רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"המשקיעים": עושים סדר בעולם הגז הטבעי

מה העתיד של תחום התשתיות? ומה גורם למדינה פשוט לזנוח את המאגרים הטבעיים שלה? "המשקיעים", הפודקאסט השלם על שוק ההון בשיתוף לאומי דיגיטל, ובפרק השלישי: מפרקים את הגז לגורמים

אסדת גז בגיאנה, דרום אמריקה
Pixabay

ההתפתחויות הטכנולוגיות בגז ובנפט היו דרמטיות מאוד בעשור האחרון. הגז, שנתפס כשלב ביניים בין האנרגיה הפוסילית לבין האלטרנטיבית (כמו שמש או אטום), הוא מזהם פחות ולכן תפס חלק גדול ממקומו של הנפט עם צמיחה של למעלה מ-60 אחוזים. כדי לפתח מאגר גז צריך לעבור שני מכשולים עיקריים – למצוא אותו, ולמצוא את הדרך להוציא אותו. אלא שלאותן חברות שמשקיעות מיליארדי דולרים בתחום יש עוד סיכון לא קטן – המדינות שבשטחן נמצא הגז, ושמחליטות לשנות פתאום את כללי המשחק.

בסדרת הפודקאסטים החדשה של "דה מרקר לייבלס" בשיתוף לאומי דיגיטל נדבר על מה נכון לעשות עם הכסף שלנו ועוד יותר חשוב – מה לא לעשות אתו. איך נכון להיכנס לעולם שוק ההון, מה המושגים שצריך לדעת, איזה שווקים מרתקים מחכים לנו ומה חשוב לדעת כשאנחנו מתכננים את העתיד שלנו ושל הילדים שלנו.

מה העתיד של תחום התשתיות? ומה גורם למדינה פשוט לזנוח את המאגרים הטבעיים שלה? "המשקיעים", הפודקאסט השלם על שוק ההון בשיתוף לאומי דיגיטל, ובפרק השלישי: מפרקים את הגז לגורמים - דלג

בפרק השלישי מתארחת באולפן אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון שעושה סדר בשוק הגז. "זה קצת דומה לחיזור", היא אומרת. "לא כל החולשות מתגלות בהתחלה. קודם יש הרמוניה והתמלוג הראשוני שמציעים לך זה 11 אחוז. זה מאפיין הרבה מאוד מדינות, גם כאן בישראל לא היינו שונים באבולוציה הזאת למרות שזה נראה לנו מאוד דרמטי. ואז החברה נתפסת ברשת. היא כבר השקיעה פה ורוצה לפתח והמדינה מנהלת איתה דיאלוג בזמן שהיא מחפשת מימון. בשוק הישראלי היינו מאוד לארג'ים בהתחלה, רק תבואו. ישראל שיוועה לגז ואחד הדברים שקרו הוא שמאגר תמר למעשה מומן עוד בטרם נסגרו חוזים סופית לצריכה, אבל זה כי דובר במאגר יחיד שכל מדינת ישראל שיוועה לו מבחינה אנרגטית".

אז שילמנו יותר מדי?

"רכשנו אז גז במחיר שהיה פי 3-4 מהגז המקומי כי נתפסנו כסיכון. חלק מהזמן גם הייתה פעילות צבאית ואף ספינה לא רצתה להגיע אלא תמורת פרמיה מאוד גבוהה. אבל כל זה נעלם בפרספקטיבה היסטורית, כי היום אנחנו מרגישים מעצמת גז. קודם פותח מאגר תמר ורק בשלהי הפיתוח שלו ובתחילת ההפקה שלו התחיל תהליך קביעת התמלוג האמתי, לא זה שנועד למשוך את החברות לפתח במדינה אלא זה שהמדינה באמת רוצה לקבל תמורת הנכסים. מה שאנחנו מכירים כוועדת שישינסקי".

רק אנחנו התנהלנו ככה או שזה אופייני לעולם?

"מאוד אופייני, אבל היו מדינות שעברו את התהליך הזה אחרת. חלקן הצליחו ברמות מאוד מרשימות, כמו הולנד, באמצעות צוות מאוד קטן ויעילות מאוד גדולה ומעורבות גבוהה של הממשלה וחלקן לא הצליחו וקיבלו החלטות שנראו באותו רגע אטרקטיביות. כמו ארגנטינה לדוגמא, שהגיעה למצב שפשוט ננטשה על ידי החברה שפיתחה את המאגרים כי התמלוג לא היה אטרקטיבי מספיק".

לפרק הקודם של "המשקיעים" >>

כתבות שאולי פיספסתם

*#