"מרכז שניידר, שינה את פרדיגמת הטיפול בילדים בישראל"

ד"ר אפרת ברון הרלב, מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים, מבטיחה לחולל שינוי נוסף ומשמעותי ברפואת הילדים בישראל

אורנה יצחקי בירבך
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הבניין הנוסף שיכפיל את גודלו של בית החולים
אורנה יצחקי בירבך
תוכן מקודם

בחודש אוקטובר 2020, מונתה ד"ר אפרת ברון הרלב, מומחית ברפואת ילדים, טיפול נמרץ ילדים ומנהל רפואי, למנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים, והייתה לרופאה הראשונה בהיסטוריה של בית החולים, שעשתה בו את כל הדרך מההתמחות ועד לניהול. 
"זו סגירת מעגל עבורי, התחלתי בשניידר כמתמחה צעירה שהגשימה חלום להתמחות ברפואת ילדים במקום המוביל בתחום, ועכשיו אני חוזרת לנהל אותו", אמרה ד"ר ברון הרלב, עם קבלת המינוי.

ספרי מה מיוחד בבית החולים שאת עומדת בראשו?
"שניידר, הוא בית החולים היחיד לילדים בישראל. כל בתי החולים האחרים שמגדירים את עצמם כבתי חולים לילדים הם מחלקות ילדים בתוך מרכז רפואי, ויש לכך משמעויות מאוד גדולות. כל מי שעובד בשניידר, בכל מקצוע, החשמלאי, צוותי הסיעוד, והרפואה, הסניטרים, צוות חדר ניתוח, וההנהלה כולל אותי, כולנו מדברים את 'שפת הילדים', של שניידר. שניידר שינה את הפרדיגמה של רפואת הילדים בישראל, אנחנו לא מטפלים במבוגרים קטנים שהם ילדים. תפיסת העולם שמייחדת את בית החולים היא טיפול רפואי בילדים, כולל ההסתכלות על הבריאות שלהם ולא רק על החולי. ילדים שהם חולים מאוד מורכבים נמצאים לרוב אצלנו: מושתלי כבד וכליה, 50% מכלל הילדים עם תחלואה אונקולוגית בישראל, נמצאים בבית החולים שלנו, ילדים אחרי או לפני השתלות ריאה, ילדים מורכבים מתחומי הלב והקרדיוכירורגיה שכ- 70% מהם עוברים את הפרוצדורות שלהם בבית החולים שלנו ועוד. לכן יש לנו גאווה על רפואה פורצת דרך בכל תחום ותת-תחום ברפואת ילדים. כל זאת לנוכח הימצאותו של הילד המטופל במרכז, ילד שצריך שיהיו לו חיים שלמים ובריאים, לצד בני משפחתו, המתמודדים עם המחלה שלו". 

משולש הנאמנויות
בשנת 2005, היו לד"ר ברון הרלב, 16 ילדים: ארבעה ילדיה הביולוגיים בבית, ותריסר ילדים בטיפול נמרץ בשניידר. באותם ימים עבדה כ"פול טיימרית" וחשה שהמערכת לא ממש רואה לנגד עיניה את הרופאים, את מסירותם וגם את שחיקתם. כבר אז נטעו בה מחשבות והרהורים על שינויים שהייתה מכניסה במערכת כמנהלת. לתפקיד המשלב עיסוק ברפואה ובניהול הגיעה לגמרי במקרה כשזאב וורמברנד, מי שהיה מנכ"ל שירותי בריאות כללית, הציב בפניה אתגר מקצועי. 

"'את רוצה לעשות שינוי, את מוזמנת, בואי ותשני', כך אמר לי וורמברנד. לא ממש הבנתי למה התכוון, אבל בסופו של דבר קיבלתי את ההחלטה: להיות רופאה שהיא מנהלת ומנהלת שהיא רופאה. ההחלטה הגיעה מתוך תפיסת עולם שמלווה אותי כל השנים, ורואה שהתפקיד האמיתי שלנו כמנהלים במערכת הבריאות בישראל הוא להיות סוג של אינטגרטור, להיות בתוך משולש נאמנויות שהוא אוטופי ומאוד מורכב: הצלע המרכזית היא המטופלים שלנו, הצלע השנייה היא המטפלים, כלומר כל מי שעובד בבית החולים, והצלע השלישית היא המערכת. אנחנו כמנהלים צריכים לנוע בתוך המשולש הזה, ולהיות נאמנים כל הזמן לשלוש הצלעות. הילדים של שניידר הם הילדים שלי, כמו גם בני המשפחה שלהם. האחריות שיש לי כלפיהם, כמנהלת היא למצוא את הדרכים המאוד עקלקלות להגיע למצב שהם יקבלו את הטיפול הטוב ביותר במסגרת יכולות המערכת".

מהם האתגרים איתם את מתמודדת כמנהלת בית חולים לילדים בעתות שגרה?
"ההתמודדות שלנו היא בעיקר עם 'השמיכה' המאוד קצרה, כשהאתגר הגדול שלנו הוא שיהיה פוקוס גם עלינו, למרות שאנחנו בית חולים לילדים. לעתים טוענים שאנחנו מטפלים בעיקר בילדים בריאים, ולמרות שאנחנו בית חולים לילדים, אנחנו צריכים להיות מתוקצבים כמו בית חולים שלישוני, שיש בו ילדים מאוד חולים שעולים הרבה כסף למערכת. חשוב להדגיש שבניגוד לטיפול במבוגרים, כשמשקיעים בתרופה יקרה או בטיפול מאוד מתקדם ובטכנולוגיה חדשנית מאוד, המטופל שלנו – הילד, מבריא לגמרי או אפילו ב- 50%, והמערכת חוסכת לאורך זמן הרבה מאוד כסף. אחד האתגרים שלי כמנהלת בית חולים לילדים, הוא להראות מדוע ההשקעה בילדים חולים, מעבר לעניין האתי ומעבר לכל העניינים הרגשיים, היא מאוד מאוד כלכלית". 

כיצד מתמודדים עם ילדים וקורונה? 
"לשמחתנו כידוע, ילדים כמעט ולא חולים בקורונה. אצל הילדים שנמצאו חיוביים יש מחלה אחרת ובהתאם לזה ההתמודדויות שלנו שונות מאשר בבתי החולים למבוגרים. אנחנו הראשונים שפתחנו מרפאה יעודית לטיפול בילדים מחלימי קורונה, עם זאת אנחנו נלחמים להמשיך את השגרה ולתת את מלוא הטיפול לכל הילדים שמגיעים לבית החולים, ושהצוותים שלנו יתמגנו טוב כדי שהם לא ידבקו. אחד הדברים שקשים לי במיוחד במגפה, קשור ל'האשמת' הילדים בהדבקה. כאן תפקידנו לומר לילדים שהם יכולים להיות הגיבורים, אלה שלא מדביקים את סבא וסבתא, ועוזרים לנו לנצח את המחלה. אני חושבת שאנחנו חייבים להעצים את הילדים ולהוציא מהם את רגשי האשם כאילו הם מפיצי המגפה הזו".

כיצד את רואה את היחסים בין מערכת הבריאות ובתי החולים? 
"יש משהו מאוד נוח ומחבק בלהיות בית חולים ששייך לקבוצת שירותי בריאות כללית. בכך נוכחתי ביתר שאת דווקא בשנה האחרונה, לנוכח התמיכה המאוד גדולה שאנחנו מקבלים מההנהלה הראשית שלנו והניהול המרכזי. רוב החיבור שלנו, מתקיים לא ישירות מול משרד הבריאות אלא מול ההנהלה הראשית שלנו".

עצה טובה לשר הבריאות בהתייחס לרפואת ילדים בישראל?
"להסתכל קדימה ולא מבט מתוך קדנציה, כי את ההשקעה של היום בילדים נראה בעוד שנים. ההשקעה בילד עם מחלה קשה תתבטא כלכלית במדינת ישראל בהמשך. אני כמובן תמיד אשמח להיות פיילוט ולהוביל כל תחום שיתנו לי בעניין הזה".

רגע מכונן ומשמעותי שלך כרופאה. 
"לפני כמה שנים הייתי כוננית טיפול נמרץ בשניידר כסגנית מנהל בית החולים. הגיע אלינו ילד אחרי תאונת דרכים קשה עם חבלת ראש מאוד קשה, כשלמעשה היינו בהחייאה מתמשכת והילד לא הפסיק לדמם. חשבתי על שימוש בתרופה מאוד יקרה שאנחנו נותנים לפעמים לילדים או לחולים עם דמם בלתי פוסק. בשל עלות התרופה, השימוש בה דורש אישור סגן מנהל בית חולים החולים. ואז אפרת הרופאה מתלבטת עם אפרת המנהלת האם זה לגיטימי להוציא סכום כה גדול על מי שאולי לא ישרוד? אז אפרת הרופאה מוצאת את הפתרון ואומרת: 'אם הילד יחיה אז עשינו דבר גדול, ואם הוא ימות יש סיכוי מסוים שהילד הזה יהיה תורם איברים, לכן הסיכוי שווה את אלפי השקלים'. סוף הסיפור טוב, הילד חי. האירוע משקף את משולש הנאמנויות. הצלע המרכזית היא המטופלים שלנו ואנחנו חייבים לחשוב הרבה פעמים בדרכים מאוד יצירתיות כלכליות וניהוליות איך אנחנו באמת ממקסמים את היכולות שלנו עבור המטופלים שלנו". 

לאן את מתכננת להוביל את שניידר בעתיד?
"קיבלתי שתי מתנות ענקיות, הראשונה, לנהל את בית החולים בו התמחיתי וגדלתי, וזו סגירת מעגל מדהימה מבחינתי להחזיר לבית החולים, את מה שהעניק לי בכל שנותי המקצועיות. את המתנה השנייה השאיר כאן פרופ' יוסף פרס, קודמי בתפקיד, אשר הביא לבניית בנין נוסף שיכפיל את גודלו של בית החולים תוך שנתיים. מדובר בתשתית מדהימה לחזון חדש, בדיוק כמו שהבניין הנוכחי היה חזון ברפואת הילדים בישראל. האחריות שלי היא לייצר חזון חדש ברפואת הילדים בישראל ולהבטיח שהתשתית תביא לעשות את ה'מעל ומעבר' ברפואת הילדים בישראל. האתגר שמונח לפתחי הוא למצוא את ה'מעל ומעבר' וליצור שוב שינוי פרדיגמה ברפואת ילדים כפי שהיא קרתה לפני 30 שנה, כשהוקם מרכז שניידר לרפואת ילדים". 

ד"ר אפרת ברון הרלב צילום: דוברות מרכז שניידר

ד"ר אפרת ברון הרלב
מנהלת מרכז שניידר לרפואת ילדים
גיל: 54.
מצב משפחתי: בזוגיות, ואם לארבעה בנים.
לימודי רפואה: בוגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע.
התמחות: רפואת ילדים, טיפול נמרץ ומנהל רפואי.
לימודים נוספים: בעלת תואר שני במנהל ציבורי מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב.
עוד: כיהנה בשורת תפקידים, ביניהם מנהלת קמפוס בילינסון, מנהלת רפואית במחוז צפון של שירותי בריאות כללית וסגנית מנהל מרכז שניידר לרפואת ילדים. מרצה אורחת בפקולטות לרפואה באוניברסיטאות בר-אילן ותל-אביב ובבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.

מרכז שניידר לרפואת ילדים
נוסד בשנת: 1991.  
מיקום: פתח תקווה.
מספר מיטות: 270 מיטות, כולל אשפוז יום. 
מספר מטופלים בשנה: מאות אלפי תינוקות וילדים מרחבי הארץ והעולם מטופלים מדי שנה במרכז שניידר. למעלה מ-200,000 מטופלים במערך האמבולטורי, כ-50,000 מטופלים במחלקה לרפואה דחופה הגדולה ביותר בארץ לילדים, כ-12,000 אשפוזים, כ-10,000 ניתוחים מדי שנה.
שייך ל: שירותי בריאות כללית.