תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

זירה חדשה

הרגולציה בשוק הפורקס היא בשורה חשובה לחברות הרציניות בענף, שהוכתמו בשל פעילותם של נוכלים. זו בשורה חשובה לא פחות לציבור הרחב ולגופים המוסדיים, שמחפשים חלופות לאפיקים הבנקאיים בעידן של ריבית אפסית. איציק נוי, יו"ר איגוד זירות המסחר ומנכ"ל חברת סמארט קפיטל הבינ"ל, מבטיח: מתחיל עידן חדש, שבו שוק הפורקס ישרת את הכלכלה הישראלית |

אצל איציק נוי, מנכ"ל חברת "סמארט קפיטלומי שעומד בראש איגוד זירות המסחר בשוק ההון, ארגון הפועל במסגרת איגוד לשכות המסחר, התמונה הפוכה. בענף שלו, זירות המסחר האינטרנטיות במט"ח ובשוק ההון בכלל, שרר עד לאחרונה כאוס גמור. נוי היה בין אלה שדחפו את רשות ניירות ערך לאמץ רגולציה חדשנית ומחמירה, שתשנה את כללי המשחק בענף הפרוץ.

"עד לפני חצי שנה כל אחד יכול היה לפתוח זירת מסחר ולגבות כסף, תוך הצגת מצגי שווא ללקוחות",מספר נוי, שממלא את תפקידו בהתנדבות. "לענף נוצר דימוי שלילי כאילו מדובר בקזינו ביריחו.

אפשר לשים כמה דולרים בודדים, לבצע ספקולציות מסוכנות ולהתעשר בן לילה. זה הכתים מאוד את הענף ויצר דמוניזציה שלא בצדק, כי פועלות בו גם חברות רציניות ולגיטימיות, שהשקיעו הון עתק בפיתוח פלטפורמות מסחר מתוחכמות בחזית הטכנולוגיה, וסייעו ללקוחות בהדרכה ובתמיכה. רשות ניירות ערך לא ידעה איך להתמודד עם זה. היינו צריכים להפעיל לחץ רב כדי לשכנע אותם להתחיל את המהלך ולייצר רגולציה מוסדרת בתחום בארץ. בעקבות הרגולציה החדשה, אנו נמצאים בפתחה של תקופה חדשה לזירות המסחר. במסגרת תפקידי אני מתמקד בשינוי תדמית תחום זירות המסחר".

"צריך לזכור", הוא מוסיף, "שזירות המסחר מילאו תפקיד חשוב בשוק ההון. הן שיכללו את השוק ואפשרו מסחר גם בהיקפים נמוכים, תוך הוזלת עלויות למול המערכת הבנקאית והעמדת ציטוטי שערים למסחר רציף, למשך 24 שעות ביממה. אנו רוצים להעצים את הענף, להקנות לו לגיטימציה ולהפוך אותו לזמין ולנגיש לכלל הציבור. אני מקווה שהרגולציה החדשה תחשוף את פניהם של אותם 'נוכלים' הפועלים בתחום, ותחזיר את האמון הציבורי בחברות אשר יזכו באישור הרגולציה לפעילותן".

מעגנות נורמות בסיסיות תחום זירות המסחר האינטרנטיות, המתנהל באמצעות חברות הפורקס למיניהן Exchange)  Foreign) הוא תחום צעיר יחסית בעולם.  מדובר על פלטפורמה אינטרנטית המאפשרות למשקיעים לפעול במכשירים  פיננסיים שונים )בעיקר נגזרי מט"ח ובכלל( מול מפעילי הזירות. הזירות מצטטות באופן רציף מחירים למכשירים הפיננסיים שבהם מציעה הזירה לסחור. עיקר הפעילות בזירות מתבצעת על-ידי משקיעים הפועלים בהיקפים כספיים נמוכים. העסקאות במט"ח נועדו להפיק רווחים משמעותיים מהשינויים בשערי המטבעות ומדדים רלוונטיים, אך יש גם עסקאות סביב מחירי סחורות מסוגים שונים (זהב ומתכות, קפה, חיטה וכדומהוכן מניות ומדדי בורסות בעולם.

הרגולציה בתחום התבקשה לאחר שהתברר שרמת המינוף בתחום גבוהה מאוד וכך גם רמת הסיכון ללקוח. כמו כן, התקיים ניגוד עניינים מובנה בין הלקוחות לחברות. הזירה היא צד נגדי לעסקה ולא פעם כשהלקוח הפסיד הזירה הרוויחה. הלקוח גם לא נדרש להפקיד את מלוא הכסף, אלא סכום המדמה את הסכום שבו משקיעים עבורו. למשלמשקיע ב- 100 אלף דולר בחוזה בפועל שם רק 1,000  דולר.

 התקיימו גם סיכונים לזירות שעשויות היו להעמיד במבחן את יכולתן לעמוד בהתחייבויות. מסחר בשיטת המינוף הינו כלי לגיטימי וחשוב לפעילות, אך הדבר מצריך ידע בסיסי.

התקנות החדשות, שנכנסו לתוקף לאחרונה, מחייבות את אלה שרוצים לפעול בשוק הפורקס להצטייד ברישיון מרשות ניירות ערך, קובעות תנאים למתן רישיון לזירה ומעגנות נורמות בסיסיות, כמו חובה לגלות ניגודי עניינים, איסור על ביצוע פעולות בניגוד עניינים חריף וכדומה.

בנוסף, הן קובעות נורמות לניהול תקין של כספי הלקוחות. למשל, ניהול כספי הלקוחות בחשבונות נאמנות נפרדים. כן כוללות התקנות דרישת הון עצמי מזערי ומניעת לקיחת סיכונים מיותרים. התקנות גם כוללות הוראות נגד פרסום אגרסיבי, או שיווק של פיתויים, שעשויים להטעות את הלקוחות כאילו מדובר במסחר פשוט, תוך יצירת מצג שווא.חברות הציגו לא פעם שמות בדויים של רופאים וטייסים, שלכאורה גרפו 10,000 שקלים בחודש נטו בנוסף למשכורתם, תוך הסתרת סיכונים אמיתיים ומורכבות של המכשירים הפיננסיים. התוצאה הייתה שלא מעט תביעות הוגשו במהלך השנים נגד חברות הפורקס. עיקר הטענות היו כי הן סוחרות מול הלקוחותתוך ניצול המידע שיש להן, ואילו במרבית המקרים הלקוחות, שלא בקיאים ברזי המסחר ושוק ההון,מצאו את עצמם נפסדים.

"הזירות מטפלות בכספם של אחרים ונדרשת הקפדה חמורה על ניהול הכספים הללו, תוך הפרדה בין כספי הזירה לכספי הלקוח לשם הגנה במקרה של חדלות פירעון", מסביר נוי את הרציונל מאחורי התקנות החדשות. "ההסדרים החדשים נועדו לשים את האינטרס של הצרכן במוקד ואני מקווה שהן ינפו מהשוק את השחקנים הבלתי לגיטימיים שפעלו בו. אין ספק שבעבר נעשו מעשים מגונים בכספי הלקוחות בחברות הפורקס. חלק מהחברות ניצלו את התמימות של הלקוחות וזה פגע בכל החברות. לכן, מרבית החברות הרציניות, לרבות כל אלה שחברות באיגוד שאני עומד בראשו, מברכות על הכלת הרגולציה. זה יאפשר ליותר שחקנים לפעול בשוק המט"ח ויהווה אלטרנטיבה לבנקים.

בעידן של ריביות אפסיות זוהי בשורה צרכנית חשובה לציבור הרחב, שמחפש אחר חלופות השקעה לגיטימיות". רמת מינוף גבוהה אחד הכשלים החמורים מול הלקוחות בפורקס נבע ממינוף גבוה. לדברי נוי, כדי לפעול בשוק המט"ח צריך יותר מכמה מאות דולרים בודדים. למרות זאת, חברות קיבלו לקוחות שבחשבון שלהם היו רק מאות דולרים בודדים. לקוחות אלה קיבלו מינוף גבוה מאוד ואז כל הפסד קטן למעשה "מחק" אותם.

"בשוק ההון יש פיתוי גדול לרווח מהיר, ואנשים פשוט שוכחים את ניהול הסיכונים שלהם וממנפים את עצמם לדעת", הוא מסביר. "חלק מהחברות גם נהגו לתת בונוס ללקוחות שהתיק שלהם ירד לרמה מסוימת. כלומר, אם התיק הפסיד ונותרו ללקוח רק 20% מהכסף, אזי החברה התחייבה לתת לו בונוס שגובהו 20% משווי התיק ההתחלתי. למעשה, היא כבר מראש מינפה את הלקוח ב 20%- . הרגולציה החדשה הפחיתה את יכולות המינוף והגבילה אותו ל 1:20- . המשמעות היא שגם אם החברה תפשוט רגל כספי המשקיע יהיו בטוחים וישובו אליו".

נכון להיום, נוי צופה עידן חדש, שבו הפורקס יפעל באופן הגון ושקוף וישרת את הכלכלה הישראלית. כדי ליצור את השקיפות, ניסח האיגוד בראשות נוי אמנת שירות מול הלקוחות, ולדבריו החברות הסכימו לחתום עליה. "אם חברה לא תחתום על האמנה, בדף האתר של האיגוד תהיה המלצה לא לסחור דרכה. אני גם מתכוון להפעיל מנגנון פיקוח ובקרה באמצעות לקוחות סמויים כדי לבחון מי עומד בכללים. בנוסף, יוקם מוסד בוררות ברשות שופט בדימוס, שיחקור את תלונות הלקוחות ויעניש את מי שלא פעל לפי הנהלים". 

הרגולציה החדשה תסייע בהגדלת השקיפות גם מכיוון נוסף. בדרך כלל החברות משווקות רק את הרווח, אך כעת הן יאלצו לפרסם גם הצהרת סיכון, ממש כמו בעולם הפרסום של סיגריות ואלכוהול. בנוסף, התקנה תיצור שם חיובי למסחר דרך האינטרנט.

מהפיכה בתחום העמלות

סביר להניח, כי בתום הליך הפיקוח, ייעלמו מהאופק הפיננסי זירות מסחר שאין מאחוריהן גב כלכלי יציב. רשות ניירות ערך, הגוף הרגולטור שיפקח על זירות המסחר, הציב דרישת הון מינימאלית להקמת זירה כהון עצמי. בנוסף, הרשות דורשת, כאמור, כי כספי המשקיעים יוגן בחשבונות צד ג׳. לדברי נוי, שילוב הדרישות האלה מעניק הגנה כפולה לסוחרים - חשבון נאמנות המחזיק את כל ההון של הסוחרים למעשה מעניק הגנה מלאה לכסף שהלקוח הפקיד בזירה. לצורך השוואה, הלימות ההון הנדרשת מבנקים עומדת על 12.5% בלבד, ואילו מזירות המסחר נדרשת כאמור הלימות הון של 100% . מכאן נגזרת משמעות וחשובה: הבנקים איבדו את היתרון המשמעותי שהיה להם עד כה כברוקרים שנחשבו למקום בטוח יותר.

"עכשיו כשיש רגולציה, תהיה תחרות רצינית לבנקים, שכן בבנקים נדרשת הלימות הון נמוכה משמעותית מזו של הברוקרים האחרים, מהם נדרשת הלימות של 100% -שהופכת אותם ליותר בטוחים", הוא מעריך. היבט חשוב נוסף הוא הכפפת השיווק האגרסיבי של התחום למגבלות הרגולציה. לעיתים תכופות מדי, המשווקים הובילו קמפיינים שניצלו מצוקה פיננסית והיו על גבול ההטעיה של הציבור. כעת, מלבד העובדה כי הזירה תחויב לצרף אזהרה לפרסום, היא תיאלץ לבדוק באופן פרטני את כשירות הלקוח לסחור בזירה, במטרה להרחיק מהתחום לקוחות תמימים ולהתחיל במלאכת בנייה של קהילת סחר הוגן.

לנוי יש גם בשורה בתחום העמלות והוא בטוח כי תחום ההשקעות עומד בפני מהפכה בדומה למה שראינו בשוק הסלולר. "מי חשב לפני מספר שנים שנשלם כמה עשרות שקלים לשיחות ללא הגבלההיום אנחנו משלמים עמלות גבוהות על עסקאות בשוק ההון דרך הבנקים, ואין לכך שום סיבה. ניהול תיקי השקעות זה מקצוע מיותר עבור הרבה מאוד משקיעים שיכולים לעשות זאת בעצמם. אנחנו נוכל לעשות לשוק ההון ". את מה שנעשה בשוק הסלולר.

האם לדעתך ניתן לשקם את אמון הציבור הרחב בפורקס?

"אני מאמין שכן. הלקוחות צריכים להבין שהם נכנסים לזירה מאתגרת. שוק הפורקס בפרט ושוק ההון בכלל הוא תנודתי ויש בו הפסדים. ואולם, מי שפועל לפי הכללים ופועל במסגרת זירות מסחר מתקדמות, יכול לייצר לעצמו תשואה חיובית. היום יש פורקס חדש בישראל. לקוח יכול היום לפעול במלוא הביטחון ולדעת שאף אחד לא מרמה אותואם הוא יתרסק זה אך ורק כי הוא נהג בפזיזות ולא ניהל סיכונים נכון. להערכתי, בתוך חמש שנים מהיום 50% מהמסחר בשוק ההון בארץ יהיה באמצעות פלטפורמות פורקס, ולמעלה מ 45%-מהמשקיעים יעשו בהן שימוש".

מה המסר שלך לקהל הרחב?

"שוק ההון הוא זירת מסחר חשובה שמיועדת לא רק לעשירים ולבעלי הון. כל אחד יכול לעשות בה שימוש וליהנות מתשואות. הודות לרגולציה החדשה שעברה לאחרונה בתמיכת האיגוד, ושאנו נסייע ליישמה בפועל, אני בטוח שהציבור יחזור וייתן אמון בתחום הפורקס בפרט ובשוק ההון בכלל.

עם זאת צריך לזכור שידע שווה לכסף וחוסר בידע מקצועי עלול לגרום להפסדים. אם בחרתם לסחור בשוק ההון עצתי היא ללמוד ולהכיר היטב את כל השחקנים המרכזיים שפועלים בו )ספקולנטים, בנקים מרכזיים, בתי השקעות וכדומה( כמו גם את הגורמים המרכזיים שעלולים להשפיע עליו )החלטות ריבית, תבניות טכניות, שינויי מגמה ופעילויות חריגות בשוק(. מעבר לכך, עליכם להכיר היטב את כל פקודות המסחר והכלים העומדים  רשותכם. אף אחד לא מצפה מכם להיות מקצוענים בין רגע. יחד עם זאת, נסו ללמוד את השוק כמה שיותר. הישארו מעודכנים ולמדו רעיונות חדשים. מידע זה נגיש לכלל הלקוחות באתרי האינטרנט של הזירות, לא מדובר במדע טילים, אך בהחלט יש להבין כמה מונחים בסיסיים".

תחרות בריאה מול הבנקים

למרות הדימוי שדבק בו בישראל, שוק הפורקס הוא שוק אדיר מימדים שמניע את הכלכלה העולמית. לפי אחת הערכות, הוא מגלגל מחזור של ארבעה טריליון דולר מידי יום וסביבו נעים שוקי ההון, המטבעות והכספים בעולם. "בעולם הרחב ובמיוחד בארה"ב מדובר בשוק מאוד מוסדר ומפוקח, שוק סולידי וסחיר, שנתון לרגולציה קפדנית מאין כמוה", מספר איציק נוי. "זה נובע מכך שכל תנועה של שברי אחוז לכאן או לכאן משמעותה מאות מיליוני דולרים". על פי נתוני בנק ישראל, היקף המסחר היומי במט"ח בישראל הוא כחמישה מיליארד דולר ביום. זהו שוק בצמיחה, אך זירות המסחר הפרטיות חולשות על נתח של כ 2%- בלבד ממנו. זירות המסחר הרציניות מקוות שעם כניסת הרגולציה החדשה לתוקף חלק לא קטן מהמסחר יתנקז אליהן. אחד מקהלי היעד אליהן הן פונות במיוחד הוא הגופים המוסדיים, שמבצעים עסקאות על מוצרים פיננסיים בינ"ל, ותלויים כיום באופן בלעדי בחדרי העסקאות של הבנקים. בעוד הפעילות מול הבנקים מחייבת אותם לרתק סכומי כסף גדולים, דרך זירות המסחר הפעילות גמישה יותר. גופים אלה מבינים שהם יכולים לחסוך דרך זירות המסחר עשרות אחוזים של עמלות, אבל הם לא יכלו לעשות את זה כיום, בהיעדר הכשר רגולטור ופיקוח. עכשיו רבים מהם יוכלו להתחיל לעבוד עם הזירות וזה אומר כסף גדול שיצא מהבנקים.

זו כנראה אחת הסיבות שהבנקים, לדברי נוי, נאבקו קשות ברגולציה החדשה, שכן חברות הפורקס מציגות מודל מסחר חדש, יעיל יותר, ולפי נוי - חסכוני בהרבה. "בבנקים יש מערכות מסחר ארכאיות ממש, בקושי קובץ אקסל. חברות הפורקס עובדות עם פלטפורמות אינטרנטיות מתקדמות שמראות לך את כל הנתונים שאתה צריך בזמן אמת. מי יכול להתחרות בזה?".

קהל יעד נוסף הוא גופי הנוסטרו. גם לאלה וגם לאלה זירות המסחר יודעות לבצע פעולות בעמלות נמוכות יותר מהמגזר הבנקאי ומספקות מערכות טכנולוגיות מתוחכמות שאינן נופלות ברמתן מאלה של הבנקים.

גורמים שונים מעריכים, כי בעקבות כניסת הרגולציה לתוקף, מעל 200 אלף משקיעים, שהשקיעו עד כה את כספם בבורסה באמצעות בנקים ובתי השקעות, יפנו לזירות מסחר אינטרנטיות שפועלות בכפוף לרשות לניירות

ערך, שכאמור, יהפכו למקום בטוח אפילו יותר מהבנקים השונים והעמלות בהן נמוכות משמעותית. נוי מברך על כך: "יש ברגולציה כדי לעורר תחרות בריאה בשוק זירות המסחר והברוקרים השונים ומבחינה זו מדובר בשורה צרכנית של ממש".

כתבות שאולי פיספסתם

*#