תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איך עוברים מניהול פאב בשרון לגיוס מיליוני שקלים ממשקיעים?

חברת פיפלביז, שהשלימה באחרונה גיוס ראשון מוצלח באמצעות פלטפורמת מימון ההמונים שלה, מאפשרת לכל ישראלי מהשורה להפוך למשקיע בתעשיית ההייטק. "לא רק מיליונרים יכולים ליהנות מההצלחה של אומת הסטארט-אפ", אומר המייסד, אור בנון ומגלה איך בגיל 24 עזב את עסקי הברים לטובת עולם ההשקעות

פאזל, שותפות
rawpixel on Unsplash

כמו בלא מעט סיפורי הצלחה גם במקרה של פיפלביז, המאפשרת למשקיעים קטנים להשתתף בגיוסים של סטארט-אפים מקומיים וליהנות מהרווחים, הכול התחיל בבעיה שבה נתקלו המייסדים. "הקמתי וניהלתי שני ברים באזור השרון", מספר אור בנון, מייסד-שותף ומנכ"ל פיפלביז. "הבנקים לא נתנו לנו מימון להקמת העסק, ולכן נאלצתי להכניס שותפים שאמנם השקיעו כסף, אבל גם התערבו בהחלטות. כך נחשפתי למה שקורה כמעט בכל עסק קטן – יש יותר מדי מנהלים ופחות מדי עובדים, וקשה מאוד לקבל החלטות.

>> השקעות מומלצות שכדאי להכיר

"הגעתי למסקנה שהפתרון הטוב ביותר לבעיה הזו הוא לצמצם ככל האפשר את מספר השותפים שגם מקבלים החלטות בעסק, ומצד שני להרחיב את מספר האנשים שמממנים את העסק. חשבתי שצריך למצוא הרבה אנשים שכל אחד מהם ישים קצת כסף. כך יש גם מימון, גם קבלת החלטות בפורום מצומצם, והבונוס הוא שכל האנשים שתרמו מכספם רוצים שהעסק יצליח, ולכן יכולים להיות לקוחות שלו או לקדם אותו בדרך אחרת. כשמדובר במאות ואלפים – זה Game Changer".

כך, ב-2015, הקים בנון את "פיפלביז" עם שני חברים – אורן המבורגר ותום סיטון. השלושה מכירים זה את זה מילדות, והקימו את החברה בגיל צעיר יחסית – 23 ו-24. "אורן הקים וניהל בית קפה ברמת השרון, וכמו כן מנהל את מפעל הקפה המשפחתי בעמק חפר. תום הוא הטכנולוג בחבורה שגרם לכל הפלטפורמה לקום על הרגליים ולעבוד", מסביר בנון.

פיפלביז מבססת את פעילותה על חוק שנכנס לתוקף בשנה החולפת, ומבקש לאפשר לישראלים מהשורה לקחת חלק בהצלחה של חברות הייטק, שעד כה הייתה שמורה למשקיעים עם כיסים עמוקים מאוד. חוק זה מאפשר לכמות בלתי מוגבלת של אנשים להשקיע סכומים כראות עיניהם תמורת מניות או איגרות חוב בחברות ישראליות, באמצעות "רכז הצעה" – גוף הפועל בפיקוח רשות ניירות ערך, ומרכז את הטיפול בהשקעה, כולל סינון ובדיקות מחמירות, ועמידה ברגולציה.

אור בנון
גיא שלום

מה הבשורה של החוק החדש?
"הבשורה הגדולה היא פתיחה של עולם ההשקעות בסטארט-אפים לכולם. כעת, לא רק מיליונרים יכולים ליהנות מההשקעות האיכותיות הללו. הן נגישות לציבור הרחב באמצעות הפלטפורמה המפוקחת שלנו, שמאפשרת להם להשקיע סכומים נמוכים, החל ממאות שקלים בלבד. באמצעות רכז ההצעה, החברות הפרטיות יכולות להנפיק מניות או חוב לציבור, ללא תשקיף".

סינון משפטי ופיננסי

פיפלביז גייסה עד כה מהציבור יותר מ-30 מיליון שקלים. באוגוסט האחרון סיכמה החברה גיוס מוצלח ראשון באמצעות הפלטפורמה שלה לאחר כניסת החוק החדש לתוקף. במסגרת הזו גויסו שלושה מיליון שקלים מ-500 משקיעים עבור חברת אינוקאן פארמה, העוסקת בפיתוח תרופות למחלות עור מחומרים המופקים מצמח הקנביס. כך, אף שהחברה לא הנפיקה בבורסה, הגיעו חלק ממניותיה לידי הציבור – אותם משקיעים שהשתמשו בפלטפורמה של פיפלביז.

בימים אלה חברה נוספת מתקרבת לגיוס של מיליון שקלים, באמצעות יותר מ-130 משקיעים. בנוסף, פיפלביז עצמה גייסה לחברה יותר משבעה מיליון שקלים, מכ-30 משקיעים.

האם כל מי שרוצה להנפיק באמצעותכם יכול לעשות זאת?
"ממש לא. כל חברה עוברת סינון קפדני בידי הצוות שלנו, שמונה כרגע 15 אנשים, ובקרוב יתרחב בעובדים נוספים. האנליסטים ועורכי הדין שלנו אמונים על הסינון המשפטי והפיננסי, אבל פרט לכך, אנחנו מתמקדים ביזם ובבדיקת היכולת שלו להתגבר על בעיות ולהתקדם משלב ה-Seed לשלב ה-Round A. כדי שתבינו את קנה המידה – מתוך 150 סטארט-אפים שפונים אלינו מדי חודש, רק שלוש עד חמש חברות מגיעות עד לשלב הגיוס".

ואיך מגנים על הכסף של המשקיעים?
"יש הרבה מאוד אמצעים. קודם כל, רכז ההצעה, כלומר פיפלביז, אחראי על בדיקת החברות כדי לוודא שאין רמאות או הונאה. מעלינו נמצאת רשות ניירות ערך, שמעניקה לרכזי הצעה רישיונות רק אחרי תהליך מפרך של בדיקות והוכחת יכולת מצד הרכז. בנוסף, הרשות מגבילה את סכומי הכסף שמשקיעים יכולים להשקיע בכל חברה – לפי הכנסות משק הבית. כך הם מוגנים מהפסדים שלא יוכלו לכסות".

ספירת כסף - דלג
יש הרבה מאוד אמצעים להגן על הכסף שלכםvia GIPHY

"הסיכון והסיכוי הולכים יד ביד"

וכיצד אתם כמשקיעים יכולים לסנן את ההשקעה? – בנון ממליץ לעבור על רשימת החברות באתר ולחפש חברה שהם מתחברים לתחום העיסוק ולצוות שלה, וחושבים שהרעיון שלה אכן יכול להביא לשינוי. "היופי הוא שאפשר להשקיע גם סכומים של מאות שקלים בלבד – כך שאפשר לפזר את ההשקעה בין 10, 20 סטארט-אפים ואף יותר. הפיזור הזה גם מגדיל את האפשרות הסטטיסטית להרוויח".

אשר לעלויות, חשוב לציין שפיפלביז גובה תשלום רק מהחברה המציעה, ואת רובו המוחלט - רק אם החברה המציעה גייסה בהצלחה. במילים אחרות, המשקיעים לא משלמים אגורה אחת כדמי ניהול. במקרה של אקזיט, המשקיעים ירשמו את הכסף כרווח הון - ויצטרכו לשלם 25% מס.

ואם מישהו רוצה למכור את המניות שהוא מחזיק בחברה? הוא חייב לחכות לאקזיט?
"אין שום צורך לחכות לאקזיט. כל משקיע נרשם ברשם החברות עם המניות על שמו, ולמעשה הוא יכול למכור אותן מתי שירצה, אם ימצא קונה. במקביל, אנחנו עובדים מול רשות ניירות ערך על הקמת שוק משני לאותם משקיעים, כך שהם יוכלו למכור את המניות לצד שלישי, באמצעותנו".

לסיכום, יש כאן גם סיכון עבורנו כמשקיעים?
"בוודאי. בכל השקעה בשוק ההון יש סיכון מסוים, ואל תאמינו למי שאומר לכם אחרת. השקעות בסטארט-אפים ובעסקים קטנים הן בין המסוכנות ביותר – כשקיים סיכוי לאובדן ההשקעה. אולם, חשוב לזכור שהסיכון והסיכוי הולכים יד ביד – ואי אפשר להגיע לתשואה יפה, אם לא מוכנים לקחת סיכון".

» יש לכם כסף פנוי? הכירו את "השקעות המונים"
» כך תתחילו להשקיע בהייטק הישראלי
» ההזדמנות שלכם להשקיע בדבר הגדול הבא
» עכשיו גם אתם יכולים לקחת חלק באקזיטים של ההייטק הישראלי
>> בחזרה למדור

כתבות שאולי פיספסתם

*#