תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האם הספקולנטים יצליחו לנצח בקרב על הדולר?

רבים מייחסים לשחקנים הספקולנטים בשווקים הפיננסיים תדמית שלילית. למשל, מאשימים את הספקולנטים בעליית מחירי הדיור ולא את המחסור האמיתי בהיצע הדירות. גם בשוק המט"ח, כותרות העיתונים מאשימות את הספקולנטים בהרס השווקים, כי אלמלא הם – הכל היה בסדר?

נכון, הספקולציה אינה טהורה. ברוב המקרים הספקולנטים מנסים להשיג רווחים מהירים גם במחיר של פגיעה בציבור המשקיעים. הספקולנטים מנסים לנצל את כשלי השוק עוד משחר ההיסטוריה, או יותר נכון מהימים שבהם נפתח המסחר בבורסות בכלל.

בהתחלה זה היה יחסית פשוט. הספקולנטים ניצלו הפרשי מחירים של סחורות בבורסות השונות. לא היו אז מכונות מסחר אוטומטיות ונוצר מצב שהספקולנטים קנו בזול סחורות בשוק אחד, ומכרו אותן ביוקר בשוק השני (ארביטראז'). בכך, יצרו לעצמם רווח כמעט חסר סיכון.

צילום של הרחוב והבניין של הבנק המרכזי הבריטי
Dreamstime

מלחמות הספקולנטים בבנקים המרכזיים

אחד הסיפור המפורסמים בשוק המט"ח התרחש בבריטניה על ידי המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס שגרף בתוך דקות רווח של מיליארד דולר. בשנת 1992 נמנע הבנק המרכזי בבריטניה מלהעלות את שער הריבית לרמה של כלכלות אחרות באירופה. הקרן של סורוס ניצלה זאת ומכרה בחסר ליש"ט בהיקף של יותר מ-10 מיליארד דולר. כאשר ממשלת בריטניה נסוגה מההחלטה הזאת, נגרם פיחות קיצוני בשער הליש"ט וסורוס גרף רווחים אדירים.

צילום של ג'ורג' סורוס נואם בכנס
Dreamstime

מאז המקרה הזה, בנקים מרכזיים בעולם חוששים מתרחיש דומה
ולכן הם נמנעים ממלחמה של ראש בראש בספקולנטים. אחד מהאירועים האחרונים התרחש השנה. נחזור לשנת 2011 -
הבנק המרכזי בשוויץ קבע שווק מקסימלי לפרנק השוויצרי - 1.2
אירו. הבנק התחייב לרכוש אירו בשער זה. המטרה - למנוע את התחזקות המטבע השוויצרי.

במשך כארבע שנים עמד הבנק המרכזי בהתחייבות שלו ורכש כמויות אדירות של אירו בהיקף של 85% מהתמ"ג השוויצרי. עם זאת, בתחילת 2015 ביטל הבנק המרכזי במפתיע את שער המינימום ויצר טלטלה משמעותית בשווקים. בתגובה - הפרנק השוויצרי זינק בתוך דקות בכ-30% מול האירו וגרם להפסדי עתק לספקולנטים רבים, חברות פורקס ובנקים שונים.

אבל לא תמיד הספקולנטים גורמים לנזקים. הנה דוגמא נוספת שמוכיחה ההפך. עד לפני מספר שנים לא ניתן היה לסחור על מדד המחירים לצרכן הישראלי. חברות אשר הנפיקו אג"ח צמודות מדד, קיוו כי המדד לא יעלה בחדות והן לא יכלו לעשות דבר פרט לספיגת ההפסדים.

כאשר החלו חברות לגייס אג"ח צמוד מדד – החשש היה כי הריביות יהיו גבוהות ושמנפיקי האג"ח ייאלצו לשאת בהוצאות מימון כבדות. מי שהצילו את המצב היו לא רק הבנקים אלא גם הספקולנטים שלקחו על עצמם את הסיכון במדד המחירים, סיפקו נזילות לחברות ואפשרו להן להגן על האג"ח שלהן.

בנק ישראל מציל את המשק מהספקולנטים

נחזור לשוק המט"ח הישראלי – עד לשנת 2007 רכישת דולרים סיפקה מעין הגנה מפני משברים, מדד מחירים לצרכן גבוה, ירידות בבורסה ועוד. ככלל, בכל פעם שהייתה בעיה בשוק – ציבור המשקיעים פנה לדולר.

בשנה זו חל מפנה בשוק זה. לאחר כמה שנים טובות מאוד למשק עם צמיחה שנתית של 5% בוצעו מספר אקזיטים גדולים (למשל - וורן באפט רוכש את השליטה בישקר תמורת 4 מיליארד דולר). לצד אלו בוצעו השקעות אדירות במשק המקומי הכוללות הקמת מרכזי פיתוח של חברות בינלאומיות. מיליארדי דולרים הוזרמו למשק והומרו לשקלים. זה היה הקש ששבר את שוק המט"ח. הדולר ירד בתוך שנה בכ-25% מרמה של 4.35 שקלים לדולר לרמה של 3.2 שקלים לדולר.

הספקולנטים החלו לפעול בשוק זה ומכרו דולרים בסכומים גדולים והשיגו רווחים מהירים על ההשקעה. בתגובה לצניחת המטבע - בנק ישראל אימץ מספר צעדים במלחמה נגד הספקולנטים. המרכזי שבהם – רכישה מאסיבית של דולרים במסגרת המסחר השוטף. מהלכים אלו הרחיקו את הספקולנטים, עצרו את ההידרדרות וללא ההתערבות – התוצאות למשק היו יכולות להיות עגומות ביותר.

צילום של הבורסה ניו יורק ביום עסקים
Dreamstime

כאשר התחלתי את דרכי בחדר העסקאות, לפני כעשור, היה נהוג לחקות את קרנות הגידור הזרות - הרי הן כמעט תמיד צודקות. מאז עברו הרבה מים בנהר, והימים שבהם קרנות הגידור הספקולטיביות הזרות קובעות את כיוון הדולר/שקל עברו מן העולם. במלים אחרות - הספקולנטים יכולים במקרה הטוב להעצים מגמה אך לא לשנותה. דולרים שקרנות זרות קונות היום הן יצטרכו למכור מחר/עוד שבוע/עוד חודש, ואם הן ילכו נגד המגמה –ההשקעה עלולה לרדת לטמיון, כפי שקרה לא מעט פעמים השנה.

שנת 2015 היא דוגמא מצוינת לנושא: בנקים זרים וקרנות גידור רכשו מאז חודש ינואר מיליארדי דולרים. לכך, יש להוסיף את בנק ישראל והאוצר אשר רכשו אף הם דולרים. למרות כל זאת – הדולר הגיע לשער של 3.75 שקלים לדולר כאשר סל המטבעות הגיע לרמה הנמוכה ביותר מזה 12 שנים.

הסיבה המרכזית לכך – היא היצואנים. הם לא ראו את שער הדולר ברמה של ארבעה שקלים מאז שנת 2012. כאשר סוף כל סוף המטבע הגיע לשם – היצואנים מכרו בהמוניהם מיליארדים רבים של דולרים וביצעו הגנות מטבע לטווח הבינוני והארוך. הספקולנטים נאלצו למכור את הדולרים שהם מחזיקים בהפסד. הם לא זיהו את הגורם המשפיע ביותר בשוק המט"ח הישראלי. מדובר כמובן בתזרים המזומנים – המכירות של היצואנים פחות הרכישות של היבואנים.

כיום, בהסתכלות על הדולר/שקל בהחלט צריך לבדוק מה עושה הכסף האמיתי. צריך גם להסתכל על הספקולנטים כדי לראות האם הם קלטו משהו. עם זאת, בסופו של יום, הכסף האמיתי מזיז ומשפיע על השווקים הרבה יותר מכל כסף ספקולטיבי.

"מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. מאמר זה אינו מהווה הצעה או המלצה להחזקת, רכישת או מכירת נייר ערך או נכס פיננסי או לביצוע כל עסקה בהם."

הכותב הוא מנהל מסחר בספוט, חדר עסקאות מט"ח ונגזרים, לאומי שוקי הון

לאתר בנק לאומי>>>