תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

משותפות לצמיחה חברתית

איתור והכשרת צעירים וצעירות בעלי פוטנציאל מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית – זהו המניע של ארגון 'שותפויות אדמונד דה רוטשילד', השואף לבסס את הדור הבא של מנהיגי ישראל. ראיון עם ענת נחמיה-לביא, מנכ"לית הארגון, על התוכניות בשטח ועל תפישות עולם חברתיות לצמצום פערים, שוויון הזדמנויות, סולידריות וכבוד הדדי. מצפון תיפתח הבשורה

יום במקום 2019
יח"צ

זה אולי נשמע כמו חלום אוטופי, אבל בארגון 'שותפויות אדמונד דה רוטשילד' מאמינים שהקמת עתודה של מנהיגות צעירה מהפריפריה החברתית והגיאוגרפית של ישראל, היא שתביא בעתיד את החברה הישראלית למקום טוב הרבה יותר. או, במילים אחרות, הכשרת דור של מנהיגים שיקדמו תהליכי שותפות בין הקהילות השונות המרכיבות את החברה הישראלית. 
"הרעיון הזה הוא לב ליבה של הפעילות שלנו, וברוח הזו אנחנו פועלים בשטח", אומרת ענת נחמיה-לביא - מנכ"לית שותפויות אדמונד דה רוטשילד. "אנחנו מאמינים שצעירות וצעירים המוכשרים במסגרת התוכניות שלנו יפעלו לצמצום פערים בחברה הישראלית ולקידום שוויון הזדמנויות לבניית חברה משותפת".

כיצד בונים את המנהיגות העתידית? 
"דווקא בתקופה של משבר לאומי וגלובלי בכל הקשור במנהיגות, אנחנו פועלים למען המטרה על-פי עקרון הרצף. מלווים צעירות וצעירים שאנחנו מזהים כפוטנציאל למנהיגות צעירה בפריפריה הצפונית באמצעות מגוון תוכניות. הליווי הוא רב-תחומי, וכאמור לפי מודל הרצף אנו מתחילים עם בני נוער בגילי 15 – ובגדול, לא עוזבים אותם עד שהם מגשימים את עצמם ומגיעים לעמדות השפעה בתחומים שונים בחברה הישראלית".

מוטיבציה למגורים בפריפריה

ענת נחמיה-לביא
יח"צ

ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד הוקם על-ידי קרן אדמונד דה רוטשילד בשנת 2016, במטרה לשמש כזרוע החברתית של הקרן. הארגון מאתר ומכשיר צעירים וצעירות מובילים ובעלי פוטנציאל, בעיקר מהפריפריה, בשאיפה לבסס את הדור הבא של מנהיגי ישראל על תפיסות עולם חברתיות ועקרונות הומניים – צמצום פערים, שוויון הזדמנויות, סולידריות וכבוד הדדי.

התוכניות שמפעיל הארגון משלבות בין הצורך בהרחבת ההשכלה והידע לבין השאיפה לפתח ולתמוך באקטיביזם חברתי ובמסוגלות אישית. באופן זה מלווה הארגון את משתתפי התוכניות, מכוון אותם ומקנה להם כלים אישיים וקבוצתיים להשפעה.

בתוכניות השונות משתתפים מדי שנה מאות צעירים, וביחד עם מאות הבוגרים הם מהווים רשת משמעותית של מנהיגות צעירה בעלת חזון משותף של מובילוּת, מצוינות ואחריות חברתית עמוקה, הפועלת למען עתיד משותף טוב יותר.

מהו האתגר האמיתי של התוכנית? 
"התוכניות המופעלות על ידינו משלבות בין הרחבת ההשכלה והידע לבין פיתוח אקטיביזם חברתי ומסוגלות עצמית, תוך מתן ליווי, הכוונה והקניית כלים אישיים וקבוצתיים להשפעה. ברוח זו אנחנו, כאמור, מלווים את משתתפי התוכנית מגיל 15 ומלווים אותם עד גילי 30-40. האתגר האמיתי שלנו הוא לא רק להכשיר אותם. אנחנו שמים דגש בפעילות להיכרות עם הזהות של בני הנוער, היישוב שלהם, החברה והסביבה שבה הם מתגוררים – הכל מתוך הנחה שאם זה מה שתקבל בתוכניות המנהיגות, אז המוטיבציה שלך להישאר ולהשפיע על הישוב או על האזור שבו גדלת תהיה הרבה יותר גבוהה. ואכן, אנו רואים שרוב בוגרי התוכניות, בוודאי האקדמאים, נשארים לגור בצפון - שזה לא טריוויאלי. הם לא מסיימים את התואר ורצים לגור בתל אביב. הם קיבלו משהו לאורך כל השנים האלה, שגורם להם למוטיבציה מאוד גדולה לתרום לאזור שבו גדלו". 

נערים ונערות בסמינר חורף קו הזינוק
ק"ז גליל עליון

ארגון שותפויות אדמונד דה רוטשילד מפעיל כיום שש תוכניות מרכזיות, שבהן משתתפים מאות צעירים מדי שנה: קו הזינוק - תוכנית במודל ייחודי המלווה צעירים במהלך 10 שנים, מהתיכון ועד לאמצע שנות ה-20; מסאר - תוכנית מנהיגות קהילתית חברתית לצעירים מהחברה הערבית; שגרירי רוטשילד - לפיתוח מצוינות אישית וחברתית, ומשתתפים בה סטודנטים לתואר ראשון; תוכניות הצוערים - מופעלות במסגרת 'עתודות לישראל' בשיתוף משרדי החינוך והפנים, שמשתתפיה הם סטודנטים לתואר ראשון ושני בתחומים של שלטון מקומי, תכנון אורבני וחינוך בלתי פורמלי; תקווה ישראלית באקדמיה - חלק מפרויקט 'תקווה ישראלית', פרויקט הדגל של נשיא המדינה ראובן ריבלין; מובילים באקדמיה - קבוצת השפעה עתידית של סוכני שינוי, מכלל המוסדות האקדמיים בישראל, שתפעל לקידומה של מערכת אקדמית מצטיינת, לומדת, חדשנית, יוזמת וצופה פני-עתיד לטובת קידום המחקר הבסיסי, המחקר היישומי, לסטודנטים וכלל המשק.

מנהיגות על קו הזינוק

כשנחמיה-לביא מדברת על הובלת תחום המנהיגות הצעירה היא מדגישה את נושא הגיוון. "נושא הגיוון הוא קריטי במקרה שלנו. 30% ממשתפי התוכניות שלנו מגיעים מהחברה הערבית. אנחנו נותנים ביטוי לכל המגזרים ונלחמים על זה. אין הרבה תוכניות שיש בהן שיעור כזה מהחברה הערבית.

"לקחת קבוצה של יהודים וערבים שגרים באותו אזור ומעולם לא נפגשו, ולשלב אותם בתוכנית של מנהיגות חברתית ויזמות חברתית זה מאוד מאתגר. על-פי תפישתנו, אם יהודים, ערבים, דתיים וחילוניים לא יצליחו לחיות יחד - אין עתיד לאזור הצפון, כמו שאין עתיד לכל אזור בארץ, והדגש הוא להתחיל כבר בגיל הצעיר. אנחנו רואים שזה אפשרי וזה קורה, ובעתיד הם ישתפו פעולה בתפקידים שונים". 

מה בעצם עושים בני הנוער בתוכניות שלכם? 
"ניקח לדוגמה את 'קו הזינוק', תוכנית שמתחילה בכיתה י' ומייצרת קבוצת מנהיגות חברתית ויזמות. המשתתפים נפגשים פעם בשבוע במשך 3 שנים, ומעבר לזה עוברים במהלך השנה סמינרים של מספר ימים. כלומר בשנה מאוד אינטנסיבית, עוברים ביניהם תכנים ומתקיים שיח על שאלות יסוד שקשורות לכל מי שרוצה לחבר בין אוכלוסיות: מה הזהות שלנו, איזו אחריות משותפת יש לנו, ועוד. 

"הצעירים האלה מייצרים קואליציה רב-תרבותית ומשפיעים על המרחב בנושאים שונים. הם מתבקשים לתכנן פרויקט, לגייס עבורו כספים, ליצור קשר עם הרשויות המקומיות ועוד. כל משתתף בתוכנית חייב במהלך 3 השנים לפתח יוזמה חברתית שמשפיעה על המרחב שבו הוא חי. כשדיברו הרבה על הנושא של חדר מיון קדמי בקריית שמונה, לקחה על עצמה קבוצה של 'קו הזינוק' לחבר בין קבוצות באזור הצפון שלא הייתה ביניהם תקשורת, לפעולה משותפת בין הכוחות המקומיים והכוחות הפוליטיים. ויש עוד הרבה דוגמאות ליוזמות שהשפיעו על המערכת החברתית והמקומית". 

אור פפר
נוער מגר

כיצד פועל הארגון לדחוף ולשלב בוגרים בשטח? 
"אנחנו מנגישים את המערכת הפוליטית לכל היוזמות של החבר'ה שלנו. לפני חודשיים, לדוגמה, קבוצת הצעירים שלנו קיימה סדנה בת 5 ימים שכללה מרתון של פתרונות ודרכים להתמודדות עם האתגרים והבעיות בחברה הישראלית. תוכניות הצוערים, המשותפות למשרדי הממשלה, מכוונות את המשתתפים להשתלב בשלטון המקומי בפריפריה ולשנות אותו מבפנים. 

"זו כל המהות של התוכנית הזו: להכשיר צעירים שעוברים מסלול אקדמי להשתלב בשלטון המקומי – שם הם אמורים להתפתח וכמובן להשפיע. אבל בתוכניות שלנו ההכוונה היא לא רק לפוליטיקה. אנחנו נותנים לכל אחד להגשים את שאיפותיו - בין אם מדובר במגזר החברתי, העסקי, המסחרי ועוד". 

כיצד תשפיע, לדעתך, פעילות הארגון על החברה הישראלית? 
"הקו המשותף לכל התוכניות שאנחנו מתמחים בהן הוא באמת חברה משותפת – מערכת היחסים של 'ארבע השבטים', תוך דגש על החברה הערבית והחברה היהודית. אם מסתכלים על מה שקורה בצפון הארץ, אנחנו ההוכחה שאפשר לעשות את זה. לחיות חיים משותפים ומגיל צעיר, כמובן. אם הבוגרים הצעירים שלנו ינהיגו בעתיד את המדינה אז הם באו ממקום אחר, של שיתופי פעולה ליצירת חברה בריאה ומתקדמת שבה מועצם הטוב המשותף".

בחזרה למגזין פיתוח הצפון >>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#