על הגג או בגינה?

החיפוש אחר מגורים בסטנדרט יוקרתי, המאופיין בשטחים גדולים ונופים ייחודיים, בלי לוותר על סביבת מגורים אורבנית, משנה ומשכלל את שוק דירות היוקרה, ומציב בפני הקונים דילמה חדשה ישנה

רונית מורגנשטרן
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
על הגג או בגינה?
על הגג או בגינה?צילום: Shutterstock
רונית מורגנשטרן
תוכן שיווקי

דעיכת מגפת הקורונה בישראל הביאה לפריחה מחודשת של שוק הנדל"ן למגורים. לצד הביקושים הגבוהים, המגפה עצמה, שכפתה סגרים וניתוק מאנשים ועבודה, שינתה את החשיבה של רוכשי הדירות ובעיקר של משפרי הדיור. אלה מחפשים יותר פרויקטים שמשקיעים ב-Wellness (חיים טובים ובריאים) ובלייף סטייל של דייריהם — לא רק מקום לגור בו, אלא מקום שיביא ערכים מוספים לכך. כיום, יותר מאי פעם, אנשים מחפשים את המרפסת, או את הגג או הגינה, במטרה לשדרג את הבריאות הפיזית והנפשית שלהם, כמו את רמת החיים שלהם ושל משפחתם בכלל. בנוסף, גם עומסי התנועה המתגברים בכבישים העמוסים הופכים למדד בבחירת פרויקט לגור בו, וההעדפה כיום היא למיקום מרכזי וקרוב למרכזי תעסוקה או עם גישה נוחה לצירי תחבורה או תחבורה ציבורית, כדי לא לבלות זמן רב על הכבישים.

מחפשים את המרחבים

גם בדירות עצמן הדרישות הספציפיות השתנו. עם ישראל, שהיה סגור ומנותק במשך הקורונה, מחפש היום מרחבים, נופים לשטוף בהם את העיניים — בין שמדובר על נופים ירוקים, ובין שמדובר בנוף לים התיכון או נוף אורבני לג'ונגל מבטון; חללי מגורים בעלי חללים גדולים ומרווחים ויותר מקומות אחסון; חדר עבודה לעבודה מהבית, כשבחלק מפרויקטי מגורים כבר מציעים שטחים לחללי עבודה משותפים לדיירי הבניין. כך הקבלנים משקיעים יותר בחללים הציבוריים, בהם למעשה מתהווה קהילת הבניין — לובי, חדר כושר, חדר דיירים, מועדון ילדים ולא פעם גם בריכה.

מגמה נוספת שגוברת בקרב רוכשי הדירות היא הביקוש לדירות מעל קומת חנויות, או מרכז מסחרי קרוב. ההשפעה של מגבלות הסגר על הרגלי הצריכה הביאה לכך שעירוב שימושים הופך לנפוץ יותר, משום שרבים מרוכשי הדירות מחפשים את הנוחות של קופת החולים, הסופר והמספרה מתחת לבית — ונראה שהקבלנים נענים לדרישה.

הרצון מצד אחד לשדרג את המרחב הביתי, לצד השאיפה לגור בקהילה וגם במרכז אורבני, קרוב ללב ההתרחשות וגם לשירותים עירוניים, הם בין הגורמים שמביאים לביקוש הולך וגובר ל"דירות מיוחדות" — אם אלו דירות פנטהאוז, דירות מיני פנטהאוז או דירות גן. אחרי חודשים ארוכים בתוך דירות קטנות וצפופות, המלוות בבידוד חברתי, סגרים ובידודים, רבים מחפשים את סביבת המגורים הפרטית והמרווחת. קבלנים מספרים שאם בעבר דירות הגן והפנטהאוז היו תמיד האחרונות להימכר בפרויקט חדש, היום חלקן נמכר כבר למתעניינים הראשונים בפרויקט, וזאת למרות מחירן הגבוה מכל דירה אחרת בבניין.

הרבה יותר מתג מחיר

הדירות המיוחדות נקראות גם דירות יוקרה, אך יוקרה היא דבר יחסי. הרי אם היינו מודדים יוקרה במגורים לפי המחיר, אזי תל אביב היתה מנצחת בגדול. אבל סביר שדירת 3 חדרים ישנה במרכז אביב לא תיחשב לדירת יוקרה, כשבאותו מחיר פנטהאוז רחב ידיים באור יהודה, הסמוכה לתל אביב, בהחלט נחשבת לדירות יוקרה.

עם זאת, גם לא כל דירה גדולה תיחשב לדירת יוקרה; בתל אביב גם דירה קטנה או בינונית במיקום אטרקטיבי יכולה להיחשב לדירת יוקרה. מה שמשפיע הוא בעיקר סטנדרט עיצוב גבוה, אדריכל בעל שם, מותרות שאין בבניינים משותפים רגילים ואבזור הדירות ברמה גבוהה. היזמים בפרויקטים יוקרתיים משקיעים בבניין ובתוך הדירות המיוחדות שהם בונים מחוץ לתל אביב לא פחות ואף יותר מאשר בדירת יוקרה בתל אביב, כי הם משלמים הרבה הרבה פחות על הקרקע.

הדיירים החדשים

כשמדובר על תל אביב, ניתן לחלק, בגסות, את קהל היעד שמתעניין בדירות המיוחדות האלו לשלושה. החשודים המיידיים הם צעירים מתחום ההיי-טק שעשו הון גדול בזמן קצר, ומחפשים את חוויית המגורים האולטימטיבית בעיר ללא הפסקה; ומצמצי דיור — זוגות שהילדים שלהם עזבו את הבית הגדול צמוד הקרקע, למשל, והחליטו שכעת תורם ליהנות מהעיר ומכל מה שיש לה להציע להם. הם יעדיפו להחליף את הבית רחב הידיים בדירה קטנה יותר, בפרויקט יוקרתי ומפנק ובפריים לוקיישן. קהל נוסף שהולך וצובר תאוצה הן משפחות עם ילדים, שלא מוכנות לוותר על החיים בתל אביב על שלל ההזדמנויות התרבותיות והקולינריות שהיא מציעה מצד אחד, ועל חוויית מגורים מרווחת שמשרתת את כל צורכיהן מהצד השני. לכן הן מחפשות פרויקטים יוקרתיים שיכולים לספק להן חוויית מגורים מרווחת ומפנקת, קרוב ללב הפועם של העיר.