תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנגב: הכי חם ליזמים

עשרות חממות טכנולוגיות, האבים ואפילו מאיץ אחד משגשגים בין באר שבע לאילת, ומציעים לסטארט-אפיסטים ליווי שלא יקבלו באף מקום אחר

מקובל לחשוב על אומת הסטארט-אפ ככזו שיש לה קיום בעיקר באזור המרכז, אבל השנים האחרונות מוכיחות שהסצנה הדרומית היא לא פחות שוקקת. ברחבי הנגב, ובמיוחד בבאר שבע ובפארק הסייבר שהוקם בעיר, פועלות עשרות חממות סטארט-אפים, האבים ואפילו מאיץ ראשון (אקסלרטור) ושורה של חברות ענק קבעו באזור את מושבן דוגמת EMC, Ness, אלביט, IBM, רד בינת, אודיו קודס, לוקהיד מרטין ועוד. ההזדמנויות באזור הנגב, מתברר, לא רק מחכות לבוגרי האוניברסיטה, אלא ממש מושכות יזמים ועובדים להגיע במיוחד לאזור. הסיבות לכך הן מגוונות, אך רוב הסטארט-אפיסטים וראשי החממות שפועלים בו מסכימים על דבר אחד – אין עוד אזור שבו היזמים יכולים לקבל ליווי אישי וחיבור למקומות הנכונים כמו בנגב.

השקעה של עשרות מיליארדי שקלים מצד המדינה, אונ' בן גוריון ועשרות גופים פרטיים, מתחילה לתת את אותותיה, ובענף מעריכים כי תוספת אלפי המשרות באזור, מענקים למעסיקים ושיפור מהותי בתשתיות ובשירותים – הביאו להכפלת כמות המועסקים בהיי-טק בדרום בעשור האחרון – אם לא למעלה מכך.

ברשות לפיתוח הנגב מספרים על השקעה של כ-50 מיליארד שקל בעשור האחרון במגוון תשתיות (תחבורה, הקמת מפעלים וכ-10 יישובים בשלבים שונים), אשר ממשיכה במקביל לתהליך הקמת עיר הבה"דים בנגב, הארכת כביש 6 עד לצומת שוקת והקמת קו רכבת מאשקלון לבאר שבע. באר שבע עצמה, שהוכרזה בהחלטת ממשלה מ-2013 כ"עיר הסייבר" הלאומית, מתחילה להכיל את השינוי ונהנית מתוספת ניכרת של תקציבים ותושבים חזקים שנשארים בה ואינם חוזרים למרכז בתום תקופת הלימודים.

אדוארד קפרוב

בקרן מיראז', קרן פילנתרופית לפיתוח הנגב, מכירים מקרוב את הקדחת היזמית האופפת את הנגב בשנים האחרונות. במסגרת הקרן מטופלים כיום קרוב ל-40 סטארט-אפים שמקבלים ליווי צמוד והדרכה משלב הרעיון, ועד סיוע בגיוס הון ויציאה לשוק. "המטרה המוצהרת שלנו היא למשוך אוכלוסיות חזקות, מעסיקים ויזמים אל הדרום", מספרת לילי שפי, מנהלת תחום הפיתוח הכלכלי בקרן. "בימים אלה אנו פותחים תוכנית להצטרפות סטארט-אפים חדשים, שמתמקדת בכאלה שכבר עברו תהליך התגבשות מסוים, והם בשלים יותר לשלב הגיוס והמפגש עם המשקיעים והקרנות, להמשך הדרך".  לדברי נעמה דהן, מנכ"לית הקרן, "אם תל אביב היא תוצר של 100 שנות ציונות, עכשיו הזמן של הנגב להוות את חוד החנית ולהיות האזור שמייצר את הקדמה והחדשנות עבור המדינה - כאן העתיד הטכנולוגי של ישראל". מחזור ההרשמה לליווי של קרן מיראז' בשנת 2016 נפתח החודש, והוא פתוח ליזמים וחברות בתחילת דרכן עד 10.9

 מהנעה רקטית ועד ביופסיה

הדרום כולו מנוקד כעת בהאבים ובחממות ליזמים. בין הגדולים שבהם ניתן למנות את אינקוביט של אלביט, החממה של JVP, מרכז בנג'יס באוניברסיטת בן גוריון והמאיץ הראשון שהוקם במקום, וכמובן CyberSpark, הפארק החדש הסמוך לאוניברסיטה, שמכיל כבר עשרות חברות, קטנות וגדולות. גם ביישובים נוספים בדרום הסביבה היזמית רוגשת: בירוחם פועלים שני האבים, Mindset והטרמינל; באילת נפתח לא מכבר על ידי היזם אריק בנטוב Eilat Hub שמשלב בין עבודה ביום ובילויים בלילה; בקיבוץ רביבים נפתחה לאחרונה "המדגרה", שמציעה ליזמים בית בקיבוץ ודאגה לכל צורכיהם, הטכנולוגיים והקיומיים; ובערבה פועלת מזה כמה שנים חממת אילת-אילות המתרכזת במיזמים בתחום האנרגיה והסביבה. ועוד לא הזכרנו את קריית גת ושדרות, שהפכו כבר מזמן לביתן של כמה חברות היי-טק גדולות.

כל ההאבים מציעים ליזמים בית טכנולוגי, אך הם נבדלים ביניהם לרוב בתחומי העיסוק. חממת אינקוביט של אלביט, למשל, היא חממה בתמיכת המדען הראשי שמשקיעה בסטארט-אפים אולטרה-טכנולוגיים, וכרגע תחת חסותה 5 חברות שמפתחות החל מטכנולוגיה לשיפור היעילות של הנעה רקטית דרך חברה שעוסקת בפיתוח מכשיר הדמיה לביופסיה של סרטן הערמונית, חברה בתחום הננו חומרים, ועד טכנולוגיית גלי רדיו שמיועדת לסייע לקשישים. "קרה כאן דבר נפלא עם פתיחת הסייברספארק בבאר שבע", אומר עידן כץ, סמנכ"ל הפיתוח של אינקוביט. "עד לפני כמה שנים האוניברסיטה היתה מייצרת מהנדסים מצוינים, וכולם היו חוזרים למרכז לחפש הזדמנויות תעסוקה. יזמים שהיו נפגשים כאן בתקופת הלימודים הרגישו שאין להם 'בית' להיפגש וליצור. אלא שנוצרה פה כנראה מסה קריטית של חברות גדולות שנמצאות פיזית בפארק ההיי-טק ובסביבה, עידוד השקעות מסיבי מצד משקיעים פרטיים והמדינה, והאווירה השתנתה". כץ מספר על שני סטודנטים כאלה שפגש, שהיו נפגשים בבתים ומנתחים טכנולוגיות שונות בשביל העניין והכיף. "אלה אנשים שלאו דווקא מחפשים עבודה, אבל הם נשמת אפה של התעשייה הזו. הזמנתי אותם אלינו לחממה והיום יש שם 350 איש שנפגשים, משתתפים בהאקטונים, מקיימים דיון מאוד פורה עם גוגל ועוד דברים מעניינים. יש גם קבוצה אחרת בתחום של רובוטיקה ומערכות בקרה, או קבוצה שמתעסקת בפיתוחים של הדפסה בתלת מימד. עשינו לא מזמן אירוע לקבוצה הזו, חשבנו שיגיעו 10 אנשים – והגיעו יותר מ-100". אלביט היא גם אחת השותפות במאיץ שהוקם באוניברסיטה, בית ליזמים עוד לפני שלב הגיוס, יחד עם חברת לוצאטו (רישום פטנטים), דלויט והרשות לפיתוח הנגב.

מתקפת הסייבר תיעצר בבאר שבע

בהמשך להחלטת הממשלה להכריז על באר שבע כמרכז הסייבר הלאומי והשקעת עשרות מיליוני שקלים במטרה, מוקם במקום מרכז מחקר לאומי (Cert) שירכז ויכין בין השאר תוכניות אבטחה להתמודדות עם מתקפות סייבר. במכרז להקמתו זכו IBM, EMC, מטריקס, סיסקו ורפאל. "אנחנו מרגישים שניתנה לנו כאן הזדמנות לשחק בזירה הבינלאומית, והמחויבות בהתאם", אומר רוני זהבי, מנהל סייברספארק. "המחויבות היא בין השאר לשלב כאן את כל האוכלוסיות של האזור במקומות עבודה, ואנחנו מצפים לתוספת של עוד 15-20 אלף איש שיעברו לאזור עם התפתחות עיר הבה"דים, ומעבר בסיסי התקשוב והמודיעין של צה"ל לדרום".

בתחום האנרגיות המתחדשות, הסטארט-אפים התגלו כמנוע הצמיחה החדש של הערבה. "עברו אצלנו לאורך השנים למעלה מ-600 רעיונות", מספרת דורית בנט מחברת אנרגיה מתחדשת אילת-אילות, הממומנת ברובה על ידי משקיעים פרטיים (אורמת, אלביט, ישיר בית השקעות ועוד) וקצתה על ידי המדען הראשי. "9 סטארט-אפים נולדו כאן וצפויים להגיע עוד שניים, כאשר 3 מתוך הסטארט-אפים שלנו נמצאים בסבבים להשקעות המשך". בערבה מצאו גם פיתרון למבנה שמיחזר תשתיות קיימות, כאשר בתמיכת המשקיעים שיפצו מוזיאון נטוש של רשות הטבע והגנים מול קיבוץ יטבתה, והפכו אותו לקמפוס של חללי עבודה, מעבדות וחדרי מחקר.  

"יש באזור הזה אקו-סיסטם של חדשנות, והנגזרת היא סטארט-אפים שרוצים להגיע ולעבוד כאן", אומר יוסי שביט, מנהל הפרויקטים של מרכז בנג'יס של אוניברסיטת בן גוריון, שעוסק בחיבור בין יזמים וגופים טכנולוגיים ויוזם תחרויות ואירועים בתחום. "יש כאן חברות בינלאומיות מובילות ששולחות נציגים בכירים לאירועים עם סטודנטים ויזמים, אירועים סביב חדשנות טכנולוגית וממש תחושה שהדברים החשובים מתרחשים כאן. זו בין השאר הסיבה שהחלטנו להקים כאן את המאיץ הראשון של הדרום לסטארטאפים, זו היתה ממש חוליה חסרה. היום אנחנו מרגישים שכתוצאה מהפריחה הטכנולוגית חל שדרוג בכל התשתיות והשירותים, כולל הנגישות לעיר, כך שיש לסטודנטים סיבה להישאר בבאר שבע – אזור שנמצא בשיא הפיתוח ועלויות הדיור בו עדיין נמוכות יחסית למרכז".