חינוך משנה מציאות: ערכים וחדשנות חינוכית פורצת דרך בירושלים

שיוויון הזדמנויות וחדשנות חינוכית כערכים מובילים בחינוך, ואמון גבוה בין מינהל החינוך העירוני למנהלי בתי הספר, איפשרו לעירייה לבצע פעולות משמעותיות בתחום החינוך עם פרוץ משבר הקורונה. חמ"ל חינוך ייעודי, רכישת אלפי מחשבים מתקציב העירייה ומרחבי למידה פתוחים בחיק הטבע, היו רק חלק מהן. דרך הפעולה הזו מאפיינת כבר זמן רב את מערכת החינוך המגוונת והגדולה בישראל, שגם בשגרה ממשיכה להוביל יוזמות חינוכיות חדשניות ולהעמיד בראש את התלמידים בדרך להצלחה

תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שינוי שיטות לימוד ישנות. עיצוב חללי למידה והקמת מרכזי חדשנות
שינוי שיטות לימוד ישנות. עיצוב חללי למידה והקמת מרכזי חדשנות צילום: נועם פיינר
תוכן שיווקי

חינוך בירושלים הוא אתגר מורכב. 270,000 תלמידים מכל מגזרי החברה בישראל, הלומדים במאות מוסדות חינוך ברחבי העיר, הופכים את מערכת החינוך העירונית למגוונת ולהטרוגנית בעולם. נתוני פתיחה אשר מדגישים, מעבר ליעדים החינוכיים, את הצורך בהתאמה למציאות המשתנה וכמובן לאתגרים האישיים של כל תלמיד ותלמידה.

בחודש מרץ בשנה שעברה, עם פרוץ משבר הקורונה, נדרשה מערכת החינוך הירושלמית לתת מענה מהיר, יעיל וממוקד למציאות החדשה, לחשוב מחוץ לקופסה ובעיקר לספק פתרונות יצירתיים - שיסייעו לאלפי התלמידים והמורים להמשיך בשגרת לימודים. "אחת הפעולות הראשונות בהן נקטנו היא הקמת חמ"ל ייעודי לתחום החינוך, כולל מערכת מיוחדת לקטיעת שרשרת ההדבקה", מספר אביב קינן, ראש מינהל החינוך בעירייה. "בהנחיית ראש העיר משה ליאון ירושלים הייתה הראשונה שנקטה במהלך הזה, והעיר המובילה בארץ בהיערכות מוסדות החינוך בתקופת הקורונה".

אביב קינן צילום: נועם פיינר

חמ"ל חינוך בימי קורונה
תגובת עיריית ירושלים לסוגייה החינוכית, כבר בימים הראשונים של המשבר, היתה כאמור מהירה וממוקדת. "מעבר לנהלים הכלל ארציים, נקטנו בכמה פעולות ייחודיות. כך לדוגמה בחרנו להתמקד משמעותית בילדים ובבני נוער בסיכון, בגלל החשש שאם לא נפעל בהקדם בסוף המשבר הם ייצאו לגמרי מהמסלול", מספר קינן. "הטיפול בהם היה גם בהיבט החומרי - באספקת אלפי מנות אוכל בחודש, וגם כמובן בליווי צמוד של עובדים סוציאליים, שטיפלו בכל ההשלכות הרגשיות והנפשיות. היום אנחנו רואים שהילדים האלה אמנם נפגעו בעקבות הקורונה, אבל הפגיעה אינה קיצונית".

שיפוץ ושדרוג בתי ספר. קיר טיפוס בביה"ס גונניםצילום: נועם פיינר

כיצד נערכתם לטפל בקבוצות אחרות במערכת החינוך?
"מעבר לטיפול בילדים בסיכון, הרחבנו את שירותי 'הד ספייס', מרכז טיפול לצעירים בגילי 12-25, בו מעניקים בשגרה ובחירום טיפולים פסיכולוגיים, רגשיים ונפשיים לתלמידים, מורים, אנשי צוות והורים שנכנסו למצבי לחץ וחרדה. השירות הניתן במרכז הוא חינמי לחלוטין ולמעשה מנגיש את השירותים הללו לכל מי שזקוק להם.

הקמת חמ"ל ייעודי לקטיעת שרשאות הדבקה והקפדה על שמירת ההנחיות. לימודים בימי קורונהצילום: נועם פיינר

אחת הפעולות המהירות שביצענו היא הקמת חמ"ל ייעודי לתחום החינוך, שנועד, בין השאר, לספק תמונת מצב עדכנית ולסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה. בחמ"ל הזה ביצענו מעקב לניטור הקורונה לכל המגזרים בעיר, באמצעות דוחות שאפשרו לנו להגיב מהר, לזהות מוקדי הדבקה ולשלוח לבידוד את מי שצריך. מעבר לזאת, בזכות החמ"ל הזה והנתונים שהגיעו אלינו, נתנו מענה לנושא שמאוד הטריד את ההורים והמורים - שביקשו לדעת על מוקדי הדבקה. החמ"ל פעל באפקטיביות וזכה לביקורים מכלל הרשויות בישראל, שרצו לבוא וללמוד על המודל הירושלמי לקטיעת שרשראות ההדבקה.

פעילויות למידה בפארקים העירונייםצילום: נועם פיינר

"אל החמ"ל מתנקז גם מידע שמאפשר לנו לסייע למי שזקוק למחשב או לעזרה בתיקון המחשב הביתי כדי שיוכל ללמוד בזום. הפניות לחמ"ל הן מגוונות ואנחנו נותנים מענה לכל בעיה. בימים אלה החמ"ל מסייע בחיסונים ובמידע על חולים וחייבי בידוד".

כיצד נשמרה שגרת הלימודים?
"עיריית ירושלים הייתה העיר המובילה בהיערכות לחינוך מתקדם בתקופת הקורונה, הרבה בזכות החדשנות החינוכית שקיימת אצלנו בשגרה במערכת החינוך. ההיערכות הזו סייעה לנו לדוגמה בתחום הטכנו-פדגוגי. כך למשל, כבר בחודש אפריל רכשנו כ-8,000 מחשבים וטאבלטים, אותם העברנו לבתי הספר שחילקו אותם לתלמידים, על פי מידת הצורך. צריך לזכור שבירושלים יש אוכלוסיות רבות שאין ברשותן מחשב ביתי, והמענה הזה היה נחוץ להן במיוחד.

"במקביל העירייה העלתה אתר עם תכנים לימודיים והעניקה למורים ולתלמידים תמיכה טכנית מרחוק, כדי שהשיעורים יהיו אפקטיביים באופן מקסימלי. תחום נוסף שבו טיפלנו הוא מרחבי למידה. כבר בחודש מרץ אפשרנו לבתי הספר לנצל את הפארקים, הגנים והמוזיאונים שברחבי העיר, לטובת לימודים במרחבים פתוחים. ביוזמה משותפת שלנו ושל הנהלות בתי הספר, יכול היה כל מוסד לימודי לקבוע לעצמו מערכת שעות לפעילות במרחבים האלה, כשרבים מהם ניצלו את ההזדמנות. כך אפשר היה לראות מדי יום כ-100 קבוצות עם תלמידים שלומדים בחוץ תחת ציליות ושומרים על ההנחיות".

בינוי ופעילויות העשרה
מספר התלמידים הגבוה במערכת החינוך בירושלים עומד בשורה אחת עם עושר התכנים, החתירה לשוויון הזדמנויות והחדשנות החינוכית המאפיינת אותה. "מעבר למספר הגבוה של התלמידים בירושלים, מערכת החינוך בעיר היא אחת המגוונות בארץ", אומר קינן. "בירושלים לומדים 270,000 תלמידים, כשרק לצורך השוואה בתל אביב לומדים 70,000 תלמידים. יש אצלנו ייצוג לכל המגזרים: יהודים וערבים, חילוניים וחרדים, בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים ועוד. מערכת החינוך בעיר מאוד מגוונת – בירושלים אפשר למצוא את כל סוגי בתי הספר: דמוקרטי, אנתרופוסופי, בית ספר למצטיינים, למדעים או למוזיקה ועוד. יש בירושלים הכל וברמה מאוד גבוהה, בתי הספר הכי טובים בארץ עם אנשי ונשות החינוך המצטיינים ביותר.

"מעבר לזאת, מערכת החינוך הירושלמית היא המרחב התרבותי-מגזרי-קהילתי העשיר ביותר בארץ, וגם פלורליסטי במובן העמוק של העניין. אנחנו מתייחסים לכולם באופן שווה ובלב אוהב וחם. מתקיימים אצלנו מפגשי תלמידים וצוותי חינוך מכל המגזרים, כשכולם חלק ממרחב אחד, וגם אם קיימים קונפליקטים - הם חיים ביניהם בכבוד, כשהמערכת מצידה מטפלת בכולם לפי אותם ערכים. העמדה שלנו היא לאפשר לקהילות בירושלים לחיות כחלק מאותו מרקם עיר, תחת התפיסה כי ניתן לחיות זו לזו זו ולא האחת על חשבון השנייה".

כיצד באה לידי ביטוי החדשנות החינוכית במוסדות החינוך בירושלים?
"מערכת החינוך שלנו היא הכי חדשנית במדינת ישראל, ואת זה אומרים גם מנהלי אגפי חינוך בערים אחרות. אנשי חינוך מבינים שרוב שיטות ההוראה הקיימות כיום הופכות לפחות רלוונטיות, ולא ממש מכינות את התלמידים למציאות החדשה. לכן אנחנו מובילים בכל העיר גם מרכזי חדשנות. לדוגמה, 150 בתי ספר שלוקחים חלק במיזם שמטרתו לפרק את שיטות הלימוד הישנה, הן בהדגשת מיומנויות נדרשות ותהליכי הערכה חלופיים, והן במבנה האנכרוניסטי של כיתת תלמידים הלומדים מול מורה ולוח, וזאת לטובת מיקוד המתאים לכל בית ספר. במקום זאת אפשר למצוא בכיתות פינות ישיבה מגוונות ומסוגים שונים, שולחנות ניידים המסודרים לעבודה בקבוצות, המאפשרות חיבור לסביבות עבודה טכנולוגיות בצוותים. לא רואים רק מורה עומד ליד הלוח ותלמידים רושמים את דבריו, אלא הרבה מאוד למידה והוראה מבוזרת כשמוקד הפעילות עובר מהמורה לתלמידים".

מה קורה בירושלים בכל הקשור לתשתיות פיזיות?
"השנה הגדלנו את תקציב החינוך במיליארד שקלים, מ-2.3 מיליון, ל-3.3 מיליארד, כש-450 מיליון שקל הושקעו בבניית 300 כיתות לימוד חדשות, שכבר נכנסו אליהן תלמידים ותלמידות בתחילת שנת הלימודים הנוכחית, ועוד 1,500 כיתות נוספות שייבנו בחמש השנים הקרובות. זאת מעבר להשקעת 220 מיליון שקל בשיפוץ 700 מוסדות חינוך ברחבי העיר ובניית עוד 300 כיתות לימוד ו-60 גנים שתושלם השנה. ללא ספק מדובר במהפכה. אם בעבר הכשירו בשנה 50 כיתות, היום המצב הרבה יותר טוב, כשאני מקווה שבתוך חמש שנים נצליח להתגבר על המחסור הזה".

מה החזון שלך כמי שעומד בראש מינהל החינוך העירוני?
"אני תופס את תפקידי כאחראי על 270,000 תלמידים ו-40,000 מורים בכל ההיבטים. לא רק לדאוג להם לכיסא ולשולחן, או ללמוד מתמטיקה ואנגלית, אלא כמי שאחראי למענה הוליסטי רחב. אם ילד או ילדה אוהבים מוזיקה, ניתן להם את האפשרות ללמוד מוזיקה כדי שיוכלו להתפתח בעיר, ואם אין מוזיקה בבית ספר - נציע להם מסגרת אחרת מתאימה בשעות אחר הצהריים, כלומר לקחת אחריות על צמיחה אמיתית של ילדים וילדות. אנחנו קוראים לעיקרון הזה 24/7 – לדאוג לכל הדרוש לרווחת התלמידים ולספק עבורם מענים ומסלולי צמיחה.
"אנחנו מקדמים מודל ייחודי בבתי הספר בעיר המכונה "המודל השלם", שלמעשה משנה את הגדרת בית הספר הרגילה – ממוסד שמגיעים אליו למספר שעות כדי ללמוד את המקצועות הרגילים, למקום שמהווה בית שני עבור התלמידים ונותן מענה בכל שעות היום, בכל התחומים. המטרה היא שאנשי ונשות החינוך הפוגשים את התלמיד לאורך היממה, בין אם הם המורה למתמטיקה או מדריכת הג'ודו, תופסים את המעשה החינוכי באופן הוליסטי ומקיף כלפי התלמיד. בכך בית הספר הוא לא רק המקום שעוסק בלמידה, אלא הוא מרכז חיים משמעותי ונדרש – כפי שהתברר בקורונה. נמשיך גם לקדם שותפות אמיצה עם הורים, ונענה על מכלול הצרכים של התלמידים ושל הקהילה.

"הנושא השני שאני מייחס לו חשיבות רבה הוא העבודה המשותפת והקשר עם מנהלי ומנהלות בתי הספר, שהם בעיני האנשים הכי חשובים במערכת החינוך ועליהם מוטלת אחריות כבדה. האמון בינינו לבין מנהלי ומנהלות בתי הספר הוא הכלי הניהולי החשוב ביותר הקיים עבורנו כעירייה והוא המאפשר לנו לחולל את המהפכה החינוכית המשמעותית בירושלים. שוב, לא לתת להם רק מענה חומרי, אלא לצייד אותם בכלים להתמודדות עם אתגרים מורכבים, לענות להם, לתמוך בהם ולגבות אותם בכל עת. כל מנהל ומנהלת בירושלים יודעים שאנשי ונשות מינהל החינוך, ובתוכם אני, זמינים להם 24/7".

איזה תוכניות מקדמת העירייה בתחום החינוך לעתיד?
"בתחילת שנת הלימודים הבאה אנחנו מתכננים לחנוך עוד שלושה מרכזי חדשנות, אחד מהם בחיק הטבע. לכל מרכז חדשנות כזה מגיעים מדי שבוע אלפי ילדים, שלומדים את אותם מקצועות לימוד, במקום בבתי הספר במקום אחר שמספק להם לימוד חווייתי. הם לומדים לדוגמה תנ"ך, אבל באמצעות מוזיקה. יש לנו היום מרכז אחד כזה, היחיד מסוגו בארץ, ועם עוד שלושה שייפתחו החוויה תורחב באופן שיאפשר כמעט לכל ילדי העיר ליהנות ממנה.
"גם למנהלים, מורים, גננות וסייעות אנחנו מעניקים כלים לניהול מצבים מורכבים במרכז סימולציה חדשני, בו מדמים מגוון דילמות מקצועיות מורכבות. אנחנו מתכננים לחנוך את המרכז הזה בעוד כחודשיים, עם מנחים ויועצים מקצועיים ולהקת שחקנים מקצוענים בתחום הסימולציה".

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"