שער הזהב: רובע הכניסה של ירושלים לעידן חדש לגמרי

הבירה ממציאה את עצמה מחדש כמעוז של חדשנות והיי—טק עם קומפלקס עצום למשרדים, מגורים, מסחר ופנאי בצמידות למשרדי הממשלה ולאוניברסיטה. מנכ"ל העירייה, איציק לארי: "ראש העיר, משה ליאון, מוביל קו מאוד ברור ומדיניות תכליתית שתביא את ירושלים לעמוד בשורה אחת עם הבירות המצליחות בעולם" 

גיא רונן, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
רובע הכניסה לעיר. הדמיה: חברת עדן
גיא רונן, בשיתוף עיריית ירושלים
תוכן מקודם

מי שיעלה בימים אלה לירושלים לאחר היעדרות ממושכת יפגוש עיר שונה מזו שהכיר. מי שיבקר בה בעוד שנתיים-שלוש ימצא אותה במקום אחר לגמרי. "העיר בת אלפי השנים עוברת עכשיו מתיחת פנים מקיפה ודרמטית שעתידה למקם אותה בחוד החנית של הכלכלה והתעשייה בישראל, בשורה אחת עם הבירות המצליחות בעולם", מבטיח מנכ"ל העירייה, איציק לארי.

גולת הכותרת של המהפכה הירושלמית היא רובע הכניסה לעיר, שנבנה בימים אלה סמוך לקרית הלאום, משרדי הממשלה ובנייני האומה. הוא כולל לא פחות מ-1.2 מיליון מ"ר של עירוב שימושים: תעסוקה, בדגש על תעשיות היי-טק, מגורים תומכי תעסוקה - כ-1,100 יחידות דיור חדשות, מלונאות, מסחר, תרבות ופנאי, ממשל, כנסים ושטחי ציבור.

הבנייה והמרחב הציבורי המחבר בין המתחמים מפותחים על פי סטנדרטים אדריכליים בינלאומיים שטרם נראו כמותם בירושלים. אין זה פלא שהפרויקט, המנוהל על ידי החברה העירונית עדן, כבר מעורר עניין רב בשוק הנדל"ן הארצי ומביא לעיר את מיטב היזמיות: במכרז הראשון (מתחם K) זכו אמות השקעות ואלייד נדל"ן; ישראל-קנדה זכתה לבנות את מתחם שערי צדק הישן; ואילו גב-ים זכתה במכרז להקמת פארק ההיי-טק, העסקים והתעשייה החדשני בקמפוס גבעת רם. העבודות במתחמים ששווקו כבר מתקדמות במרץ, ובזמן הקרוב צפויים להתפרסם המכרזים הבאים בתור.

נגישות, מענקים וחיבור לאקדמיה

היתרונות לחברות שיפתחו משרדים או מרכזי פיתוח ברובע הם עצומים. הנה רשימה חלקית: צמידות למוקדי קבלת ההחלטות במדינה; הטבות מס ושלל מענקים מהעירייה וממשרדי הממשלה; חיבור ישיר לקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית; זמינות נדירה של כוח אדם שניתן להסב ולהכשיר במהירות, בדגש על האוכלוסייה החרדית והערבית של ירושלים - מנועי צמיחה קריטיים לכלכלה העירונית והארצית; קירבה למוקדי תיירות ועניין המגוונים את חוויית העובד, משוק מחנה יהודה ועד לעיר העתיקה; וכל זה בפריים לוקיישן, באחד מצומתי התחבורה היעילים והמרושתים במדינה - הן במישור העירוני והן בבין-עירוני.

"אפשר לעלות על הרכבת בתל אביב, להגיע לירושלים תוך 30 דקות ולהמשיך ברכבת הקלה שמתרחבת כעת משמעותית או באוטובוס לכל נקודה בעיר", מתאר איציק לארי את נגישות הרובע החדש. באשר לרכב הפרטי, הוא מזכיר כי כבר היום, עם פתיחת מחלף גינות סחרוב, חל שיפור ממשי בכניסה לעיר. בקרוב צפויה עוד הקלה משמעותית עם פתיחת מנהרת שז"ר מגשר המיתרים בואכה אגריפס, כשמעל המנהרה עוברת הרכבת הקלה ובסמוך לה נבנה חניון תת-קרקעי חדש המכיל כ-1,300 מקומות. במקביל צפוי להיפתח כביש 16 שיוביל ממחלף מוצא לשכונות מערב העיר. "בכל מה שנוגע לתשתיות - הקו הירוק והקווים הבאים של הרכבת הקלה, הכבישים והמנהרות - הנחה ראש העיר, משה ליאון, לנצל היטב את התנועה הדלה בקורונה, ואנחנו מקדימים את לוחות הזמנים". 

רובע הכניסה הוא מרכיב מרכזי בפיתוח הכלכלי-אורבני בבירה, אבל הוא בהחלט לא היחיד: לצדו שורה של פרויקטי ענק כגון הרחבת אזורי התעשייה של הר חוצבים וגבעת שאול; תוכנית אב חדשה למתחם תלפיות, עם אלפי יחידות דיור בתמהיל מגוון ואזורי מסחר; קירוי כביש בגין, שייצר עתודת קרקע מעל ציר התנועה המרכזי לטובת אלפי יחידות דיור למשפחות ולזוגות צעירים, דיור מוגן, בתי מלון, שטחי מסחר ושטחים ציבוריים; וה"סיליקון ואדי" בוואדי ג'וז, מתוכניות הבינוי המשמעותיות לתעסוקה ומסחר במזרח העיר. כל אלה מצעידים את ירושלים לעידן הבא.

בתחום הדיור, מעיד לארי, קשה להפריז בחשיבות השינוי: "ירושלים סבלה במשך שנים עם 2,000 היתרי בנייה בשנה. זה לא הספיק, זה היווה חסם גדול לפיתוח והוביל להגירה שלילית. השנה, לשמחתי, נגיע ל-5,000 היתרים, ואני מעריך שבשנה הבאה נעבור גם את זה". באשר להוספת משרדים ומקומות עבודה, מדובר על בנייה בהיקף של כ-1.5 מיליון מ"ר - לא עניין של מה בכך בעיר עם תפוסה של 95% בנדל"ן המסחרי. "שנים לא היה כאן מקום לתאגידים שרוצים להקים מטות חדשים, הכל מלא. עכשיו נוכל להביא חברות מובילות מהארץ ומהעולם, שיחד עם משרדי הממשלה שעוברים לכאן והמגורים שאנחנו בונים, יובילו את ירושלים למקום הראוי לה".

אוויר הרים צלול - באמת

את השינוי, גאה לארי לספר, מרגישים לא רק במתחמים החדשים. הוא ניכר בכל שכונה: בפארקים הציבוריים המשודרגים שבימי הקורונה שימשו תחליף לקניון, לאולם הספורט ולמסגרות החינוכיות והקהילתיות; ברמת הניקיון והתחזוקה - מהפכה של ממש. רפורמת הניקיון עליה הנחה ראש העיר, משה ליאון, בתחילת כהונתו, קורמת עור וגידים. גם על פי דוחות מבקר המדינה, בעיר שעד לא מזמן קנתה לה מוניטין אחר לגמרי; בהובלה כעיר ירוקה, שבאה לידי ביטוי ביצירה וניצול של אנרגיה סולארית, בריבוי עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים בחניונים הציבוריים, באיסור על כניסת כלי רכב מזהמים למרכז העיר ועוד.

התוכניות הגרנדיוזיות, הוא מדגיש, מבוססות על מדיניות שהתווה ראש העיר ירושלים, משה ליאון, והן לא בגדר חזון ארוך טווח ואפילו לא לעשור קדימה: "זה קורם עור וגידים לנגד עינינו, זה ממש כאן ועכשיו. כבר היום מי שמגיע רואה עיר מדהימה, ובקרוב היא תהיה בכלל במקום אחר. וכל זה מלווה במערכת חינוך מהטובות שיש בארץ, בעיר של תרבות וטעמים שמעמידה יום-יום את מיטב התערוכות והאמנים, ושאין בעולם כולו מגוונת וצבעונית ממנה".

בשיתוף עיריית ירושלים

לרובע הכניסה לעיר

מנכ"ל עיריית ירושלים, איציק לארי. צילום: ראובן קופיצ'ינסקי