השפעת הקורונה על תכנון הדיור המוגן

אדריכלית דנית שנהב, מומחית בתכנון בתי דיור מוגן במשרד כנען שנהב אדריכלים, מסבירה אילו מסקנות הביא איתו משבר הקורונה העולמי בכל הנוגע לצורכי האוכלוסייה המבוגרת

בשיתוף כנען שנהב אדריכלים
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
פרוטיאה בהר- בתכנון אדריכלית דנית שנהבצילום: אסף פינצוק
בשיתוף כנען שנהב אדריכלים
תוכן מקודם

הטלטלה העולמית לאור התפרצות מגפת הקורונה לא פסחה על תחום הדיור המוגן, שעמד בעין הסערה מעצם היותו סביבת חיים ומגורים לאוכלוסייה שבסיכון. לצד הקשיים, התקופה מזמנת לנו התפתחות וצמיחה, הבנה חדשה ועמוקה יותר לצורכי האוכלוסייה המבוגרת ומהן הדרכים להתמודד עם האתגרים החדשים. מה למדנו מהקורונה על תכנון בתי דיור מוגן?

בדידות - הצורך האנושי במסגרת תומכת, דואגת ועוטפת, מגוון פעילויות ומפגשים חברתיים הוא זרז משמעותי בהחלטה. אין ספק שתקופת הקורונה והסגר פגעו בקשישים, אך הפגיעה באלה החיים בדיור המוגן היתה קטנה משמעותית. 95% מהקשישים חיים בביתם, לא לכולם יש משפחה תומכת ומתעניינת, או קרובה ונגישה, כך שלצערי, חלקם בודדים מאוד. בפילוח מעמיק יותר, לפי ד"ר אוסטרובסקי-ברמן מהאוניברסיטה העברית, נמצא כי 25% מבני ה-70-79 ו-50% מבני ה-80 ומעלה מתגוררים לבד. יתר על כן, כ-30% מבני ה70-–79 ציינו כי הרשת החברתית שלהם מונה אדם אחד בלבד. תכנון בתי דיור מוגן התאפיין מאז ומתמיד במחשבה על הפן האנושי ועל הצרכים הרגשיים והחברתיים של הדיירים. התקופה האחרונה הדגישה לנו את הצורך בתכנון גמיש הלוקח בחשבון שינויים ומוודא שהם יאפשרו חיים חברתיים פעילים ותומכים גם במקרים של מגפה ומשבר.

כל בית צריך מרפסת - בשנים האחרונות מרפסות מרווחות בדירות מגורים הן הכרח, אך משום מה בתב"עות רבות לדיור מוגן מוקצים שטחים קטנים מאוד למרפסות, שאינן מאפשרות מרווח מספיק למחיה ואירוח. התקופה האחרונה חידדה אצלנו ביתר שאת את ההכרה שמרפסות גדולות חייבות להיות חלק מכל דיור מוגן, המאפשרות ישיבה נוחה, אכילה בחוץ, מפגש עם משפחה או חברים תוך שמירת מרחק ביטחון והנאה מתחושת מרחב.

יחידות דיור המיועדות להשכרה קצרת טווח – הדירות בדיור המוגן כוללות כיום אזור מגורים המיועד לעובד זר/מטפל, אך אין פתרון למקרה שבו חלק מהצוות צריך להישאר ולשהות למספר יממות בדיור המוגן במתכונת של קפסולות. יחידות שיושכרו לטווח קצר יכולות להיות שימושיות מאוד, למשל לנכד שמגיע לחופשת מולדת ורוצה להיות ליד הסבים, למשפחה דתית שרוצה לבלות יחד שבת או חג ועוד. בימי קורונה או משבר אחר חלילה יחידות אלה יכולות לשמש את הצוות ולתגבור כוח האדם, שיוכל לישון במתחם בתנאים טובים ונוחים.

ביזור השטחים הציבוריים – בעבר התמקדנו בלובי ובחדר האוכל כאזורי המפגש והמחיה המרכזיים לאירועים ומפגשים. כיום התפיסה היא שיש לבזר, לרווח, להרחיק ולייצר בנוסף מגוון של אזורי מפגש קטנים יותר, שיאפשרו לכל אדם או קבוצה את המרחב הנדרש תוך שמירה על הבריאות. אזורי ישיבה בקומות המגורים, שטחי פנים שמאפשרים מפגש, גגות ירוקים, קומות מפולשות, חלוקה פנימית בתוך הלובי שיוצרת מרחק ועוד פתרונות שייתנו לדיירים את היכולת להמשיך לנהל חיים חברתיים ומשפחתיים ולשמור על בריאותם.

אדריכלית דנית שנהב כנען שנהב צילום: גיא גלעד

שטחי חוץ – בתי דיור מוגן שנהנים משטחי חוץ משמעותיים יכלו להציע בתקופת הקורונה לדייריהם איכות חיים גבוהה יותר, שבאה לידי ביטוי באפשרויות לקיים מפגשים, חוגים ופעילות ספורט במרחב הפתוח. לפי ד"ר אוסטרובסקי-ברמן, כ-75% מבני ה-80 ומעלה עוסקים בפעילויות חברתיות מחוץ למשק הבית לפחות פעם בשבוע*. במובן זה, לבתי דיור מוגן במרחב הכפרי יש יתרונות משמעותיים. גם בנוגע לדיור המוגן העירוני יש הרבה מה לעשות, החל בבחירה לבנות בתי דיור מוגן באזורים הצמודים לפארקים וגנים, וכלה בהשקעה בפינות ישיבה חיצוניות, פטיו פנימי, גגות ירוקים ועוד. התכנון הטוב ביותר יכלול חללים המאפשרים יציאה ושהות גם בימי חורף וישרתו את הדיירים במשך כל השנה.

עירוב שימושים – לא כל המבוגרים נוהגים או יכולים להזמין אונליין, ולא בכל מקום מתאפשרת כניסת שליחים. עירוב שימושים נכון בבתי דיור מוגן - החל במכולת או צרכניה, המשך בבית קפה או מסעדה וכלה במספרה ומכון יופי - משרת את הדיירים ומסייע להם בקבלת השירותים להם הם זקוקים וכן לתחושה הכללית של חיוניות.

טכנולוגיה מותאמת לקהל – בבתי דיור מוגן מותקנות כיום מערכות תקשורת ובידור. עבור חלק מהאוכלוסייה המתגוררת בבתים אלה שימוש בזום ובשאר תוכנות נפוצות הוא מורכב מדי ולא נוח. בתי דיור מוגן חייבים להתאים פתרונות ליצירת קשר באמצעות מערכות תקשורת פנימיות המתחברות למשל לטלוויזיה ומאפשרות העברת מסרים נוחה ופשוטה יותר, הודעות על פעילויות והופעות, קשר עם מערכת הניהול של הבית וכו'. כל אלה יסייעו למעורבות ולצמצום תחושות של בדידות וחרדה בייחוד בתקופה זו.

אמצעי היגיינה – ברור כי התקופה האחרונה הגבירה את הצורך בשלל פיתוחים שפעם לא היה בהם צורך, בטח לא בהיקפים כאלה, החל במתקנים לשטיפת וחיטוי ידיים, דרך מערכות זיהוי חכמות הפותחות דלתות ללא מגע יד אדם וכלה בשימוש בחומרים אנטיבקטריאליים. גם מערכות האוורור והמיזוג עוברות שינויים משמעותיים עם דגש על סינון אוויר והכנסת אוויר צח.

קשר חוץ-פנים – רצוי לתכנן חלונות ופתחים גדולים, המאפשרים לדיירים לחוות את החוץ, ליהנות מאור טבעי, הן בדירה והן בשטחים הציבוריים. פתחים גדולים מאפשרים – במיוחד בתקופת סגר – להרגיש ולראות את החוץ ומפיגים את תחושת הסגר והמחנק.

תכנון פנים – שמירה על מרחק מחייבת סידור וריהוט שונים בשטחים הציבוריים. בחדר האוכל ובחדרי החוגים ניתן להציב שולחנות גדולים על מנת להרחיק את האנשים זה מזה. באולמות ניתן להרחיק כיסאות זה מזה על ידי תוספת שולחנות קפה קטנים או מרכיבים אחרים בין המושבים.

בשיתוף כנען שנהב אדריכלים