הבית הסיעודי בית סבאבא: ערבות הדדית היא לא רק סיסמה

המושג "שליחות" זוכה למשמעות מלאה כשמתוודעים מקרוב לפעילות הענפה המתקיימת בבית הסיעודי "בית סבאבא" בקיבוץ רמת רחל. דני לובנשטיין, מנהל הבית, מספר על החזון שנוכח בכל פינה ובכל עשייה המכוון כל כולו לשיפור איכות חייהם של הדיירים

גלית בן חמו בשיתוף בית סבאבא
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
קשר רב דורי | צילום: דודי סעד
קשר רב דוריצילום: דודי סעד
גלית בן חמו בשיתוף בית סבאבא
תוכן שיווקי

"כשפונים אליי קרובי משפחה בחיפוש אחר בית להורה סיעודי, אני מזמין אותם לבקר, כי אין כמו מראה עיניים", מצהיר דני לובנשטיין, מנהל הבית הסיעודי סבאבא.

"המרחב הירוק והפסטורלי של הקיבוץ, חיי הקהילה שמעורבת בפעילויות שמתרחשות בבית, המבנה עצמו עם חלונות הזכוכית שמכניסים פנימה אור טבעי, והחצר שברוב ימות השנה משמשת את הדיירים ואת משפחותיהם כשהן מגיעות לביקור".

בית האבות הסיעודי, הפועל בפיקוח משרד הבריאות, נוסד לפני כ־18 שנים ע"י חברי קיבוץ רמת רחל מתוך רצון ליישם את אחד מערכי תנועת הקיבוצים – ערבות הדדית.

"הבית הוא סמל, דוגמה ומופת לערכי התנועה ומשקף מסירות של הליכה לצד אדם באש ובמים, בימיו הטובים ובעיקר באלה שפחות". הבית שוכן בסמוך למדשאה המרכזית של הקיבוץ והבחירה למקמו באזור מרכזי כל כך נבראה מתוך מחשבה שדווקא בשלבים כאלה של החיים, הסביבה הקיבוצית התומכת והעוטפת והסביבה הירוקה – יעניקו מענה לצורכי הדיירים ובני משפחותיהם כשהם מגיעים לביקור.

דני לובנשטייןצילום: יח"צ

אנושיות ואכפתיות
מיום היווסדו ועד היום מתקיימות פעילויות משותפות של קהילת הקיבוץ והדיירים: בעונת ההדרים נהנים הדיירים מתוצרת המקום, ומכינים עם הצוות ריבות; בחג השבועות מצטרפים הדיירים לחברי הקיבוץ בחגיגה שמתקיימת על המדשאה המרכזית; חברי הקיבוץ מצטרפים לבית הקפה מטעם "בית סבאבא"; בפורים עוברת תהלוכת הילדים המחופשים בבית; ולקראת שבת מגיעים ילדי הגנים לשמוח עם הדיירים ולקבל את השבת. "כשרואים את הילדים רוקדים במעגל עם הדיירים, מתרחש קסם שאי אפשר להסביר אותו. מספיק לראות את האור שנדלק בעיניהם של הדיירים כשהילדים נכנסים פנימה, והלב מתמלא בשמחה".

ותיקי המקום יכולים לספר במבט לאחור שגם הם בילדותם השתתפו בפעילויות משותפות עם הבית. היום ממשיכים ילדיהם באותה מסורת. "החיבור של הבית עם מערכת החינוך שעובר מדור לדור, אינו מתקיים בכל מקום והוא בהחלט מיוחד. יש פה רווח עצום גם עבור הילדים.

באיזו הזדמנות בחייהם יוכלו הילדים לפגוש בצורה בלתי אמצעית את המבוגר שיושב על כיסא הגלגלים, ולגרום לו לחייך. יש לזה ערך עצום ותרומה חברתית אדירה", מסביר לובנשטיין.

הבית ממוקם במרכז הקיבוץ צילום: דודי סעד

"הגישה הטיפולית מדגישה מגע אנושי ואכפתיות, ומבוססת על קשר עמוק וארוך שנים עם המטופלים ועם המשפחות שלהם", מסביר לובנשטיין. הצוות כולל רופא גריאטרי, אחיות, מטפלים, אב בית, ומטפלים ממקצועות הפרה־רפואיים. "חזון בית סבאבא מדבר על שיפור איכות חייהם של הדיירים, ולצד זה קיום הצרכים האינדיבידואליים של כל אחד ואחת. כל איש צוות מכיר ויודע את החזון, והוא מנחה את כולנו. למעשה כל פעולה שאנחנו מבצעים ביומיום נועדה בצורה כלשהי להפיק ערך של איכות חיים לדייר".

חיבור בן דורי
בבית הסיעודי מתגוררים כיום 31 דיירים. "אנחנו מעודדים אותם לעצמאות ונוקטים בפעולות של העצמה, עד כמה שאפשר. צריך להבין שאדם סיעודי נקלע למצב שהוא תלוי באנשים, ולא מבחירה. הרצון שלנו הוא למצוא את נקודות האור במהלך היום, על מנת שירגיש עצמאות מסוימת. בבית מתגורר דייר צלול בן 101 ששתי ידיו פעילות, ואנחנו מעודדים אותו בבוקר להתגלח בעצמו עם מכונת הגילוח. הפעולה הקטנה הזו היא זו שמשפרת במעט את איכות חייו".

לובנשטיין מציין שהבית על כלל הצוות מכוון להתמודדות עם האתגר הגדול שחווה כיום האוכלוסייה המבוגרת, והוא הבדידות. "זה בית שלו ורגוע שעטוף בסביבה ירוקה, אבל החיים בו תוססים במידה מסוימת. אנחנו דואגים לפעילויות, כדי לפוגג את התחושה הזו. עם זאת, אם יש דייר או דיירת שמעוניינים בפרטיות שלהם, לא נכפה עליהם את הפעילות אבל ננסה לעודד אותם להצטרף אלינו". בכל אחד מימי השבוע מתקיימת מערכת של פעילויות שכוללת זמר, התעמלות מותאמת, פעילות עם בעלי חיים ועוד.

ליאור צנגן, מנהלת השיווק של הקיבוץ, מאירה על הבית מזווית נוספת: "המנהלים, דני וגם קודמו, יואב בוצר, הם חברי קיבוץ צעירים, שבחרו לעסוק בתחום שאינו טריוויאלי כלל לגילאים שלהם. לראות בחור בשנות הארבעים לחייו אוחז בידו של דייר או יושב מול משפחה שנמצאת במקום הכואב ביותר בחייה, זו שליחות בעיניי והלך הרוח הזה משקף את המחויבות הרבה שיש לכל אחד מאנשי הצוות".

הבחירה של דני לובנשטיין לנהל את המקום היא סגירת מעגל. אימו, הדר גדי ז"ל, הייתה האחות הראשית והמיתולוגית של הבית במשך שנים רבות. מותה הפתאומי הותיר רבים בתדהמה. בנה היה אז מטפל סיעודי, וכעבור זמן החליט להמשיך בדרכה של אמו והפך למנהל המקום.

"המטרה של כולנו היא לתת בית לאנשים ולמשפחותיהם", מסביר לובנשטיין. "הבית פתוח לביקורים בשקיפות מלאה, בכל רגע ובכל זמן. אני פוגש בני משפחה ששוקלים לראשונה להעביר את האדם היקר להם מכול, ההורה שגידל אותם, למקום זר שצריך להפוך לבית שיטפל בהוריהם במסירות ובאהבה. אני מודע לכך שזו אבן דרך משמעותית מאוד בחייהם, ולכן כל פעולה שנעשית בבית נועדה לתרום לקיים את השליחות הזו עבורם".

הסביבה הירוקה, הילדים ובני הנוער שמתהלכים בשבילי הקיבוץ, עוטפים באהבה את דיירי הבית, מבלי שיהיו כלל מודעים לתרומתם - להבזק האור שניצת בעיני הדיירים, לחיוך בזווית שפתותיהם ואולי לרגע קסום וקטן.

"האתגר הוא לשמור בכל רגע ביום על שמחה ועל אופטימיות של הדיירים ושל הצוות. הטבעי ביותר יהיה לשקוע לעצב, אבל אנחנו זוכרים שזו משימת חיינו, ודואגים להחיות אותה בכל פעולה".

ליצירת קשר: 02-670-2999 | www.krr.co.il

בשיתוף בית סבאבא