תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

גם אתם יכולים להשקיע בהיי-טק הישראלי

תמיד חלמתם להפוך למשקיעים בחברת היי-טק ולהפוך לשותפים? בזכות הרפורמה החדשה אתם גם יכולים - ויש גם מי ששומר עליכם, בודק את החברות המגייסות, מנהל את תהליך ההשקעה ודואג שתהפכו לבעלי מניות. כמה זה יעלה לכם? תתפלאו – אבל מספיק לשים כמה מאות שקלים, ואתם בפנים

גם אתם יכולים להשקיע בהיי טק הישראלי

בשנים האחרונות קיימת מגמה, שאותה מובילים הרשות המחוקקת יחד עם הרשות לניירות ערך, לשינוי פני שוק ההון. המטרה - להחזיר חזרה לישראל את ההיי טק הישראלי, שהמימון שלו נעשה בעיקר באמצעות קרנות הון סיכון זרות, ואת ציבור המשקיעים הישראלי, שפועל מחוץ לבורסה המקומית.

יריית הפתיחה למגמה זו היא יישום "חוק מימון ההמונים" והתחלת הפעילות של "רכז ההצעה" הראשון בישראל – חברת פיפלביז.

» יש לכם קצת כסף פנוי? - כך תשתמשו בו בחוכמה
» הדבר הגדול הבא - ההזדמנות שלכם להשקיע באופן ישיר ופרטי

כדי שהתחום ישגשג, כפי שקורה במדינות אחרות כמו ארה"ב ואנגליה, ושיהווה בסיס ליוזמות נוספות של רשות ניירות ערך - בורסה ייעודית, שוק משני – הרגולטור ורכזי ההצעה צריכים לעבוד בשיתוף פעולה. כל זאת תוך שמירה על איזון בין הגנה על ציבור המשקיעים מצד אחד והיענות לצרכי משקיעים שיעלו מהשטח עם התחלת הפעילות מצד שני.

פותחים את החסמים

בשנת 2015 יזמה כנסת ישראל חקיקה – "חוק מימון ההמונים" - הנשענת על חוק JOBS ACT האמריקאי. מטרת החוק במקור היה לייצר תהליך הנפקה מרוכך יותר רגולטורית עבור חברות הזנק הנמצאות בתחילת דרכן, ולתת דחיפה לצמיחה של אותן חברות ללא צורך לחזר אחרי אנג'לים וקרנות הון סיכון על מנת לגייס הון התחלתי. החוק בישראל נותן מענה גם לעסקים קטנים ובינוניים המעוניינים לגייס הון, וגם לאפשרות של גיוס אג"ח.

>> השקעות שלא כדאי לפספס 

תקנות רשות ניירות ערך, שנכנסו לתוקפן בסוף שנת 2017, קבעו את כללי המשחק החדשים ויצרו תשתית לפעילות וגוף חדש בשוק ההון – "רכז הצעה" , הנמצא בפיקוח ישיר שלהם, מדווח ליו"ר הרשות דיווחים תקופתיים ופועל בשקיפות מול ציבור המשקיעים.

כסף - דלג
via GIPHY

עד לכניסת החוק והתקנות לתוקף, חוק ניירות ערך התשכ"ח-1968 יצר חסם בסכומי השקעה התחלתיים מאד גבוהים שנעו בין עשרות אלפים למאות אלפי דולרים פר משקיע, מה שגרם להדרה של ציבור שלם מהשקעות אלו.

לפי התקנות החדשות, כל חברה ישראלית יכולה לגייס סכומים של 4-6 מיליון ממספר בלתי מוגבל של משקיעים פרטיים, ובתמורה להקצות להם מניות בחברה או אג"ח. המשמעות - לשוק ההשקעות בסטארט אפים נכנס ציבור שלם של משקיעים.

הגנה על ציבור המשקיעים

על מנת להגן על ציבור המשקיעים החדש, יצר הרגולטור מנגנוני הגנה. המרכזי שבהם הוא מינוי רכזי הצעה לשומרי הסף, התאמת סכומי השקעה לשכבת השקעה אליה משתייכים המשקיעים החדשים והגדרת "חותמות איכות" להשקעה.

רכזי ההצעה מספקים פלטפורמה אינטרנטית, דרכה יכול הציבור להשקיע. הפלטפורמה מספקת תשתית משפטית למשקיעים, מייצרת שקיפות בהצעות לציבור של החברות המגייסות בהתאם לכללים שמכתיבה הרשות וחושפת את המשקיעים לסיכונים הכרוכים בהשקעות באמצעותן.

מעבר למוצג באתר, לרכזי ההצעה יש תפקיד בסינון החברות המגייסות טרם עלייתם לגיוס, בביצוע בדיקות משפטיות ופיננסיות על החברות במטרה לצמצם את הסיכון לתרמיות.

יתרה מזאת, לרכזי ההצעה תפקיד בניהול כספי המשקיעים בתקופת הגיוס בחשבון נאמנות בתאגיד בנקאי, לוודא שהמשקיעים אכן נרשמו כבעלי מניות בחברות המגייסות לפי תנאי העסקה ולספק לחברות המגייסות אפיק תקשורת עם המשקיעים דרכו יוצאים הדיווחים התקופתיים.

מחשב לפטופ פתוח
pixabay

כדי לוודא שהמשקיעים לא ישקיעו מעבר ליכולתם, סכומי ההשקעה מתקשרים עם היקף ההכנסות השנתי למשק בית של כל משקיע וסכום ההשקעה המקסימאלי למשקיע בודד שהינו לפחות בגיל 18, נקבע בהתאם למצבו הפיננסי.

כך לדוגמא מי שהכנסתו השנתית היא עד 350,000 יוכל להשקיע עד 10,000 להשקעה בודדת ועד 20,000 לשנה. מי שהכנסתו היא עד 750,000 לשנה יוכל להשקיע עד 30,000 ומי שמשתכר עד למיליון ו-200 אלף יוכל להשקיע עד 5% מהכנסתו השנתית.

משקיע שהכנסתו השנתית היא מעל 1.2 מיליון (משקיע כשיר) לא יהיה כפוף למגבלות.

חותמות איכות

בנוסף, הרשות לניירות ערך מציגה שתי חותמות איכות שתפקידן לאפשר לחברה לגייס סכומים הגבוהים מ-4 מיליון מצד אחד, ומצד שני לאותת למשקיעים מהציבור כי מדובר בהשקעה שנבדקה על ידי גורם נוסף, מבין דבר, המעידה על רמת אמון במיזם.

דו”ח בדיקה – הרשות נתנה לשני גורמים את הסמכות לחתום על דו”ח בדיקה: במקרה של חברה טכנולוגית הגוף האחראי הוא “רשות החדשנות” (לשעבר המדען הראשי), שמספקת מידע למשקיע בנוגע להתכנות הטכנולוגית של המוצר אותו הסטארט אפ מפתח. במקרה של חברה שאינה טכנולוגית, הגוף האחראי הוא משרד הכלכלה שמאשר כי התכנית העסקית היא הגיונית והשימוש במשאבים עולה אתה בקנה אחד.

משקיע מוביל – הרשות מודעת לכך שנוכחותם של משקיעים מקצועיים כגון אנג’לים וקרנות הון סיכון עשויה להעלות את סיכויי ההצלחה של המיזם, ולכן מאפשרת למשקיעים הפרטיים להצטרף אליהם. זאת, אך ורק בתנאי שהמשקיע המוביל השקיע 10% לפחות מהסכום הכולל שמושקע בחברה.

ידיים נוגעות אחת בשנייה מעל שולחן משרדי
pixabay

כל אחד מהתנאים הללו מאפשרים לחברה המגייסת לגייס מיליון שקלים נוספים ושילוב של שני התנאים מאפשר גיוס של שני מיליון שקלים נוספים. כך שבסך הכול, סכום הגיוס המקסימלי לשנה עומד על 6 מיליון לכל חברה מגייסת.

נכון להיום נרשמו במרשם הרכזים בישראל ארבע חברות, כאשר הראשונה והיחידה הפועלת בעת כתיבת שורות אלו היא חברת "פיפלביז".

פלטפורמות השקעות המונים דומות בעולם מראות על קצב גידול אקספוננציאלי, ובסטארט אפ ניישן יש צפייה להתפתחות דומה ככל שהתחום יתפתח בישראל והציבור הרחב יראה בו אמון.

>> בחזרה למדור

כתבות שאולי פיספסתם

*#
mixpanel.track("TM_read_article");