תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי יציל את הבית שלי?

ביתי הוא מבצרי? מסתבר שלא ממש. מרפסות קורסות, בניין מתפורר וקירות סדוקים והכל בדירות חדשות מהקבלן. אל תתנו לזה לקרות גם לכם, הגנו על היקרים לכם. איך עושים את זה? בכתבה שלפניכם

משאת נפשם של הישראלים היא לרכוש דירה. הסיבות לכך רבות וכוללות סיבות פסיכולוגיות, כלכליות ואידאולוגיות. עם זאת, מעטים מאיתנו מצויים בתהליך הבניה של הבתים והבניינים בישראל ויותר מכך - אנחנו לא ממש יודעים מאיזה חומרים בונים את הבתים שלנו.

שימוש בסקריד בפרויקט בבאר יעקב

רק בשנה האחרונה נושאי הבטיחות בבניה החלו לעלות לכותרות, דבר שהוביל לעלייה בהתעניינות של הרוכשים הפוטנציאליים ושל הבונים באופן פרטי, בכל הנוגע לסוגיות בתחום הבניה.

אמנם מדובר בתחום מורכב ומסובך, אולם כמו בכל תחום, חשוב מאוד לדעת איך בונים את הבית שלנו ומאילו חומרים, וכמובן מה ההשלכות של שיטות וחומרי הבניה על התהליך, ועל המוצר המוגמר שמהווה את בית חלומותינו.

לצד ההתעניינות בנושא בטיחות בבניה, חלה בשנים האחרונות התעוררות בכל הנגע לאיכות הסביבה, שימור אנרגיה ומשאבי טבע ובניה ירוקה. גם כאן נראה כי רב הנסתר על הגלוי אולם יש מקום להבין קצת יותר, כדי להפוך את הבית שלנו לבית ירוק ומבריא, ועל הדרך לתרום לאיכות הסביבה.

הכל מתחיל ביסודות

בשונה ממדינות רבות, מרבית הבנייה בישראל נשענת על בטון. הבטון מהווה את החומר העיקרי המשמש לבניית שלד הבניין, היסודות, הרצפה, התקרות והעמודים התומכים. חוזק הבטון ועמידותו הם אלה שיקבעו את חוזק הבניין ואת איכותו. אז למה משמש הבטון?

בשלב הראשון הוא משמש לבניית שלד הבניין. כאן מדובר בתערובות שמגיעות במערבלי הבטון המוכרים והכנתו מפוקחת ומנוטרת, כדי לוודא שהוא עומד בכל התקנים המחמירים בכל הנוגע לחוזקו ולעמידותו.

שימוש בסקריד בפרוייקט בגליל ים, הרצליה

בשלב השני, משמש הבטון לכל עבודות הגמר שמטרתן להשלים את בניית הדירה עצמה: מהתקרות והקירות, ועד לביצוע איטום של הצנרת למניעת דליפות ורטיבות. נכון להיום הבטון המשמש לבניית כל אלה מיוצר באתר הבניה באמצעות ערבוב של צמנט, חול, חצץ ומים. החומרים האלה מגיעים לאתר בשקים נפרדים ומעורבבים על ידי פועלי הבניין בחלקים שונים של האתר.

חשוב לזכור כי שלד הבניין הנראה לעין בתהליך הבניה, עליו קל יותר לפקח בשעת הבנייה ונבנה בדרך כלל על פי התקנים המחמירים ביותר, מהווה רק 40% מתהליך הבנייה. הסכנה הגדולה טמונה בדרך כלל ב 60% הנותרים של בניית הבניין והם עבודות הגמר וההשלמות של הבניין. שם אנו עדים לשימוש בתפזורת חומרים זולה, לא איכותית וכזו שאינה עומדת בתקני הבטיחות. חומרים שבאופן ברור מסכנים את הדיירים העתידיים של הבניין.

כיאה לחומר כל כך חשוב וקריטי בתהליך הבנייה, קיים בישראל תקן מחייב לחוזק הבטון המשמש לבנייה. התקן קובע מה רמת הלחץ שהבטון אמור לעמוד בו והוא נמדד ביחידות חוזק. למרות התקן המחייב ולמרות החשיבות הכרוכה בעמידה בתנאיו, לא מתבצעת כל בדיקה באתרי הבניה, שמטרתה לבדוק את הנושא.

יתר על כן, משום שערבוב הבטון מתבצע באתר עצמו, על ידי פועלי בניין, כל כמות המיוצרת באתר שונה באופייה ובמידת החוזק שלה מאחותה. דבר היוצר מוקדי חוזק וחולשה שונים בבניין, מבלי שתהיה יכולת לדעת איפה נקודות התורפה שלו.

עד כמה עניין זה חמור? דמיינו בנפשכם מצב בו פועל בניין נמצא בקומה ה- 10. יש לו את כל החומרים הדרושים כדי לייצר מוצרי בטון, דוגמת טיח, טיט ועוד, אבל:

1. אין לו דרך למדוד את כמות החומרים המדויקת על מנת להגיע לתקן.

2. סביר להניח שאם חסר לו חומר כזה או אחר בהרכב הבטון, הוא עדיין ימשיך לערבב אבל התערובת תהיה מאוד רחוקה מהתקן.

איך זה משפיע על הדירה שלכם? ובכן, מכיוון שאין אפשרות לדעת איזו תערובת שימשה לכל חלק בבניין, הרי שהבטון הקונסטרוקטיבי, שנועד לשלד הבניין, אינו עומד בתקן ויותר מזה - אין שום דרך לדעת איפה בדיוק החלקים החלשים יותר של הבניינים, המועדים לפורענות.

והנה עוד דוגמא, שמוכרת לכל מי שאי פעם עבר לדירה חדשה: בטון משמש אף כחומר מבודד בחדרים הרטובים בדירה: אמבטיות, מטבחים וחדרי שירותים. מרבית הישראלים מכירים את "שנת הבדק", במהלכה היזם אמור לטפל בתקלות שמתגלות בדירה. אחת התקלות המוכרות והקשות ביותר לטיפול הן תקלות הנובעות מרטיבות.

איך נוצרת רטיבות? ובכן, אם במהלך הצבת צינורות המים, לא התבצע איטום הרמטי של הצינורות באמצעות תערובת בטון מיוחדת, המים מחלחלים מעלה לגובה הרצפה ויוצרים את התקלה המציקה והקשה לתיקון.

תמ"א 38 - ומה עם חיזוק הבניין באמת?

חלק גדול מהבניינים הישנים בלב אזורי הביקוש עומדים בפני הבחירה אם לקדם פרויקט לפי תמ"א 38 שמטרתו - חיזוק היסודות בפני רעידת אדמה. כזכור, מדינת ישראל יושבת על השבר הסורי אפריקני, מה שאומר שהשאלה הרלוונטית היא מתי תהיה רעידת אדמה בעתיד הנראה לעין וכיצד יעמדו בפניה המבנים בארץ.

שימוש בטיט לריצוף בפרויקט ברחובות

בהתחשב בעובדה כי זאת מטרת התכנית המקורית, הרי שהיה צורך להקפיד הקפדה יתרה על תהליך החיזוק, ובמיוחד בכל הנוגע לבטון המשמש לחיזוק הבניין עצמו.

בפועל מה שקורה הוא שגם בבניינים אלה, בהם יש משמעות מיוחדת לחיזוק, מרבית היציקות המשמשות לחיזוק הבניין מתבצעות ללא הקפדה על עמידה בתקן הבטון הנדרש כלל וכלל ולכן, המטרה הראשונה לשמה גובשה התכנית אינה ממומשת כלל ועיקר ומנציחה את הסיכון בפני נזק משמעותי שיגרם בעקבות רעידת אדמה למבנים, גם אם חוזקו לכאורה. 

שימוש במדה בונד בפרויקט ברחובות

בונים בריא?

ומה קורה במהלך הבנייה? מרבית אתרי הבניה נמצאים בקרבת אוכלוסייה, בין אם מדובר בפרויקט חדש בשכונה קיימת או בשכונה חדשה, הגובלת בשכונה חיה ומאוכלסת. לא נעים להתגורר ליד אתר בנייה בשל הרעש וההפרעה לשגרת החיים. לצד כל אלה, מגורים ליד אתר בנייה שמתנהל בדרך מסורתית יכולה אף להיות מסוכנת לבריאות.

כאמור, הבטון מורכב מתערובת של חומרים שמגיעים בתפזורת ומתפזרים באוויר.

חומרים אלה, ובמיוחד הצמנט, מסוכנים לבריאות בשני תחומים: הם מכבידים ומסכנים את מערכת הנשימה, ומגע לא מבוקר בהם עשוי לגרום לכוויות.

ומה עם הסביבה?

כאמור, בטון מורכב ממלט, חול וחצץ. וכשאנחנו מדברים על חול, אנחנו מתכוונים לחול שאתם מכירים ואוהבים משפת הים. למה זה חשוב? משום שחול וחצץ הם שני מרכיבים חשובים בתערובת וכרייתם לצורך בנייה לא מתבצעת תמיד באופן חוקי ותוך שיקול דעת. למעשה, בחלק מהזמן החול המשמש לתערובות הבטון נגנב מחופי ישראל וגורם נזק עצום לסביבה ולבטון המיוצר ממנו, משום שהוא מכיל חרסית וחומרים אורגניים נוספים שפוגמים באיכות שלו. בחלק מהמקרים פועלי הבנייה המיומנים מסננים את החול לפני ערבובו אבל כאן מדובר בפעולה שלוקחת זמן רב ולא תמיד מצליחה לייצר תערובת איכותית, למרות הסינון.

פעילות פלילית זו לא רק פוגעת באיכות הסביבה שלנו, אלא כורכת את תהליכי הבנייה עם גורמים פליליים שמספקים את החומרים האלה לאתרי הבניה.

אלטרנטיבה ארוזה היטב

האתגרים ששטחנו לפניכם גורמים ללא מעט כאבי ראש לכל העוסקים בתחום הבנייה: מהחברות הגדולות, דרך קבלנים לבנייה פרטית וכלה במנהלי עבודה בפרויקטים ברחבי הארץ.

לאחרונה הציגה חברה ישראלית פתרון לכל הסוגיות האלה, שאמור לשנות את כל מה שאנחנו יודעים ומכירים על שימוש בבטון לבניה.

נוסחת החוזק של שק בטון מוכיחה באופן מתמטי, שניתן ליהנות מבטון חזק כפליים ומחסכון של 30% במחיר ליחידת חוזק, באמצעות שימוש במוצר החברה: ב-30.

החברה - שק בטון, מציעה לציבור הבונים המקצועי תערובות בטון מוכנות לשימוש שמעניקות מענה לכל האתגרים הנובעים מתערובות בטון באתרי הבניה:

בראש ובראשונה, התערובות של שק בטון משחררות את כל העוסקים בבנייה משקילה, מדידה וערבוב של הבטון. מעתה כל מה שנותר לעשות הוא לערבב את התערובת עם מים ולצקת. כך תהליך הבניה מתקצר משמעותית והופך לאיכותי הרבה יותר.

שנית, התערובות בשקים של החברה עומדים בדרישות המחמירות של התקן ואף יותר מכך: הדרישות של התקן מחייבות חוזק בטון של 30 מגה פסקל אולם התערובת יכולה להגיע אף ל- 50 מגפ"ס, אם היא מבוצעת לפי ההוראות.

כך פותרת חברת שק בטון את שני כשלי השוק המהותיים בתחום: היא מאפשרת לראשונה שימוש בבטון בחוזק הגבוה פי שניים כמעט מהמצוין בתקן, ובמקביל מאפשרת חסכון של 30% בעלויות הנדרשות על מנת להגיע לחוזק הנדרש לבטון קונסטרוקטיבי.

כאמור, ערבוב בטון באתר הבניה גורם ללא מעט נזקים סביבתיים: מניצול מיותר של משאבי טבע ועד זיהום האוויר המקומי בגלל חומרי מליטה הנישאים באוויר.

התערובות של שק בטון מעניקות מענה הולם לנזקים אלה: ראשית, התערובות המוכנות משחררות מהצורך להוביל חול וחצץ ממקורות עלומים (ולא תמיד חוקיים) לאתרי הבנייה. בכך השימוש בתערובות תורם באופן פעיל לסביבה. יתר על כן, האריזה הייחודית שעוצבה לתערובות מונעת את הפיזור שלהם באוויר בשל קריעה או חבלה, ובכך שומרת גם על שגרת החיים הבריאה של העובדים באתר, המבקרים בו והמתגוררים בסמוך אליו.

איתי עוז,  סמנכ"ל שק בטון מסכם ואומר: אתרי הבניה בישראל הם הרבה יותר ממתחמי עבודה. באתרים אלה מתגשמים מידי יום חלומות של משפחות ישראליות, על הבית המושלם למשפחה. מחובתנו להעניק לרוכשי הדירות בישראל לא רק דירה מעוצבת ומודרנית, אלא גם דירה בטוחה, מבריאה, וכזאת שבנייתה לא גרמה נזק מהותי לסביבה ולמשאבי הטבע. שק בטון מאפשרת לראשונה התמודדות עם כל האתגרים האלה, כשלצידה התייעלות משמעותית באתרי הבניה, ובמיוחד בפרויקטים של בניה פרטית והתחדשות עירונית.

הגיע הזמן להצעיד את ענף הבניה קדימה מבחינה טכנולוגית ומתודולוגית. אנחנו בשק בטון שמחים להיות חלק מהחלוצים בתחום".

הכירו את מוצרי שק בטון>>

כתבות נוספות במדור