תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

נמאס לכם לעמוד בצד? עכשיו גם אתם יכולים לקחת חלק באקזיטים של ההייטק הישראלי

שיטת השקעה חדשה המפוקחת על ידי רשות ניירות ערך מאפשרת גם למשקיעים קטנים לקחת חלק בהצלחה של ההייטק הישראלי, ולהרגיש שגם הם חלק מאומת הסטארט-אפ

מטרה עם חיילים צבעוניים וחץ אדום
Olivier Le Moal | Dreamstime.com

יותר משישה מיליארד דולרים – זהו היקף האקזיטים שרשמה תעשיית ההייטק הישראלית בששת החודשים הראשונים של 2018 בלבד, כששתי עסקאות ענק של יותר ממיליארד דולר מעמידות את סכום הרכישות הממוצע על 107 מיליון דולר. לפי נתוני IVC-Meitar, בתקופה זו נרשמו בסך הכל 58 אקזיטים – כשהבולטים שבהם היו זה של אורבוטק, שנרכשה תמורת 3.4 מיליארד דולר בידי Kla Tencor, וזה של NDS, שנקנתה תמורת מיליארד דולר בידי פרמירה. ביולי הצטרפה לרשימה דאטורמה, שנמכרה לסיילספורס תמורות 800 מיליון דולר.

» יש לכם כסף פנוי? הכירו את "השקעות המונים"
» כך תתחילו להשקיע בהייטק הישראלי
» ההזדמנות שלכם להשקיע בדבר הגדול הבא

עד לאחרונה, החדשות על אקזיטים אמנם עוררו גאווה בכל ישראלי, אבל לא הרבה מעבר לכך, במיוחד עבור מי שאינם נמנים על המועסקים בענף. זאת מאחר שההשקעה בחברות ההייטק הישראליות הייתה מוגבלת לקרנות הון סיכון, יזמים, בנקים ושאר גופים המנהלים סכומים אדירים ומעסיקים את אנשי המקצוע הטובים ביותר. אולם כעת, גם משקיעים קטנים יכולים להצטרף לחגיגה – החל מסכום של מאות שקלים בודדים, והכל בפיקוח של רשות ניירות ערך.

אז איך זה עובד?

ב-2015 הגיעה הממשלה למסקנה שגם הציבור הרחב, שאינו בעל הון בהיקף יוצא דופן, זכאי ליהנות מהפירות של ההייטק הישראלי, וכי אם גם הציבור יוכל להשקיע, ייהנו חברות ההייטק המקומיות מגיוסים גדולים יותר, שיאפשרו להן להגביר את קצב הצמיחה. לשם כך, הועבר חוק הקובע כי גם אנשים פרטיים יכולים להשקיע סכומים בהיקף משתנה, ולרכוש מניות או איגרות חוב של חברות הייטק ישראליות.

>> לפרטים נוספים אודות הסטארט אפים שמגייסים כעת

קפיצה - דלג
גם משקיעים קטנים יכולים להצטרף לחגיגהvia GIPHY

השקעה זו מתבצעת באמצעות גוף הנקרא "רכז הצעה". בטרם ההשקעה, מוודא רכז ההצעה כי החברות המגייסות עומדות בכל הדרישות של רשות ניירות ערך, ולאחר ההשקעה, הוא מקפיד כי המשקיעים יקבלו באופן שוטף דיווחים על ביצועי החברות.

רכז ההצעה הראשון שקיבל אישור מרשות ניירות ערך הוא חברת פיפלביז – שבשנה וחצי של פעילות, לפני הפיכתה לרכז הצעה, כבר ריכזה השקעות ישירות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ב-24 סבבי גיוס.

בחודש אוגוסט האחרון הייתה החברה חתומה על גיוס ההון האינטרנטי הראשון בישראל במסגרת רכז הצעה בפיקוח רשות ניירות ערך, של חברת אינוקאן פארמה שגייסה כשלושה מיליון שקלים מיותר מ-500 משקיעים פרטיים.

בחברה מספרים כי ההון שמגויס מהציבור הישראלי מסייע לרבות מהחברות הללו להגיע לרווחיות, לפרוץ לשווקים חדשים ולזכות בחוזי ענק.

כולם רוצים ליהנות מההצלחה

במטרה להציע למשקיעים רק חברות עם פוטנציאל גבוה להצלחה, בפיפלביז מקיימים הליך בדיקה מקיף של כל חברה הפונה אליהם, ורק לאחר סינון קפדני, בו נושרות כ-80% מהחברות הפונות, נכנסות המועמדות הבולטות ביותר למאגר. כעת, כל משקיע יכול לראות את כל מבחר החברות, להחליט מי מהן נראית לו המעניינת ביותר – ולהצטרף להשקעה בקלות ובמהירות, באמצעות האתר של פיפלביז.

עם זאת, בפיפלביז מדגישים כי מומלץ לא להתמקד בחברה אחת בלבד – אלא לבחור בכמה חברות, מתחומים מגוונים. גם לאחר הסינון הקפדני של החברות, למשקיעים כדאי לגדר סיכונים ולפזר את ההשקעות, כאשר כדאי לזכור כי כגודל הסיכון, כך גם גודל הסיכוי להרוויח. "לא כל חברת הייטק שמגייסת כסף מגיעה לשלב האקזיט המיוחל", אומר אור בנון, מנכ"ל פיפלביז, "ולכן, כשאנו משקיעים במספר חברות אנו מגדילים את הסיכוי שנראה רווח מההשקעה שלנו".

צג של טלפון נייד
Rami Al-zayat on Unsplash

בנקודה זו, כדאי לספר כי למרות שהסיכון הוא חלק אינטגרלי מהשקעה בהייטק, פיפלביז פועלת במספר דרכים כדי להקטין ככל האפשר את הסיכון של המשקיעים באמצעותה. פרט לסינון הקפדני של החברות, קיימת גם מגבלה על ההון שיכול להשקיע כל לקוח של החברה – כדי שלא יוכל להשקיע יותר ממה שביכולתו, והחברה פועלת תחת רגולציה קפדנית של רשות ניירות ערך. בנוסף, כספי המשקיעים אינם נמצאים בידי החברה, אלא נשמרים בחשבון נאמנות מיוחד.

"פיפלביז מעניקה לכל האזרחים במדינה את היכולת לקחת חלק במה שעד עכשיו היה שמור רק לעשירים במיוחד – השקעה בחברות הייטק שלא פעם מניבה פירות מוצלחים מאוד. זה תורם לכל הצדדים – החברות מצליחות לגייס כסף רב יותר, ויותר ויותר ישראלים מרגישים שגם הם חלק מסיפור ההצלחה של אומת הסטארט-אפ", מסכם בנון.

>> בחזרה למדור

כתבות שאולי פיספסתם

*#