תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"מרגש לראות את הענבים והאשכולות כל כך בריאים!"

לפני כ-7 שנים הבינו ביקב תבור ש"לא אנחנו היינו כאן קודם אלא הטבע והסביבה", וחברו לחברה להגנת הטבע בפרויקט 'כרמים אקולוגיים'. התוצאה: הקרקע עשירה יותר בחומר אורגני, הבליה וסחף הקרקע פחתו, ומיני צומח נדירים מוגנים יותר מתמיד. ראיון מקיף עם מיכל אקרמן, אגרונומית יקב תבור, שניצחה על הפרויקט

בציר יקב תבור
לירון אראל

מי שעוקב אחר תעשיית היין הישראלית אינו יכול להתעלם מהנסיקה המרשימה שהפגין 'יקב תבור' בעשור האחרון, ולא בכדי: 'כרמים אקולוגיים' - פרויקט משותף של היקב והחברה להגנת הטבע, שהחל בשנת 2012 ונועד להשפיע על המגוון הביולוגי בשטחי הכרמים, אחראי לא מעט לכך שיקב תבור נחשב היום כחדשני וכמוביל המגמה האקולוגית בתעשיית היין בארץ.

על הפרויקט, שמושך אליו כיום מתעניינים רבים מרחבי העולם, מנצחת מיכל אקרמן האגרונומית של יקב תבור, אך כששואלים אותה על המניע שמאחורי הרצון להשפיע על אותו מגוון ביולוגי, תשובתה מפתיעה בפשטותה: "ההבנה שלא אנחנו היינו כאן קודם אלא הטבע והסביבה, וההכרה בערכי הסביבה שתומכת בכרם – מה מצוי בה ואיך היא מצליחה לתפקד ללא כל התערבות. לנהל משהו הדדי עם הסביבה, לשמור על הקרקע ולהבריא אותה. גם הרצון לשפר את סביבת הכרם עצמה ואולי אפילו להשפיע לטובה על הגידול, אבל את זה נדע רק בעוד שנים".

מדוע כה חשובים יחסי הגומלין בין הסביבה לכרם?
"כמו כל גידול חקלאי, הכרם מהווה חלק ממערכת אקולוגית וככל שהמגוון הביולוגי בה הוא גדול יותר, המערכת יציבה ועמידה יותר לשינויים סביבתיים כגון יובש ובצורת, שינויי טמפרטורה ואקלים. כמו כן, יש פחות מקרי התפרצות של מין מסוים על-פני אחרים, וגם אם זה קורה - יש יותר מינים אחרים שיבקרו את האוכלוסייה המתפרצת ויחזירו את המערכת לאיזון".

המטרה: ליצור מאזן אקולוגי

"האישה שהחלה את מהפכת גידול הגפנים בישראל" – כך כונתה אקרמן במגזין פורבס לפני כחודש, בכתבה נרחבת אודות פעילותה בכרמים. "זה מדהים", צוטטה שם, "הגפנים חזקות יותר, אין צורך להשקות או לדשן אותן, ובכל פעם שעונת הבציר מתקרבת אני מתרגשת לראות איך הענבים והאשכולות כל כך בריאים!".

גפנים יקב תבור
לירון אראל

מה זה, בעצם, מגוון ביולוגי וכיצד ניתן לשמר אותו?
"הכרם כגידול נחשב לחקלאות יחידנית, מונוקולטורה, ובכך הוא משפיע על הסביבה. הוא משנה דרסטית את המאזן האקולוגי שבו הוא נמצא, ולכן הגדלה של המגוון הביולוגי בכרם ובסביבתו תחזיר את המאזן האקולוגי. שימור המגוון הביולוגי בכרם מאפשר בקרה טבעית על מזיקים ומחלות, דישון טבעי שמקורו בצמחים נוספים שגדלים בשטח הכרם, הפחתה בבליה ובסחף קרקע ועוד. יתרונות אלו מובילים להפחתה - בכמות הכימיקלים שבשימושו של החקלאי, בעלויות ובזיהום הסביבתי – ולשיפור במראה ובאסתטיקה של הנוף החקלאי.

מה הייתה מטרת הפרויקט?
"המטרה הייתה ליצור מאזן אקולוגי בין הכרמים של היקב לבין המרחב הטבעי שבו הם נמצאים, כדי לחזק השפעות חיוביות הדדיות על הסביבה, הכרמים ואיכות הענבים. החזון היה ליצור ביחד עם הכורמים תוכניות ממשק ופרוטוקולי גידול שיתמכו בקיום ובחידוש המגוון הביולוגי בשטח הכרם. התוכניות נכתבו על-בסיס הניסיון שנצבר במהלך הפרויקט ברמה החקלאית, ברמת שמירת הטבע, וברמה הכלכלית והשיווקית".

איך עשיתם את זה?
"לאחר שחברנו לחברה להגנת הטבע, התחלנו פרויקט גדול בכרם דגל שלנו ברמת סירין שנמשך 3 שנים. מרוב התלהבות של כל הנוגעים בדבר, החלטנו לחבור לגופים נוספים ויצרנו המון יעדים למימוש בכל הכרמים שלנו. בהמשך, חברנו לאוניברסיטת חיפה, למכללת אורנים, למו"פ צפון, למשרד החקלאות ואפילו לטכניון, בהיבט סוציולוגי שהכנסנו לתוך הפרויקט. גם היום אנחנו ממשיכים, ויש לנו אופק לשנים הבאות להמשיך במחקרים". 

מיכל אקרמן
לירון אראל

מה היו החסמים והאתגרים שבפניהם עמדתם?
"הכרם הינו חקלאות ייחודית ששייכת לחקלאי פרטי אבל הענבים שייכים ליקב, ולכן בשל המורכבות נדרשו כורמים רבים להירתם על-מנת שהפרויקט יצליח. בד-בבד, היה צריך למצוא לכל יעד את השיטה הפרקטית הנכונה ביותר, כדי שהדבר לא יפגע בגידול עצמו ובוודאי באופן העבודה השוטפת בכרם. בנוסף, נדרש גידול של הכיסוי – כיסוח, בעלי חיים – לשמירה על הענבים וכמובן כסף כסף כסף".

מה היו הפעולות שבוצעו בכרם?
"ראשית, השארת עשבייה מקומית לצורך גידול כיסוי ושתילת שתילים ממינים מקומיים בהיקף הכרם. לאחר מכן, בניית גלי אבנים ותיבות קינון, ניטור פעילות של פרוקי-רגליים בעזרת שאיבות בנקודות קבועות, ניטור צומח, הצבת מצלמות אוטומטיות, ובהמשך – הפסקת ריסוסי עשבייה בכל הכרם והשארת גידול כיסוי במרכז שורה".

מדוע צמחי הכיסוי חשובים?
"צמחי כיסוי מצמצמים סחף קרקע, מעשירים את הקרקע בדישון טבעי ותומכים בפעילות של אויבים טבעיים. לדיכוי עשבים רעים יש תועלת אדירה בחשיבותה, ולצמצום שימוש בחומרי הדברה יש תועלת סביבתית ניכרת. כתוצאה מכך, מצאנו גם מגוון חרקים מועילים עשיר (אויבים טבעיים) על-גבי העשבייה".

'כרמים אקולוגיים' – תוצרים ומסקנות

את תוצרי הפרויקט מחלקת אקרמן לשלושה: ניתוח מרחבי, פרוטוקול ממשק וארגז כלים. "יצרנו 'אטלס כרמים' של כל כרמי היקב, שבו יש לכל כרם ניתוח מרחבי ומתן הנחיות אקולוגיות ליישום, תוך התאמת הפתרונות המוצעים למקום שבו נמצא הכרם ולרגישות האקולוגית של השטח. בנוסף, ב-95% משטח הכרמים כבר מיושם פרוטוקול ממשק עיבוד אקולוגי, העשרנו את הקרקע בחומר אורגני, הקטנו בליה וסחף קרקע, שמרנו על מסלעות בשטח והגנה על מיני צומח נדירים, ויצרנו ארגז כלים שנותן לכל כורם יעוץ והנחיות בהתאם למילוי היעדים בכל אזור גידול. 

"הקמנו מסלעות אבנים בכל הכרמים כדי לאפשר בתי גידול ללטאות, עכבישים וזוחלים שונים, שהקרקע לא תהיה חשופה ושיהיה להם איפה להסתתר. היום, כשיש כל-כך הרבה עשבייה, אין יותר מחזות נוראיים בחורף כשפתאום יורדים 60 מ"מ בבת-אחת וגורמים לקרקע להיסחף ולזוז ממקום למקום.

"מבחינת ניטור הצומח, נצפו 156 מיני צומח - בהם מינים נדירים כגון שלהבית הגלגל, שעלב ארוך ושום שחור; ומינים פולשים כגון מספר מיני ירבוז ושני מיני שיטה (ויקטוריה ומשוכות). הנוכחות של מינים מוגנים ומינים אנדמיים בשטח הכרם מצביעה גם על הצורך לבסס את נוכחותם לצורך הגנה עליהם ושימורם. במסלעה נמצא מגוון צמחי הגדול ביותר ונמצאו גם מינים נדירים. כמו כן, שיעור החומר האורגני הגבוה ביותר בקרקע היה באזור עם העשבייה המקומית. לאחר גשמים ראשונים, האזור שקיים בו גידול כיסוי גרם לשימור הקרקע ומנע סחף ובלייה".

מהם הלקחים והמסקנות שהסקתם בעקבות הפרויקט?
"בדיעבד, בבוא הנטיעה, היינו משאירים בכל חלקה 'איים' ירוקים שישמרו את המגוון הביולוגי. כיום זה נעשה בכל נטיעה, כמובן. ההמלצה העיקרית שלנו היא קודם כל להתחיל בהפחתת ריסוסי העשבייה ובעידוד העשבייה המקומית. עם זאת, פעולה זו לא מתאימה לכל כרם או אזור גידול, והיא מתרחשת בקצב שונה בכל אזור. בכרמים שלנו במצפה רמון, למשל, אנחנו לא משאירים עשבייה כי אין שם משקעים ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו עשבים ש'יריבו' עם הגפן על המים המעטים שיש שם.

"חשוב ביותר לקבל גיבוי מלא מכל הצדדים שנוגעים בדבר כדי לצלוח את יישום היעדים, ולהקפיד שכולם יעבדו בהסכמה ובהבנה משותפת לגבי חשיבות הפעולות ויישומן. מדובר בתהליך הדרגתי שדורש אורך-רוח – ובמיוחד בחקלאות כרם יין, שאורכת 5-6 שנים מרגע הנטיעה ועד שיוצא המוצר המוגמר - הסתגלות לשינויים וקבלה שלהם. לשם כך, יש לתמוך בכל שלב בכורמים ולהעביר להם כמה שיותר ידע – בסדנאות, ימי כורמים, סיורים בכרמים וכדומה".

בנימה אישית, איך את מסכמת היום את הפרויקט?
"אין ספק, שהפרויקט הזה גרם ליקב ולכורמים שלו שינוי תפישתי לגבי המקום הייחודי שאותו תופס הגידול החקלאי במרחב ולגבי השפעתו הסביבתית. ההכרה בערכי הסביבה וההבנה שיש בידינו את הכלים הפשוטים לדאוג לשימורה ולהמשך התקין של קיומה, הביאו אותנו כיקב לפתח את ה'אני מאמין' שלנו ולדאוג להטמיע ולהעביר את הידע כמו-גם את הכלים – להמשך העבודה החשובה הזו, כדרך חיים".

הכרה בינלאומית כיקב פורץ-דרך

יקב תבור הוקם ב-1999 על-ידי ארבעה משפחות מכפר תבור. ליקב 20,000 דונם נטועים באזורי גידול ממצפה רמון, דרך הרי ירושלים ואזור השומרון, ועד רמת סירין, כל הגליל העליון וכל צפון רמת הגולן. בכרמים נטועים 21 זנים שונים, על קרקעות ומזו-אקלים שונים, והיתרון של אלה הוא במגוון הרחב של המוצר המוגמר – היין. 

כיום מייצר יקב תבור כ-2 מיליון בקבוקים ב-4 סדרות שונות, והוא נחשב ליקב חדשני ביותר וכבעל איכות ללא פשרות, עם ציוד מהמובילים בארץ ובמזרח התיכון בכלל. בתחום האקולוגי, זכה היקב להכרה בינלאומית כיקב פורץ-דרך, וכיום מוגדרים כל הכרמים שלו ככרמים אקולוגיים - וכך גם כל היין המופק בסדרות השונות שהוא מייצר.

בחזרה למגזין פיתוח הצפון >>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#