תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שחזור רצועה צולבת בברך - למי זה כדאי ובאיזו שיטה?

שלוש השאלות העיקריות הן: האם אכן נקרעה הרצועה? האם כדאי לשחזר אותה? ובאיזו שיטת שחזור לבחור? ד"ר ראט, מומחה בפציעות ספורט, עונה על כל השאלות וממליץ על "רפואה בהתאמה אישית"

קרע ברצועה הצולבת הקדמית בברך היא אחת מפציעות הספורט היותר נפוצות, במיוחד בגברים, מכיוון שגברים מבצעים פעילות ספורטיבית יותר אינטנסיבית. יחד עם זאת, נשים מצויות בסיכון גבוה יותר לקריעת הרצועה הצולבת, גם בגלל המבנה האנטומי של הברך וגם מסיבות הורמונליות.

ברך

במרבית המקרים מדובר בפציעה שהיא תוצאה של שינוי כיוון חד או יישור יתר של הרגל. גם נחיתה לא טובה עלולה לקרוע את הרצועה הצולבת, כאשר השוק "בורחת" קדימה יחסית לירך. בחלק מהמקרים עלולה גם מכה ישירה בצד הברך להביא לקרע בצולבת. במקרים כאלה עלול להיגרם נזק נוסף - קרע ברצועה הצידית, נזק למיניסקוס ונזק לסחוס המפרקי. קרע ברצועה הצולבת מעלה משמעותית גם את הסיכון לפציעות נוספות בעתידו בכל מקרה מגביר את הסיכוי לפתח שינוי ניווני של הברך - שני שלישים מהסובלים מקרע ברצועה עלולים לפתח ניוון כזה עקב בריחות חוזרות שלה ברך הגורמות לנזק מצטבר לסחוס המפרק יולסהרוניה ברך (מניסקוס).

שלוש שאלות ניצבות מול מי שנפגעו ברצועה הצולבת - הראשונה: האם באמת נקרעה הרצועה? השניה: אם אכן הרצועה נקרעה, האם יש צורך לשחזר אותה? והשלישית: מה השיטה הטובה ביותר לשחזור הרצועה עבור אותו מטופל? מכיוון שיש כמה שיטות וכדאי לבחור בזו שתביא לתוצאה הטובה ביותר.

ד"ר אהוד ראט

עם השאלות האלה פנינו לד"ר אהוד ראט, מומחה ברפואת ספורט ומנהל היחידה לאורתופדיה זעירה פולשנית בחטיבה האורתופדית בבית חולים אוניברסיטאי במרכז הארץ.

"ניתן לשחזר את הרצועה הצולבת בברך, כך שהמטופל יוכל לחזור ולבצע את כל הפעולות שהיו חלק משגרת חייו ואיכותם", מסביר ד"ר ראט, "מכיוון שללא ניתוח כזה אי אפשר יהיה לחזור לפעילות ספורט ברמה גבוהה. אלא שלא כל מי שקורע את הרצועה היה ספורטאי ברמה כזו או אחרת ולכן צריך לשקול היטב ראשית האם יש צורך בשחזור הרצועה הצולבת ושנית מה השיטה המיטבית לשחזור אצל אותו מטופל".

נתחיל בשאלה הראשונה - האם אכן נקרעה הרצועה?

"בזמן הפציעה", אומר ד"ר ראט, "יורגש לרוב מין "קליק" וכאב חד בברך, והיא תקרוס. לרוב מיד לאחר הפציעה הספורטאי לא מצליח לשאת משקל על הרגל הפגועה. הפציעה תלווה בנפיחות מיידית,כתוצאה מדימום מכלי דם שנקרעו. מומלץ לקרר את המקום בקרח להורדת הנפיחות ואם הנפיחות משמעותית יש לפנות למיון כדי לוודא שלא מדובר בשבר. שאיבת נוזלים מהברך מקילה מאד על הכאב. אם אכן נשאב דם הסיכוי שהרצועה נקרעה גבוה.יש להתחיל כמה שיותר מהר בפיזיותרפיה כדי לשקם את יכולת התנועה ולשמור על השרירים ולבצע בדיקת MRI. שתקבע בוודאות אם אכן נקרעה הרצועה. אורתופד מנוסה יכול לרוב, לאבחן מיד אם מדובר בקרע של הצולבת על סמך בדיקת יציבות הברך. בכל מקרה - רק בדיקת MRI תיתן את התמונה השלמה ותדגים פגיעות נלוות לסחוס המפרקי, למניסקוס ולרצועות נוספות".

וכך אנחנו מגיעים לשאלה השניה - האם לשחזר את הרצועה?

"במקרים של ספורטאים בכירים, כאלה שהספורט הוא מקצועם והם חייבים לחזור לפעילות ברמה הגבוהה ביותר - יש לשחזר את הרצועה, אחרת אין אפשרות לחזור לפעילות ספורטיבית הדורשת שינויי כיוון. בשאר המקרים יש לשקול את הדבר, בהתייעצות עם המטופל. אם מדובר בספורט שאין בו קפיצות ונחיתות ואין שינויי כיוון חדים - כמו ריצה, רכיבה על אופניים או שחייה - לא חובה לשחזר את הרצועה. כדאי לעקוב אחר השיקום, טיפולי הפיזיותרפיה והחזרה ההדרגתית לפעילות ואז להתרשם משיקום הברך. מי שמבקש לחזור לפעילות ספורטיבית שמחייבת עומס על הברך, שינויי כיוון וכדומה, שחזור הרצועה יהיה הכרחי. בכל מקרה, ההחלטה תתקבל בשיתוף פעולה עם המטופל, כשהוא מודע לכל הסיכונים והסיכויים שבניתוח כזה".

והנה הגענו לשאלה השלישית - באיזו שיטה כדאי לשחזר את הרצועה מבין השיטות המקובלות היום?

"כאשר מגיע אלי מטופל הסובל מקרע ברצועה הצולבת הקדמית אני שוקל עימו את האפשרויות אומר ד"ר ראט, "למעשה, מדובר במה שקוראים "רפואה בהתאמה אישית" בגישה זו הטיפול אינו אחיד לכולם, אלא מביא בחשבון את אורח חייו ואיכות חייו של המטופל - באיזה מקצוע או סוג של ספורט הוא עוסק ואילו עומסים מופעלים על הברך. יש לברר מה תחביביו ועיסוקיו בשעות הפנאי ומהם היעדים התפקודיים של הברך, על מנת שיתאפשר לו לשוב ולנהל את חייו כמו לפני הפגיעה ברצועה. הכל יעשה בשיתוף פעולה צמוד עם המטופל, כשהוא מקבל הסברים מפורטים על סוג ההליך שנבחר על מנת לשחזר את הרצועה ועד כמה הוא מתאים לו. יחד נבנה את הטיפול המיטבי עבורו. ההליך כולו נעשה בתוך מעטפת רפואית איכותית, הכוללת פיזיותרפיסטים המנוסים בשיקום. בהליך יכולים להיות מעורבים גם טיפולים אלטרנטיביים וכן תהיה הדרכה שוטפת ומעקב צמוד ומקצועי לאורך תהליך השיקום והחזרה לפעילות. הכל נעשה ללא פשרות ועם שאיפה להשגת התוצאות הטובות ביותר".

מה השיטות המקובלות היום לשחזור רצועה צולבת בברך?

"בשחזור הרצועה המטרה היא ליצור רצועה חדשה במקום זו שנקרעה, במיקום האנטומי של הרצועה הקרועה. השיטות התקדמו מאוד בעשור האחרון. ההבדלים הם בעיקר במקור הגיד שנבחר כדי לשמש תחליף לרצועה - ניתן לקחת גיד מהמטופל עצמו (אוטוגראפט) וניתן לקחת תרומת גיד מאדם שנפטר (אלוגראפט). גם אם ניקח גיד מהמטופל עצמו עדיין אפשר לבחור באיזה גיד להשתמש, אם כי על פי הספרות המקצועית, בטווח הארוך  אין הבדל משמעותי במקור הגיד - אם ניקח אותו מגיד הפיקה, מגיד ההאמסטרינג או מהגיד של השריר הארבע-ראשי. כאן נכנסים בחשבון גם שיקולי הרופא המנתח בהתאם למטרות של המטופל, כלומר סוג הספורט או הפעילות הגופנית שהוא מעוניין בה. יש כאלה ששריר ההאמסטרינג חשוב עבורם, לפעולה שמחייבת כוח מתפרץ למשל, והם מעדיפים לשמור על הגידים של השריר הזה. לרוב אני מעדיף לקחת את השליש האמצעי של הגיד מהשריר הארבע-ראשי. בצורה כזו אני משאיר שני שליש מהגיד במקומם, לא פוגע בתפקוד של הברך וגם לא פוגע בשרירים שמאחור".

ואיך מבוצע ההליך?

"מדובר בניתוח שהוא זעיר פולשני, למעט פעולת לקיחת הגיד, שמצריכה פתיחה של המקום וגישה אל הגיד המבוקש. בשבועיים הראשונים עדיין נעזרים בקביים להליכה ולרוב בשבוע השלישי אפשר לוותר עליהם. בתוך עשרה שבועות כבר אפשר לרוץ ריצה קלה. השיקום מתבצע במסגרת פיזיותרפיה עם פרוטוקול מובנה הכולל מגבלות לכל שלב לאחר הניתוח. כאן חשיבות מכרעת לנסיון הפיזיותרפיסט/ית בשיקום לאחר ניתוח זה. בתוך כחצי שנה אפשר יהיה לחזור לפעילות הספורטיבית שמלפני הפציעה. באשר לרמה של הספורטאי, ובכן, רק כשני שליש מהספורטאים יוכלו לשחזר את הרמה בה היו לפני הפציעה. כמובן שהדבר תלוי גם בגילו של הספורטאי ובסוג הספורט".

ד"ר ראט (52) מומחה לניתוחים במפרקים השונים בשיטה זעיר פולשנית (ארתרוסקופיה) -ברך, ירך, כתף, מרפק וקרסול. בוגר אונ' בן גוריון שבנגב והמשיך בהתמחות בבית החולים סורוקה בבאר-שבע. התמחה ברפואת ספורט וארתרוסקופיה באונ' טאפט שבבוסטון וכיום מנהל היחידה לאורתופדיה זעיר פולשנית בחטיבה האורתופדית בבית חולים אוניברסיטאי במרכז הארץ. מרצה בכיר באונ' תל-אביב. 

זהו ערוץ שיווקי והאחריות על התכנים בו של המפרסמים בלבד

כתבות שאולי פיספסתם

*#