ההיסטוריה מתעוררת לעתיד במוזיאון מגדל דוד

בזיקה לסיפור ההיסטורי העשיר של העיר ירושלים ועם הפנים לעתיד, ניצלו במוזיאון מגדל דוד את תקופת הקורונה לחידוש ולשימור המצודה העתיקה, זאת לצד פעילויות ואירועים בערוצים הדיגיטליים של המוזיאון. "חשוב לנו להוביל תהליך של התחדשות ולהפוך את ההיסטוריה לחוויה מרתקת, חיה ומרגשת", אומרת מנכ"לית המוזיאון אילת ליב

מיכל אסף
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אילת ליבר על רקע מצודת דוד
אילת ליבר על רקע מצודת דוד צילום: יובל יוסף
מיכל אסף
תוכן שיווקי

זה קרה ב-15 למרץ בשנה שעברה. ביום אחד ללא כל הכנה מוקדמת נסגרו שעריו של מוזיאון מגדל דוד – המוזיאון היחיד בעולם שמביא במלואו את סיפורה של ירושלים משחר ההיסטוריה. הפעילות הענפה, המתקיימת בימים שבשגרה בין כותלי המוזיאון, הופסקה באחת, רוב העובדים הוצאו לחל"ת ולאחרים שנשארו נותר רק לקוות שבקרוב יחזרו העניינים למסלולם. "כאשר הבנו שהמצב לא עומד להשתנות בקרוב החלטנו להפנות את עיקר המרץ והמשאבים לטובת תוכנית שדרוג מקיפה שתוכננה זמן רב", מספרת מנכ"לית המוזיאון אילת ליבר. "לשמחתנו גילינו מסביבנו התגייסות מלאה לטובת המטרה, שתאפשר לנו להמשיך מהנקודה שבה הכל הופסק כששערי המוזיאון ייפתחו".

שיפוץ המצודה ההיסטורית
מוזיאון מגדל דוד השוכן במגדל דוד בכניסה לשער יפו, הוא מוזיאון היסטורי ואחד מסמליה של העיר ירושלים, המגולל באמצעים טכנולוגיים חדשניים 4,000 שנות היסטוריה של ירושלים מהתקופה הכנענית ועד ימינו. ההיצע העשיר למבקרים כולל לאורך השנה סיורים ותערוכות מתחלפות לצד אירועי תרבות ומופעים מגוונים, המושכים קהל רחב של מבקרים ותיירים המוזמנים להכיר את העיר באופן חווייתי ומרגש.

"עד משבר הקורונה ביקרו במוזיאון מיליוני מבקרים. בשנת 2019 לדוגמה, היו כ-600,000 מבקרים, מחציתם תיירים ומחציתם ישראלים, ואנחנו בהחלט גם מוסד התרבות המוביל בישראל בהכנסות עצמיות, 85% מההכנסות שלנו מגיעות מהמבקרים. אין לזה אח ורע, ואת ההכנסות האלה יכולנו להשקיע בפיתוח, בחינוך, באירועי תרבות ובהנגשת הפעילות לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים", אומרת ליבר.

אחת מהאטרקציות המפורסמות של המוזיאון היא החיזיון הלילי - מופע אור וקול המוקרן על קירות המצודה בחוויה רב-חושית, המחברת בין עבר, הווה ועתיד, ומעירה לחיים את סיפורי ירושלים. ההקרנה, הנעשית באמצעות טכנולוגיות מולטי מדיה מתקדמות, שידורי וידיאו, סאונד ותאורה, יוצרת דימויי ענק מוחשיים ועוצרי נשימה. למופע הזה מצטרפים אירועים נוספים, מופעים ליליים ותערוכות בקשת רחבה של נושאים הקשורים לירושלים ולהיסטוריה העשירה שלה.

כחלק מההיערכות לפעילויות הללו, ועל מנת להרחיב את היריעה ולאפשר לקהלים נוספים להגיע למוזיאון, עמלו במגדל דוד על תוכנית התחדשות מקיפה, שההזדמנות להוציאה לפועל התאפשרה דווקא בגלל משבר הקורונה.

אילת ליבר נכנסה לתפקידה כמנהלת המוזיאון לפני כשבע שנים. ליבר, אוצרת תערוכות במקצועה, ובוגרת לימודי מוזיאולוגיה ואוצרות באוניברסיטת תל אביב, הגיעה לתפקיד מבית עגנון בירושלים, בו ניהלה פרויקט שימור והתחדשות של הבית ההיסטורי. החיבור הזה שלה להיסטוריה ולשימור בא בימים אלה לידי ביטוי גם במוזיאון מגדל דוד.

"מאז סגירת המוזיאון לפעילות הוצאנו לפועל את התוכנית להתחדשות ושדרוג המצודה שעבדנו עליה בשנים האחרונות", מספרת ליבר. "מדובר למעשה בשיפוצים נרחבים בהיקף של כ-40 מיליון דולר, אותם יכולנו לבצע בתקופה הזו. מצד אחד עצוב לנו על העובדים שעדיין לא חזרו לעבודה, ובכלל על כל הקיפאון בעולם התרבות, מצד שני אנחנו מוציאים לפועל תוכנית שכבר הרבה זמן רצינו להתחיל ליישם אותה. לשמחתי התורמים התגייסו במיוחד בשיא משבר הקורונה והבינו שזה הזמן הנכון, וביחד עם גורמים נוספים ובעיקר עיריית ירושלים, משרד התיירות ומשרד ירושלים ומורשת, נרתמו כדי להוציא את השיפוצים האלה לפועל. אז במקום המולת תערוכות, אירועי מוזיקה ופסטיבלים, שומעים אצלנו בימים אלה את קולות כלי העבודה והפועלים".

מה כולל פרויקט השיפוץ?
"לצד ההכנות לקראת פתיחת המוזיאון החדש באמצע שנת 2022, מדובר בפרויקט שימור רחב היקף של אחת המצודות היפות והחשובות בארץ ובעולם, שמעורר בנו בכל יום התרגשות רבה.
"מכיוון שמדובר באתר ארכיאולוגי חשוב מוקדשת בפרויקט מחשבה רבה לנושא הנגישות. מגדל דוד, המצודה שהגנה על העיר, היא כל דבר אחר מלבד מקום נגיש, עם אלפי מדרגות ומפלסים וביצורים קדומים. אז איך אנחנו מתאימים מבנה כזה ייחודי ועתיק למוזיאון מודרני, ואיך אנחנו מאפשרים לכולם, כולל כולם, ליהנות מהיופי הזה? מסיבות אלה נדרש תכנון הנדסי מדוקדק שנועד להקל על אנשים עם מוגבלויות וגם על הקהל המבוגר, ולאפשר להם להגיע לכל מקום. על מנת למצוא פתרונות נגישים אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם רשות העתיקות ולשמחתי אישרו לנו התקנת מעליות שקופות שלא פוגעות בארכיאולוגיה ובמראה ההיסטורי".
הרצון להנגיש את העושר הויזואלי והתוכני של המוזיאון, מיושם במובן הרחב של המילה כפי שמסבירה ליבר: "מעבר לנגישות הפיזית, המוזיאון מונגש בכל ההיבטים. כאן הטכנולוגיה באה לעזרתנו באמצעות הסברים מפורטים לאנשים שלא מסוגלים לראות, אבל יכולים לשמוע, תצוגה מונגשת, כמו מודלים תלת מימדים שאפשר לממש ולגעת, ובאמת בחשיבה על כל פרט".

הבנאים וסיפור ירושלים
מוזיאון מגדל דוד היה הראשון בירושלים שפתח את שעריו מיד בתום הסגר הראשון. לצד השיפוצים הנרחבים נפתחה "הבנאים - זאת המנגינה שלנו" - תערוכה המזמינה את המבקרים לחוויה מוזיקלית רב-חושית של קולות, צלילים ומראות המספרים את קורותיה של משפחת בנאי.

"היה חשוב לנו להחזיר את הקהל ליהנות מתרבות ולא היתה לנו שום התלבטות לפני פתיחת המוזיאון אחרי הסגר, כשלשמחתנו הקהל נענה", מספרת ליבר, "התערוכה על משפחת בנאי, שגם היתה שותפה להקמתה, מספרת את סיפור המשפחה שהגיעה מפרס ב-1881, התיישבה בעיר העתיקה ואחר כך עברה לאזור שוק מחנה יהודה – סיפור שהוא הסיפור של ירושלים, דרך המוזיקה ודרך היצירה התרבותית של בני המשפחה: גברי בנאי - הגשש החיוור, יוסי בנאי, אהוד ואביתר. התערוכה הזאת תוצג כמובן גם אחרי הסגר האחרון כשהמוזיאון ייפתח בהתאם לכללי התו הסגול. אני חייבת לציין שלשמחתי בזמן שהיינו פתוחים לא היה מקרה אחד של הידבקות או צורך בבידוד. אנשים יכולים להזמין באמצעות האתר סיורים ברצועות זמן קבועות מראש ולדעת שהם באים למקום בטוח, עם מרחב סיורים חיצוני ומסלולים מיוחדים שהכשרנו במיוחד בגלל הקורונה".

האם קיימתם פעילויות נוספות במהלך התקופה?
"מהר מאוד התאמנו את הפעילות לזמן הזה והעברנו את התכנים לערוץ הדיגיטלי, אם זה בפעילויות לילדים, באמצעות סיורים תיאטרליים מודרכים, שעות סיפור ועוד, ואם באמצעות תוכן עשיר אחר. בערוץ הדיגיטלי המשכנו עם הסדרה על 'קיצור תולדות ירושלים', המביאה את סיפור העיר בעשרה פרקים עם מיטב המרצים. לסדרה הזו ולסדרות תוכן אחרות שמביאות תכנים מעמיקים יותר, יש ביקוש מאוד גדול. אפשר להיכנס לאתר המוזיאון ולהירשם לכל פעילות. חלק מהפעילויות פתוחות בחינם וחלק תמורת תשלום, ואני שמחה שהקהל מבין שכדי לצרוך תרבות טובה אפשר גם לשלם. בסך הכול אנחנו מאפשרים למורי הדרך ולמרצים, שהפרנסה שלהם נפגעה אנושות, להתפרנס וגם לעשות את הדבר שהם הכי אוהבים וטובים בו והוא להביא את ירושלים לקהל".

מה החזון שלך בניהול מוזיאון מגדל דוד?
"אני רואה זכות גדולה להוביל כאן תהליך של התחדשות, לקחת את המקום היפה והחשוב הזה ולהפוך את הסיפור ההיסטורי של העיר למשהו מרתק, חי ומרגש. מגדל דוד הוא נקודת החיבור המושלמת בין ירושלים המודרנית לירושלים העתיקה והוא השער לעיר. אנחנו מתכננים ממש בקרוב לקיים עם מיטב המרצים סיורים ומזמינים את הקהל להצטרף אלינו להמשיך ולגלות את העיר. לגלות פינות נסתרות, לפגוש אנשים מיוחדים, לפגוש קהילות, לטעום אוכל, וליהנות מאופנה וממוזיקה, ובאמת לחשוף את הרבדים הכי עמוקים ועשירים של העיר הזאת, גם לישראלים וגם לעולם, כי אין כמו ירושלים".

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן