הקלות הבלתי נסבלת: תלונות סרק של נשים כלפי גברים

במדינת ישראל קיימת מערכת אכיפת חוק מרובת שחקנים ומשתתפים. למרבה הצער, נדמה כי מערכת זו שכחה עם הזמן את תפקידה - אכיפת החוק בהתאם לחוק. כתוצאה מכך, קיימת אצבע קלה על ההדק בתלונות סרק של נשים כלפי גברים.

עו"ד אייל בסרגליק
תוכן מקודם
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עו"ד אייל בסרגליק
תוכן מקודם

מעשה שהיה כך היה: מנהל אבטחה לא ראה את בתו במשך תקופה ארוכה מאוד בשל העובדה שהיה בסכסוך עם גרושתו בעניין נושאי ממון הקשורים להליכי הגירושין ביניהם. כשביקש לראות את בתו, גרושתו טענה כי הוא מטריד אותה ועוקב אחריה.

משטרת ירושלים, החליטה לחקור את האב ולקחת לו במקביל את הנשק, רישיון הנשק, רישיון החוקר והמאבטח ולשחרר אותו בערבות. זאת, חרף העובדה שהאב הכחיש את המעקב ואף הסכים להיבדק בפוליגרף ולקיים עימות עם הגרושה שסירבה לכך.

שימו לב, על פי לשון החוק, לא ניתן לקחת את הנשק (ובוודאי לא את רישיון החוקר והמאבטח ואת רישיון הנשק) אלא אם מדובר בעבירת אלימות, כאשר פגיעה בפרטיות אינה עבירה שכזו. לאחר תכתובת, הוגש ערר לבית המשפט השלום אשר קבע כי יש להחזיר את הנשק לאותו מנהל. בית המשפט קיבל את הטענות והזכיר למשטרת ישראל כי לא מדובר בעבירת אלימות והנשק נלקח ללא הצדקה בחוק.

חרף כך, המשטרה, במשך שבוע ימים, הפרה את הצו השיפוטי ביודעין. באמתלה כאילו החלטת בית המשפט אינה נהירה לה, המשטרה פנתה להליך של התליית רישיון הנשק. קרי, הליך מקביל שבו גם אם הנשק יושב לא ניתן יהיה להשתמש בו כי אין רישיון לכלי הירייה.

המשטרה הפרה צו שיפוטי, ביודעין

משרדי, שטיפל בתביעה, לא ויתר והגיש השגה בנושא. אולם, השר לביטחון פנים ונציגיו - פקיד רישוי כלי ירייה, החליטו לדחות את ההשגה מבלי לשמוע כלל את מרשי, טיעוניו והשגתו. חשוב להדגיש כי מרשי מעולם לא נבדק, לא שאלו אותו ולו שאלה אחת והכל נעשה על בסיס אותה תלונת סרק אשר לא אומתה. גם על כך הוגשה עתירה על ידנו ושוב הגענו אל בית המשפט. הפעם, בית המשפט המחוזי חייב את המדינה (ואת כיסינו האזרחים) בסכום של 15 אלף שקל הוצאות. זאת, תוך שהוא מורה לשר לביטחון פנים, פקיד רישוי נשק והמשטרה, לבחון את החלטת בית המשפט השלום בערר ואת חומרי החקירה, תוך 30 יום.

עו״ד אייל בסרגליק

בית המשפט קבע בעתירה כי המשטרה הפרה צו שיפוטי ביודעין כאשר לא החזירה את הנשק ובחרה להתלות את הרישיון. לאחר תכתובת רבה, כולל בקשות לבית המשפט, הגיעה החלטת משטרה זהה להחלטה הקודמת, תוך שהיא מציינת את ההליכים שקרו ללא בחינה עניינית. והנה חוזר חלילה, הגשנו עתירה נוספת על חשבונו של הלקוח אשר התעמרו בו כבר במשך תקופה ארוכה, שתי בקשות למתן הוראות, ובקשה לבזיון בימ"ש. העתירה נדונה ובית המשפט המחוזי קבע פסק דין מנחה לפיו פקיד רישוי הנשק לא יכול להחליט על סמך המלצת משטרה (אשר להזכירכם, הייתה על בסיס תלונה כוזבת של האישה, שלא ממש נבדקה), להורות על התליית רישיון נשק. בית המשפט חייב את המדינה, השר לביטחון פנים, פקיד רישוי נשק והמשטרה, בעוד 15 אלף שקל הוצאות.

אולם בכך לא הגיעה הפרשייה לסופה. במרץ 2014 השר לביטחון פנים החליט כי כל כלי הירייה הארגוניים יוחזרו לעירייה, שהיא הארגון שהינו בעל הנשק הארגוני לפי הוראות המשרד לביטחון פנים, והמדינה עטה על החלטה זו כמוצאת שלל רב (חרף פסק הדין). לאחר ניסיונות מצד המדינה במו"מ בעל פה לביטול הקביעות של בית המשפט המחוזי, הגישה המדינה ערעור לבית המשפט העליון וביקשה עיכוב ביצוע כי הנשק לא נמצא בידי מרשי. המדינה טענה כי הסעד הפך לתיאורטי, כלומר שאף אם החלטת בית המשפט המחוזי נכונה, הרי שהיא לא נותנת דבר ואף קיבלה עיכוב ביצוע, למרות שנקבע כי סיכויי הערעור קלושים.

ומה קרה מאז? המדינה החליטה בסיכומיה כי תסיר התנגדותה בינואר 2015, תאריך שרירותי שנקבע ללא כל הצדקה. יחד עם הסיכומים, הוגשה הודעה על סגירת התיק. בדיון בבית משפט העליון שהתקיים לאחרונה, הובעה ביקורת רבה על התנהלות המדינה עד כדי כך שמיד לאחר הדיון הודיעה המדינה על מחיקת הערעור והסרת ההתנגדות לקבלת רישיון הנשק מטעם המשטרה. בית המשפט העליון הביע מורת רוח מהתנהלות המדינה בתיק ואף ציין כי מדובר בבזבוז כספי משלם המיסים.

הקלות הבלתי נסבלת של היד הקלה על ההדק

מקרה זה, המצטרף למקרים רבים אחרים, מעיד על חוסר שיקול דעתה של המערכת וחוסר מחשבה ובדיקה מעמיקה. ממילא תחום רישוי הנשק פרוץ, ולאור מקרי האלימות והרציחות המערכת חוששת לפעול. מנגד, נוצר מצב של עיוות דין קשה ובלתי מוצדק - לפיו כל תלונת סרק, אפילו הקלושה ביותר, הופכת באחת למצב של לקיחת נשק והתעמרות בגברים. לא יעלה על הדעת כי אדם אשר משמש בתפקידים ביטחוניים רגישים ומסתובב במקומות מסוכנים, יהיה בלי נשק לאחר 25 שנים (כמו במקרה הזה, אשר הסתיים לאחר מספר ערכאות שיפוטיות והגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון). והכל בשל תלונת סרק הקשורה לנושאים ממוניים שבינו לבינה.

יש לבדוק היטב ולמנוע ולו למען העתיד, את המקרים בהם היד קלה על ההדק תוך חיסול מקורות פרנסה, תעסוקה, פגיעה בשם הטוב, פגיעה במוניטין וכו'. הדבר אף גורם לכך שבמקרי אמת, לא יבדקו הדברים לעומק.

עו"ד אייל בסרגליק, עוסק ומרצה בדין הפלילי ועבירות צווארון לבן, מנהל הפורום הפלילי באתר הפורומים המשפטיים.

בחזרה לזירה המשפטית>>>