תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דעה: מהו ניכור הורי ומה יכול בית המשפט לעשות?

ניכור הורי וניתוק קשר הם בבחינת חטיפה לכל דבר ועניין. ככל שבית המשפט יקבע ויאכוף סעדים באופן מיידי, ניתן יהיה, אולי, להציל את הקשר של הילד עם הורה האחר

אנו עדים לתופעה מצערת ורווחת מאד בהליכים בבית המשפט למשפחה והיא "ניכור הורי". רבות דובר עליה אולם נראה כי דבריו של פרופ' ריצ'ארד גרדנר מסבירים אותה בקצרה: ״רמת ניכור חמורה היא פעילות מכוונת של ההורה המשמורן לשם מטרה אחת, ניתוק כל קשר מכל סוג שהוא בין ההורה האחר לבין הילדים במסגרת הוא אינו בוחל בביקורתיות מופגנת, העלאת האשמות שווא והגשת תלונות במשטרה והכל באופן לא פרופורציונאלי לאירועים פעוטים וחסרי חשיבות, כדי להצדיק את ביקורתו על ההורה האחר. הילדים שנמצאים רוב זמנם בקרבת ההורה המשמורן חווים את הפעילות הזו כפעילות מגינה ותומכת והופכים בעצמם לאחוזי חרדה ופחד מדמותו של ההורה האחר. כתוצאה מכך מפגינים הילדים עוינות קשה כלפיו, ביקורת כפייתית ובלתי מציאותית, ללא כל רגשי אשמה או תחושת אמפתיה כלפיו וההתיחסות אליו היא חד צדדית וחסרת אמביוולנטיות. מבחינתם ההורה האחר הוא התגלמות ה"רע". ההורה המשמורן לא רק שלא עושה למניעת התופעה, הוא תומך בהצדקות שמספקים הילדים להתנהגותם ומגביר אותה. כתוצאה מכך חל ניתוק מלא ומוחלט בין הילדים לבין הורה האחר והם אינו מוכנים לשום קשר איתו״.

בתי המשפט לענייני משפחה מכירים היטב את התופעה ולא אפריז אם אומר, כי במרבית ההליכים בענייני משמורת המגיעים לבית המשפט, עולה טענה זו, ולעיתים אף מסתברת כנכונה. עם זאת, נראה כי בתי המשפט אינם אחידים בגישתם כיצד יש לטפל בתופעה זו או לעצור אותה ובעיקר לא בלוח הזמנים לטיפול בה.

ניכור הורי וניתוק קשר הם בבחינת חטיפה לכל דבר ועניין.
dreamstime

שהרי, אף אם בית המשפט מגיע בסופו של דבר להחלטה, כי אכן ילדים מסויימים סובלים מתופעת ניכור הורי בדרגתה החמורה, הרי שאם קביעה זו מגיעה לאחר מספר שנים או אפילו חודשים, המצב כבר בלתי הפיך. הילדים מנוכרים להורה האחר בצורה קשה, והסיכוי כי דרכי הטיפול בהם יביאו לחידוש הקשר, קלוש.

כך למשל, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בעמ"ש 60592-03-15 ק' ל' נ' י' פ', אשר ניתן לפני מס' חודשים, אישר בית המשפט המחוזי את פסק דינו של בית המשפט למשפחה אשר קבע, כי אמא לשני ילדים בני 7 ו 6, פעלה מזה מספר שנים להרחיק את הילדים מאביהם ללא כל הצדקה, תוך שהיא טופלת עליו האשמות שווא ומגישה תלונות סרק במשטרה, מסרבת לקיים כל החלטה של בית המשפט בדבר קיום מפגשים בין האב לילדים ובעיקר מרעילה את הילדים נגד אביהם, עד כי הם חוששים לענות לשאלות בעניינו בנוכחותה. בית המשפט פסק, בהחלטה אמיצה כי הילדים יעברו למשמורתו של אביהם תוך קביעת מתווה טיפולי עבורם.

החלטה זו, אכן אמיצה היא ואף חריגה בנוף ההחלטות בהליכים העוסקים בניכור הורי. ואולם, במועד מתן פסק הדין של בית המשפט, הילדים כבר לא ראו את אביהם שנתיים ימים! איני יודעת אם פסק הדין אכן יושם, ואם הילדים אכן עברו למשמורתו של אביהם, אולם גם אם כן, ברור כי לאחר מס' שנים משמעותיות בחייהם הצעירים, הילדים לומדים ונושמים שנאה לאביהם, אותה העברת משמורת או כל פתרון טיפולי אחר, יכול ובכלל לא יתאפשר. בפועל,  בחלוף הזמן, התוצאה של הליכים אלו, במקרה שאכן קיים ניכור בדרגתו החמורה, היא פשוט נתק סופי ומוחלט של הילד מהורהו האחר, נתק אשר מסב נזק בלתי ישוער בעיקר לילד.

לפיכך, למימד הזמן בניהול הליכים מסוג זה יש לתת משקל רב וחשיבות יתרה. הייתי אף מציעה שינהגו בהליכים מסוג זה כאילו היה זה תיק חטיפת ילדים לחו"ל ע"פ אמנת האג, שבו מקציב בית המשפט זמן מועט לניהול ההליכים, מתוך הבנה כי לא ניתן לעקור ילד אשר התרגל לסביבתו, אף אם המעבר אליה נעשה בחטא.

עו״ד טלי ברמן טל

לדעתי, מקרים של ניכור הורי וניתוק קשר הם בבחינת חטיפה לכל דבר ועניין, אף אם נעשית בגבולות הארץ. ככל שבית המשפט יקבע ויאכוף סעדים באופן מיידי, ניתן יהיה, אולי, לשקם את הקשר של הילד עם הורה האחר. לעומת זאת, אם בית המשפט ינהל הליך "רגיל" וארוך, יכול שינתן פסק דין מצויין בסופו של יום, אולם את הקשר של הילד עם הורהו, לא ניתן יהיה לאחות. 

***טלי ברמן-טל, עו״ד ומגשרת עוסקת בתחום דיני המשפחה והירושה

בחזרה לזירה המשפטית>>>

כתבות שאולי פיספסתם

*#