אנרגיה קיבוצית בפריסה ארצית

בחברת משק אנרגיה לא נחים לרגע על זרי הדפנה של ההנפקה המוצלחת בבורסה ומקדמים עוד ועוד פרויקטים במרחב הכפרי בשותפות הדוקה עם היישובים. על הפרק - קידום פרוייקטי דו-שימוש "סולאגרו" והרחבת רשת עמדות הטעינה במאות קיבוצים

יואל צפריר
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עין צורים – שדה סולארי
יואל צפריר
תוכן מקודם

בימים אלה מתחילה משק אנרגיה בהקמת פרויקט האנרגיה המתחדשת המשותף למושב יכיני וקיבוץ ארז במועצה האזורית שער הנגב, בסמוך לעיר שדרות. מדובר בפרויקט מתח עליון בהספק של כ-70 מגה-וואט, שיתחבר לרשת הולכת החשמל הארצית ב-2023. במשק אנרגיה מתגאים מאוד בפרויקט, שנחשב לפרויקט דגל של החברה. "מדובר בפרויקט הגדול ביותר שלנו הנמצא בהקמה, בהשקעה של כ-180 מיליון שקלים", אומר יותם לוין, מנהל פרויקטים במשק אנרגיה וחבר הנהלה. “המתקן משתרע על שטח של כ-480 דונם. בהחלט לא קטן. מבחינת אסדרה, אני מזכיר שאנחנו היינו בין הבודדים שזכו במכרז של ההליך התחרותי הראשון למתח עליון והעובדה שהוא יחובר לרשת ההולכה הופכת אותו לפרויקט תשתית לאומי. זה בהחלט מקור לגאווה וסיפוק”.

אבל פרויקט זה, עם כל חשיבותו, הוא רק חלק מסדרה של פרויקטים, שמשק אנרגיה יזמה בשנים האחרונות ונמצאים בשלבי הקמה בשלל אסדרות. יש לה לפחות עוד כ-15 פרויקטים כאלה - מכפר בלום בצפון ועד לוטן בדרום. 

גלית ביק צילום: דרור סיתהכל

“הקו המשותף לכל סוגי הפרויקטים הוא השותפות ההדוקה שלנו עם הקיבוצים והמושבים”, אומרת גלית ביק, מנהלת פעילות סולאר ואגירה וחברת הנהלה במשק אנרגיה. “אנחנו לא רק מוכרים מוצר או משווקים עסקה לקיבוצים. כחברה שהוקמה על-ידי הארגונים הכלכליים של הקיבוצים, הליווי העסקי שלנו בכל פרויקט נשען על קשב עמוק לצרכים של הקיבוצים ולרצונות שלהם, וזאת לאורך כל חיי הפרויקט. אנחנו לא מוכרים מוצר, אנחנו מציעים שותפות, שותפות ל-25 שנים. למעשה, כבר בעיצוב ההסכם מול הקיבוץ אנו דואגים לכך שהוא לא יפגע במרקם החברתי, בענפי החקלאות או בתשתיות אחרות ויהיה בעל כדאיות כלכלית, שתניב לקיבוץ מקור הכנסה סולידי ויציב למשך שנים רבות. ברוב המקרים אנחנו לא רק משתמשים בקרקע של הקיבוץ, אלא שותפים עימו ברווחים מה שהופך אותנו לשותפי אמת וזה העקרון המנחה אותנו. 

“מבנה הבעלות שלנו, והכושר הפיננסי שלנו, מאפשר לנו לסייע לקיבוצים להצטרף כשותפים וליהנות מפירות הפרויקט”, היא מוסיפה. “קח למשל את קיבוץ לוטן, שנמצא בערבה הדרומית וחיפש דרך לגוון את מקורות ההכנסה שלו. הפרויקטים שאנחנו מקימים שם בימים אלה יאפשרו הכנסה יציבה ומובטחת למשך למעלה מ-20 שנה. מבחינתם זה רשת ביטחון ועבורנו זה סוג של שליחות שאנחנו ממלאים. בקיבוצים אחרים זה מבטיח פנסיה לחברים. למרות שמשק אנרגיה היא חברה בעלת אופי יזמי ומסחרי, אנחנו לא שוכחים מאין באנו".

יותם לוין צילום: דרור סיתהכל

"סולאגרו"  - שימוש כפול בקרקע חקלאית
במשק אנרגיה רואים ביעדי האנרגיה המתחדשת שקבעה הממשלה לאחרונה מנוע צמיחה מרכזי לשנים הקרובות. "היעד שהציבה המדינה של 30% אנרגיה מתחדשת עד 2030 הוא יעד שאפתני וזה עוד לפני שדיברנו על הגידול בביקושים שיהיו כאן בגלל כניסת הרכב החשמלי. ברור לגמרי שזה יצריך שטחים רבים ושום היקף של גגות לא יספיק לכך", מדגישה גלית ביק. "מבחינה זו הקיבוצים מחזיקים במשאב חשוב, שהוא גורם מפתח למימוש היעדים. יחד עם זאת, רשויות רבות מנסות להגביל הקמת מתקנים קרקעיים בגלל שיקולים סביבתיים והצורך לשמור על ערכי טבע ונוף ושטחים פתוחים, ולכן תידרש כאן גם פעילות חדשה ויצירתית, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה יזמית".

פתרון מסוג זה הוא, למשל, שילוב של חקלאות ופעילות סולארית, תחום מתפתח שמשק אנרגיה פעילה בו זמן רב. "הקונספט הוא לשלב בין חקלאות מתקדמת לאנרגיה סולארית על אותו תא שטח, כך שכל ענף מפיק תועלת - האחד מהשני", מבהירה גלית ביק. "זו פעילות חדשה שתיתן מענה הן לחקלאות - שרווחיותה נמצאת בירידה - והן לאנרגיה שנדרשת לשטחים קרקעיים. הרעיון הוא להקים מתקן של אנרגיה סולארית על גבי גידולים חקלאיים וליהנות מהכנסה נוספת. כיסוי החלקה החקלאית בפאנלים סולאריים המצלים על הגידול מתחתם, מצמצם אובדן מים ושומר על טמפרטורה נמוכה יותר בקיץ או מתונה יותר בחורף. גם צריכת המים של הצמחים עצמם יורדת. השילוב הזה יאפשר להגן על הגידול כל השנה. אני חושבת שאפשר לראות בכך ביטוי נוסף לזיקה שלנו לקיבוצים, שמהם אנחנו באים ואליהם אנו חוזרים". לשם כך, משק אנרגיה ומכון וולקני בוחנים בימים אלה את האפשרויות לשיתוף פעולה מתמשך, כמו ליווי מחקרי של מכון וולקני.

יעקב מועלם מרום מנהל הפיתוח עסקי של מכון וולקני מציין "אנו רואים פוטנציאל רב לשחרור ערך כלכלי בדו-שימוש בפאנלים סולריים בשדות חקלאיים שעד היום לא בא לידי ביטוי, ואנו פועלים ליצירת מבנה פיתוח משותף בכפוף לקבלת אישורים נדרשים עם משק אנרגיה שיאפשר יצירת מובילות טכנולוגית בתחום. אנו מצאנו שחברת משק אנרגיה הוא גוף רציני ופועל באופן ראוי להערכה לקידום הנושא וליצירת פלטפורמה טכנולוגית מלאה בתחום." 
פרופ' חנן איזנברג, מנהל מרכז מחקר נווה יער (מרכז המחקר הצפוני של מכון וולקני) העוסק בחקלאות משמרת ומקדמת בריאות מדגיש את הפעילות הנרחבת שמתבצעת בנווה יער בשנים האחרונות בתחום הקיימות, מחזור פסולות ואנרגיות מתחדשות במסגרת משק המודל לחקלאות בת קיימא שהוקם בשנת 2018. לטענתו "אנו מחוייבים לנושא אבטחת מזון בריא לאזרחי ישראל, להבטיח את פרנסתם של החקלאים ולשמור על אמצעי הייצור באמצעים מקיימים. אנו רואים פוטנציאל רב בדו שימוש הקרקע להשאת התמורה ליחידת שטח. אנו בוחנים להקים יחד עם חברת משק אנרגיה במרכז מחקר נווה יער חלקות הדגמה בהן נחקור את השתנות תנאי האקלים והשפעתם על הגידולים כתוצאה מדו שימוש בקרקע. במסגרת הפרוייקט המשותף ככל שיאושר נתאים פרוטוקולים לגידול מטעים וירקות בתנאים החדשים ונאתר זני איכות שיתאימו לשיטת הגידול החדשה".

"לפתור אתגרים הנובעים ממרקם החיים הקיבוצי"
חברת משק אנרגיה נמצאת בשליטת שמונה ארגונים כלכליים, הנמצאים בבעלות 272 הקיבוצים בישראל. בהנהלת החברה מדגישים כי זו חברה יזמית, רזה וזריזה, עם צוות ניהולי ותיק ועתיר ניסיון בתחום האנרגיה והתשתיות. בשנת 2020 רשמה החברה ציון דרך חשוב בהתפתחותה וביצעה הנפקה בבורסה בתל-אביב. החברה גייסה הון של כ-140 מיליון שקלים, לפי שווי חברה של כ-400 מיליון שקל, בהנפקת כ-37% ממניותיה. בנוסף להנפקת המניות, משק אנרגיה ביצעה לאחרונה הליך של גיוס אג"ח ייחודי וראשון מסוגו בעולם מימון הפרויקטים המקומי, בהיקף של כ-220 מיליון שקלים, שמיועד לממן חלק מהפרויקטים שבהקמה, כאשר ההכנסות מהפרויקטים יהיו הבטוחה לאג"ח. מדובר בפעולה ייחודית של מימון פרויקטים באמצעות שוק ההון, אשר התרחשה לראשונה בישראל ביוזמת משק אנרגיה.

לחברה יש כיום נכסים מניבים בהיקף של  עשרות מגה-וואט, נכסים בהקמה ולאחר זכייה בהיקף של מאות מגה-וואט וצפי לנכסים מניבים מאות מגה-וואט נוספים. נוסף, לחברה יש כ-1,000 מגה-וואט נכסים בייזום. אחד הבולטים שבהם הוא פרויקט גדול לייצור חשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית בשיתוף עם יישובי עמק המעיינות, שמשק אנרגיה מחזיקה ב-70% בו. "כחברה יזמית, אנחנו מקדמים את הפרויקטים משלב זיהוי כתם הקרקע, דרך כל מסלול האישורים ועד ההשתתפות במכרז ואחר כך ההקמה בשטח והתפעול", מדגישה גלית ביק. "שלב הייזום כולל טיפול בהיבטים תכנוניים, קנייניים, משפטיים ומימוניים מורכבים. הפרויקט שלנו בעין צורים, שנעשה בשיתוף הקיבוץ, מדגים זאת. הוא נוהל על-ידינו משלב איתור הקרקע ועד לתפעול השוטף. הפרויקט הזה ממחיש את היכולת שלנו לשתף פעולה באופן מיטבי עם הקיבוצים ולפתור באופן יצירתי אתגרים הנובעים ממרקם החיים הקיבוצי הייחודי. לכך צריך להוסיף את היכולת שלנו למקסם את משאבי חלוקת החשמל ולהגיע לגודל פרויקט מקסימלי והכל במהירות ותוך תנועה במקביל".

"היכולת התכנונית-יזמית, במיוחד במתקנים קרקעיים, זה המקצוע שלנו, זה 'הלחם והחמאה' שלנו ועל כך אנו נמדדים". "אנחנו יודעים להפוך קרקע חקלאית לקרקע מניבה. הקמת מתקן היא עניין מורכב ושום פרויקט לא דומה למשנהו. כל הזמן גם צצות מגבלות חדשות שיש להתחשב בהן", מוסיפה גלית ביק.

“הקיבוצים הם מקום מצוין להתחיל בו”
לפרויקטים שמקימה משק אנרגיה מתווסף כיום פרויקט ענק ורב-חשיבות ברמה הלאומית - הקמת עמדות טעינה לתחבורה חשמלית. זהו אחד התחומים הצומחים ביותר בתחום האנרגיה כיום בחברה. גם כאן הפעילות בתחום תיעשה ביחד עם המגזר הקיבוצי. הפעילות מתבצעת באמצעות חברת סונול EVI הנמצאת בבעלות משותפת למשק אנרגיה וחברת סונול.
"אנחנו רוצים להיות שותפים בפיתוח תשתית כלל ארצית לטעינה חשמלית, והקיבוצים יהיו חלק ממנה, גם בגלל הקשר ההדוק שלנו עימם וגם בגלל ומיקומם הגיאוגרפי הכלל-ארצי", אומר יותם לוין, אשר בנוסף לתפקידו מרכז את נושא הטעינה החשמלית במשק אנרגיה. "ההנחה שלנו היא ששירות ההטענה יהיה גם מקור רווח לקיבוץ וגם ישרת את החברים. אחרי הכל, אם יוצע לחברים רכב חשמלי הם יזדקקו לעמודת טעינה. אנחנו מאמינים שכך נוכל גם לגוון את מקורות ההכנסה של הקיבוצים ושעמדות הטעינה יהיו חלק מסל מוצרים אנרגטיים. הכוונה היא להקים לפחות ב-100 קיבוצים עמדות בשנת 2021 ובמיקומים רבים נוספים".

אפשר להסיק מכך שאתם רואים את עצמכם כ- One Stop Shop במשק הקיבוצי מבחינה אנרגטית?
יותם לוין: "בהחלט. מגוון היכולות שלו והפתרונות שאנו יודעים לספק הוא רחב - מתקנים סולאריים קרקעיים, אגירה, מתקני "סולאגרו" (דו-שימוש משולב חקלאות), מתקנים על גגות ועל מאגרי מים, עמדות טעינה ובעתיד גם רשתות חשמל חכמות - והקיבוץ יכול להסתייע בנו לכל הצרכים האנרגטיים שלו. בכך הוא מרוויח פעמיים: הוא גם עובד מול גורם אחד, שהוא גם בעל יכולות פיננסיות ומקצועיות גבוהות ושיש לו כבר ניסיון בעבודה עימו".
יותם לוין: "אני הולך עם זה עוד צעד חשוב קדימה. הרעיון הוא להפוך את הקיבוץ לאי אנרגטי. לקהילה שנהנית מעצמאות אנרגטית ושיודעת להפיק את מקסימום הניצולת והרווחים מסך כל אמצעי הייצור ולהגיע לשימוש אופטימלי בהם - כולל סולאר, אגירה, גז ועוד".

מהם היעדים לשנה הקרובה?
יותם לוין: "השאיפה היא  לקדם את כל הפרויקטים בהקמה, להמשיך ולקדם את פרויקט המתח העליון ולהתקדם עוד בתחום האגירה, תחום שהופך להיות חלק בלתי נפרד מהתחום הסולארי ומרכיב קריטי בהצלחת כל פרויקט בתחום. הפרויקטים הם מאוד מאתגרים ואנחנו כל הזמן מגדילים ומרחיבים את היכולות שלנו". 
גלית ביק: "יש היום תחרות קשה על הקרקע, כאשר כל יזם רוצה לתפוס עמדות. אני שמחה שהזיקה והקשר החם שלנו לקיבוצים והמחויבות שלנו אליהם גורמת לכך שהם פונים אלינו ראשונים. אני מעריכה שלצד היכולת המקצועית והטכנית שלנו, מה שעומד לזכותנו זו גם הראייה החברתית בנוסף לכלכלית והבנה שלנו לצרכים של הקיבוצים. בגלל הזיקה לקיבוצים והמקום שאנחנו באים ממנו והעשייה המשותפת, משק אנרגיה היא הזרוע הטבעית של המשקים הקיבוציים והיא משרתת את האינטרסים שלהם בצורה מיטבית".