תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בגוף הטכנולוגיה מבינה

המהפכה הדיגיטלית בעולמות הבריאות מספקת מענה להתארכות תוחלת החיים ומציפה חדשנות ויצירתיות. הצצה לכמה מהחברות המסקרנות בענף

העלייה בתוחלת החיים בעשורים האחרונים מגדילה את חלקה של האוכלוסייה המזדקנת בקרב כלל האוכלוסייה. ממצאים סטטיסטיים הראו כי חלקם של בני 65 ומעלה בקרב כלל האוכלוסייה צפוי לגדול מכ-11% מהאוכלוסייה בשנת 2015, לכ-14% בשנת 2040 ולכ-16% בשנת 2065. חלקם של המבוגרים ביותר באוכלוסייה, בני 85 ומעלה, צפוי לגדול באופן משמעותי עוד יותר, ולעלות לכ-2.5% בשנת 2040. בישראל, כבשאר מדינות העולם המתמודדות עם תהליכי ההזדקנות, מאותגרים השירותים הבריאותיים, החברתיים והכלכליים לדאוג לאיכות חיים בגילים אלו ולא רק להארכתם.

איש מבוגר עם משקפי מציאות מדומה

בריאות היא אחד המרכיבים החשובים בתפיסת האדם את איכות חייו. ארגון הבריאות העולמי הגדיר את המושג "בריאות" כ-”מצב של רווחה גופנית, נפשית וחברתית מושלמת ולא רק היעדר מחלה”. בשנים האחרונות הורחבה הגדרה זו והיא כוללת גם את היכולת לנהל ”חיים פוריים מבחינה חברתית וכלכלית”. במילים אחרות, בריאותה של אוכלוסייה מושפעת ממרכיבים שונים הקשורים להיבטים פיזיים של האוכלוסייה, לתנאים סביבתיים וחברתיים, למאפייני התנהגות, למערכת שירותי הבריאות ולרמת הרפואה.

אך כאשר אנו באים לדון בהתאמת השירותים השונים לאוכלוסייה המזדקנת, חשוב לתת את הדעת לכך שאוכלוסיית המבוגרים אינה הומוגנית. בני ה- 65 הצעירים, אלו שנולדו לאחר מלחמת עולם שנייה, שונים מהדור הקודם ויהיו שונים מהדור הבא. יתרה מכך, בעולם המודרני בו השינויים בשוק העבודה, במבנה התא המשפחתי ובאורחות החיים משתנים במהירות, המאפיינים של כל דור בפני עצמו נמצאים בהשתנות מתמדת. בשונה מדורות קודמים דור המבוגרים החדש משכיל יותר, פעיל יותר, צרכני יותר ומוכן לשנות את אורחות חייו למען קידום בריאותו.

» בחזרה למדור

כדי לאפשר מחד לאוכלוסייה ההולכת ומתבגרת, לחיות על הרצף בין חיים פעילים, עצמאיים, לבין חיים בביטחון ובבטיחות עם ידיעה שכאשר נדרשת התערבות כלשהיא – היא תגיע בזמן, ומאידך לעמוד כלכלית בהתחייבות לספק לכולם את השירותים המגוונים הנדרשים להם, אנו כחברה חייבים למצוא פתרונות חסכניים אך איכותיים - חייבים להשתמש באמצעים טכנולוגיים.

שעון Kytera
יח"צ

רפואה מותאמת אישית

המהפכה הדיגיטלית בעולמות הבריאות הובילה לשינוי תפיסתי משמעותי ביותר – מתפיסת טיפול ממוקד במחלה לתפיסת טיפול/שירות הממוקד במטופל. השינוי בא לידי ביטוי בארבעה מימדים: מימד הרפואה המותאמת אישית, מימד הרפואה המניעתית, מימד הרפואה הניתנת לחיזוי ומימד שיתוף הידע בין מטפלים ומטופלים.

עולם הרפואה המותאמת אישית מתאר את התאמת הטיפול הרפואי למאפיינים המסוימים של המטופל, תוך התייחסות לשונות והייחודיות של כל אדם – ניתן לתאר זאת "כתפירת חליפה לפי מידות המטופל". בעולם תוכן זה נמצאות טכנולוגיות התומכות במיפוי גנטי ובפרויקט המיקרוביום (מיפוי מערך החיידקים בגוף) המאפשרות לייעל את השפעת התרופות על-ידי תיאום בין מינון וסוג תרופה/ שינוי התנהגותי למאפייני גופו של המטופל, מדפסות תלת מימד אשר יאפשרו בעתיד הלא רחוק הדפסת איברים וטכנולוגיות לתרגול ושיקום פיזי או קוגניטיבי המותאם ליכולות המשתנות של האדם המתרגל.

סוג כזה של רפואה מאפשר לפתח תוכנית התערבות למניעה וטיפול, הניתנות ליישום לפני או אחרי אבחון מחלה. הרעיון שעומד מאחורי השיטה הוא לתת טיפול מתאים במינון נכון, בזמן הנכון ולחולה הנכון. כאשר אנו מתמקדים בעולמות הגיל השלישי הרי שבהתמודדות עם מחלות כרוניות כדוגמת סכרת, מחלות לב, בריאות הנפש  או דמנציה, להתאמה האישית חשיבות והשפעה משמעותיים.

אחת החברות הטכנולוגיות המובילות בתחום התירגול הפיזי והקוגניטיבי שמותאם ליכולות המתאמן היא VRHealth. החברה משתמשת בטכנולוגיית המציאות המדומה ומאפשרת משחקים ואימונים בסביבה מהנה, מונחית ומנוטרת בזמן אמת. המערכת הפועלת על פי פרוטוקולים קפדניים, יודעת להתאים למטופל את רמת התירגול לפי יכולותיו והצלחותיו ולהציג לו או לצוות המטפל מידע על נתוני האימון בכל זמן נתון.

ד"ר יעל בנבנישתי
יוסי ווינר

מטרת הרפואה המניעתית היא לאפשר הארכת תוחלת חיים ושיפור איכות חיים לכלל האוכלוסייה. מטרת פעולות הרפואה המונעת וקידום הבריאות הן לאפשר הארכת תוחלת חיים, שיפור באיכות החיים ויצירת יותר שנים חופשיות ממוגבלות או לאפשר למי שסובל ממחלה כרונית לחיות בצורה מאוזנת. כך שאם נדאג לקידום בריאותנו בכל גיל, נזכה לחיים ארוכים יותר, מאוזנים יותר ובריאים יותר.

חברות טכנולוגיות רבות מפתחות מכשירים לבישים ומערכות בית חכם האוספות נתונים על מדדים פיזיולוגיים (כדוגמת: קצב לב, רווית חמצן בדם ועוד) ועל מדדים המתארים את ההתנהגות היומיומית של האדם (כדוגמת: מדידת מספר צעדים יומית, הרגלי שתייה ואכילה, הרגלי שינה ועוד). מטרת הניטור השוטף לזהות הן מצבי חרום כדוגמת נפילה אך גם את תחילתם של תהליכי ירידה ביכולות קוגניטיביות או פיזיות כאשר הזיהוי מתבצע בעזרת אלגוריתמים חישוביים הלוקחים בחשבון מספר מדדים שנקבעו מראש. זיהוי מידי של נפילה נמצא מחקרית כמדד חשוב להצלחת תהליך השיקום ואילו זיהוי מוקדם של תהליכי הידרדרות מאפשר במקרים רבים למנוע או לעקב אותה כיוון שמתאפשר לאדם לקבל תמיכה/ טיפול המעודדים אותו לאמץ ולבצע פעולות המקדמות את בריאותו.

כך לדוגמא מבין החברות אשר פיתחו מערכות לבישות הנעזרות בשעונים ניתן למצוא את  Owlytics Healthcare, Kytera ועוד. בנוסף, ניתן למצוא חברות אחרות המתקינות בסביבה הביתית סנסורים מיוחדים המוצמדים לקירות או לתקרה, כדוגמת EchoCare Technologies ו- Vayyar - כולן מאפשרות ניטור רציף ואיתור מצבי מצוקה כדוגמת נפילה.

מבוגר או קשיש?

בתוך תחום הרפואה המניעתית ניתן למצוא גם טכנולוגיות חדשות המיועדות לזיהוי מוקדם של מחלות הנפוצות בגיל המבוגר כדוגמת סרטן המעי הגס ומחלות הדמנציה ובעיקר של מחלת האלצהיימר. באשר למחלת האלצהיימר, אחד האתגרים הקשים הוא האבחון המוקדם, עוד לפני שיש סימנים להידרדרות קוגניטיבית. מחקרים הראו כי המחלה מתפתחת על פני זמן ממושך, 10-15 שנים, אומנם אין עדיין תרופה למחלה אך גם כיום אבחון מוקדם בטרם התפתחו סימפטומים מאפשר טיפול מונע היכול לעכב במידת מה את התפתחות המחלה. דוגמא לחברה הפועלת בתחום זה היא חברת BioEye. החברה פיתחה טכנולוגיה לגילוי אלצהיימר והידרדרות קוגניטיבית באמצעות ניטור תנועות העיניים דרך המצלמה של הטלפון החכם. באשר למחלת סרטן המעי הגס הרי שמדובר בסוג סרטן מהשכיחים בישראל. למעלה מ- 3,000 איש מאובחנים במחלה זו מידי שנה ומרבית המקרים (מעל 80%) מאובחנים בקרב בני שישים ומעלה. כדוגמא לחברות הפועלות בתחום זה ניתן למצוא את Soft Medical ו- Outsense.

רפואה הניתנת לחיזוי בהקשר לבריאות של הגיל המבוגר מאפשרת לנו לזהות את המעבר מבריאות מלאה לתסמונת השבריריות (Frailty) בזקנה המאופיינת בחולשה, איטיות וירידה בתיאבון ובמשקל. התסמונת מעידה על צמצום הרזרבות במערכות החיוניות בגוף, המתפקדות במצב שמספיק בדיוק לשגרת היומיום אך אם יחלה אותו אדם במחלה חריפה או יפגע מטראומה, הדבר יוביל לאובדן הרזרבות, יהיה לו קשה להחלים, להתאושש ולחזור למצב הקודם. גם כאן בעזרת הניטור הרציף המתאפשר דרך המכשירים הלבישים ומערכות הבית החכם שהוזכרו קודם, ניתן לחזות נטייה להידרדרות עוד בטרם נראים סימנים קליניים.

המימד האחרון עוסק בשיתוף מידע בין מטפלים ומטופלים. טכנולוגיות המפעילות את מערכות הטלא-רפואה וטלא- ניטור מאפשרות למטפלים להיות בתקשורת שוטפת עם מטופליהם ולקבל מידע רפואי רציף, כך שהנגישות וההתערבות הרפואית גם משתפרת וגם מדויקת יותר. מערכות אלו גם תומכות בייעוץ מקצועי מרחוק, ומנגישות מידע למטופלים, דבר המאפשר קיצור רשימות המתנה וניצול משאבים יעיל. מבין החברות הפועלות בעולם תוכן זה ניתן למצוא את חברת  Heartbeat העוסקת במעקב אחרי חולי לב וחברת clinicrowd המאפשרת הנגשת מידע ו"חוכמת המונים" למטופלים.

אך אל לנו לשכוח גם את המימד החברתי המשפיע השפעה ישירה על בריאות האדם. חברה ישראלית המתמקדת בקשר זה היא יוניפר קר. החברה פיתחה פלטפורמה על גבי טלוויזיה המאפשרת ביצוע תהליכים רפואיים מבית המשתמש כמו גם קשר בין האדם למשפחתו ולקהילה. באמצעות מצלמה ושלט פשוט ניתן לשמוע, לראות ולהשתתף השתתפות פעילה בפעילויות חברתיות, בהרצאות, ליצור קשר עם חברים בני משפחה בעזרת שיחות וידאו, שיחות ועידה, הודעות , לקבל ולשלוח תמונות וסרטונים.

הכותבת היא מנכ"לית משותפת בקרן מגדלי הים התיכון VENTURES, ויו"ר חוג טכנולוגיות לגיל השלישי בהתאגדות מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בישראל SEEEI

*האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ רפואי והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ רפואי מחייב ואף לא חוות דעת רפואית ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא

כתבות שאולי פיספסתם

*#