"החיים זה לא קייטנה"

ב-1 ביולי, 2016, החלה חופשת הקיץ במערכת החינוך היסודי, "החופש הגדול", בשמו הישראלי, המתפרש על פני החודשים יולי-אוגוסט ומיושם ברוב המדינות. במהלך תקופה זו מושבתות רוב מערכות החינוך. עם זאת, לא מעט ילדים מצויים במסגרות כמו קייטנות ומחנות קיץ, הפותרות את סוגיית השמרטפות, אם כי לרוב, לזמן מוגבל.

מערכת משפטיפ
תוכן מקודם
עו"ד ליטל שוורץ
עו"ד ליטל שוורץ ממשרד עורכי הדין שוורץ מאייר ברדהצילום: יח"צ

כהורים, אתם ודאי רוצים את הטוב ביותר עבור ילדכם. חשוב לכם שישהה במסגרת מהנה, כזו שתספק פעילויות אתגריות והפעלות ייחודיות, אך עם זאת, מעדיפים שלא "לשבור" תכנית חיסכון ולרשום את הילד למסגרת שעלותה סבירה.

מאידך, לא פחות חשוב שלא "להסתנוור" מפרמטרים דוגמת חוויות ועלויות גרידא ולבדוק טרם הרישום, פרמטרים נוספים קריטיים הרבה יותר, על מנת שחלילה ייפגע ילדכם באיזשהו אופן, לא תמצאו עצמכם ניצבים בפני שוקת שבורה.

קייטנה
"החופש הגדול", בשמו הישראלי, היא חופשת הקיץ, מתפרש על פני החודשים יולי ואוגוסט ומיושם ברוב המדינותצילום: Dreamstime

לכן, מציעה עורכת הדין ליטל שוורץ,ממשרד עורכי הדין שוורץ מאייר ברדה העוסק בתחומי נזקי הגוף, לקרוא בדקדקנות את "חוזר קייטנות ומחנות קיץ למסגרות החינוך החברתי והחינוך הבלתי פורמאלי" אשר פורסם ב-7 במאי, 2015 בידי מנכ"ל משרד החינוך.

עורכת הדין שוורץ מסבירה כי מסגרות הקייטנות ומחנות הקיץ אינן מבטיחות העדר סכנות ומזמנות לילדכם לא מעט מהן. מידי שנה אנו עדים לתאונות שונות בהן נחבלו ו/או נפגעו ילדים ו/או ניצלו מטביעה במתחמי ו/או מתקני המים השונים, במקרה "הטוב", או שטבעו למוות, במקרה הגרוע.

בשנים האחרונות מציעות קייטנות פעילויות אתגריות כמו: קירות וסולמות טיפוס, פארקי חבלים וגשרים תלויים, אומגות (גלישה זוויתית), רכיבה על סוסים וכיוצ"ב. את ההנאה שאפשר להפיק מנטילת חלק בהן אינה מוטלת בספק, אך בו בעת ישנה גם החובה לצפות את הסכנות הכרוכות בהן.

החוזר המוזכר מספק הנחיות כלליות לניהול קייטנה, מעלה ומפרש מושגים הקשורים בעולם הקייטנות ומחנות הקיץ ומפרט, לעילא ולעילא, את הוראות החוק המגדירות את התנאים לקבלת הזכאות להיות מפעילי ו/או מנהלי קייטנות, הרישיונות בהם מחויבים האחרונים לאחוז, כמו גם את אופן הליכי הנפקתם וכן תנאי העסקת ו/או הכשרת סגל הקייטנה, בדגש על עמידה בחוקים ובתקנות.

עו"ד ליטל שוורץ
עו"ד ליטל שוורץ ממשרד עורכי הדין שוורץ מאייר ברדהצילום: יח"צ

החוזר כולל תוכן עניינים ובו פרקים המתייחסים לסוגיות הבאות: תפוצה, יישום ומעקב, הגורם האחראי, רקע, הגדרות, הנחיות כלליות, תהליך הרישוי, סוגי הקייטנות, הגדרת בעלי התפקידים השונים והכשרתם.

הפרק שנושא את הכותר "הנחיות כלליות" מבהיר כי הן באות להוסיף על הוראות החוקים והתקנות שפורסמו בידי משרדי הבריאות, הפנים והחינוך. כאשר החשובות שבהן, לצורך מאמר זה הן הוראות: חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן- 1990, תקנות הקייטנות (רישוי ופיקוח), התשנ"ד- 1994, חוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968, תקנות רישוי עסקים (תנאים תברואתיים לקייטנות ומחנות נופש), התשל"ו- 1975, החוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001, בנוסף להוראות הכל כך חשובות בנושא הבטיחות והביטחון, השזורות בו.

בעבר אורגנו והופעלו רוב הקייטנות בידי העיריות ו/או עמותות/רשויות ציבוריות ומוסדיות נוספות. בשנים האחרונות החלו לפעול בצד אותן קייטנות, כאלו המופעלות בידי עמותות או חברות פרטיות, על בסיס עסקי. כאן יש לבדוק עמידתן בהוראות החוק, התקנות והחוזר, ובמשנה תוקף.

את מי ניתן לתבוע?

עו"ד ליטל שוורץ מסבירה: "מרבית התלמידים בישראל מבוטחים בפוליסות ביטוח תאונות אישיות לילדים, כאשר הפרמיה בעד הנפקתן משולמת בידי ההורים. לרוב, תקף הכיסוי הביטוחי משך 24 שעות, גם כאשר התלמיד מצוי מחוץ לשטח בית הספר. כל עוד נמנה התלמיד בין התלמידים עליהם חל חוק לימוד חובה, התש"ט- 1949, יחסה תחת פוליסת הביטוח, גם כשמצוי במסגרת הקייטנה.

לרוב, לא ישקף סך הפיצוי שתשלם חברת הביטוח את עלות הנזק שנגרם, שכן לנזק היבטים רבים. במצב מסוג זה, ניתן יהיה להיפרע בפיצוי כספי גם ממפעילי הקייטנה/מנהליה והגורמים הממסדיים הנוספים האחראיים, ככל שישנם כאלה - דוגמת הרשות המוניציפאלית ומשרד החינוך. זאת בכפוף להוכחת קשר סיבתי אשר גרם לנזק ובאמצעות הגשת תביעה נזיקית כנגדם.

לצערי, הפגיש אותנו ניסיוננו המקצועי עם מקרים רבים בהם נסתבר, בדיעבד, כי מפעיל/מנהל לא טרח לפעול להנפקתה של פוליסת ביטוח מתאימה, וגרוע מכך, אינו בעל נכסים ויכולת פרעון.

כאן, הגשת התביעה מתייתרת, למרות הצדק בהגשתה והמאבק להשגת פיצוי, המתווסף למאבק הנפשי בהתמודדות עם ילד שנפגע/נספה, עולה לעתים בתוהו ומייצר מציאות מצערת ועגומה ביותר.

בתי המשפט אומדים את היחס בין גילם של הילדים המצויים במסגרת הקייטנה ובין רמת האחריות של מפעיליה/מנהליה. ככל שגילם צעיר יותר - גוברת רמת האחריות של האחרונים ועל מי שאחראים על המתקנים בהם עושים הילדים שימוש כלפי הילדים והוריהם.

היה ונפצע ילד בעקבות שימוש באחד המתקנים, כי אז ייבחן; האם סביר היה להרשות לילד בגילו לעשות בו שימוש, האם היה המתקן תקין, האם הילד הודרך כיאות בקשר עם השימוש, מי פיקח על השימוש במתקן, האם הוסמך לכך וכו'".

חשוב לדעת, כי גם אם נפגע הילד עקב התנהגות חריגה ובלתי ממושמעת מצדו, ייתכן שעדיין תהא קיימת זכאות לפיצוי כספי, אך בסך נמוך יותר. מפעילי ו/או מנהלי הקייטנה ו/או אחד המדריכים בה לא יוכלו לטעון לניקיון כפיהם וטענה כזו ככל שתועלה, לא תגן עליהם מפני תביעה. 

פסיקות בתי המשפט העוסקות בסוגיה קובעות, כי על המבוגר האחראי מוטלת האחריות לצפות את אופן התנהגותם של ילדים, אשר מפאת גילם הצעיר לרוב משוללים את שיקול הדעת הנדרש על מנת להימנע מסכנות, לכן, משלא צפו את הנולד - התרשלו וישלמו פיצוי הולם.

לפיכך, מחויבים ההורים, טרם רושמים את ילדם לקייטנה, לוודא שמפעיליה/ מנהליה רכשו פוליסת ביטוח צד ג' ברת תוקף, התואמת את סוגי הפעילות שייכללו בהשתתפות בקייטנה, גילאי הילדים וכו'.

שיהיה לכולנו קיץ בטוח ושקט

***סייעה בהכנת הכתבה – עו"ד ליטל שוורץ שותפה במשרד עורכי הדין שוורץ מאייר ברדה העוסק בנזיקין.

בחזרה לזירה המשפטית>>>