תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מאחרים לכם בתשלומים? הכירו את החוק ששם לזה סוף!

חוק מוסר התשלומים של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה עושה סוף ל"שוטף פלוס פלוס"

חוק מוסר התשלומים שיזמה והובילה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה נועד לטפל באחת הרעות החולות במשק, שהיא דחיית מועדי התשלום זמן רב אחרי ביצוע העסקה, מתן השירות או אספקת המוצר. עבור בעלי עסקים קטנים רבים במשק הישראלי, המשמעות של קבלת תשלום בשוטף+90 במקרה הטוב, היא שבזמן שיחלוף בין ביצוע העסקה לבין קבלת התשלום היה עליהם לממן את העסקה מכיסם ולספוג את העיכוב בהכנסה, וכל זאת כאשר ההוצאה עבור עסקה זו כבר נעשתה, "נוצר מצב בו העסק הקטן הופך להיות הבנק של הגוף הגדול, אם זו ממשלה או רשות מקומית או עסק גדול, וכך עלות המימון מתגלגלת אל זה שמקבל את האשראי הכי יקר במשק", מסביר רן קויתי מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, " רק לשם ההמחשה, לפי דוחות הבנקים עסקים קטנים נדרשו לשלם ריבית של כ-6% על הלוואת שקיבלו, לעומת ריבית של כ-3% שנגבתה מעסקים גדולים". מציאות זו גורמת הפסדים כבדים עבור עסקים רבים, ובמקרים קיצוניים אפילו לקריסתם של עסקים שלא הצליחו לעמוד בהוצאות המימון שנכפו עליהם.

רן קויתי
אמיל סלמן

עד לחקיקת החוק, ימי האשראי נקבעו רק ביחס לעסקאות עם משרדי הממשלה. למרות שהוראות התכ"מ שמפרסם החשב הכללי קובעות פרקי זמן של 24-45 ימי אשראי (בהתאם למועד הגשת החשבונית), בפועל על פי דו"ח של הצוות "לבחינת ייעול תהליכי התשלום לספקים בממשלה" בראשות החשבת הכללית 67% מהחשבוניות משולמות לאחר המועדים הקבועים בהוראה. גופים ציבוריים אחרים ובתוכם רשויות מקומיות, תאגידים סטטוטוריים וחברות ממשלתיות, לא היו מחויבים ללוחות זמנים כלשהם לביצוע התשלום, והייתה שונות במספר ימי האשראי בפועל בין מוסדות המדינה השונים.

לקראת שינוי מהותי

לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ממוצע ימי אשראי ספקים עמד על 72 יום. כלומר, בממוצע עסקים קיבלו את התשלום כעבור 72 ימים ממועד ביצוע העסקה. עסקים רבים דיווחו על מועדי תשלום ארוכים יותר שמתקרבים ל-90 ואף ל-120 ימים לאחר ביצוע העסקה.

במקרה של עובדי הפרילנס, הנטל המימוני הופך להיות כבד במיוחד מאחר והם מחליפים פעמים רבות עובדים שכירים ולכן במאפיינים רבים הם דומים יותר לאדם פרטי, שכיר, מאשר לעסק. כאשר עובדים אלו נאלצים לספוג ימי אשראי ארוכים, המשמעות עבורם דומה להלנת שכר.

כבר ב- 2012 קידמה הסוכנות יחד עם רשות המסים תיקון לחוק מס ערך מוסף, שאפשר לעסקים קטנים לדווח מע"מ רק לאחר קבלת התמורה, ובכך הקלה המדינה על תזרים העסקים לפחות בכל מה שנוגע לתשלומי מסים, ושחררה אותם מהחובה לשלם מע"מ לפני שקיבלו את הכסף בעד העסקה. כצעד משלים החוק גם אסר על לקוחות של עסקים קטנים לדרוש חשבונית מס (שגוררת בהכרח תשלום מע"מ) לפני התשלום.

התיקון לחוק מע"מ אמנם הקל על עסקים רבים בנוגע לתשלום המס, אך עד לחקיקת חוק מוסר התשלומים ליבת הבעיה נותרה, ועסקים נאלצו להמתין זמן רב לקבלת התשלום. חוק מוסר התשלומים נועד לעשות שינוי מהותי במציאות הקשה בה פועלים העסקים הקטנים והבינוניים ולקבוע מועדי תשלום חד משמעיים שאינם בגדר המלצה או הצעה.

מה אומר החוק בפועל

מנגנון התשלומים במדינה הוא מורכב, לכן חוק מוסר התשלומים  לוקח בחשבון את השונות בין הגופים השונים באופן התקצוב שלהם, וקובע  סוגי הסדרים אחדים בהתאם למאפייני הגופים הקניינים.

משרדי ממשלה: ישלמו בתוך 45 יום מיום קבלת החשבון או בשוטף +30. בעסקאות בניה ותשתיות בהן נדרשים למנגנוני בקרה מורכבים יותר, מועד התשלום יהיה בתוך 85 יום מקבלת החשבון או בשוטף+70. עם זאת עסקאות שמבוצעות בהתאם לחוזה מדף, יחולו עליהן תנאי התשלום של חוזה המדף: 38 יום לחשבון ביניים ו-85 ימים לחשבון הסופי.

רשויות מקומיות: ישלמו בשוטף+45 ובעסקאות בניה ותשתיות בשוטף+80. בעסקאות בנייה ותשתיות בהן המדינה היא הגורם המממן (עסקאות תב"ר), התמורה בעד החלק היחסי שהמדינה מממנת תשולם לאחר קבלת התשלום מהגורם המממן. במקביל, הגורם המממן נדרש להעביר את התשלום לרשויות המקומיות בתוך 60 ימים.

גופים ציבוריים: בימים אלה הוציאה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים פניה אל הגופים הציבוריים שנכנסו לחוק מוסר התשלומים במסגרת הסדר פחות מחייב, והודיעה כי הם עתידים להצטרף להסדר המחייב של הממשלה והרשויות המקומיות.  גופים כמו תאגידים סטטוטוריים, חברות ממשלתיות, גופים מתוקצבים ומוסדות להשכלה גבוהה, ישלמו בשוטף+45, אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג. עם זאת, כאמור מדובר בהסדר ביניים, שכן כעבור שנה מיום כניסת החוק לתוקף יעברו גופים אלו להסדר אחר ומחייב שלא ניתן יהיה לסטות ממנו באמצעות חוזה פרטני. החוק קובע כי רק גופים בהם תתגלה בעיה ייחודית שאינה מאפשרת להם לעמוד בהוראות החוק המחייבות, יקבלו הסדרים אחרים באמצעות תקנות.

עסקים פרטיים: כאשר שני הצדדים הם עסקים פרטיים, החוק קובע כי על הלקוח לשלם בשוטף+45 אלא אם נקבע אחרת בחוזה ההתקשרות לאור אופייה המיוחד של ההתקשרות או אם המועד האחר לתשלום אינו בלתי הוגן באופן חריג.

החוק גם קובע כי איחור בתשלום גורר אחריו חובה להוסיף לסכום המקורי ריבית, ולאחר חודש איחור ריבית פיגורים. קביעת תוספת ריבית בחוק חשובה במיוחד, כיוון שסעיף זה עוזר לעסקים הקטנים להפעיל לחץ על הגופים מולם הם עובדים ומבהיר כי המציאות לפיה העסקים עומדים לבדם מול גופים גדולים, ללא מנופי לחץ משתנה. החוק החדש יוצר מצב בו המדינה למעשה מתייצבת לימינם של העסקים הקטנים, והמצב בו כל עסק צריך להתנהל לבדו מול גופים גדולים וחזקים ממנו השתנה לצמיתות.  

לאתר הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים >> 

לעמוד הפייסבוק שלנו >> 

כתבות שאולי פיספסתם

*#