תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

אנרגיה מתחדשת ונקיה: הבשורה לשוחרי כדור הארץ ולמשקיעים

תשואה שנתית קבועה, סיכון נמוך ותשואה סופית מרשימה, מושכים משקיעים לאחד התחומים הצומחים בעולם: מתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת ונקיה, תחום הנהנה מרוח גבית עזה מאז וועידת האקלים בפריז. פרופימקס וקרן הליוס הישראליות כבר שם.

ההסכמות שגיבשו מדינות העולם בוועידת האקלים בפריז בשנה שעברה, היו בשורה טובה לא רק לשוחרי כדור הארץ אלא גם לקהילה העסקית. מדינות העולם התחייבו לצמצם בצורה דרמטית את פליטות גזי החממה, בעיקר פחמן דו חמצני, ולצורך כך התחייבו להשקיע בשנים הקרובות מאה מיליארד דולר מדי שנה, זאת בנוסף למאות מיליארדי הדולרים המושקעים כבר כיום. חלק ניכר מההשקעות מיועדות לפיתוח מתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, כגון אנרגיית שמש, רוח, אנרגיה מפסולת וסוגים נוספים שיחליפו תחנות כוח המופעלות על פחם, ישדרגו תשתיות הולכה ועוד.

תמונה של טורבינות רוח ולוחות סולאריים על רקע שמיים כחולים
Dreamstime

השקעות אלו משנות את שוק האנרגיה העולמי. שינוי בולט הוא המעבר מייצור חשמל בתחנות כוח גדולות וארציות מופעלות פחם הנמצאות בבעלות חברות חשמל לאומיות, לייצור חשמל  נקי באופן מבוזר ממתקנים קטנים יותר המזינים את רשת החשמל הארצית. ההשקעות יצרו הזדמנויות עסקיות והפכו את התחום לאטרקטיבי עבור חברות ותאגידי ענק, קרנות השקעה פרטיות (פרייבט אקוויטי) ועבור משקיעים מוסדיים ופרטיים.

תמונה של לוחות סולאריים

אחת מהקרנות הגלובליות הפועלות בתחום פועלת מישראל: קרן ההשקעות הפרטית הליוס, בניהולם של ארז גיסין ונמרוד גור, המשקיעה בפרויקטים לייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים. לקרן, משותפותיה של פרופימקס, השקעות בישראל ובאירופה בתחומי ביומס, ביוגז, אנרגיה מפסולת, אנרגיית שמש ואנרגיית רוח. בישראל, קרן הליוס היא הקניין הגדול בשוק המשני של מערכות פוטו-וולטאיות: ״בבעלותנו אחד מתיקי הנכסים הגדולים בארץ הכולל 300 מערכות ייצור מסחריות ובינוניות, בהיקף כולל של למעלה מ-60 מגה-וואט ושווי נכסים המוערך במיליארד שקל. אנחנו קונים מערכות שסיימו את שלב המימון, הנמצאות בתהליך הקמה או שכבר פועלות ומייצרות חשמל. ההתמחות שלנו היא ניהול המערכות, שיפור היעילות התפעולית ואופטימיזציה של המבנה הפיננסי של הפורטפוליו באמצעות עבודה מול בנקים, גופים מוסדיים ומשקיעים פרטיים", מסבירים השותפים.

ההשקעות של הליוס מבוצעות בשלוש קרנות, בפרוייקטים מניבים של אנרגיה בישראל באיטליה ובאנגליה. בשנה החולפת השקיעה הקרן יחד עם שותפיה למעלה ממיליארד שקל בתחנות כוח באנגליה המייצרות חשמל מאשפה. המשקיעים בקרנות הם בעיקר משקיעים מוסדיים וכמו כן משקיעים פרטיים.

מה מודל הפעולה של הליוס?

״פרוייקט לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים מתחיל על ידי יזם שמפתח אותו לאורך תקופה ארוכה, לפעמים במשך שנים. הפיתוח כולל למשל רכישת קרקע, קבלת היתרים לבניה והפקת אנרגיה מול רשויות מקומיות וממשלתיות ועוד. בסופו של דבר התהליך רווחי אולם יש בו סיכון, שכן חלק מהפרויקטים לא מגיעים לקו הגמר. כאשר היזם נמצא בשלב מתקדם יחסית או כאשר כבר קיבל את האישורים, אנחנו נכנסים להשקעה ולוקחים אחריות על הפרויקט מבחינה פיננסית וניהולית. אנחנו מגייסים הלוואות מהבנקים, מזרימים את ההון העצמי, שמהווה בדרך כלל כעשרים עד חמישים אחוז מההשקעה, ומלווים את שלב ההקמה ובהמשך את התפעול. אנחנו נמצאים בקשר באופן קבוע עם יזמים ומלווים אותם, כדי להיות מסוגלים להבטיח להם ולנו את ההזדמנויות להשקעה כאשר הן מבשילות" מסביר גיסין.

תמונה של לוחות סולאריים

לדבריו, ככל ששוק האנרגיה הופך גלובלי יותר ויותר, הליוס מנצלת את הידע שלה כדי לפעול במדינות נוספות: "אנחנו מביאים את יכולת המימון והניהול, ובעזרת שותפים מקומיים מאתרים השקעות בחברות שמפתחות מתקנים חדשים או מפעילות מתקנים קיימים".

השוק האנגלי מספק תשואות גבוהות

את צעדיה הראשונים בחו"ל עשתה קרן הליוס 1 באיטליה בשנת 2011, כאשר השקיעה בארבעה מתקנים סולאריים, וכיום היא מחזיקה בבעלות על עשרה מתקנים סולאריים וארבעה מתקני ביו-גז. 

בשנת 2015, בוצעה השקעה בהיקף של מעל מיליארד שקל באנגליה בתחום הפקת אנרגיה מאשפה, באמצעות חברת אחזקות שהוקמה לצורך כך. תחנה ראשונה תוקם באזור מנצ'סטר באנגליה ותייצר 21.5 מגה-ואט חשמל - כמות שמכסה תצרוכת של כ-40 אלף בתי אב. התחנה תשתמש בטכנולוגיית גאזיפיקציה של פסולת עץ. מדובר בתהליך תעשייתי של פירוק העץ לרכיביו על ידי שילוב של חשיפה לטמפרטורה גבוהה ושליטה בכמות החמצן בתהליך. תחנה שנייה תקום באזור האל (Hull) באנגליה. הפרויקט הנו בהיקף של 25 מגה-וואט וישתמש בטכנולוגיית גאזיפיקציה של פסולת ביתית מעובדת (RDF). הפרויקט יאפשר ייצור חשמל שמכסה תצרוכת של כ-43 אלף בתי אב.

מדוע בחרתם להשקיע באנגליה?

"אנגליה היא מדינה עם רגולציה יציבה וניתן להשיג בה תשואות טובות בתחומים אלו" אומר גור. "כבר בשנת 2014 נכנסנו לראשונה לשוק האנגלי עם השקעות קטנות בתחום הביו-מסה לחימום בניינים ברחבי אנגליה, עם שותף מקומי מהעיר לסטר. הדבר אפשר לנו ליצור תשתית של שותפים וספקי שירותים והכרות עם המאפיינים של התחום באנגליה והיווה קרש הקפיצה לשותפות הגדולה שהקמנו ב-2015".

"את ההשקעה ב-2015 ביצענו במסגרת קרן הליוס 3, ולפרויקט זה גייסנו קונסורציום של קרנות אנגליות. יחד איתם גייסנו כסף מ-Infra Capital מקבוצת פרודנשיאל, קבוצת הביטוח הענקית, לצד גיוס כסף ממשקיעים מוסדיים בישראל. ההשקעות הללו הפכו אותנו לאחד השחקנים הגדולים באנגליה בתחום. כעת אנו ממשיכים להיות מעורבים בניהול החברה ופיתוח פרויקטים נוספים בבעלותה".

"זו דוגמה לאסטרטגיה  שעוסקת בקידום פלטפורמות דומות במדינות אחרות וסקטורים שונים, למשל בתחום הפקת אנרגיה מאשפה, שכן יצרנו מערכות יחסים עם קבלנים בינלאומיים שניתן למנף למדינות אחרות״.

מה היתרון שלכם מול קרנות גדולות יותר?

״אחד היתרונות שלנו מול קרנות ענק אחרות הוא שהן מגיעות מתחום התשתיות ומבנה ההשקעות שלהם בנוי על השקעות בהיקפים מאוד גדולים, בתשואות יותר נמוכות יחסית. אולם ההתפתחות של ייצור אנרגיה מבוזר יוצר סיטואציה שלא מתאימה לקרנות הענק, שלא ישקיעו עשרות בודדות של מיליוני יורו או דולרים במתקנים מקומיים. לכן ההזדמנות של הליוס היא להיות גוף מוביל במתקני אנרגיה מבוזרים, לאגד אותם ביחד ולמכור אותן בסוף לקרן ענק או למשקיעים מוסדיים״, אומר גור.

גיוסים נוספים ממשקיעים פרטיים ומוסדיים

קרן הליוס הוקמה ב–2010 על ידי גור, שהיה שותף מייסד בפרסיד, קרן השקעות בתחום הקלין־טק שהוקמה בשיתוף הקרנות פיטנגו ואוורגרין. גור היה יו"ר בחברת ה–EPC סולארפאוור. גיסין היה שותף מייסד בבראק קפיטל תשתיות, שמשקיעה בתחומי המים והאנרגיה בסין. אחרי המשבר הפיננסי של שנת 2008 זיהו השניים כי ההזדמנויות לא נמצאות רק בפיתוח טכנולוגיה עתידנית אלא בפרויקטים בשלים יותר, כאלו שכבר מייצרים אנרגיה נקיה בפועל ולכן מאופיינים ברמת סיכון נמוכה מהשקעות בחברות הזנק: "התיאבון של המשקיעים השתנה והשקעות אלו התאימו במיוחד למשקיעים שחיפשו מאז פרופיל השקעות הכולל תשואה שנתית קבועה, פרופיל סיכון נמוך יחסית, ותשואה סופית מרשימה״, הם אומרים.

מאפיינים אלו מזכירים השקעות בנדל"ן ולכן לא מפתיע שהליוס הצטרפה בשנת 2010 לחברת ההשקעות הפרטית בנדל"ן חו"ל, פרופימקס הישראלית. בפרופימקס רואים בפעילות המשותפת עם קרן הליוס המשך טבעי למדיניות ההשקעה שהם מציעים למשקיעים שלהם: "יש דמיון בין השקעות בנדל״ן לבין השקעות באנרגיה. לשניהם אלמנטים של נכס מניב המאפשרים ליצור תזרים מזומנים יציב עם פוטנציאל השבחה או תשואה עודפת. המשקיע מקבל נכס אלטרנטיבי שמספק תשואה שנתית שוטפת כאשר בנדל״ן מקורו בשוכרים, ובאנרגיה בחוזים מול מדינה או חברות חשמל״ אומר אסף רוזנהיים, מנהל הפיתוח העסקי בפרופימקס.

יתרון נוסף הוא גיוון בהשקעות: "משקיעים מתעניינים לרוב בתשואה, לפעמים מתעניינים בסיכון אבל לעתים נדירות הם מודעים לנושא הקורלציה בין שוק ההון לתיק ההשקעות שלהם. היתרון של השקעות בנדל״ן בחו״ל דומה לענף האנרגיה בארץ ובחו״ל בכך שהקורלציה לשוק ההון נמוכה" אומר רוזנהיים ומדגיש גם את הפן האישי: "הליוס חולקים עמנו את אותו סט של ערכים, שכולל אמינות והגינות. בנוסף היה 'קליק אישי' בין מנכ"ל פרופימקס, אלחנן רוזנהיים, לגור וגיסין, מנהלי הליוס. זה חשוב כי עסקים עושים עם אנשים".

פרופימקס הייתה שותפה בכל שלושת הקרנות, אולם בעוד בקרן הליוס 1 גויס כסף רק ממשקיעים פרטיים, מישראל ומצפון אמריקה, קרן הליוס 2 והליוס 3 גוייסו הן ממשקיעים פרטיים והן ממשקיעים מוסדיים. כמו בהשקעות אחרות של פרופימקס, חשוב לרוזנהיים לציין שגם כאן ההשקעה של המשקיעים הפרטיים נעשית בצמידות להשקעה של המוסדיים ובתנאים דומים.

בימים אלו מגייסות פרופימקס והליוס הון לקרן הליוס השלישית. לפרטים נוספים לחץ כאן>>

למשקיע הישראלי לא פשוט יותר לקנות מניות או אג"ח של חברות אנרגיה?

"אם משקיע ישראלי רוצה להשקיע באנרגיות מתחדשות הוא יכול לעשות זאת על ידי רכישת מניות ואגרות חוב של חברות ישראליות או גלובליות נסחרות, שמשקיעות בתחומים קרובים לשלנו. מכשירים פיננסיים אלו הם מאוד קורלטיביים לתנודות בשווקי ההון ובדרך כלל מניבים באופן שוטף פחות מאשר השקעה בנכס המניב עצמו. משקיע ישראלי אינו נגיש בד"כ להשקעות ישירות בפרויקטים מניבים ולכן האפשרות הפתוחה בפניו היא השקעה דרך קרנות כמו הליוס ופרופימקס, המשקיעות בפורטפוליו של פרויקטים מניבים ומציעות פיזור גיאוגרפי ופרויקטאלי", אומר רוזנהיים.

גידור סיכונים

לא חסרים אתגרים בהשקעות במתקנים להפקת אנרגיה מתחדשת בפריסה גלובלית. אחד מהם הוא התמודדות עם תנודתיות מחיר הנפט והשפעתו על מחיר החשמל בעולם. לדברי גור, הקורלציה נמוכה: "מאז משבר האנרגיה בשנות השבעים העולם המערבי החליט להקטין את התלות בנפט לייצור חשמל. למעשה בעשורים האחרונים ייצור החשמל לא נעשה על ידי נפט אלא בעיקר ע"י פחם וגז. מחיר הגז לעומת זאת אמנם קשור לחשמל, אולם הגז הוא מוצר מקומי. במקומות מסוימים הגדלת ההיצע של הגז אמנם השפיעה על מחירי החשמל בעולם, אבל לא תמיד".

מה לגבי העובדה שאתם תלויים בלקוחות עוגן בודדים, כמו חברת חשמל לאומית?

"אנחנו בונים עסקה ויוצרים גידור לסיכונים השונים. סיכונים רגולטורים אנחנו מגדרים על ידי שותפים מקומיים, הכרה של הרגולציה וחתימה על חוזים ארוכי טווח מול רשתות החשמל הלאומיות הנותנות לנו מחירים קבועים ושקופים הכוללים בטוחות לגבי תזרים המזומנים של מכירת החשמל".

"במדינה ממוצעת באירופה יש כעשרה גופים שמנהלים את רשתות החשמל המקומיות או האזוריות. כל אחד מהגופים היא חברת ענק גלובלית. אנחנו סוגרים מולם חוזה לעשר שנים במחיר ידוע מראש. תמורת ההתחייבות לקנות את החשמל הוא נותן בטוחה פיננסית שמסתמכת על המאזן שלו, כלומר ערבויות בנקאיות שניתן לממש במקרה של הפרה שיפצו על הפגיעה הפיננסית במשקיעים שלנו. גם לגבי מתקנים להפקת אנרגיה מאשפה אנחנו חותמים על הסכמים ארוכי טווח עם ספקי אשפה שנותנים לנו ערבויות מתאימות.

תמונה של שדה עם לוחות סולאריים

"יתרון נוסף שיש בתחום הוא הקורלציה הנמוכה לשינויים בכלכלה של אותן מדינות, שהיא מאוד נמוכה יחסית לסקטורים אחרים, כיון שהתחום לא חשוף לתנודות שוק בטווח הקצר. גם בתקופות של האטה כלכלית, יש הסכם למחיר החשמל ולכמות החשמל והתחייבות לרכוש את מלוא הייצור במחיר שנקבע", מסביר גור.

רוזנהיים מחדד כי עבור המשקיעים מדובר בהשקעות בסיכון נמוך יחסית: "זאת בשל הפיזור, הן בתוך הסקטור בסוג המתקנים והטכנולוגיה, והן בזכות פיזור בין מדינות שונות. בנוסף, בדומה לנדל"ן, המשקיעים זוכים לקבל חלוקות שוטפות, דבר שמצמצם את הסיכון. זו הסיבה שאצל מנהלי השקעות רבים בעולם, תחום תשתיות, נדל״ן ואנרגיה נכנסים תחת הגדרה של נכסים ריאליים".

תמונה של לוחות סולאריים

מה לגבי הסיכון בשינוי רטרואקטיבי במדיניות ממשלתית, כמו הנסיגה שביצעה ממשלת ישראל מהמכרז להפקת חשמל בטכנולוגיית תרמו-סולאר?

"תחום התרמו-סולאר זניח יחסית שכן הוא מתאים אך ורק לפרוייקטים קרקעיים גדולים (היקפים של מאות מיליוני שקלים) ובכך הוא שונה במאפיינים שלו מתחום הסולאר PV שהנו מאוד מודולרי ומאפשר הקמת מתקנים על גגות של בתים פרטים, מבנים מסחריים וקרקעות.  מספר הפרוייקטים בעולם מועט ועל כן טכנולוגיית התרמו-סולאר לא חוותה ירידת מחירים בדומה לטכנולוגית ה – PV. 

בישראל, במקביל לשחרור מכסות הסולאר PV, קיימה המדינה מספר מכרזים לפרוייקטים של תרמו סולאר אולם כתוצאה ממורכבות תהליכי המכרזים והקושי בהשגת ההיתרים להקמת הפרוייקטים, השלמת המכרזים התעכבה במספר שנים ובתקופה הזאת החל להיווצר פער משמעותי לטובת הסולאר PV הן מבחינת פשטות ההקמה והן מבחינת עלויות ההקמה ויצור החשמל.  תופעה זו דחפה את גופי הרגולציה למצוא דרכים לשינוי הפרוייקטים התרמו-סולארים על מנת למנוע מצב של תשלום תעריף גבוה ולחסוך בעלויות כבדות למדינה ולצרכני החשמל.  הפתרון שנמצא לבסוף היה להסב חלק מפרוייקטי התרמו-סולאר (אלה שעדיין לא החלה הקמתם), לפרוייקטי סולאר PV אשר יכולים לפעול גם בתעריף נמוך יותר.  לגבי פרוייקטי תרמו-סולאר אשר הקמתם החלה, הנושא מורכב יותר ונמצא בברור בין המדינה והיזמים. 

מכיון שהליוס מתמקדת בישראל בשוק ה –PV המישני ורוכשת ומנהלת אך ורק פרויקטים אשר חוברו לרשת ועברו את כל האישורים הרגולטוריים הנדרשים, פרויקטים אלו אינם חשופים לסיכוני שינויים רגולטוריים כפי שמדובר בתחום התרמו-סולארי.  בנוסף, התעריפים בתחום הסולאר PV בישראל עודכנו בצורה רציפה ומתמשכת על פני השנים ולא נוצר מצב של היקפי פרוייקטים גדולים המתומחרים בתעריפים שאינם מסונכרנים עם שאר השוק" מסביר גור.

מה ההזדמנויות הבאות בתחום?

"היעד העולמי המקובל הוא ש-20 אחוז מייצור החשמל יהיה ממקורות נקיים בשנת 2020. אנחנו מעריכים כי ברגע שהביקוש להקמת מתקנים כאלו יגדל כך מחיר הטכנולוגיה ירד, ממש כמו שמחירם של פאנלים סולאריים צנח ב-80 אחוז משנת אלפיים ועד היום" מסביר גיסין.

"הזדמנות שניה היא המעבר מייצור אנרגיה מרכזית בתחנות גדולות לייצור מבוזר של אנרגיה. סיבה עיקרית לכך היא שרשת החשמל נמתחת כדי לעמוד בקצב ייצור החשמל והנעתו לאזורים שונים, ונוצרים צווארי בקבוק שדורשים השקעות אדירות בשדרוג רשת החשמל. בנוסף, תהליך ייצור חשמל מרכזי כמו בתחנות כוח הוא מאוד לא יעיל, וניצול האנרגיה הטמונה בפחם הוא לא יותר מחמישים אחוזים, כל זה כמובן עוד לפני נזקי הזיהום. לכן, הבינו בעולם כי הפתרון הוא להקים תחנות כוח מסוגים שונים הקרובות לנקודת הצריכה כגון תעשייה ומגורים, המאפשרות גם לנצל את החום שנפלט כתוצאה מייצור החשמל למטרות נוספות כמו חימום או קירור בתעשייה, ובכך להגדיל את הנצילות של ייצור האנרגיה ל 80-90 אחוזים, דבר הנותן דחיפה נוספת להקמת מתקנים מקומיים".

"הזדמנות נוספת היא בתחום האשפה: עד לא מזמן, מדינות הטמינו אשפה אולם בשנים האחרונות יש חקיקה משמעותית נגד זה בגלל בעיות סביבתיות כגון זיהום מי תהום. המענה ניתן על ידי פיתוח טכנולוגיות מוכחות להפיכת האשפה - אשפה ביתית, אשפת עץ, וכו׳ - טיפול בה והפקת אנרגיה מתחדשת, בפליטות נמוכות מאוד. אגב, בחלק מהמתקנים משלמים לנו כדי שנקבל את האשפה במקום להטמינה, וזה חלק מהתזרים והתכנית העסקית שבונים לכל טכנולוגיה ולכל מדינה שבה אנחנו פעילים. להליוס 3 יש השקעות מתוכננות בעסקאות לקראת סגירה, שכוללות פלטפורמה או חברת אחזקות לרכישת פרויקטים של ביו-גז באיטליה, בהיקף של 40 מיליון יורו, עסקאות במתקנים בהם מתבצעת הפקת אנרגיה מרוח בפולין בהיקף של 25 מיליון יורו, פלטפורמה בהקמה לפרויקט ביו-גז באנגליה ובהולנד ועסקאות נוספות בישראל".

עד כמה התחום עדיין זקוק לסובסידיות ממשלתיות?

"לפני חמש ועשר שנים היה צורך בתמריצים כדי להביא את השוק הפרטי להשקעה והתקנה" אומר גיסין. "אבל בשנים האחרונות גם בתחום הרוח וגם בתחום השמש מגיעים לגריד פאריטי, כלומר יכולת לספק חשמל במחיר ייצור החשמל הפחמי במדינה ולהתחרות בתחנות הכוח הקונבנציונאליות, ובמקומות מסוימים בהם קרינת השמש גבוהה ותעריפי החשמל גבוהים כבר אין צורך בסובסידיה של הממשלה. כתוצאה מכך, גדל הביקוש לייצור חשמל ממקורות מתחדשים ותהליך הגדלת הביקוש מביא לשיפורים תפעוליים וטכנולוגיים שהורידו את העלויות לקילו-וואט. הדבר נכון בכל הסקטורים, לרבות ביו-גאז וביו-מסה, כך שככל שהביקוש עולה והרגולציה תומכת יש ירידה בעלויות התפעול והטכנולוגיה".

לפרטים נוספים בנוגע לקרן הליוס 3, לחץ כאן>>

לקבלת "המדריך להשקעות נדל"ן בחו"ל" (מהדורה מודפסת) של פרופימקס, הקלידו כתובתכם>>

לקביעת פגישה אישית לחצו כאן>> 

כתבות שאולי פיספסתם

*#