יש פה מדליפים?

ד"ר אוהד קרני, הממונה על קיימות בעסקים במשרד להגנת הסביבה, מסביר איך אפשר לדעת על הסכנות הסביבתיות שנמצאות ממש ליד הבית

תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תוכן שיווקי

מה אנו יודעים על הזיהום הסביבתי של חברות הדלק, חברות הכימיקלים, חברת החשמל ואפילו חברות המזון? אפילו מי שגר בסביבה הקרובה למפעלי תעשייה, יכול רק לשער. "הפרות של חוקים סביבתיים מתרחשות במפעלים סביבנו", אומר ד"ר אוהד קרני, הממונה על קיימות בעסקים במשרד להגנת הסביבה. "החברות מחויבות לדווח על אירועים כמו הזרמה חריגה של שפכים, דליפות והתלקחויות, אבל במקרים רבים הציבור הוא זה שמדווח ראשון".

בשנים האחרונות המידע לציבור הפך זמין יותר, ולפחות תלוי ברצונן הטוב של החברות. זה קרה לא מעט בזכות המשרד להגנת הסביבה, שנקט במספר צעדים להגברת השקיפות והנגישות למידע סביבתי. זה שנתיים מפרסם המשרד את מדד המפל"ס (מרשם פליטות לסביבה) המדרג חברות על פי פליטת המזהמים שלהן, ומזה שלוש שנים הוא מפרסם את מדד הציות – דירוג החברות על פי עמידה בחוקי איכות הסביבה. כעת המשרד עולה מדרגה עם פרסום של מדד השפעה סביבתי כללי של החברות הנסחרות בבורסה, על פי פוטנציאל הסיכון הסביבתי שהן גורמות. המדד החדש נקרא "הרשימה הסביבתית האדומה".

"המדד הזה למעשה משלב בין שני המדדים הקודמים, מוסיף פרמטרים נוספים ואפילו רכיב חיובי של אימוץ וולנטרי של תקני איכות סביבה בינלאומיים", מסביר קרני, מאנשי המשרד שהיו שותפים לפיתוחו, בהשראת מדד OPRA הבריטי. "הרשימה מקיפה 44 חברות ציבוריות, ובהן למעלה מ-100 מתקנים תעשייתים ויותר מאלף תחנות דלק. אלו הן למעשה כל החברות התעשייתיות הגדולות במשק שנסחרות, כלומר, שיש להן מתקנים תעשייתיים גדולים או מחזיקות בתחנות דלק". לדברי קרני, איש המשרד להגנת הסביבה מזה שלוש שנים ובעל דוקטורט בביוכימיה ותואר שני במנהל עסקים, עד כה מדדי המפל"ס והציות התקיימו זה לצד זה, כאשר המשמעויות הסביבתיות לא היו לגמרי נהירות למי שאינו מומחה. "אם נכתב למשל שלחברת כימיקלים מסויימת נרשמה פליטה של טון תחמוצת חנקן, קשה היה לדעת מה זה אומר, מהם הנזק והסכנה שעשויים להיגרם".

טבלת הרשימה הסביבתית האדומה

גבוה ברשימה מופיעות חברות הדלק, הכימיקלים וכמובן חברת החשמל ובז"ן. מה עם חברות בנייה, תשתיות, מזון – הן מזהמות פחות?

קרני: "בשלב זה לא יכולנו לכלול במדד חברות שאין להן מתקנים תעשייתיים גדולים, לכן, בינתיים, לא נכללות בו חברות שאין להן מתקנים כאלו אף על פי שיש להן השפעה גדולה מאוד על הסביבה כמו רכבת ישראל או חברות בנייה ותשתיות. צריך לזכור שיש גם המון חברות מזהמות שאינן נסחרות, אך בהחלט מפוקחות ואנחנו מדרגים בימים אלה את כל המתקנים התעשייתים בארץ. מבחינת חברות מזון, ניתן לראות ברשימה חברות נסחרות כמו שטראוס וטמפו, והן מדורגות נמוך ביחס לתחום האנרגיה והכימיקלים".

רבים מהמתקנים התעשייתיים המוזכרים ברשימה נמצאים באזורים צפופים באוכלוסייה. עד כמה זה השפיע על דירוג החברות מבחינת פוטנציאל הסיכון?

"זה חלק אינטגרלי מהמדד. מרכיבים של השפעה סביבתית פיזית הם לא רק פליטות לסביבה אלא גם החזקה של חומרים מסוכנים ורגישות המיקום מבחינת קרבה לריכוזי אוכלוסייה וסכנה לזיהום מקורות מים. בעתיד ננסה להכליל גם הובלה של חומרים מסוכנים במדד, יש להובלה של חומרים כאלה משמעות גדולה מבחינת סיכון לאוכלוסייה".

ממה בעצם צריכות לחשוש חברות שנכללות ברשימה הסביבתית האדומה?

"הפרסום משמעותי מאוד בהיבט הערכת הסיכונים שאליהם חשופה החברה. הנראות שלו משמעותית יותר עבור חברות שפועלות ישירות מול הצרכן, אבל לא רק. כל חברה נסחרת צריכה לדווח לבורסה על חשיפה לסיכונים סביבתיים, כך שאם היא דורגה גבוה ולא דיווחה למשקיעים על סיכונים מהותיים – היא עשויה להיות חשופה לתביעות ייצוגיות. יש פה גם היבט של החלטות משקיעים. אנחנו יודעים בוודאות שהנושאים האלה הגיעו לדירקטוריונים וירדו להנהלות עם הוראות אופרטיביות והשקעה כספית גדולה בתיקון ליקויים ושיפור אחריות סביבתית" .

האם יש גם כלי אכיפה לחברות שדורגו גבוה ברשימה?

המדד הזה נועד גם עבורנו, הוא נותן לנו דגשים באכיפה ומציף עבורנו את סדר העדיפויות ואת תדירות הפיקוח. כיום, חלק גדול מהאכיפה היא באמצעות קנסות מינהליים, אבל הקנסות הם לא דיפרנציאליים לרמת ההכנסות של החברה, כך שמידת ההרתעה שלהם מוגבלת מול חברות גדולות - קנס של מיליון או של 10 מיליון שקל לא בהכרח מרתיע חברה שיש לה הכנסות של מילארד שקל. לכן, המדד מהווה כלי משלים לענישה הישירה".