"הפערים בשיעורי העישון בין גברים ונשים, מביאים לתוחלת חיים קצרה יותר של הגברים אל מול הנשים"
מי מעשנים יותר? בנים או בנות? מי מעדיפים סיגריות אלקטרוניות ואיך כל זה קשור לתוחלת חיים? היבטי מגדר בעישון בני נוער בישראל

תופעת העישון נפוצה בישראל, בה כ-20% מהמבוגרים בני 21 ומעלה מעשנים מגוון של מוצרי טבק ועישון. נתון זה יציב ולא השתנה בהשוואה לשיעורי העישון מתחילת העשור. על פי נתוני דו"ח שר הבריאות שהתפרסמו במאי 2020, שיעורי העישון בקרב גברים גבוה משיעורם בקרב נשים: 25.3% ו-15.0% בהתאמה. תופעה זו של שיעורי עישון גבוהים יותר בקרב גברים לעומת נשים מוכרת בעולם כולו, בו כ-40% מהגברים מעשנים לעומת כמעט 9% מהנשים.
הפערים בשיעורי העישון בין גברים ונשים, מביאים לתוצאה של תוחלת חיים קצרה יותר בקרב הגברים אל מול הנשים. כדי להבין השלכות אלו נדרש לחזור לתחילת הדרך, לגילאים בהם מתחילה תופעת העישון, לבחון את מאפייניה והאם כבר בשלבים מוקדמים אלה מסתמנים הבדלים בין המינים. תהליך תחילת העישון מורכב ממספר שלבים, ביניהם - חשיפה למוצרי הטבק והעישון ולעצם התופעה, גיבוש הידע והעמדה האישית ביחס לעישון, ההתנסות הראשונה וחזרה עליה עד להתמכרות.
הבנים ממשיכים
החשיפה לעישון ומוצריו כוללת חשיפה למוצרים עצמם במגוון ערוצי פרסום ובנקודות המכירה, חשיפה לתדמית העישון כפי שהיא מוצגת באמצעות דמויות מעשנות בסרטים וסדרות טלוויזיה וחשיפה למעגל האנשים המעשנים בסביבתנו, בני משפחה וחברים, ידוענים וזרים מוחלטים. בשלב זה רמת החשיפה קשורה לסביבה בה גדלים בני הנוער, ולא ניתן להצביע על ערוץ חשיפה מוגבר המאפיין את אחד מן המינים. תוכניות פדגוגיות במערכת החינוך בנושא העישון, מייצרות בסיס ידע לבני הנוער בדבר סכנות העישון. מחקר שערך המיזם למיגור העישון בקרב מדגם מייצג של בני 15-17 לא מצא הבדלים בין בנים לבנות ברמת הידע על נזקי העישון. המחקר העלה כי ישנו הבדל קטן באחוזי ההתנסות בעישון לטובת הבנים, 34% מהבנים בקבוצת הגיל 15-17 בחרו להתנסות בעישון אל מול 31% מהבנות. הפער המשמעותי בין הבנים לבנות נוצר במעבר מההתנסות הראשונית ליתר ההתנסויות ועד להתמכרות. שימוש במוצרי עישון הוא הרגל לא טבעי שדורש התרגלות. התגובה הראשונה של הגוף היא לא נעימה. המחקר הראה כי לרוב בנות בקבוצת הגיל 17 - 15 ייטו לנסות אך לא להמשיך בהרגל זה, בעוד שבנים ילכו עד הסוף, ויתנסו עד שיתרגלו למוצר, תהליך שבסופו יושלם תהליך ההתמכרות.
האתגר שבהתרגלות לעישון סיגריה גדול יותר מאשר בסיגריה אלקטרונית, בעלת מגוון טעמים ומאפיינים המקלים על תופעת הגירוי של השיעול. ולמרות זאת, ניכר שבנים נמשכים אל הסיגריה הרגילה יותר מאשר אל הסיגריה האלקטרונית, בעוד שהבנות מגלות נטייה קלה ולא מובהקת לכיוון התנסות בסיגריה האלקטרונית, במיוחד במעבר מהתנסות אקראית לבחירה בשימוש תדיר במוצר.
הפרזנטור המשפיע
ההבדלים בין בנים לבנות ניכרים גם באשר לשאלה לגבי הגורמים המשפיעים עליהם לגבי הבחירה להתחיל לעשן. במחקר ראשוני שנעשה על ידי המיזם למיגור העישון, נמצאו הבדלים משמעותיים לגבי השוני בין בנים לבנות. המיזם פנה ל-60 בנים ובנות אשר התנסו בסיגריות אלקטרוניות, ושאל לגבי הגורם שבסופו של דבר שכנע אותם לנסות את המוצר. הממצאים הראו בבירור שבנים הושפעו בעיקר מאנשים הזרים להם או ממקורות ידע זרים באינטרנט וברשתות החברתיות (וויקיפדיה, יוטיוב). להבדיל מהבנים, הבנות הושפעו בעיקר מאנשים בסביבתן הקרובה, כאלו שהכירו טוב כמו חברות ומשפחה, ופחות הסתמכו על מקורות מידע המבוססים על אנשים זרים. בכך, הבנים הושפעו יותר מחומר שיווקי בין אם גלוי או מוסווה.
תוצאות המחקר הראו בבירור, שבנים מוכנים לקבל השפעה מאנשים שהם בכלל לא מכירים. הם יחקו אדם זר שמבצע את הפעולה במטרה להידמות לו. הבנים גם יסמכו על דעתם של זרים, ובכך הם יותר פגיעים לשכנוע של בעלי אינטרסים זרים כמו המוכר בחנות, פרזנטור של המוצר המופיע בתוכנית טלוויזיה או סרטון יוטיוב מטעם מפיץ של מוצר הניקוטין.
מכאן שבנים נוטים להשוות את עצמם יותר לדימויים חברתיים של החברה הכללית. הם פחות מתרכזים בדעת הסביבה הקרובה להם. יחד עם זאת, השפעה זו גוברת על הרגשתם האישית. הנער יאבק בסיגריה עד שיצליח להתרגל אליה ולו רק כדי להתאים את עצמו לדימוי אליו הוא שואף, בעוד שהנערה תחדל מלנסות, ותעניק משקל רב יותר לתחושותיה האישיות. בניגוד לנער, הנערה לא תנסה מוצר עישון במטרה לחקות מישהי אחרת, אלא יותר תושפע מדעות חבריה ובני משפחתה.
דור העתיד לא מעשן
התוצאה הסופית של קיצור תוחלת החיים כתוצאה מעישון היא בלתי נמנעת. לעומת זאת מניעת החשיפה וההתנסות במוצרי הטבק והעישון הממכרים והמזיקים לבריאות בתקופת ההתבגרות, תסייע לצמצום ההשפעות החיצוניות כפי שהן באות לידי ביטוי במודלים לחיקוי ברשתות החברתיות ובתדמית העישון כפי שהיא עולה מסדרות, סרטים ותוכניות ריאליטי.
כדי לטפל בתופעת העישון בראייה אסטרטגית ובתכנון נבון של משאבים, נדרש בראש ובראשונה להתמקד בדור העתיד, ובתקופת התחלת העישון ומאפייניה. חוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון, והשוואת המס על הטבק לגלגול למס על הסיגריות מהווים צעדים הכרחיים מצד המדינה לצמצום החשיפה והנגישות של בני נוער למוצרי הטבק והעישון. יחד עם זאת, אי אסדרת מנגנוני האכיפה לחוק איסור פרסום כדוגמת אכיפת איסור המכירה לקטינים והחרגת העיתונות המודפסת מאיסור הפרסום, יחד עם העדר המיסוי על הסיגריות האלקטרוניות מאפשרים את המשך החשיפה והנגישות של מוצרים אלו לבני הנוער ואינם מייצרים חומת הגנה בין תעשיית הטבק והעישון לבין בני הנוער הנוטים בגילאים אלו להשפעה חברתית, מבלי להידרש למשמעויות ארוכות הטווח של בחירתם.
שירה כסלו היא מנכ"לית המיזם למיגור העישון