על מיזוגים, שלדים וגיוסי הון

הנפקת חברות בבורסה באמצעות מיזוג עם "שלד בורסאי" שלאחריהן מגיע גיוס הון, הפכו פופולאריות בזמן האחרון. תיקון 242 לפקודת מס הכנסה רק חיזק מגמה זאת לאחר שהסיר מגבלות שהקשו בעבר על ביצוע שינויי מבנה מטעמים עסקיים, אלא שמנהלים רבים עדיין לא מודעים ליתרונות שתיקוני החקיקה מספקים בכל הקשור למיזוגים ופיצולים

עו"ד דורון ארבלי, רו"ח רן כהן
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
צילום: shutterstock
עו"ד דורון ארבלי, רו"ח רן כהן
תוכן מקודם

במציאות כלכלית משתנה, כמו זו שאנו חיים בה, קיימת חשיבות רבה להתאמת החקיקה והרגולציה על מנת לסייע למשק לבצע את ההתאמות הנדרשות למציאות החדשה ועל מנת להסיר חסמים בדינים הקיימים המעכבים את התפתחות וצמיחת המשק. אלו הם הסיבות העיקריות שהובילו את רשות המסים והכנסת להוביל את תיקון 242 לפקודת מס הכנסה ב-2017, הנוגע למיזוגים ופיצולים.

כתוצאה מהשינוי ומניסיוננו אנו למדים, כי לא מעט חברות ומנהלים אינם מודעים ליתרונות וחסרונות של התיקון לחוק מיזוגים ופיצולים ואינם משקללים נכון את תוצאת המס במסגרת החלטתם לבצע מיזוג או פיצול.
בחרנו לפרט במאמר זה את אחד הכלים המרכזים שקיבל תוקף ודחיפה משמעותית כתוצאה מתיקון 242 לפקודת מס הכנסה והוא הנפקת חברות בבורסה באמצעות "שלדים בורסאיים".

הגמשת המגבלות בביצוע שינויי המבנה
הוראות החלק ה2 לפקודת מס הכנסה (להלן "חוק המיזוגים והפיצולים") מסדירות את  התנאים בהם שינויי מבנה בתאגידים (מיזוג ופיצול תאגידים) לא יחויבו במס. למעשה, מדובר במקרים בהם מבחינה מהותית לא היה מימוש כלכלי אמיתי המצדיק חיוב במס וזאת בשל השמירה על הבעלות הכלכלית בנכסים המועברים במסגרת שינוי המבנה. 
ביום 11 ביולי 2017 אישרה ועדת הכספים של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לתיקון חוק המיזוגים והפיצולים, זאת לאחר מספר דיונים שהתקיימו בעניין עם הלשכות המקצועיות הרלוונטיות ורשות המיסים (דיונים בהם לקחנו חלק פעיל). ביום 6 באוגוסט 2017 פורסם ברשומות החוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 242), התשע"ז- 2017 ("התיקון"), הכולל רפורמה מקיפה בחלק ה2 לפקודה.  

דורון ארבלי צילום: יח"צ

הרציונל לשינוי נבע מכך שהחוק במתכונתו הקודמת קבע מגבלות המקשות על ביצוע שינויי מבנה מטעמים עסקיים במציאות כלכלית דינאמית, ולא סיפק מענה הולם לצורכי החברות, בפרט בכל הקשור לשינויי מבנה של חברות הפועלות בענפי ההיי-טק.
שינוי מבנה הינו כלי חשוב במגזר העסקי בכלל ובמגזר הטכנולוגיה בפרט, המתאפיין בשיעורי צמיחה גבוהים ובשינויים תכופים, ומקל על החברות בביצוע גיוסי הון ורכישת פעילויות, במטרה להרחיב את פעילותן העסקית. 

מטרתו העיקרית של התיקון היתה אפוא הגמשת המגבלות החלות בביצוע שינויי המבנה ובכלל זה מתן אפשרות רחבה יותר ל"כניסת משקיעים" לחברה, מימוש ומכירת זכויות בחברה, שהיא חלק משינוי המבנה, מתן אפשרות לביצוע שינויי מבנה מורכבים והסרת חסמים נוספים.
הכלל הוא, שלאחר מיזוג או פיצול של חברות, בעלי המניות הקיימים בהן אינם יכולים למכור את מניותיהם למשך שנתיים ממועד שינוי המבנה (תקופת מגבלות), למעט חריגים. עד לתיקון, החריגים היו אפשרות מכירה של עד 10% ממניות החברה המשתתפת בשינוי המבנה ודילול של עד 20% בהקצאת מניות לצד ג'. מגבלות אלו היו קשות ופגעו בביצוע עסקאות של מיזוגים ופיצולים כאשר הייתה כוונה לגייס משקיעים בשיעורים מהותיים, או למכור חלק מהותי ממניות החברה מייד לאחר ביצוע שינוי המבנה.    
ההקלה המשמעותית ביותר שניתנה במסגרת התיקון היא הרחבת אפשרות של מכירת מניות על-ידי בעלי המניות הקיימים ו/או הקצאה בחברה המשתתפת בשינוי המבנה בתוך תקופת המגבלות בשיעור כולל של עד 75% (איבוד שליטה). 

מיזוג בין החברה הפרטית לשלד הבורסאי
בישראל ובחו"ל קיים שוק פעיל של גיוסי הון באמצעות שימוש ב"שלדים בורסאיים". יציקת הפעילות לתוך ה"שלד הבורסאי" מאפשרת כניסה של חברות ועסקים לבורסה לניירות ערך "בדלת האחורית" מבלי להידרש לעלויות, לתנאי סף כמותיים ולתהליכים הארוכים הכרוכים בהנפקה ראשונית בבורסה.

רן הכהןצילום: דניאל כהן

"שלדים בורסאיים" אלו הן חברות ציבוריות הרשומות למסחר בבורסה אשר לא מתקיימת בהן פעילות ואין בהן נכסים משמעותיים מלבד מזומנים ושווה מזומנים. בדרך כלל מניות ה"שלד" נמצאות ברשימת השימור של הבורסה מאחר ולא מתקיים בהן מסחר ער למשל.
על מנת להנפיק את החברה הפרטית בבורסה מבצעים מיזוג בין החברה הפרטית לשלד הבורסאי בדרך של החלפת מניות החברה הפרטית במניות השלד הבורסאי. במילים אחרות, כל בעלי המניות בחברה הפרטית מוכרים את מניותיהם בחברה הפרטית לשלד הבורסאי ובתמורה, השלד הבורסאי מנפיק להם מניות השלד, כך שבסוף ההליך החברה הפרטית הופכת לחברת בת 100% של חברה בורסאית הנשלטת על-ידי בעלי המניות שהיו בחברה הפרטית, והכל ללא חבות במס (להלן: "המיזוג").

קיימת אפשרות למיזוג עם שלד גם כאשר לא מועברות כל מניות החברה הפרטית ובלבד שלאחר המיזוג החברה הקולטת (השלד) מחזיקה לפחות 80% מהזכויות בחברה הפרטית, וכן שכל בעל מניות בחברה הפרטית, שבחר להשתתף במיזוג העביר, ביחד עם צד קשור לו, את מלוא המניות אשר מוחזקות על-ידו. במרבית המקרים קיימות בחברה הפרטית גם אופציות ו/או מניות לעובדים, לנושאי משרה ולנותני שירותים, ועל מנת שגם הם ישתתפו "בחגיגה" הם מחליפים את זכויותיהם בחברה הפרטית לזכויות תואמות בחברה הציבורית במסגרת המיזוג ללא חבות במס.

מיותר לציין שלאחר המיזוג בדרך כלל מבוצע גיוס הון בחברה הבורסאית והכסף שגויס מוזרם בעיקרו לחברת הבת הפרטית לשם פיתוח פעילותה העסקית. יחד עם זאת, טיפלנו גם במקרים שגיוס ההון בוצע בשלד הבורסאי לפני המיזוג עם החברה הפרטית.
אחד היתרונות הבולטים מבחינת בעלי המניות בחברה הפרטית בהפיכתה לציבורית הוא שבעלי המניות בחברה הפרטית מקבלים בתמורה למניות הפרטיות שברשותם, מניות הנסחרות בבורסה, כלומר "נכס נזיל" בעל שווי ידוע לכל בבורסה (ציטוט) שניתן למכור בקלות. בהקשר זה חשוב לציין שתיקון 242 לחוק שמאפשר כיום למכור עד 75% ממניות החברה הציבורית מיד לאחר המיזוג רק חיזק את הבחירה לגיוס הון ו/או חוב בבורסה באמצעות מיזוג עם שלד בורסאי.  

כאן המקום לציין, שלפי דרישת רשות המיסים, כאשר מבקשים להתמזג לשלד בורסאי נדרש "לנקות" את השלד מכל יתרה חשבונאית ומיסויית הקיימת בו, לרבות הפסדים צבורים לצרכי מס שנצברו בשלד עוד בהיותו חברה בעלת פעילות, הפסדים אמיתיים אשר נוצרו מפעילותו ה"כושלת של "השלד", ובכך נשלל מהשלד (ומבעלי המניות בו) נכס מס מהותי. לא כך הדבר אילו לחברה הקולטת הייתה פעילות כלכלית כלשהי (אז לא היה מדובר בשלד) שהיא סינרגטית לחברה הפרטית והיה מתבצע מיזוג בדרך של החלפת מניות. במקרה כזה הפסדי החברה הקולטת לא היו נמחקים והיו מותרים בשימוש גם לאחר המיזוג. 

עשרות מיזוגים עם שלדים בורסאיים
משרדנו טיפל בעשרות מיזוגים עם שלדים בורסאיים, שבאמצעותם חברות פרטיות הפכו לחברות ציבוריות, אשר נסחרות בבורסה בת"א ו/או בבורסה בארה"ב בתחומים רבים כגון מכשור וציוד רפואי, יזמות ונדל"ן, חיפושי נפט וגז, קנאביס, מטבעות דיגיטליים, תקשורת ואינטרנט, השקעות, מימון חוץ-בנקאי, מזון מתורבת, אופנועים חשמליים ועוד.
כך למשל חברת פורסייט אוטונומוס הולדינגס בע"מ, אשר עוסקת במו"פ של מוצרים למניעת תאונות דרכים, החלה את דרכה כמגזר פעילות בחברת חממה פרטית אשר פוצל לחברה חדשה שמוזגה בדרך של החלפת מניות לשלד בורסאי שנסחר בבורסה בת"א. לימים, מניות החברה נרשמו גם למסחר בבורסה בארה"ב והיא רשומה למסחר כיום גם בישראל וגם בארה"ב.  

דוגמה אחרת היא של חברת בית ההשקעות מקבוצת הלמן אלדובי, אשר הונפקה בבורסה באמצעות מיזוג בדרך של החלפת מניות לשלד בורסאי שנסחר בבורסה בת"א. יצוין שבמיזוג זה בשלד היתה יתרת מזומנים של עשרות מיליוני שקלים, שיועדה לפעילות החברה המתמזגת ובכך גם נחסך גיוס הון מייד לאחר המיזוג. בהערת אגב נציין, שמבחינת דיני המס בישראל הדבר דומה במהות גם להנפקות האחרונות של חברות ישראליות שבוצעו בבורסה בארה"ב באמצעות SPAC. 

תיקים נוספים שטופלו על-ידינו לאחרונה היו של פיצול דלק ישראל - פיצול תחום הנדל"ן מהחברה לחברת אחות לשם הנפקה בעתיד בבורסה של כל תחום בנפרד - פיצול שהניב רווח מידי של מאות מיליוני שקלים כתוצאה מהצפת ערך ; מיזוג קבוצת עדי צים עם קבוצת יונה בהרי - מיזוג של חברות בתחום הייזום, הנדל"ן והתחדשות עירונית ; מיזוג בקבוצת אשטרום - בדרך של הצעת רכש חליפין לציבור לשם מחיקת מניות חברת הבת ממסחר בבורסה ;  מיזוג אוטומקס לשלד בורסאי – מיזוג חברה העוסקת ביבוא רכב למטומי מדיה גרופ ; מיזוג בליץ לשלד בורסאי - מיזוג חברה העוסקת בייצור אופנועים חשמליים לענבר גרופ ;  מיזוג אקסל סולושנס לשלד בורסאי - מיזוג חברה העוסקת בתקשורת ואינטרנט לדולומיט ; מיזוג גיבוי איתן לשלד בורסאי - מיזוג חברה העוסקת במימון חוץ-בנקאי לאולטרה אקוויטי ; ומיזוג ביופארם לחברה ציבורית  - מיזוג חברה העוסקת בתחום הקנאביס לקאנומד.

פטור ממס והטבות מס
חוק המיזוגים והפיצולים מעניק פטור ממס בתנאים מסוימים בגין החלפת המניות ובגין החלפת האופציות (רצף אופציות לעובדים ולנושאי משרה) במסגרת המיזוג ולשם כך נדרש אישורו של מנהל רשות המיסים. בהערת אגב נציין שיש לשים לב למועד הנפקת האופציות לעובדים במסגרת מסלול רווח הון על מנת שלא לפגוע בהטבה בשיעור המס החל על הרווח במימושן (מס של 25% ולא מס שולי). מדובר באופציות או מניות המוענקות לעובדים ו/או נושאי משרה בגין עבודתם, אשר בהתקיים תנאים מסוימים במועד מימושן ימוסה העובד/ת או נושא המשרה על מרכיב הרווח במס רווחי הון של 25% (נכון ל 2021).

עו"ד דורון ארבלי הוא לשעבר מנהל רשות המיסים וראש מינהל המכס. כיהן בעבר גם כמנכ"ל בנק הדואר. כיום הוא יועץ בתחומי המיסוי השונים, כולל מע"מ, מכס, מס הכנסה ורגולציה, לחברות, יזמים ועסקים. כמו כן הוא מכהן כדירקטור במספר חברות, ביניהן "שיכון ובינוי" וחברת "יוניט קרדיט", וחבר בהנהלות של חברות נוספות בתחומי היזמות, המודיעין וההשקעות. רו"ח רן כהן, לשעבר מנהל מחלקת מיזוגים ופיצולים בהנהלת רשות המיסים, הוא מייסד הפירמה חשיבה יוצרת פתרונות מיסוי בע"מ, העוסקת במתן פתרונות מיסוי לבעיות מורכבות בתחום המס בישראל ובחו"ל, תכנון מס, ייעוץ וליווי עסקאות בדגש על שינויי מבנה מורכבים, עסקאות מיזוגים ורכישות, ייצוג לקוחות מול רשויות המס ועוד. המשרד טיפל עד כה במאות עסקאות של שינויי מבנה בתאגידים, מיזוגים ורכישות, החלפת מניות, העברת נכסים ופעילויות, פיצולי חברות, הנפקות באמצעות שלדים בורסאיים, הצעות רכש חליפין, תכנוני מס וכדומה