אל תקראו להם שמרנים

ענפי הבנייה, הנדל"ן וניהול הנכסים עוברים בשנים האחרונות מהפכה טכנולוגית, שמעודדת התייעלות, מגדילה את הבטיחות ומצמצמת את זיהום האוויר באחת מהתעשיות המזהמות בעולם. במקביל לשוק המקומי, האקו-סיסטם הישראלי מכוון לייצוא טכנולוגיות אלה לעולם, שמפתח תיאבון לפתרונות חדשניים

נועה אהרוני
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
shutterstock
נועה אהרוני
תוכן מקודם


כשאומרים "היי-טק", תחומי הבנייה, הנדל"ן ניהול נכסים הם לא בדיוק התחומים שקופצים ישר לתודעה. הדימוי המקובל של ענפים אלה הוא של ענפים שמרניים, מסורתיים ועתירי ידיים עובדות, כאלה שלא ממהרים לאמץ לתוכם חידושים טכנולוגיים. לכאורה יש בכך הגיון: מדובר בענפים שהשחקנים בהם מתמודדים מול תחרות עזה ושולי הרווח הנמוכים בהם מקשים על לקיחת סיכונים, במיוחד טכנולוגיים. לזה צריך להוסיף שגם הצרכנים הסופיים אינם לוחצים על היזמים והקבלנים להטמיע חדשנות ומעדיפים את המוכר והידוע. לבסוף, ההנחה הרווחת היא שבין סקטור הבנייה המסורתי לבין סקטור ההיי-טק החדשני כמעט ולא מתקיים ממשק משותף.

נועה אהרוניצילום: רונן אקרמן

אלא שכל ההנחות הללו עוברות היום שינוי מהותי. בארבע השנים האחרונות מתחוללת מהפכה של ממש בתחומים אלה, כאשר ענפי הבנייה, הנדל"ן ונותני השירותים שלהם מאמצים יותר ויותר חידושים טכנולוגיים, שנועדו לייעל את תהליכי הבנייה והתכנון, לשדרג את חומרי ושיטות הבנייה ולהציע ללקוחות הקצה הצעת ערך איכותית יותר. הטמעת החדשנות נעשית לאורך כל שרשרת הייצור - משלב התכנון האדריכלי ועד תפעול המבנים ומכירתם - כאשר הרבה מאוד שחקנים ובעלי עניין בשרשרת הערך הזו מעורבים בתהליכי חדשנות. 

דיגיטציה של אתרי הבנייה

החדשנות באה לידי ביטוי במיוחד בכל הקשור לניהול בנייה ופרויקטים. למשל, דיגיטציה של אתרי הבנייה, שימוש בטכנולוגיות ניטור מתקדמות, שימוש בחומרים מתקדמים, שימוש בביג דאטה לצורך בטיחות וייעול משאבים, וכן שילוב של הדפסת תלת-מימד ושימוש מוגבר ברובוטיקה. חברות הבנייה והיזמים מבצעים טרנספורמציה דיגיטלית לכל תהליכי התכנון והבנייה של פרויקטים הנדסיים וזו כוללת שימוש ברחפנים ובטכנולוגיית ראייה ממוחשבת.

איסוף המידע וניתוחו הוא קריטי וכיום נעשה שימוש במודלים סטטיסטיים של נתונים אדריכליים, סביבתיים וחברתיים כדי לצפות באופן מדויק את ההתפתחות העירונית של אזורים וכדי לאפשר תכנון מושכל של תשתיות עירוניות, תוך שימוש במיפוי הנדסי מתקדם. 

מי שעובר היום בפרויקט בנייה יכול להתרשם בעצמו מהשינוי שמתרחש בשטח. הפיקוח על אתר הבנייה נעשה לא פעם באמצעות רחפנים, שאוספים נותנים בזמן אמת על התקדמות העבודות ומסוגלים ולנטר את האתר מלמעלה, ובמידת הצורך להפעיל את הכלים ההנדסיים באתר כדי למנוע תקלות ותאונות. מנהל האתר יכול לעקוב אחר כל התהליך בטאבלט, ולאחר שהנתונים מעובדים הם מושווים לתוכניות הבנייה. 

זוהי רק ההתחלה. בעתיד השילוב של אמצעים טכנולוגיים בבנייה ובתחזוקה יהיה מוגבר אף יותר. תעשיית הבנייה בעולם עומדת לאמץ, בקצב מוגבר, טכנולוגיות ויישומים מבוססי ענן, שיאפשרו תיאום בין הגורמים השונים הפועלים באתר הבנייה במטרה להבטיח יעילות מרבית, צמצום "פקקים" ומניעת עיכובים שנובעים מחוסר תיאום ופערים תקציביים.

הקורונה תרמה להאצה השימוש בפתרונות טכנולוגיים, הן באתרי הבנייה והן במבנים קיימים. בשל המצב והסגרים הגיעו פחות ופחות עובדים לאתרי הבנייה והענף סבל מפיגורים במסירת הפרויקטים, מה שהוליד שימוש בטכנולוגיות בנייה מתקדמות וכן באמצעים לניטור עבודה מרחוק. במקביל, בעלי מבני ציבוריים, כמו בתי מלון ובתי אבות, מבינים היום את הצורך ביישום פתרונות מתקדמים לצורך אוורור, טיהור ויצירת סביבת חיים בריאה יותר לדיירים. לכך צריך להוסיף את הגידול בהשקעות בתחום הקלינטק ומעבר לאנרגיות מתחדשות עם בחירתו של ביידן לנשיא ארה"ב.

אקו-סיסטם צעיר, אך מבטיח

המגמות הללו תומכות בחדשנות הן מבחינת שלבי הבנייה וניהול פרויקטים (ייצור בטון, פסולת בניין) והן מבחינת תפעול ואחזקת המבנים וצריכת האנרגיה שלהם (למגורים, מסחר ותעשייה). 
כתוצאה מהביקושים הללו, שנת 2021 מאופיינת ביציבות ואף עלייה קלה במספר הסטארט-אפים והיזמים העוסקים בתחום בישראל: כיום יש בישראל לא פחות מ-200 סטארט-אפים שונים, שמציעים טכנולוגיות ופתרונות יישומיים לענפי הבנייה על-ידי שימוש באמצעים כמו רובוטים, חיישנים, רחפנים, מדפסות תלת-ממדיות ועוד. אמצעי האוטומציה והדיגיטציה שהם מציעים מיועדים הן לשלב התכנון והבנייה, הן לשדרוג חומרים והן לניהול מבנים. 

שוק ההון ומשקיעים בתחום מביעים אמון בפוטנציאל העסקי של החברות הישראליות ואחת העדויות לכך היא הגיוסים המוצלחים, בסך עשרות מיליוני דולר, של חברות דוגמת SiteAware - המספקת אימות תקינות עבור עבודות בנייה באמצעות יכולות בינה מלאכותית; Buildots - מערכת המספקת תמונת מצב מלאה של פרויקטים המתנהלים בשטח, כולל תיעוד ויזואלי, זיהוי אוטומטי של תקלות, מעקב אחר לוחות זמנים והתראות בנוגע לעיכובים; ו-Versatile העושה שימוש בהצבת חיישנים מבוססי IoT על מנופים לצורך איסוף וניתוח מידע על ההתקדמות של פרויקטי בנייה.

האקו-סיסטם הזה עודנו צעיר, אך מבטיח מאוד. הוא מתפתח בצעדים מהירים ושותפים לו שחקנים נוספים כמו קרנות הון סיכון, מעבדות חדשנות וחברות רב-לאומיות, שפתחו בישראל מרכזי פיתוח, כמו Autodesk, Trimbleו-Hilti.

הפוטנציאל העסקי רחוק ממיצוי

כבר ב-2017 זיהו במכון היצוא את המגמה המתפתחת ואת הפוטנציאל לייצא את הטכנולוגיות הללו לעולם הצמא לחדשנות בבנייה ובתחזוקה. במכון הבינו שאמנם מדובר בתחום חדש, אך בעל פוטנציאל צמיחה משמעותי, שכן מדובר בענף שעובר מהפכה טכנולוגית, כפי שקורה בענפים מסורתיים אחרים כמו רכב ותחבורה, אנרגיה, מסחר ועוד. כיוון שמדובר בענף המגלגל מחזורים של למעלה מעשרה טריליון דולר בשנה, המשמעות היא שהשגת נתח שוק ולו של אחוזים בודדים, יספק לחברות הישראליות הכנסות משמעותיות. 

אחת מאבני הדרך לפריצת הענף לעולם הונחה בתערוכת הבנייה הגדולה BAU במינכן, גרמניה, המוכרת כאירוע חשוב בתחום טכנולוגיות הבנייה (Construction Tech), בה זכה הביתן הלאומי של ישראל, הראשון מסוגו, להתעניינות רבה, כאשר עשרה סטארט-אפים ישראלים נהנו מחשיפה רחבה. בשנה העוקבת כבר השתתפו 34 חברות באירוע וירטואלי בינ"ל בו השתתפו למעלה מ-1,000 גורמים בכירים מתעשיית הבנייה והנדל"ן העולמית וקיימו למעלה מ-400 פגישות עסקיות בכדי לאתר ולאמץ טכנולוגיות חדשניות לפרויקטים ברחבי העולם.
אנו מעריכים, כי הפוטנציאל העסקי בתחומים אלה רחוק ממיצוי. הפעילות הגוברת של ייצוא טכנולוגיות בנייה ישראלית לתעשייה העולמית צפוי לתרום לחיזוק המעמד של ישראל כמדינת מוטת חדשנות בעולם והן לגוון את היצוא הישראלי ולהרחיבו לתעשיות ושווקים חדשים.

הממשלה מציעה מענקים 

גם הממשלה הבינה את חשיבות הטמעת חדשנות בענפי הבנייה והנדל"ן ולפני כשנה פרסמו משרד הבינוי והשיכון ורשות החדשנות קול קורא לחברות העוסקות בפיתוח טכנולוגיות לענף הבנייה או שמפתחות מוצרי בנייה, אשר הציע מענקים של עד חמישה מיליון שקלים לחדשנות טכנולוגית בתחום. המטרה המוצהרת היא להביא לשיפור התוצרים בענף הבנייה ולסייע למחקר ופיתוח (מו"פ) בו כדי להביא לשדרוג של מוצרים, חומרים, טכנולוגיות ותהליכי ייצור, תוך הגברת הבטיחות, קיצור משך התכנון והביצוע, שיפור איכות המבנים והפחתת עלויות הבנייה.

הכותבת היא מנהלת ענף קלינטק ותשתיות חכמות במכון היצוא