תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מכון שמיר למחקר: ה'מיני אוניברסיטה' של רמת-הגולן

מכון שמיר למחקר, הממוקם בקצרין, עוסק במחקר שרלוונטי לצרכים הייחודיים של האזור ומביא את האקדמיה לתושבי רמת-הגולן. בימים אלה עובר המכון הליך התרחבות מואץ: מוקמות בו מעבדות מתקדמות לצורכי מחקר בתחום האגרו-טק, וכן נקלטים בו מדענים חדשים

מכון שמיר
פרופ' דן מלקינסון

תנופת התחדשות וצמיחה מורגשת כעת ב'מכון שמיר למחקר' בקצרין, המהווה עוגן אקדמי אזורי ועוסק, בין השאר, בפיתוח חידושים טכנולוגיים העדכניים ביותר לעולם החקלאות – בתחום האגרו-טק. בימים אלה מתחיל המכון בבניית מבנה מעבדות חדש בגודל של 1,200 מ"ר שיכיל 12 מעבדות מולקולריות מתקדמות. כחלק מהליך ההתרחבות נקלטו במכון ארבעה מדענים-חוקרים חדשים שהעתיקו את מגוריהם לאזור הגולן, והיעד של המכון הוא להכפיל את סך חוקרי המכון תוך 5 שנים. דינה גלעד, מנכ"לית המכון, וד"ר ירון דקל, המנהל המדעי, מספרים בראיון משותף על הייחודיות של מכון המחקר האקדמי הצפוני.

"המכון הוקם בשנת 1983 ביוזמתו של משרד המדע", אומרת גלעד, "והינו אחד משבעה מו"פים אזוריים הפועלים בפריפריה הישראלית. תפקיד המכון הוא לקדם מחקרים רלוונטיים לאזור שבו הוא נמצא, ובמקרה שלנו מדובר בקצרין וברמת-הגולן. המכון פועל תחת חסות אקדמית של אוניברסיטת חיפה ועוסק בשני כובעים: הכובע היישומי, שבו מודגשות הפעילויות לשיפור ענפי המשק העיקריים בגולן; והכובע האקדמי, שבו מודגשת המצוינות האקדמית וביצוע מחקרים פורצי דרך המפורסמים בבמות האקדמיות ברחבי העולם.

"מעצם היותו של המו"פ אזורי, המכון נמצא בקשר הדוק עם ראשי מועצות הגולן- חיים רוקח במועצה אזורית גולן, ודימי אפרצב במועצה מקומית קצרין, ראשי האגפים במועצות וחברה כלכלית גולן; ובשיתוף עימם מתווה את הדרך להשגת יעדים אזוריים שבהם המחקר הינו הנדבך מרכזי. במכון מועסקים למעלה מ-80 איש, שרובם המכריע מתגורר בגולן".

ביקור מנכ"ל משרד המדע ובכירי המשרד במכון, יולי 2019
מכון שמיר

מהם התחומים הייחודיים לרמת-הגולן שרלוונטיים למחקר אקדמי במכון?
דקל: "הגולן מתאפיין בחקלאות המפרנסת את רוב תושביו ועשיר בשמורות טבע רב-גוניות, מהחרמון בואכה חמת גדר, ובכך מהווה 'מעבדה חיה' למחקר אגרו-אקולוגי. במכון קיימת יחידה לאגרו-גנומיקה שפועלת עם חקלאים לפיתוח כלים גנומיים שמטרתם זיהוי אישי ומשפחתי בבקר ובצאן, ופיתוח סמנים להשבחה של תכונות פריון בבקר. בנוסף, עומדת היחידה מאחורי מיזם 'עיר ללא מוקשים' שהחל בקצרין, לזיהוי כלבים על-סמך צואתם המהווה מטרד ברחבי העיר".

לאילו הישגים מרכזיים הגיע המכון עד כה?
גלעד: "המכון נמצא בקשר עם מוסדות מחקר מובילים ועם תעשייה מקומית וארצית, הן במתן שירותי מחקר והן בפיתוח מוצרים בתחום החקלאות והסביבה כדוגמת תרכיבים ירוקים לטיפול במזיקים, פרויקט שנמכר ומשווק בכל העולם, וכן בפיתוחים פדגוגיים הקשורים בהערכה ומדידה של תוכניות חינוכיות שהינם בעלי דרישה גבוהה במוסדות החינוך באזור ואף מעבר לים".

כיצד מתפתח וגדל המכון בימים אלה?
גלעד: "ב-2013 עבר המכון למבנהו החדש, אך הוא כבר קטן מלהכיל את הפעילות הענפה והשוטפת בכל תחומי המחקר. כדי להמשיך ולקדם את התפתחות המכון, ובעזרת דחיפתם של ראשי רשויות הגולן, אושר לאחרונה תקציב למבנה חדש ייעודי בשטח של 1,200 מ"ר במסגרת 'תוכנית הצפון', שישמש כמבנה מעבדות בתחומי המזון והסביבה.

"במסגרת תוכנית האב שלו, המכון ביקש ממועצת קצרין הקצאת שטח נוספת שבה ייבנה בעתיד מבנה שלישי. השלמת תוכניות האב של המכון תייצר במרחב המדובר בקצרין קמפוס אקדמי מדעי, מחקרי וחינוכי. מבנה המעבדות החדש יכיל 12 מעבדות מולקולריות מתקדמות, חדרי גידול וכל הציוד הנדרש לביצוע מחקרים ברמה המתקדמת ביותר בתחומי האגרו-טק. זו תהיה קפיצת-דרך משמעותית בפעילות שלנו".

מהם הפיתוחים המרכזיים בתחום האגרו-טק שהמכון מתכוון לעמול עליהם?
דקל: "המכון מתמקצע בנושאים של מחקר המשיק לתחומים חקלאיים נרחבים כגון שימוש בחומרי טבע להדברה חקלאית, פיתוח כלים המבוססים על שימוש ברחפנים ולוויינים לניטור הקרקע והצומח (חקלאות מדייקת), בריאות הקרקע ושימור היער ובעלי החיים המתגוררים בו תוך פתרון הקונפליקטים המתבקשים המצויים בתפר שבין שטח טבעי לשטח חקלאי. 

"המכון מפעיל חממה בנושא חקלאות וסביבה בשותפות עם מיזם 'גליליום' של אשכול גליל מזרחי. חממה זו מהווה פלטפורמה למחקרים בתחום מדעי הצמח והאגרו-טק, וכן כחממת-חקר שבה משתלבים תלמידי התיכון מהאזור בעבודות גמר המונחות על-ידי חוקרי המכון".

כיצד תורם המכון לפיתוח אזור הצפון בכללותו?
גלעד: "המכון מהווה ישות אקדמית מחקרית בקצה הפריפריה, הוא מלווה תהליכי עומק אזוריים ומקדם יוזמות תעשייתיות, חינוכיות וקהילתיות עם עין פתוחה ואוזן כרויה לצורכי האזור. המכון משמש כ'מיני אוניברסיטה' בגולן ובנוסף לחוקרים מתחום מדעי הטבע, הוא משלב בתוכו גם חוקרים בתחומי החינוך והחברה. 

"הגולן קורץ לאנשים רבים המעוניינים להתגורר בו בשל המגוון הרחב של מוסדות חינוך, וכן המגוון הקהילתי שבאספקטים רבים של החיים מלוּוה מחקרית על-ידי חוקרי המכון. בקיץ 2019 נקלטו במכון ארבעה חוקרים חדשים שהעתיקו את מגוריהם לגולן, ובכך מהווה המכון אבן שואבת לקליטת משפחות אקדמיות לגולן".

האם קשה לרתום מדענים ואנשי מחקר טובים לעבוד בצפון הארץ? 
דקל: "בזכות שיתופי הפעולה הרבים והקשר ההדוק עם הנהלת אוניברסיטת חיפה, מצליח המכון לגייס לשורותיו חוקרים מצטיינים שדרכם האקדמית מובטחת. זאת, בזכות מנגנון של קליטה חלקית באחד מחוגי האוניברסיטה, המאפשרת לחוקר לחנוך תלמידי מחקר לתארים מתקדמים בגולן, להיות בקשר עם רשות המחקר ולהתקדם אקדמית בדרגות".

מהן התוכניות לעתיד בנוסף להשקעה באגרו-טק?
דקל: "המכון פועל בקשר הדוק עם אוניברסיטת חיפה במטרה להנגיש יותר ויותר את האקדמיה לתושבי הצפון".

גלעד: "מכון שמיר מתרחב וקולט חוקרים מצטיינים מרחבי הארץ ומחו"ל בתחומים המתקדמים ביותר בחקלאות וסביבה, במטרה ליצור בגולן תמיכה מחקרית לפיתוח חקלאות העתיד שתלויה בפיתוחים חקלאיים חדשניים - אגרו-טק. החקלאות המסורתית שפועלת תחת איומים של ייבוא גדל, מכסות מים קטנות וכדומה, משוועת לחשיבה חדשה ולפתרונות מחוץ לקופסה שישדרגו אותה לחקלאות עתירת-ידע אשר אותו ניתן יהיה למכור בכל העולם".

בחזרה למגזין פיתוח הצפון >>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#