"גיל המעבר בגברים מתפתח לאט ולאורך שנים, מוכר פחות ורבים מהגברים אינם מודעים לו"

כמו נשים שחוות את תקופת גיל המעבר (מנופאוזה; Menopause) במקביל להפסקת המחזור החודשי, כך גם חלק מהגברים עלולים לסבול מתסמינים מקבילים של גיל המעבר המכונה אנדרופאוזה (Andropause) והנובעים מירידה הדרגתית בייצור הורמון המין הגברי הטסטוסטרון באשכים וכתוצאה מכך ירידה ברמתו בדם.

הירידה ברמת הטסטוסטרון בגברים נובעת מירידה איטית והדרגתית בהפרשה והשפעה של הורמון ה-LH המיוצר בבלוטת יותרת המח (PITUITARY) ומווסת את ייצור והפרשת הטסטוסטרון. הירידה מתחילה כבר בגילים 30-40, ובכל שנה רמת הטסטוסטרון יורדת ב-1% ויותר, כך שלקראת גיל 50-60 חלק מהגברים יסבלו מתופעות של היפוגונדיזם (Hypogonadism) כתוצאה מטסטוסטרון נמוך.

כך נראה המעבר

חלק מהגברים עשויים להתלונן על סימפטומים אופייניים כמו פגיעה בחשק המיני, ירידה בזקפה, עייפות, שינויי מצב הרוח, דכאון, ירידה ביכולת הריכוז, ירידה במסת השרירים ובכוח השרירים, נשירת שיער וירידה בשיעור הגוף, אנמיה, ואוסטאופורוזיס. חלק מהגברים אף מתארים גלי חום כמו נשים בתקופת המנופאוזה. בניגוד לתופעות גיל המעבר המוכרות היטב אצל נשים ומופיעות סביב גיל הפסקת המחזור החודשי אצל רבות מהנשים, האנדרופאוזה בגברים מופיעה אצל מיעוט מהגברים, מתפתחת לאט לאורך שנים, מוכרת פחות ורבים מהגברים אינם מודעים לה.

חשוב לציין שחלק מהתסמינים שהוזכרו כאן מופיעים גם בגברים שלא סובלים מירידה ברמות הורמון הטסטוסטרון, ותלונות של עייפות, ירידה בחשק המיני, שינויי מצב רוח, ירידה במסת השרירים, נשירת שיער, כל אלה ניתן למצוא גם בגברים מבוגרים ללא ירידה הורמונלית. בנוסף ראוי לציין שגברים המתלוננים על פגיעה בזיפה בגילים אלה – לרוב לא יסבלו מהיפוגונדיזם וירידה ברמת הטסטוסטרון, והסיבה לפגיעה התפקודית נעוצה לרוב בסיבות אחרות כמו פגיעה בזרימת הדם לעורקי הפין בגברים עם מחלות כמו סוכרת, טרשת עורקים, שימוש בתרופות שונות, סמים, אלכוהול וגם דכאון וחרדה.

אבחון

כדי להעריך מה מקור התלונות בגברים בגיל העמידה יש להפנות את המתלוננים לבדיקת רמת הטסטוסטרון. במידה והרמה נמוכה מתחת לנורמה או בחלק התחתון של הנורמה יש לחשוד באנדרופאוזה. במקרים כאלה יש לשלול סיבות אחרות לירידה בטסטוסטרון, כמו מחלות שגורמות להרס רקמת האשך, עלייה ברמות הורמון הפרולקטין (שנוצר ביותרת המח), מחלה של יותרת המח עם הרס התפקוד ההורמונלי שלה ופגיעה בייצור הורמון ה-LH.

טיפול

במידה ואכן רמות הטסטוסטרון נמוכות ואין סיבה משנית אחרת הדורשת טיפול אחר, ניתן לשקול מתן טיפול לגברים עם תלונות אופייניות ע"י מתן טסטוסטרון, ההורמון שרמתו הנמוכה קשורה בתלונות שפורטו. ניתן לתת טסטוסטרון באמצעות זריקות הניתנות לשריר אחת למספר שבועות או מספר חודשים, או בצורת ג'ל הניתן במריחה אחת ליום. טיפול כזה עשוי בחלק גדול מהחולים להעלות את רמת הטסטוסטרון בדם לנורמה, ולשפר חלק מתלונות הגברים המקבלים הטיפול ההורמונלי. בנוסף, לטיפול כזה עשויה להיות השפעה חיובית על רמות ההמוגלובין במידה ונמצאה אנמיה, ועל צפיפות העצם בגברים עם אוסטאופורוזיס. תוספת הטסטוסטרון עלולה לגרום להגדלת נפח הערמונית ולקשיים במתן שתן בגברים מבוגרים עם ערמונית גדולה, ולכן חשוב לשקול היטב את הטיפול ולהיוועץ במקרים אלה באורולוג לפני החלטה על טיפול. כמו כן אין לטפל בטסטוסטרון בגברים עם סרטן הערמונית.

במידה ואין שפור בזקפה למרות מתן הטסטוסטרון ניתן להוסיף טיפול בתרופות לשפור הזקפה. כל הטיפולים ניתנים כמובן בעקבות המלצה ובאמצעות מרשם של רופאים העוסקים בתחום כמו אנדוקרינולוגים או אורולוגים.

במקביל חשוב מאד להמליץ לגברים בגילים המדוברים להקפיד על אורח חיים בריא, פעילות גופנית, תזונה בריאה והימנעות מעישון כדי למתן ולדחות חלק מהתלונות ומהסימנים הקשורים בשינויים ההורמונליים המתרחשים בגברים מתבגרים.

פרופ' אילן שמעון הוא מנהל המכון לאנדוקרינולוגיה, בית חולים בילינסון