"ירושלים תהפוך בתוך חמש שנים להיות העיר המובילה בישראל בכל התחומים"

פיתוח תשתיות מואץ, מיצוב העיר כמובילה בתחום ההייטק, בינוי רחב היקף והתחדשות עירונית, קידום מערכת החינוך ועוד נושאים רבים ומגוונים. ראש עיריית ירושלים משה ליאון על ניהול העיר בימי הקורונה, ההישגים, האתגרים והמשימות שיהפכו את ירושלים לעיר המובילה והמיוחדת בישראל

יובל בן משה
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
shutterstock
JERUSALEM, ISRAEL - JUNE 2, 2015: Modern tram near the Old City of Jerusalem. June 2, 2015. Jerusalem, Israel.צילום: shutterstock
יובל בן משה
תוכן שיווקי

קצת יותר משנתיים מאז נכנס לתפקידו, יש לראש עיריית ירושלים משה ליאון כמה סיבות טובות להיות שבע רצון. תנופת הפיתוח שעוברת העיר, תוכניות רבות בכל תחומי האחריות של העירייה, שמיושמות מידי יום, וניהול עיר מאתגר ומוצלח בצל הקורונה, מאיצים את האזרח מספר אחד של ירושלים להמשיך לפעול במלוא המרץ. היעד שסימן ליאון להפוך בתוך חמש שנים את ירושלים לעיר המובילה בישראל במגוון תחומים, נראה בהחלט בר השגה, ואליו מצעיד ליאון את בירת ישראל.

אחד האתגרים הגדולים של ראש העיר הוא כמובן המבנה ההטרוגני של העיר. ירושלים היא העיר הגדולה והמורכבת בישראל, בין השאר בזכות אוכלוסייתה המגוונת, משימה שאם בימים שבשגרה מחייבת ניהול יצירתי, התגברה בשנת הקורונה. "בשנה האחרונה התמודדנו עם נגיף הקורונה כמו כל הערים בארץ ובעולם, אבל בירושלים, בגלל תמהיל האוכלוסייה וגודלה ניצבו לפתחנו עוד הרבה משימות מעבר, ובכולן עמדנו בהצלחה", אומר ליאון.

"עיר שכיף וטוב לגור בה, וזה רק יימשך וישתפר". ראש עיריית ירושלים משה ליאון צילום: ראובן קופיצ'ינסקי

פיתוח מואץ בימי משבר
משה ליאון (59), נבחר לרשות עיריית ירושלים באוקטובר 2018, לאחר שמילא שורה של תפקידים ציבוריים, ביניהם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, יו"ר רכבת ישראל ויו"ר הרשות לפיתוח ירושלים. הוא בוגר לימודי תואר ראשון בכלכלה ובחשבונאות ומוסמך במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן, מתגורר בשכונת רחביה, עם רעייתו סתוית, ולהם ארבעה ילדים ותשעה נכדים.
ליאון מאמין שהרזומה המקצועי איתו הגיע לתפקידו סייע לו בניהול העיר בשנה האחרונה ומסייע גם בהתמודדות היומיות. "ניסיון בתפקידי הוא קריטי, בעיקר בעיר כמו ירושלים שהיא בעצם שלוש ערים שונות מחוברות", אומר ליאון.

עם המגמה לחזרה זהירה לשגרה כיצד אתה מסכם את תפקוד עיריית ירושלים בימי הקורונה?
"בירושלים חיים שלושת המגזרים העיקריים של החברה הישראלית: הכללי, המגזר הערבי והמגזר החרדי, כל אחד מהם עם מאפייניו הוא, וכמו בכל שותפות גם במשבר הקורונה היה עליי לנהל את ירושלים באופן דיפרנציאלי בהתחשב באופי האוכלוסייה. במגזר החרדי ובמגזר הערבי, המתאפיינים בעיקר במספר רב של נפשות בכל בית אב, היו מקרי ההידבקות רבים. לאורך כל השנה האחרונה הסברתי למקבלי ההחלטות שסגר באוכלוסיות האלה הוא לא הפתרון אלא הגורם לבעיה גדולה יותר של הדבקה מאסיבית בתוך הבתים, כשגם בפועל נוכחנו שהסגרים לא הורידו את נתוני התחלואה במגזרים האלה. אמנם לקח זמן אבל אני שמח לומר שבסופו של דבר הבינו את הרגישויות ואת הצורך בניהול דיפרצניאלי והפסיקו עם מדיניות הסגרים הנקודתיים.

מיד עם תחילת המשבר העיר עברה לניהול תחת סגר (מצב חירום) עם מספר המאומתים הגדול במדינה, משימה מורכבת שבזכות שיתוף פעולה ראוי לציון עם פיקוד העורף ומשרד הבריאות הצלחנו להוריד את מספר המאומתים. העירייה הקימה שני חמ"לים שנתנו מענה לכלל האוכלוסיות והקימה מערך חקירות אפדימיולוגיות. בכלל, יוזמות מיוחדות שנקטנו בעיר והצליחו יושמו ברשויות אחרות. אחת מהן, 'אנשי חיל', פרויקט במסגרתו העסקנו בשכר נציגים שתפקידם היה לדאוג לצורכי המבודדים והחולים בבתים; פינוי האשפה, קניית מזון ותרופות, דאגה שלילדים תהיה תעסוקה ועוד. היום אנו עושים מאמצים כבירים על מנת לעודד את האוכלוסיות השונות להתחסן ואף שוקלים תמריצים בנושא. אם אני רוצה לסכם את השנה האחרונה אני יכול לומר שקל זה לא היה ולא יהיה אבל זו המציאות שלנו ואיתה אנחנו מתמודדים. לעניות דעתי ביצענו את כל שיכולנו ונמשיך לעשות הכול גם בהמשך, על הצד הטוב והאחראי ביותר".

כיצד המשיכה העירייה לתפקד בשאר המטלות השוטפות?
"אני יכול לציין שדווקא בתקופה הזו הצלחנו לקדם פרויקטים רבים, בעיקר בתחום התשתיות. במהלך הסגרים הלא מעטים שהיו בשנה האחרונה הצלחנו להקדים לוחות זמנים בהיבט התשתיתי ולקדם פרויקטים גדולים, שבימים רגילים היו גורמים לפקקי ענק בעיר, ואני שמח שהצלחנו לעמוד בהם".

לאילו תחומים יינתן מענה בתוכניות הבנייה המתבצעות היום בעיר?
"לכל התחומים. מתעשייה ותעסוקה ועד דיור ומבני חינוך. אנחנו ממשיכים לקדם את כל תוכניות הפיתוח והבנייה של העיר ואף מאיצים אותן, תוך מתן דגש להתחדשות עירונית. בימים אלה נבנים ברחבי העיר מיליוני מ"ר של מרכזי תעסוקה, כשאזורי התעשייה והתעסוקה הקיימים העיר משתדרגים כל הזמן. גם נושא הדיור זוכה להתייחסות ראויה עם בנייה מואצת בעשרות פרויקטים שיגדילו את היצע הדירות בעיר".

ירושלים נחשבת היום לאחת הערים המבוקשות ע"י חברות הייטק. מה עושה העירייה כדי לשמר את המגמה הזו?
"ירושלים היא אכן חממה לחברות הייטק גדולות, וגם כאלה שנמצאות בתחילת דרכן, ואנחנו עושים הכל כדי לשמר ולטפח את הביקוש הזה, הרבה בזכות מענקים ותמריצים שונים של הרשות לפיתוח ירושלים. יחד עם זאת קיים בעיר מחסור במשרדים. 95% מהם נמצאים בתפוסה מלאה, וכדי להתגבר על החסם הזה אנחנו מאיצים פרויקטים, שחלקם כבר נמצאים בתהליך פיתוח, כמו רובע הכניסה לעיר ופרויקט ההייטק גב ים פארק העברית, שמשותף לעירייה ולאוניברסיטה העברית, שבנייתו החלה בימים אלה בגבעת רם ושטחים ממנו כבר הושכרו ע"י חברות הייטק מובילות כמו לייטריקס. אנחנו מאמינים שעתודות ההייטק והתעסוקה המפותחות היום, יחד עם החינוך המצוין והמגוון, הן עתודות המחר ובכך אנו משקיעים ונמשיך להשקיע".

אלו פרויקטים מקודמים במסגרת שיפור תשתית התחבורה בירושלים?
"העיר עוברת היום מהפכה בתחום התחבורה הציבורית. הפרויקט המרכזי הוא כמובן הרכבת הקלה, עם מאות מטרים של מסילות רכבת שנבנות בימים אלה. העבודות לבניית הקו הירוק, שהוא הקו הארוך ביותר, נמצאות בעיצומן ובחודש שעבר פורסם מכרז גם לקו הכחול. בתוך מספר שנים ירושלים תרושת כולה ברכבות קלות, מהמתקדמות בישראל, שיחברו את העיר על כל קצותיה ויהפכו אותה לעיר הראשונה בישראל עם תחבורה ציבורית מתקדמת, ירוקה והיעילה ביותר במדינה. אני מאמין שבכך נגרום לתושבי ירושלים לזנוח את הרכב הפרטי. חיזוק נוסף לתחבורה הציבורית בעיר הוא חברות אוטובוסים שיכנסו לעיר בקרוב ויגדילו את תדירות הקווים ומסלולם, זאת בנוסף לכך שהן ייהנו מהנת"צים הרבים שנסללים בימים אלה במספר צירים מרכזיים בעיר כמו כביש בגין. בחזון שלי אני רואה רכב אחד לכל משפחה, אם נצליח בכך זו תהיה בשורה גדולה מאוד לישראל ולעולם. בנוסף, ובסמוך לצירי הרכבת, נסללים בימים אלה שבילי אופניים באורך 200 ק"מ שיחברו את שכונות העיר למוקדי התעסוקה והבילוי וייצרו ציר נוסף של תחבורה ירוקה ויעילה לתושבי הבירה".

אלו מטרות הצבת בתחום החינוך בעיר המאופיינת במגזרים רבים?
"החינוך בירושלים במגזר הכללי הוא החינוך הטוב בישראל. ירושלים מאפשרת לילדיה חינוך מתקדם ואיכותי מאוד עם מגוון תוכניות חדשניות המופעלות במוסדות החינוך, שבהם אנו דואגים גם לתשתיות מתקדמות. במגזר הערבי, 95% מילדי מזרח ירושלים לומדים למסלול בגרות ירדנית – התאוג'יהי, שיוצר פערים גדולים בין ילדי מזרח העיר למערבה, ובעניין זה אני שוקד בימים אלה על תוכנית עם משרד החינוך. עד שנת 2023 עתידה הממשלה להשקיע במזרח ירושלים 445 מיליון שקל, בדגש על שיפור החינוך. אנחנו פותחים בתי ספר חדשים עם מסלול בגרות ישראלי ומשקיעים רבות בהסברה להורים על חשיבות הנושא, לשמחתי אני רואה שלאט לאט אנחנו משקמים את האמון ומצליחים להגדיל את מספר הלומדים לבגרות ישראלית במזרח העיר".

מה קורה בתחום התיירות, וכיצד ולנוכח משבר הקורונה מתכוננת העירייה להחזיר לעיר תיירים מהארץ ומהעולם?
"יש לנו תוכניות רבות ומגוונות בנושא התיירות ואין לי ספק בכלל שהתיירים יחזרו לירושלים מיד עם פתיחת השמיים. בימים אלה אנחנו מחסנים את כל עובדי בתי המלון ואנשי התיירות בעיר על מנת להיות מוכנים לפתיחה. העיר ירושלים רגילה לארח 4 מיליון תיירים בשנה, אנחנו מתגעגעים אליהם ואני מקווה מאוד שבקרוב הכל יחזור לשגרה".

ולסיום, איפה אתה רואה את ירושלים בעוד חמש שנים?
"אני צופה ומאמין שבתוך חמש שנים ירושלים תהפוך להיות העיר המובילה בישראל בכל התחומים. היצע הדירות עתיד לגדול משמעותית ולהביא אל העיר אוכלוסייה חזקה ומגוונת, שיחד עם מקומות העבודה שייפתחו בירושלים והחינוך המצוין שיש אצלנו יגרמו לרבים לרצות לגור בעיר. ירושלים היא עיר שכיף וטוב לגור בה וזה רק יימשך וישתפר, אני מבטיח".

כתבות מומלצות

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן