מהנדסים לעולם טוב יותר

ב-SCE המכללה האקדמית להנדסה ע״ש סמי שמעון, אמונים על פתרונות לצמצום פערים, שיפור תהליכי העבודה והמחקר, ובין היתר גם על הפרחת הנגב. מספרם ההולך ומתעצם של הסטודנטים במכללה מעיד על הצלחה מסחררת שתבטיח עתיד טוב יותר לעולם כולו

ליעונה מנקלי
תוכן שיווקי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
טקס הענקת תאריםצילום: יובל קנר
ליעונה מנקלי
תוכן שיווקי

המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, הנה המכללה הגדולה ביותר בישראל ללימודי הנדסה. SCE הופכת אט-אט למקור השראה וחזון עבור אלפי מהנדסים. תחום ההנדסה אמון, בין השאר, על פתרונות שונים לחיים טובים ונוחים יותר, על תהליכי ייעול וחיסכון, כמו גם על פיתוח שיטות ומוצרים בהתאמה לצרכי החברה. מבין המהנדסים יש מי שמתמחה בתחומי אבטחת איכות, מערכות מידע, ומי שאחראי על יעילות העבודה בפסי הייצור השונים. אחרים מתמחים בייצור חומרי גלם חדשניים, ובפיתוח מוצרים מסחריים בדרך לעולם מתקדם וידידותי יותר. חלק מההמצאות הנחשבות, ששיפרו את איכות החיים שלנו לאין ערוך, כוללות את מערכת כיפת ברזל, את אפליקציית הניווט Waze וגם פתרונות מתקדמים המשמשים בתחום הרפואה ובתחומים רבים ומגוונים. כ-15 אחוזים מהדור הבא שעתיד לשפר את חיינו, הינם בוגרים של SCE שלמדו במסלולים שונים, וללא ספק יפתחו להם את דלתות התעשייה מהר מהרגיל.

הפרחת הנגב בדרך לשגשוג מדיני
בעידן הטכנולוגי, שבו כושר ההמצאה והפיתוחים השונים מבטיחים את שגשוגן של המדינות, יש חשיבות להון אנושי, לביסוס ידע והשכלה, תוך צמצום הפערים החברתיים ויצירת שוויון הזדמנויות תעסוקתי. בתוך כך, תהליך הפרחת הנגב, הכולל "הדרמת" חברות טכנולוגיות מובילות ומתן אפשרות תעסוקה לאוכלוסיות מגוונות בתעשיית ההיי-טק הוא חיוני להשלמת מטרת העל.  

בניין מינקוף, אודיטוריום המכללה צילום: יח"צ

פרופ' יהודה חדד, רקטור SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון, נמנה עם מייסדיה, ופרופ' שמעון לויצקי, נשיא המכללה, מספרים כי כיום לומדים במכללה כ-6,000 סטודנטים לתואר ראשון ולתואר שני בהנדסה בקמפוסים שבבאר שבע ובאשדוד. שניהם גאים בנתון כי למעלה מ-90 אחוזים מבוגרי המכללה, מועסקים במקצוע אותו למדו. 

פרופ' סמיון לויצקי, נשיא SCE צילום: דיאגו מיטלמן

הן פרופ' חדד, שגדל והתחנך בבאר שבע, והן פרופ' לויצקי שהוא תושב העיר, רואים לנגד עיניהם את חשיבות המוסדות האקדמיים בבירת הנגב. ״כל מה שמתרחש בעיר קרוב לליבי״, אומר פרופ’ לויצקי. ״המכללה שלנו נולדה מתוך הרצון לתרום לקידום כל שכבות האוכלוסייה בדרום המדינה, אבל עם הזמן היא התפתחה, ועכשיו מושקעים מאמצים רבים לתת גישה להשכלה גבוהה לסטודנטים מהמרכז, וגם לאלה שמגיעים אפילו מהצפון״. פרופ׳ חדד מסכים: ״אני, באופן אישי, לא חושב על באר שבע כעל פריפריה. זו עיר מטרופולין גדולה מאוד שמשרתת סדר גודל של מעל חצי מיליון תושבים בסביבה. ברגע שתתחיל לפעול הרכבת והיא תנוע לפרברים ולאזורי הסביבה, כמו שדרות, נתיבות, ירוחם ודימונה, זה ייתן מענה לצרכי הצעירים בנגב וימנע הגירה שלילית".

 פרופ׳ חדד מאמין כי חשיבותם של מוסדות אקדמיים מסוג זה היא אדירה. ״זה ימנע מהצעירים ללמוד במקומות אחרים ויפתח את אזורי התעסוקה שממילא הולכים וגדלים בקצב מואץ. יש את פארק ההיי-טק, בסיסי מודיעין והדרכה שמאוד משמעותיים לאזור. אנחנו מכוונים להכשרה של הדורות הבאים, ומקווים שחלקם ינהיג את האזור ובבוא היום גם את המדינה", הוא מוסיף.

פרופ' יהודה חדד, רקטור SCEצילום: יובל קנר

צמצום פערים
אם בעבר ההבדלים בין הפריפריה למרכז היו מורגשים, מבחינת ההישגים בלימודים, הרי שכיום מאמינים הרקטור והנשיא שאלה הצטמצמו עד לרמה שהם בקושי ניכרים. "בבסיס החזון של המכללה הוא לאפשר גישה להשכלה גבוהה לכל השכבות, ואנחנו עושים את המיטב על מנת שזה יקרה", מסביר פרופ' לויצקי. "אני חושב שתרמנו רבות לצמצום הפערים בהשכלה, ובהחלט רואים את תוצאות העבודה רבת השנים. הבוגרים שלנו מתקבלים לעבודה ברצון רב, כי מלכתחילה ההכוונה אצלנו היא לתחום היישומי". 

"אמנם אני מחשיב מאוד את מקצועות מדעי הרוח, אבל אין להשוות את רמת התעסוקה ואת הביקוש למי שמסיים ללמוד את מקצועות ההנדסה", מציין פרופ' חדד. "הבוגרים שלנו מאוד עסוקים. יש לנו סטודנטים לשנה ג' שכבר יש להם חוזי תעסוקה חתומים", הוא מוסיף.

הקמפוס בבאר שבעצילום: יח"צ המכללה

אתם נותנים עדיפות למי שגר באזור הדרום?
פרופ' חדד: "אנחנו לא נותנים עדיפות כמדיניות, אבל בהחלט נותנים הזדמנות. יש צורך ראשוני ברקע התחלתי, אבל מעבר לכך אנחנו מצליחים לראות מעל קשיים כלכליים ואחרים ולסייע למי שרוצה ללמוד הנדסה. מעל 12 אלף סטודנטים מהנדסים שהם בוגרי המכללה שלנו הם הראייה להצלחתנו".

פרופ' לויצקי: "אנחנו משתדלים לעבוד עם כל סטודנט שיש לו רצון, שאיפות ורקע נדרש ללמוד הנדסה ולהתקדם. לא תמיד הרקע מספיק, ולכן פיתחנו כלים כמו מכינה ייעודית. היא עובדת בצורה מצוינת והפכה לשער הכניסה למכללה, וכמובן מאפשרת להתחיל את לימודי ההנדסה עם בסיס טוב". 

איך חוויתם את משבר הקורונה במכללה?
פרופ׳ לויצקי: ״התקופה שעברנו היתה לא פשוטה, ומאוד מאתגרת למערכת ההשכלה הגבוהה. הרגשנו את זה היטב. עשינו צעדים חשובים בזמנו והוכחנו שאפשר להתגבר על הקשיים. לא ביטלנו שום תוכנית לימודים ועברנו במהירות כמעט בלתי אפשרית, תוך שבוע או עשרה ימים מפרוץ המגפה, לשנות את מסגרת ההוראה. הכנו את הסגל לקלוט את השיטות החדשות ואת הכלים החדשים, כמו מערכת דיגיטלית ולימודים מרחוק, במהירות שיא וביעילות, ונתנו שירות לסטודנטים בצורה מיטבית. הסטודנטים התקדמו, ביצעו פרויקטים ועברו מבחנים, ולשמחתי לא הופסקה הפעילות המחקרית של הסגל". 

חידושים והמצאות
האם יש המצאות מעניינות שפיתחו הבוגרים שלכם לאחרונה?
פרופ' חדד: "יש לנו בוגר שפיתח מנגנון לשירותים הביטחוניים, שבעצם דרך מצלמה מיוחדת מקבלים התרעה על לחץ של אדם מסוים לפי ניתוח תווי הפנים שלו. כלומר, אפשר לדעת לפי תווי הפנים אם מישהו חווה סטרס, וזה יכול להעיד על אדם שמעביר פצצה או חומרים אסורים".

פרופ' חדד מציין כי במכללה פועלת יחידה מיוחדת ליזמות וחדשנות, וכי המכללה מעבירה הכשרה ליזמות, כחלק ממסלול הלימודים לסטודנטים שחפצים בכך. "חלק מתוכנית הלימודים כוללת אפשרות בחירה במסלול הכשרה של שיווק פטנטים. זה נעשה בשיתוף משרד פטנטים מקצועי שרושם ומקדם את הפטנטים של חברי הסגל וכמובן של התלמידים עצמם, שעמלים על רעיונות שנגזרים מתוך המחקרים שלהם", הוא מסביר.

"אני גאה לומר שגם בתקופת הקורונה אפשרנו גישה לחוקרים, במסגרת הנהלים, להמשיך לעבוד במעבדות", אומר פרופ' לויצקי. "במקרים רבים חלק ניכר מהמחקר אפשר לבצע מרחוק, ואנחנו דאגנו לגבות ואפשרנו גישה לכל הכלים שנזקקו להם, כולל גישה מהבית לתוכנות מתקדמות. הפעילות המחקרית לא נפסקה ולו לרגע, ולראייה, במהלך השנה התפרסמו מאמרים רציניים וקיבלנו אישורים למענקי מחקר, ואני מאוד גאה בזה".

"אנשי האקדמיה הם לא אנשי עסקים גדולים", מסביר פרופ' חדד. "ולכן אנחנו עוזרים להם לקדם מבחינה מסחרית את הפטנט שלהם. בנוסף, אנחנו מציעים גם לסטודנטים שמסיימים את לימודיהם אפשרות להמשיך לפתח את הרעיון ההנדסי שלהם גם בתום הלימודים. הם מוזמנים להישאר במכללה, ואנחנו  מעניקים להם את התשתיות שיאפשרו להם לפתח את הרעיון תוך שנה-שנתיים".

חדש! הפקולטה לעיצוב ולאדריכלות 
החידוש והבשורה שיוצאת מהמכללה, פוסט משבר הקורונה, היא פקולטה חדשה לאדריכלות ועיצוב במכללה. ״זו פעם ראשונה מאז קום המדינה שיש בית ספר שמציע לימודי אדריכלות באזור הנגב״, מסביר פרופ׳ חדד. ״זו בשורה גדולה בשבילנו ובכלל לאזור. בעבר סטודנטים שרצו ללמוד את המקצוע היו צריכים לעלות צפונה, לתל אביב או לטכניון. היום הם מוזמנים להישאר כאן״, הוא מסכם.