תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

למרות טראמפ: ממשיכים להשקיע באנרגיה מתחדשת

באירופה התבססה תעשיית אנרגיה מתחדשת בעלת היגיון כלכלי ותלות יורדת ברגולציה. נמרוד גור וארז גיסין, מנהלי קרן הליוס המשקיעה בתחום, מסבירים מה הם מנועי הצמיחה של הענף והיכן החדשנות הבאה בתחום

ההודעה הדרמטית של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, כי יממש את הבטחת הבחירות לפרוש מהסכם פריז על אפם וחמתם של רבים ממנהיגי אירופה, תעורר וודאי את הדיון בחשיבותה של אנרגיה מתחדשת מול אנרגיה ממקורות מסורתיים. טראמפ טוען כי ההסכם - המגביל פליטת גזי חממה לאטמוספרה ומעודד שימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים - מקשה על המשק האמריקאי לצמוח, אינו הוגן, מה גם שלשיטתו ממילא לא הוכח קשר בין פליטות גזי חממה לשינוי האקלים. הממשל היה רוצה לראות שימוש גובר בדלק שמקורו פחם ונפט ולבטל מימון של תוכניות לחיסכון באנרגיה.

לא מדובר כמובן רק במכה מורלית: המאבק בשינוי האקלים הוא קטר כלכלי למדינות מובילות ובהסכם פריז סוכם על ביצוע השקעות חדשות בהיקף של מאות מיליארדי דולרים, בין השאר במתקני הפקת אנרגיה נקיה וצמצום גזי חממה. האם השקעות אלו נמצאות בסיכון?

נמרוד גור וארז גיסין, מנהלי הליוס,  קרן השקעות פרטית באנרגיה מתחדשת ומשותפיה של פרופימקס, מעריכים כי התשובה שלילית בעיקרה. יתרה מזו, ייתכן שהמאבק שטראמפ מנהל בהסכם האקלים - דרמטי ככל שיהיה - הוא מעט אנכרוניסטי.  זאת מאחר והמעבר לשימוש באנרגיה מתחדשת מתבסס על מודלים כלכליים בני קיימא, והוא אינטרס של שחקנים רבי כוח והשפעה - מסין ועד האיחוד האירופי: ״לתעשייה הזו יש כיום זכות קיום משל עצמה. מחיר הפקת האנרגיה המתחדשת, משמש ורוח בעיקר, צנח והוא תחרותי גם ביחס להפקת אנרגיה ממקורות מסורתיים, וגם כאשר מחיר הנפט נמוך״ מרגיע גיסין.

לדבריו, התלות ברגולציה ובתמריצים להפקת אנרגיה מרוח ושמש הולכת ויורדת: ״עד לאחרונה, תמיכה ישירה בייצור נעשתה באמצעות קביעת תעריף מוגדר מראש ל-20 שנה או הפקת תעודות ירוקות מטעם הרגולטור שניתנו ליצרני אנרגיה נקייה ונמכרו ליצרני אנרגיה ׳מזהמים׳.  אבל במדינות כמו ישראל ודרום אירופה כבר אין יותר תמריצים כאלו. כיום עוברים למודלים אחרים של תחרות חופשית במכרזים יורדים, המכונים CFD, שבהם המדינה מציעה מכסות של מגה-וואטים בכל סוג של אנרגיה מתחדשת למי שמציע לייצר אותם במחיר הזול ביותר. לשם המחשה, בישראל צנחו התעריפים להפקת קילו-וואט אנרגיה ממקור סולארי מ-2 שקלים  ל-40 אגורות, ובמכרזים האחרונים המחיר ירד אף ל-19 אגורות. מגמה זו מתרחשת מפולין ועד אנגליה, ומאפשרת למדינות להקטין משמעותית את העול על תקציב המדינה ולהשיג את המטרות שקבעו לעצמן בוועידת פריז בעזרת השוק הפרטי״.

פרויקט 2

באילו תחומים קרן הליוס פועלת כיום?

גור: ״אנחנו פועלים בתחום הפקת אנרגיה ממקורות מתחדשים מזה מספר שנים. כיום אנחנו מעורבים בפרויקטים בהיקפים של למעלה מ 500 מיליון יורו באנגליה, איטליה, פולין וישראל״.

גיסין: ״אחת המגמות המובילות שזיהינו לפני מספר שנים היא מעבר של מדינות מהשקעה בתחומים המסורתיים של אנרגיה מתחדשת, למשל שמש ורוח, לתחומים שמביאים תועלת נוספת לחברה ולסביבה  כאשר התחום הבולט ביותר הוא מציאת פתרונות לנושא האשפה - אשפה עירונית, אשפה של מפעלי מזון, אשפה תעשייתית, חקלאית ועוד. מדינות רוצות למצוא תחליף להטמנה, ואם אפשר - לפתור על הדרך את בעיית ההתחממות הגלובלית. באנגליה אנחנו שחקן מוביל בתחום זה, וקרן הליוס 3  שותפה עם שלושה גופי השקעות אנגליים גדולים בשני פרויקטים שנמצאים בשלבי סיום של הקמה, ורכישת  5 מתקנים גדולים נוספים.  שניים מהם כבר עובדים ושלושה נמצאים בשלבי הקמה. כך שבסך הכל השקענו בשבעה פרויקטים שייצרו 150 מגה-וואט מפסולת עץ ואשפה מוניציפלית ברמות עיבוד שונות״.

כיצד בעצם מפיקים אנרגיה מפסולת?

גיסין: ״בפרויקטים האלו משתמשים בטכנולוגיה של שריפת האשפה. את הגז שנוצר מתעלים לחימום דוד ולייצור חשמל, וחלק אחר של החום מוזרם לשימוש צרכנים באזור. במקביל, אנחנו פועלים גם בטכנולוגיה שנקראת עיכול אנאירובי, שהופך אשפה אורגנית ביתית, מוניציפלית או חקלאית - בעיקר פרש פרות, פרש לולים ודירים - לאנרגיה ולחום. חלק מהאנרגיה מגיע כגז מתאן שנכנס למנוע שמייצר חשמל. חלק אחר מהגז עובר ניקוי ומוזרם לרשת הגז המדינתית או האזורית ומשמש לשימושי גז כגון חימום״.

האם המודל הכלכלי להפקת אנרגיה מפסולת משתלם גם בלי תמיכה ממשלתית?

גור: ״כן. הפקת אנרגיה מפסולת מקבלת רוח גבית מהעלייה בהיטלי הטמנת האשפה. מדובר  במניע משמעותי להפיכת הטכנולוגיה לרווחיות ולצורך הפוחת להיעזר בתמריצים ישירים. זה הגיע לידי כך שבאנגליה יש סוגים של אשפת עץ שיותר זול לייצא מאשר להטמין בקרקע - ולכן אספני האשפה מחויבים למצוא פתרונות יעילים יותר מהטמנה כדי להישאר רווחיים. הם משלמים עבור היטל הטמנה מעל 90 פאונד לטון, ואנחנו במפעל מציעים לקנות אותו ב-70 פאונד והם חוסכים עשרות אחוזים״.

האל

באילו מדינות אתם פועלים בתחום זה? היכן אתם נתקלים ברוח גבית?

״יש לנו מפעלי עיכול אנאירובי והפיכת אשפה לאנרגיה באיטליה ואנגליה, הגדולים בתחומם. באנגליה לדוגמא יש רשת גז מפותחת ולכן המפעלים שלנו באנגליה נהנים מתמריצים לייצור גז לרשת הגז ולא רק לייצור חשמל. אנו מקימים במדינה פלטפורמה להקמה ורכישה של מפעלים לסוגי אשפה שונים עם שותף מקומי.

״תחום נוסף שנפעל בו הוא תחום אגירת האנרגיה: מדינות אירופה, אנגליה ואחרות, מתארגנות להסדרה של השוק בתחום האגירה. הצורך הולך וגדל בגלל צמיחה משמעותית בעשור האחרון של הפקת אנרגיה מתחדשת כמו רוח ושמש. היא מייצרת אנרגיה לא סדירה: במהלך היום (שמש), או על פי סטטיסטיקה של רוחות (רוח), והדבר יוצר בעיות באיזון הייצור מול הצריכה.  אחד הפתרונות המשמעותיים בתחום הוא אחסון חשמל על ידי מערכי בטריות שנותנים למנהלי הרשת ייצוב וסנכרון לאורך שעות היממה, כולל פתרון לשינוי ב ׳תדר׳ שנוצר ברשת עקב כניסת אנרגיה ממקורות שונים. הרגולציה בתחום מסדירה את התמריצים בנושא ואנחנו מעריכים שזה גם יגיע לישראל״.

מה המדיניות שלכם בישראל בתחום האנרגיה הסולארית?

״גל הרכישות של חוות סולאריות שהוקמו די מיצה את עצמו. הליוס היתה הגוף המוביל בתחום שביצע הכי הרבה עסקאות וכתוצאה מכך יצר אגריגציה משמעותית עם קרוב ל 60 מגה-וואט ולמעלה מ- 250 מערכות מותקנות. אנחנו מתארגנים לקראת השוק המשני הבא שייווצר לאור המכסות שנפתחו עכשיו והצפויות להמשך עד סוף העשור. לאור הירידה המשמעותית בתעריפים חשוב לבדוק היטב את הכדאיות הכלכלית, אך אם תהיה הזדמנות - בזכות הגודל שלנו והניסיון שלנו - אנחנו בעמדה הטובה ביותר לנצל את זה."

האם אתם פעילים בתחום הפקת אנרגיה מפסולת גם בישראל?

גיסין: ״זכינו לפני חודשיים במכרז של המועצה מקומית איילות. מדובר בפרויקט שלוקח פרש פרות וגזם דקלים ובמקום הטמנה או פיזור על קרקע חקלאית -  שהיא בעייתית במידה רבה הן משיקולי סביבה והן משיקולי עלות -  הופך אותה לאנרגיה. הפוטנציאל גדול שכן בישראל מחיר ההטמנה עולה ובעתיד אף ייאסר להטמין חומר אורגני, ולכן מועצות ועיריות רבות פונות לבצע מיון והפרדה ברמה מקומית ויוצאות למכרזים של הפיכת האשפה האורגנית לאנרגיה. אנחנו מתכוונים להשתתף בפעילות הזו. בנוסף, ישראל בונה בשנים האחרונות רשת גז מדינתית כך שאותם מפעלי הפקת אנרגיה מאשפה שיפיקו גז מתאן יוכלו ככל וידרש להזרים אותו לרשת הגז הראשית״.

אנגליה עברה טלטלה לאחר החלטת הברקזיט. כיצד זה השפיע על ההשקעות שלכם במדינה?

גיסין: "ההחלטה על ׳הברקזיט׳ שהתקבלה בדיוק לפני שנה, והחתימה על ׳טופס 50׳ על ידי ממשלת אנגליה, הוציא לדרך את התהליך שיתרחש בשנתיים שלוש הקרובות. בנוסף התקיימו בחירות באנגליה בשמיני ליוני השנה. כאשר הברקזיט יצא לדרך הדבר הכניס אי וודאות. מבחינת המטבע, הן הפאונד והן היורו  נפגעו  אומנם אבל התזמון היה טוב עבורנו שכן הוא יצר הזדמנויות השקעה חדשות וזולות יותר. לא נפגענו מכך כי רוב הפרויקטים שלנו היו עדיין בהקמה. לשם המחשה, בעיר בשם  Hull יש לנו מפעל שמייצר גז חשמל מפסולת עירונית שעברה עיבוד וניקיון. כשהתחלנו את הפרויקט לפני שנתיים, הפאונד היה גבוה יחסית אך למזלנו לא השקענו עדיין את רוב הכסף, כך שבסה"כ אנחנו נהנים מירידת השווי של המטבע.  מצד שני, ההכנסה המתוכננת מדמי הכניסה של משאית אשפה למפעל שהייתה בזמנו אז בסביבות 50 פאונד לטון, עלה ליותר מ-70 פאונד לטון ובמקביל, גם מחיר החשמל ברשת עלה - כך שפרופיל ההכנסות שלנו עלה על תחזית הראשונית ומפצה על הירידה בשווי המטבע.

״מאז, ההשקעות הנוספות שביצענו היו זולות ב-20 אחוז בזכות הירידה בערך המטבע. חשוב לזכור גם שמבנה הקרן מייצר גידור טבעי למטבעות שכן אנחנו משקיעים בשלושה מטבעות - הפאונד, היורו השקל. סך הכל שתי הקרנות הקודמות, הליוס 1 ו-2, סיימו את תקופת ההשקעות שלהם וכל העת הנכסים המשיכו להניב בהתאם לציפיות. אנחנו כבר למעלה מחמש שנים מחלקים כל רבעון תשואות למשקיעים שלנו וצופים שזה יימשך עד סיום תקופת הקרנות״.

מי השותפים שמשקיעים יחד איתכם?

גור: ״שותף חשוב הוא פרופימקס, השותף שלנו מיום הקמת הקרן ויש לנו פעילות משותפת איתם. בנוסף אנחנו עובדים מול חברות ביטוח וקרנות פנסיה, שמשקיעות אצלנו בפרויקטים באנגליה.  השותפים באנגליה הם משני סקטורים: משקיעים מוסדיים ופרטיים. בפלטפורמת הפקת האנרגיה מאשפה המכונה  BIG הליוס הייתה יזם מקים של הפלטפורמה יחד עם שתי קרנות השקעה פרטיות הדומות לנו ומתמחות בתחום, ובנוסף בישראל גייסנו השקעה משמעותית מקופת גמל ופנסיה וחברת ביטוח גדולה, ובאנגליה גייסנו את ענקית הביטוח פרודנשיאל״.

להערכתכם, אילו תנאים ישררו בשוק בעתיד הקרוב, ועד כמה הם יתמכו בהמשך ההשקעות בתחום?

גיסין: ״אנחנו לא מושקעים בארה״ב, כך שלא נהיה חשופים ישירות לשינוי במדיניות האמריקאית בתחום ואנחנו ממוקדים בעיקר באירופה. אנחנו מעריכים שבאנגליה המדיניות שהנהיגה המפלגה השמרנית בתחום האנרגיה תמשיך להתקיים.  נראה גם כי העלייה במחירי החשמל תימשך, אם להסתמך על תחזיות מחירי האנרגיה שמפרסמות חברות הייעוץ בתחום. צפויה גם המשך ההתייקרות בעלות הטמנת פסולת וכל אלו ימשיכו ויספקו רוח גבית לפיתוח תעשיית האנרגיה הנקייה ולהזדמנויות השקעה בתחום״. 

לקבלת "המדריך להשקעות נדל"ן בחו"ל" (מהדורה מודפסת) של פרופימקס, הקלידו כתובתכם>>

לקביעת פגישה אישית לחצו כאן>>