היהלום שבכתר: המרכז המטרופוליני החדש

באר שבע עוברת בשנים האחרונות תנופת פיתוח משמעותית המשפיעה על המרחב המטרופוליני כולו. אחד ממוקדי הפיתוח הבולטים הוא המרכז האזרחי, אשר הפרויקטים המתוכננים בו יהפכו אותו למנוע כלכלי מרחבי ולמוקד משיכה אזורי. בראיון מיוחד מספרת מהנדסת העיר באר שבע, אדריכלית תמר פוריה-שרביט, על התוכניות והפרויקטים המקודמים במרכז העירוני, העומדים בלב תהליך ההתחדשות העירונית

אסף לבנון
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מרפאת מכבי רוטשילד צילום: פישר אלחנני אדריכלים בע"מ
אסף לבנון
תוכן שיווקי

משהו מסעיר קורה בבאר שבע. לאורך השנים התפתחה בירת הדרום בצורה "מעגלית" מהגרעין הפנימי כלפי חוץ, כששכונות חדשות מתווספות בשוליה ומעבות אותה, אולם, המדיניות העירונית בשנים האחרונות שמה דגש על חזרה לפנים העיר, חיזוק המרקם הוותיק וחידושו בכלים שונים. מאמצי פיתוח רבים מושקעים בגישה זו, כשהיהלום שבכתר הוא המרכז האזרחי - אזור לב העיר הצפוי לשמש כמרכז המטרופולין העתידי של האזור כולו, בה' הידיעה. יהיה זה מרכז אורבני מובהק שייצר מנוע חברתי וכלכלי לעיר ויהווה מוקד משיכה עירוני, אזורי ואף לאומי. השימוש בתואר "היהלום שבכתר" הולם גם מכיוון ש"היהלום" הוא שם הקוד העירוני בו משתמשים העוסקים במלאכה לתאר את האזור, זאת בשל תצורתו המזכירה את המראה של האבן היקרה מכל. 

כששואלים את מהנדסת העיר באר שבע אדר' תמר פוריה-שרביט מה יימצא במרכז האזרחי, היא מבטיחה שפחות או יותר הכל: שימושי מסחר, תעסוקה, מגורים, מלונאות, מקומות בילוי ופנאי, כל אלה לצד מוקדים אזרחיים כגון משרדי ממשלה, עירייה ומוקדי תרבות, הקיימים כבר כיום. הפיתוח יסתמך על תשתיות תחבורה ציבורית מתקדמות. 

בנק הפועלים צילום: אורית וילנברג וקרן ידווב אדריכלים

"אפשר לומר שהאזור יתפקד בשלוש רמות", היא אומרת. "ברמה המקומית העירונית, ברמה המטרופולינית וברמה הלאומית. בסופו של דבר תוכנית המדיניות שלנו, שהעבודה עליה נמצאת בשלבי סיום, קובעת יעד שאפתני ונכון למרחב הזה: תוספת משמעותית של מאות אלפי מטרים רוויים, באינטנסיביות של עירוב שימושים של מסחר, מגורים ותעסוקה".
נדמה שעירוב שימושים הוא הכלל לפיו נבנה כיום כל מתחם חדש.

בי"ח אסותא צילום: מושלי אלדר אדריכלים

"יש עוצמה ברורה ומובנת לשילוב בין מגורים למסחר ולתעסוקה. פרויקטים של התחדשות עירונית, הנבנים בהתבסס על עירוב שימושים, יתאימו יותר למקום ולמרחב וידעו לייצר היתכנות כלכלית. לכן בעבודה על הפרויקט אנחנו מוסיפים מרכיב מגורים שברור לנו שיכול לתמוך באינטנסיביות העירונית, להזין אותה ולמצב את האזור כמוקד מטרופוליני: המרכז האזרחי הוא המקום בעיר בו מבחינתנו השמיים הם הגבול. אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להכריז את זה בזכות המיקום שלו - באמת במרכז העיר - ובזכות התשתיות, שרק יהפכו ליעילות ומונגשות יותר, עם דגש על תחבורה ציבורית שתרוכז בו. התחנה המרכזית של העיר נמצאת במרכז האזרחי וצפויה להפוך למרכז תחבורתי מטרופוליני שירכז אליו את כל אמצעי התחבורה. באר שבע כבר היום היא אחת הערים היחידות בה הרכבת מגיעה ממש למרכז העיר, לתוך המרקם הבנוי. זה מספק לתושבים ולמשתמשים נגישות גבוהה מאוד ונוחות אידאלית. בעתיד צפויה להגיע למרכז התחבורתי, אשר נמצא כעת בתכנון, גם הרכבת המהירה. לכך תתווסף הרכבת הקלה, שבאר שבע נמצאת בעיצומו של תכנון הקו הראשון שלה. לאחר מכן תיבנה רשת שלמה שתחבר את העיר פנימה והחוצה - לערים נוספות במרחב. מבחינתנו אלו אלמנטים מחוללים במרחב, הצפויים להביא לשינוי בהרגלי מגורים, תעסוקה וצריכת פנאי".

התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות
במקביל לקידום תוכנית המרכז האזרחי מקדמת העירייה תוכנית מדיניות משמעותית נוספת: התוכנית לפיתוח שדרות רגר, המובילות למרכז האזרחי. רגר, מהרחובות המרכזיים המהווים את שלדה המרכזי של באר שבע, הוא רחוב הכניסה לעיר מכיוון צפון. בשנים האחרונות עובר רחוב מרכזי זה תהליכי חידוש משמעותיים והעירייה רואה בו כמרחב נוסף המיועד להיקפי בנייה ופיתוח משמעותיים. "חשוב להבין שכל הרקע הסטטוטורי שאנו מקדמים בשנים האחרונות תומך בהתחדשות עירונית", אומרת פוריה-שרביט. "תוכנית המתאר העירונית נמצאת בשלבי סיום לקראת מתן תוקף, ממש בישורת האחרונה. כבר שם מסומנים בבירור מתחמי התחדשות עירונית, כמרכז האזרחי, שדרות רגר ועוד שכונות ותיקות בעיר".

אושירה | הדמיה: אורית וילנברג וקרן ידווב אדריכלים

אין סכנה ששכונות ותיקות יוזנחו לטובת אזורים חדשים ונוצצים?
"ברור לנו שהשכונות הוותיקות הן חלק בלתי נפרד ממרקם העיר ושכדי לחדש את באר שבע ואת המרכז האזרחי באופן שאנחנו רוצים  - גם השכונות הוותיקות צריכות להתחדש. מהפכת  חידוש היהלום הינה מהלך התחדשות עירונית בפני עצמו ובנוסף הוא חלק ממערכת ותפיסה של התחדשות כל המרחב הוותיק. ברור לנו שיחד עם המאמצים הגדולים ביהלום עלינו לקדם התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות, גם אם יש להן אופי אחר שמצריך עקרונות תכנוניים אחרים. כל שכונה ותיקה תזכה בסופו של דבר לתוכנית- מדיניות, שבמסגרתה ייקבעו העקרונות התכנוניים המפורטים, מסגרת הזכויות ויתר ההיבטים. התוכניות האלו יגדירו התחדשות עירונית ומתחמי פינוי בינוי, שחלקם מקודמים כבר כיום – למשל, העיר העתיקה אשר כבר נמצאת בתהליך של התחדשות עירונית, ובתוכה השוק העירוני של באר שבע. המטרה היא כי בסופו של דבר יהיה מרחב אחד, מחובר, עם רשת רחובות מוצלים, מונגשים, המקבלים שירות מתחבורה ציבורית יעילה ומרשת שבילי אופניים למען חיזוק המרחב ויצירת מרחב ציבורי, חיוני ומתפקד".

M-TOWERצילום: יח"צ

התשתיות שישנו את הכללים 
בבאר שבע חיים כיום למעלה מ-220,000 תושבים, בנוסף, חיים בעיר עוד 30,000 סטודנטים, המתגוררים ברובם בשכונות הוותיקות. בתוכנית המתאר שלה הגדירה העירייה 9,600 דונם להתחדשות עירונית, עם פוטנציאל תוספת לאלפי יח"ד במסגרת של ההתחדשות העירונית בשכונות הוותיקות. התוכנית מעודדת קידום עקרונות של הליכה, דפנות רחוב פעילות, עירוב שימושים, תכנון מוטה תחבורה ציבורית ובנייה מגוונת. חלק גדול ממאמצי קידום התשתיות באזור נובע ממעבר צה"ל דרומה. פוריה-שרביט אומרת שחלק מהפתרונות מגיעים לעיר יחד עם המעבר של קריית התקשוב וקריית המודיעין לאזור. "הם יצטרכו את התשתיות הללו באופן רציף ושוטף, אבל בסופו של דבר לא רק הצבא וחייליו ייהנו מהם אלא כל המרחב המטרופוליני של באר שבע ואפילו המרחב הלאומי. מדובר על תשתיות שמשנות את הכללים. בד בבד עם ההשקעה הלאומית משקיעה העירייה בפיתוח המרחב והתשתיות העירוניות במתחם: פרויקט פיתוח שדרות רגר הנמצא בשלבי ביצוע שונים הוא הבולט שבהם". 

נשמע שאתם מכוונים לכיוונים רבים בבת אחת.
"הדברים קורים בד בבד, זה טבעי וזה הולם את גישת הרשות לייצר מגוון אפשרויות והזדמנויות. השוק, השקעת הרשות והשקעת המדינה בתשתיות זה איזשהו שילוש קדוש שבסופו של דבר מזניק את הפיתוח במרחב. המרכז האזרחי הוא דוגמה לשילוב - מרחב בעל פוטנציאל אינסופי אשר מזמין פיתוח. אנחנו מקדמים לא מעט יוזמות שכבר קורות בשטח, לא מחכים לתוכניות המדיניות, המהלכים נעשים במקביל ולראייה הם כל הפרוייקטים שכבר מקודמים ומוקמים במרכז האזרחי. לאחרונה אוכלס מגדל M-TOWER, מגדל מסחר ותעסוקה, המצטרף ליתר התשתיות שכבר קיימות כאן, ביניהן משרדי ממשלה ועירייה. כמו ה-M-TOWER, לאחרונה החלה בשטח הקמתו של בית החולים אסותא במרכז האזרחי. אליהם מצטרף פרויקט של חברת לוינשטיין לבניית מתחם משרדים, תעסוקה ומסחר אשר נמצא כרגע בתכנון מתקדם. פרויקט נוסף שאישרנו לאחרונה בוועדה המקומית הינו מגדל מגורים ומסחר שייבנה על מגרש של בנק הפועלים. אלו רק דוגמאות המצטרפות לשלל פרוייקטים נוספים הנמצאים בשלבים שונים באותו מרחב של המרכז האזרחי. כשיזמים מציעים פרויקטים שיפתחו את אזור המרכז האזרחי, תוך שימוש בעירוב שימושים ומיקסום הפוטנציאל של הקרקע - הם מקבלים מאיתנו את כל התמיכה המקצועית, הליווי והסיוע".

בניין כי"ל | הדמיה: פישר אלחנני אדריכלים בע"מ

מה בולט במגמות העירוניות העדכניות כיום?
"אני סבורה שהמרכז האזרחי הוא מרחב המגלם בתמציתיות את המגמות העירוניות: חידוש והתחדשות אזורים ותיקים, קידום פרוייקטים חדשניים ופורצי דרך, פרוייקטים מחוללים במרחב המטרופולין, עירוב שימושים, פיתוח מערכת הסעת המונים יעילה והשקעה במרחב הציבורי ובתשתיות עירוניות.

"זהו סיפור הפיתוח העירוני: רכבת מהירה שמגיעה תוך פחות משעה ממרכז הארץ למרכז העיר ומספקת רמת שירות גבוהה, בשילוב של רכבת קלה ומערכת משלימה של תחבורה ציבורית זמינה ונוחה. זו מערכת אשר פותחת את האפשרויות לשימוש במרחב העירוני והמטרופוליני. המטרה היא להפוך את המרחב העירוני לנגיש יותר, למיידי – כזה שהמרחק בו הוא כבר לא אישיו. השקעות בתשתיות תחבורה ציבורית ימשיכו ויחזקו את באר שבע כאלטרנטיבה משמעותית במרחב הלאומי. 

"בעיניי רוחי אני רואה במרכז האזרחי שילוב אידיאלי של תחבורה יעילה, מסחר ותעסוקה ענפים ופתרונות מגורים איכותיים בהשראת מודלים של מרכזים דומים שקמים כיום ברחבי העולם - מרכז עירוני אליו מגיעים בקלות ובמהירות: יוצאים מהתחנה ונמצאים בלב ליבו של המע"ר המטרופוליני השוקק. זה החזון שלנו למרכז העיר באר שבע - כך אנו מאפיינים אותה תכנונית ומבחינתנו זהו נדבך משמעותי בעבודת הפיתוח".

"בסך הכל", היא מסכמת, "אפשר להגיד בוודאות על המרחב הזה שמה שרואים בו היום ומה שיראו עוד חמש שנים זה עולם אחר. כבר כיום באר שבע ייחודית במרחב המטרופוליני והלאומי וזה רק יתחזק על ידי הפעולות המתוכננות: התחדשות עירונית, ציפוף השכונות הוותיקות, חיזוק אזורים וחיזוק עירוניות. המוצר העירוני שבאר שבע תספק במרחב יהיה חזק, ייבנה על בסיס עירוב שימושים, יספק תשתיות תחבורה מתקדמות ויציע פעילויות שמשלימות אחת את השנייה ומייצרות חיות של המרחב לאורך היום. באר שבע בכלל והמרכז האזרחי בפרט יציעו פלטפורמה לפעילויות שיכולות להתרחש 24 שעות ביממה".