תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"רשות שלא תדאג לצעירים שלה היא רשות בלי עתיד"

במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל יודעים שהצעירים הם הכוח המניע של הישובים, פועלים לעידוד הגירה חיובית לגליל, לחיזוק הקהילה באמצעות מרכזי צעירים, לפיתוח כלכלי וחיזוק עסקים קיימים, להקמת רשת מתחמי עבודה משותפים ומסובסדים ולהזנקת מיזמים כלכליים עם הרשויות המקומיות. אריאל משעל, מנכ"ל המשרד: "אין סיבה שלצעירים בפריפריה לא יהיו את אותן הזדמנויות שיש לצעירים במרכז"

חנוכת ההאב בצומת וואסט
דוברות המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל

בתחילת הקדנציה שלו כשר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, החליט אריה דרעי להציע מספר פרויקטים ארוכי-טווח: חיזוק תחום החינוך הבלתי-פורמלי בפריפריה, שיעורים פרטיים בחינם, חוגים לילדים בכ-50 לחודש, סבסוד קייטנות וחיזוק תחום הקהילה והפנאי - אלו הם רק חלק מהפעולות שנעשו לאחרונה במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. זאת, לצד מיזמים כלכליים בהתאם לצרכים האמיתיים של הרשויות המקומיות והצרכים שעולים מן שטח. את הפרויקטים האלו אפשר להגדיר בשתי מילים: חיזוק הפריפריה.

אריאל משעל
לע"מ

"ישבנו וחשבנו מה אנחנו כמשרד יכולים לעשות תחת המגבלות שלנו כי בכל זאת, אנחנו לא משרד האוצר או הכלכלה", אומר אריאל משעל, מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. "בתור התחלה, זיהינו בעיה אקוטית: התעסוקה האיכותית, ההיי-טקית, שמסתיימת עם כביש 6 ביוקנעם וכמעט ולא קיימת בגליל התחתון, העליון או המערבי. זה מביא להגירה שלילית. צעירים מהאזור עוזבים כדי לחפש את עצמם במרכז. הבנו שרשות שלא תדאג לצעיריה היא רשות בלי עתיד.

"אנחנו במשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל רואים בצעירים את הגורם המניע ליצירת קהילה חזקה, בעלת חוסן חברתי המוביל לחוסן לאומי וליצירת מנהיגות מקומית, ואין סיבה שלצעירים החיים בנגב, בגליל ובפריפריה החברתית לא יהיו אותן הזדמנויות - החל מאירועי תרבות ופנאי ליד הבית ועד אפשרויות תעסוקה. 

"לכן, המשרד הקים למעלה מ-60 מרכזי צעירים המספקים מעטפת ליווי ותמיכה בפיתוח קריירה, יזמות עסקית, מנהיגות קהילתית, הכוונה תעסוקתית, קורסי העשרה, הרצאות נודדות ועוד. רק בשנה האחרונה, למעלה מ-200 אלף צעירים בגליל לקחו חלק בפעילויות מרכזי הצעירים של המשרד".

משעל מוסיף כי "חיזוק התעסוקה והיזמות בפריפריה הוא יעד, ואין כל סיבה שיזמים יצטרכו לחפש תעסוקה איכותית רחוק מהבית. הפתרון הראשון שנמצא הוא הקמת מתחמי עבודה משותפים (האבים) מסובסדים. באזור המרכז ישנם עשרות חללי עבודה דוגמת WeWork ומתחריה, בצפון ובדרום הם כמעט ולא קיימים. המשרד חבר לחברת 'סיסקו' ובשיתוף פעולה יצאו שני הגופים בפרויקט הקמת רשת 'קליקה - מתחמי העבודה המשותפים של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל', בהשקעה של כ-90 מיליון שקלים. התכנון הוא לפתוח למעלה מ-40 האבים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, כשכחצי מהם בצפון וכחצי בדרום. 

ביז בגליל פועל למינוף העסקים הקטנים והבינוניים בגליל על ידי הנגשת מידע ממוקד ופרואקטיבי, מידע וחיבורים שיסייעו לשילוב עסקים מקומיים בפעילות הכלכלית המקומית. לפרטים נוספים: https://bizbagalil.org.il/ - דלג
משאירים את הכלכלה בבית - ביז בגליל מרכז המידע והמחקר גליל

"רשת קליקה מחברת בין יזמים וקהילות טכנולוגיות. עד עתה כבר הוקמו בגליל האבים בצפת, בתפן וברמת הגולן, ובתקופה הקרובה צפויים להיפתח על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל האבים נוספים בקריית שמונה, חצור הגלילית, סחנין, שלומי, עפולה, מע'אר, מעלות תרשיחא, כרמיאל, דלית אל כרמל וכמובן גם בנגב ובפריפריה החברתית - כך שיזם מצומת וואסט שברמת הגולן מקושר באמצעות המערכות המתקדמות ליזמים בהאבים נוספים, ובכך כל הארץ תהיה קהילה עסקית אחת גדולה". 

עוד מוסיף משעל, כי "מטרת מתחמי העבודה המשותפים היא לתת ליזמים, סטארט-אפיסטים, מהנדסים ומעצבים מקום להתכנס בו ולעבוד ובמחיר מסובסד: עד 500 ש"ח לחודש בלבד לעמדה פתוחה. אנחנו רוצים שלכל צעיר ויזם תהיה אפשרות לבוא ולשבת במתחם עבודה משותף - בדיוק כמו הצעיר בתל-אביב. תמורת סכום סמלי הם יקבלו מקום פיזי לעבודה, מחשב ושירותי תוכן שיסופקו על ידי החברות סיסקו ו'ארץ עיר': נטוורקינג, שת"פים עם האבים אחרים, הרצאות, קואוצ'רים וכל עזרה שיזם צעיר בתחילת דרכו צריך. 

"בפנטזיה שלנו, הסטארט-אפיסט שיושב בהאב נעזר ברואה החשבון ובעורך הדין שיושבים שם לידו. זה צעד נוסף ליצירת תעסוקה איכותית, מחר יכולה לבוא חברת היי-טק ולהחליט לפתוח שלוחה שלה בהאב כזה ואנחנו, כמובן, נשמח מאוד לסייע לה בכך. במקביל להקמת מתחמי העבודה המשותפים, המשרד מחזק 800 עסקים קטנים ובינוניים בפריפריה על ידי קורס יזמות עסקית הניתן ללא עלות".

פתרון לחסמים כלכליים לרשויות קטנות וגדולות, יהודיות וערביות

יוזמה שנייה שבה יצא המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל היא בעידוד רשויות מקומיות לבקש עזרה בהזנקת מיזמים חדשים. כל רשות מוזמנת פעם בשנה לבקש פתרון כלכלי למיזם שחשוב לה, והמשרד ישקול את בקשתה. "ישנם שלושה תנאי סף", אומר משעל. "הראשון, שעובדי המיזם יהיו תושבים של אותה רשות מקומית. השני, שהמשכורות המשולמות במיזם לא יהיו בשכר מינימום אלא קרובות יותר לשכר הממוצע במשק. השלישי, שהרשות הכלכלית של משרדנו תוכיח שהמיזם באמת צפוי לחולל שינוי כלכלי באותה רשות מקומית".

המשרד קיבל מגוון רחב של בקשות - מעזרה בבניית קניון גדול, דרך תמיכה במיזם של נשים מבשלות בעכו, ועד מיזם שיאפשר עבודה ממוחשבת מהבית לנשות דיר אל-אסד. "אנחנו נותנים לכל רשות להתאים את המיזמים לצרכים של תושביה. לא אנחנו אומרים להם מה הם צריכים אלא הם אומרים לנו", מצהיר משעל. 

"באה אלינו, למשל, רשות מקומית חרדית ואמרה שהיא רוצה להקים חוות סוסים. לא הבנו איך זה מתחבר, אבל יועצים כלכליים הציגו לנו נתונים ולפיהם 40% מילדי הרשות הזאת מטופלים רגשית ברכיבה על סוסים. ההסעות לפעילות הזאת מחוץ לישוב עולות הרבה, כך שהעתקתה אל תוך היישוב תביא לחיסכון כלכלי ניכר. בנוסף, מתחם כזה יוכל לשמש לתרבות פנאי ולשרת את כלל תושבי האזור בקיצים ובחופשים. אחרי שהראו לנו אקסלים שהמחישו את הכדאיות, אישרנו ויצאנו לדרך".

קול קורא נוסף שהוציא המשרד הוא בנושא פתרון חסמים כלכליים. רשויות מסוימות בצפון נתקעו בשלבי סיום של פרויקט כזה או אחר, והמשרד הביע רצון לסייע להן לפתור את הבעיה. למעלה מ-70 רשויות הגישו בקשות ואלו נבדקות כיום במשרד. השאיפה היא שכבר ברבעון הקרוב יתחילו לזוז פרויקטים שנתקעו. "יש פה עולם שלם של פרויקטים כלכליים שהגיעו לשלב כזה או אחר, ונתקעו כי היה חסר את הדחיפה אחרונה. למשל, כביש גישה שנגמר לו התקציב קצת לפני סוף העבודה. כשמבינים שיש כאן 70 רשויות, קטנות עד גדולות, מועצה או עיר, יהודיות או ערביות, שמקבלות את העזרה הדרושה להן - מבינים עד כמה זה דרמטי", אומר משעל.

חיים שולמן
דרור מילר

צמצום פערים ושוויון הזדמנויות

בעיה נוספת שאותה זיהו במשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, היא הפערים הנוצרים בין תלמידים מהמרכז ומהפריפריה. "אם ילד בתל-אביב או בהרצליה יכול לקבל מגוון רחב של חוגי העשרה אחר הצהריים - ילד בחצור או בקריית שמונה יכול, לצערנו, לקבל פחות", אומר משעל, "מכאן נולדים פערים שקשה מאוד לגשר עליהם, ולכן נכנסנו בכל הכוח לנושא החינוך הבלתי פורמאלי ופתחנו בשנתיים האחרונות למעלה מ-10 מרכזי מצוינות בנגב ובגליל. 

"אופק מרכזי המצוינות של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל מעניקים לתלמידים מהגליל המערבי ועד למזרחי, ממטה אשר ועד קצרין בגולן, מכיתות א' ועד י"ב, אפשרות ללמוד כבר עכשיו קורסים ברמה אקדמית בתחום יזמות עסקית, אסטרונומיה, רובוטיקה, צילום, מדעים, עיצוב גרפי, הנדסה, פיתוח אפליקציות, ואפילו וטרינריה, דיפלומטיה, אדריכלות ועיצוב - ובעלות של 50 לקורס לחודש. מרכזי המצוינות פתוחים בשעות 16:00-20:00, וילדי האזור יכולים להגיע ולבחור ממגוון חוגים רחב. זה נותן אפשרות לכל ילד להגשים חלום ולהגיע לגיל התיכון עם אותן האפשרויות שיש לילד במרכז הארץ".

גם עבור בני הנוער דואג המשרד, ובשנה הקרובה יפתח קורסים בתחומי הסייבר לתלמידים בחטיבות הביניים. משעל אומר שבמשרד הבינו כי היכולת להגיע ליחידות צבא דוגמת 8200 נמוכה יותר בפריפריה - מה שלא רק יוצר פערים אלא יכול להכתיב הבדל ביכולת ההתפתחות העתידית של הצעירים. 

האפשרות להיחשף גם בפריפריה לתחום הטכנולוגי הלוהט, תגדיל את סיכויי הצעירים החיים בו להגיע ליחידות מובחרות בצבא ומשם להמשיך לתפקיד מבוקש בעולם ההיי-טק. "נושא צמצום הפערים ושוויון ההזדמנויות הן בתחום הפיתוח הכלכלי והן בתחום החינוך הבלתי פורמלי אמורים לאפשר לאנשי הגליל את הזינוק קדימה. יש עוד הרבה עבודה לפנינו, אבל אני גאה על ההתקדמות שעשינו בקדנציה האחרונה", מסכם משעל.

מקום לאופטימיות

"אם בוחנים את המגמות ולא רק את הנתונים בגליל, אז יש מקום לאופטימיות", מצהיר חיים שולמן, סמנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל, "בכל שנה יש יותר התחלות בנייה, ישנה עלייה בהצטרפות למעגל העבודה, צמצום גדול בהגירה השלילית ומעבר להגירה חיובית, כניסה של תוכניות חדשות, ובעיקר ראשי רשויות מקומיות עם רעב לשינוי. התדמית של הגליל משתנה לטובה, וצריך לעשות הכל כדי להמשיך את הצמיחה.

"התפישה המרכזית שלנו ברשות לפיתוח הגליל היא שהגליל צריך שהמדינה והגופים העסקיים והפילנטרופיים ימשיכו 'לשפוך' אליו כסף. כסף זה מה שמניע אנשים וכלכלה. במרכז הארץ יש כסף ולכן אנשים מתמגנטים לשם. צריך לייצר מעין 'בנק' גדול שיאפשר לבני ובנות הגליל להרוויח יותר ושימשוך אוכלוסייה חדשה לגליל להשקעות. בנינו כבישים, מחלפים, רכבות וגישה מהירה לגליל, אז אפשר להתחיל גם להסיע את הכסף לכאן".

שולמן מספר על שיתוף פעולה פורה עם המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, ומשבח יוזמות כגון זו של מתחמי העבודה המשותפים והמסובסדים. לדבריו, רשת קליקה שמוקמת על ידי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, מצמצמת מרחקים ומתחילה לייצר את האקו-סיסטם הדרוש לפיתוח תעשיית היי-טק של ממש בגליל. 

לדבריו, מדובר בצורך אקוטי."מנהלת פארק ההיי-טק בר-לב, לדוגמה, ארגנה כנס של חברות שמעוניינות לעבור לגליל. הגיעו 12 חברות כאלו, וכ-1,200 צעירים מהגליל הגיעו להתעניין. החברות הלינו על כך שבגליל אין מספיק 'טאלנטים', אנשי מקצוע בכירים שדרושים לחברות כדי לפתח מוצרים טכנולוגיים. הפתרון טמון, ככל הנראה, בהבאת אנשים שיודעים לקחת מוצר לאורך כל הדרך ולהביא אותו מ-0 ל-100. הם אלה שיקבלו סיוע במגורים וליווי צמוד לגבי מסגרות חינוך והתאמה לצרכיהם. זה ישכנע אותם לבוא לפה. חיים בגליל מאות אנשי היי-טק בכירים שעשו אקזיט ויכלו להרשות לעצמם לעבור מהמרכז ולחיות בנינוחות. יש עובדים ומנהלים בכירים מאינטל, צ'ק-פוינט ועוד שגרים בצפון. 

"סעיף נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא מענקי מדינה. לא מזמן, דיברה איתי מנהלת שהחליטה להעביר בית תוכנה של 12 אנשים לגליל, ושאלה מה אנחנו יכולים לתת עבור זה. הפניתי אותה לגורמים הרלוונטיים במשרד הכלכלה, ואחרי זמן מה היא חזרה אליי ואמרה שבתל-אביב היא מקבלת יותר מענקים ממשרד הכלכלה מאשר בגליל. המשוואה הזאת צריכה להשתנות. מענקים משמעותיים יותר יעשו את ההבדל. צריך גם ליצור ולהקים קרנות של מימון, חממות הייטק וקרנות הון-סיכון; להקים אותם כאן ולהעביר מסר למרכז הארץ, שגם פה נמצא הכסף ומי שצפוף לו במרכז ורוצה את החלום הישראלי של לעבור לגליל - יכול לעשות את זה בלי להיפגע ברמה הכלכלית.

"אנחנו מצליחים ליצור מצב שבו משרדי ממשלה מבינים שהכספים צריכים להיכנס לכאן כדי למשוך את האוכלוסייה. כספים שכבר נמצאים כאן - אנחנו מנסים להשאיר כאן. יוזמה אחת כזאת היא 'ביז בגליל': יצרנו מערכת רכש שמרכזת פרטים של ספקים בגליל לטובת קניינים ואנחנו מעודדים אותם להשתמש בה, ובחינם. כך, כאשר חברה או עירייה רוצה לקנות כוסות חד-פעמיות למטבחון, למשל, היא קונה אותן מספק הממוקם בגליל - והכסף נשאר באזור. זה נקרא 'כלכלה מקומית מקיימת'. ההכנסות של הספקים והמפעלים המקומיים גדלות, וכך גם קטנות ההוצאות של הרשויות המקומיות".

אילו עוד מנועי צמיחה קיימים בגליל?
שלומי אטיאס, מנכ"ל הרשות לפיתוח הגליל: "אחד ממנועי הצמיחה החזקים בגליל הוא התיירות. זה תחום שאנחנו מפתחים מאוד, אך יש עוד מה לעשות בנושא. לדוגמה, כיום אין מוצר תיירות גלילי שמשווק בחו"ל. אנחנו מתכננים לעבוד עם הרשויות המקומיות ועם משרד התיירות בנושא, ולבנות מוצר כזה. אם לשפוט לפי תיירות הפנים - הפוטנציאל גדול. בקיץ האחרון הרשות לפיתוח הגליל עשתה קמפיינים שהביאו יותר מ-100,000 איש לגליל, ואין סיבה שלא נארח גם כמויות של תיירים מחוץ לגבולות ישראל". 

נושא נוסף שמציין שולמן, הוא האוכלוסייה הערבית. לדבריו, "אנחנו מאמינים שהאוכלוסייה הערבית יכולה להיות מנוע צמיחה אדיר. ההשתתפות של נשים במגזר העבודה בצפון נמוכה מאוד - בקושי 30%. אנחנו צריכים לשים דגש על הנושא, ויש לנו המון רעיונות: לבנות אזורי תעשייה קטנים בתוך הכפרים, ליצור קואופרטיבים ייחודיים ועוד. האוכלוסייה הערבית יכולה להשתלב בכל רמות התעסוקה כאן, כולל תעשייה והיי-טק".

לאתר הרשות לפיתוח הגליל - https://www.galil.gov.il

בחזרה למגזין פיתוח הצפון >>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#