תנופת התכנון והבנייה - המנוע לצמיחה ולשגשוג בירושלים

הגדלת היצע הדירות בעיר, מיזמי התחדשות עירונית, פיתוח תשתיות ושטחים ציבוריים ועוד. כל אלה מייצגים את תנופת הפיתוח חסרת התקדים שעוברת העיר ירושלים. מהנדס העיר יואל אבן מספר על החזון העירוני, המשלב תכנון ובנייה עם יוזמות פיתוח חדשניות

מיכל אסף
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
הקו הכחול של הרכבת הקלה, הדמיה
הקו הכחול של הרכבת הקלה, הדמיהצילום: באדיבות צוות תוכנית
מיכל אסף
תוכן שיווקי

דברים טובים עוברים בימים אלה על העיר ירושלים. תנופה חסרת תקדים עם פרויקטים של התחדשות עירונית ועוד תוכניות בנייה רבות, שאושרו בשנה האחרונה, אשר יהפכו את מה שהיה בעבר בגדר חלום למציאות, וישנו את פניה של הבירה. "ירושלים גדלה, צומחת ומתפתחת", אומר מהנדס העיר יואל אבן. "אם עד לפני 20 שנים היו בירושלים 657,000 תושבים, היום אנחנו מתקרבים למיליון, ובהתאם לכך אנחנו גם פועלים כל הזמן, כשהגדלת מספר יחידות הדיור נמצאת מבחינתנו בעדיפות עליונה".

האתגר הזה, להגדיל משמעותית את היצע יחידות הדיור בעיר ואת כלל השטחים הציבוריים הנלווים לכך, לרבות שטחי תעסוקה, מסחר, מלונאות, מוסדות תרבות, פנאי, ספורט ועוד, מוביל את העירייה, ביוזמת ראש העיר משה ליאון, לתנופת תכנון ובנייה חסרת תקדים. בין האמצעים לכך, לדברי אבן, תהליכי ההתחדשות העירונית המצויים בעיצומם בכל רחבי העיר, כשעל מנת לקדם את פרויקטי הפינוי בינוי אף הוקמה מינהלת ייעודית העוסקת בכך, תחת ניהולו של מהנדס העיר. "הפרויקטים הללו מאפשרים לנו לחדש ולשדרג את פני השכונות, אבל ובעיקר להגדיל את מספר יחידות הדיור בעיר", אומר אבן.

יואל אבן צילום: ששון תירם

קירוי בגין ורובע תלפיות
החשיבות הרבה שמעניקה העירייה למיזמי ההתחדשות העירונית מעמידה בפניה גם אתגרים רבים. לצד פרויקטים שכבר החלו בשכונות כמו קריית היובל, עיר גנים, קריית מנחם, קטמונים ועוד, שוקדת העירייה על מתן מענה הולם גם לשכונות נוספות כגון גילה, נווה יעקב, ארמון הנציב ועוד. "מדובר בשכונות ותיקות שאנחנו רואים בהן פוטנציאל להתחדשות. יש גם כוונה להתרחב לכיוון מזרח העיר ולשכונות חרדיות ולמצוא עבור זאת פתרונות מתאימים", אומר אבן.

קירוי בגין, הדמיהצילום: דגן פתרונות ויזואליים/קולקר קולקר אפשטיין אדריכלים

מעבר להתחדשות העירונית מה נעשה בנוסף לטובת הגדלת מספר יחידות הדיור בעיר?
"השנה אישרנו שתי תוכניות חשובות להשגת המטרה הזו. הראשונה, פרויקט 'קירוי בגין' – שעברה להפקדה בוועדה המחוזית. מדובר בהוספה של כ-2,000 יחידות דיור למשפחות ולזוגות צעירים, כ-250 יחידות לדיור מוגן, כ-300 חדרי מלון וכן כ-10,000 מ"ר לשטחי מסחר, בעלות של כמיליארד שקל. התוכנית יוצרת חיבור פיזי בין שכונת בית הכרם וקריית הלאום ע"י קירוי המקטע המרכזי של שדרות מנחם בגין-בין מחלף בייט בחלקו הדרומי לגשר וולפסון בחלקו הצפוני. עתודת הקרקע החדשה שתיווצר על גבי הקירוי תשמש ברובה כשטח ציבורי פתוח שיאפשר מעבר רגלי בין שתי השכונות והליכה לאורכו, ובחלקו לייעודים מסחריים. בדפנות מקטעי הקירוי יפותחו שטחים לטובת מגורים, מסחר, דיור מוגן ומבני ציבור.
פרויקט משמעותי נוסף הוא תוכנית האב החדשה לאזור תלפיות, המוכר כאזור תעשייה. התוכנית יוצרת תשתית להתפתחות מרכז עירוני ראשי חדש בעיר, המשלב כ–8,500 יחידות דיור בתמהיל מגוון וכן אזורי מסחר, תעסוקה, מבני ציבור, תרבות, שטחים פתוחים ועוד. בשטח מתוכננת לעבור הרכבת הקלה עם שלושה קווים חדשים. החזון לרובע תלפיות המתחדש רואה בו מרכז רב תכליתי ומגוון המתאפיין במרחב ציבורי איכותי, אשר מעודד תנועת הולכי רגל ונגישות לצירי הרכבת הקלה. המתחם מיועד לתפקד כאזור בעל עירוב שימושים הכולל מגורים, מסחר, תעסוקה, חינוך, תרבות, בילוי, מלאכה ושירותים".
לצד תכנון ופיתוח אזורי מגורים, תעסוקה ופנאי ברחבי העיר, משקיעה עיריית ירושלים מאמץ רב בפיתוח פארקים ושטחים ירוקים. אחד מהם, שההסכם לפיתוחו נחתם עם קק"ל בחודש יוני האחרון, הוא פארק האסבסטונים בין שכונות קרית היובל וקריית מנחם. מעבר לחיבור נגיש בין שתי השכונות תהיה לפארק, שעלות פיתוחו מסתכמת ב-70 מיליון שקלים, תרומה חזותית. "הפארק הוא עוד אחד מהמהלכים שלנו לשמור על השטחים הציבוריים והשטחים הירוקים בעיר. הוא ישתרע על שטח של כ-200 דונם, יכלול אגם מלאכותי, שבילי אופניים, שבילים להולכי הרגל, מתקני משחק וספורט, חידוש הגינה הקהילתית ועוד", אומר אבן.

חשיבות המרחב הציבורי
תקופת הקורונה והאילוצים שנוצרו בעקבותיה, כמו הדרישה לריחוק חברתי והעבודה מהבית, לא גרמו בעיריית ירושלים לעיכוב בהליכי התכנון, הרישוי והבנייה. יתרה מזאת - אם עד אז התנהלו התהליכים האלה ביעילות, בחודשי הקורונה הם הפכו ליעילים במיוחד בזכות סדרת פעולות בהן נקטה העירייה.

באילו פעולות נקט מינהל התכנון על מנת להמשיך להניע את המערכת כרגיל?
"אין ספק שמדובר בתקופה מאתגרת במיוחד, אבל אנחנו עשינו את המקסימום להמשיך לתת שירות כרגיל. עוד לפני הקורונה, יצר מינהל התכנון מערכת ממוחשבת, בין הראשונות בארץ, שהשימוש בה התעצם כמובן במהלך השנה האחרונה. כיום הפכו כל הליכי התכנון, הרישוי והבנייה למהירים וליעילים הרבה יותר. את רוב הפעולות הדרושות להוצאת היתר בנייה אפשר לעשות היום מהבית באמצעות מערכת מקוונת פשוטה ונגישה, להעלות תוכניות סרוקות מבלי להגיע לעירייה, להשיג חומרים מארכיון ההיתרים הממוחשב ואפילו להבין אילו מסמכים דרושים לנושאי איכות הסביבה ולהגיש אותם באמצעות סימולטור איכות הסביבה החדש של העירייה".

לאילו תובנות אחרות הגעתם בגלל הקורונה?
"אנחנו עובדים עכשיו על פרקים מסוימים בתוכנית המתאר, כשבחרנו להתמקד בהתחלה בתחומי התעסוקה והמרחב הציבורי. החשיבות שיש לנושא פיתוח אזורי תעסוקה ברורה, אבל החשיבות שיש למרחב הציבורי התחדדה בתקופת הקורונה. בסופו של דבר, המרחב הציבורי הוא המקום החשוב ביותר לכל תושב וככל שמשפרים אותו והופכים אותו לנגיש יותר עבור הציבור, משפרים את איכות החיים, ומאיצים את תנופת הפיתוח העוברת על העיר".

איזה תוכניות נוספות עומדות על הפרק?
"מעבר למיזמי ההתחדשות העירונית, שצוברים תאוצה וכבר מתקיימים בפועל, הוגשו ואושרו מספר רב של תוכניות להגדלת מספר יחידות הדיור בעיר בעשרות אלפים. חלק מהתוכניות כבר מאושרות מבחינה סטאטוטורית וחלקן בהליכי היתרים. מעבר לזאת אחד הפרויקטים החשובים הוא רובע העסקים של ירושלים בכניסה המערבית לעיר, הכולל למעלה מ-1.5 מיליון מ"ר למגוון מטרות ביניהן תעסוקה, מסחר, מגורים, תרבות ופנאי. הפרויקט, שללא ספק ישנה את פני העיר, ייצור את המרכז התחבורתי הגדול בארץ שיחבר את התחנה המרכזית ירושלים, תחנת הרכבת בנייני האומה, מספר תחנות של שני קווי הרכבת הקלה וחניונים תת-קרקעיים גדולים, והוא צפוי להוסיף אלפי מקומות עבודה לעיר.

בנוסף לזה קיים מתחם קריית הלאום, שאנחנו כל הזמן חושבים איך לפתח אותו ולגרום לכך שיותר משרדי הממשלה יעברו לירושלים. מעבר לפרויקטים האלה יש עוד תוכניות רבות, שמשווקות ע"י המינהל, כמו בניית למעלה מאלף יחידות דיור בגבעת המטוס, שיצאו לשיווק במסגרת מחיר למשתכן, ועוד רבות נוספות בהר חומה, במורדות ארנונה ובפסגת זאב. בכל השכונות האלה ובאחרות אנחנו דואגים לכל הצרכים הציבוריים שבאמת נמצאים בלב העשייה אצלנו - שטחים פתוחים, מוסדות חינוך, מוסדות תרבות ועוד. אנחנו בהחלט מאמינים שחיזוק העיר, מעבר ליחידות דיור, צריך להיעשות במקביל להשקעה בתרבות, בתעסוקה ובמסחר, וכמובן בהקצאת שטחים ירוקים. מתן המענה הכולל לכל צרכי התושבים הוא חלק מאיכות החיים שחשוב לנו לייצר".

מתוקף תפקידך כמהנדס העיר אתה אחראי גם על תשתיות התחבורה בעיר.
"כעיר הראשונה שיש לה רכבת קלה פעילה, תשתית התחבורה בירושלים היא מהמתקדמות בישראל. בימים אלה עובדים על הארכת מסלול הרכבת ל-20 ק"מ בצפון העיר לשירות תושבי שכונת נווה יעקב, ובדרום, לשירות הנוסעים לבית החולים הדסה עין כרם. קו חדש נוסף, הקו הירוק, ייסע מהאוניברסיטה העברית בהר הצופים, ועד לשכונות מלחה וגילה, עם שלוחות לאוניברסיטה העברית בשכונות גבעת רם וגבעת שאול. החיבור היעיל הזה בין חלקי העיר השונים יוסיף רבות לירושלים ויפחית את עומס תנועת כלי הרכב הפרטיים. מעבר לשירות התחבורתי שהרכבת הקלה מספקת היא מהווה עוד מאיץ לפיתוח אורבני".

מה החזון שלך כמי שממונה על תכנון ופיתוח העיר?
"אחד האתגרים הגדולים הוא באמת לעשות את הדברים נכון ומתוך מחשבה על צרכי העיר העתידיים. אני ואנשי הצוות שלי מקפידים לפגוש יזמים ולקדם יוזמות חדשות, התואמות את ערכי הפיתוח של העיר. בכל פרויקט מבחינתנו יש הזדמנות. אנחנו לא רק מאשרים בניית יחידות דיור אלא מנצלים את ההזדמנויות לפתח במקביל שטחים ציבוריים למטרות שונות, בין אם זה לרווחת התושבים או להנעת הכלכלה המקומית. פיתוח העיר הוא בפירוש מנוף לצמיחה – מכלול שלם של תכנון, כלכלה, תשתיות ועוד שאם יודעים לרתום אותם יחד - הם שיביאו לצמיחה ולשגשוג העיר בכל המובנים".

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן