תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ההסדרה-מגיעה לזירה

הסדרת פעילותן של זירות המסחר האינטרנטיות באמצעות חקיקה נועדה, בין היתר, להפוך את התחום ללגיטימי. נכון להיום, מרבית הזירות הקיימות עוברות תהליך הסתגלות ותיאום לדרישות הרגולטור, אך נראה שגם הרגולטור נמצא בשלבי למידת אופי הפעילות המיוחד של הזירות

האינטרנט שינה את העולם, בוודאי את עולם ההשקעות, והוא ממשיך לשנות אותו, כאשר רעיונות חדשים וטכנולוגיות חדשות עולים ומתפתחים כל העת. שלב החקיקה ההסדרה תמיד מגיע לאחר מכן, בניסיון להסדיר את אותם יישומים חדשים. כך גם בתחום המסחר במכשירים פיננסים, המכונה לרוב "פורקס", למרות שהתחום רחב ומשוכלל הרבה יותר מאשר מסחר בשערים של צמדי מטבעות בלבד.

קצת היסטוריה. בשנת 2006 כבר ניתן היה לראות היטב ניצנים של מסחר עצמאי בישראל בניירות ערך, כאשר סוחרים שונים סחרו מביתם במניות ובאופציות מעו"ף בבורסה בישראל ובבורסות ארה"ב. היום נראה כאילו כל אחד מכיר את האפשרות לפתוח חשבון בחברת מסחר, או ששמע על מישהו שסוחר במערכת כזו. בשנה זו גם יצא דו"ח רשות ניירות ערך בעניין הסדרת הפעילות של מערכות מסחר חלופיות, והתחילה ההתעניינות של הרשות ניירות ערך במערכות כאלו, הפועלות מחוץ לבורסה הידועה שלנו.

הבטחת איתנות פיננסית

סופה של אותה התעניינות ותחילתו של הליך הסדרה אמיתי החל בשנת 2014 , כאשר הותקנו התקנות שמכוחן נכנס לתוקפו תיקון 42 לחוק ניירות ערך, העוסק בהסדרת פעילות של "זירות סוחר" ב"מכשירים פיננסים". הגדרה מעניינת, אשר הוציאה את המכשירים הפיננסיים מהכינוי הקודם שדבק בהם בשוק ההון, כ"נגזרים" של ניירות ערך או מט"ח, והגדירה אותם מחדש, ככלי השקעה העומד בפני עצמו. על-פי ההגדרה, מדובר בכלי השקעה "העוקב" אחר מחירו של נכס הבסיס, מבלי שפעולת  השקעה, מכירה או קנייה, תהיה תלויה בביקוש או בהיצע של נכס הבסיס, או בפרמטרים אחרים  קשורים צד השני המעוניין לרכוש, או למכור, את נכס הבסיס בבורסה, או בבנק. עיקרה של הרגולציה היא "סטביליזציה", קרי הבטחת האיתנות הפיננסית של זירות המסחר והבטחת כספי הלקוחות. נראה כי המחוקק השקיע את מירב העניין שלו בדרישות ההון של זירות המסחר, בבקרה הפנימית ובאופן הדיווח על אותו הון, כמו גם על שמירת כספי המשקיעים בנפרד מכספי החברה, באופן המונע שימוש בכספים אלו ואף מבחין ביניהם לבין כספי החברה, כך שנוצרת הגנה על המשקיעים כלפי נושים בהליכי גבייה, או חדלות פירעון. בנוסף, הרגולציה בישראל דורשת גם דרישות ביטוח, דרישה שאינה קיימת ברגולציות אחרות בעולם. על-פי מה שאנחנו רואים אצל לקוחותינו, הזירות הקיימות עוברות תהליך הסתגלות ותיאום עם דרישות הרגולטור.

אם עד היום המפעילים של הזירה הסתפקו בשמירת כספים מספיקים לכיסויי ההתחייבויות ללקוחות, והתמקדו בשמירת תזרים מזומנים חיובי לטובת תשלום הוצאות שוטפות ופתוח עסקי, הרי שהרגולטור הכניס לתוך הזירות הללו מנגנוני בקרה וידווח שלא היו מוכרים להם.

להבנתנו, גם הרגולטור נמצא בשלבי למידת אופי הפעילות של הזירות, שכן אנו מאמינים
שמדובר בתחום שונה, דינאמי ורחב יותר ממה שהרגולטור ראה עד היום אצל גופים הפועלים
בשוק ההון הקלאסי.

מנגנוני בקרה ודיווח

כיום, לאחר שעבר מועד התחולה של התקנות ) 26.5.15 ( חברות המבקשות לנהל זירה בישראל, או לשווק זירה ללקוחות ישראלים, צריכות להגיש בקשה ולהמתין עד לקבלת תשובת הרשות בכדי לעשות כן, זאת להבדיל מזירות שהגישו בקשה עד ליום התחילה, ורשאיות להמשיך בפעילותן עד לקבלה או דחייה של הרישיון. יצויין כי המשך הפעילות אין משמעו כי החברות קיבלו רישיון או מפוקחות על-ידי הרשות. ניתן יהיה לומר זאת רק במידה והחברה אכן קיבלה מהרשות רישיון לניהול זירת סוחר.

על מנת לקבל רישיון, על חברה המבקשת רישיון לעמוד בדרישות מגוונות. בין היתר, על החברה להראות מנגנוני בקרה ודיווח בענייני כספים, לדווח על פעילות עבר )ככל שהייתה. למשל, במקרה של חברה זרה בעלת פעילות קיימת(, לספק פרטים לגבי המבנה הארגוני, בעלי השליטה ונושאי המשרה בחברה ובקבוצה בה מנויה החברה. בנוסף, יש לצרף תקנון מסחר ובו מידע רב לסוחר, לתאר את המערכת הטכנולוגית ואת התקנים הבין-לאומיים שהיא עומדת בהם, לפרט את היחסים עם ספקי

הנזילות ("התכסות") וציטוטי השערים, ההסכמים המהותיים בהם קשורה החברה ועוד.
לגבי חלק מהנושאים פירטה הרשות לניירות ערך את הדרישות באופן מסודר, כגון חוות דעת על המערכת הטכנולוגית, והמגבלות על אופן הפרסום והשיווק כמו גם ניסחה את האזהרות שיש לקבוע בפרסומים. לעומת זאת, חלק מהנושאים עדיין לא ברורים עד סופם, והחברות המגישות בקשה נדרשות לפעול לפי מיטב ההיגיון. אחד מהנושאים שדורשים הסדרה דחופה הינו תיקון צו איסור הלבנת הון, על מנת לאפשר לזירות לנהל בישראל חשבונות בנק בנאמנות לכספי הלקוחות.

עניין זה נדחה בשל העובדה שבסמוך למועד התחולה התקיים הליך בחירות. ראוי לציין, כי התקנות מתירות לחברה זרה אשר הגישה בקשה עד ליום התחולה, להעביר את
פעילותה לחברה מקומית עם קבלת הרישיון. הסדר זה אינו קיים בתקנות לגבי חברות זרות שיגישו בקשה לאחר קבלת מועד התחולה. גם האגרה לבקשת רישיון, כמו גם האגרות השנתיות, הינן בעלת שווי משמעותי. אם לצפות את העתיד, נראה כי עם מתן הלגיטימציה לזירות המסחר על-ידי הרשות לניירות ערך, תעלה דרישה מצד גופים מוסדיים ובעלי רישיונות שונים מהרשות לניירות ערך, להעביר פעילות מט"ח, שנעשתה עד הים בבנקים, אל זירות המסחר. זה ישנה את כללי המשחק ויכניס שחקנים ופעילות בנפחים גבוהים לזירות. לעניין הזה יש גם צד שיכול לפגוע בצרכן הישראלי, שכן אם הזירות יתמקדו בשחקנים מוסדיים, השוק ללקוח הישראלי הקטן יהיה פחות תחרותי ופחות אטרקטיבי, והזירות מחוץ לישראל יהפכו לאטרקטיביות יותר.

האתגר - התחרות מול חו"ל

האתגר הגדול, שעומד בפני זירות המסחר ובפני רשות ניירות ערך, הוא התחרות הגדולה מחו"ל. כמעט כל לקוח יכול למצוא בקלות אתרים רבים מאוד בעולם, בעיקר באנגלית, אך למעשה בכל שפה, המעניקים ללקוח כלים למסחר, או אתרים שמדרגים או ממליצים על ברוקרים שונים. סוחר כזה נחשף במהירה לשירותים של אותם ברוקרים, כאשר באירופה ובאנגליה, המגבלות שהוטלו בישראל על מינוף ועל מתן הטבות לחשבון המסחר, אינן קיימות.
רצונו של הרגולטור להיות "האח הגדול" ולשמור על המשקיע באמצעות איסור על מינוף אמנם מבורכת ורצויה, אך יש לשים לב שהלקוח עלול פשוט לעזוב לחו"ל. גם ההגבלה הגורפת על מתן ההטבות, הגם שאינה תחרותית מול העולם, לא תמיד מיטיבה עם הלקוח. נכון יהיה, לדעתנו, לאפשר מתן הטבות בגבולות סבירים, תוך מתן תשומת לב שאין מדובר בהטבות שמטרתן פרסום אגרסיבי של הזירה. ומאחר ולא ניתן להגביל באופן מעשי את זכותו של אדם לפתוח חשבון השקעות או מסחר מחוץ לישראל (להבדיל כמובן מדרישות הדיווח ותשלום מס), הרי שהאתגר העומד בפני הרשות בעניין אכיפה של שיווק גופים כאלה, מארץ ומהעולם, צריך להתמקד גם במניעה וגם בעידוד הלקוח הישראלי לעבוד דווקא עם גופים מוסדרים בישראל.

כתבות שאולי פיספסתם

*#