקדות שנעשו בחשבון במהלך אותה תקופה שאם לא כן ההנחיה לפקיד השומה הינה להתייחס לסכומי ההפקדות כאמור כאל הכנסות לא מדווחות ולהטיל מס בהתאם.

מהם שיעורי המס החלים במסגרת הגילוי מרצון ובגין איזו תקופה?

"הנוהל בדומה לקודמיו, אינו מפרט את שיעורי חיוב המס והשנים שייכללו בהסדר. ואולם על בסיס הפרקטיקה שכבר התגבשה משנים עברו, ייגבה מס עבור הכנסות בשוטף בעשר השנים האחרונות (שזהו בדרך כלל גבול ההתיישנות העליון בפלילים) בהתאם לשיעורים שנקבעו בפקודה. ואילו שיעור המס שיחול על סכום הקרן תלוי באיכות הראיות שיביא הנישום לגבי מקורו ויכולת השכנוע של המייצג את פקיד השומה לגביו. כך לדוגמה, כאשר הנישום הוכיח בראיות טובות כי סכום הקרן מקורו בירושה פטורה ממס, אין כל הצדקה לחייבו במס כשלהו בגינו. לעומת זאת כאשר הראיות לכך פחות מובהקות (לעיתים מזומנות בשל הקושי להשיג מסמכים מלפני עשרות שנים) עלול שיעור המס לטפס לרמות של 15% - 20% ואף יותר לפי נסיבותיו של כל מקרה. לפיכך, נודע יתרון להגשת בקשות מסוג זה במסלול האנונימי כאמור, שבמסגרתו ניתן לרכוש וודאות לגבי תוצאות המס לפני חשיפת השמות".

האם הרשות יכולה לעשות שימוש במסמכים שנמסרו לה או שיש חסינות?

"יצוין כי אם הבקשה לא אושרה, נקבע בנוהל כי רשות המיסים לא תעשה שימוש במידע שבבקשה. משמעות הדבר הינה חסינות על המסמכים המוגשים במסגרת הבקשה הן בהליכים פליליים והן בהליכים אזרחיים. אלא אם כן הוכח שהנישום פעל בחוסר תום לב או לא שיתף פעולה באופן מלא. לכן, כדאי לשים לב "לאותיות הקטנות" בנוהל וזוהי סיבה נוספת ללכת במסלול האנונימי. יש לזכור כי כל המסמכים הנמסרים במסגרת המסלול האנונימי ניתנים להגשה תוך השחרה של פרטים מזהים. בנוסף חשוב לציין כי ניהול המהלך באמצעות עו"ד להבדיל מרו"ח טמון בכך שהמסמכים שמסר הנישום לעו"ד נהנים מחיסיון מלא בעוד שמסמכים כאמור שנמסרו לרו"ח אינם נהנים מחסיון. כך לדוגמא: במקרה שמחלקת חקירות תפסה כחוק מיוזמתה מסמכים של הלקוח במשרדי הרו''ח המסמכים כאמור אינם נהנים מחסיון שכן, אין מדובר במסמכים שנמסרו לרשות במסגרת הגילוי מרצון אלא במהלך חקירה יזומה להבדיל ממסמכים של הלקוח שנתפסו במשרדי עוה"ד שנמסרו לו במסגרת יחסי עו"ד לקוח, הנהנים מחסיון מלא".

האם הנוהל כולל סנקציות כלשהן לדוגמא, הטלת קנסות?

"התנאים לתשלום המס אינם שונים במהותם מאלו שנקבעו בנוהל הקודם, לפיו תשלום המס יכלול קרן הצמדה וריבית וכן קנסות אזרחיים. עם זאת יש לציין, כי במסגרת הפרקטיקה שהתגבשה על פי הנוהל הקודם לא הוטלו בדרך כלל קנסות. ובכל מקרה במסגרת המסלול האנונימי, המבקש יכול לקבל וודאות מראש גם בעניין זה במסגרת טיוטת הסכם השומה בטרם ימסור את שמו".

מה לגבי ענף היהלומנים, בעבר היו החרגות לגביו?

"בעבר אכן היו החרגות ולדעתי שלא כדין שכן מדובר בהפליה לרעה בין קבוצות של נישומים דבר שפוגע בשוויון. יובהר כי במסגרת הנספחים לבקשה גם לפי הנוהל החדש נדרש לציין, האם המבקש עוסק בתחום היהלומים במישרין או בעקיפין אם לאו ואולם אין החרגה למבקשים שעיסוקם בתחום זה מלהגיש בקשה".

מה למעשה כוללת החסינות?

"בדומה לקודמיו, הנוהל החדש מעניק חסינות מוחלטת מפני העמדה לדין פלילי בשורה של חוקי מס המפורטים בו, לרבות פקודת מס הכנסה, חוקי מע"מ, מיסוי מקרקעין ופקודת המכס. כאשר החידוש בנוהל החדש הינו, שהוא מעניק חסינות גם מפני העמדה לדין לפי חוק איסור הלבנת הון כש"עבירת המקור" הינה עבירת מס על פי החוקים האמורים. זאת, להבדיל מעבירות מקור אחרות כגון: מרמה ועבירות אחרות של פשיעה חמורה (סמים, סחר בנשים, טרור וכו') המהוות עבירות מקור שלגביהן הנוהל אינו מעניק חסינות".

עד מתי ניתן להגיש בקשות במסגרת הנוהל?

"בדומה לנוהל הישן גם הנוהל החדש מוגבל בזמן כהוראת שעה עד לסוף שנת 2019 כאשר חלון הזמן להגשת בקשות במסלול האנונימי קצר יותר ונקבע לשנה אחת בלבד עד סוף 2018. לא ברור אם הסדרים אלה יחודשו גם בעתיד וזאת לאור המגמה ההולכת ומתגברת של חילופי המידע בין הממשלות ושיתופי הפעולה מצד הבנקים, הנעשים באופן ממוחשב באופן שאולי הולך ומייתר את האינטרס מצד הרשות לחדשו גם בעתיד. כך שלמעשה מי שמעוניין ללכת במסלול האנונימי חייב להיערך לכך במידי. יש לזכור כי הגשת בקשה לגילוי מרצון טעונה הגשת מסמכים רבים בנקאיים ואחרים לרבות בנקים זרים, שאיסופם עשוי לקחת זמן ממושך. ועל כן, כדי לעמוד בלוח הזמנים שנקבע בנוהל, רצוי להיערך בהקדם ולתאם מבעוד מועד את המהלך תוך היוועצות עם מומחי מס".

איתי הכהןמשרד עורכי דין >>
לחזרה למדור >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#