הקיבוץ העירוני: קהילות או לא להיות

ריבוי קהילות ותיקות וחדשות של צעירים ומשפחות, מאפיין בשנים האחרונות את העיר באר שבע. לא עוד קהילה כפרית אוטונומית אלא קיבוץ עירוני – קהילה משולבת בסביבתה עם אוריינטציה חינוכית וחברתית. לכל קהילה ערכים ואופי המייחדים אותה, לאורם היא מגשימה את מטרותיה במגוון תחומים. מי היה מאמין שהסצנה הקיבוצית הזו מתרחשת בלב עיר

לימור קלר
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אירוע בא לי מיוזיק בקהילת הרשתצילום: אסף מורן ועוז אוחיון
לימור קלר
תוכן שיווקי

הרצון לחזק את השייכות למקום המגורים ולהעצים את האוכלוסייה, מביא בשנים האחרונות קבוצות שונות מהמגזר הכללי בחברה הישראלית, ליצור לעצמן מסגרת חברתית-קהילתית, שתאפשר להם לממש את רצונם לתרום לסביבתם, בעיקר בתחומי הקהילה, התרבות, החינוך והסביבה. בנוסף השתייכות אדם לקהילה עונה על מגוון צרכים, בהם הצורך בביטחון ובתחושת שייכות, הצורך בזהות ובמשמעות. העיר באר שבע מתאפיינת בריבוי קהילות ותיקות וחדשות של צעירים ומשפחות צעירות. כל קהילה פועלת על בסיס חזון וערכים משותפים המייחדים אותה, ולאורם היא מגשימה את מטרותיה במגוון תחומים, כאילו הייתה קיבוץ עירוני.

הרשת: אימפקט של צעירים על הסביבה
"הרשת: באר שבע" היא התארגנות צעירים עירונית רחבה, הפועלת לביסוס באר שבע כאלטרנטיבה מובילה לצעירים בישראל, ועושה זאת באמצעות רשת יוזמות מקומיות ואירועים המבססים חיי קהילה בעיר, ובפרט בשכונה ב'. היא משמשת כפלטפורמה ליצירת חיבורים אנושיים וקבלת כלים מעשיים, אשר הופכים רעיונות משותפים למיזמים חיים ונושמים. 
הרשת נותנת מענה במיוחד לצעירים מהשלב הסטודנטיאלי ועד לשלב ההורות הצעירה. היא מעודדות פלטפורמה להכיר, להתרשת ולהרגיש משמעות ברמה הבינאישית, וכן ליצור אימפקט של צעירים על סביבתם. אם תרצו, פלטפורמה ליצירת חיבורים אנושיים וקבלת כלים מעשיים, אשר הופכים רעיונות משותפים למיזמים חיים ונושמים. "זוהי התארגנות צעירים המאפיינת את דור ה-Y, כלומר, הכניסה והיציאה היא חופשית ומאפשרת. קבוצת הפייסבוק 'אנשי הרשת' היא המסגרת שמאפשרת את הארגון הקהילתי והרישות בין אנשי הרשת, והיא מונה כ-2,000 חברים, צעירים מבאר שבע בלבד. נכס נוסף שלנו הוא דף הפייסבוק, אחריו עוקבים כ-10,000 עוקבים", מסבירה נועה שמש, מובילת קהילת הרשת באר שבע.
אם תהיתם מדוע דווקא בבאר שבע, הרי זה משום שמדובר בקהילת צעירים המעוניינים להישאר בעיר. "זו הבחירה הטבעית עבורנו כקהילה שקמה עוד בשלב הפוסט סטודנטיאלי ועם השנים הפכה לקהילת צעירים נרחבת שפועלת כדי לתחזק סצנה צעירה בשכונה ובעיר ולפעול בחיים של עצמנו כדי להפוך אותם לטובים יותר עבורנו. אני יכולה לשבח את העירייה וחברת 'כיוונים' שנרתמות כל פעם מחדש לכל יוזמה שלנו ועוזרות לחלומות שלנו להתגשם כאן".

תפילת הלל בפארק בחג סוכות. קהילת בארותצילום: תניא ציון וולדוקס

הרשת, שהוקמה ב-2015 ופועלת תחת עמותת ארץעיר, נועדה לקדם קהילתיות עירונית בישראל, כלומר יותר ערים שיש בהן תחושה קהילתית. יש לה מספר ערכי ליבה, הראשון הוא אלגאויזם – צירוף המילים אגואיזם ואלטרואיזם, שמשמעותו היכולת ליצור ולעשות טוב לעצמי ובכך גם להשפיע על הסביבה שלי. "האלגואיזם גורם לי להיות יצרני ולקחת אחריות על המרחב שלי, מה שלטעמנו, קצת איבדנו עם השנים", היא טוענת. "הערך השני הוא להיות 'יצרני עיר', כלומר לצקת לתוך העיר תכנים שהיינו רוצים לראות, ליזום פרויקטים ותהליכים קהילתיים ולהפוך את באר שבע לבית שאנחנו רוצים שהיא תהיה עבורנו".

הרשת פועלת כפלטפורמה למיזמים צעירים בעיר עם הנגרייה הקהילתית שהיא מרחב שיתופי לעבודה בעץ, הכלבויניק שהוא מחסן ציוד שיתופי, יער המאכל הקהילתי, חוג קח תן לחוגים ולהעברת ידע, צבע בפארק לציורי קיר על בתי פארק הסופרים, המקרר הקהילתי שנועד לצמצם בזבוז מזון, יוגה בשכונה במרחב הציבורי ובית הפארק שהוא מרחב קהילתי לצעירים. מיזמים נוספים נמצאים בשלב הפיתוח. לצידם מתחזקת הרשת סצנה צעירה ובועטת של אירועים, דוגמת "לכו תחפשו" שהיא תחרות תחפושות בין בניינים, מסיבת מימונה, טקס יום הזיכרון הקהילתי, ליין אירועי "בתים מבשלים", אירוע YARD SALE, חנוכקטע ועוד.

אירוע חנוכקטע. קהילת הרשת צילום: סנאפ, המרכז לצילום חברתי

Tech7: אטרקציה לחברות סטארטאפ
ארגון נוסף הפועל בעיר הוא "Tech7", שמקדם מדיניות המושכת סטארטאפים וחברות היי-טק לאזור בשיתוף משרדי ממשלה, מוסדות ציבור ויוזמות פרטיות. הארגון, שהוא הגוף המוביל את אקוסיסטם החדשנות בבאר שבע והנגב כבר כמה שנים, מפעיל תוכנית אב לסטארטאפים בפארק ההיי-טק גב-ים נגב, מקדם פעילויות השקעות, קהילות ואירועי היי-טק לטובת היזמים בדרום. "יעדי העמותה נסובים סביב העלאת האטרקטיביות של באר שבע והנגב לחברות סטארטאפ ולחברות היי-טק בכלל", מסביר עומרי דאי, מנהל קהילת הסטארטאפים ותוכנית Magnet ACCELERATOR. "שגרת יומה נתונה לפעילויות תרבות היי-טק והרחבת ההשכלה, הידע והנגישות סביב יזמות טכנולוגית". העמותה עוסקת גם בבניית קהילות, רישות וקידום תוכניות ממשלתיות ומוניציפליות, ובשש שנות פעילותה קיימה מאות אירועים, כנסים, סדנאות, קורסים, מאיצים, תחרויות, האקתונים ועוד לגילאי 80-10.

אחד האירועים המרכזיים שלה הוא כנס היזמות SilicoNegev, אירוע שיא בקהילת ההיי-טק הדרומית שמתקיים כל שנה בהובלת Tech7, עמותת מט"ע ועיריית באר שבע. במרכזו סטארטאפים המתחרים על השקעה של כ-500,000 שקלים, והוא נחשב לפסטיבל היזמות הגדול בנגב והיחיד שמציע השקעה בסדר גודל כזה לסטארטאפים. מדי שנה מגיעים אליו כ-500 אורחים, ונרשמים עשרות סטארטאפים נגביים. "אירועי SilicoNegev צברו מוניטין ואהדה רבה לאורך השנה וימשיכו להוביל את הסצנה הדרומית", מדגיש דאי ומוסיף שהעמותה מפעילה ארבע קהילות מרכזיות המונות כ-16,000 תושבי נגב: Tech7 Juniors לנוער, Tech7 Starter ליזמים מתחילים, Tech7 Startups לחברות מאוגדות ו-Tech7 Seniors לבני הגיל השלישי.

אירוע גמר siliconegev. קהילת טק 7 צילום: עיריית באר שבע

בארות: לאזן בין מסורת לחדשנות
כדי לייצג את מגוון האוכלוסייה פועלת בעיר גם קהילת בארות, קהילה דתית-פלורליסטית שליבה הפועם הוא בית כנסת המאזן בין מסורת לחדשנות הלכתית. הקהילה, שנוסדה לפני כעשור, מורכבת היום מכ-100 חברים: משפחות, סטודנטים, רווקים, עולים וצברים, שהתקבצו מרחבי העיר, המדינה והעולם. הפעילויות כוללות מפגשי לימוד ומיזמים של מעורבות חברתית ביניהם: מניין שיתופי, תנועת נוער ומעורבות הורים בבית הספר בו מתחנכים רוב ילדי הקהילה. "בין מטרות העמותה אפשר למנות קיום תפילה דתית-שיתופית כל שבת וחג, הגברת מעורבות הילדים בכלל פעילויות הקהילה, תמיכה קהילתית בתוך הקהילה ומחוצה לה, קידום ויצירת פרויקטים חינוכיים ואחרים בבאר שבע וכן היכרות ושיתוף פעולה עם קהילות אחרות בעיר", מסבירה יעל הורוביץ, חברה בקהילת בארות.

לקהילה אפיקי פעילות מיוחדים, בהיותה הקהילה האורתודוכסית הראשונה בבאר שבע בה נשים מהוות שותפות פעילות ברובד הרוחני והדתי של בית הכנסת, כגון עלייה לתורה, קריאה בתורה, שימוש כגבאיות והובלת חלקים מהתפילה. "אנו מקפידים שהקהילה ובית הכנסת יהוו מקום תומך עבור חברים להט"בים ואנשים עם צרכים מיוחדים", מוסיפה הורוביץ. "בשנים האחרונות קיימנו פרויקט בנות מצווה, תוכנית העשרה בצהרון המשלב יהדות ואמנות וגינה קהילתית. בוועד ההורים הבית ספרי ניתן תמיד למצוא ייצוג מהקהילה, וההורים משתלבים באירועים שונים בבית הספר כגון ימי לימוד לקראת חגים או 'יום העלייה'. בנוסף, היו שותפים בהקמת סניף תנועת נוער וחוג סיירות בחלק הדרומי של באר שבע". 

מה המשמעות של קהילת יזמות בישראל?
הורוביץ: "אחד הערכים שלנו הוא מנהיגות משותפת. אנו מעודדים כל אחד ואחת לתרום וליזום בדרכו, בין אם מדובר בקריאה בתורה, עיצוב פלייר לאירוע, בישול ליולדות או העברת פעילות לילדים. הקהילה היא מה שאנחנו יוצרים במו ידינו, העשייה היזמית היא זו שמגבירה את האחריות שלנו הן כלפי הקהילה עצמה והן כלפי העיר ואף המדינה. על כולנו מוטלת האחריות ליצור עתיד טוב יותר עבור ילדינו, והדרך הכי טובה ליצור מודעות יזמית בקרב הדור הצעיר היא על ידי שימוש כמודלים לחיקוי בתחום".

ערב רב של קהילות
קהילות נוספות שפועלות בעיר וכדאי להכיר הן לדוגמה קהילת גוונים, שהוקמה כחלק מתנועת בוגרי בני עקיבא ומשמשת מוקד משיכה לזוגות ומשפחות צעירות המעוניינות לקחת אחריות על הסביבה בה הן חיות. קהילת הגר, שהוקמה ע"י הורים ערבים ויהודים שחיים בנגב ומאמינים שבניית מרחב קהילתי חינוכי דו לשוני המבוסס על היכרות, סובלנות וכבוד הדדי, יוכל לפרק את חומת הפחד והבורות בין ערבים ויהודים. קהילת פעימה - תנועה חברתית של צעירים בני קהילת היהודים ההרריים (יוצאי קווקז) ביישובי הנגב, שדרות ובאר שבע, שפיתחו מענה לאתגרי הקהילה וצרכיה. קהילת קמה שהערכים המנחים אותה הינם בין היתר: פלורליזם, יזמות, קהילתיות וצדק חברתי. קהילת בית מוריה מקדמת את החינוך היהודי-ציוני בעיר ומפעילה מוסדות חינוך ורווחה-קהילתית לגיל הרך ועד גיל הזהב. קהילת דרור ישראל מאגדת את בוגרי תנועת הנוער העובד והלומד, המחויבים לעשייה חינוכית וחברתית ומהווים מרחב לצמיחתם של מפעלים התיישבותיים, חינוכיים ואנושיים. 

יש לציין גם את רשת קהילות יוצרות רוג'ום מבית תנועת דרור ישראל, שפונה לצעירים בני דור ה-Y, שנולד למציאות כלכלית-חברתית של חוסר ביטחון בשוק העבודה והיעדר מסגרות חברתיות ומובילה יוזמות כמו קואופרטיבים, בנק זמן ועוד. קהילת בינ"ה, התנועה ליהדות חברתית, מקדמת זהות יהודית ותרבות עברית, בדגש על צדק חברתי והעצמה קהילתית. אשל אברהם היא קהילה מסורתית, פלורליסטית ושוויונית, שלה בית כנסת מסורתי שוויוני. קהילת רמות שלום פועלת תחת התנועה ליהדות מתקדמת בישראל. כוורת מורכבת מבוגרי תנועת הנוער "נועם" של התנועה המסורתית המנהלים חיי קבוצה משותפים ופועלים במסגרות ההתנדבות השונות בעיר. קהילת עתיקה להכיר - בית הפקות עצמאי שמארגן פסטיבלים, מסיבות ואירועי תרבות בעיר העתיקה, בחינם ולקהל הרחב. 

כמו כן, קד"ם שלוקחת חלק משמעותי ביצירת סביבה טובה וחיבור לטבע. הבית הגאה שמספק מענה לצרכי הקהילה הגאה בעיר ובסביבה. כפר הסטודנטים האחווה הגאה לקידום קהילת הלהט"ב המקומית, כפר הסטודנטים החלוץ מיסודן של תנועת החלוץ וקרן ברל כצנלסון שמחברות בין סטודנטים בעלי מודעות חברתית ויכולת הובלה לקידום תהליכים של שינוי חברתי ברמה המקומית והארצית, וכפר הסטודנטים בני עקיבא שמטרתו להוות גורם מחולל שינוי בשכונה ובעיר ומפעיל מועדוניות לעזרה בשיעורי בית, פעילויות חברתיות, פרויקט אח בוגר לליווי אישי לילדים בסיכון ועוד.