רישום ואכיפת זכויות פטנט בחלל: האם הפתרון הוא הקמת 'רשות פטנטים חללית' ו'בית משפט לפטנטים בחלל'?

To boldly patent where no man has patented before

עו"ד עמית צוקרשטיין
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עו"ד עמית צוקרשטיין
תוכן מקודם

עם סיומו (4/2/2016) של שבוע החלל הישראלי לזכרו של אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון, בו התבשרנו כי סוכנות החלל הישראלית חתמה על הסכם לשיתוף פעולה בנושאי חלל אזרחי עם משרד האו"ם לנושאי חלל, אפשר לדון מעט על עניין משפטי שחשיבותו הולכת וגדלה – זכויות ובעלות על פטנטים אשר מנוצלים בחלל. 

צילום: dreamstime

אין יותר "היי-טק" מאשר טכנולוגיית חלל ובמובנים מסוימים, עצם הנוכחות שלנו בחלל הוא תוצר של יצירתיות וחדשנות. אין ספק שטכנולוגיית חלל היא באמת ה-cutting edge מבחינה טכנולוגית שכן פתרון בעיה אשר על כדור הארץ הוא פשוט ביותר ההופך להיות משימה מורכבת כאשר צריך להתמודד עם קשיי החלל החיצון. מאחר ופתרון בעיות מורכבות דורש, לרוב, מחקר יקר ומורכב, הדרישה להגנה על ההמצאות שהן הפתרונות הופכת להיות רבה יותר וחשובה הרבה יותר. בהיעדר הגנה על ההמצאות, לא יסכימו גופים פרטיים לממן את המחקר והפיתוח הנדרש ובסופו של דבר האנושות תסבול מאי-עידוד החדשנות.

חיפוש פשוט במאגר הפטנטים האמריקאי מגלה כי ישנם למעלה מ-10,000 פטנטים המאזכרים בצורה מפורשת את המונח "outer space".

בנוסף, פעולות הנוגעות להעברת ציוד ואנשים לחלל החיצון וחזרה הן מורכבות ויקרות, היא לרוב מתבצעת על ידי שילוב גופים מדינתיים וגופים פרטיים, כאשר פעמים רבות הגופים מגיעים ממדינות שונות וקל מאוד לראות בשנים האחרונות את צבירת התאוצה של שינוי הנטייה משליטה מדינתית בתנועה אל ומהחלל לעבר שליטה של חברות מסחריות.

הדרך המשפטית היחידה להגנה על המצאות, בין אם אלו מוצרים, תהליכים או שיטות חדשות לגמרי ובין אם מדובר על שיפורים, היא באמצעות רישום פטנטים.

המסגרת החוקית והנורמטיבית הנוגעת לרישום פטנטים, להגנה על פטנטים ולאכיפת הזכויות אשר הפטנט מעניק היא טריטוריאלית, כלומר כל מדינה מגינה על זכויות בעלי פטנט באופן מקומי ורק במידה ונרשם הפטנט באותה המדינה, כך על פי האמנות הבינלאומיות (לדוגמא אמנת פריז) והן על פי החוקים המקומיים במדינות העולם.

כאן מתחילה הבעיה בענייננו, שכן איך מגינים ואיך אוכפים זכויות בחלל החיצון? והנה, מסתבר שפתרון בעיות משפטיות בחלל החיצון מורכב ממש כמו פתרון בעיות הנדסיות בחלל החיצון. 

עד כה דנו בנוגע לאמנות הבינלאומיות הנוגעות לקניין רוחני והחוקים המקומיים במדינות השונות, אבל לקלחת הזו עלינו גם לזרוק את האמנות הבינלאומיות הנוגעות לחלל החיצון. יש חמש אמנות המנוהלות על ידי גוף של האו"ם בשם UNOOSA, וכן ישנן כתריסר החלטות ועקרונות שאומצו על ידי האו"ם העוסקות בעניינים משפטיים הנוגעים לחלל.

הרבה פעולות יכולות ליצור הפרת פטנט, בין היתר ייצור, מכירה, שימוש, ייבוא אל וייצוא מהמדינה בה רשום הפטנטים.

אז אם נניח שלאזרח ישראלי יש פטנט רשום בישראל ובארה"ב וכעת יש מוצר או חפץ כלשהו המפר את הפטנט של אותו ישראלי בחלל, לאיזה מדינה יש את הסמכות, החובה והזכות לאפשר לבעל הפטנט לממש את זכויותיו? האם זו ארה"ב, האם זו ישראל, האם שתיהן או האם... אף אחת מהן?

עו"ד עמית צוקרשטיין צילום: צילום יח"צ

בהתאם לאמנת החלל החיצון, ששמה הרשמי ארוך מכדי לעניין, המדינה בה החפץ שבחלל רשום שומרת את הסמכות המקומית והשליטה באותו החפץ. ניתן להתווכח רבות האם בכלל ראוי שסמכות מקומית על פי חוקי הקניין הרוחני יוכלו 'להימתח' לחלל. בעיו נוספות נוצרות כשלוקחים בחשבון רישומי פטנטים הנעשים במשרדים אזוריים, כמו לדוגמא ARIPO, EuroAsia ודומיהן. כמו כן, נשאלת השאלה מה קורה אם החפץ אינו 'רשום' במדינה כלשהי או 'רשום' ביותר ממדינה אחת.

הפירצה בתפיסה זו היא כמעט ברורה מאליה, האם יוכלו חברות מסחריות לרשום חפצים חלליים במדינות 'מקלט' בדומה לרישום שמות מתחם לאתרי הורדות פיראטיים או התאגדות במקלטי מס ובכך למנוע אכיפה אפקטיבית של זכויות בעלי הפטנט?

כיום, בהתאם למספר אמנות בינלאומיות, רישום החפץ החללי במדינה מסוימת מגדיר אותו כקוואזי-טריטוריה בדומה לחוק האווירי והימי אבל אמנת פריז, הלוא היא האמנה הבסיסית המסדירה את ההתנהלות הבינלאומית ביחס לקניין רוחני, מגדירה מגבלות מסויימות על הזכויות של בעל פטנט, לדוגמא, 'דוקטורינת הנוכחות הזמנית' מאפשרת להחריג את זכויות בעל פטנט במקרה שבו לדוגמא מטוס צרפתי שעליו מכשיר שמפר פטנט רשום בארה"ב, נוחת בארה"ב באופן זמני. נשאלת השאלה, האם הדבר חל או יחול על כלים חלליים? ומה בנוגע לכלים חלליים אשר בדרכם על כדור הארץ מועברים למדינה אחרת לצורך שיגור או כלים אשר משוגרים בחללית של מדינה אחרת? ומה בנוגע לכלים אשר אינם משוגרים באופן 'זמני', כגון לויינים וחלליות מחקר אשר אינן מתוכננים לחזור לכדור הארץ?

מעט מדינות השכילו להתייחס בחוקים המקומיים שלהן לעניין הפטנטים בחלל. אחת מהן היא, באופן לא מפתיע, ארה"ב, אשר חוקי הפטנטים בה מפורטים ומסודרים. החוק האמריקאי תוקן בשנת 1990 והוסף לו סעיף אשר בראשיתו קובע כי אם מופר פטנט על או בתוך חפץ חללי הרשום בארה"ב אז, לצורך פרשנות החוק האמריקאי על ידי בתי המשפט בארה"ב, יראו כאילו ההפרה נעשתה בארה"ב. אבל זאת למעט אם ארה"ב הסכימה אחרת בנוגע לחפץ הספציפי או, וכאן העניין מסתבך שוב, במידה והחפץ החללי המפר (זה שנמצא על או בתוך החפץ האמריקאי) רשום במדינה אחרת. בחלק השני של הסעיף, קובע החוק האמריקאי, כי חפץ מפר פטנט אשר נמצא על או בתוך חפץ חללי הרשום במדינה אחרת יכול להיחשב כמפר בארה"ב במידה והוסכם על באופן מתאים בין ארה"ב והמדינה האחרת. חלקו השני חשוב במיוחד משום האמנה עליה חתומה ארה"ב עם מדינות נוספות בנוגע לתחנת החלל הבינלאומית. כפי שניתן לראות, ה'פתרון' האמריקאי הוא למעשה כה מורכב ומלא חורים שאינו באמת מהווה פתרון של ממש.

האם הפתרון לכך הוא הקמת 'רשם פטנטים' בינלאומי האמון על רישום פטנטים הנוגעים לחלל ו/או האם הקמת בית משפט ייעודי לאכיפת זכויות קניין רוחני או פטנטים בחלל? יתכן שכן, אולם אם ניקח כדוגמא את הניסיון ארוך השנים להקמת מערכת פטנטים באיחוד האירופי אז מדובר במשימה שיתכן שהיא מורכבת כמו, ואולי אפילו יותר, מסגירת החורים שבדיני הפטנטים בחלל..

נקודה נוספת אשר מעידה על המורכבות של דיני הקניין הרוחני בחלל, ובפרט הפטנטים, היא הדרישה בסעיפים הראשון והשני של אמנת החלל החיצון שחקירת החלל תעשה לטובת האנושות וכי אף מדינה לא תשתלט על שטחים בחלל. האם הידע שנרכש בחלל יכול להיות מוגן באמצעות פטנטים ואם כן, בידי מי ובייחוד האם אין סתירה בין הסעיפים באמנת החלל החיצון ובין המוסכם באמנת פריז בנוגע לזכויות הממציאים ולחשיבות ההגנה על הקניין הרוחני?

להרבה מהשאלות הללו אין עדין תשובה חד משמעית וכל תשובה לחיוב ולשלילה, כל עוד מנומקת, יכולה להישמע. יחלוף עוד זמן מה עד שבתי המשפט, הארציים, יחלו לדון בשאלות אלו וגם אז הרי שהגופים המעורבים הם עתירי ממון ועתירי אינטרסים הרי שתיקים אלו יתגלגלו במעלה סולם הערכאות השיפוטיות לבתי המשפט העליונים במדינות שונות בטרם תהיה הלכה משפטית מחייבת. עד אז, כמו שאנו רואים בסרטי המדע הבדיוני, גם בתחום זה, החלל יוותר "מערב פרוע".

מאחר והדיון בעניין זה מורכב למדי, אפשר לקחת אתנחתא קצרה ולבחון שלושה מפטנטי החלל של נאס"א (סוכנות החלל האמריקאית) שפורסמו בשבוע האחרון בארה"ב.

כך לדוגמא, פטנט של נאס"א שנרשם מגלה כי האמריקאים מתכננים לשלוח נחילי חלליות במקום חללית אחת כאשר לכל חללית בנחיל תפקידים מוגדרים. לדוגמא, לסוג אחד של חלליות בנחיל יהיה תפקיד לאתר ולגונן על שאר הנחיל במקרה של להבות סולאריות (solar flares) וסוג אחר של חלליות יאתר את חלליות המגן ויפרק אותן כחלקי חילוף לטובת שאר הנחיל:

בקשת פטנט אחרת של נאס"א שפורסמה השבוע עוסקת בחללית אוטומטית אשר אוספת 'זבל חללי' שהוא כידוע עניין מסוכן מאוד בחלל:

נרשמה בקשת הפטנט של נאס"א ביחס לשיטה לחיטוי מים על ידי גלי מיקרו מבלי להעלות את טמפרטורת המים ביותר מ-10 מעלות:

לסיום, חשוב להזכיר ביחס נאס"א כי הסוכנות שחררה באוקטובר 2015 כ-1,200 מהפטנטים שבבעלותה לטובת חוקרים ומדענים אשר יכולים לעשות בהם שימוש ללא תשלום ומבלי לחשוש שיתבעו בגין הפרת פטנט.

***עו"ד עמית צוקרשטיין שותף מנהל שילון צוקרשטיין עורכי דין ועורכי פטנטים

בחזרה לזירה המשפטית>>>