תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרן השפע: עצות מועילות לגיוס הון מוצלח

מה צריך לדעת לפני שניגשים לקרנות ואנג'לים, ואיך תופסים את תשומת הלב בדקה הראשונה? מדוע חשוב להגן על קניין רוחני ולהחליט מראש היכן רושמים את החברה? קרן מיראז' מציגה מדריך לסטארט-אפיסט

אף סטארט-אפיסט לא משלה את עצמו שהדרך להשקעה בו תהיה קלה ומהירה, אך מיזמים רבים נתקלים בקשיים לא צפויים בהיבטים עסקיים ומשפטיים, שיכולים למוטט את העסק בטרם גייס ולו דולר אחד. זו יכולה להיות הקונסטלציה בין השותפים, תכנון מס וחסמי רגולציה במדינת היעד של המוצר, או אפילו הדרך שבה מוצג המיזם בפני משקיעים פוטנציאליים: לכל פרט יש משמעות כאשר הסטארט-אפ הופך ליישות עסקית ומתחיל לפלס את דרכו בשוק הטכנולוגי הצפוף.

נראה כי השלב המשמעותי ביותר בחיי כל סטארט-אפ - גיוס ההון והשותפים, מייצר את האתגרים הגדולים ביותר וגם גוזל זמן יקר שקשה להעריך מראש. רוב הסטארט-אפים ייפנו לעזרת גופים מלווים ויועצים מקצועיים כבר מראשית הדרך, אך גם אליהם כדאי להגיע כאשר כבר יודעים לפחות לשאול את השאלות הנכונות. "תהליך גיוס ההשקעה מורכב ודורש תכנון - מיזם טוב הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק", אומרת לילי שפי, מנהלת תחום הפיתוח הכלכלי בקרן מיראז', קרן פילנתרופית לפיתוח הנגב המלווה יזמים. "צריך להגיע מוכנים, תוך הבנת  עולם ההשקעות, איך להתנהל בתהליך ומה ימקסם את סיכויי הגיוס". קרן מיראז' פותחת בימים אלה תוכנית ליווי חדשה לסטארט-אפים, ההרשמה לתוכנית עד 10.9. "לדברי נעמה דהן, מנכ"לית הקרן, "תחומי החקלאות והאנרגיה הירוקה בנגב מובילים כבר שנים רבות את התעשייה בישראל, אך עתה אנו עדים למגמה הולכת וגדלה של התעניינות, מהארץ ומהעולם, במיזמים נוספים מהנגב בתחומי הטכנולוגיה והחדשנות. אנחנו בקרן מקבלים לכך סימן ברור מהשטח כשיותר ויותר משקיעים פונים אלינו ומתעניינים בשיתופי פעולה. קרן מיראז' שמחה על ההזדמנות להיות גורם המחבר בין משקיעים ליזמים מהנגב ונמשיך לפעול כך במרץ גם בעתיד".

האם לרשום את החברה בישראל?

מיכל לנרט

"הבנייה של צוות הסטארט-אפ – גם הצוות הניהולי וגם המלווה – היא המפתח החשוב ביותר להצלחה", אומר  עו"ד יונתן אלטמן, יו"ר משרד עוה"ד עמית, פולק, מטלון ושות' וראש מחלקת היי־טק והון סיכון, שמלווה במסגרת תוכנית ייעודית במשרד מאות סטארט-אפים ב-15 השנים האחרונות. "ההסדרה הראשונית קריטית עבור כל עסק, אבל בסטארט-אפ המבחנים, האירועים והשינויים הם בקצב מהיר במיוחד. בסטארט-אפים יש לעתים סטנדרטים אחרים של דוקומנטציה משפטית, הסדרת הבעלות בין המייסדים לבין עצמם וכמובן גם נושאים שחורגים מההיבט המשפטי כמו חיבור לגורמים מלווים, משקיעים או יזמים אחרים שיכולים להשלים את המיזם בנקודות שהוא יותר חלש בהן".

משרדי עורכי הדין ורואי החשבון המתמחים בתחום ההיי-טק הם גורם מלווה קריטי בהקמה של חברות סטארט-אפ, ולא רק בשל ההיבטים המשפטיים והסדרי המס. בזכות ההתמחות וליווי מאות חברות, אלה הם גם צמתים חשובים של התרחשויות בין קרנות, משקיעים, חממות, האבים ויזמים נוספים. "רעיון טוב או טכנולוגיה חכמה לא מספיקים", אומרת לינדה מסלם, שותפה במשרד רו"ח דלויט ישראל ומנהלת הסניף בבאר שבע. "יזמים צריכים להבין שאם הם לא עושים את התהליך בצורה מסודרת מלכתחילה ומלווה בבעלי מקצוע – צפוי שגם לא יצליחו לגייס את הכסף. אנחנו עוזרים להם להגיע למשקיעים וללקוחות אסטרטגיים, ומחברים ליווי עסקי כדי לבנות תוכנית עסקית, שיווק, את תכנון ההוצאות ופירוט מה ייעשה בכסף שיגוייס. בנוסף, צריך להבין מהו השוק אליו מיועד המוצר ואילו כללי רגולציה קיימים בשוק או במדינה שבה הוא ישווק". לדברי טל חן, שותף וראש מגזר ההיי-טק בדלויט, "מיסוי בינלאומי הוא נושא שצריך להתחבט בו מההתחלה כי טעויות מתחילת הדרך משפיעות אחר כך באופן קריטי. יש כאן סט החלטות שלם - האם לרשום את החברה בישראל, האם לגשת למדען ולגייס תמריצים, ומהו הסיכוי לקבל אותם בהתחשב בחדשנות הטכנולוגית שהמוצר מביא".

בהקמה של סטארט-אפ מעורב פעמים רבות רישום פטנטים, נושא שכשלעצמו מצריך התמחות, וכמובן הגנה על הקניין הרוחני של המייסדים – תחום שאף הוא עבר האצה ושינויים רבים בעקבות החידושים הטכנולוגיים בעשורים האחרונים. "לחלק גדול מהחברות יש קניין רוחני שדווקא אינו מוגן, ולפעמים לא ניתן לרשום פטנט או שמחליטים לא לרשום מסיבות שונות", מסביר עו"ד אלטמן. "הקניין הרוחני לפעמים שייך לא רק למייסדים אלא לצדדים שלישיים כמו בתי חולים, מכוני מחקר, אוניברסיטאות או חברות מסחריות. אי הסדרה של הקניין הרוחני מתחילת הדרך היא ממש לא רעיון טוב".

אדוארד קפרוב

למכור רעיון במשפט אחד

משקיעים וקרנות הון סיכון רואים מדי שנה מאות סטארט-אפים בשלבים שונים, שפונים אליהם מי באופן עצמאי ומי בסיוע גופי ליווי וייעוץ כאלה ואחרים. "הסיכוי שתוך 3-4 חודשים משלב הרעיון יהיה ליזמים מוצר בר-השקעה הוא די קטן", מסבירה אירית ישראלי כהנא, שותפה באפטרדוקס (AfterDox), קרן אנג'לים שמנהלת את הכסף במשותף ומחליטה במועצת מנהלים היכן להשקיעו. "הדבר הראשון שאני אומרת ליזמים הוא שלא יבזבזו את זמנם אם זה מוקדם מדי. גם אם יש לך את המוצר הכי טוב בעולם, לגייס השקעה לוקח המון זמן, ממש פול טיים ג'וב. מתוך עשרות משקיעים ואנג'לים שתפגוש אולי אחד או שניים ייכנסו להשקעה, כך שממש חשוב ללמוד על הגופים שפונים אליהם, במה הם משקיעים ולמה זה יכול להיות רלוונטי עבורם".

הכסף של המשקיעים רחוק מלצמוח על העצים, והם מחפשים הצדקה משמעותית להשקעה ולכל סבב גיוס בנפרד. "אחד הדברים הקשים להגיד ליזמים הוא שהם צריכים להשתדל לפעול במימון עצמי, כי לא לכולם יש את האפשרות הזו", מוסיפה ישראלי כהנא. אם אלה תחומים שמעורבים בהם הרבה מחקר ופיתוח יש תוכניות של המדען, ויש גם חממות והאבים שיכולים לעזור. משקיע ייכנס לחברה רק אחרי שעברה כברת דרך. אנחנו משקיעים אמנם בחברות בשלב מוקדם, אבל כאשר כבר יש מוצר, ורצוי קצת משתמשים. אנחנו בעיקר צריכים להאמין שיש שוק, היתכנות כלכלית, בעיה שהרעיון פותר בדרך שלא חשבו עליה קודם. בכל מקרה אנחנו יכולים להיות לידר של ההשקעה, אבל מחפשים לראות עוד שותפים, כי זו גם מן הסתם הוכחה שלא רק אנחנו מאמינים ברעיון".

כאשר מצליחים להגיע לפגישה עם קרנות ומשקיעים, ישראלי כהנא ממליצה להגיע מוכנים ושולטים בחומר, וחשוב מכך, לדעת למכור את הרעיון במשפט אחד. "יזמים לא יכולים להרשות לעצמם לא להבין מספיק את השוק שבו הם פועלים, מיהם המתחרים העיקריים ומה מבדל אותם. אלה יהיו השאלות הראשונות שהם יישאלו. עוד לפני כן, אני ממליצה להתאמן על זיקוק הרעיון או המוצר להסבר פשוט וקצר. משקיעים רואים ושומעים כל כך הרבה חברות שמוכרחים לתפוס אותם בדקה הראשונה – אחרת איבדת אותם".

כתבות שאולי פיספסתם

*#