לקט ישראל: מהצלת עודפי מזון להזנת אוכלוסיות נזקקות

איסוף, קטיף וחלוקת עודפי מזון מגוונים, הפכו את "לקט ישראל" לארגון המוביל בישראל בחלוקת מזון בריא ומזין לאוכלוסיות נזקקות. ד"ר עירית גרטלר דוידוביץ, סמנכ"לית התפעול של הארגון, מספרת על המערך הלוגיסטי המורכב, שיתוף הפעולה המאתגר עם העמותות השונות והסיפוק הגדול מהתרומה לקהילה

אסף לבנון
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תוצרת חקלאית | צילום: לקט ישראל
אסף לבנון
תוכן מקודם

כשנתיים לאחר שעלה לישראל נחשף ג'וזף גיטלר לדו"ח הביטוח הלאומי לשנת 2002 והופתע לגלות שבישראל קיימת קבוצה גדולה של אנשים העובדים קשה למחייתם אך בכל זאת נותרים מתחת לקו העוני וחיים בחוסר ביטחון תזונתי. העולה החדש החליט שהוא חייב לעשות מעשה. מדי לילה נסע עם מכוניתו לארגונים שונים, אסף מהם את התבשילים שנותרו ואחסן אותו במקררים שהציב בחזית ביתו. משם העביר את המזון לחלוקה לנזקקים. עם הזמן תפסה פעילות זו יותר ויותר נפח, עד שחניית ביתו של גיטלר הייתה צרה מלהכיל ודרשה התרחבות. כך נולד ארגון "לקט ישראל", שגילטר משמש כיום כיושב הראש שלו בהתנדבות.

"לקט ישראל" מוביל כיום את פעילות איסוף המזון וחלוקתו בישראל. 100 עובדים, 15,000 מתנדבים ו-27 משאיות הובלה מחלקים מדי יום כמות עצומה של אוכל לנזקקים. ב-2020 חילק הארגון כ-18,500 טון פירות וירקות וכ-2.4 מיליון ארוחות, בשווי כולל של 186,550,000 שקלים. המזון חולק ל-246,000 נזקקים מדי שבוע באמצעות 330 עמותות, ארגונים ורשויות מקומיות בכל הארץ.

'ד"ר עירית גרטלר דוידוביץ צילום: תומס קלינסקי

"לקט ישראל זיהה את החשיבות שבצריכת מזון בריא ומזין גם בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ולכן הוא מציל ומחלק עודפי מזון בריאים ומזינים ופועל להעלאת המודעות והידע בקרב הציבור הזה לחשיבות צריכת מזון בריא", מספרת ד"ר עירית גרטלר דוידוביץ, סמנכ"לית התפעול של הארגון. "כל מוצרי המזון שאנחנו מחלקים עומדים בתנאים התברואתיים והתזונתיים הקפדניים ביותר, ושייכים לאחת משתי קטגוריות: פירות וירקות או ארוחות מוכנות. לפירות ולירקות יש לנו מוקד טלפוני שמברר מידי יום עם חקלאים העובדים עמנו אם יש להם תוצרת עודפת. ברגע שמתקבל אישור שכן - אנחנו שולחים אנשי שטח לבדוק את איכות התוצרת. לאחר שהתוצרת עוברת את בקרת האיכות נשלחים רכזים, קוטפים ומשאיות כדי לבצע את הקטיף והאיסוף הדרושים. יש לנו שמונה רכזי שטח ושני מנהלי אזור שבכל יום הולכים וקוטפים ביחד עם פועלים ודואגים להכניס את התוצרת הטרייה למרכז הלוגיסטי שלנו. את הארוחות המוכנות אנחנו מקבלים בעיקר מגופים ממשלתיים, בסיסים צבאיים ובתי מלון. לגופים האלה שמאכילים אנשים במסות, נשארים פעמים רבות עודפים רבים, ובמקום שאלו ילכו לזבל - הם נותנים אותם לנו כדי שנעביר לעמותות שיאכילו נזקקים וידאגו לביטחונם התזונתי".

קטיף בשדה חקלאי צילום: לקט ישראל

שרשרת אספקה משומנת
במסגרת תפקידה אחראית ד"ר גרטלר-דוידוביץ על שלוש מחלקות תפעול: הלקט החקלאי שהוזכר, מחלקת הלוגיסטיקה ומחלקת העמותות - האחראית על הקשר השוטף עם מאות העמותות להן מספקת "לקט ישראל" את התוצרת שהיא מקבלת. מדובר במתנ"סים, עיריות, מועדוני קשישים, ארגוני נשים בשיקום ושלל ארגוני צדקה. בנוסף, היא עוסקת גם בפיתוח קשרים מול גופים כמועצת הצמחים, איגוד מגדלי הפירות והירקות, רשויות ועיריות - במטרה לקבל כמה שיותר מזון שניתן יהיה לחלק. "אני שותפה לחשיבה האסטרטגית של הארגון שמצעידה אותו קדימה עם מיזמים כמו פיתוח מכולת חברתית ופתיחת עוד מוקדים לחלוקה ותוצרת. דגש מרכזי בעבודתי ניתן לצד הלוגיסטי. לאחרונה, למשל, רכשנו מכונה משוכללת ששוטפת, מייבשת וממיינת תוצרת חקלאית. כך מתאפשרת עבודה מהירה ויעילה יותר. השאיפה שלנו היא להגיע ל-50,000 טון של תוצרת חקלאית בשנה ולהציל בין 2.5 ל-3 מיליון ארוחות מבושלות. עוד אנחנו שואפים לפתוח כמה שיותר נקודות חלוקה ולהגיע לכמה שיותר גופים ועמותות שיכולים לסייע לצרכני הקצה".

הצד הלוגיסטי שהזכרת נשמע סבוך במיוחד. מהצד שלכם עד לנזקק ישנה שרשרת אספקה ארוכה ומורכבת.
"זה נכון, ישנם אתגרים רבים. אנחנו מצליחים לצמצם אותם בעזרת עבודה מסודרת ומדויקת, תוך הסתמכות על מערכות מחשוב. המלאי היומי של התוצרת החקלאית נכנס למפתח חלוקה ממוחשב, בו מחושבת אוטומטית החלוקה לפי העמותות שאמורות לקבל אותה בכל יום. עמותה תקבל ביום ראשון תוצרת אחרת מזו שתקבל ביום שני או שלישי כי כל מחזור פעילות שלנו הוא 24 שעות. אנחנו עובדים מעכשיו לעכשיו. עד שעות הצהריים אנחנו לא יודעים מה סידור עבודה למחר מכיוון שהחקלאי עוד לא עדכן אותנו מה יש לו עבורנו. עלינו לפצח איך מחלקים לכולם בזמן ומצליחים להגדיל את אורך החיים של התוצרת החקלאית במרכז הלוגיסטי, כך שלא נגיע למצב שנאלץ לזרוק אותה. לשמחתנו, נבנתה פה מכונה משומנת ויעילה, עם צוות שעובד בצורה רציפה. כל המחלקות יושבות ביחד במרכז הלוגיסטי של 'לקט ישראל' ועובדות בשיתוף פעולה - מה שמאפשר זמני תגובה מהירים. מדי יום יש במרכז הלוגיסטי 80 מתנדבים שממיינים את התוצרת החקלאית ועוזרים בהכנת מארזים והזמנות לעמותות. אם יש פתאום ביטול הגעה של כמה מתנדבים - כל השרשרת צריכה מיד להשתנות ולעשות אדפטציה. רק זו אופרציה בפני עצמה. גם עמותות זה עולם מאתגר, לא כולם טכנולוגיים כמונו במגזר השלישי. הכל בעבודה שלנו צריך להיות מדויק. אם עמותה מקבלת מאיתנו תוצרת ביום שני זה כי היא נארזת ביום ראשון ע"י מתנדבים שהמשמרת שלהם נקבעה מראש. אי אפשר לשנות, כי זה שובר את כל שרשרת האספקה".

כיצד פעלתם בתקופת הקורונה?
"עוד לפני המשבר חמישית מאוכלוסיית ישראל חיה במצב של חוסר ביטחון תזונתי. המגפה הכניסה רבים חדשים למעגל הזה. מצאנו את עצמנו מתמודדים עם שינויים משמעותיים בפעילות: תרומות המזון המבושל פסקו באחת כי בתי מלון נסגרו ומוסדות גדולים עברו לעבודה מהבית. מנגד, תרומת התוצרת החקלאית עלתה באופן משמעותי, כי חקלאים שהיו אמורים למכור את תוצרתם לבתי מלון, מסעדות ושווקי מזון נותרו ללא לקוחות. את כל אלו ליוותה עליה חדה בדרישת הציבור לסיוע. מתוך הבנה שהמציאות שלנו השתנתה מקצה לקצה ועל מנת שלא לפגוע בנזקקים התלויים בנו התאמנו את עצמנו באופן מידי: רכשנו וחילקנו ארוחות מבושלות ישירות לבתי הנתמכים. למזלנו, כמות התרומות עלתה משמעותית כי רבים הבינו את העלייה החדה בצורך, כך שיכולנו להרשות לעצמנו לרכוש 12,000 ארוחות ביום. הצלנו וחילקנו תוצרת חקלאית רבה, הגברנו את היקפי העבודה ושכרנו צוות מקצועי שהחליף את עבודת המתנדבים, שהופסקה בשל אילוצי הקורונה. כמו כן, חילקנו את עבודת המרכז הלוגיסטי לצוותי עבודה קבועים וסגרנו את הכניסה לזרים – על מנת להגן על הצוותים הפועלים במקום מהידבקות בנגיף ולאפשר את המשך הפעילות גם אם, חלילה, אחד מאנשי הצוות ידבק ויוכנס לבידוד. זאת הייתה לוגיסטיקה מאוד מדויקת ומורכבת, אבל למזלנו אנחנו טובים בלהגיב מהר מאוד למשברים ולתת פתרונות בתקופה קצרה מאוד".