תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שמיר אופטיקה: גאווה ישראלית

היא מחברות האופטיקה המובילות בעולם בפיתוח ובייצור עדשות, 95% מהכנסותיה מגיעים מ-30 מדינות ברחבי העולם, אך "שמיר אופטיקה נלחמה להשאיר כאן את המו"פ, כדי לשמר את ה-DNA המסורתי שלה כחברה חדשנית וישראלית - זו הגאווה וזו החוזקה הכי גדולה שלנו", אומר יגן משה, מנכ"ל ונשיא החברה. שומרים על הצפון

שמיר אופטיקה
יח"צ

"אנחנו גאים להיות מותג מוביל באוסטרליה, בפורטוגל ובאיטליה, ובכל מקום אנחנו מציינים שהמוצר שלנו הוא ישראלי. ישראל היא מותג של חדשנות בעולם, 'אומת הסטארט-אפ' שמפתחת סטארט-אפים אבל מוכרת אותם בחו"ל, בעוד שאנחנו אחת החברות היחידות שהמוצר שלה מפותח בישראל, משווק ונמכר תחת שם מותג ישראלי בכל העולם עד הלקוח הסופי, וגם מזרים כסף לישראל" – כך אומר יגן משה, מנכ"ל ונשיא חברת 'שמיר תעשיית אופטיקה', בראיון מיוחד למגזין 'פיתוח צפון'. 

מעמדה של שמיר אופטיקה כחברה חדשנית קיבל חיזוק בחודש מרץ האחרון, כאשר השיקה את ה-Autograph Intelligence - עדשת המולטיפוקל המתקדמת בעולם. העדשה פותחה במרכז המחקר והפיתוח של החברה, בהשקעה של כ-5 מיליון דולר, לאחר כ-15 חודשים של מחקרי ביג-דאטה מעמיקים בשילוב מרכיבי אינטליגנציה מלאכותית שכללו ניתוח של 5 מיליון מרשמי עדשות.

החברה מחזיקה כיום בבעלותה מפעלים וחברות-בת במדינות רבות ברחבי העולם - מתאילנד ואוסטרליה, דרך איטליה, יוון, טורקיה ופורטוגל, ועד מקסיקו וארה"ב. המפעל בישראל מייצר רק עבור השוק המקומי. "המטה שלנו היום הוא בחלקו בינלאומי", מציין משה, "אבל המקור וההתחלה והבסיס של החברה הוא בצפון, בקיבוץ שמיר שבגליל העליון. הגאווה שלנו על כך באה לביטוי בכל מקום, כשאנחנו מראים את הסמל של הקיבוץ ואת המחקר והפיתוח שבא משם".

מהקיבוץ ועד נאסד"ק

'שמיר תעשיית אופטיקה' היא מחברות האופטיקה המובילות בעולם בפיתוח ובייצור עדשות מולטיפוקל, עדשות ראייה חד-מוקדיות ותבניות זכוכית. 95% מהכנסותיה מגיעים מ-30 מדינות ברחבי העולם, אשר בהן היא פועלת ישירות באמצעות מפעלים, חברות שיווק והנהלות אזוריות. גם קשריה עם הלקוחות - אופטיקאים, רופאי עיניים ואופטומטריסטים – הם ישירים מול החנויות, דרך המפעלים ומרכזי השירות שלה במדינות השונות.

יגן משה
יח"צ

החברה הוקמה בשנת 1972 על-ידי אנשי קיבוץ שמיר, כאשר המטרה הראשונית הייתה לייצר זרוע תעשייתית לקיבוץ אשר עסק עד אז בחקלאות, בדומה לשאר הקיבוצים באותן שנים. באותה תקופה, הוצעה לקיבוץ הצעה מפתה בתחום האופטיקה, וראשי הקיבוץ החליטו להיכנס לתחום בצורה מלאה. בתחילה, ייצר המפעל תבניות לעדשות אופטיות אך עם הזמן התרחבו תחומי הפעילות, והחברה החלה לייצר בעצמה משטחים אופטיים לתיקון הראייה. 

"בשנות ה-70 זה היה מפעל שפיתח פתרון אופטי מסוים עבור חקלאים מתבגרים", מספר משה, "עד אז כל התעשייה הקיבוצית הייתה מושתתת חקלאות. הקיבוץ זכה לקבל טכנולוגיה מסוימת ומשם התחלנו להתגלגל".

ברבות השנים, פיתחה החברה טכנולוגיות חדשניות לייצור העדשות בישראל ופרצה לשווקים בחו"ל. כיום מפעילה שמיר אופטיקה שתי מעבדות ייצור בישראל, במקביל ל-16 מעבדות ברחבי העולם, ומעסיקה כ-2,600 איש כאשר 550 מהם עובדים בארץ. כאן גם פועלות מחלקות הפיתוח, שרשרת האספקה, ההנדסה, התפעול וחלק מההנהלה הבכירה של החברה. "יש בבעלות החברה עוד מפעל בקיבוץ איל בשרון, שמייצר חומרי גלם לעדשות באמצעות טכנולוגיה מיוחדת ובזכות ידע רב שאין לו תחרות גם ברמה העולמית", מוסיף משה.

קפיצת המדרגה התרחשה בתחילת 2005, כאשר שמיר אופטיקה הונפקה בבורסת נאסד"ק האמריקאית והייתה לחברה הקיבוצית הראשונה בעולם שנסחרה בבורסה זו. הנפקתה בארה"ב יצרה תהודה גדולה למוצריה ברחבי העולם, ומכירותיה צמחו דרמטית. משה: "זה היה מהלך ששינה את פניה של שמיר אופטיקה מקצה לקצה: מחברה שמפתחת, לחברה בינלאומית שפועלת לכל אורך הקו - מפיתוח וייצור עד שיווק ומכירה ללקוח הקצה". 

משה, שהצטרף לחברה עוד טרם ההנפקה, זוכר כי "כבר אז צורת ההתנהלות לא הייתה של חברה קיבוצית מסורתית אלא של חברה שהנהלתה יכולה לבוא מכל מקום, רק שיהיו אנשים מוכשרים. זו הסיבה שגם שלושת המנכ"לים האחרונים הם לא מהקיבוץ".

"החוזקה הכי גדולה: הפיתוח והמחקר"

יגן משה נכנס לתפקידו כמנכ"ל וכנשיא חברת שמיר אופטיקה ביולי 2018, לאחר כ-13 שנים שבמהלכן מילא בה מספר תפקידי ניהול – בתחילה כחשב החברה, לאחר מכן כסמנכ"ל הכספים ובהמשך כמשנה למנכ"ל. בשנת 2014, בעקבות מינויו למנהל אזור אסיה פסיפיק של החברה, הוא העתיק את מגוריו לסינגפור אך המשיך לשמש במקביל כמשנה למנכ"ל.

בשנת 2011, כאשר שימש כסמנכ"ל הכספים של החברה, היה משה שותף לצעד המכריע ביותר שביצעה שמיר אופטיקה עד אז, ואשר קיבע סופית את מעמדה כמובילה עולמית בתחומה: המיזוג עם ענקית האופטיקה הצרפתית 'אסילור' (50%), בעסקה ששיקפה לשמיר אופטיקה באותה עת שווי של 258 מיליון דולר. 

בעקבות המיזוג והעסקאות הכרוכות בו, נמחקה שמיר אופטיקה מהמסחר בבורסה בתל-אביב ומנאסד"ק, והפכה לחברה פרטית בבעלות משותפת. כיום זו חברה בינלאומית שפועלת באמצעות 29 חברות-בת ושותפויות - כולל מפעלים לייצור עדשות מרשם וחברות הפצה ושיווק למעבדות, לרשתות אופטיקה ולחנויות – כאשר מרבית מכירותיה הן מעבר לים.

"בהרבה בחינות", אומר משה, "קיבוץ שמיר הוא קיבוץ מאוד מתקדם ומוטה עסקים. האנשים בחברה ידעו לקחת סיכונים ובגלל זה היא היום מחוברת עם 'אסילור', קונצרן האופטיקה הכי גדול בעולם, ובכל זאת לב החברה הוא בקיבוץ: הקיבוץ מחזיק ב-50% מהבעלות עליה, יו"ר הדירקטוריון הוא מהקיבוץ, רוב המטה ממוקם בקיבוץ. גם כל המטה התפעולי נשלט מהקיבוץ, ממש צוות שלם, כל ה-IT העולמי עם 30 אנשי IT ששולטים מכאן על כל מערכות המידע שלנו בעולם. 

"אבל הדבר הכי חשוב הוא שמרכז הפיתוח, כ-100 עובדי מו"פ ברמה גבוהה ביותר, פועל בקיבוץ - כל המחקר והחדשנות של החברה בא משם: חומרי ציפוי, טכנולוגיות ייצור, כלים למכירה, כלים דיגיטליים, נוסחאות אופטיות ועוד. זו הגאווה וזו החוזקה הכי גדולה של שמיר אופטיקה, שנלחמה להשאיר כאן את המו"פ כדי לשמר את ה-DNA המסורתי שלה כחברה חדשנית וישראלית".

יחד עם זאת, מוסיף יגן משה כי "מאוד קשה להחזיק היום את מיטב המוחות בגליל העליון. זה סוג של שליחות, מבחינתי, אבל מכיוון שתחבורה יעילה וציבורית כמו רכבת אין לגליל העליון, אנחנו מוצאים את עצמנו מול עלויות קשות של שינוע עובדים ברכבים, והמדינה לא רק שלא עוזרת בזה - היא קונסת את אותם עובדים שנמצאים שעות על הכביש כדי להגיע למקום העבודה, במיסוי כבד על הרכב. 

"אם המצב ימשיך כך, יהיה קשה מאוד להחזיק פיתוח לתפארת בגליל העליון, לא רק בגלל העלויות אלא יותר בגלל הזמינות של אותם 'מוחות' לאתר בגליל העליון. גאוותנו היא על הפיתוח בישראל ובפריפריה, אבל הממשלה חייבת לראות זאת כמשימה לאומית להקלה על אותם טאלנטים לעבודה בגליל, בין אם בתחבורה ובין אם בתמריצים".

בחזרה למגזין פיתוח הצפון >>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#