תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חייבים לשדרג את התעשייה בצפון

ישראל חייבת לעשות הכל על-מנת לשלב במהפכה התעשייתית הרביעית את התעשייה בצפון, אחרת קיים חשש אמיתי של סגירת מפעלים ושל בריחת מהנדסים וטכנאים מתקדמים ומצטיינים מהצפון. הדבר צריך להיות בראש סדר העדיפות של המדינה

טורבינות רוח ברמת הגולן
Vadil | Dreamstime.com

בשנים האחרונות עובר העולם שינוי משמעותי בתהליכי הייצור. כמעט כל תעשייה מסורתית משתדרגת ומתחדשת במוטיבים חדשניים של טכנולוגיה וחדשנות, ולו רק כדי לשרוד. תעשיות מסורתיות כגון מזון, טקסטיל ובניין עוברות שדרוגים והתאמות טכנולוגיות על-מנת לשפר את הפריון, וכך גם החברות והמפעלים בישראל. אלא שהדבר דורש התערבות ממשלתית והשקעת משאבים.

גילי פורטונה
גילי פורטונה

בשנת 2015 הגיש מוסד שמואל נאמן למשרד הכלכלה תוכנית לשדרוג התעשייה בצפון. התוכנית עסקה בפעולות שונות שעל המדינה לבצע כדי לסייע לתעשיות המסורתיות בצפון לשדרג את עצמן בהתאם להתקדמות הטכנולוגית בעולם. תוכנית זו חייבה השקעה בפיתוח אשכולות מקצועיים, ודרשה מחויבות ונחישות של המפעלים באימוץ היבטי ייצור מתקדם בתמיכת המכון לייצור מתקדם, בגיוס משאבי אנוש הנדסיים מצטיינים ומתקדמים, ובשילוב מתמיד של איכות וחדשנות. 

מה כללה התוכנית לשדרוג הצפון?
פרויקטים גדולים של תשתיות בתחום התחבורה והתעשייה; שבעה מנועי צמיחה עסקיים, כאשר שניים מהם היו תעשייתיים; וקידום חדשנות תעשייתית המכונה 'תעשייה 4.0'. פרויקט התשתית בתחום התעשייה כולל העברת מפעלי הפיתוח, הייצור והתחזוקה של צה"ל (משאו"ת) לצפון המדינה; ואילו מנועי הצמיחה התעשייתיים התמקדו ביצירת אשכולות תעשייתיים-מקצועיים בתחומי המים והבריאות, כולל תחום המזון הרפואי. 

האשכולות התעשייתיים-מקצועיים מתוכננים להעסיק ולממש את הפוטנציאל האנושי והתעשייתי באזור, ולשלבו לאשכול המשלב אקו-סיסטם שלם של שירותים, תעשייה יצרנית, אקדמיה, מכוני מחקר, חממות וחברות ינוקא. כל אלו נעשו בליווי שוטף של חוקרי מוסד שמואל נאמן. 

מהם היתרונות של פעולות אלו וכיצד הן יסייעו לצפון?
העברת המשאו"ת - שאושרה על-ידי צה"ל וממשלת ישראל ונמצאת בשלבי התכנון להקמה באזור תעשייה ציפורית - תאפשר קפיצת מדרגה של תעשייה גדולה המעסיקה אלפי אנשים מיומנים בתוכה, ומפעילה קבלני משנה רבים בצמוד לה, כך שזה ייתן תנופה לאזור כפי שקרה בעבר עם רפא"ל בגליל, שהביאה לפריחת התעסוקה באזור הגליל והצפון ולצמיחת מספר ישובים גדולים. 

ד"ר אביגדור זוננשיין
אביגדור זוננשיין

הקמת האשכולות התעשייתיים מתאפשרת היום ביתר הצלחה בזכות תחילת ההטמעה של חדשנות תעשייתית (תעשייה 4.0) בישראל; ובזכות התגייסות הממשלה להקמת מכון לייצור מתקדם בצפון, בהובלת מכללת אורט בראודה, שייעודו הטמעה ויישום טכנולוגיות מודרניות ומתקדמות בתעשייה המסורתית. התארגנות יישובי הגליל המזרחי והאקדמיה בצפון אפשרה חיבור של תעשיית המזון הוותיקה ותעשיית הפודטק החדשה עם המכללות בצפון, בשילוב הטכניון, לאשכול מזון רפואי מתקדם. מהלך זה יושלם על-ידי היוזמה הממשלתית להקמת מכון למזון וחממות פודטק בגליל המזרחי. 

באשר למהפכה התעשייתית הרביעית, היכן ישראל ממוקמת?
בעת הכנת התוכנית לשדרוג המערכת הסוציו-כלכלית בצפון, המהפכה התעשייתית הרביעית הייתה רק בתחילתה בישראל ובשלבי התהוות מתקדמים בעולם. כיום היא מיושמת בהיקפים גדלים והולכים בתעשיות בעולם, והחלו יישומים גם בתעשייה הישראלית. המהפכה נוכחת ותורמת בכל שרשרת הערך של המוצרים והשירותים התעשייתיים: מחקר ופיתוח, הנדסה מתקדמת, שרשראות רכש ואספקה, תחזוקה חזויה, שיווק ומכירות, ויזמות הכוללת גם מודלים עסקיים חדשים ופורצי-דרך. 

עיקרי המהפכה התעשייתית הרביעית כוללים, בין השאר:

1. מחשוב ואנליטיקה מתקדמת של כל התהליכים תוך שימוש בדיגיטציה מתקדמת, סנסורים חכמים, אינטרנט של דברים (IoT), אחסון וחישוב בענן.

2. הנדסת ננו של חומרים, סיבים ומשטחים.

3. ייצור בהוספה, הדפסות תלת-ממד וייצור מדויק.

4. רובוטיקה מתקדמת, אוטומציה מותאמת, בינה מלאכותית ומציאות רבודה.

5. הדור הבא של האלקטרוניקה.

6. תוכן וניהול ממוחשב ומרושת של שרשראות אספקה מבוזרות.

7. ייצור ירוק ובר-קיימא תוך כדי שימוש בשיטות חדשניות כגון בקרת בריאות מערכות ותחזוקה חזויה.

מהפכה זו מהווה הזדמנות פז עבור התעשייה המסורתית בצפון, לאמץ מרכיבים של המהפכה ולהפוך את התעשייה בצפון, במהלך אזורי משולב, לתעשייה מתקדמת ואיכותית, בעלת פריון גבוה (לפחות 250 ש"ח לשעה), מובילה בתרומה לתל"ג, תחרותית בייצוא, בת-קיימא; ואטרקטיבית למשאב אנושי מוביל ומצטיין במגוון רחב של מקצועות כגון מהנדסים, טכנאים, מפעילי ציוד מתוחכם, מדעני מידע, תכנתים, מעצבי מוצר ועוד. 

את המהלך הזה יכול להוביל המכון לייצור מתקדם שנמצא בשלבי הקמה. גם התוכניות של רשות החדשנות לקידום ייצור מתקדם, והמענקים של מרכז ההשקעות לשיפור פריון, יכולות לתמוך במהלכי יישום ושדרוג אלו.

לצד ההזדמנות, קיים סיכון של אי-השתלבות התעשייה בצפון במהפכה התעשייתית הרביעית. לאי-נקיטת המהלך עלולות להיות השלכות קשות על התעשייה בצפון, של סגירת מפעלים ושל בריחת מהנדסים וטכנאים מתקדמים ומצטיינים מהצפון.

עם אילו אתגרים המדינה צריכה להתמודד כדי שאכן תעמוד ביעדי שדרוג הצפון?
כדי לענות על האתגרים וההזדמנויות של המהפכה התעשייתית הרביעית שתוארו לעיל, נדרשים מהנדסים וטכנאים מצטיינים בעלי כישורים, ידע ויכולות, המותאמים לדרישות התעשייה המתקדמת. למעשה, הציפיה היא שהמהנדסים במאה ה-21 יובילו וינהיגו את השדרוג המהותי של התעשייה. 

לשם כך, יזמנו במוסד שמואל נאמן פורום חינוך מהנדסים למאה ה-21, בהובלת פרופ' ארנון בנטור, אשר כולל נציגים בכירים מרוב האקדמיות להנדסה בישראל, נציגים מובילים מתעשיות שונות וגורמי ממשל רלוונטיים. הפורום, שפועל כבר למעלה משנתיים, הפיק תובנות לגבי חינוך מתקדם של מהנדסים, וגיבש המלצות לדרכי פעולה וייזום פרויקטי חלוץ. 

אנחנו צופים שממצאי פורום זה יקדמו את חינוך המהנדסים למאה ה-21. מהנדסים אלו יכולים להוות חוד החנית בשדרוג התעשייה, אלא שהם חייבים תעשייה משודרגת ומתקדמת כדי שיהיה להם היכן לעבוד בהתאם לכישורים וליכולות שלהם. סיכוי רב שאם אכן יתרחשו שני תהליכים אלו - שדרוג התעשיות במקביל להכשרת כוח-אדם הנדסי מתקדם - הצפון יפרח ויצמח גם בזכות אוכלוסייה איכותית שתתיישב בו.

הערכת בשלות מפעלים בצפון בארבעה תחומים:

גרף ערכת בשלות התעשייה בסולם הייצור המתקדם: מודל IMAM

מה המצב כיום מבחינת בשלות המפעלים בצפון לייצור מתקדם, וכיצד ניתן להעריך את המצב בתעשייה?
התעשייה נמצאת בתהליכי שדרוג שונים. כדי לסייע למפעלים בתהליך זה, פיתחנו במרכז למצוינות תעשייתית במוסד שמואל נאמן, בשיתוף החוקרים הבכירים ד"ר איתן אדרס ופרופ' רון קנת, מודל להערכת בשלות מפעלים לייצור מתקדם. המודל מכיל הערכת מצב ב-14 תחומים חיוניים לקידום הייצור המתקדם. 

באמצעות מודל זה, קיימו עד כה 15 מפעלים בצפון הערכה עצמית לגבי מידת הבשלות שלהם לייצור מתקדם (ראו תרשים). המפעלים זיהו את נקודות החוזקה שלהם, שיכולות לסייע להם ביישום ייצור מתקדם, ואבחנו נקודות תורפה שמעכבים את הטיפול בתהליך השדרוג, כחלק מהמחויבות של המפעלים לתהליך. המכון לייצור מתקדם יוכל להשתמש במודל זה.

ד"ר גילי פורטונה וד"ר אביגדור זוננשיין הם חוקרים בכירים במוסד שמואל נאמן.

ד"ר פורטונה עומד בראש המרכז למצוינות תעשייתית, במוסד שמואל נאמן בטכניון.

בחזרה למגזין פיתוח הצפון >>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#